בקשת פטנט ארכיון

0

פסיקה: קביעה כי שינויי עיצוב מבניים ברורים מאליהם דורשת ביסוס

חברת Ecolab הגישה את בקשת פטנט 190,482 בישראל. בקשה זו, התובעת דין קדימה מבקשה אמריקאית, נבחנה בישראל ונדחתה על ידי בוחן הפטנטים משנקבע כי לאורו של הידע הקודם, אין באמצאה הנתבעת את הצעד ההמצאתי הנדרש לכדי להכשיר אותה לקבל פטנט. החברה השיגה על החלטת בוחן הפטנטים ועניינה נדון בפני סגנית רשם הפטנטים, ז'קלין ברכה.

הבקשה תובעת מערכת ושיטה למיחזור מים שלאחר עיבוד עופות, לצורך שימוש חוזר לאותה מטרה. חרף בקשה לקיים הליך בחינה מזורז בהתאם לסעיף 17(ג) לחוק הפטנטים על בסיסו של פטנט אוסטרלי, בוחן הפטנטים עמד על התייחסות להשגה שהעלה בהתבסס על פרסום בקשת פטנט אמריקאית שמספרה US 2005/0016934 ואשר התפרסמה קודם לתאריך הבכורה של הבקשה הישראלית.

במסגרת תביעת הפטנט, הוגדר כי מערכת בהתאם להמצאה כוללת מספר רב של רכיבים. בין היתר, המערכת כוללת מיכל ראשון האוסף את המים שלאחר העיבוד, מסנן, הפועל בצורה סיבובית ושייעודו סינון המוצקים והפסולות, מתקן חלוקה המכיל ציוד להכנת תמיסה אנטי בקטריאלית ומתזים, מיכל נוסף לאיסוף המים והתמיסה מהמסנן וממתן החלוקה. עוד נדרש כי מתקן החלוקה נועד להתזת המים והתמיסה לתוך המסנן. בנוסף, ולאחר ההשגה האחרונה, צומצמה הגדרת האמצאה כך שהמתזים מתוכננים להתיז את התמיסה בצורה רציפה על המסנן למשך 10-60 שניות כל פעם בכל תקופה בת 5 דקות עד 5 שעות.

בוחן הפטנטים מצא כי חרף ההבדלים שבין האמצאה הנתבעת לבין הפרסום, אין בה יתרון למול המערכת שבפרסום הקודם, והשינויים בה הם עניינים עיצוביים ברורים מאליהם. ההבדלים הקיימים כוללים ביצוע הסינון לאחר איסוף ראשוני של המים למיכל הראשון, למול ביצוע הסינון קודם לכן – קרי, ביצוע הסינון בטרם מוכנס חומר חיטוי כלשהו; התזת חומר החיטוי בשלב מוקדם משקיים בידע הקודם, שם חומר החיטוי מותז רק לאחר שני סבבי סינון. בנוסף, במערכת מושא האמצאה קיים שלב חיטוי אחד בלבד המתבצע ביחד עם הסינון. לעומת זאת, במערכת שתוארה בפרסום הקודם ישנם שני שלבים בהם משתמשים בחומר חיטוי: תחילה מכניסים אוזון ובשלב מאוחר יותר מכניסים כלור. הבדל נוסף ואחרון נוגע לכך שבהתאם לצמצום שביצעה המבקשת, ההתזה אינה רציפה אלא מתבצעת לפרקים, בעוד שפרסום הקודם ההתזה מתבצעת באופן רציף.

המבקשת טענה כי יש בשינויים אלה כדי להביא ליתרון, שכן הכנסת חומר החיטוי בשלב מוקדם מאפשרת לו לפעול לכל אורך התהליך ובכך לקצר את משכו של התהליך. כמו כן, נטען, כי משך הזמן הארוך בו נמצא חומר החיטוי במערכת מאפשר שימוש בחומרי חיטוי עדינים יותר מאלו שהיה נדרש לעשות בהם שימוש במסגרת הפרסום הקודם.

סגנית הרשם קבעה כי די בהבדלים שהוצגו כדי לבסס קיומה של התקדמות המצאתית. הצעד ההמצאתי, הזכירה סגנית הרשם מושכלות יסוד, לא נדרש להיות גדול. בענייננו, נקבע, כי לא ניתן לומר שהשינויים במערכות השונות אינם דבר ברור מאליו. סגנית הרשם העירה כי הבוחן לא הסתמך על כל דוגמה לשינוי דומה במערכות קיימות שניתן היה להיעזר בה לבסס את הטענה כי מדובר בשינוי עיצובי ברור ומובן מאליו לבעל מקצוע מיומן מהתחום. בהעדר ראיות שכאלה, ביטלה סגנית הרשם את השגת הבוחן.

בהערת אגב, סגנית הרשם העבירה ביקורת על השגה שהועלתה על ידי הבוחן אשר התבססה על כך שהמבקשת לא הבהירה מהו היתרון הגלום במערכת בהתאם לאמצאה למול זו שתוארה בפרסום הקודם. סגנית הרשם הזכירה כי לשאלה זו אין כל חשיבות לעניין ההתקדמות ההמצאתית. די לה להמצאה כך שתבצע פעולה בצורה שונה מהצורה בה נעשה שימוש במסגרת הידע הקודם, כל עוד שוני זה אינו ברור מאליו לבעל מקצוע מיומן מהתחום, ואין כל דרישה כי שוני זה יוביל בהכרח ליתרון למול הידע הקודם. כלומר, אף אם האמצאה יעילה פחות מהידע הקודם – אין בכך כדי לפגוע בכשירותה של האמצאה לפטנט.

(בקשת פטנט 190482 (השגה על החלטת בוחן), ECOLAB INC (מיום 18.05.2017))

 

הערות:

החלטת סגנית הרשם נראית לי, בכל הכבוד, נכונה לגופה. קיים קושי משמעותי בהשגה המבוססת על קביעה בעלמא כי מדובר בשינוי עיצובי ברור מאליו. לטעמי, ראוי כי בוחני פטנטים יבססו את ההשגה כמיטב יכולתם תוך הבאת נימוקים המבוססים על ראיות. כל עוד אין מדובר בידע בסיסי ביותר בתחום כלשהו, אני סבור כי בוחן פטנטים המעלה השגה יזדקק לבסס את השגתו על ראיה חיצונית ולא להסתמך על הערכתו האישית כי מדובר בשינוי ברור מאליו. השגה שכזו, המתבססת על התפיסה הסובייקטיבית של הבוחן הינה בעייתית במיוחד כיוון שהיא עשויה להתבסס על החוכמה שבדיעבד (hindsight). כך, בהוראות הבחינה (נספח ז') מובהר:

בבחינת ההתקדמות ההאמצאתית לאור הפרסומים הקודמים על הבוחן להימנע מלהסתמך על תובנות, מסקנות ואו ידע משלים העולים מהבקשה הנבחנת.
הפסיקה התייחסה להסתמכות אסורה זו מספר פעמים, בפס"ד Hughes הנחה בית המשפט כי : "יש להיזהר מניתוח הידע הקודם תוך שימוש, ולא באורח בלתי מודע, בידע החדש שהביא עמו הפטנט, היינו בשימוש ב"חכמה לאחר מעשה".

משמעות הדבר היא שיש "לשכוח" מהאמצאה ולנסות לחשוב איך היה פותר את הבעיה הטכנית בעל מקצוע ממוצע לנוכח הפרסומים הקודמים.

קושי נוסף הינו היכולת במועד הבחינה לקבוע בצורה סובייקטיבית מה היה ידוע וברור מאליו במועד בו הוגשה בקשת הפטנט. לדוגמה, בבקשה נושא ההחלטה דובר על אמצאה שתאריך הבכורה שלה קדם בכעשר שנים את מועד בחינתה בישראל. כיוון שכך, לא יהיה זה מפתיע אם הבוחן יתפס לכלל טעות בתפיסתו הסובייקטיבית מה היה ידוע באותו מועד. רק לשם הדוגמה, תאריך הבכורה כאן הינו כזה המוביל אותנו חזרה לעולם שבטרם המצאת האייפון הראשון, כאשר טלפונים ניידים בקושי עשו שימוש במסכי מגע כלשהם והפיתוחים החדשים ביותר היו אלה שהגיעו עם מקלדות קטנטנות מובנות. קשה לסבור כי אדם מסוגל להתעלם מכל הידע הרב שנצבר בשנים שעברו מאז הוגשה בקשת הפטנט ומכל השינויים הטכנולוגיים שהפכו חלק מהידע הכללי מאז בעת שהוא בוחן אמצאה שהומצאה עשור קודם לכן. על כן, שימוש בחומרים אובייקטיביים – פרסומים מתוארכים – מקטין את הסיכון שאותה "בחירה עיצובית" ברורה היתה אכן ברורה מאליה במועד המצאת האמצאה ולא שנים רבות לאחר מכן, ובדיעבד.

בהערת אגב קובעת סגנית הרשם כי אין צורך להוכיח את היתרון הטמון באמצאה תוך שימוש בראיות חיצוניות לבקשה, אלא יש לבכר שימוש באמירות קודמות שיופיעו בבקשת הפטנט עצמה:

במאמר מוסגר אתייחס לאחת מעילות הסירוב של הבוחן לפיה לא הסבירה המבקשת בתשובותיה לדו"חות הליקויים מהו היתרון הטמון במערכת הנתבעת על פני מערכת הפרסום הקודם. סבורה אני כי אין חובה להביא תימוכין חיצוניים ליתרון שגלום באמצאה על פני הידע הקודם. נהפוך הוא – כדאי וראוי כי אותו יתרון נטען יופיע כבר בשלב הגשת הבקשה על מנת שלא יימצא המבקש ממציא את אמצאתו בשלב הבחינה.

בעניין זה, דעתי שונה. הדרישה כי יתרון האמצאה על פני הידע הקודם ייטען בשלב הגשת הבקשה הינה דרישה בלתי סבירה בעליל. במועד הגשת הבקשה, אין בפני מבקש הפטנט אלא את הידע הקודם אליו הוא מודע. אלא, שפעמים רבות, הידע הקודם למולו הוא נדרש להתמודד הינו ציטוט אחר שלא היה ידוע לו במועד הגשת הבקשה. וכאשר זהו המצב – כיצד ניתן לסבור כי המבקש יוכל להקדים תרופה למכה ובטרם יידע אילו פרסומים יוצגו לו, יבהיר בבקשתו מדוע המצאתו שלו עדיפה?

2

פסיקה: מחיקת חלקים מהפירוט עשויה להוות "הוספת חומר חדש"

Helsinn logoהחלטה שניתנה לאחרונה ברשות הפטנטים שופכת אור על הקשיים העומדים בפני מי שמבקש לקבל פטנט על אמצאה שעיקרה בחירה מבין שלל אפשרויות קיימות וסבירות. במסגרת החלטתה של סגנית הרשם ז'קלין ברכה בעניין בקשה לפטנט 180,336 של חברת הלסין טרפיוטיק, נדונה בקשת פטנט העוסקת בתהליך לייצור צורה גבישית של תרכובת אנאמורלין.

תיקון הפירוט על ידי מחיקת תוכן – עשוי להיות שינוי מהותי

בקשת הפטנט נדחתה משלל סיבות, אך המרכזית שבהן היתה העדר התקדמות המצאתית. לטענת מבקשת הרישום, האמצאה היתה גלומה בשימוש במערכת ממסים ספציפית שרק היא תאפשר את ביצוע התהליך. אלא, שדווקא בפירוט הבקשה תיארה המבקשת שלל ממסים שונים כחלופות ולידיות להגעה לתוצאה הנתבעת. המבקשת, שהועמדה על הקושי בסתירה זו, טענה כי מדובר בטעות סופר שטרם תוקנה. תיקון נושא זה, נקבע, הינו מהותי והוא ישפיע על תאריך הבקשה (ובכך ימנע כל אפשרות לאשר אותה):

62. אכן רשאי מבקש פטנט לתקן את פירוט הבקשה עד קיבולה וזאת ללא הגבלה (ראה סעיף 22 לחוק). במידה ויימצא כי תיקונים הם בעלי אופי מהותי יקבלו את תאריך הגשתם. ברי כי קביעת תאריך חדש לתיקון שהוגש כעת, יחייב לדחות את תאריך כל הבקשה וזאת משום שטענת המבקשת היא כי השימוש במתנול כממס הוא העומד בבסיס אמצאתה. נראה כי מיניה וביה עולה המסקנה כי התיקון שמתבקש הוא תיקון מהותי משום שנוגע הוא לשאלה מהי האמצאה שהמציאה המבקשת. במלים אחרות, בשונה מן האמצאה שתוארה בבקשה המקורית לפיה ניתן היה להגיע לגביש המיוחל באמצעות ממסים שונים, כעת מסופר לציבור סיפור אחר, דהיינו, כי לא ניתן להגיע לגיבוש באמצעות כל ממס חוץ מן הממס הנבחר מתנול. אם יש בבחירה זו של הממס כדי לבסס את זכותה של המבקשת לפטנט, הרי שהיה עליה לפרט בחירה זו כבר בתאריך הקובע ולא להמתין עמה לסיום שלב הבחינה.

סגנית הרשם הוסיפה וציינה כי אם אכן ידעה המבקשת על הטעות מזה זמן רב, היה עליה לפעול לתקנה זה מכבר או לכל הפחות לגלותה לרשות, מכוח חובות הגילוי הקבועות בסעיף 18 לחוק הפטנטים.

טענות סותרות בבקשות מקבילות

נוסף על הקושי בעניין הסתירה בין הטענה בפני הרשות ובין האמור בבקשת הפטנט, קושי נוסף התעורר בסתירה בין טענותיה של מבקשת הפטנט בפני משרד הפטנטים הישראלי ובין הטענות בהליך מקביל למול משרד הפטנטים האירופאי. המבקשת טענה כי שיחזרה תהליך שתואר בידע הקודם. אלא, שלטענתה בפני רשות הפטנטים הישראלית, תוצר אותו תהליך הוא חומר אמורפי. לעומת זאת, בדיון בבקשה המקבילה האירופאית, טענה המבקשת כי שחזור אותו תהליך קודם ידוע מוביל לייצירת חומר גבישי דווקא.

טענות עובדתיות סותרות אלה, שאין ספק כי אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, הובילו את סגנית הרשם למסקנה כי לא ניתן לאשר את בקשת הפטנט. פורמאלית, סגנית הרשם לא החילה דוקטרינות של השתק שימנעו העלאת טענות סותרות, אלא קבעה כי על בסיס אותו נימוק ששיכנע את הרשות באירופה לאשר את הבקשה – מוביל השינוי במסד העובדתי למסקנה כי הבקשה הישראלית נעדרת התקדמות המצאתית:

57. במלים אחרות, בניגוד לנטען בהליך בפניי נטען בפני הערכאה באירופה כי המלח שנתקבל היה גבישי. מכאן הסיקה הערכאה את מסקנתה כי בעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש מלח דווקא ולא בסיס חופשי. מכאן שאם כעת טוענת המבקשת כי לא ניתן היה לגבש את המלח, הרי שיש להסיק את המסקנה ההפוכה, דהיינו כי בעל מקצוע היה מנסה לגבש דווקא את הבסיס החופשי.
58. איני יודעת מדוע נקטה המבקשת בקו טענות בישראל ההפוך לקו הטענות שננקט בפני משרד הפטנטים באירופה. עם זאת ברור כי הטענות שנטענו שוב אינן מתיישבות זו עם זו.
59. אף מבלי להכריע בשאלה האם יש לראות בהתנהגות המבקשת ככזו היוצרת השתק מלטעון טענות הפוכות בפני פורום אחר בהתאם להלכה שנקבעה בעניין ע"א 513/89 Interlego נ' Exin ואח', פ"ד מח(4) 133, הרי שההנמקה שניתנה בערכאה האירופית על פי טענות המבקשת סותרת את האמור בפניי. במלים אחרות, לא ניתן לטעון כי בעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם הצליחו הממציאים לגבש מלח ועל כן יש בגיבוש הבסיס החופשי משום התקדמות המצאתית ומאידך לטעון כי היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם לא הצליחו לגבש מלח. מכאן שמקובלת עליי עמדת הבוחנת במכתבה כי ניתן להסיק מטענת המבקשת לפיה לא הצליחה לגבש את המלח כי סביר שבעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא את הבסיס החופשי, כפי שעשתה המבקשת שבפניי.

(בקשת פטנט 180336(השגה על החלטת בוחן) HELSINN THERAPEUTICS (U.S.), INC. (מיום 27.10.2015))

הערות:

הליך זה מבהיר את החשיבות שבקו טיעון אחיד בפני רשויות פטנטים שונות. כזכור, גם בדין האמריקאי קיימות חובות גילוי ועצם מסירת פרטים הנסתרים על ידי טענות שנטענו בפני רשויות פטנטים זרות עשויה להוביל לביטול הפטנט. מכאן עולה החשיבות של ניהול הליכי הבחינה בכל הטריטוריות השונות על ידי יד מכוונת אחת המודעת לטענות ולהתרחשויות במדינות השונות.

בקשת הפטנט שנדונה אף ממחישה שלפעמים "תפסת מרובה לא תפסת". אף שהנייר סובל הכל, כתיבת הממסים שלימים התברר כי לא השיגו את המטרה שנתבעה, יצרה קושי משמעותי ברישום הפטנט. לעיתים, ובמיוחד במקום בו מדובר באמצאה שהיא בעיקרה בחירה בנתיב אחד מבין שלל נתיבים ידועים המוכרים לבעל מקצוע מיומן מהתחום, מוטב שלא להרחיב את האמצאה בתיאור וריאציות נוספות שלה.

0

אני והפה הגדול שלי – או על אמירות מיותרות בבקשות פטנט

man with tape on mouth

Anything you say may and will be used against you (cc by-nd Jennifer Moo)

הנטייה לחדד ולהבהיר את מהותה האמתית של ההמצאה בעת עריכת בקשת פטנט היא אומנם אנושית, אך אינה בהכרח מסייעת ולעיתים אף תוביל לפגיעה בהיקף הפטנט. לאורך השנים, בתי המשפט האמריקאים קבעו כי בעצם העבודה שפירוט הפטנט ציין מהי ההמצאה (the invention is; the invention includes; all embodiments of the invention are וכדומה) בעל הפטנט ויתר על זכותו לקבל פטנט רחב יותר. דוקטרינה זו של התכחשות (Disavowal) קובעת כי מקום שבעל הפטנט הצהיר בצורה מפורשת כי ההמצאה מושא הפטנט מאופיינת בצורה זו או אחרת, הצהרה זו תחייב אותו ותמנע כל אפשרות לפרש את תביעות הפטנט בצורה רחבה יותר. 

נביא מספר דוגמאות מהעת האחרונה.

לקריאת המשך המאמר »

3

פסיקה: בחינה על אתר מחמת גילו של הממציא

תמרור elderly people

(cc by Elliott Brown)

בשנת 2012 תוקן חוק הפטנטים כך שהובהרו העילות המצדיקות בחינה על אתר של בקשת הפטנט. בין עילות אלה מצויה אחת המתייחסת לגילו ולמצבו הרפואי של מבקש הפטנט. אך האם מבקש פטנט זכאי לזירוז בחינת בקשתו מחמת גילו של אחד הממציאים? שאלה זו נדונה והוכרעה לאחרונה על ידי סגנית הרשם, ז'קלין ברכה. בין חמשת הממציאים של בקשת פטנט 216,870 מצוי גם פרופ' שמעון סלוין, אשר יחגוג השנה את יום הולדתו ה-73. אין חולק כי לו פרופ' סלבין היה מגיש בקשת פטנט בגין אמצאתו, הוא היה זכאי מכוח החוק לזרוז בקשת הפטנט שלו לבקשתו. זאת בהתאם להוראת סעיף 19א לחוק הפטנטים:

מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, לבחינת הבקשה על-אתר; יראו כל אחד מאלה, בין השאר, כנימוק סביר: (1) גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש; … (6) יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

אלא, שבעניין בקשת פטנט 870', פרופ' סלבין אינו מבקש הפטנט, אלא אך אחד מהממציאים. מבקשת הפטנט הינה חברת CIMAS הקפריסאית, שהיא בעלת הקניין באמצאה.

לקריאת המשך המאמר »

0

אגרות PCT: תחרות מחירים בין ישראל לארה"ב

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

החל מיוני 2012 רשות הפטנטים הישראלית פעלה כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית לבקשות פטנט בינלאומיות. למן היום הראשון, הרשות הישראלית קבעה מחירים תחרותיים לעומת המחירים שגבו שתי המתחרות האחרות: הרשות האמריקאית והאירופאית. במקום לשלם אגרות בסכומים של 2,000 – 2,500 דולר ארה"ב, רשות הפטנטים הישראלית "שברה" את המחירים וגבתה אגרה בסכום של 3,500 ש"ח בלבד.

במהלך 2012-2013, המשרד שלי העדיף, דרך כלל, להשתמש ברשות הפטנטים הישראלית כרשות החיפוש והבחינה הבינלאומית. הניסיון הוכיח שהמחיר הזול לא היה היתרון היחיד, ובפועל נראה כי זכינו לשיעור נאה של דוחות חיפוש חיוביים מהרשות הישראלית. אין ספק: באתי בגלל המחיר, נשארתי בגלל השירות.

אלא, שבמהלך הימים האחרונים מתברר כי רשות הפטנטים האמריקאית (USPTO) הורידה אף היא, בפועל, את מחיריה בצורה דרסטית. אומנם, ספק רב אם הצעד הזה בוצע בכדי להתחרות דווקא ברשות הפטנטים הישראלית, שכן מדובר במחירים החלים כלפי כל המבקשים הנעזרים בשירותי משרד הפטנטים האמריקאי במסגרת אמנת ה-PCT. יחד עם זאת, מדובר במחיר תחרותי להפליא למחיר הזול שהציעה הרשות הישראלית.

רשות הפטנטים האמריקאית הודיעה כי מעתה ואילך הנחות שניתנו ליישויות קטנות וזעירות יחולו גם לעניין אגרות המשולמות במסגרת אמנת ה-PCT. הנחות אלה הינן הנחות משמעותיות, והן בשיעורים של 50% ליישות קטנה ו-75% ליישות זעירה. כלומר, תחת תשלום של כ-2,000 דולרים, ישות קטנה תוכל לשלם אגרה מופחתת של כ-1,000 דולרים ואילו יישות זעירה תזכה לאגרה של 500 דולרים. בעוד שהאגרה עבור יישות קטנה דומה לאגרה המשולמת לרשות הפטנטים הישראלית (3,500 ש"ח), האגרה עבור יישות זעירה הינה כמחצית סכום זה.

והנה דילמת המחיר עבור הלקוחות הקטנים ומעוטי היכולת – אלו מביניהם הזכאים לסטטוס יישות זעירה עשויים להעדיף הנחה בת כ-500 דולרים על פני שימוש ברשות הפטנטים הישראלית. לאורך השנים היו עליות ומורדות בשירות שנתנה רשות הפטנטים האמריקאית במסגרת מערכת ה-PCT. כך, למשל דוחות חיפוש התעכבו הרבה מעבר למועדם ואף היו מקרים שבהם הרשות האמריקאית לא הנפיקה דו"ח חיפוש כלשהו על אף התשלום ששולם לה. מנגד, 500 דולרים הם סכום לא מבוטל עבור מי שמנסה להקים חברת הזנק רזה או מי שמבקש להסתמך על התקציב שמעמיד לרשותו המדען הראשי.

מעניין יהיה לראות האם רשות הפטנטים תסכים להפחית את אגרת החיפוש הבינלאומית לסכומים נמוכים יותר, ואולי להעניק הנחה של 40% כפי שהיא עושה כיום בהגשת בקשות פטנט חדשות בישראל למי שהמחזור השנתי שלו אינו עולה על 10 מיליון ש"ח. כך או כך, נראה כי שנת 2014 תהיה השנה שבה דילמת המחיר הזו תחזור להעסיק אותנו.

4

מופת של תגובה לבוחן שלא תשלחו

כל עורך פטנטים מכיר את תחושת התסכול של דחייה לא מוצדקת של בקשת פטנט. לא אחת הדחייה עשויה לחזור גם לאחר תגובה מפורטת והסבר מנומק. בניגוד להליך משפטי רגיל, המנוהל כנגד צד שני ומתברר על ידי גוף מכריע אובייקטיבי, במסגרת הליך בחינת הפטנט, מי שעומד מנגד – בוחן הפטנטים – הוא גם הגוף המכריע (לפחות עד הערעור). בגלל זה, תוכן התגובה שפורסמה במסגרת בלוג Patently-O היא חריגה על אף שהתחושה של מי שכתב אותה בוודאי אינה זרה למרבית עורכי הפטנטים.

אחרי שהבקשה נדחתה בטענות שהגדישו את הסאה, עורך הפטנטים שלח את התגובה הבאה:

REMARKS: Are you drunk? No, seriously…are you drinking scotch and whiskey with a side of crack cocaine while you "examine" patent applications? (Heavy emphasis on the quotes.) Do you just mail merge rejection letters from your home? Is that what taxpayers are getting in exchange for your services? Have you even read the patent application? I'm curious. Because you either haven't read the patent application or are… (I don't want to say the "R" word) "Special."

Numerous examples abound in terms of this particular Examiner not following the law. Clearly, the combination of references would render the final product to be inoperable for its intended use. However, for this Special Needs Examiner, logic just doesn't cut it. It is manifestly clear that this Examiner has a huge financial incentive to reject patent applications so he gets a nice Christmas bonus at the end of the year. When in doubt, reject right?

Since when did the USPTO become a post World War II jobs program? What's the point of hiring 2,000 additional examiners when 2,000 rubber stamps would suffice just fine? So, tell me something Corky…what would it take for a patent application to be approved? Do we have to write patent applications in crayon? Does a patent application have to come with some sort of pop-up book? Do you have to be a family member or some big law firm who incentivizes you with some other special deal? What does it take Corky?

Perhaps you might want to take your job seriously and actually give a sh.t! What's the point in having to deal with you Special Olympics rejects when we should just go straight to Appeals? While you idiots sit around in bathtubs farting and picking your noses, you should know that there are people out here who actually give a sh.t about their careers, their work, and their dreams.

Your job is not a joke, but you are turning it into a regular three ring circus. If you can't motivate yourself to take your job seriously, then you need to quit and let someone else take over what that actually wants to do the job right.

אישית, אם אני הייתי כותב את התגובה הזו, אז כנראה שלא הייתי שולח אותה למשרד הפטנטים, אבל בטוח הייתי ממסגר אותה על הקיר. או לפחות בבלוג Patently-O.

(מקור: Patently-O)

0

כללי ברירת הדין ב-AIA והחרפת בעיית הפרוביזיונאל

(cc by-nc-sa Jack Snell "Snappy Jack")

רפורמת הפטנטים האמריקאית נועדה בראש ובראשונה, כך מספרים לנו, לבטל את עיקרון first to invent ולהתאים את השיטה האמריקאית לשיטה הנהוגה בשאר העולם לפיה ידו של מבקש הפטנט הראשון היא על העליונה. שינוי משמעותי זה בא לידי ביטוי בהגדרת הידע הקודם שלאורו נבחנות שאלות החדשנות וההתקדמות ההמצאתית של האמצאה בגינה מתבקש פטנט. אלא, ששינוי מעין זה אינו יכול לחול רטרואקטיבית באשר יהיה בו כדי לפגוע בזכויותיהם של מי שכבר הגישו את בקשתם בעבר. כנהוג בעניינים שכאלה, הרפורמה, אשר עוגנה בחוק המוכנה America Invents Act, קובעת כללי ברירת דין עבור בקשות פטנט ופטנטים, אשר קובעים האם חל על בקשת פטנט פלונית הדין החדש או שמא הדין הישן. כללים אלא, כפי שאבקש להראות, עשויים להחריף את הבעיה הקיימת למי שמגיש בקשות פטנט מסוג פרוביזיונאל במידה ובהגשת בקשת הפטנט המלאה יתווסף חומר נוסף שלא נכלל בבקשה הארעית.

לקריאת המשך המאמר »

0

כשבעל פטנט משחק משחקים או איך פייזר איבדה את הפטנט שלה על הויאגרה בקנדה?

פייזר כנראה כבר לא תנסה תעלול שכזה עוד פעם. בית המשפט העליון בקנדה קבע בפה אחד כי הפטנט הקנדי בגין תרופת הויאגרה הרווחית שלה אינו בתוקף עוד. הסיבה: פייזר לא חשפה את האמצאה שלה במסגרת בקשת הפטנט.

יש שרואים בפטנט כעסקה בין הממציא לבין הציבור שבמסגרתה שני הצדדים מרוויחים. הממציא זוכה בפטנט רשום ובזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש באמצאה שלו לתקופת זמן קצובה. מן העבר השני, הציבור זוכה בחשיפת המידע ובקידום הידע האנושי כבר היום, ובאפשרות להשתמש בידע זה ממש לכשהפטנט יפוג. בית המשפט העליון הקנדי קבע שפייזר פשוט לא עמדה בצד שלה בעסקה:

" However, the public’s right to proper disclosure was denied in this case, since the claims ended with two individually claimed compounds, thereby obscuring the true invention. The disclosure failed to state in clear terms what the invention was. Pfizer gained a benefit from the Act — exclusive monopoly rights — while withholding disclosure in spite of its disclosure obligations under the Act.

לקריאת המשך המאמר »

0

דו"ח רשות הפטנטים לשנת 2011

דו"ח רשות הפטנטים לשנת 2011 פורסם והוא מגלה נתונים מעניינים רבים.

בשנת 2011 נתבקשו כ-6,900 בקשות לרישום פטנט, ירידה של כ-5% לעומת אשתקד. בשנה זו ניתנה כמות יוצאת דופן של פטנטים (5,104) וההסבר לכך נובע מעיכובים בפרסום יומני הפטנטים עליהם הרשות התגברה באמצעות מעבר לפרסום אלקטרוני.

עמ' 36 לדו"ח

הרוב המוחלט של הבקשות לרישום פטנט (כ-5,500) הוא שלב לאומי של בקשה בינלאומית במסגרת אמנת ה-PCT. כמו כן, עיקר מבקשי הפטנטים הינם זרים שכן רק עבור כ-1,300 בקשות מדינת המקור הינה ישראל.

ברשימת מבקשי הפטנטים המקומיים המובילים בולטות חברות המסחור של האוניברסיטאות, אך בראש הרשימה מוביל מבקש פרטי ששמו לא נחשף.

עמ' 40 לדו"ל

כמו כן, במהלך שנת 2011 נפתחו 42 הליכי התנגדות, 3 הליכי ביטול וכן הליך אחד בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.

0

פורסמה הודעת הרשם בדבר תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים

רשות הפטנטיםכזכור, תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים עוסק במספר עניינים לרבות פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודש, הקדמת בחינה על פי בקשת המבקש או צד שלישי. כמו כן, התיקון עוסק גם בדרישה חדשה להגשת בקשות לפטנט על גבי מדיית מחשב ובאפשרות של צדדים שלישיים להגיש לבוחן הפטנטים פרסומים קודמים לצורך בחינת בקשה לפטנט עוד במהלך הבחינה.

ביום 25.07.2012, רשם הפטנטים פרסם הודעה לגבי התיקון לחוק ובה הוא מבהיר את פרטי התיקון המרכזיים וכן את ההוראות הרלוונטיות לאופן יישום התיקון. כך, נקבע, כי בקשות העבר שטרם פורסמו יפורסמו באופן הדרגתי של לא יותר מ-4,500 בקשות לפטנט בפרסום יומן פטנטים ולא יותר מ-12 חודשים מכניסת תוקפו של התיקון לחוק.

כמו כן, נקבעו הוראות בדבר הגשת בקשות על גבי מדית מחשב ונקבע כי יוגש דיסק DVD או CD בגין כל בקשה לפטנט ועל גביו יכללו מספר קבצים: קובץ תיאור, קובץ תביעות, קובץ שרטוטים (במידה וישנם) וקובץ רשימת רצפים (במידה וישנם). נקבע כי הקבצים יהיו בפורמט PDF הפתוח ויכונו drawings.pdf"" ,"claims.pdf" ,"description.pdf". כמו כן, קובץ רשימת רצפים יוגש לפי סטנדרט ST.25 ויכונה "sequencelisting.txt".

כזכור, הודעתו הקודמת של הרשם בעניין זה דרשה הגשתם של קבצים בפורמט PDF הפתוח וכן בקובץ הנתמך על ידי תוכנת Word של מיקרוסופט. אני שמח לראות שעתה, כאשר מדובר בחובה על פי דין להגיש בצורה אלקטרונית, הרשות אינה דורשת שימוש בפורמט קנייני כלשהו, אלא נצמדת לפורמט פתוח שנגיש לכלל הציבור ללא עלויות נוספות.

(מקור: הודעת רשם הפטנטים 25.10.2012 בדבר תיקון 10 לחוק הפטנטים).

1

טיוטת כללים חדשים: סטטוס ישות זעירה

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

אחד השינויים הבולטים של הרפורמה האמריקאית בדיני הפטנטים התייחסה לממציא הקטן. בכדי לעודד ממציאים כאלה, הממשל ביקש לתת הנחה מיוחדת, לממציאים חדשים וקטנים במיוחד. סטטוס ישות זעירה (Micro Entity) נקבע כמקנה הנחה בסך 75% מהאגרות. עם זאת, הכללים המדויקים המאפשרים לבקש את ההנחה מבחינה בירוקרטית טרם נקבעו סופית. לאחרונה, רשם הפטנטים האמריקאי פרסם טיוטת כללים לעניין זה.

על פי הכלל המוצע, ההנחה בת 75% מהאגרות הרשמיות תינתן למי שעומד בקריטריונים של יישות קטנה (Small Entity), המקנה, דרך כלל, הנחה בת 50% על האגרות, ובנוסף הוא גם:

  1. לא נרשם כממציא ביותר מ-4 בקשות פטנט בארה"ב (למעט בקשות פרוביזיונאל ובקשות PCT שלא נכנסו לשלב הלאומי בארה"ב);
  2. הכנסתו השנתית בתקופה הרלוונטית אינה עולה על פי שלוש מהחציון האמריקאי (כרגע, סכום זה עמוד על כ-150,00 דולרים);
  3. לא העביר ואף לא התחייב להעביר את הזכויות בבקשת הפטנט ליישות שלא עומדת בדרישת ההכנסה המקסימאלית.

חשוב לציין שעל פי הכללים המוצעים, לא יבואו במניין ארבעת בקשות הפטנט האמורות בקשות לפטנט בגין אמצאות שירות. כלומר, ממציא פורה שהמציא רבות למעסיקו יזכה עדיין להינות מסטטוס ישות זעירה אם יחליט לעזוב את מעסיקו ולפתוח מיזם חדש משל עצמו.

כאמור, מדובר בכללים מוצעים שטרם נתקבלו.

 

(מקור: הודעת ה-USPTO; הכללים המוצעים)

0

החל מיולי: הגשה אלקטרונית מלאה של בקשות PCT

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים הודיעה כי החל מחודש יולי 2012, היא תקבל בקשות פטנט בינלאומיות המוגשות באמצעות האינטרנט.

כזכור, תקנות הפטנטים תוקנו זה מכבר בכדי לאפשר את השינוי המיוחל. עכשיו, רשות הפטנטים מתחילה לאפשר למי שרוצה להגיש בקשת פטנט בינלאומית באמצעות המשרד הישראלי כמשרד מקבל, יוכל לבצע הגשה מקוונת באמצעות האינטרנט.

(מקור: הודעת הרשות)

9

על בקשת פטנט ארעית (פרוביזיונאל)

מזוודה ובתוכה מסמכי פטנט

(cc by-nc-sa Statens Arkiver – Danish State Archives)

אחד המונחים השגורים בפני ציבור הממציאים הישראלי הוא מונח ה-Provisional. ברשימה קצרה זו אבקש להבהיר במה דברים אמורים – מהי בקשת פטנט ארעית (provisional patent application), ומה היתרונות והחסרונות בשימוש בכלי זה.

אף שישנן בקשות פטנט ארעיות גם בטריטוריות נוספות, ברשימה זו אתמקד בבקשות פטנט פרוביזוריות על פי הדין האמריקאי.

בראש ובראשונה – מעניקה תאריך

בראש ובראשונה, בקשת פרוביזיונל מעניקה לבעליה תאריך הגשה. תאריך זה יהיה תאריך הבכורה שממנו תיבחן שאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית. תאריך זה עשוי אף לשמש בתחרות שבין שתי בקשות בגין אותה המצאה – כאשר ברוב מדינות העולם הבקשה בעלת התאריך המוקדם תהיה זו שתגבר (וראו סעיף 9 לחוק הפטנטים הישראלי).

לקריאת המשך המאמר »

0

ה-USPTO מציג: המצאות לטובת האנושות

משרד הפטנטים האמריקאי הודיע על מיזם חדש ולפיו בקשות לפטנט בנושאים הומניטריים עשויות לזכות את בעליהן בפרס – זיכוי המאפשר להאיץ בחינת בקשה לפטנט כלשהי – זיכוי המוערך בשווי של כמה אלפי דולרים.

יודגש, כי בניגוד לפיילוט בדבר המצאות ירוקות (שנסגר בינתיים), שבו הואצה הבחינה לאותה בקשה בעלת אופי ירוק, הפיילוט הזה יאפשר לבעל הפטנט להשתמש בזיכוי לכל בקשת פטנט בה יחפוץ.

בהחלט מדובר ביוזמה ברוכה, וכשם שהפיילוט בעניין המצאות ירוקות אומץ על ידי רשם הפטנטים הישראלי, לא אופתע אם גם פיילוט זה ייובא לישראל.

לפרטים נוספים על התוכנית ראו באתר ה-USPTO.

4

חוזר רשם: מסירת רשימת אסמכתאות

רשות הפטנטיםחוזר רשם 011/2012 – פטנטים "תשובת המבקש לדרישת הרשות להמציא אסמכתאות ופרסומים" קובע נהלים חדשים להגשת אסמכתאות בתשובה לדרישה לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים.

לקריאת המשך המאמר »

0

רשות הפטנטים דוחה את מועד הפיכתה לרשות חיפוש בינלואמית

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים הסמיך את רשות הפטנטים לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT. כעת, שר המשפטים הוציא תחת ידו צו הדוחה את מועד כניסת התיקון לתוקף. על פי הצו, רשות הפטנטים לא תחל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית המבצעת חיפוש פטנטים ועורכת דו"חות חיפוש עבור בקשות PCT עד לאפריל 2012.

צו הפטנטים (תיקון מם׳ 9) (דחייה  של  תחילת  החוק), התשע״ב – 2011 קובע בסעיף היחיד שלו כדלהלן:

מועד תחילתו של החוק [תיקון מס' 9. ז.ג.] יידחה ליום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012).

2

מחשבות בעקבות "המרדף אחר נוסחת הזהב"

(cc by stevendepolo)

בסוף השבוע האחרון התפרסמה הכתבה "המרדף אחר נוסחת הזהב" במוסף כלכליסט. כתבה זו המתארת סכסוך בין אוניברסיטת בר-אילן ובין ממציאה אחת שהצליחה לחבר בין יהלום ובין זהב בתהליך כימי. על פי הכתבה, התגלע סכסוך בין הצדדים שנבע מהחשש של הממציאה כי לא תזכה לתמורה הוגנת בגין המצאתה. על אף הערך הרב שיש להמצאתה, נראה כי הוצע לה לקבל תמלוגים בשיעור 1.5% מהרווחים שיצמחו מההמצאה.
על פי האמור בכתבה, שיעור נמוך זה נובע מכך שהיא תקבל רק 15% מתוך הסכום שיקבל הפרופ' שהוביל את המחקר, ואילו האחרון מקבל 40% מרווחי האוניברסיטה. רווחים אלו – הם רק 25% מכלל הרווחים, וזאת נוכח הסכם עם משקיע.

עוד מסופר בכתבה כי אף שבידי האוניברסיטה כל מחברות המעבדה של המחקר, הפרופ' וצוות המחקר שלו אינם מצליחים לשחזר את הניסוי המוצלח שערכה הממציאה עצמה, והם חושדים כי היא מסתירה חלק מהמידע עד שדרישותיה לתגמולים גבוהים יותר תתקבלנה.

אף שאיני מכיר את פרטי הפרשה, לאחר שקראתי את הכתבה, חשבתי שישנן מספר סוגיות מעניינות העולות מהאמור בה.

לקריאת המשך המאמר »

2

הגשות אלקטרוניות של בקשות PCT ברשות הפטנטים

בצעד מבורך, הודיעה אתמול רשות הפטנטים כי החל מחודש נובמבר ניתן יהיה להגיש בקשות PCT על גבי מדיה מגנטית באמצעות מערכת ה-PCT-SAFE. הגשה כאמור תאפשר קבלת הנחה של עד 300 פרנק שוויצרי באגרות הרישמיות.

כמו כן, לפי האמור בהודעה, בקרוב הרשות תודיע על אפשרות להגיש הגשה מקוונת של בקשות PCT.

(מקור: הודעת רשות הפטנטים)

0

שנה טובה

פטנט אחד לשנה החדשה (או יותר נכון, בקשת פטנט): מכשיר ביתי לפריטת גרעיני רימון



שנה טובה ומתוקה לקוראי הבלוג ולכל בית ישראל

1

פטנטים על המצאות "ירוקות"

אחד הנתונים המעניינים שנחשפו בדו"ח רשות הפטנטים לשנת 2010 נוגע להכרה בבקשות "ירוקות". חוזר רשם מ.נ. 76 קבע מסלול מואץ לבחינת בקשות פטנט העוסקות בהמצאות "ירוקות". על פי החוזר:

במסגרת המאמצים הגלובליים לשמירת כדור הארץ ואיכות הסביבה, נוקטים משרדי פטנטים רבים בעולם המערבי מדיניות של עידוד הגשת בקשות פטנט בגין אמצאות ירוקות. משרד הפטנטים הישראלי רואה לנכון לאמץ מדיניות זו, לשם עידוד המחקר והפיתוח בנוגע לאמצאות "ירוקות".

החוזר מאפשר למי שמגיש בקשה לפטנט על אמצאה המסייעת לשיפור איכות הסביבה לעתור לבחינה מהירה של בקשת הפטנט שלו, וזאת מבלי עלות נוספת.
דו"ח הרשות מלמד כי בשנת 2010 הרשות התבקשה להאיץ את הבחינה ב-22 בקשות בלבד. מתוך 22 הבקשות הללו, 6 נמצאו כאינן מתאימות מחמת שאינן עומדות בקריטריונים של בקשה ירוקה.

מבט אל מעבר לים, לתוכנית המקבילה אצל רשם הפטנטים האמריקאי, מלמד כי שם לתוכנית הצלחה גדולה בהרבה. התוכנית, שהחלה גם שם בשלהי דצמבר 2010, קיבלה עד כה למעלה מ-3,700 פניות להאצת בחינת הבקשות לפטנט. מתוך פניות אלה למעלה מ-2,000 נתקבלו, וכמעט 400 פטנטים נתנו עד כה (ראו סטטיסטיקה לשנים 2010-2011).

0

לראשונה: דו"ח שנתי של רשות הפטנטים

השבוע, פורסם לראשונה, דו"ח לשנת 2010 על פעילות רשות הפטנטים. זו הפעם הראשונה בה מפרסמת רשות הפטנטים דו"ח שנתי מקיף שכזה.
במסגרת הנתונים שנפרסו במסגרת הדו"ח ישנם נתונים סטטיסטיים רבים.
בין היתר, מדווח שם כי בשנת 2010 הוגשו לרשות הפטנטים 7,266 בקשות פטנט חדשות, מתוכן 6,001 בקשות PCT.
מעל לשליש מהבקשות בשנת 2010 הגיע מארה"ב. (2,641, למדקדקים). כמו כן, דווח כי ניתנו בסך הכל 2,293 פטנטים, כאשר רק 429 מתוכם לא התבססו על בקשת PCT.

הדו"ח מפרט גם את חלוקת הבקשות לתחומים טכנולוגיים ומחזק את מעמד הממציאים הישראלים בתחומי ההיי-טק עם למעלה מ-40% מהבקשות בתחום המחשבים והאלקטוניקה, ו-17% בתחום הביו-טכנולוגיה. עובדה זו מבליטה את האנומליה (לשיטתי) באי-הכרה בפטנטים על תוכנה בישראל.

הדו"ח מביא מגוון רחב של נתונים, וביניהם גם נתונים המוכרים לעוסקים בתחום במסגרת הדו"חות של WIPO ובהם נעשית השוואה בין ישראל לבין שאר מדינות העולם בפעילות הפטנטית.  דווקא נתונים אלה, שהם חשובים, אך קשורים פחות לפעילות הרשות, הובאו בצורה קצת מבולבלת ומפוזרת (בין היתר, הובאו נתונים לגבי מספר בקשות פטנט בשנים 1995-2007 מנורמל לפי תמ"ג, מספר בקשות פטנט בשנת 2007 מנורמל לפי אוכלוסיה, סך בקשות הפטנט שהוגשו בשנת 2009, חלוקת בקשות לפי תחומים לגבי השנים 2003-2007 ועוד). השורה התחתונה – מדינת ישראל ממוצבת במקום גבוה בעולם בתחום הפטנטים.
הדו"ח כולל גם נתונים לגבי מדגמים וסימני מסחר. בעוד שבסימני מסחר כ-65% מהבקשות מוגשות על ידי מבקשים זרים, רק 25% מהמדגמים מוגשים על ידי זרים.
8

גם בישראל: פטנט התוכנה של נטקס אושר על ידי רשם הפטנטים

הפטנט האמריקאי.
עכשיו יש לו אח ישראלי

ביומן הפטנטים שפורסם ביום 30.06.11 (יומן הפטנטים והמדגמים 06.11) התפרסם דבר קיבולה של בקשה לפטנט מספר 207,660 ששמה "WWW addressing", לטובת חברת נטקס. ההמצאה נשוא הבקשה היא ההמצאה המפורסמת של נטקס, אשר בחינתה בארצות הברית ערכה למעלה מ-10 שנים, ולכשנתקבלה לבסוף שם, בשנת 2009 (פטנט ארה"ב 7,596,609), הגיבה מנייתה של נטקס בזינוק חד של 144% בשווייה.
בבסיס ההמצאה שיטה בתוכנה הכוללת קבלת טקסט שהוכנס לדפדפן (והכוונה בעיקר לשורת הכתובת), מציאת הכתובת המתאימה ביותר לטקסט שהוכנס והתייחסות אליה כאל כתובת שהוזנה לדפדפן. כלומר, אין ספק כי מדובר במקרה מובהק של פטנט בתוכנה.
כזכור, בשלהי כהונתו של הרשם הקודם פורסמו הנחיות חדשות באשר לפטנטים בתוכנה אשר קבעו מפורשות: "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט". כלומר, בניגוד להנחיות החדשות ובניגוד למדיניות המוצהרת, אנו עדים להמצאות תוכנה מובהקות הזוכות להגנה פטנטית בישראל. לטעמי, עניין לנו באחת משתיים: טעות בבחינת הבקשה הפרטנית הזו, או סטייה חדה מהמדיניות המוצהרת.
אמת, אין מדובר במקרה היחיד, ואף לא ביומן הפטנטים הנוכחי, שבו ניתן פטנט על המצאת תוכנה. אך כאשר מדובר בסטייה מהמדיניות המוצהרת במקרה בעל פרופיל חשיפה גבוה, נראה בעיניי כי מדובר בפעולה כמעט הצהרתית על מדיניות דה-פקטו המכירה בפטנטביליות של פטנטים בתוכנה.
כאמור, מדובר בפטנט מפורסם ומוכר עד מאוד (אשר מעבר להשלכות שלו על שוק ההון, אף זכה להתייחסות ולביקורת בנייר העמדה מטעמה של עמותת המקור (ראו ביקורת שלי)). אני מאמין כי גם רשות הפטנטים, כמותי, זיהתה את הפטנט אך משמו, ואם לא כך אזי שבוודאי שמקריאת תוכנו. ברי, כי קיבול בקשת פטנט כל כך מפורסמת, אשר מהווה את אחד מיסודות הערך של חברת נטקס הישראלית, יתפרסם ברבים, ומשכך אני מאמין כי בחינת הבקשה נעשתה בזהירות מיוחדת (אף אם נעשתה, כפי שנראה על פניו, בהתבסס על ההסדר הקבוע בסעיף 17(ג)). ההחלטה לקבל את הבקשה, ולא לדחות אותה על סמך סעיף 3 לחוק הפטנטים מחמת היותה מתחום שאינו טכנולוגי, כפי שקובעות ההנחיות החדשות, כמוה, בעיניי, כהצהרה על מדיניות שונה מזו שנקבעה בהנחיות, ולפיה ישנה הגנה פטנטית על תוכנה גם בישראל.

כאמור, הבקשה קובלה, וכעת היא פורסמה ברבים. בתקופת הפרסום ישנה אפשרות כי מי מהציבור יתנגד לבקשה, ובין היתר מחמת אי עמידתה בדרישת הקבועות בסעיף 3 לחוק. בין אם מדובר בחברה מתחרה, כגון גוגל או מיקרוסופט, שהדפדפנים שלהן מפירים, ככל הנראה, את הפטנט, ובין אם מדובר בגוף המעוניין בדחייה עקרונית של מתן פטנט על תוכנה בישראל, נדמה לי שמדובר במקרה שיכול להיות מקרה בוחן טוב ומעניין לבחינת סוגיית ההגנה על תוכנה באמצעות פטנטים בישראל.

0

פסיקה: היקף ההגנה הזמנית בטרם מתן פטנט – פיצויים רטרואקטיביים בלבד, ולא צווי מניעה

מהו היקף הזכויות הנתונות למי שהגיש בקשה לפטנט אך טרם ניתן לו הפטנט? זו השאלה שהוצבה לבית המשפט העליון בעניין שבין מרק לבין טבע.
העניין, בתמצית, הוא זה: מרק פתחה בהליכי רישום פטנט לתרופה למחלת ההאוסטאופורוזיס, "פוסאלאן 70 מ"ג", ורשם הפטנטים קיבל את בקשתה. דבר הקיבול פורסם ברבים, וטבע מיהרה להתנגד למתן הפטנט. הליכי ההתנגדות תלויים ועומדים בפני רשם הפטנטים, וטרם הוכרעו.
במקביל להליך ההתנגדות, אושרה התרופה פוסאלאן על ידי משרד הבריאות, וטבע עתרה וקיבלה רשות להפיץ גרסה גנרית של תרופה זו. קצפה של מרק יצא על התנהלות זו, והיא פתחה בתביעה כנגד טבע. כיוון שטרם ניתן לה פטנט, טענה מרק כי השימוש של טבע הינו התעשרות שלא כדין על חשבונה.
במסגרת התביעה עתרה היא לצו מניעה זמני, ובקשה זו נדחתה בבית המשפט המחוזי. מכאן, הגיעה בקשת הערעור וההליך בפני בית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום להחיל את דיני עשיית עושר במקרה זה. נקבע, כי בעל המצאה רשאי לבחור באחד משני מסלולים שונים: מסלול הגנה של פטנטים ומסלול הגנה חלופי של סוד מסחרי. בבוחרו במסלול הפטנטי, מכפיף עצמו בעל ההמצאה ליתרונות הגלומים בשיטה זו, אך גם לחסרונותיה. אחד מהם, הוא העובדה כי בטרם ניתנת זכות קניינית בהמצאה, היא מפורסמת ברבים.
בית המשפט הוסיף כי חוק הפטנטים יוצר איזון עדין בין הזכות הקניינית של בעל ההמצאה, מחד, ובין הזכות החוקתית לחופש העיסוק ולתחרות חופשית והוגנת של המתחרים, מנגד. במסגרת שלל האיזונים, קבע המחוקק כי בעל המצאה אינו זכאי לסעד של צו מניעה ביחס לניצול המצאתו בטרם ניתן לו פטנט. עם זאת, נקבע, הוא יהיה זכאי לפיצויים רטרואקטיביים, אם לבסוף יקבל את הפטנט. כך, מבהיר בית המשפט, נוצרת מערכת של תמריצים שמטילה על הציבור את הצורך להחליט אם ליטול את הסיכון שמא ידרשו לפצות בעתיד, או לאו. בית המשפט מציין:

איזון זה מבוסס על ההנחה לפיה קיבולה של בקשת הפטנט ופרסומה, קודם להכרעה בהתנגדויות והענקת הפטנט, אינם מצדיקים בלימה של התחרות החופשית, אלא מצדיקים יצירת מאזן-אימה: במאזן-אימה זה, המתחרה אמנם אינו נבלם בשעת מעשה, אך הוא נדרש לקחת על עצמו סיכון כבד כי התנהגותו המתחרה, וניצול פרטי האמצאה של האחר על ידו, עלולים לעלות לו בממון רב אם וכאשר יוענק לבעל האמצאה פטנט בסופו של יום. מנגד, נתונה למתחרה בתקופת הביניים האפשרות להעריך, בנסיבות ענין קונקרטי, כי סיכויי הענקת הפטנט נמוכים, וכי פעילותו התחרותית לא תוליד בסופו של יום אחריות לפיצוי בגין הפרה. לבעל האמצאה ניתנת, מצידו, הגנה קניינית מלאה עם הענקת הפטנט, שטמונה בה גם זכות פיצוי על הפרה רטרואקטיבית של הפטנט, המתייחסת לתקופת הביניים, אך זאת רק במבט לאחור.

סעיף 179 לחוק הפטנטים קובע מפורשות:

אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט להעניק סעד על הפרה שנעשתה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 26 (ההדגשה הוספה)

דהיינו, חוק הפטנטים אינו מאפשר להגיש את תביעת ההפרה אלא לאחר מתן הפטנט. אך הסעד המדובר שיינתן בסופו של יום, יכול שיכלול גם סעד בגין תקופה שלאחר יום פרסום הקיבול ובטרם מתן הפטנט. בית המשפט קבע כי הזדקקות לצווי מניעה מכוח דיני עשיית עושר תשנה מהאיזון שנקבע מפורשות על ידי המחוקק. בלשון בית המשפט:

הסדר איזון זה הוא הסדר כוללני שטמונים בו איזונים פנימיים מורכבים ועדינים. כל שינוי באיזונים אלה, לכאן או לכאן, משנה את שיווי המשקל הזהיר שחוק הפטנטים קבע לצורך ענין זה. הכרה בזכותו של בעל האמצאה לשאוב סעדים מענף משפטי חיצוני, ולהטמיעם בהליך בקשה לפטנט לצורך בלימת התחרות בתקופת הביניים, עלולה לערער את האיזונים הפנימיים שיצר חוק הפטנטים. הענקת צווי מניעה מכח דיני עשיית עושר, שנועדו לאסור על מתחרה לייצר ולשווק תרופות מתחרות בתקופת הביניים, משמעה הענקה, למעשה, של זכויות מעין-קנייניות לבעל האמצאה קודם לרכישת הזכויות הקנייניות באמצאה באמצעות הפטנט. פרשנות המאפשרת אימוץ סעדים מכח דיני עשיית עושר משנה, אפוא, באופן בסיסי את האיזונים הקיימים בדיני הפטנטים, והמסקנה המתבקשת מכך היא כי דינים אלה שוללים במשתמע התערבות מקורות דין חיצוניים בסוגיה הנוגעת לענייננו.

נוכח האמור, דחה בית המשפט את הערעור ופסק לטובת טבע הוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח.

הערות
פסק הדין עוסק בזכויות זמניות המוענקות למבקשי פטנט לאחר הפרסום ובטרם מתן הפטנט. זכויות אלה מכונות provisional patent rights (ולא להתבלבל עם בקשות פטנט זמניות – provisional patent applications), ואין מדובר בזכויות אחידות על פני הגלובוס. ישנן מדינות המכירות בזכויות הזמניות וישנן כאלה שלאו. למיטב ידיעתי, אין מדינה בה הזכויות הזמניות הללו כוללות זכות לסעד בדמותו של צו מניעה.

פסק הדין התמקד במצב המשפטי הנכון להיום. במצב זה, פרסום הפטנט נעשה רק לאחר הקיבול. ברם, לאור התחייבותה של מדינת ישראל, על פי הצעת חוק חדשה כל בקשת פטנט תתפרסם לאחר תקופה של 18 חודשים (בדומה למצב בארצות הברית ובבקשות ה-PCT). כלומר, לו תתקבל הצעה זו, הרי שהמשמעות של הפסיקה תהיה רחבה בהרבה – לא ידובר רק בתקופת ההתנגדות וכל עוד הליך ההתנגדות לא הוכרע, כי אם בתקופה שבטרם קיבול הבקשה לפטנט, ופעמים רבות בתקופה שבטרם בחינה מהותית שלה.
לא למותר לציין, כי באותה הצעת חוק, הוצע גם לבטל את הלכת א.ש.י.ר שבמסגרתה ניתן סעד מכוח דיני עשיית העושר אף במקום בו לא נרשמה זכות קניין רוחני כדין.

בישראל ישנה זכות לסעד של צו מניעה כנגד הפרת פטנט, מכוח התפיסה הקניינית את הפטנטים. זאת, בניגוד למצב בארצות הברית שם אף לאחר מתן פטנט, כלל אין הבטחה כי יינתן צו מניעה כנגד מפרים. במובן זה, פסק הדין משמר את המשמעות הקניינית של הפטנט – בטרם זכות קניינית החלה כלפי כולא עלמא, אין מקום לסעד המונע מאחרים לנצל את ההמצאה. רק לאחר מתן הגושפנקא הקניינית, נמצאת לנו ההצדקה להגביל את חופש הפעולה של הציבור.

(רע"א 6025/05 Merck & Co. Inc. נ' טבע תעשיות פרמצטיות בע"מ (מיום 19.5.2011))

3

פסיקה: אין נפקות קניינית להפרת החובה ליידע את המעביד בהמצאה

סעיף 132 לחוק הפטנטים מגדיר אמצאת שירות – מהי:

"132. (א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131."

כלומר, אמצאת שירות הינה: (1) אמצאה; (2) של עובד; (3) שהגיע אליה עקב שירותו (4) ובתקופת שירותו. דרישות אלו הן דרישות מצטברות ומשמען כי לא כל המצאה של עובד שהומצאה במהלך עבודתו שייכת למעבידו, אלא רק כאלו שהומצאו עקב השירות. ובצורה דומה, המצאה שנוצרה עקב השירות אך לאחר תקופת השירות – אף היא אינה אמצאת שירות.
ברי, כי ישנו קושי למעביד לדעת על קיומה של המצאה, שלרוב אין לה כל התגלמות מוחשית, והיא עלולה להיות צפונה במוחו של העובד. קניינו של המעביד, גורס החוק, ומשכך חייב הוא לדעת על קניין זה.

סעיף 131 לחוק הפטנטים נועד למצוא פתרון לבעיית פערי המידע שבין העובד למעביד בקובעו חובת יידוע:

"עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת פטנט שהגיש"

כלומר, במצב בו ישנו חשש לאמצאת שירות, יתכבד העובד ויודיע למעביד על קיומה של ההמצאה ויאפשר בכך למעביד לכלכל צעדיו. בין היתר, יוכל המעביד לפנות לרשם שיכריע בסוגיה האם עניין לנו באמצאת שירות או לאו.
ויובהר. ישנם שני חששות שונים. הראשון, שהעובד יפעל לקידום ההמצאה בזמנו הפנוי מבלי שהמעביד כלל מודע לעניין זה. והחשש השני, שעובד אשר המציא המצאה שעל פי דין היא קניין המעביד, ימתין עד לסיום העסקתו אצל המעביד, ורק אז יחשוף את דבר קיום ההמצאה. במצבים אלו, יצלח העובד "להבריח" נכס השייך למעביד לידיו שלו. כיוון שכך, החוק מחייב את העובד להודיע למעביד ביחס לכל המצאה המקיימת שלוש מתוך ארבעת הקריטריונים של אמצאת שירות. ירצה – יוכל המעביד לחלוק על עמדת העובד ולטעון כי מדובר באמצאת שירות.
על עניין זה כבר עמדתי בעבר ברשימה בדבר אמצאת שירות וחובת הודעה.

חבלן. גם הוא מפרק וממציא במהלך שירותו?
(התמונה מתוך ויקישיתוף)

השבוע התפרסמה החלטה בעניין שנדון בדלתיים סגורות בפני רשם הפטנטים. בבקשה לרישום פטנט מספר *** (הכרעה בשאלת אמצאת שירות) מדינת ישראל נ' רונן הראל (חממי) (מיום 8.12.2010) נדונה אמצאת שירות חסויה אותה המציא השוטר הראל שמשרת כחבלן. לאחר שניתן צו חסיון על בקשת הפטנט, והשוטר הראל פנה בבקשה לפיצוי בגין צו זה לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, נזכרה המדינה כי מדובר בכלל באמצאת שירות שצריכה לקום לקניינה שלה. בין הצדדים ניטש הויכוח, ורשם הפטנטים נתבקש להכריע בסוגיה.
לאחר בחינת מכלול הראיות – ולא נכביר במילים כאן לעניין זה – נקבע כי מדובר באמצאת שירות וכי הבעלות בה היא של המדינה ולא של השוטר.
הנקודה אליה ארצה להתייחס ברשימה זו נוגעת רק לעניין חובת ההודעה בדבר המצאת-חשש-שירות.
אחת הטענות שהועלו היתה כי לאור הפרת חובת היידוע, יש מקום להטיל סנקציה על העובד, בדמות השתקת טענתו בדבר בעלותו בהמצאה. הרשם דחה טענה זו וקבע כי סעיף 131 לחוק הפטנטים הינו "אדמיניסטרטיבי" בלבד, ואינו מהותי, וזאת בניגוד לסעיף 132. הפרתו של סעיף זה אינה מקימה סנקציה קניינית. עם זאת, מציין הרשם נכונה כי בעניינו של שוטר, חובת היידוע היא חובה מוגברת והפרתה מהווה עבירה פלילית.
לטעמי, החלטה זו כמוה כמחיקת חובת היידוע. מה לו לעבוד כי יודיע למעבידו בדבר קיום אמצאת-חשש-שירות, אם אין כל סנקציה בצדה של הפרת החובה. ודוק. בגין הפרת החובה הקבועה בסעיף 131, להבדיל מהחובה המגוברת החלה, בין היתר, על שוטרים, אינה מהווה עבירה פלילית. נותרנו, אם כן, עם חובה שאין כל סנקציה בהפרתה. ברי, כי אין מדובר בכלי יעיל להכוונת התנהגות, ובוודאי שאין תמריץ כלשהו לעובד לקיים חובתו ולהקטין את פערי המידע הקיימים למעסיק.
אעיר, כי אין חובה לקבוע כי מדובר סנקציה קניינית של שלילת הבעלות בהמצאה או בפטנט שמכוחה. פתרון אחר היה יכול להיות בדמות העברת הנטלים כך שהעובד הוא זה שיצטרך להוכיח כי אין מדובר באמצאת שירות. לעניין זה, ראוי לציין כי בתזכיר חוק התקציב, שבמסגרתו היה ניסיון לעשות שינוי בחוק הפטנטים, ניסיון אשר נכשל, נקבע כי הנפקות של העדר הודעה היא חזקה לרעת העובד. ובלשון התזכיר:

"לא מסר העובד הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), חזקה כי האמצאה היא אמצאת שירות"

לטעמי, מדובר בפתרון ראוי בהחלט, אך יחד עם זאת, כל פתרון שבו הינו למדים כי ישנה סנקציה אפקטיבית  בצדה של הפרת הוראת חוק זו הייתה מספקת אותי.
נכון להיום, נראה בעיניי כי סעיף 131 כאילו אינו קיים.

0

בחינה במסלול מהיר ב-USPTO – נדחת עד להודעה חדשה

פיילוט חדש שהיה אמור להתחיל היה אמור לאפשר למבקשי הפטנט לבחור בין שלושה מסלולים: בחינה רגילה, בחינה מהירה ובחינה מעוכבת. המסלול המהיר היה אמור להתחיל כבר בחודש מאי.
ברם, ביום שישי הודיע רשם הפטנטים האמריקאי, דיוויד קאפוס, כי בעקבות קיצוצי תקציב משמעותיים פיילוט זה נדחה. כמו כן, הוקפאו כלל גיוסי כוח האדם ונאסרה עבודה בשעות נוספות.
2

פיילוט חדש ברשם הפטנטים האמריקאי: בחינת פטנט במסלול המהיר

משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) הודיע על פיילוט חדש לבחינה מהירה של בקשות פטנט. המשרד מתעתד לייצר שלושה מסלולים שונים: הראשון, מסלול מהיר; השני, מסלול רגיל; והשלישי, בחינה מעוכבת.

יריית הפתיחה תהיה ברביעי במאי (4.5.2011) ותאפשר ל-10,000 להגיע למסלול המהיר, לניסיון ראשון.

בחינה במסלול המהיר אמורה להסתיים תוך 12 חודשים לאחר כניסת הבקשה לפטנט למסלול זה. לא, הכוונה אינה בהכרח שתוך 12 חודשים ינתן פטנט, אלא שזכותו של המבקש לבחינה תמוצה בתקופה זו. האירועים שמסמלים את סיום הזכות, ומשכך יחשבו "סיום הבחינה" לעניין זה הם: קיבול הבקשה, דחייה בסטטוס סופי (שמחייב תשלום אגרה נוספת בגין חידוש הבחינה), ערעור על החלטת בוחן או זניחת הבקשה. כםי שבוודאי ברור לכל, עיקר הבקשות יסתיימו עקב דחיות סופיות, ומכאן שהבחינה בהם תוכל להימשך עוד זמן רב. עם זאת, כיום זמן ההמתנה הממוצע עד לקבלת התייחסות של בוחן לבקשת פטנט הוא 24.5 חודשים (נכון להיום, לפי ה-Dashboard), כך שעדיין מדובר בשיפור משמעותי.
בכדי לזכות בבחינה במסלול המהיר, על המבקש לעמוד במספר תנאים מצטברים:

  1. הבקשה צריכה להיות בקשת הפטנט הראשונה שתובעת את ההמצאה (ללא שימוש בדין קדימה) ולא להוות שלב לאומי של בקשת PCT. בנוסף, הבקשה צריכה להיות מלאה וללא חלקים חסרים כבר מראשיתה.
  2. ישנה מגבלה על מספר התביעות: עד 4 תביעות בלתי תלויות, לא יותר מ-30 תביעות בסך הכל וללא תביעות עם תלות מרובה (multiple dependent).
  3. יש להגיש ביחד עם הבקשה לפטנט גם בקשה לבחינה מהירה, יחד עם תשלום האגרה המתאימה. מדובר באגרה נוספת בסך של 4,000 דולר. בשלב זה אין הנחה לממציאים קטנים (small entity), אך על פי ההודעה, המשרד מתכוון להעניק הנחה בסך 50% באגרה למי שזכאי לסטטוס זה.

עוד, יש להדגיש, כי המסלול המהיר אינו רלוונטי למדגמים (Design Patents).

בתחילה, המסלול השלישי (בחינה מעוכבת) לא יהיה זמין. מסתמן כי מסלול זה ייועד למי שמעוניין לדחות את תשלום האגרות, בכדי לאפשר למבקש הפטנט לדחות את ההחלטה האם יש טעם בקבלת פטנט מסיבות כלכליות.

והערה נוספת. גם רשות הפטנטים הישראלית יצאה ביוזמה דומה, אך זולה בהרבה.

(מקור: ההודעה הרשמית; התקנות המוצעות)

1

תעלול פרסומי: הוצאת ספרים מגישה בקשה לפטנט על נשיקה

תעלול פרסומי לקראת יום האהבה שחל ב-14 בפברואר: הוצאת ספרים הגישה בקשה לפטנט על… נשיקה.
החברה הגישה בקשת פטנט פרוביזינאל שמספרה, על פי הפרסומים הוא 61/438,360. הבקשה מוצגת באתר של הוצאת הספרים.
אז למה הגישו את הבקשה הזו? לפי האתר של החברה הם רוצים לשמר את המידע:

At Harlequin, we've decided we must apply for a patent for the kiss to ensure it's around for future generations to enjoy. We're officially preserving The Essential Romantic Kiss for all persons, everywhere, to promote the art of kissing, and help romance flourish.

לציניקן כמוני זה נראה קצת אחרת. דבר אחד בטוח – זו השקעה מצויינת של לא יותר מ-220$ אגרות רשמיות. תראו כמה פרסום זה נתן להם – הם אפילו הגיעו לבלוג שלי…

(מקור: PatentYourKiss)

0

אפל ממציאה את הסטיילוס מחדש

בקשת פטנט חדשה של אפל התפרסמה לאחרונה (US Patent Publication No. 2010/0,006,350) והיא אולי חושפת את כוונתה של אפל לחזור לימי הסטיילוס. כזכור, הסטיילוס הוא  מכשיר דמוי עט עם קצה שנועד לאפשר שימוש על מסכי מגע. בעבר, מרבית המכשירים בהם היו מסכי מגע דרשו שימוש בסטיילוס בכדי להגיע לתוצאות מייטביות. בשנים האחרונות, ובמיוחד בהנהגתה של אפל, הטכנולוגיה של מסכי המגע הפופולאריים השתנתה והיא מתבססת על קיבוליות חשמלית. במסכים אלו, לא ניתן לעשות שימוש בסטיילוס רגיל שכן אין לו את המאפיינים הנדרשים בכדי לאפשר זיהוי מגע על פי שיטה זו.
התמונה מבלוג Patently Apple
אף שסטיילוס נוגד את העיקרון אותו הנחילה אפל – מסכי מגע מרובי נקודות מגע וזיהוי של מחוות (gesture) שונות כסוגי קלט שונים – היא הגישה בקשת פטנט שמתייחסת לשימוש בסטיילוס גם על מסכי המגע שלה. מנגד, אמצעי קלט זה הוא, ללא ספק, מדויק יותר מאצבע, ובכך ניתן לעשות שימוש גם ליישומים הדורשים דיוק מרבי דוגמת תוכנות גרפיות. 
בקשת הפטנט הוגשה בשנת 2008 והתפרסמה החודש, שנה וחצי לאחר הגשתה בארצות הברית. כעת נותר לראות אם ההמצאה הזו גם תמומש בפועל.
(מקור: Patently Apple)
0

גידול של 10% במספר הבקשות האירופאיות שהוגשו בשנת 2010

בשנת 2010 היתה עלייה של 10% בהגשות בקשות פטנט במשרד האירופאי, כך לפי פרסום רשמי של ה-EPO.
בשנת 2010 הוגשו 232,000 בקשות פטנט ב-EPO, גידול של 10% בהשוואה למספר של שנת 2009 – 211,000. על פי הפרסום, 39% מהבקשות הגיעו ממדינות החברות בארגון האירופאי, 26% מארה"ב, 18% מיפן, 5% מסין ו-5% נוספות מקוריאה.

גם בצד של הפטנטים שהנופקו חל גידול באותו סדר גודל. 58,100 פטנטים חדשים ניתנו בשנת 2010 – גידול של 11% לעומת 52,400 הפטנטים שניתנו בשנת 2009.
נשיא ה-EPO מסר "המספרים מצביעים בצורה ברורה כי שוב יש גידול בדרישה להגנה הפטנטית, לאחר המיתון הכלכלי של השנתיים הקודמות".

(מקור: EPO)

0

הנחיות בדבר הגשה אלקטרונית של בקשות

רשם הפטנטים פרסם היום הודעה בדבר הגשה של בקשות במדיה אלקטרונית. בהמשך להודעה הקודמת בדבר כוונתו להוציא הנחיה כאמור, תיקן הרשם את ההודעה והבהיר מספר נקודות.

ראשית, אין כל חובה להגיש במדיה מגנטית, אלא ניתן לעשות כן בנוסף לדרישה לפי התקנות להגשה בנייר. יוער, כי כלל לא ברור איזו נפקות משפטית יש ל"הודעה", שהרי אין מדובר בחוק או בתקנה. ממילא הרשם זקוק להסמכה חוקית בכדי להגביל את הציבור בפעילותו, וזאת מתוקף עקרון החוקיות. עם זאת, ציבור המבקשים יוכל לסייע לרשם, וההודעה הזו, על אף שאינה מבהירה זו מפורשות ונוקטת לשון הוראה דווקא, מבקשת לאפשר לציבור – אם הוא מעוניין בכך – להקל על הרשות.
שנית, תחת ההנחיה הכללית בדבר שימוש בקובץ WORD, ניתנה הנחיה להשתמש בפורמט RTF. כידוע, מדובר בפורמט קנייני. עם זאת, מבירור שערכתי עולה כי הרשות שוקלת לאפשר בעתיד, לאחר התאמות טכנולוגיות, גם הגשה בפורמט פתוח, כפי שהצעתי בעבר. בעיניי, חבל שהרשות לא תיקנה עניין זה כבר בשלב זה, וחבל עוד יותר שלא הודיעה על כוונתה בצורה גלויה ומפורשת.
שלישית, ההודעה אינה מתייחסת עוד רק לבקשות הכוללת 200 עמודים או יותר, כפי שהיה בתחילה. אלא היא מתייחסת לכלל הבקשות לפטנט המוגשות בישראל.
לנוחיות הציבור, לשון ההודעה מובאת כאן.
הנדון: הודעה בעניין אופן הגשת מסמכים הנוגעים לבקשות לפטנט במדיה דיגיטלית
מזה זמן, נוהג ציבור המבקשים להגיש מסמכים הנוגעים לבקשות לפטנט גם על גבי CD(או DVD לפי הצורך), בנוסף להגשה בנייר (על פי התקנות).
בהעדר הנחיות ברורות באשר לאופן ההגשה במדיה דיגיטלית, הריני להבהיר כדלקמן:
1. מסמכים כאמור יוגשו בפורמט הבא:
א. הבקשה תהיה מחולקת לקבצים כדלקמן: קובץ תיאור, קובץ תביעות, קובץ שרטוטים (במידה וישנם) וקובץ רשימת רצפים (במידה וישנם);
ב. הקבצים המרכיבים את הבקשה יוגשו הן בקובץ מסוג RTF (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF;
ג. במועד ההגשה יכונו הקבצים "תיאור", "תביעות", "שרטוטים" ו"רשימת רצפים";
ד. בעת הגשת תיקונים יגיש המבקש את הגרסה המלאה של הקובץ הכולל את התיקונים המבוקשים ולא את הדפים המתוקנים בלבד. הגירסה תוגש הן בקובץ מסוג RTF (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF. סימון התיקונים יעשה באמצעות "עקוב אחר שינויים" בקובץ ה-RTF בלבד. בהגשת גרסאות חדשות בעקבות תיקונים, שם הקבצים יכלול את מספר הבקשה ואת המספר הגרסה, לדוגמא "תיאור123456גרסה2", "תביעות123456גרסה2".
ה. חלף הצורך לציין את מספר הגרסה בראש כל דף בקובץ ה-PDF המחליף, במזכר המלווה את הגשת התיקונים יצויינו במפורש העמודים בהם נערכו תיקונים בלי תלות במספר גירסת הקובץ. במקרה של הגשת שרטוטים מתוקנים יצויינו מספרי השרטוטים בהם בוצע התיקון ופירוט מהות התיקון.
2. קבצי ה-PDF המוגשים כאמור לעיל יוגשו חתומים באמצעות חתימה שתתווסף לעמוד האחרון. בהתאם, כאשר מוגש סט תביעות הכולל תיקונים, העמוד האחרון יוגש חתום באותו האופן (גם אם עמוד זה לא תוקן).
3. לגבי בקשות הכוללות רצפים גנטיים, פורמט ההגשה המתואר לעיל אינו גורע מדרישות חוזרים מ.נ. 51 ו-מ.נ. 64. לתשומת לבכם: בקשות הכוללות רצפים גנטיים שלא יוגשו בפורמט המוצע בהודעה זו, יעוכב פרסומם לצורך סריקת הרצף הגנטי מתוך המסמך בנייר שיוגש.
4. אין שינוי בהגשת טופס הבקשה לגבי בקשות אלה.
5. הנחיות ההגשה המפורטות בהודעה זו נובעות מהצורך לקלוט את הבקשות ישירות, ללא סריקה, במערכת התפעולית ולפרסמן (לאחר הקיבול) במאגר האינטרנטי.
6. הודעה זו תיכנס לתוקף ממועד פרסומה באתר האינטרנט של רשות הפטנטים ותחול גם על בקשות שטרם קובלו.
0

מיקרוסופט מציגה – מסך מגע משנה צורה

אם גם לכם מפריעה העדר הפידבק במסכי המגע, וגם אתם מרגישים שרטט כתגובה למגע, לא מספק, יכול להיות שלמיקרוסופט יהיה את הפתרון בשבילכם. בקשת פטנט שהתפרסמה זה עתה חושפת מנגנון חדש שמאפשר לקבל פידבק אמיתי.
הרעיון שעומדד בבסיס בקשת הפטנט – שימוש בפולימר שמעוות את צורתו בתגובה לקרני UV. הפולימר יכסה את מסך המגע ובכך יאפשר לו לקבל מרקמים וצורות שונות במהלך העבודה – כך מסך המגע אינו רק מאפשר קבלת פידבק לאחר הלחיצה – אלא גם לפניה.

(מקור: NewScientist)
ובאותה הזדמנות – אפל קיבלה פטנט על מקרן תלת-מימד שאינו מצריך שימוש במשקפיים יעודיים. לפרטים – ראו כאן.
0

בחינה על אתר – לכל בקשה ישראלית שצפויה לשמש לצורכי דין קדימה

רשות הפטנטים הודיעה כי החל מתחילת השנה הבאה היא תקבל בקשות לבחינה על אתר שינומקו בכך שבכוונת המבקש להסתמך על בקשת פטנט ישראלית לצורך דין קדימה בטריטוריות אחרות.
משמעות ההודעה היא שמי שיגיש את בקשתו הראשונה בישראל יוכל לקבל דו"ח בחינה מקיף תוך זמן קצר, ולאורו של דו"ח זה יוכל להחליט אם ברצונו להמשיך ולהגיש בקשות גם בטריטוריות אחרות.
בזכות החלטה זו, הגשת בקשה ראשונה בישראל עשויה לתת יתרון משמעותי למבקש פטנט, בכך שתאפשר לו לשקול צעדיו בצורה טובה יותר בטרם ימשיך בתהליך גם בטריטוריות אחרות ויוציא כספים רבים. עוד ראוי לציין כי דו"ח הבחינה יונפק לפני פרסום של בקשת הפטנט ולכן ניתן יהיה לזנוח את הבקשה ולהגיש בקשה מתוקנת ומשופרת, וזאת לאור ממצאי דו"ח הבחינה

הודעת הרשות, כלשונה, מובאת בזאת:

הנדון: בחינה על-אתר עבור בקשות שהוגשו לראשונה בישראל ומהוות דין קדימה לבקשות המוגשות בחו"ל

1. בהתאם לתקנה 35(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח – 1968 (להלן: "התקנות") מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך, רשאי להגיש בקשה לבחינת בקשתו לפטנט על אתר.

2. כדי לשפר את השירות הניתן למבקשים תאשר רשות הפטנטים בחינה על-אתר גם לבקשות ישראליות המהוות דין קדימה להגשה בחו"ל (לפי אמנת פאריס ולפי אמנת ה-PCT), כמפורט בהודעה זו.

3. הבקשה לבחינה על-אתר תוגש בצירוף תצהיר מטעם המבקש, המציין כי בכוונתו לתבוע דין קדימה מהבקשה הישראלית בבקשה מאוחרת לפטנט וכי הבקשה הישראלית הינה הבקשה הראשונה, שהוגשה בגין אותה אמצאה. לבקשה תצורף האגרה המתאימה לפי תקנה 35 לתקנות.

4. הרשות תמציא דו"ח בחינה ראשון מקיף תוך שלושה חודשים מתאריך אישור הבקשה לבחינה על אתר, וזאת על מנת לאפשר למבקשים לקבל תמונה ברורה יותר לגבי סיכוייהם לקבל פטנט לפני הגשת הבקשה בחו"ל.

5. הדו"ח ייערך בשפה העברית ולבקשת המבקש גם בשפה האנגלית במתכונת של דו"ח חיפוש ובחינה בינלאומי. לתשומת לבכם, על פי תקנה 4.12 לתקנות אמנת ה-PCT, יוכל המבקש לבקש מרשות החיפוש הבינלאומית לקחת בחשבון את תוצאות החיפוש הקודם שנערך על בקשתו בישראל (ראו חוזר רשם מ.נ. 68 "שימוש בתוצאות חיפוש קודם עבור בקשות בינלאומיות".

6. השירות דנן יחל ביום 1.1.2011. השירות הינו ניסיוני ואנו סמוכים ובטוחים שיסייע למבקשים רבים.

8

פסיקה: ניצול המצאה בטרם הגשת בקשה לפטנט – סיבה לביטול פטנט

בהתנגדות שנדונה לאחרונה על ידי רשם הפטנטים, הובא סיפורה של ממציאה של שיטה לייצור אריחים דקורטיביים. ההמצאה נשוא הליך זה היתה שיטה אוטומטית לייצור אריחים דקורטיבים. במהלך הדיון הוצגו אריחים שהממציאה ייצרה ומכרה, אשר זהים לאריחים שמיוצרים בשיטה האוטמטית. אף שהממציאה טענה כי אין מדובר בניצול קודם, כיוון שהאריחים יוצרו בשיטה ידנית, ההתנגדות התקבלה ולא ניתן לה פטנט.

רשם הפטנטים קבע כי הממציאה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה ולהראות שהאריחים שפורסמו לפני הגשת הבקשה לפטנט יוצרו בשיטה ידנית דווקא.
יתרה מזאת, חוק הפטנטים מגדיר מפורשות ניצול המצאה שהיא תהליך גם את תוצר התהליך:
(2) לענין אמצאה שהיא תהליך – שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך – כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
כיוון שכך, פרסום תוצר התהליך יכול להוות "ניצול ההמצאה" בדרך שפוגמת בחדשנותה, ובלבד שהניצול האמור יאפשר בעל מקצוע ממוצע לבצע את התהליך. כיוון שהממציאה עצמה הודתה כי אין בהליך כל קושי טכנולוגי, ולאחר שהרשם התרשם כי בעל מקצוע בתחום יכול היה לייצר את האריחים שהוצגו גם בצורה אוטומטית, כפי שנתבע בתביעות, נקבע כי פרסום זה שולל את חדשנות הפטנט.
ודוק. לעניין זה, אין נפקא מינה אם האריחים שפורסמו בעבר יוצרו בשיטה האוטומטית או לאו. תוצרי ההליך עליו מתבקשת הגנה – גם הם זוכים להגנה באמצעות פטנט על תהליך. כיוון שכך, הצגה של תוצר הזהה לזה המתקבל בתהליך עשויה לשלול חדשנות גם אם מדובר בתוצר של תהליך אחר, ובלבד שבעל מקצוע מיומן בתחום יוכל לבצע את התהליך.
לעניין זה, מעניין לציין כי הדין בארה"ב שונה במעט. שם, כלל אין חשיבות לכך שהפרסום יהיה כזה שמאפשר לבעל מקצוע מיומן לבצע את ההמצאה. די בכך שנעשה פרסום כלשהו, בכדי שהוא יהווה ידע קודם (בכפוף לכך שהוא פורסם שנה לפני הגשת הבקשה לפטנט. ראו סעיף 102(b) לחוק), אף אם ממנו לא ניתן ללמוד על אופן ביצוע ההמצאה.
כשל נוסף בו נפלה הממציאה בעניין זה, היה בתוכן שנכתב בבקשת הפטנט.
לאחר שבבקשה הצהירה המבקשת כי:
"…The inventor is not aware of using laser technology for creating deep cavities in hard material…for creating decorative objects in the way disclosed in the present invention. In addition, laser technology is expensive…"
היא מצאה עצמה במצב שבו היא לא יכולה לשוב בה מאמירה זו. רשם הפטנטים חייב אותה למילותיה וקבע כי נוכח הודאתה שלה ובהעדר תיאור נוסף בפירוט הפטנט, הרי שהיא לא תיארה באופן מספק שיטה לייצור אריחים דקורטיבים באמצעות לייזר.
סופו של יום, הרשם קבע כי ההמצאה נשוא ההליך נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. עם זאת, נפסקו הוצאות נמוכות למדי – 8,000 ש"ח בלבד, נוכח התנהגות המתנגד לפטנט שלא שטח בכתבי טענותיו בצורה נהירה אילו פרסומים הוא מייחס לשלילת החדשנות ואילו הוא מייחס לשלילת ההתקדמות ההמצאתית.
0

פטנט הקליק האחד – גם קנדה מאשרת

בית המשפט הקנדי קבע – פטנט הקליק האחד של אמזון יכול להיות כשיר לפטנט גם בקנדה.

בניגוד לארצות הברית, שם פטנט זה התקבל זה מכבר (ואף שרד הליך של בחינה מחודשת), בקנדה רשויות הבחינה סירבו לאשר את בקשת הפטנט לרישום. העניין הגיעה לפתחו של בית המשפט הקנדי שקבע כעת כי אין מניעה חוקית לפיה שיטות לעשיית עסקים לא יזכו להגנת פטנט. עם זאת, רעיון כללי לא יזכה להגנה באשר הוא נעדר יישום פרקטי. החלטת בית המשפט מתבססת על הגדרת המונח "המצאה" בחוק הקנדי:

“[I]nvention” means any new and useful art, process, machine, manufacture or composition of matter, or any new and useful improvement in any art, process, machine, manufacture or composition of matter.

במקרה הזה, נקבע, התביעות אכן מתייחסות להמצאה, וזאת משתי סיבות: הראשונה, כיוון שהן דורשות שימוש במכונה לצורך ביצוע ההמצאה; והשנייה, כיוון שהשיטה מבוצעת על באמצעות מחשבים, האינטרנט, העוגיות על גבי המחשבים ובאמצעות פעולות המשתמש. התוצר של אלו, נקבע, הינו אפקט פיסי על האלמנטים הללו.
במידה רבה, המבחן שנקבע דומה לזה שנקבע לאחרונה בעניין בילסקי. המצאה צריכה להיות, בעיקרה, רעיון מסויים (להבדיל מרעיון אבסטרקטי). מבחני עזר יכולים לסייע בזיהויים של רעיונות אבסטרקטים ובהבדלתם מהרעיונות המסויימים.
פועל יוצא, גם בקנדה ממשיכים להעניק פטנטים על תוכנה ועל שיטות לעשיית עסקים.
בית המשפט החזיר את התיק לבחינה על ידי הרשויות המוסמכות, בכדי שיבחנו האם ראוי להעניק פטנט גם לאור דרישות החוק האחרות (ובעיקרן, חדשנות והתקדמות המצאתית).
(מקור: Patently-O)
0

דו"ח מצב הבחינה – אוקטובר 2010

רשות הפטנטים פרסמה היום, כהרגלה, את דוח מצב הבחינה.

הדו"ח מציין מהו תאריך הגשת הבקשה המוקדמת ביותר שתיבחן במהלך החודש הקרוב, לפי סיווגי ההמצאות. כלומר, ניתן להבין מהו התור של כל מחלקה ומחלקה, באמת מידה של חודשים.
תמצית הדברים היא כזו:
  • בתחום ביוטכנולוגיה – תור בן 32 חודשים.
  • בתחומי מכניקה מסויימים- תור בן 34 חודשים (התחום מוגדר כך:מכניקה – התקני בניה/טקסטיל/מזגנים ומשאבות)
  • בתחומי הפיזיקה – תור בן 36 חודשים.
  • בתחומי מכניקה אחרים- תור בן 37 חודשים (התחום מוגדר כך: מכניקה – התקנים לחיתוך/כרסום/ציפוי וניקוי/תעבורה/שיטות עסקיות/מערכות התראה ומערכות תצוגה/ ננוטכנולוגיה/MEMS)
  • בתחומי אלקטרוניקה ומכשור רפואי – תור בן 37 חודשים.
  • בתחום הפארמה – תור בן 46 חודשים.
  • בתחומי התקשורת והמחשבים – תור בן 47 חודשים.
  • בתחום הכימיה – תור בן 58 חודשים.
הדו"ח מפורט בהרבה והוא כולל גם תת-תחומים לפי סיווגים בינלואמיים (IPC)
0

זהירות! הארכת מועדים בגלל פגרה בישראל, לא בהכרח תכובד בארה"ב

רשם הפטנטים הישראלי הפיץ החלטה של משרד הפטנטים האמריקאי הנוגעת לתאריכי דין קדימה של שלב לאומי לבקשת PCT.
סיפור המעשה, בקצרה, הוא זה. בקשת פטנט פרוביזונאל (provisional) הוגשה בארצות הברית. על פי אמנת פריס ניתן להגיש בקשות מקבילות לבקשת הפטנט תוך 12 חודשים. רצה הגורל והתאריך הרלוונטי נפל בפגרת סוכות, שעה שמשרד הפטנטים הישראלי סגור. מיד עם סיומה של הפגרה, הוגשה בקשה בינלאומית, בקשת PCT, תוך שימוש במשרד הישראלי כמשרד המקבל (RO). על סמך בקשת ה-PCT הוגש שלב לאומי בארצות הברית.
רשם הפטנטים האמריקאי סירב להכיר בתביעת דין הקדימה לתאריך של הבקשת הפרוביזונאל. המשמעות היא שהתאריך הרלוונטי לצורך חדשנות והתקדמות המצאתית הוא שנה ומספר ימים מאוחר יותר מתאריך הבקשה הפרוביזורית.
החלטה זו של הרשם התקבלה על אף שאמנת ה-PCT מאפשרת הארכות מועד במצב שבו המשרד המקבל, רשות הפטנטים הישראלית בדוגמה זו, אינו פעיל (PCT Rule 80.5). הסיבה לכך היא דווקא הוראה אחרת באמנת ה-PCT – PCT Article 8. לפי הוראה זו של האמנה, במקרה שבו בקשת ה-PCT נסמכת על בקשת פטנט מאותה מדינה בה מתבקש השלב הלאומי, יחולו הוראות אותה המדינה כלשונן. ההיגיון בהוראה זו ברור – האמנה לא נועדה לעקוף את הוראות הדין המקומי אלא לאפשר הגשה מאוחרת במדינות נוספות. נוכח הוראה זו, הארכת המועדים נקבעת לפי הדין האמריקאי. לא במפתיע, פגרת סוכות (ואף יום שישי) אינם נלקחים בחשבון בדין האמריקאי. הארכת מועדים שם ניתנת כאשר משרד הפטנטים האמריקאי סגור (כלומר בחופשות ובימים שבת וראשון).
אז מה המסקנה כאן?
ראשית, המקרה הזה אינו כה יוצא דופן. הרבה ממציאים ישראלים בוחרים בשיטה זו של הגשת בקשת פרוביזיונאל בארצות הברית תחילה, ולאחר מכן הגשתה של בקשת PCT וירידה לשלב לאומי בארצות הברית (ואולי מדינות נוספות) בבוא העת. כלומר, ראוי להיות ערים לכך שבמקרים כאלו – הדין החל על השלב הלאומי בארה"ב הוא האמריקאי בלבד. ממציאים לא יזכו בהנחות במועדי ההגשה כיוון שבחרו להיעזר במערכת ה-PCT.
שנית, אם מגיעים למצב כזה, כדאי להשתמש במשרד האמריקאי כמשרד מקבל או לחלופין להגיש ישירות למשרד המרכזי (International Bureau). בצורה כזו, העובדה שהמשרד הישראלי סגור לא תגרום לאיבוד דין הקדימה.
שלישית, וכמו תמיד, מומלץ שלא להגיע לרגע האחרון. תאריכים הם עניין חשוב בדיני פטנטים. לפיספוס של תאריך יכולה להיות השפעה מכרעת. מי שממתין לרגע האחרון, עשוי למצוא עצמו ללא פטנט בסופו של יום.
0

סרביה הצטרפה ל-EPO

במזל טוב, סרביה הצטרפה, החל מה-1 באוקטובר, ל-European Patent Organization. מעתה, בקשות פטנט אירופאיות יכולות להבשיל גם לכדי פטנטים סרביים.

תגיות: ,
0

התאמת תקופת הפטנט – האם ה-USPTO עדיין טועה בחישוב?

אחרי שבסוף 2009 ערכאת הערעור הפדראלית קבעה כי משרד הפטנטים האמריקאי שגה בחישוב תקופת התאמה לפטנטים, נראה שעניין זה לא לובן סופית.

פרופ' קרואצ' מבלוג Patently-O מדווח על בעיה חדשה-ישנה שצצה לעניין תקופת ההתאמה.
הקדמה קצרה: בניגוד לדין האמריקאי הישן, אז היתה הזכות קצרה יותר (17 שנה) אך היא תקופת ההגנה נספרה ממועד קבלת הפטנט, היום המועד הרלוונטי הוא יום הגשת הבקשה לפטנט. משמע, שבמקרים מסוימים הליכי בחינה ארוכים של הבקשה עשויים לגזול מהזמן שבו לבעל הפטנט יש מונופולין בגין המצאתו.
המחוקק האמריקאי היה ער לקושי זה והוא ניסה לצמצם את הפגיעה בבעל ההמצאה בקובעו כי עיכובים מסוימים בבחינת הבקשה שאינם בשליטת המבקש לא יפגעו בתקופת הפטנט. התחשיב מקזז מתקופה זו עיכובים להם גרם המבקש (שהרי אם המבקש גרם לעיכובים נוספים, אין לו להלין על עיכובים מאת הרשות), ובסופו נקבעת תקופת התאמה לפטנט – Patent Term Adjustment – המתווספת לעשרים השנים מיום הגשת הבקשה.
אז על מה מלינים כעת? כאשר מוגש ערעור על החלטת בוחן פטנטים, עובר זמן מיום ההגשה ועד היום בו התיק נפתח בערכאה המתאימה (BPAI). בתקופה זו, הבוחן רואה את הערעור ופעמים רבות מחליט לחזור בו מהדחייה המקורית ולהמשיך בהליך הבחינה. עם זאת, תקופת העיכוב הזו אינה נספרת במניין הימים המתווספים לתקופת הפטנט.
0

דו"ח חדש של WIPO קובע: השפעות המשבר על חדשנות ודרישה ל-IP ניכרות, אך ההתאוששות בפתח

דו"ח חדש של WIPO מנתח סטטיסטיקות הנוגעות להגשות של פטנטים, מדגמים וסימני מסחר מהשנים האחרונות. מחברי הדו"ח טוענים שניכרה ירידה משמעותית בביקוש לזכויות קניין רוחני בשנים 2008-2009 וזאת על רקע משבר הכלכלי הגלובלי שהעולם חווה בשנים אלו. עם זאת, לפי הדו"ח, ישנם אינדיקטורים לכך שההתאוששות מהשפעות המשבר בתחום זה החלה השנה.

דו"ח זה מחזק ממצאים מדו"ח קודם בדבר הקיטון בפעילות בתחומי הקניין הרוחני בעקבות המשבר.
לעניין תחומי ההמצאות, הדו"ח מציין גידול של כמעט 600% בתחום האנרגיה לעומת שנת 2000. בשנת 2009 הוגשו קרוב ל-3,500 בבקשות PCT בגין המצאות בנושאים של תאי דלק, אנרגיה סולארית, שימוש באנרגית רוח ובאנרגיה גאותרמית, וזאת לעומת כ-600 בלבד בשנת 2000. המצאות ממין אלו מתומרצות, כזכור, במספר משרדי פטנטים כמו משרד הפטנטים הישראלי והאמריקאי.
0

פטנט אחד לשנה החדשה

פטנט אחד לשנה החדשה – שעון מעורר המדמה את תרועת השופר.

שנה טובה!
9

פטנטים בתוכנה: האם ניתן לקבל פטנט על תוכנה?

פעמים רבות אני נשאל האם ניתן לקבל פטנט על תוכנה? התשובה לכך, על דרך הכלל, היא כן. רוב מדינות העולם מכירות בהגנה של פטנט על תוכנה.
בפוסט זה אני בוחן את החוק הישראלי בעניין זה ומציג בקצרה ולשם השוואה את הדין בארצות הברית ובאירופה. בתמצית, אני סבור כי הדין בישראל אינו מחריג את הגנת הפטנט מהמצאות הממומשות בתוכנה. עוד אני סבור, כי אין מקום לייחד את תחום התוכנה מתחומי מדע אחרים ולמנוע הגנה בתחום זה באמצעות פטנטים.
בטרם נצלול לנבכי הדיון המשפטי – הבהרה קלה. בשורה התחתונה ומכל בחינה פרקטית ישנה אפשרות לקבל פטנטים גם על תוכנה. בשנת 2012, רשות הפטנטים אף הצהירה מפורשות כי ישנם פטנטים בתוכנה בישראל. בפוסט זה אני מבהיר את הדיון המשפטי לרבות המצב בישראל ובמדינות אחרות.
מהי "המצאת תוכנה"- תיחום הדיון
המצאה בתוכנה הינה תהליך שניתן לבצע אותו באמצעות מחשב המריץ תוכנה ולחלופין מערכת ממוחשבת הכוללת גם רכיב של תוכנה. המצאת תוכנה לעיתים מוגדרת גם בתביעה מסוג Beauregard שהיא תביעה למוצר תוכנה, כלומר מדיה שמחשב קורא שעליה מוטבעת תוכנה שאם תבוצע על ידי מחשב תגרום לתהליך כלשהו.
שלוש הגדרות אלו מהוות, דרך כלל, שלוש פנים שונות של המצאה אחת, ומשום כך הן נתבעות בתביעות בלתי תלויות ונפרדות במסגרת פטנט אחד. לכל סוג של תביעה יש יתרונות מסוימים וחסרונות אחרים לעומת הסוגים האחרים. כך למשל, בכדי להוכיח הפרתו של תהליך יש להראות שהתוכנה בוצעה בפועל בעוד שאם התוכנה מותקנת על מחשב הרי שהמערכת קיימת ומפרה. מנגד, בהעדר סימון מוצר שבעל הפטנט מוכר המצהיר כי הוא מוגן בפטנט, בעל הפטנט לא יוכל לזכות בפיצויים בגין הפרתו על פי הדין האמריקאי. בתהליך, מגבלה זו אינה קיימת. תביעה למוצר מאפשרת לתפוס הפרה כאשר מדובר בדיסק בלבד המופרד ממחשב.
אדגיש, כי איני מתייחס לקוד לכשעצמו כהמצאת תוכנה. שורות קוד אינן בעלות השלכה פונקציונליות כלשהן. שורות הקוד הן לכל היותר ביטוי של רעיון, שיכול ויהיה מוגן בזכות יוצרים. גם קוד להרצה (executable) אינו אלא תוצר של הביטוי ואין לו השלכה פונקציונלית ללא האפשרות של מחשב לקרוא ולהריץ אותו.

הדין המצוי: החוק מכיר בפטנטים בתוכנה
כנהוג במשפטים, נפתח בלשון החוק הרלוונטי, הוא חוק הפטנטים. סעיף 3 לחוק קובע:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות אמצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט" (ההדגשה שלי)

לשון זו ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים. כל תחום טכנולוגי, יהא הוא תוכנה, חומרה, כימיה או פיסיקה, ראוי להגנה פטנטית. אף ההיסטוריה החקיקתית שמאחורי סעיף זה מלמדת כי זו כוונת המחוקק. סעיף 3 לחוק הפטנטים תוקן בהתאם לאמנות בינלאומיות. בתחילה בהתאם לאמנת פריז, ובהמשך בהתאם להסכם הטריפס. במסגרת הסכם הטריפס התחייבו המדינות החברות, ומדינת ישראל ביניהן, שלא להפלות תחום טכנולוגי לרעה מבחינת קניין רוחני.
אמת, המונח "טכנולוגיה" הינו מונח עמום. עיון במילון מרים-וובסטר מגלה שטכנולוגיה אינה אלא אפליקציה יישומית של ידע מתחום מסוים. עם זאת, אני סבור, כי כוונת הכל ברורה. ואף אם קו הגבול בו טכנולוגיה נגמרת אינו משרוטט בצורה מדוייקת, הרי שהכללת התוכנה בחובו מתבקשת.
אף אם הקורא הספקן אינו מקבל את עמדתי, לפיה תחום התוכנה הינו תחום טכנולוגי, אמשיך ואנסה לשכנע שבכל הקשור לחוק הפטנטים הישראלי כנוסחו היום, אין מנוס מקביעה זו.
בעניין בקשת פטנט מספר 13733 לאלי תמיר קבע רשם הפטנטים כי אין מקום להעניק פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים. קביעה זו נסמכה על כך ששיטות לעשיית עסקים אינן מתחום טכנולוגי. לצורך קביעה זו נעזר כבוד הרשם בתחומי התוכן מהם מגיעים עורכי הפטנטים ובוחני הפטנטים. תחומים אלו כוללים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות ומדעי המחשב. כפי שקבע הרשם בעניין זה:

אין חולק, כל התחומים הללו קשורים בצורה זו או אחרת לטכנולוגיה, והם מדגישים את כוונת המחוקק בכל הנוגע לתחום האמצאות כשירות הפטנט.

כלומר, אף לשיטת רשם הפטנטים, תחום המחשבים הינו תחום טכנולוגי. נדגיש – עורכי הפטנטים יכולים לבוא הן מתחום ההנדסה (ובכלל זה הנדסת תוכנה) והן מתחום מדעי המחשב. תחום מדעי המחשב הינו תחום תיאורטי הנוגע בעיקר באלגוריתמים, מבני נתונים, מסדי נתונים ושאר אספקטים שונים של תחום התוכנה. כלומר, אנשים בעלי השכלה פורמאלית בתוכנה בלבד עשויים להיות עורכי פטנטים.
נוכח האמור, אני סבור כי המסקנה המתבקשת היא כי על פי הדין הקיים תוכנה הינה תחום טכנולוגי, ומשום כך אף אמצאות בתוכנה ראויות להיות כשירות לפטנט.
אדגיש, פטנט הינו סוג של קניין. ככזה, הוא מוגן על ידי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שלילתו של קניין, דוגמת פטנט בתוכנה, לא יכול אלא להיעשות בחוק או מכוחו של חוק, וזאת אף אם הוא השלילה הינה מידתית, לתכלית ראויה והולמת את ערכי מדינת ישראל (ראו: סעיף 8 לחוק היסוד). כלומר, שלילת פטנט בתוכנה במצב החוקי השורר כיום פוגעת פגיעה חוקתית בזכות הקניין של בעל ההמצאה.
בשנת 2012 הצהיר רשם הפטנטים על מדיניות חדשה לפיה רשות הפטנטים מכירה באופן רשמי באפשרות לקבל פטנטים על המצאות תוכנה. אף שהצהרה זו היא חדשה, בפועל אף בטרם ההצהרה התקבלו לא אחת פטנטים על תוכנות, למשל הפטנט הידוע של Netex.

 

הדין בארצות הברית ובאירופה
הדין האמריקאי מכיר בפטנטים גם בתחומים שאינם טכנולוגיים (ראו: 35 USC 101). האמנה האירופאית, לעומתו, נצמדת לסטנדרט שנקבע באמנת טריפס ומעניקה פטנט רק בגין המצאות טכנולוגיות (ראו: Article 52). האמנה האירופאית מחריגה מפורשות בסעיף (2)52 מתן פטנט בתוכנה (programs for computers) ובלבד שהפטנט תובע תוכנה לכשעצמה:

Paragraph 2 shall exclude the patentability of the subject-matter or activities referred to therein only to the extent to which a European patent application or European patent relates to such subject-matter or activities as such. (Article 52(3))
בצורה דומה הנחיות הבחינה בארה"ב MPEP 2106.01 בעניין Computer listings per se מצדיקות אי מתן הגנה פטנטית בהעדר פונקציונאליות של הפקודות כשהן ניצבות לכשעצמן.
הפסיקה האירופאית קבעה מפורשות כי מוצר תוכנה יכול שיהיה מוגן בפטנט, ובלבד שיש בהרצתו על ידי מחשב אפקט טכני החורג מהאינטראקציה הרגילה בין תוכנה וחומרה (ראו: T 1173/97).
בימים אלו אנו ממתינים להחלטתו של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין בילסקי. החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים בעניינו קבעה כי בכדי שתהליך יהיה כשיר לפטנט, על התהליך לעמוד בכללי מבחן המכונה-או-טרנספורמציה. מבחן זה דורש כי התהליך יהיה קשור למכונה ספציפית או כי התהליך ישנה מצב של מוצר בעולם המוחשי ("טרנספורמציה"). פסיקה זו החליפה פסיקה קודמת של ערכאת הערעור הפדרלית בעניין State Street Bank, שם נקבע כי די לתהליך לייצר תוצאה קונקרטית, מוחשית ומועילה (a useful, concrete and tangible result) כדי להיות כשיר לפטנט. בפועל פסיקה זו בעניין בילסקי, אף שהצרה את תחומי כשירות הפטנטים, אינה פוגעת בפטנטים בתוכנה כי אם בפטנטים בשיטות לעשיית עסקים (הפטנט שנידון שם עסק בתהליך לגידור סיכונים במסחר בסחורות, וזאת ללא קשר למחשב). עוד יצוין, כי בהנחיות זמניות שפרסם רשם הפטנטים האמריקאי בעקבות פסק הדין של בילסקי בערכאת הערעור נקבע כי לצורך מבחן זה די בשימוש במחשב (general purpose computer) בכדי לעבור את המשוכה של סעיף 101. כלומר, אף לשיטתו של רשם הפטנטים האמריקאי ניתן גם ניתן לקבל פטנט בתוכנה לאחר פסק דין בילסקי.
היחס בין ההגנה הפטנטית ובין ההגנה בזכות יוצרים
טיעון שגור הוא כי נוכח ההגנה המוענקת לתוכנה בזכות יוצרים, אין הצדקה להענקת הגנה פטנטית נוספת על כך. כיוון שבפוסט זה בחרתי לעסוק רק בדין המצוי, אתייחס לטענה זו כפי שהשתקפה מהחלטת סגן הרשם. בהחלטה בעניין Biosense, Inc נ' אלביט מערכות בע"מ (מיום 16.4.2009) קבע כבוד סגן רשם הפטנטים כי פרשנות תכליתית של חוק הפטנטים שוללת הגנה של פטנטים בתוכנה. קביעתו של סגן הרשם, עליה אני, בכל הכבוד, חולק, מתבססת על שני נימוקים. הראשון – קיומה של הגנה חליפית בזכות יוצרים. והשני – קיומה של התוכנה כיישות מעולם התוכן ולא הפונקציה. בין היתר, נקבע כי:
"ממש כפי שמשתמע משמה העברי, תוכנה היא בעיקרה מתחום התוכן, ויפה לה אכסניית זכות היוצרים שבו היא הושמה".
אני סבור, בכל הכבוד, ששתי טענות אלו – לא די בהן כדי לשלול הגנה פטנטית. אני חולק, בכל הכבוד, על קביעה זו משלושה טעמים: ראשית, כפי שהסברתי, אני סבור כי המצאת תוכנה היא המצאה מתחום טכנולוגי. שנית, כיוון שעל אף שמה אין אני סבור כי תוכנה הינה מתחום התוכן; ושלישית, כיוון שאינני מאמין כי תוכנה דרה בלעדית באכסניית זכות היוצרים.
אף ששמה העברי של התוכנה יכול לרמוז כי היא מעולם התוכן – לא כך היא. התוכנה והחומרה הינן שתי פנים של אותה מכונה רב תכליתית. שמם הלועזי של רכיבים אלו: software ו-hardware מלמד טוב יותר כי האחד קבוע והשני משתנה (ובל נשכח את יציר הכלאיים: הקושחה, firmware). התוכנה ניתנת לשינוי תמידי, בעוד החומרה קבועה היא, והקושחה ניתנת לשינוי מפעם לפעם. רכיבים אלו אינם אלא אספקטים שונים של אותה מכונה, כאשר היא מופעלת לביצוע מטרה מסוימת. כידוע, המחשב אינו אלא מכונה אחת אשר ביכולתה לנהוג כמספר מכונות שונות, והכל בהתאם לפקודות הניתנות לה. יטען בה סט אחד של פקודות, והיא מכונה אחת; יוחלף סט זה בסט אחר – הרי לכם מכונה שנייה ושונה. אין זה סוד כי כל חישוב הניתן לביצוע בתוכנה, יכול להתבצע באמצעות מכונה ייעודית, המכילה חומרה שכל תכליתה הוא לבצע את הפעולות עליהן מורה התוכנה. ואכן, לעיתים רבות אנו שומעים כי רכיב מסוים שהיה נהוג עד כה לביצוע בתוכנה מבוצע כעת על ידי שבב ייעודי, ולהפך. מה לבוחן הפטנטים, אם כך, שידחה בקשה לפטנט בגין מימוש אחד וידחה בקשה זהה בגין מימוש שני.
האם את הלקוח המחזיק בידו טלפון סלולארי שממאן לעבוד מעניין אם החומרה שלו תקלה, אם התוכנה שבו קפאה או אם דווקא היתה זו הקושחה שכשלה? האם הוא רואה הבדל בין מכשיר אחד למשנהו אם חלק מאן דהוא ממומש בצורה זו או אחרת? מה לצרכן אם הטלוויזיה שרכש במיטב כספו תנצל תוכנה לשיפור איכות התמונה או שמא תיעזר בחומרה ייעודית לביצוע אותה הפעולה? כשם שאין הצרכן מודע להבדל בין אלמנטים שונים של אותו המכשיר, כך אין מקום כי דיני הפטנטים יבחינו בין האחד למשנהו, והכל בתנאי שמדובר ברכיבים פונקציונאליים.
באשר להגנה הניתנת באמצעות זכות יוצרים – זו אינה מחריגה הגנה פטנטית. כידוע, עצם קיומה של הגנה באמצעות זכות אחת אינה מחריגה קיומה של הגנה באמצעות זכות אחרת, אלא אם עניין זה הוסדר מפורשות בחוק (ראו: רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה, פ"ד נב(4) 289 (1998)). זאת ועוד, כל זכות נועדה לשרת הגנה על פן שונה של האמצאה. כך למשל, קיומו של מדגם אינו שולל זכות לפטנט; הגנה באמצעות החוק להגנת מעגלים משולבים, התש"ס-1999, אף הוא אינו שולל את ההגנה באמצעות פטנט. חוק אחד מסדיר את ההגנה על האמצאה, ואילו חוק שני מסדיר את ההגנה על ביטוי אחד מסוים של אותה אמצאה, ושני חוקים אלו דרים בכפיפה אחת ואינם גורעים האחד מרעהו.
עוד יצוין, כי פסיקה זו נוגדת, לעניות דעתי, פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי.בעניין ע"ש 23/94 (ת"א) United Technologies Corporation נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר (לא פורסם, מיום 25.10.1994) הפך בית המשפט המחוזי את החלטת רשם הפטנטים שלא להעניק פטנט בגין המצאה למערכת בקרה וויסות הספקת דלק למנוע מסוק. בית המשפט לא קיבל את קביעת הרשם לפיה כיוון שעיקר ההמצאה היה נעוץ בתוכנת המערכת, אין מקום להעניק פטנט. נקבע, כי המערכת בכלליותה עמדה בדרישת חוק הפטנטים. נקבע כי: "התהליך צריך שיביא בסופו של דבר לתוצאה מסוימת שיהא בה משום חידוש והתקדמות מבחינה טכנולוגית". עוד נקבע שם כי:
"מקובלת עלי טענת המערערת לפיה נדרשת בחינת המערכת בכללותה – הרכיבים הפיזיים הידועים, בצירופם עם תוכנת המחשב, אשר תפקידה – הנעת המערכת. למה הדבר דומה? לרישום פטנט על קומבינציה, אשר הדבר המייחד אותו הוא, שההגנה מוענקת עבור שילובם של שני רכיבים או יותר, כאשר בעצם השילוב מתקבלת אמצאה כשירת פטנט. בפטנט על קומבינציה נבחנת האמצאה כשילוב ולכן אין מניעה שרכיביה השונים יהיו ידועים כשלעצמם – או נעדרי צעד המצאתי בעומדם בפני עצמם – הרכיבים באופן פרטני כלל לא נבחנים. […]
בדומה לפטנט הקומבינציה אשר יכול שירשם כפטנט גם כאשר כל הרכיבים המרכיבים את המערכת כבר היו ידועים, כך גם בעניננו. תוכנת המחשב מהווה מרכיב אחד בלבד (אם כי חשוב ביותר) ממרכיבי המערכת הנתבעת ולא היה מקום לבדוק כשירותה להרשם כפטנט בנפרד. המבחן הראוי, לדעתי, הוא בדיקה האם המערכת בכללותה, ממלאת אחר דרישות הדין. הפטנט התבקש לגבי הצירוף החדש של התוכנה עם המרכיבים הפיזיים ולא על תוכנת המחשב כשהיא לעצמה. בין התוכנה לחומרה קיימת אינטראקציה, שהרי התוכנה בלעדי החומרה והחומרה ללא תוכנת המחשב אינן משנות דבר לענין החסכון בדלק. שילובן מאפשר את החסכון הניכר בצריכת הדלק של המסוק […]"
המצאת התוכנה, כפי שהגדרתי אותה, אינה תוכנה לבדה. כפי שנהוג גם בדין האמריקאי והאירופאי, גם הדין הישראלי מכיר בכשירות המצאה הכוללת גם רכיב תוכנה. רכיב התוכנה בהמצאת התוכנה הוא אכן רכיב מרכזי וחשוב. ברם, כל עוד מדובר בהמצאה כוללת שמשיגה מטרה אחת ורכיביה פועלים לשם השגת מטרה זו, אינני סבור כי יש החוק הישראלי מאפשר החרגתה מכלל ההגנה הפטנטית.
לסיכום, בפוסט זה ביקשתי להראות את הדין הישראלי בכל הקשור לפטנטים בתוכנה. החוק הישראלי אינו מכיר בשלילה קטגורית של המצאות תוכנה מקבלת הגנה באמצעות פטנט. הדגמתי כי תוכנה הינה תחום טכנולוגי ומשום כך המצאת התוכנה נכללת בסעיף 3 לחוק הפטנטים. ממבט השוואתי בשיטות משפט אחרות ביקשתי להדגים כי אף כשקיים חוק מפורש (הדין האירופאי) ואף בהעדרו (הדין האמריקאי) פטנטים ניתנים בהמצאת תוכנה ובלבד שהתוכנה אינה נתבעת לבדה. כל האמור אינו מלמד כי כל המצאת תוכנה – כשירה לפטנט היא. שאר המבחנים הקבועים בסעיף 3 לחוק הפטנטים, ובעיקרם דרישת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, צריכים עוד להתקיים בכדי שהמצאת התוכנה תזכה בפטנט. הנה כי כן, המצאת תוכנה אינה אלא המצאה ככל שאר ההמצאות והמבחנים לקבלת פטנט בגינה זהים לאלו שחלים כלפי שאר סוגי ההמצאות.