גוגל ארכיון

5

קישורים ממונים בגוגל, סימני מסחר ושימוש אמת

MagicLogo1האם שימוש בסימן מסחר של אחר במסגרת קישור ממומן (AdWord) מפר את זכויותיו של בעל סימן המסחר הרשום? שאלה זו עלתה לדיון בפסיקה לאחרונה במספר הזדמנויות. כזכור, בפרשת "מתאים לי" נקבע כי שימוש בסימן המסחר לשם ביצוע ההתאמה בין פרסומת לבין שאליתת החיפוש של המשתמש אינו מהווה הפרה של סימן מסחר רשום. בפרשת ד"ר מוסקונה אותה קביעה אומצה גם ביחס לשימוש בשמו של אדם, ונקבע כי שימוש בשמו של המתחרה "מאחורי הקלעים" מותר גם מותר. עתה, הובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו סוגיה דומה. חברת פאיירפלי (firefly) הינה חברה המפתחת תוכנה המסבה באופן אוטומטי תוכנה שפותחה באמצעות מערכת מג'יק לסביבת הפיתוח של מייקרוסופט – סביבת דוט נט. החברה עשתה שימוש בקישורים ממומנים בגוגל אשר הסתמכו על המונח "Magic", וכן מספר מונחים נוספים (eDeveloper ו-UniPaas) הקשורים במערכת מג'יק. בפרט, הסימן Magic נרשם כסימן מסחר השייך לבעלת הפלטפורמה ההיא.

כאשר בעלת הפלטפורמה גילתה אודות השימוש, היא פנתה לגוגל וביקשה, במסגרת נוהל הודעה והסרה של גוגל, כי הפרסומות מפרות את זכויותיה הקנייניות – הן הרשומות (במונח Magic) והן הבלתי רשומות (בשני המונחים הנוספים) – ומשום כך דרשה את הפסקת השימוש. גוגל נענתה לדרישה. חברת פאיירפליי שסברה שאין כל פגם במעשיה, פנתה לבית המשפט בבקשה לסעד הצהרתי מהיר שיקבע כי אין כל הפרה במעשיה וכן דרשה שהחברה תודיע לגוגל כי יש להשיב את הפרסומות שהוסרו.

שימוש אמת

סעיף 47 לפקודת סימני מסחר קובע:

רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו, או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו.

מדובר בחריג לכלל האוסר שימוש בסימן מסחר רשום. על פי חריג זה, ניתן להשתמש בסימן מסחר אם השימוש הוא שימוש "אמת", שכן מטרת סימני המסחר אינה לפגוע בתחרות אלא לאסור שימוש שיהיה בו כדי להטעות ובכך להבטיח מסחר הוגן. הסימן נועד לאפשר לצרכנים לזהות את מקור הטובין. כיוון שכך, סימן המסחר אינו מונע מאדם להשתמש בשם העסק שלו, לציין את מיקומו הגיאוגרפי או להתייחס למהות המוצר עצמו. עם זאת, אין מדובר בהיתר גורף לעשות שימוש בסימן אלא אך בשימוש שהוא "הכרחי ואינו חורג מהנדרש באופן סביר והוגן לשם תיאור וזיהוי השירות או הטובין המוצעים לצרכנים" (ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (נבו, 26.09.2004)). יש גם לבחון האם הצרכן עלול לחשוב בטעות שהשירות ניתן בחסותו של בעל הסימן הרשום.

לקריאת המשך המאמר »

0

גוגל יכולה לנשום לרווחה: אפשר להשתמש גם בשם של אדם ב-AdWords

Pay-Per-Click (אילוסטרציה).
(cc by-nc-nd Phlora)

לפני כשנה, דיווחתי על הפרשה של ד"ר קליין ופרופורציה, שם קבע בית משפט השלום כי שימוש בשמו של ד"ר קליין למטרות פרסומיות פוגע בפרטיותו. פסק דין זה, אף שניתן בבית משפט השלום, יכל היה לייצר בעיה קשה למפרסמים. והנה, שנה חלפה, ועתה התקבלה החלטה אחרת, הפוכה ומערכאה גבוהה יותר, כך שגוגל יכולים לנשום ברווחה.

הפעם, היה זה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שדן בתביעתו של ד"ר רוני מוסקונה כנגד אותה פרופורציה בגין שימוש בשמו כחלק ממילות המפתח של המודעות הממומנות שלה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין עניין לנו בפגיעה בפרטיותו של ד"ר מוסקונה, והוא מוצא תימוכין לכך בטענותיו של התובע:

"קצפו של התובע יצא על כך, שעל לוח המודעות [העמוד של גוגל. ז.ג.], לצד האתר האישי הפרטי שלו, מופיעים אתרים/"קישורים ממומנים" מתחרים עמו… אין התובע מלין על הופעתם בלוח מודעות  זה של אתרים אחרים בהם מופיע או מאוזכר השם "רוני מוסקונה", הגם שהם אתרים שאינם שייכים לו. אם לטענת התובע אסור שיופיעו על לוח מודעות זה אתרים נוספים על האתר האישי הפרטי שלו; מדוע אין הוא מלין על הופעתם של אתרים אלה?

סבור אני כי דינם של האתרים/"הקישורים הממומנים" או "מודעות" (ממומנות), כדין כל האתרים האחרים"

לקריאת המשך המאמר »

0

האם המרת סרטוני YouTube ל-MP3 מהווה הפרת זכויות יוצרים?

אתר הפצת הסרטונים YouTube שבבעלות גוגל מאפשר לאנשים ברחבי העולם להעלות סרטונים ולחלוק אותם עם העולם. הסרטונים זמינים לצפייה באמצעות דפדפני האינטרנט בטכנולוגיה של הזרמת מידע (Streaming). אתרים רבים מספקים שירות של המרת התוכן ושמירתו בפורמט אחר כך שיהיה זמין ללא גישה לאינטרנט, בין היתר הם מאפשרים שמירה של פסקול הסרטון בפורמט MP3. עתה, גוגל מנסה לגרום להפסקת אותם השירותים, וזאת בטענה להפרה של תנאי השימוש בשירותים שלה.

במרכז הסיפור ניצב אחד האתרים הבולטים בתחום והטוען לכתר האתר הנוח ביותר, YouTube-Mp3.org. ביוני גוגל שלחה לבעל האתר הזה, הפועל מגרמניה, מכתב התראה ובו היא דרשה את הפסקת השירות הזה. טענת גוגל היא להפרה של תנאי הרישיון של אתר YouTube ושל ממשק התוכנה (API) של אתר זה, אך האתר המפר לכאורה טוען כי תנאים אלה אינם חלים עליו. האתר אינו משתמש בממשק ה-API של YouTube ולטענתו הוא אף אינו משתמש באתר עצמו באופן שמכפיף אותו לתקנון אתר YouTube.

השאלות המעניינות יותר הן לטעמי אלה הנוגעות לזכויות היוצרים. האם בהעתקת התוכן יש משום פגיעה בזכויות יוצרים?

ראשית, נעיר, כי נראה שמרבית הזכויות אינן מצויות בידי גוגל, כך שאף אם קיימת הפרת זכויות יוצרים, הדבר אינו מעניינה הישיר של גוגל.

האתר מבצע העתקה של היצירה – פס הקול של סרטון וידאו – לכדי פורמט אחר. העתקה זו הינה לכאורה בניגוד לזכותו הבלעדית של בעל זכות היוצרים ובניגוד לאמור בסעיפים 11 ו-12 לחוק זכות יוצרים. טענת ההגנה המרכזית היא שמדובר בשימוש הוגן שנעשה לצרכים אישיים ופרטיים מבלי לפגוע בערך היצירה בצורה מהותית. בדומה לאדם הצופה בשידורי הטלוויזיה ומקליט על התוכנית על קלטת וידאו לצפות בה לאחר מכן (ואף פעמים רבות), כך עושה גם משתמש ה-YouTube שמבקש לשמור עבור עצמו עותק של מה שמשודר "ברגעים אלה". כידוע, דוקטרינת ה-Time Shiftig אפשרה הקלטה על קלטות כשימוש הוגן, וזאת כיוון שביצירת עותקים אלה לא היה בכדי לפגוע בשווי הזכות ובשוק שלה באופן מהותי, ונראה שניתן להחיל אותה גם על שידור באמצעות YouTube (שהסלוגן שלו הוא Broadcast Yourself). אך עדיין ישנו הבדל מהותי. בניגוד למצב בקלטות הוידאו, כאן מדובר בהעתקה של שידור שהזמן שלו לא נקבע מראש, אלא שידור על פי דרישה. כך, שקיים ספק שבאמת מדובר ב- Time Shifting. ההצדקה להזזת הזמן יכולה להגיע, למשל, מהטענה שיתכן שהסרטון יורד בעתיד, אך אז נדמה שכוחו של בעל הזכויות לשלוט על הפצת היצירה שלו נפגע, ואפילו באופן מהותי.

ומה על האתר YouTube-Mp3.org? בעל האתר פנה לייעוץ משפטי וחוות הדעת שהוא קיבל תומכות בכך שעל פי הדין הגרמני מדובר בשימוש הוגן. למעשה, נטען, על פי הדין הגרמני קיימת זכות ליצור עותקים פרטיים לשימוש אישי, ולא ניתן לחתור תחת זכות זו באמצעות תנאי רישיון. בפועל, האתר ממשיך לפעול וגוגל מנסה להקשות עליו, לפחות נכון לרגעים אלה, בצד הטכנולוגי ולא בצד המשפטי. האתר, מצדו, מבקש את סיוע הציבור בחתימה על עצומה.

0

(cc by-nc-nd Manu Cornet)

תגיות: , ,
0

ניצחון לגוגל: ממשק תוכנה אינו בר הגנה בזכויות יוצרים

בית משפט בארה"ב הכריע: גוגל לא הפרה את זכויות היוצרים של אורקל ב-Java במערכת אנדרואיד. בית המשפט קבע כי ממשק תוכנה – API – אינו בר הגנה באמצעות זכויות יוצרים. נקבע כי כל עוד מדובר במימוש עצמאי, גם אם של אותה הפונקציונאליות, הציבור חופשי להשתמש באותם השמות ואף לאגד את הפונקציות השונות לכדי מחלקות (Package) וחבילות (Class) בצורה דומה.  בכך, הוכרעו מרבית הסוגיות בתביעה שאורקל הגישה נגד גוגל, ונראה כי אין ספק שידה של גוגל על העליונה.

לקריאת המשך המאמר »

0

גוגל מספקת גישה גם לתיקי הבחינה במשרד הפטנטים האמריקאי

Googleבשקט, בשקט, ובלי הודעה רשמית, גוגל התחילה לספק גישה גם לתיקי בחינה של פטנטים במשרד הפטנטים האמריקאי. גוגל סורקת את מאגרי המידע הפומביים של ה-USPTO – ובראשם, ה-Public PAIR, ומאפשרת להוריד העתקים של תיקי הבחינה גם באמצעות שירות Google Patents.

בשלב הנוכחי השירות החדש אינו מוסיף דבר על האפשרות הקיימת ממילא לגשת ל-Public PAIR ולהוריד את תיק הבחינה מאתר משרד הפטנטים האמריקאי בו. עם זאת, מדובר בשירות נוח יותר משל זה הרשות הממשלתית (למשל, כיוון שאין צורך לעבור מנגנון CAPTCHA), ואין ספק שבעתיד יתאפשרו אף פעולות חיפוש במידע המצוי בתיקי הבחינה עצמם.

לא הצלחתי לאתר הודעה רשמית של גוגל לשינוי, ונראה שהוא התרחש מתישהו במהלך פברואר. לפי האמור באתר של גוגל, נכון ל-11 באפריל 2012, במאגר של גוגל יש כמעט 1.8 מיליון תיקי בחינה. פרטים אודות הפורמט של תיקי הבחינה, ניתן למצוא כאן.

0

הפרת זכות יוצרים אינה עילה לתביעה ייצוגית

Googleבית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד גוגל בגין הפרת זכות יוצרים בפרוייקט סריקת הספרים שלה.

גוגל הגישה בקשה למחיקה על הסף נוכח הוראות חוק תובענות ייצוגיות שמגביל את העילות בגינן ניתן להגיש תביעה יצוגית. כפי שאף דיווחתי כשהוגשה תביעה זו, בכדי לצעוד בשבילי התובענות הייצוגיות יש להראות כי עילת התביעה הינה אחת מיני עילות נבחרות שזכו להימנה בתוספת לחוק הרלוונטי.

במקרה זה, ניסה המבקש להראות כי בין גוגל לבין בעלי הזכויות ישנם יחסים של צרכן ולקוח, וזאת בהתבסס על שאיפתה של גוגל לגייס את בעלי הזכויות כלקוחות שירותי הפרסום שלה. ניסיון זה, יש להבהיר, נועד להראות כי עילת התביעה נעוצה ביחסי לקוח וצרכן, ומשכך יש מקום לדון בה בצורה ייצוגית.

לקריאת המשך המאמר »

1

פסיקה: אין לעשות שימוש בשמו של אחר במסגרת קמפיין AdWords

האם רשאי בעל עסק לעשות שימוש בשמו של מתחרה לפירסום? על שאלה זו ענה בית המשפט לאחרונה בלאו מוחלט.

שירות AdWords של גוגל מאפשר לבעלי עסקים לפרסם את מרכולתם באינטרנט, כאשר גוגל מחליטה, על פי האלגוריתמים שלה, איזה פרסומת לשים באיזה מיקום. כיוון שהתשלום נעשה על פי לחיצות על המודעה (pay-per-click) למפרסם ולגוגל יש מטרה משותפת שהפרסומות יוצגו במקומות הרלוונטיים ביותר.

מרפאת פרופרוציה היא קליניקה פרטית לניתוחים פלסטיים שונים. במסגרת קמפיין הפרסום שלה, היא החליטה להשתמש בשמו של התובע "ד"ר דב קליין" ובצירופים שונים של מילים אלו כמילות פרסום.
pay-per-click (אילוסטרציה)
(cc by-nc-nd Phlora)
בית המשפט קבע כי מדובר בפגיעה בפרטיותו של ד"ר קליין ובעבירה על חוק הגנת הפרטיות. בית המשפט נסמך על סעיף 2(6) הקובע כי "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח" הוא בבחינת פגיעה בפרטיות.
בית המשפט לא נמנע מלהתייחס להלכה המנחה שנקבעה בעניין מתאים לי (ה"פ (מחוזי ת"א) 506/06 מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ נ' קרייזי ליין בע"מ, פ"ד תשסד(2) 702 (מיום 31.07.2006)). ברם, קבע, כי בניגוד למצב שם, אשר פילוח קהל הצרכנים נעשה על פי שימוש בסימן מסחר, כאן הפילוח נעשה על פי שמו. לעניין זה מצטט בית המשפט בהבלטה את הפסקה הבאה:

"האינטרנט בכלל ואתר מנוע החיפוש בכלל זה, הוא אתר פרסום נוסף כבכל מידה המאפשרת פרסום. אין פסול בשיטת פרסום המתמקדת בפלח השוק שיש לו עניין תחילי בתחום עיסוק כזה או אחר. היכולת לזהות פלח שוק זה או ללכוד פלח שוק אחר, הוא אסטרטגיה שיווקית פרסומית ומהווה חלק מתחרות עסקית בריאה ובלבד שהיא נעשית במסגרת הדין וכללי התנהלות סבירים והוגנים למשל תוך כיבוד הזכות לפרטיות או כיבוד זכויות המתחרים המוגנות בדין." (ההדגשה הוספה על ידי בית המשפט)

נוכח קביעתו כי מדובר בפגיעה בפרטיות, הוסיף בית המשפט וקבע כי אין להסיק מעניין מתאים לי לעניין שהונח בפניו.
בסופו של יום, פסק בית המשפט פיצויים בסך 50,000 ש"ח. סכום זה נקבע על פי אומדנא, וזאת לאור סעיף 29א לחוק המאפשר פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום זה. כמו כן, נפסקו לטובת התובע 10,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.
הערות:
אני סבור כי בית המשפט נקלע לכלל טעות. אומנם בית המשפט אינו מתחמק מפסק הדין בעניין מתאים לי אך הוא מתעלם מפסק דין חשוב אחר: ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' מקדונלד (מיום 30.03.2004), שם נדונה הפרסומת הזכורה של אריאל מקדונלד, שחקן מכבי תל אביב בכדורסל לשעבר. בפרסומת, אריאל אינו מורשה להיכנס לסניף בורגר קינג עד אשר הוא מוריד את חולצתו עליה נכתב באותיות גדולות שם משפחתו – מקדונלד. בתגובה, מקדונלד'ס פרסמו מודעה שבה ציטטו אמירות קודמות של אריאל לפיהם הוא מעדיף דווקא המבורגרים פרי יצירתם. שני עניינים אלו נדונו בתביעה ובתביעה שכנגד. בית המשפט הבדיל בין הזכות לפרטיות הנתונה לאדם פרטי ונועדה לשמור על צנעתו ולמנוע גרימת עוגמת נפש ובין הזכות לפרסום. זכות אחרונה זו, אשר נמצא לה עיגון לראשונה בפסק דין זה, מתייחסת להגנה הכלכלית הניתנת לאדם על שימוש בשמו לשם עשיית רווחים. בפסק הדין ההוא נקבע כי אף שיש לאדם זכות לפרסום, המזור המשפטי יכול להימצא במסגרת עוולת גניבת העין או עוולה אחרת, אך לא באמצעות חוק הגנת הפרטיות. 
מכאן אני מסיק כי גם בעניינו אין מדובר בפגיעה בצנעת הפרט של אדם כי אם ביכולת ההתעשרות שלו נוכח שמו, ולא היה מקום לפסוק כי בוצעה עוולה מכוח חוק הגנת הפרטיות. 
פסק הדין לא מבהיר אם שמו של קליין מופיע במסגרת הפרסום או אך משמש כמילה שעל פיה מוצג הפרסום. לקריאתי את פסק הדין, נדמה כי האפשרות השנייה היא שהתרחשה, אך הדבר לא ברור דיו (ראו סעיפים 20-21 לפסק הדין). להבחנה זו יש משמעות עליה עמד בית המשפט בעניין מתאים לי. שימוש בשם אך לשם התאמת הפרסמות כמוהו כהצבת שלט פרסומת ברחוב בו יעבור לקוח המגיע למתחרה. אותו לקוח יחשף לתוכן השיווקי שלך הודות למוניטין של המתחרה, אך הדבר מותר במסגרת התחרות החופשית, שכן למתחרה אין זכות בדרך. לעומת זאת, אם יעשה שימוש בסימן עצמו בפרסום, כפי שהיה במקרה באליגם, אז ישנו חשש אמיתי להטעייה הצרכנים ולהתעשרות שלא כדין.
בנוסף לפרורפורציה, נתבעו גם שלושה גופים שונים הנושאים את השם גוגל. מדובר בגוגל ישראל, גוגל inc, וגוגל אירלנד. החלטת ביניים קודמת בתיק זה עסקה ביחסי היריבות שבין התובע לבין גוגל ישראל ושאר הגופים. 
פסק הדין הטיל את האחריות על שלל הנתבעים ביחד ולחוד. בית המשפט נמנע מלהתייחס להשלכות על פלטפורמה פרסומית דוגמת גוגל שנראה כי עתה היא מחוייבת לבחון האם Keyword מסוים הוא שמו של אדם או לאו. עתה היא תדרש לבחון כל "ד"ר גב" ו-"ד"ר פישר", לבדוק היטב גם את עו"ד סיטון ושאר דמויי שמות. מיהו גרגמל? והאם אלדין הינו שמו של אדם? נדמה כי פתרון קל היה יכול לבוא לעולם בדמות נוהל הודעה והסרה – אך בית המשפט לא התייחס לנקודה זו כלל, ואף התעלם מכך שלא נמסרה כל הודעה לנתבעים. 
בבדיקה שערכתי נדמה כי גוגל לא פסקה משימוש במילים אלו לשם התאמת פרסומות. חיפוש "ד"ר קליין" גורר כרגע פרסומת אחת לאתר myprice. מן הבחינה המשפטית אין זה מפתיע, שכן אין בסמכות בית משפט השלום ליתן סעד בדמות צו מניעה אלא אך סעד כספי. 
פרסומת ממונת המותאמת לחיפוש "ד"ר קליין".
פיצויים על דרך האומנדנא הם פיצויים בגין נזק שנגרם. מנגד, בית המשפט מוסמך לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק ואף במקרים שבהם אין נזק בכלל. על פניו, נראה כי העובדות שהוכחו בתביעה שיכולות לשמש לאומדן הנזק מדברות בנזק מזערי (מספר מועט של לידים שנוצרו בעקבות הפרסום, ו-0 עסקאות בפועל). בית המשפט לא נדרש לקבוע את הפיצויים על סמך האומדנא אלא הוא יכל לקבוע בפשטות את הפיצויים בלי תלות בנזק. 

(ת"א (שלום ת"א) 48511-07 קליין נ' פרופורציה פי.אם.סי בע"מ (מיום 18.09.2011))

0

IBM שוב מוכרת פטנטים לגוגל

אחרי המקרה הקודם, נראה שזה מתחיל להיות הרגל. IBM מכרה לגוגל לא פחות מ-1,023 פטנטים. גוגל רוכשת פטנטים בכדי להגן על עסקיה לאור מלחמות הפטנטים, ונראה ש-IBM שמחה להמשיך ולממש את הפטנטים כאשר הם במחירי שיא.

בחודש יולי, גוגל רכשה כ-1,000 פטנטים מ-IBM, וכעת נודע כי בחודש אוגוסט היא רכשה את האלף החדשים. עובדת קיומה של העסקה התגלה לאחר שב-13.09.2011 נרשמה העברת הזכויות במשרד הפטנטים האמריקאי. מסמכי ההסבה נחתמי ב-17.08.2011.

עניין אנקדוטלי אחד. מספר הפטנטים שנרכשו הוא לא פחות מאשר המספר המקסימאלי הניתן לייצוג באמצעות 9 סיביות. המספר הבא, 1024, הוא מספר בעל משמעות מיוחדת במדעי המחשב. אין זו הפעם הראשונה שבהצעות רכש לפטנטים על ידי גוגל אנו עדים למספרים טיפולוגיים. במכירה הפומבית של נורטל, גוגל הציעה לא פחות מפאי מיליארדי דולרים בגין חבילת הפטנטים שנמכרה שם…

(מקור: PCWorld)

0

גם קודאק חושבת: עכשיו זה הזמן למכור

קודאק. פעם מכרו מצלמות.
היום מוכרים פטנטים
(צילום: D. Meyer)

חברת הצילום קודאק החליטה למכור כ-10% מפורטפוליו הפטנטים שלה, הכולל 1,100 פטנטים שונים. במרכז פורטפוליו הפטנטים בולטים פטנט 6,292,218 העוסק ביצירת תצוגה מקדימה למצלמות דיגיטליות ופטנט  5,493,335 העוסק במצלמה דיגיטלית המאפשרת צילום ברזולוציות שונות באמצעות אותו סנסור דיגיטלי. פטנטים אלו עמדו כבר במבחן מול סמסונג ו-LG בהליך בפני ה-ITC, ובפשרה שהושגה בין הצדדים, שילמו החברות המפרות לקודאק סכום של כ-900 מיליון דולר.
קודאק מצויה כרגע בתביעות נגד RIM ו-אפל בטענה של הפרת פטנטים אלו. כיוון שכך, חברות אלו יהיו, ככל הנראה, בין המתעניינים הראשונים לרכישה. כזכור, לאחרונה, RIM ואפל, ביחד עם מיקרוסופט וסוני, רכשו את הפטנטים של נורטל, כאשר גברו על ההצעה של גוגל לרכישת הפורטפוליו והציעו 4.5 ביליון דולר. כך, שלא מן הנמנע שקבוצת רכישה נוספת כזו תתארגן לרכישת הפטנטים האלה.

נראה, כי בדומה לדעתי, גם קודאק חושבת שעכשיו נכסי הפטנטים נמצאים בשיא, וכדאי לפעול לממשם. תחת המשך הליכי ליטיגציה כנגד מפרים ומכירת רישיונות – פעולות שיובילו לתזרימי הכנסות עתידיים, במכירת הפטנטים מאפשרת סילוק אלמנט אי-הוודאות וקבלת סכום כסף משמעותי במעמד המכירה.

(מקור: MoneyWatch)

1

באליגם וגרופון: תביעה בגין שימוש בסימן "באליגם" במסגרת קישורים ממונים בגוגל

 

לאחרונה פורסם כי בעלי אתר באליגם תובעים את גרופון וגרופר בגין הפרת זכויותיהם הקניין רוחניות.
למי שאינו מכיר, מדובר בשוק חדש וצומח של "דילים יומיים". על פי ההערכות, שוק זה, אשר נוצר לפני כשנה, מוערך במחזור של כרבע מיליארד ש"ח לשנה. בין האתרים המוכרים בשוק נמצא אתר באליגם, וכן אתר גרופון, שהוא פורץ התחום בעולם, ואשר נכנס לישראל אך לאחרונה תוך רכישת אתר גרופר תמורת כ-40 מיליון ש"ח.

שימוש בסימן במסגרת הפרסומת ולא רק לשם התאמת פרסומת


על פי הפרסום, התביעה נסובה סביב השימוש של גרופון בסימן "באליגם" בפרסום שלה באמצעות Google AdWords. כלומר, הקישורים הממומנים של גוגל עושים שימוש בסימן זה.
אין זו הפעם הראשונה שהשימוש בסימן מסחר במסגרת Google AdWords מגיע לבית המשפט. בעניין ה"פ (מחוזי ת"א) 506/06 מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ נ' קרייזי ליין בע"מ, פ"ד תשסד(2) 702 (מיום 31.07.2006). בעניין ההוא, השימוש בסימן היה מוגבל לצורך התאמת הפרסומת. בית המשפט קבע, שלעניין זה הדבר שקול לתליית מודעות פרסומת בדרך לחנות המתחרה, ומטבע הדברים, הדבר מותר ואינו מהווה תחרות בלתי הוגנת.

במקרה הנוכחי, לעומת זאת, נדמה כי המצב שונה. על פי התמונה שהתפרסמה באתר גלובס, נראה כי השימוש שנעשה בסימן "באליגם" אינו מוגבל אך לבחירת הפרסומת (keyword לשם הצגה), אלא נעשה בו שימוש במסגרת הפרסומת עצמה.

עוד ראוי לציין, כי באליגם פעלה בצורה נכונה ורשמה מבעוד מועד סימן מסחר (סימן מספר 234506 על "באליגם"), מכאן כי די יהיה בהוכחת השימוש בסימנהּ של באליגם כדי להקים עילת תביעה. פעמים רבות, אנו עדים לעסקים שנמנעים לרשום את סימן המסחר שלהם כדין. אף שאין מדובר בעניין יקר, והוא מסתכם באלפי שקלים בודדים בלבד, עסקים רבים כושלים בהגנה על הקניין שלהם במותג אותו הם מטפחים.

עילה נוספת היא  גניבת עין. חוק עוולות מסחריות קובע גניבת עין מהי –

"לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר."

ההלכה הפסוקה קובעת לעניין זה, כי לא די יהיה בשימוש בסימן, אלא יש לבחון את ההתרשמות הכללית משלל הנסיבות כמכלול. עוד נקבע בהלכה, כי בכדי להוכיח עוולה של גניבת עין, יש צורך להוכיח מוניטין. מדובר בנתון שאינו ניתן להוכחה בנקל, ופעמים רבות בתי המשפט דוחים תביעות אך מחמת העדר קיומו של רכיב זה. דחיות אלו, יש להבהיר, נובעות מאחת משתי סיבות. הראשונה, עצם העובדה שאין מדובר בעסק בעל מוניטין. השנייה, כישלונו של העוסק לעמוד בנטל השכנוע להוכיח את המוניטין כדבעי בבית המשפט.
כלומר, מי שכשל באי רישומו של סימן מסחר, יזדקק לעבור את המחסום של המוניטין בכדי להיפרע ממי שנהנה מהמותג שהוא בנה. מחסום זה, כאמור כולל שני רכיבים, מהותי – קיומו של מוניטין, וראייתי – הוכחתו כדבעי, אשר שניהם, אינם פשוטים למעבר.

עוולה נוספת רלוונטית עשויה להיות זו של התערבות לא הוגנת, באשר על פניו נראה כי השימוש שנעשה בשם האתר "באליגם" במסגרת הפרסומת של גרופון, עשוי לפגוע ביכולת של מי שרצה להגיע לאתר באליגם, אכן להגיע לשם. לעניין זה יצויין כי בעניין מתאים לי קבע בית המשפט כי כל בר דעת מודע לכך שעניין לנו בקישורים ממומנים, וכי ניתן למצוא קישורים שאינם ממומנים מיד בהמשך. עם זאת, נדמה לי, כי החשש אותו אני מציג עדיין רלוונטי, באשר אדם מן הישוב אשר רואה קישור מעין זה – ממומן או לאו – והוא מחפש אחר אתר זה, עשוי ללחוץ על הלינק הזה, ולהיכנס לאתר המתחרה תחת כניסה לאתר של באליגם עצמה.

ובפני איזה סיכון עומד אתר גרופון? התביעה הועמדה על סך של 550,000 ש"ח. סכום זה עשוי להצטבר ממספר מקורות: חוק עוולות מסחריות קובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ש"ח בגין גניבת עין. כן, בית המשפט רשאי לקבוע פיצויים על פי הנזק בגין גניבת העין, ההתערבות הלא הוגנת והפרת סימן המסחר. בנוסף, וככל שיוכח כי גרופון התעשרו מהשימוש שהם עשו בסימן, בית המשפט עשוי לפסוק העברת סכום זה לכיסה של באליגם, במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט.

(מקור: גלובס)

1

תביעה ייצוגית נגד גוגל: מפרה זכויות יוצרים

אתמול הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד גוגל, וזאת בטענה כי גוגל מפרה זכויות יוצרים של ציבור הסופרים. במסגרת פרוייקט Google Books, שפועל משנת 2004, גוגל סרקה וסורקת מיליוני ספרים, מייצרת העתקים דיגיטליים שלהם ומעלה אותם, לפחות בחלקם, לרשת.
בעוד שחלק גדול מהיצירות שגוגל סורקת מהוות חלק מנחלת הכלל, באשר זכות היוצרים עליהם פגה, גוגל מעתיקה גם ספרים שזכות היוצרים עליהם שרירה וקיימת. זאת, בניגוד לפרוייקטים אחרים, דוגמת פרוייקט גוטנברג ופרוייקט בן יהודה הישראלי שמתמקדים בהנגשת יצירות המהוות חלק מנחלת הכלל.

בעקבות פרוייקט זה, שפועל כבר שנים, הוגשה נגד גוגל תביעה ייצוגית בארצות הברית על ידי אגודת הסופרים בארצות הברית. כזכור, הסדר פשרה שהוצע שם לאחרונה נדחה על ידי בית המשפט.
כעת סופר ישראל דורש להביא את גוגל לבית המשפט בגין פעולותיה במסגרת פרוייקט Google Books בארץ. למיטב ידיעתי, מדובר בבקשה ראשונה לתביעה ייצוגית בישראל העוסקת בהפרה של זכויות יוצרים.

קושי משפטי
מבלי להכיר את פרטי הבקשה, אעיר כי ישנו קושי משפטי להגיש תביעה ייצוגית מכוח חוק תובענות ייצוגיות בגין הפרת זכות יוצרים. חוק זה מגדיר את סוגי התביעה שניתן להגיש כתביעה ייצוגית. בכלל אלו נמצאות תביעות נגד רשות, תביעות נגד מעסיק, תביעות נגד מי שמפלה, תביעות בגין הפרת דיני ההגבלים העסקים, תביעות נגד מבטחים, תביעות בעלות זיקה לנייר ערך (מניה, אג"ח וכיוצ"ב), ותביעות נגד עוסקים בעניינים שבינם לבין לקוחות. בין שלל התביעות הללו, קשה לטעמי למקם תביעה של יוצר נגד מפר זכות היוצרים שלו.

אין זו הפעם הראשונה שכנגד גוגל מוגשת בקשה לתביעה ייצוגית. כך, הוגשה בקשה לאחר הפעלת שירות Google Buzz, וכן הוגשה בקשה לייצוגית בגין גביית יתר ב-Google AdWords. ברם, בבקשות אלו התביעות התבססו על יחסה של גוגל ללקוחותיה (בין אם הם משלמים, במסגרת AdWords, ובין אם לא, במסגרת Buzz). במקרה הנוכחי, התביעה, לטעמי, אינה נכנסת בקלות לתוך אף אחת מהקטגוריות האפשריות בחוק.

(מקור: כלכליסט)

0

גוגל רוצה לרכוש פטנטים

עוד מכירת חיסול. אחרי שבשבוע שעבר דיווחתי על מכירת הפטנטים של מודו, היום נודע כי גוגל מתעניינת ברכישת פורטופליו הפטנטים של נורטל. על פי הפרסום, לחברת נורטל הנמצאת במצב של חדלות פירעון יש 6,000 פטנטים ובקשות פטנט שמכסות המצאות מתחומים שונים ובהם טכנולוגיות אינטרנט אלחוטי, רשתות מידע, ספקי שירות אינטרנט, מוליכים למחצה.

עוד פורסם כי המחיר שגוגל הציעה הוא 900,000,000 דולרים. מחישוב מהיר עולה כי פטנט ממוצע נמכר במחיר של 150,000 דולרים.
בהודעה הרשמית של גוגל הודיעה החברה כי החליטה לחזק את פורטפוליו הפטנטים שלה, בכדי להתמודד עם המצב הקיים בשוק של ריבוי תביעות פטנטים. גוגל, שלא חסכה את שבט ביקרותה ממערכת הפטנטים, הצהירה כי היא מעוניינת בפטנטים למטרות אסטרטגיות-הגנתיות.

(מקור: כלכליסט)

0

1 באפריל: הטכנולוגיה שמאחורי Google AutoComplete

כמיטב המסורת של גוגל, גם השנה הם לא פספסו את הראשון באפריל.

והפעם: גוגל מחפשת עובדים למחלקת ההשלמה האוטומטית שלה. גוגל העלתה דף המסביר את דרישות התפקיד וגם קליפ קצר שבו משוחחים עם אחד מהעובדים במחלקה.

בנוסף, גוגל "חשפה" היום את Gmail Motion – ממשק חדש עם Gmail. די לשימוש בטכנולוגיה המיושנת של המקלדת והעכבר. מעכשיו נדבר עם GMail בשפת הסימנים. מצחיק מצחיק, אבל האמת שמזכיר לעיתים את המהפכה שאפל הביאה לנו עם טכנולוגית ה-Multi Touch.

תגיות:
0

כמה שווים הפטנטים של מודו?

חברת מודו של דב מורן נכנסה להליכי כינוס. במסגרת הליכים אלו, נכסי החברה נאספים וכונס הנכסים מנסה למקסם את שווים בכדי לשלם לנושיה. במקרה של מודו, כמרבית חברות הטכנולוגיה שעוסקות במחקר ובפיתוח, עיקר נכסיה הם נכסיה הקניין רוחניים – ובפרט הפטנטים ובקשות הפטנט שהגישה בגין ההמצאות שבבעלותה (בין אם מדובר בהמצאות שרות או לאו).
לפי הפרסומים, ההצעות לרכישת פורטפוליו הפטנטים של מודו זורמות, וכרגע ההצעה הגבוהה ביותר עומדת על שבעה מיליון ש"ח.
מבדיקה שערכתי עולה כי מדובר בפורטפוליו הכולל כ-25 משפחות פטנטים שונות. כלומר, מדובר בשווי ממוצע של 280,000 ש"ח לכל משפחת פטנטים. עם זאת, ראוי להזכיר שיתכן כי ישנן בקשות פטנט נוספות שהוגשו בשנה וחצי האחרונה וטרם פורסמו.

שווה 280,000 ש"ח – שרטוט מתוך בקשת פטנט אמריקאית מס' 12/476,261

כמו כן, בבעלות מודו גם מספר מדגמים אשר לא ברור אם הם בגדר הנכסים שמוצעים למכירה כרגע.

עדכון מיום 26.04.11: ההצעה הזו הגיעה מגוגל (מקור: TheMarker). ובדיעבד, מתברר, כי הקישור שעשיתי אני בין ההצעה של גוגל לרכישת הפטנטים של נורטל לבין ההצעה כאן, היה יותר ממוצדק.

עדכון מיום 19.05.11: גוגל תרכוש את הפטנטים של מודו תמורת 17 מיליון שקל (מקור: כלכליסט).

4

שירבוטי גוגל מוגנים בפטנט


ביום 22.3.2011 הונפק לגוגל פטנט אמריקאי חדש שכותרתו "Systems and methods for enticing users to access a web site". הפטנט, שמספרו 7,912,915 ניתן לגוגל לאחר עשור של הליכי בחינה, מתייחס לשירובטי גוגל – google doodle בלעז – אותן גרסאות ללוגו של גוגל המיועדות לאירועים מיוחדים.

תביעה מספר 1 מתייחסת למוצר תוכנה כדלהלן:

1. A non-transitory computer-readable medium that stores instructions executable by one or more processors to perform a method for attracting users to a web page, comprising:

  • instructions for creating a special event logo by modifying a standard company logo for a special event, where the instructions for creating the special event logo includes instructions for modifying the standard company logo with one or more animated images; 
  • instructions for associating a link or search results with the special event logo, the link identifying a document relating to the special event, the search results relating to the special event; 
  • instructions for uploading the special event logo to the web page; instructions for receiving a user selection of the special event logo; and 
  • instructions for providing the document relating to the special event or the search results relating to the special event based on the user selection. 

לפי הפרסומים (וכאן), הבקשה הוגשה שלוש שנים לאחר שגוגל עצמה החלה להשתמש בשירבוטים באתר הבית שלה. האם זה מעיד על בעיה? לא בטוח, כי אולי בתחילה זה היה מבוצע בצורה ידנית ולא כמו שנתבע בפטנט, אבל בהחלט יתכן.

כך או כך, לי זה נראה מסוג ההמצאות שגם אם הן חדשות הן בהחלט לא בעלות התקדמות המצאתית. אבל היי, אם לגוגל לקח עשור לשכנע בוחן, אז אולי בסוף גם אני אשתכנע…

1

חלק מהזכויות שמורות – Creative Commons

זכות היוצרים מעניקה ליוצרים זכויות רבות. בין היתר, היא אוסרת על אחרים להעתיק את היצירה, לשנות אותה, ליצור יצירה נגזרת שלה ועוד. בנוסף, הזכות המוסרית מחייבת מתן קרדיט ליוצר. עם זאת, פעמים רבות, האינטרס של היוצר הוא דווקא שונה. כך, יוצר עשוי להעדיף שיעתיקו את יצירתו ויפיצו את הבשורה מאשר שהזכות תישמר בקפדנות. עם זאת, לעיתים אין היוצר מוכן שיעשו כל דבר ביצירתו.
הפתרון ליוצרים כאלו הוא במתן רישיון שמאפשר לציבור להשתמש ביצירות מחד, אך לשמר חלק מהכוחות המשפטיים אצלם. ברם, ניסוח רישיון משפטי דורש ידע משפטי, הכרות עם הזכויות, וגם קצת זמן פנוי. מטבע הדברים, רוב היוצרים אינם יכולים או מוכנים להשקיע מזמנם או מכספם בניסוח רישיונות כאלה.
ובכל זאת, למי שרעיון השיתוף קרוב לליבו, נמצא פתרון גם לבעיה זו. פרוייקט הקריאטיב קומונוס (Creative Commons) מספק רישיונות פשוטים לבנייה ולהבנה.ברמה הרעיונית, רישיונות ה-CC מספקים ליוצר מגוון אפשרויות ביניים בין השמירה על זכויות היוצרים ("all rights reserved") לבין ויתור מלא עליה (נחלת הכלל). לכן, התיאור ש-CC בחרו לעצמם – חלק מהזכויות שמורות (some rights reserved) – הוא בהחלט מתאים וממצה.
באמצעות מספר סמלים ברורים ופשוטים, היוצר מייצר לעצמו רישיון כפי רצונו וגם הציבור יכול לדעת בקלות אילו זכויות שמורות ליוצר ואילו לא. הפרוייקט מספק ליוצר גם רישיון משפטי מסודר, הכולל את התנאים שנבחרו, וגם תקציר של הרישיון המאפשר גם לאנשים שאינם משפטנים לקרוא את הרישיון במהירות ולהבין את משמעותו הפרקטית.
הסמלים בהם ה-CC משתמש הם אלו:

BY – מתן קרדיט ליוצר (שימור זכות האבהות)

ND – איסור על שינוי היצירה (שימור האיסור על עשיית יצירה נגזרת)

NC – איסור על שימוש מסחרי. הרישיון תקף לשימושים שאינם למטרות רווח.

SA – שיתוף תחת אותו רישיון. מתן הזכות לעשות יצירות נגזרות, ובלבד שיצירות אלו יהיה כפופות לאותו רישיון CC. סעיף זה הינו סעיף ויראלי בדומה לנהוג ברישיונות קוד פתוח.

בנוסף, הפרויקט אמון גם על הנגשת המידע לציבור. כיוון שכאשר אנחנו מחפשים תמונות במנועי חיפוש אנו מעוניינים לדעת בקלות אילו מגבלות חלות על כל תמונה, בנוסף לרישיון עצמו הפרויקט מייצר גם קובץ דיגיטלי, אשר מנועי החיפוש יכולים לקרוא ובאמצעותו לדעת אילו זכויות שוחררו לציבור ואילו נשמרו ליוצר. כך, נוכל גם לבצע חיפושים וחיתוכים לפי הזכויות שהושארו לטובת הציבור. ראו למשל את מנוע החיפוש באתר flickr ואפשרויות החיפוש המתקדמות של גוגל.

בהערת אגב אציין, כי בחודש ינואר השנה הוכרעה לראשונה בישראל תביעת הפרה שעסקה בהפרה של רישיון Creative Commons.

0

עסקת הספרים של גוגל נפסלה על ידי בית המשפט

בית משפט אמריקאי דחה את הסכם הפשרה בין גוגל לבין אגודת הסופרים לעניין פרויקט סריקת הספרים. במסגרת תביעה ייצוגית שהגישה אגודת הסופרים בארה"ב נטען כי גוגל הפרה זכויות יוצרים של סופרים רבים בכך שסרקה את הספרים שלהם והציגה קטעים מתוך הספרים באתר שלה, ללא קבלת הסכמה מבעלי זכויות היוצרים ומבלי לשלם להם תמלוגים כלשהם.

במסגרת הסכם פשרה בין אגודת הסופרים לבין גוגל, הסכימו הצדדים על סיום הסכסוך. לפי ההסכם, גוגל תשלם 125מיליון דולר לאגודה, ותקבל רישיון להמשיך ולהשתמש בעותקים הדיגיטליים של הספרים. 
כיוון שמדובר בהסכם פשרה בתובענה ייצוגית, הצדדים נדרשים לקבל את אישורו של בית המשפט להסכם הפשרה (מכוח תקנה  23). ברם, כאמור, בית המשפט דחה את הסכם הפשרה וקבע כי הוא אינו הוגן, ומעניק לגוגל מונופול עתידי בתמורה להפרה המאסיבית שביצעה בעבר. בית המשפט ציין בהחלטתו כי:

"While the digitization of books and the creation of auniversal digital library would benefit many, the ASA [הסכם הפשרה, ז.ג] would simply go too far. It would permit this class action — which was brought against defendant Google Inc. ("Google") to challenge its scanning of books and display of "snippets" for on-linesearching — to implement a forward-looking business arrangement that would grant Google significant rights to exploit entire books, without permission of the copyright owners. Indeed, the ASA would give Google a significant advantage over competitors,rewarding it for engaging in wholesale copying of copyrighted works without permission, while releasing claims well beyond those presented in the case"

(מקור: כלכליסט)
0

מיקרוסופט טוענת שאנדרויד מפר פטנטים שלה

מיקרוסופט הגישה תביעה בגין הפרת פטנטים שלה, בטענה כי מערכת ההפעלה אנדרויד של גוגל מנצלת את ההמצאות מוגנות הפטנט שלה. את התביעה הגישה מיקרוסופט לא נגד גוגל, אלא בצורה עקיפה, נגד מי שמשתמש במערכת אנדרויד במוצריו. Barnes & Noble מצאה עצמה נתבעת בגין קורא הספרים האלקטרוני אותו היא מוכרת – Nook. כמו כן, נתבעו יצרניות האלקטרוניקה Inventec ו- Foxconn International. 

על פי הודעת היועץ המשפט של מיקרוסופט, התביעה הוגשה לאחר שמשא ומתן למתן רישיונות לחברות אלו עלה על שרטון. 
לטענת מיקרוסופט, מספר פטנטים שלה מופרים ובהם:
US Patent No. 5,778,372,“remote retrieval and display management of electronic document with incorporated images”
US Patent No. 6,339,780, “Loading status in a hypermedia browser having a limited available display area” 
US Patent No. 5,889,522, “system provided child window controls”
US Patent No. 6,891,551, “selection handles in editing electronic documents”
US Patent No. 6,957,233, “Method and apparatus for capturing and rendering annotations for non-modifiable electronic content”
התביעה הוגשה "במגרש הביתי" של מיקרוסופט, בבית המשפט הפדראלי המחוזי שבסיאטל.
(מקור: FOSS PATENTS)
0

גוגל מצטרפת לבמאבק בפירטיות ברשת

גוגל, בעלת מנוע החיפוש הגדול בעולם ואתר הסרטונים YouTube, הודיעה כי בכוונתה לשפר את התייחסותה להפרות זכויות יוצרים. יחד עם הצמיחה האקספוננציאלית של התוכן באינטרנט, גדלו באופן משמעותי גם האתרים בהם מופרות זכויות יוצרים. גוגל בחרה צד והודיעה רשמית – היא בעד תוכן חוקי ונגד הפיראטים.
גוגל מצהירה כי היא הולכת לייעל את פרוצדורת הורדת התכנים שלה (Takedown) וכי היעד הינו הורדת תוכן מפר תוך 24 שעות מרגע קבלת ההודעה.
הורדת תכנים מבוצעת לאור הוראות החוק האמריקאי ה- Digital Millennium Copyright Act, או DMCA בקיצור, אשר מעניק חסינות לבעלי פלטפורמות תוכן וספקי תוכן דיגטלי אחרים מפני תביעות על הפרת זכויות יוצרים, אם הם פועלים במהירות להסרת תוכן מפר לכשנודע להם על קיומו.
כמו כן, גוגל מתכננת להחרים מפרי זכויות יוצרים משירות ה-AdSense שלה, ובכך להקטין את האפשרות של הפיראטים לייצר הכנסה מהאתרים שלהם. בכך, גוגל מצמצת את הסיכון המשפטי שלה בדבר התעשרות שלא כדין, בזכות אותן הפרות זכויות יוצרים.
אבל גוגל אינה מסתפקת רק בביצוע מה שהחוק מחייב אותה, והיא מתכוונת להגדיל ולעשות. לפי ההודעה, גוגל מתכוונת להקשות על הגולשים להגיע לתכנים מפרים זכויות יוצרים. היא מתכננת להוריד מונחים הקשורים להפרת זכויות יוצרים (מישהו אמר warez?) מכלי ההשלמה האוטומטי שלה AutoComplete. אם בכך לא די, גוגל מתכוונת לנסות ולתת עדיפות לתוצאות חיפוש הכוללות תוכן לגיטימי, על פני אלו הכוללים הפרות.
בנקודה האחרונה, לטעמי, גוגל מכוונת להסדרה פרטית של השוק. כאשר בעל אתר המעוניין שאתרו יקודם במנוע החיפוש הגדול בעולם ישמע ממי שאמון על אופטימזציות מנועי חיפוש (SEO) כי שימוש בתוכן שאינו מפר זכויות יוצרים, יהיה לו תמריץ אמיתי לנפות מאתרו תוכן מפר ולינקים לאתרים מפרים. היד הנעלמה, יטען אדם סמית', תעשה את שאר העבודה.
כמובן שכל הרעיונות של גוגל הם ראויים, אך קשה לי לראות כיצד היא תוכל ליישמם. הפרת זכות יוצרים אינה שאלה טכנית גרידא. היא דורשת כי עיקר היצירה תועתק, ועיקרה של יצירה איננה שאלה כמותית, כי אם איכותית. עוד נשאלות שאלות כגון מה מטרת השימוש המפר – שהרי יתכן והוא מוגן תחת דוקטרינת השימוש ההוגן. בשאלה זו, ישנם שיקולים רבים הבאים בחשבון ושיקלולם לכדי מסקנה אינו עניין טכני.
ומעל לכל אלה – עולה, כמו תמיד, שאלת הדין הרלוונטי. שהרי לכל מדינה יש דין נפרד (אף אם לרוב דומה), שעשוי להביא לתוצאות שונות באשר לשאלה אם זכות היוצרים הופרה.
(מקור: Wired. תודה לשמואל אור על ההפנייה)
0

תרגומים אוטומטיים של פרסומי הפטנטים ב-EPO

משרד הפטנטים האירופאי, ה-EPO, הודיע כי חתם על הסכם שיתוף פעולה עם חברת גוגל. לפי ההסכם, גוגל תספק שירותי תרגום אוטומטיים לתכנים פטנטים, במטרה לאפשר חיפושי פטנטים יעילים יותר המתפרסים על פני שפות שונות, ובכדי להוזיל את עלויות רישום פטנט באירופה. כידוע, באירופה נדרש מבקש הפטנט לספק תרגומים רבים לבקשת הפטנט שלו, וזאת בהתאם למדינות בהן הוא מעוניין לקבל הגנה. עלויות אלו הן בלתי מבוטלות לעיתים, נוכח כמות המדינות והיקף החומר.

גוגל מצידה, תזכה לגישה למאגרי המידע של ה-EPO, ותוכל בכך לשפר את שירותי התרגום האוטומטיים שלה – בסופו של יום מדובר על מאגר עצום שיש בו גרסאות שונות של אותם טקסטים בשפות שונות. אף שבהודעה לא הוזכר הדבר, יתכן שיתאפשר לגוגל לכלול את הפרסומים האירופאיים בשירות חיפושי הפטנטים שלה.
הסכם זה מגיע על רקע הסכם אחר, עליו דיווחתי בעבר, בין משרדי הפטנטים האירופאי והסיני בדבר שיתוף פעולה שיאפשר חיפושי פטנטים במאגרים הסיניים באנגלית.
(מקור: הודעת ה-EPO)
0

תביעה חדשה נגד גוגל בגין הפרת פטנט והפעם – שירותי המפה שלה על הכוונת

האם גוגל שוב פעם בצרה? אחרי התביעות של זירוקס ושל אורקל, נפתחה מולה חזית חדשה בעולם הפטנטים.

הפעם חברת SkyHook תובעת אותה, בשתי תביעות נפרדות. התביעה הראשונה, בגין הפרה של לא פחות מארבעה פטנטים בשירות Google Maps. התביעה השנייה, תביעה מסחרית בעיקרה, מתבססת על עוולה מסחרית. לטענת SkyHook, גוגל גרמה לה הפסדים כספיים ניכרים ביחסים בינה לבין מוטורולה כאשר הפעילה את כוחה בכדי שמוטורולה תפסיק להשתמש בתוצריה של SkyHook.
ההפרדה לשתי תביעות נובעת מכך שהדין השולט על הפטנטים בארצות הברית הוא דין פדראלי ואילו הדין המסחרי הינו דין מדינתי (אף אם אחיד למדי).
(מקור Cnet)
0

פטנט חדש לפייסבוק – דירוג תוצאות חיפוש לפי הקשר חברתי

עוד פטנט לפייסבוק. ב-31.8.2010 הם ניתן לפייסבוק פטנט ארה"ב US7,788,260 שכותרתו "Ranking search results based on the frequency of clicks on the search results by members of a social network who are within a predetermined degree of separation ". בתרגום חופשי – דירוג תוצאות חיפוש בהתבסס על תדירות הלחיצות על ידי חברים ברשת חברתית הנמצאים במרחק חברתי מוגדר מראש. למותר לציין כי מדובר בפטנט על תוכנה.

הפטנט מתאר שימוש בהקשרים החברתיים של משתמש בכדי לדרג בעבורו תוצאות חיפוש – בין אם תוצאות אורגניות ובין אם תוצאות ממומנות – בהתבסס על העדפותיהם של חבריו.
תביעות הפטנט, כהרגלן, צרות בהרבה. למשל, הן דורשות כי יהיה גם שימוש בתג ויזואלי שיוצג ליד תוצאות חיפוש אם מדובר בתוצאות רלוונטיות נוכח התנהגותם של חברי הרשת החברתית של המשתמש.
לטעמי, ומבלי להידרש לשאלת תקפותו של פטנט זה, מדובר במונופולין רחב למדי שיכול לשמש את פייסבוק בתחרות אם רשתות חברתיות אחרות. כמו כן, נדמה לי שמדובר במקרה מובהק שבו הפטנט יכול להתאים גם לגופים שאינם בתחרות ישירה עם הרשת החברתית של פייסבוק ובראשם מנועי החיפוש. פייסבוק יכולה להשתמש בפטנט זה בכדי לייצר זרם הכנסות בגין רישיונות לגופים אלו.
לקריאה נוספת: SFGate.
0

אורקל תובעת: אנדרויד של גוגל מפר פטנטים וזכות יוצרים

ענקית מסדי הנתונים, אורקל, הגישה בסוף השבוע הזה תביעה נגד גוגל. לפי כתב התביעה (אותו ניתן להוריד מפה), אורקל טוענת שגוגל מפרה שבעה פטנטים שהיא מחזיקה. הפטנטים המדוברים היו במקור בבעלותה של חברת סאן והם נוגעים לטכנולוגיה הרלוונטית ל-Java. אורקל טוענת כי גוגל מפרה את הפטנטים הללו במערכת ההפעלה שלה לטלפונים ניידים – אנדרויד. כידוע, מדובר במערכת הפעלה המופצת תחת רישיון קוד פתוח, ואשר הפכה פופולארית בשנים האחרונות בקרב משתמשים ויצרנים רבים.

לפי כתב התביעה, מערכת ההפעלה אנדרויד כוללת תוכניות Java המורצות על גבי Dalvik, מכונה וריטואלית (VM), שמאפשרת קימפול בזמן ריצה (Just-in-time compilation). תכונות אלו מפרות את הפטנטים של אורקל, נטען.

התביעה אינה עוסקת בפטנטים לבד, כי אם גם בהפרה של זכויות יוצרים. לפי הנטען, משתמשים של אנדרויד (ובכלל אלו גם יצרני מכשירים) חייבים להשיג חלקים מפלטפורמת Java לשם ייצור ושימוש בשירותים של אנדרויד. בכך, נטען, גוגל מעודדת שימוש לא מורשה ביצירה מוגנת שלה, ומשום כך מעודדת הפרת זכות יוצרים.
התביעה הוגשה במחוז הצפוני של קליפורניה, מחוז פופולארי למדי להגשת תביעות מסוג זה (מקום #4 בשנת 2009).
2

פטנט חדש לגוגל – מעקב אחרי סמן העכבר


פטנט חדש שניתן לגוגל ביולי השנה חושף – גוגל רוצה לעקוב אחרי סמן העכבר שלנו. לפי הפטנט, בזמן הצגת תוצאות החיפוש, גוגל מעוניינת לדעת היכן מצביע העכבר שלנו, אף אם לא לחצנו על אף תוצאה. מידע זה, לפי הפטנט, יכול לשמש בתור פידבק למנוע החיפוש לגבי רלוונטיות התוצאות השונות.

הפטנט החדש, פטנט ארה"ב מספר 7,756,887 שכותרתו "System and method for modulating search relevancy using pointer activity monitoring" מתאר בתקציר כדלהלן:

A method and system of modulating search result relevancy use various types of user browsing activities. In particular, a client assistant residing in a client computer monitors movements of a user controlled pointer in a web browser, e.g., when the pointer moves into a predefined region and when it moves out of the predefined region. A server then determines a relevancy value between an informational item associated with the predefined region and a search query according to the pointer hover period. When preparing a new search result responsive to a search query, the server re-orders identified informational items in accordance with their respective relevancy values such that more relevant items appear before less relevant ones. The server also uses the relevancy values to determine and/or adjust the content of an one-box result associated with a search query.

מבט לתביעות הפטנט מגלה כי, בניגוד לדוגמאות אחרות שהראיתי כאן בעבר, המונופול שניתן לגוגל הינו רחב למדי. כך למשל, תביעה מספר 1 מכסה הצגה של תוצאות חיפוש, זיהוי זמן "ריחוף" (hover) מעל אחת התוצאות המוצגות ושליחת מידע לגבי זמן הריחוף לשרת. בצד השרת, התביעה דורשת כי יעודכן מדד הרלוונטיות של תוצאת החיפוש בעקבות זמן הריחוף. מדד הרלוונטיות האמור משמש לשם הצגת תוצאות לחיפוש נוסף בעתיד.

1. A method of providing search results, comprising: at a client: presenting, in response to a search query, a plurality of search results received from a remotely located search engine, each search result occupying a respective region on a display; determining a hover period comprising a length of time that a user hovers a user-controlled pointer over the display region occupied by a respective search result of the plurality of search results without user selection of the respective search result; and transmitting, to a server, information about the length of the hover period and the respective search result over which the user-controlled pointer was hovering; at a server: updating a relevancy value of the respective search result at least partially in accordance with the received user hover periods; and in response to a second search query after the update of the relevancy value, identifying a set of search results for the second search query in accordance with their relevancy values, the set of search results including the respective search result whose relevancy value has been updated.
לא ברור אם גוגל אכן משתמשת בהמצאה זו בפועל. אם אכן כן, עליה להפעיל תוכנית בצד הלקוח שבאמצעותה היא תוכל לעקוב אחרי זמן הריחוף. למיטב ידיעתי, אין תוכנית כזו, ויש לי גם הרגשה שאם היתה תוכנית שכזו, אבירי הפרטיות היו מתריעים על קיומה בחוצות העיר.
(מקורות: SEO by the sea, Ask Pavel)
0

נדחתה בקשת רישום סימן מסחר על NEXUS ONE

גוגל עדיין לא שובעת נחת מהגוגל-פון החדש שלה, הלא הוא ה-Nexus One. רשם הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי דחה בקשה של גוגל לרישום סימן מסחר על הסימן Nexus One. הסיבה לדחייה: חשש סביר להטעיה בין הסימן הזה לבין סימן רשום אחר – "Nexus". סימן אמריקאי מספר 3554195 הינו Word mark המגן בפני כל שימוש במילה nexus ביחס לשירותי תקשורת. הסימן נרשם בסוג מספר 38, המתייחס לשירותי Tellecommunications – הוא אחד הסוגים בהם גוגל ביקשה לרשום את הסימן שלה – והפרטה שלו מתייחסת לשימושים הבאים:
Providing telecommunication services, namely, transmission of data and voice, and enhanced calling features, namely, conference calling, call forwarding, call rejection, call return, call waiting, caller ID, caller ID block, continuous redial, specialized ringing services, fax overflow services, line hunting, speed calling, long distance telephone service, inbound toll-free service, voice mail, and high-speed access to a global computer network, all of the foregoing excluding providing multiple-user access to a global computer information network for participants in the physical oil industry
דחיית הבקשה אינה סוף פסוק ולגוגל יש הזדמנות לענות להחלטה זו ולנמק מדוע אין חשש להטעיה בין שני הסימנים אם היא סבורה כי ביכולתם להתקיים במקביל. בסימני מסחר, להבדיל מפטנטים ומדגמים, הראשון בזמן אינו תמיד גובר. סימן מסחר נועד, בסופו של יום, להגן על הצרכנים המקשרים בין מוצר מסוים לבין המקור אותו הם מייחסים לסימן. כך לדוגמה, אף אם חברה קודמת השתמשה בסימן נקסוס לפני גוגל ואף בתחום התקשורת, יכול להיות שבהעדר שימוש היום או לאור דילול זכויותיה בסימן המסחר עקב השימוש הנרחב שגוגל עושה בסימן, הרשם ישתכנע כי יש מקום להעניק לגוגל סימן מסחר ולמחוק את הסימן הקודם מהפנקס.
0

שימוש אסטרטגי בפטנטים – חוויות מפי מנכ"ל סאן לשעבר

מנכ"ל סאן לשעבר, ג'ונתן שוורץ, פרסם בבלוג שלו פוסט שמתייחס למלחמות הפטנטים האחרונות. ספציפית, הוא מתייחס לתביעה של אפל נגד HTC. שוורץ מספר כי לאורך הקריירה שלו בסאן איימו עליו בתביעות פטנטים לא פעם. ההגנה הטובה ביותר, הוא מספר ומדגים, היא להחזיק פורטפוליו פטנטים רחב למטרות הרתעה.

בפוסט הוא מספר כיצד סטיב באלמר וביל גייטס איימו על סאן, כל אחד בתורו, בתביעה בהפרת פטנט. תגובת הנגד שלו הוציא את רוח הלחימה ממפרשיהם של המאיימים, לאחר שהדגים בפניהם כי גם בידיו נמצאים פטנטים שמופרים על ידם. מאזן האימה הזה אפשר לסאן להימנע מתביעות פטנטים והוצאות מיותרות במלחמה על השוק ועל כיסו של הצרכן.
שוורץ גורס כי בהגשת התביעות הללו, מייצרים סביב הנתבע התעניינות שלא היתה קיימת אלמלא התביעה. כך למשל הוא סבור שהתביעה שהוגשה נגד HTC ואשר נוגעת למערכת ההפעלה של גוגל, אנדרויד, דווקא משרתת את גוגל בהגברת המודעות ליכולותיה של מערכת ההפעלה החדשה שלה.

2

פטנט חדש לגוגל – פרסומות מבוססות מיקום

ממש באותו היום בו פייסבוק קישטה עצמה בפטנט חדש, גם גוגל התהדרה בפטנט מעניין. פטנט ארה"ב US 7,668,832 (מבוסס על בקשת פטנט שפורסמה בפרסום US 2005/0050027).

הפטנט, שכותרתו, בתרגום חופשי, קביעה ו/או שימוש במידע אודות מיקום במערכת פרסומות, ניתן ביום 23.2.2010.
מבוא הפטנט (abstract) מתאר שימוש כללי במיקום בכדי להתאים פרסומת לקהל הצופים:
The usefulness, and consequently the performance, of advertisements are improved by allowing businesses to better target their ads to a responsive audience. Location information is determined (or simply accepted) and used. For example, location information may be used in a relevancy determination of an ad. As another example, location information may be used in an attribute (e.g., position) arbitration. Such location information may be associated with price information, such as a maximum price bid. Such location information may be associated with ad performance information. Ad performance information may be tracked on the basis of location information. The content of an ad creative, and/or of a landing page may be selected and/or modified using location information. Finally, tools, such as user interfaces, may be provided to allow a business to enter and/or modify location information, such as location information used for targeting and location-dependent price information. The location information used to target and/or score ads may be, include, or define an area. The area may be defined by at least one geographic reference point (e.g., defined by latitude and longitude coordinates) and perhaps additional information. Thus, the area may be a circle defined by a geographic reference point and a radius, an ellipse defined by two geographic reference points and a distance sum, or a polygon defined by three or more geographic reference points, for example.
מעיון בתביעות הפטנט עולה כי הוא אינו רחב כפי ששמו והמבוא שלו עשויים לרמוז. עוד עולה מהשוואת תביעות הבקשה כפי שפורסמה לבין התביעות הסופיות שנתקבלו, כי במהלך בחינת הפטנט היה צמצום משמעותי של ההיקף המונופולין שהוא מעניק.
תביעה 1 מתייחסת לא רק לשימוש בפרטי מיקום לשם בחירת מודעה לתצוגה, כי אם גם לשימוש בתג מחיר מבוסס מיקום ("geolocation price information").

אחרי שדיווחתי שגוגל באזז עשויה להיפגע מהפטנט החדש של גוגל לגבי "עדכוני חדשות" (News feed), מעניין לראות שלגוגל יש נשק חדש באמתחתה הרלוונטי למקור הפרנסה של שני הגופים הללו: פרסומות. הפטנט הזה עשוי גם לשמש לצורך פרסומות בסמארטפונים בעלי GPS, וככזה הוא עשוי לעזור גם בקרב בין HTC לבין אפל על השימוש באנדרואיד.
2

פטנט חדש לפייסבוק – news feed ברשת חברתית

ביום 23.2.2010 הנפיק רשם הפטנטים האמריקאי ל-Facebook פטנט חדש, US 7,669,123. הפטנט, שכותרתו "Dynamically providing a news feed about a user of a social network" מתייחס לעדכוני החדשות של רשתות חברתיות.
פייסבוק זכתה למונופול בשיטה המורכבת, בכלליות, מניטור פעילות של משתמשים ברשת חברתית והצגת אייטמי חדשות (news items) אודות פעילות של משתמשים לקבוצה מצומצמת של משתמשים. התביעות, שכאמור מגדירות את רוחב המונופול של בעל הפטנט, צומצמו במהלך הבחינה. אחת מנקודות הצמצום המשמעותיות ביותר נוגעת לכך שאייטם החדשות צריך לכלול לינק שמאפשר השתתפות בפעילות המדווחת.
תיאור הפטנט אינו מגדיר למה הכוונה ב"השתתפות בפעילות", אלא ניתנות דוגמאות של הצטרפות לאירוע. בעיניי יתכן ונקודה זו מציגה את חולשו של הפטנט, ותאפשר לגוגל להמשיך ולהציג את הודעות הבאזז שלה כל עוד היא אינה כוללת אפשרות להשתתף בפעילות המדווחת. כמובן, שאם וכאשר הפטנט יעמוד למבחן פרשנותו של מונח זה זה תהיה ככל הנראה תהיה מכרעת הן לעניין תקפותו של הפטנט (לעומת הידע הקודם) והן לעניין הפרתו של הפטנט.

(דווח במקור: Wired).

0

זירוקס תובעת את גוגל ויאהו בגין הפרת פטנט

חברת זירוקס (Xerox) הגישה תביעה בגין הפרת פטנטים נגד גוגל ויאהו. התביעה, אשר הוגשה בדלוור (כזכור, מקום #3 בהגשות פטנטים בשנת 2009), מתייחסת לשני פטנטים שונים של זירוקס. לפי הנטען, גוגל מפרה את פטנט 6778979 של זירוקס בשירותי ה-AdSense וה-AdWords שלה. עוד נטען כי יאהו מפרה פטנט זה בשירותים שונים שלה (Yahoo! Search Marketing, Yahoo!Publisher Network, Y!Q Contextual Search). עוד נטען כי גוגל מפרה את פטנט 6236994 של זירוקס ב-Google Maps וב-Google Videos, ואילו יאהו מפרה פטנט זה ב-Yahoo! Shoppingg. בנוסף טוענת זירוקס להפרת פטנט על ידי אתר YouTube.

למעוניינים – כתב התביעה (אף כי כתב תביעה זה, כנהוג בארצות הברית, כמעט אינו מספק פרטים).
2

מומלצימר נ' צימר מומלץ

בית המשפט המחוזי קבע כי אין בשם האתר "צימר מומלץ" משום גניבת עין לעומת אתר "מומלצימר".
התובע, בעליו של אתר מומלצימר ושותפו לשעבר של הנתבע, הגיש תביעה בגין גניבת עין באתר חדש שהנתבע פתח ושמו "צימר מומלץ".
בית המשפט דחה את התביעה ופסק לטובת הנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ וכן פיצוי בגין צו המניעה הזמני שהוצא בסך 15,000 ש"ח.
בית המשפט הדגיש כי בעוולה של גניבת עין יש צורך להוכיח קיומו של מוניטין, וזאת להבדיל מתביעה בגין הפרתו של סימן מסחר שאז אין צורך בהוכחתו של רכיב זה. לשם הוכחת מוניטין, הביא התובע ראיות לכך שהאתר מומלצימר מופיע כאחד האתרים הראשונים בתוצאות חיפוש לא ממומנות של גוגל. ברם, בית המשפט קבע כי בכך לא סגי.

הימצאותו של אתר האינטרנט "מומלצימר" במופע ראשון, או באחד מן המופעים העליונים ברשימת תוצאות החיפוש באתר אינה חזות הכל, ואינה יכולה ללמד, כשלעצמה, על קיום מוניטין לעסקם של התובעים.

לטעמי קביעה זו מתיישבת עם השכל הישר, שכן כידוע לכל, ניתן לבצע מניפולציות טכניות ולהוביל אתר למיקום גבוה בתוצאות חיפוש של גוגל (ראו: Searcg Engine Optimization). בית המשפט הסביר כי ניתן היה להוכיח קיומו של מוניטין לאתר או למי שעומד מאחוריו בדרכים אחרות.

בהקשר של מוניטין לאתר האינטרנט עצמו, ניתן היה, למשל, להביא נתונים על אודות כמות הכניסות לאתר התובעים, להציג את פופולאריות האתר במנועי חיפוש שונים, להראות כי ישנם קישורים בלתי ממומנים מאתרים אחרים שאינם של התובעים, הממליצים להיעזר בשירותי האתר, להביא אינדיקציות לכך שגולשי האינטרנט מעדיפים את אתר "מומלצימר" על פני אתרים אחרים, ולהביא נתונים אודות מספר המפרסמים באתר התובעים, פריסתם הגיאוגרפית, על כמות הפרסומים באתר התובעים לעומת פרסומים באתרים אחרים, ועוד.

בהקשר של קיום מוניטין לתובעים כ"יצרנים" של אתר האינטרנט, הסוגיה מעט מורכבת יותר. אמנם, במקרים מסוימים נקבע בפסיקה כי אין חשיבות לזיהויו של המוצר עם יצרן ספציפי ואין צורך בהיכרות עם בעל הזכות במוניטין (ע"א 498/66 "דוחן" חברה לייצור ושיווק בע"מ נ' "יצהר" חרושת שמנים בע"מ, פ"ד כ(4), 600). כך גם בתחום האינטרנט, הרחב כל כך, כאשר יתכנו מקרים בהם קהל גולשי האינטרנט יהיה אדיש לחלוטין לזהותו של ספק המידע (כאשר, למשל, מדובר במידע טכני, עובדתי), משום שהדגש הוא על מהירות וקלות איתור המידע, ופחות על מקור המידע. אולם יהיו מקרים שבהם תתכן חשיבות לזהות ספק המידע, והדבר רלוונטי לאתרי אינטרנט הכוללים מידע שהוא בגדר הערכה, המלצה, חוות דעת או כלי עזר מיוחדים. אתר אינטרנט המביא לציבור הגולשים מידע מסוג כזה, ומבקש לחסות בצל הגנתם של דיני התחרות העסקית, עשוי להראות כי רכש די מוניטין משום שהוא מספק לגולשים מידע אמין, איכותי, בדוק, ואף הפך לבעל שם כ"בר סמכא" בתחום, ביחס לאתרים אחרים.

מעבר לנדרש, נקבע כי אף אין חשש סביר להטעיה שכן העיצוב הכולל של האתרים שונה. בנוסף נקבע, כי במעשיהם של התובעים דבק רבב המעיד על חוסר תום לבם.
השופט העיר כי התובעים רשמו שם מתחם zimermumlaz.co.il על שמם לאחר שנודע להם אודות האתר המתחרה, בכדי לפגוע באפשרות של "צימר מומלץ" לפעול.
חמור מכך, התובעים הסתירו עובדות אלה מעיני בית המשפט, כאשר ציינו כי שם מתחם זה אכן רשום על שמם, אך לא גילו את המועד שבו רכשו שם מתחם זה, ואף הציגו את אתר האינטרנט שהעלו הם עצמם בשם מתחם זה, במסגרת נספח ה' לכתב התביעה, כאילו היה הוא אתר הנתבעים, ולא אתר התובעים. התנהגות זו משליכה על ניקיון כפיהם של התובעים ומלמדת על חוסר תום לבם בהגשת הבקשה והתביעה.
אף שהמשוכה היתה קלה יותר למעבר אם היה מדובר בתביעה בגין הפרתו של סימן מסחר, בית המשפט קבע כי אף לו היה מדובר בתביעה מסוג זה, לא היתה ידם של התובעים על העליונה. נקבע, כי בהיותו סימן מילולי (word mark) המורכב ממילה גנרית (צימר) ומילה תיאורית (מומלץ) הרי שההלחם "מומלצימר" ראוי להגנה מצומצמת כסימן מסחר.
0

חבר מושבעים טקסני דחה תביעה נגד גוגל בהפרת פטנט


הבלוג הטקסני EDTexweblog מדווח שגוגל הצליחה להתגונן מפני תביעת פטנטים שהוגשה במחוז המזרחי. על פי הדיווח, גוגל נתבעה בגין הפרת פטנט בשירות הAdSense שלה, ולאחר שמיעת הוכחות חבר המושבעים המקומי קבע כי גוגל אינה מפרה את הפטנט וכי ממילא מדובר בהמצאה שלא היתה כשירה לרישום כפטנט שכן התביעות אינן חדשות ונעדרות התקדמות המצאתית.

המחוז המזרחי של טקסס נחשב לאחד מהפורומים האהובים על בעלי הפטנטים להגשת תביעות. לא זו בלבד שהתביעות מתבררות שם במהירות גבוהה יחסית, אחוז ההצלחה לבעלי הפטנטים שם נחשב גבוה. לאחר נסיקה בפופולריות המחוז נקבעו שם תקנות מיוחדות לתיקי פטנטים, בכדי לשמור על יעילות הדיון. בשנים האחרונות, לאחר שהרבה תביעות הוגשו במחוז, החלה האטה בקצב בירור התיקים במחוז (שעדיין נחשב גבוה).
הנצחון של גוגל הוא ניצחון בנוק-אוט: הצלחה כפולה בשתי הטענות המרכזיות (העדר הפרה ובטלות הפטנט). גודל ההצלחה חשוב במיוחד נוכח העובדה שמדובר במשפט שהוכרע בידי המושבעים המקומיים. הטקסנים נחשבים לאוהבי בעלי הזכויות: אם יש לך פטנט שהמדינה נתנה לך ומישהו פוגע לך בזכויות, כנראה שעל פי המושבע הטקסני הממוצע מותר לך לירות בו קודם ולשאול שאלות אחר כך.
מסתבר שלפעמים סטריוטיפים אינם נכונים.
1

מדגם לדף הבית של גוגל

לאחרונה הנפיק משרד הפטנטים האמריקאי מדגם לחברת גוגל. מדגם USD599,371, שניתן בספטמבר 2009, מגן על העיצוב של עמוד הבית של גוגל, כפי שהוא מתואר בשרטוט זה:

מדגם מעניק זכות על הצורה האסתטית של המוצר, במקרה זה ההצגה הגרפית של דף האינטרנט.
בשנים האחרונות ישנה נטייה הולכת וגוברת להגיש בקשות למדגמים בכדי להגן על עיצובים של דפי אינטרנט. בעניינם של מדגמים, חשוב לזכות כי גם שם נדרש שהעיצוב יהיה חדש, ומשום כך חשוב להגיש את הבקשה טרם פרסומו והעלאתו לאינטרנט.

הערה קטנה נוספת בענייני מדגמים – בארצות הברית מדגמים מכונים Design Patents ואילו פטנטים מכונים Utility Patents. משום כך מדגמים אמריקאים מאוזכרים על ידי השימוש באות D. למשל – USD599,371

תגיות: ,