גזל סוד מסחרי ארכיון

0

חוק חדש בארה"ב: הגנה על סודות מסחריים

trade secret card

cc by-sa (Benjamin Chun)

ארה"ב חוקקה לאחרונה חוק חדש המכונה Defend Trade Secrets Act. עד עתה סוגיית הסודות המסחריים הוסדרה בדין המדינתי, שאומנם היה מבוסס על תבנית אחידה: Uniform Trade Secrets Act אך בפועל המדינות השונות ערכו בתבנית שינויים והדין היה שונה בין מדינה למדינה. אלמנטים מסויימים בתחום סודות המסחר הוסדר במסגרת דינים פדראליים כגון Economic Espionage Act ו-Computer Fraud and Abuse Act, אלא שהחוק החדש עורך הסדרה חדשה ומלאה בתחום זה במסגרת הדין הפדראלי.

החוק החדש קובע איסור על גזל סוד מסחרי, ובלבד שהסוד קשור למוצר או שירות שנעשה בו שימוש במסגרת מסחר בין-מדינתי או סחר חוץ. בדומה לדין הישראלי. גם פה "סוד מסחרי" מוגדר בצורה רחבה והוא כולל מידע שסודיותו מקנה ערך כלכלי לבעליו ושבעליו נקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. הגזל, כך קובע החוק, הוא שימוש באמצעים בלתי ראויים להשגת הסוד, או קבלה, ביודעין, של הסוד מאחר שעשה שימוש באמצעים בלתי ראויים כאמור. החוק החדש טורח ומבהיר שהנדסה לאחור אינה, לכשעצמה, גזל סוד מסחרי. החוק מסמיך את בתי המשפט הפדראליים לתת צווי כינוס, אף במעמד צד אחד, בנסיבות מסוימות כגון לצורך מניעת השמדת ראיות או חשיפת הסוד לאחרים. נושא נוסף המוסדר בחוק החדש נוגע ליחסי עובד-מעביד והגנה על "חושפי שחיתות" שחושפים גזל סודת מסחרי.

כעת לבעלי סודות מסחריים יש כלי נוסף להגן על קניינים הרוחני. עם הזמן נוכל לראות מתי מעדיפים בעלי סודות לעשות שימוש בחוקים המדינתיים ומתי החוק הפדראלי עדיף בעיניהם.

0

פסיקה: אין הפרת סוד מסחרי ברישום תרופות גנריות

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, הכריע במספר עתירות לעניין רישום תרופות גנריות בפנקס התכשירים הרשומים במשרד הבריאות. במסגרת העתירה נטען כי משרד הבריאות עושה שימוש בסוד מסחרי של בעלות התרופות האתיות בעת רישום התרופות הגנריות. בכך, נטען, יש משום גזל הסוד המסחרי של בעלי התרופה האתית.
בית המשפט הכריע בסוגיה ודחה אותה בקובעו כי אין עניין לנו בסוד מסחרי. בית המשפט פירש כי בפועל בעת הליך רישום התרופה לא נעשה שימוש בתוכן תיק הבחינה של התרופה האתית, אלא אך מסתמכים על עצם קיומו של תיק זה. כיוון שכך, ומאחר וקיומו של התיק מתפרסם ברבים, אין עניין לנו במידע מסחרי סודי, כנדרש לצורך קיומו של סוד מסחרי.

מעבר לכך, צורת הגזל שנטענה היתה בהפרת חובת האמון של משרד הבריאות באופן השימוש במידע. וזאת לפי סעיף 6(ב)(2) לחוק עוולות מסחריות הקובע:

6. (א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה, אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2)…
(ג) גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1)…".

בית המשפט קבע, כי באותו מועד לא היתה לבעלי התרופות האתיות ציפיה ליגיטימית סבירה כי המידע ישמר בסודיות. כיוון שכך, אף לו היה מדובר בתוכן תיק הבחינה ולו היה נקבע כי מדובר בסוד מסחרי, לא ניתן היה לומר כי הוא נגזל.

טענה נוספת שנדונה (ובה התמקד פסק הדין) נגעה לשאלת סמכות רישום תרופה גנרית בהתבסס על תרופה האתית. נטען כי תכשיר המכיל מולקולה זהה לזו של תכשיר מקור אך בתצורה מלחית שונה, אינו מהווה תכשיר גנרי לתכשיר המקור ואין לאפשר את רישומו על פי נוהל הרישום הגנרי. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי מדובר בשאלה בעלת אופי מקצועי מובהק, אשר בה נתקבלה החלטה שאין מקום להתערב בה.

(בג"צ 4675/03 פייזר פרמצטיקה ישראל בע"מ נ' מנכ"ל משרד הבריאות (מיום 12.05.2011))