הארכת מועד ארכיון

0

פסיקה: לרשם אין עוד סמכות להאריך מועד להגשת התנגדות

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

בקשה לרישום סימן מסחר SUPRENE, שמספרה 245038, קובלה על ידי רשות הפטנטים ופורסמה להתנגדות הציבור. חברת Dynasoi Elastomeros ביקשה להתנגד לרישום ואף הנחתה את באי כוחה לפעול בהתאם. אלא, שעקב טעות משרדית, הודעת ההתנגדות לא הוגשה בתוך תקופת ההתנגדות, אלא אך הוגשה מספר ימים לאחר מכן בליווי בקשה להארכת מועד. בקשה זו הובאה בפני סגנית הרשם אשר קבעה כי אין בידה להיעתר לבקשה וזאת מחמת העובדה שאין בידי הרשם סמכות להאריך את המועד האמור. אף בקשה לעיון מחדש שהוגשה בעניין זה נדחתה.

סעיף 24(א) לפקודת סימני המסחר קובע את המועד להגשת ההתנגדות:

"תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן."

כלומר, בניגוד למועדים אחרים שנקבעו בתקנות, המועד להגשת הודעת ההתנגדות נקבע בחוק החרות. משום כך, ההוראה שנקבעה בתקנה 82, המסמיכה את הרשם להאריך כל מועד הקבוע בתקנות – אינה מעניקה לו את הסמכות להאריך מועד זה.

לקריאת המשך המאמר »

4

פסיקה: טעות בדין אינה סיבה סבירה לאי תשלום אגרת חידוש במועד

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

האם שגיאה של עורך פטנטים בהבנת הדין הינה סיבה סבירה לאי תשלום אגרה במועדה? סגנית רשם הפטנטים נדרשה לסוגיה זו לאחרונה והכריע כי במצב שכזה בעל הפטנט עומד בפני שוקת שבורה.

פטנט 184177 בגין טורבינת רוח רב כיוונית ניתן בישראל על בסיס בקשת פטנט בינלאומית (בקשת PCT). בקשת הפטנט הבינלאומית הוגשה ביום 14.12.2005. כשנתיים וחצי לאחר מכן, בחודש יוני של שנת 2007, הגישה המבקשת את השלב הלאומי של בקשת הפטנט בישראל. פטנט ישראלי ניתן, אך כאשר הגיעה השעה לשלם את אגרת החידוש בחלוף שש שנים – לא הועבר כל תשלום והפטנט הוזנח.

מתברר, כי עורך הפטנטים אשר ייצג את בעלת הפטנט סבר בטעות כי מניין שש השנים נספר מיום הגשת השלב הלאומי – בשנת 20107 – ולא מיום הגשת הבקשה הבינלאומית בשנת 2005. כיוון שכך, רק בבואם לשלם את אגרת החיודש באיחור של למעלה משנתיים, התגלתה הטעות והוברר כי הפטנט הוזנח זה מכבר.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: טעות אדמיניסטרטיבית של משרד עורך הפטנטים – טעות בלתי נמנעת

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

בעלת פטנט ישראלי 154325 ביקשה להאריך את תקופת ההגנה של הפטנט, בהתאם להוראות סימן ב1' לפרק ד' לחוק הפטנטים. המועד להגשת בקשה מתאימה היה ביולי 2011, אך רק כחצי שנה לאחר מכן, בינואר 2012, לראשונה, הוגשה בקשה להארכת המועד. אף איחור ניכר זה, נעתרה סגנית רשם הפטנטים לבקשה.

סעיף 164(א1) לחוק הפטנטים קובע:

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בסעיף 64טו אלא אם כן שוכנע כי במועד בו היה על מבקש צו הארכה להגיש את הבקשה למתן צו הארכה, לא ניתן היה לעשות כן, בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען.

אף לשון זו, המתייחסת לחוסר השליטה של המבקש ובא-כוחו, נקבע כי במקרה זה, כאשר האיחור נבע מטעות משרדית אצל עורך הפטנטים של המבקש, ניתן להאריך את המועד. המבקש הסביר את הטעות ברישום שגוי של תאריך התזכורת במערכת המעקב של בא-כוחו – רישום התאריך 1.12.2011 תחת התאריך 1.12.2010.

נקבע, כי בדומה לסעיף 164(א)(1), המתייחס להארכת מועדים ביחס לדרישת דין קדימה לפי סעיף 10 לחוק, אשר פורש במסגרת חוזר רשם מ.נ. 57 כמצריך סטנדרט זהירות של Due Care, כך גם לעניין סעיף 164(א1). מכאן, שהמבחן הינו מבחן של נקיטת אמצעי זהירות סבירים לשם הגשת הבקשה במועדה.

לקריאת המשך המאמר »