2

פסיקה: "הודעה והסרה" אינה הגנה כשבעל האתר מעלה את התכנים

(cc by o5com)

פסק דין של בית משפט השלום בירושלים דן בפירסום של מצגות מתחום המיסוי אשר הועתקו ברובן ללא רשות, ותוך הפרת זכות יוצרים. בעיניי, ישנן שתי סוגיות מעניינות המתעוררת בפסק הדין: הראשונה, האם נוהל "הודעה והסרה" חל על בעל אתר שהעלה תכנים מפרים והסיר מיד עם קבלת הודעה על ההפרה; והשנייה, מהי מידת האשם התורם שיש לבעל זכות יוצרים אשר אפשר במחדלו ליצור העתקים מפרים בקלות.

עובדות המקרה

התובע, רואה חשבון ובעל אתר "פרישה", העלה מספר מצגות לאתרו ללא כל הגנה טכנולוגית. לימים התברר כי הנתבע, יועץ מס במקצועו, העתיק חלק מתכני המצגת ומסרם לחשב הכללי אשר העלה אותם לאתר האינטרנט שלו, ואף העביר ימי עיון בתשלום בהם העביר הרצאות על סמך מצגת זו. הנתבע הודה כי לצורך הכנת המצגת ליקט שקפים ממצגות אחרות והרכיב את הרצאתו, אך טען כי מדובר בציטוט סעיפי חקיקה ופסיקה, אשר אינם מקנים לתובע זכות כלשהי.

המדינה הבהירה כי היא לא היתה מודעת להפרה שבוצעה, וכי מיד לאחר הפנייה של התובע, הסירה את את המצגת מאתר החשכ"ל.

נוהל הודעה והסרה – אמתי חל?

כזכור, נוהל הודעה והסרה הוכר לאחרונה מפורשות בפסיקה בישראל. נוהל זה, כזכור, מאפשר לבעל אתר לחמוק מאחריות בגין תוכן מפר שהועלה לאתרו על ידי צדדים שלישיים, אם הסיר את התוכן המפר מיד עם קבלת הודעה על ההפרה.

לקריאת המשך המאמר »