הודעת הסתלקות ארכיון

0

הודעת הסתלקות מיותרת: טעות שלא ניתן לתקן בהנפקה מחדש של פטנט אמריקאי

תחת הדין האמריקאי, לאחר שפטנט ניתן ישנה אפשרות לבצע הנפקה מחדש של הפטנט (reissue) וזאת בכדי לתקן טעויות שהתרחשו בעת הרישום. הנפקה מחדש מאפשרת אפילו להרחיב את היקף המונופולין של הפטנט, וזאת בתנאי שהבקשה מוגשת בתוך שנתיים מיום מתן הפטנט.
עם זאת, לא כל טעות ניתנת לתיקון באמצעות הנפקה מחודשת, כפי שימאצאקי למד על בשרו. בתחילת תהליך הרישום הוגשה הודעת הסתלקות – terminal disclaimer – אשר במסגרתה ויתור בעל הפטנט על חלק מתקופתו כך שהוא יפוג ביחד עם פטנט אחר, קודם (פטנט ארה"ב 4,581,476). עם זאת, לאחר תיקון משמעותי בתביעות, הוגשה עתירה לביטול הודעת ההסתלקות. בטרם משרד הפטנטים התייחס לעתירה, ניתן אישור לרישום הפטנט, דמי ההנפקה שולמו, והפטנט ניתן (פטנט ארה"ב 6,180,991). או אז קבע משרד הפטנטים כי לאחר שהפטנט כבר ניתן, אין אפשרות לבטל את הודעת ההסתלקות. במקרה הקונקרטי הזה, ההבדל הוא עצום: במקום שהפטנט יפוג בשנת 2003, ביטול הודעת ההסתלקות יאפשר לפטנט לפוג רק בשנת 2018.
בשנת 2004, הגיש ימאצאקי בקשה להנפקה מחדש ובה ביקש לתקן את הפטנט כך שהודעת ההסתלקות תבוטל. גם בקשה זו טופלה בעצלתיים ובשנת 2007 נדחתה. ערעור שהוגש נדחה וימאצאקי נאלץ לפנות לערכאת הערעור של בית המשפט הפדראלי. ערכאה זו קבעה כי אין ביכולתה לסייע. הוראת סעיף 251, המאפשרת הגשת בקשה להנפקה מחדש, קובעת כי הפטנט החדש יונפק לתקופה שנותרה לפטנט המקורי, ואילו סעיף 253 קובע כי הודעת ההסתלקות נכללת בתוך תקופת המונופול של הפטנט המקורי. שילוב שתי הוראות אלו, קבעה ערכאת הערעור, מלמדת כי בקשה להנפקת פטנט מחדש אינה מאפשרת להאריך את תקופת הפטנט באמצעות ביטול הודעת הסתלקות.
המסקנה היא שבקשה להנפקה מחדש מאפשרת לבצע דברים רבים. ניתן לתקן שגיאות בניסוח תביעות הפטנט, ואף שגיאות המצמצמות את המונופולין ללא הצדקה. עם זאת, התיקון לא יוכל לשנות את תקופת הפטנט שניתנה.
((In re Yamazaki (Fed. Cir. 2011)

0

ככלל, לא תידרשנה עוד הודעות הסתלקות בבקשות לסימני מסחר בישראל

רשות הפטנטים פרסמה חוזר רשם מ.נ. 84 הנוגע לדרישת הודעת הסתלקות מרכיבים של סימני מסחר. לפי הוראת החוזר, מבקשי סימן מסחר לא יידרשו ליתן הודעת הסתלקות ביחס לרכיבים של סימן המסחר, אלא במקרים יוצאי דופן.

לשון החוזר:

הנדון: דרישת ויתור כתנאי לרישום סימן מסחר

  1. סעיף 21(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה") קובע כדלקמן: "היה סימן מסחר מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין מבחינה אחרת, וראה הרשם שאין בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי בדבר האמור או במקצתו, רשאי הוא, בבואו להחליט אם יירשם הסימן או אם יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנחוץ לדעתו לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום."
  2. על פי הוראה זו נדרשים בעלי בקשות לרישום סימני מסחר ליתן הודעות ויתור ביחס למרכיבים בסימנים שהרשם סבור כי הם מקובלים במסחר או שאינם בעלי אופי מבחין וזאת כתנאי לרישומם. יצויין כי בפועל במהלך השנים יושמה דרישה זו באופן בלתי אחיד ובמקרים רבים נוצרה אי וודאות באשר למדיניות הרשות בנושא זה ולמשמעות אי הפעלת הדרישה בכל מקרה ומקרה.
  3. דיני סימני המסחר מבטאים את התפיסה שאין להעניק לאדם זכות בלעדית להשתמש בסימן שהינו חסר אופי מבחין או מקובל במסחר, כאמור בסעיפים 8 עד 12 בפקודה. בנוסף, סימן המסחר המבוקש לרישום נבחן בכללותו ונרשם בכללותו ואף ללא הודעות ויתור כאמור, אין ברישום הסימן כדי להעניק לבעל הסימן זכות לשימוש ייחודי בכל רכיב בסימן בנפרד.
  4. לאור זאת, החל מיום כניסתו לתוקף של חוזר זה יחדל הרשם, ככלל, להתנות רישום סימנים הכוללים רכיבים שאינם בעלי אופי מבחין במתן הודעת וויתור כאמור. אין באמור כדי למנוע מהרשם להפעיל את סמכותו לפי סעיף 21 לפקודה במקרים המתאימים, לפי שיקול דעתו.
  5. בעל הסימן יוכל מסיבותיו הוא, במידה שיחפוץ בכך, לבקש מהרשם להוסיף הודעת ויתור כתנאי לרישום.
  6. הוראות חוזר זה תואמות את המגמה הרווחת במדינות אירופה שלא לדרוש עוד הודעות וויתור מסוג זה.
  7. אין באמור בחוזר זה כדי לגרוע מהוראות חוזרי רשם מ.נ. 29 (בקשות לרישום סיסמאות כסימני מסחר) ומ.נ. 37 (סימנים המכילים אותיות בודדות ומספרים).
  8. תחולה: חוזר זה ייכנס לתוקף ביום 3.10.2010.
  9. אנו צופים כי שינוי הנוהל יביא לייעול הליכי הבחינה וקיצור משכה ואחידות רבה יותר בתוצאותיה.
0

פסיקה: קמפיין הפירסום של מאזדה 6 לא הפר זכויות יוצרים

(תא (מרכז) 385-12-07 אלוני נ' דלק מוטורס בע"מ (10.4.2010))

בעניין זה נידונה טענתו של התובע כי הנתבעות הפרו את זכות היוצרים שלו בקמפיין פרסומי שפרסמו למכונית מאזדה 6. את תלונתו הפנה התובע כלפי פרסום שכלל תמונה של מכונית מאזדה על רקע תנועת מים ודגים ולצדה הכיתוב "Mazda 6 החדשה העוצמה שבזרימה". הקמפיין כלל תמונות שונות בסגנון זה, אשר בחלקן מופיע מקור אור, ורובן על רקע בצבע כחול.
התובע הציג קמפיין שהוא עצמו פרסום קודם לכן לאופנוע קוואסאקי. שם נעזר בתמונה של אופנוע שועט לעבר מקור אור. מעל התמונה הופיע הכיתוב "קמפיין דינמי – צייר לי עוצמה בזרימה * Dynamic Campaign – paint me power on stream" ומתחת לתמונה "התנועה החיצונית שבזרימה משפיעה על העוצמה הפנימית".
בית המשפט סירב לראות במעשי הנתבעים העתקה של יצירתו של התובע. ראשית, כיוון שבפרטי התמונות השונות היה שוני, שנבע משימוש באותו רעיון באמצעות ביטוי דומה-אך-שונה. כזכור, זכות יוצרים אינה מעניקה הגנה על רעיון, כי אם על ביטוי בלבד. עוד קבע בית המשפט, כי אף מהראיות עולה תמונה לפיה הפרסומת נוצרה בצורה בלתי תלויה ולא קשורה לפרסומת של התובע. כך למשל, בית המשפט הסביר כי נוכח סרטון הפרסומת של מכונית מאזדה, סרטון אשר הופק בחו"ל ולא היתה לגביו מחלוקת כי אינו כולל העתקה כלשהי של הפרסומת של התובע, לא היה אלא מתבקש כי התמונה תכלול רקע של ים; כי השימוש במילה "עוצמה" נהוג ושגור בתחום הרכבים וכי הוספת המילה "זרימה" נוכח הנסיבות אינה אלא מתבקשת.
פסק דין זה מדגים, לטעמי, את ההבדל בין זכות יוצרים הכוללת זכות למנוע מאחרים ליצור יצירות תלויות (העתק ויצירה נגזרת) לבין זכויות אחרות, כגון פטנט, מדגם וסימן מסחר, המעניק מונופול לבעליו גם ללא קשר למקור היצירה המפרת. כך למשל, לו היה מדובר בפטנט, השאלה הראייתית בדבר מקור הפרסומת של מאזדה, היתה שאלה מיותרת, שאין לה כל נפקות משפטית. בזכות מסוג שכזה, בית המשפט לא היה יכול להימנע, כפי שעשה כאן, מהכרעה בדבר השאלה הבסיסית והראשונית – האם כלל יש זכות ביצירה ומה היקפה, שהרי, ללא זכות, ברי כי לא יכולה להיות כל הפרה.
בעניין זה, בית המשפט מיאן לענות על השאלה הבסיסית והמקדמית, אף כי נראה כי לו היה נדרש לסוגיה, היתה תשובתו בשלילה, לפחות בכל הקשור לסלוגן "העוצמה שבזרימה". בית המשפט ציין כי אין בצירוף זה של מילים לכשעצמו מידת יצירתיות מוגברת שתצדיק הענקת זכות יוצרים בגינו (להבדיל מ: "אין סוסים שמדברים עברית", ת.א 59229/96 אקו"ם בע"מ נ' פלד (לא פורסם, 2.9.1998); "הופה-הולה-הולה-הופה" (ת.א 2378/98 אקו"ם בע"מ נ' ראובני פרידן בע"מ (לא פורסם, 10.7.1998); "הסיידר לא נופל רחוק מהעץ" (ת.א 1010/88 נשר נ' רחמים (לא פורסם)); ובדומה ל: "טיפול בכאב בראש … ובראשונה" (ע"א 1519/07 אמנון מוסק נ' גלסקו סמיתקליין (ישראל) בע"מ (לא פורסם, 21.9.2008))
עוד ניתן להבחין כי הסלוגן עצמו שבו נעזרו לא היה אלא צירוף מילים בודד מתוך שורה שלמה בה השתמש התובע. השאלה אם לתובע זכות בצירוף "העוצמה שבזרימה" שונה מהשאלה האם יש לו זכות בצירוף "קמפיין דינמי – צייר לי עוצמה בזרימה". כך, בעוד שנדמה שבמשפט השלם יש זכות לכשעצמה, באשר יש בה דבר מה נוסף מעבר לצירוף סתמי ורגיל של מילים יומיומיות, נדמה לי שאין כל זכות בצירוף הקצר "העוצמה שבזרימה". הזכות במשפט הארוך – אולי קיימת, אך היא אינה מופרת כל עוד שעיקרה אינו מועתק. עיקרה, נדמה לי, לא יכול להיות להיות "העוצמה שבזרימה".
הדבר מזכיר את אשר קורה לא אחת בעת רישום סימני מסחר – מי שמבקש לקבל הגנה על סימן מסחר הכולל צירוף של מרכיבים, יידרש ליתן הודעת הסתלקות (disclaimer) המצהיר כי אין לו זכות במרכיבים אלא כשהם בצירוף המדובר. כך, אם היה התובע פונה לרישום סימן מסחר בגין "צייר לי עוצמה בזרימה", לא מן הנמנע כי היה נדרש להצהיר כי אינו מבקש זכות עבור המילים "צייר", "לי", "עוצמה" "בזרימה" וצירופים שלהם השונים מהסימן עצמו.
הענקת זכות מצומצמת יותר – בין אם מדובר בזכות יוצרים ובין אם מדובר בסימן מסחר – קלה יותר, באשר היא מעניקה מונופול מצומצם יותר לבעל הזכות, ונוכח סימן או ביטוי מצומצם (היינו, הכולל הרבה מרכיבים) הקשר בינה ובין היוצר/המבקש ברור יותר.