הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים ארכיון

0

היום בערוץ 10: תחקיר על אמצאות שירות

 

לוגו המקורהמקור, תוכנית התחקירים של ערוץ 10, תפרסם היום בעקב תחקיר על נושא אמצאות השירות וזכותם של עובדים לתמורה הוגנת בעד אמצאות השירות שלהם. במוקד התחקיר סיפורו של גדעון ברזני שהעתירה שלו תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון בנושא זה.

גילוי נאות: משרדי מייצג את גדעון ברזני.

 

עדכון: הכתבה שודרה והיא זמינה לצפייה ישירה כאן.

 

2

פסיקה תקדימית: עובד יכול לוותר על זכותו לתמורה

הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים הכריעה בסוגיה שהושארה בצריך עיון לפני ארבע שנים וקבעה כי עובד יכול לוותר על זכותו לתמורה.

כיוון שמדובר בהליך שבו אני מייצג, לא ארחיב בעניין, ואסתפק בדיווח תמציתי ללא הערותיי. כך או כך, כל האמור בפוסט זה נובע אך ורק מההחלטה, כפי שפורסמה על ידי רשות הפטנטים.

הוועדה הבהירה כי בניגוד לרמיזתה בעניין אילני וחרף תמיכת בית המשפט העליון בדברים אלו בעניין ד"ר בייר, הזכות לתמורה אינה זכות קוגנטית:

"לדעתנו, הוראת סעיף 134 לחוק הפטנטים, המעניקה לעובד תמורה בעד אמצאת שירות, אינה בעלת אופי קוגנטי. מבחינה עניינית, אין המדובר בזכות סוציאלית הנובעת מיחסי עבודה והטעונה הגנה מיוחדת. ברוח זו – אם כי בהקשר שונה – קבע בית המשפט המחוזי בפרשת ת"א (ת"א) 1843/91 אס.ג'י.די. הנדסה בע"מ נ' ברוך שרון, (פורסם בנבו, 25.1.1993), כי שאלה של אמצאת שירות אינה סוגיה של הגנה סוציאלית, אלא סוגיה של זכויות באמצאה לפי חוק הפטנטים. המסקנה בדבר האופי הדיספוזיטיבי של הזכות לתמורה עולה בקנה אחד עם המבחנים הכלליים שנקבעו לבחינת אופיה הקוגנטי של חובה בעניין שוקר, מפי השופט מ' חשין

במסקנה זו תומכת הוראת סעיף 134 עצמה. לא זו בלבד שהיא מתנה במפורש את סמכות הוועדה בהעדר הסכם, העשוי גם לשלול את הזכות לתמורה ("אם זכאי העובד"), אלא היא נותנת תוקף עדיף להסכם בכל מקרה שיש בו מידה כלשהי של תמורה.

מאחר שמבחינה עניינית אין לפנינו עניין סוציאלי הטעון הגנה מעצם טבעו – ועל כך מעידים גם המבחנים לתמורה הקבועים בהוראת סעיף 135 לחוק הפטנטים – היה זה מתפקידו של המחוקק לקבוע את האופי הקוגנטי של הזכות לתמורה, בדומה להגנה על ציון שמו של הממציא לפי סעיף 42 לחוק. בנסיבות העניין הנדון, העדר הוראה חוקית מעין זו מחייבת את המסקנה כי המדובר בהוראה מרשה הנסוגה מפני הסכם נוגד."

הוועדה הוסיפה וקבעה כי במקרה הנוכחי, העובד חתם על הסכם סיום העסקה שבו ויתר באופן מפורש על כלל תביעותיו.

"לשונם של מסמכי סיום ההעסקה היא ברורה וחד-משמעית: למבקש אין ולא יהיו לו תביעות כלשהן. לשונם זו היא כללית ואין לפרשה כמוציאה ממנה תביעה לתמורה בעד אמצאת שירות. הרקע להסכם זה הוא סיום היחסים בין הצדדים שבמסגרתו מתחייב המעביד לשחרר כספים מסוימים לטובת העובד. רקע זה תומך בכוונתם המשותפת של הצדדים כי עם סיום היחסים העובד יוותר על כל תביעה אפשרית כלפי המעביד במידה והייתה לו כזאת"

עוד העירה הוועדה כי לשון הויתור הינה לשון צופה פני עתיד ועל כן במסגרת הויתור נתפסו אף עילות תביעה שהתגבשו לאחר מועד החתימה על הסכם הויתור:

"הצהרת הויתור היא כללית ביותר וצופה גם אל פני העתיד "לא יהיו לי", "לא תהיינה לי". נמצא כי גם תביעה שאינה קיימת עדיין – ולכן אין מודעות ספציפית לגביה – נתפסת על ידי הויתור הכללי. דבר זה נכון גם לגבי הזכות לתמורה מאחר שהיא עשויה להתגבש רק בעתיד."

(בקשה לפסיקת תמלוגים בעד אמצאות שירות (טענות מקדמיות) פלוני נ' חברה בע"מ (מיום 4.05.2014))

 

0

צירוף של "ידידים" להליך בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים

חברים? שלום-שלום (cc by Tiago Ribeiro)

האם הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים מוסמכת לצרף "ידידי בית משפט" להליך המתנהל בפניה? שאלה זו דרשה את הכרעתה של הוועדה לאחרונה.

לאור העובדה שההחלטה ניתנה בהליך בו אני מייצג, וכיוון שההליך עודנו מתנהל, לא ארחיב בעניין. עם זאת, ונוכח אופיה התקדימי של ההחלטה, סברתי כי יהיה זה נכון להביא את עיקריה. כך או כך, כל האמור בפוסט זה נובע אך ורק מההחלטה, כפי שפורסמה על ידי רשות הפטנטים.

בפני הוועדה נדונה בקשה לפסיקת תמורה לממציא עבור אמצאת שירות שהמציא. בתקופה קצרה של כחודש, שלושה גופים שונים ביקשו להצטרף להליך כ"ידידי בית המשפט" (Amicus Curae) – התאחדות התעשיינים בישראל, ACC סניף ישראל ועמותת Israel Advanced Technology Industries (IATI).

הסמכות לצרף "ידיד" – סמכות טבועה שאינה קבועה בתקנות

הוועדה קבעה כי תקנה 187 לתקנות הפטנטים מסמיכה צירופו של צד להליך. אלא, שניתן לצרף רק את מי שמעוניין בתוצאות ההליך. לעניין זה קבעה הוועדה:

"לדעתנו, העניין שצריך להיות לאדם בתוצאות הבקשה כדי להצטרף לדיון כבעל דין, הוא עניין של זכות חוקית, דהיינו: היותו נמען ישיר של ההחלטה הקובעת לגביו זכות או חובה קונקרטית. אחרת אין הוא יכול להיות מבקש או משיב בהליך המתנהל בפני הוועדה."

לקריאת המשך המאמר »

1

כנס: זכות העובד לקבלת תגמול בגין אמצאת שירות

ביום חמישי, 1.11.2012, יתקיים אירוע פתיחת שנת הלימודים של המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה. האירוע יעסוק בזכותו של העובד-הממציא לתגמול בגין אמצאותיו, בפרט בעקבות פסק הדין בעניין ד"ר בייר נ' פלוראליטי.

אני אשתתף בפאנל בכנס, ביחד עם ראש רשות הפטנטים, אסא קלינג, ועו"ד ברי לבנפלד ממשרד יגאל ארנון.

למעוניינים, ניתן להירשם באמצעות אתר הכנס.

0

העליון: לא בטוח שניתן לותר על הזכות של ממציא לתמלוגים

(cc by RonAlmog)

בפסק דין תקדימי, במותב תלתא, בית המשפט העליון חיזק את מעמדם של העובדים-הממציאים ונתן תמיכה להחלטה של הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.

לאור העובדה שפסק דין זה ניתן בהליך בו אני מייצג את הממציא, וכיוון שההליכים כאן לא נגמרו, לא ארחיב בעניין זה. עם זאת, כיוון שמדובר בפסק דין תקדימי וחשוב, סברתי שיש מקום לדווח עליו.

כזכור, בעניין אילני הוועדה העירה, באימרת אגב, שיתכן שזכות הממציא לתמלוגים הינה זכות קוגנטית, בדומה לזכות העובד לשכר מינימום ולתשלום שעות נוספות. בהחלטה ההיא ההערה היתה אימרת אגב. עתה, העליון מבסס את פסק דינו לאור סוגיה זו, אף שבית המשפט לא הכריע בה. בית המשפט ציין:

"כפי שציינה הוועדה (בהרכב פרופ' י' אנגלרד, יו"ר; ד"ר מאיר נועם ופרופ' שמואל פלג), בהחלטתה בענין Actelis Networks נ' אילני (3.2.2010), החלטה ששני הצדדים התייחסו אליה בטיעוניהם בבית משפט קמא ואשר פורסמה במאגרים משפטיים, סעיף 134 לחוק הפטנטים ניתן לפרשנות כפולה ולשונו סובלת את שתי האפשרויות: ניתן לפרשו כחל רק כאשר אין כלל הסכם בין העובד לבין המעביד, אך גם ניתן לפרשו כחל "גם במקרה שבו קיים הסכם, אך ההסכם שולל את הזכות לפיצויים או לתמלוגים" (פסקה 5 להחלטה) […] כפי שציינה הוועדה, יש אפשרות שהזכות לתמורה בעד אמצאת שירות היא "זכות קוגנטית המהווה חלק בלתי נפרד ממשפט העבודה המגן" (פסקה 5 להחלטה). במצב כזה עדיין תהיה הוועדה מוסמכת לדון במחלוקת בעניין התמורה בעד אמצאת השירות, לרבות במחלוקת שעניינה תוקף ההסכם שבין הצדדים ומשמעותו."

בית המשפט סיכם את הסוגיה וקבע כי הוועדה היא הפורום הנכון להכריע בסוגיה חשובה זו:

"לסיכום, מהאמור לעיל עולה, כי העובדה שבהסכם נשללה, לכאורה, זכות המבקש לתמלוגים בגין אמצאת שירות (מעבר לסכומים להם הוא זכאי על-פי הוראות אחרות שבהסכם), אינה בהכרח נועלת את הדלת בפני המבקש לטעון לזכותו לתמלוגים. אפשרות זו הועלתה על-ידי הוועדה בהחלטתה הנ"ל, ולא היה מקום לקבוע, במסגרת דחיית הבקשה, שההסכם חורץ את גורל הטענה מבלי שיתקיים דיון בה. דיון כזה אמור, לכאורה, להתקיים בפני הוועדה."

(רע"א 3564/12 ד"ר בייר נ' פלוראליטי בע"מ (בפירוק) (מיום 1.08.2012))

0

העליון סירב לדון בפרשנות המונח "עקב השירות"

(cc by-nc-sa James Ratcliffe) גלגול שלישי?

בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי התגלגלה לפתחו של בית המשפט העליון, ובה נתבקש בית המשפט להכריע בשאלה מהם המבחנים לפיהם יש לקבוע כי המצאה הומצאה "עקב השירות". ברם, בית המשפט קבע כי בגדרו של העניין הפרטני אין מקום לדון בשאלה ודחה את הבקשה.

אף שההחלטה שפורסמה לא נוקבת בשמות הצדדים, נראה כי אין ספק שמדובר באותה פרשה שכבר פורסמה בצורה חלקית בעבר ועליה כבר דיווחתי. כזכור , מדובר בחבלן שהמציא המצאה שבגינה נרשם פטנט. רשם הפטנטים קבע, מכוח סמכותו בסעיף 133 לחוק הפטנטים, כי מדובר באמצאת שירות. החלטת הרשם נסמכה על פסק הדין בעניין בננסון שבו נקבע כי די בקשר רופף בין עבודתו של הממציא לבין ההמצאה כדי לספק את הדרישה כי מדובר בהמצאה שהומצאה עקב השירות. לפיכך, ולאור נסיבות פרטניות רבות ובין היתר נוכח הקביעה שתפקידו של חבלן כולל, בין היתר, גם פיתוח אמצעים מתחום החבלה, נפסק כי ההמצאה הומצאה "עקב השירות". משדרישה זו התקיימה, לא היה מנוס מהקביעה כי מדובר באמצאת שירות.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: הפרטים שיש לכלול בבקשה לתמורה בגין אמצאת שירות

(cc by-nc-sa cobalt123)

בהחלטה שפורסמה אך לאחרונה, נדרשה הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים להתייחס להיקף הפירוט שיש לכלול בבקשת ממציא-עובד. כידוע, אף שהמצאה של עובד אשר הומצאה במסגרת עבודתו נלקחת מידי העובד לטובת מעסיקו, זכאי הראשון לקבל תמורה בגין ההמצאה.

בעניין שנדון שם, נקבע כי בהיקש מתקנות סדר הדין האזרחי, לוועדה ישנה סמכות להורות על מתן פרטים נוספים וטובים יותר (תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי), אך במסגרת בקשה לפרטים כאלו, יש להעלות אך עניינים שמותר וצריך לכללם בכתבי הטענות, ולא כל עניין הרלוונטי להליך.

עוד נקבע, כי נוכח העובדה שבבקשה כגון הא שלב הצגת הטענות ושלב העדויות בתצהיר הוא משותף, ואף שניתן לדרוש פרטים נוספים בטרם מתן מענה כלשהו לבקשה, אין מקום להצגת שאלונים בטרם הצגת בדל גרסה.

לקריאת המשך המאמר »

0

מאמר ב-ynet: "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. מה התגמול?"

ynetאתמול התפרסם ב-ynet מאמר פרי עטי בנושא אמצאות שירות ותמורה לממציאים. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר כאן.

2

מחשבות בעקבות "המרדף אחר נוסחת הזהב"

(cc by stevendepolo)

בסוף השבוע האחרון התפרסמה הכתבה "המרדף אחר נוסחת הזהב" במוסף כלכליסט. כתבה זו המתארת סכסוך בין אוניברסיטת בר-אילן ובין ממציאה אחת שהצליחה לחבר בין יהלום ובין זהב בתהליך כימי. על פי הכתבה, התגלע סכסוך בין הצדדים שנבע מהחשש של הממציאה כי לא תזכה לתמורה הוגנת בגין המצאתה. על אף הערך הרב שיש להמצאתה, נראה כי הוצע לה לקבל תמלוגים בשיעור 1.5% מהרווחים שיצמחו מההמצאה.
על פי האמור בכתבה, שיעור נמוך זה נובע מכך שהיא תקבל רק 15% מתוך הסכום שיקבל הפרופ' שהוביל את המחקר, ואילו האחרון מקבל 40% מרווחי האוניברסיטה. רווחים אלו – הם רק 25% מכלל הרווחים, וזאת נוכח הסכם עם משקיע.

עוד מסופר בכתבה כי אף שבידי האוניברסיטה כל מחברות המעבדה של המחקר, הפרופ' וצוות המחקר שלו אינם מצליחים לשחזר את הניסוי המוצלח שערכה הממציאה עצמה, והם חושדים כי היא מסתירה חלק מהמידע עד שדרישותיה לתגמולים גבוהים יותר תתקבלנה.

אף שאיני מכיר את פרטי הפרשה, לאחר שקראתי את הכתבה, חשבתי שישנן מספר סוגיות מעניינות העולות מהאמור בה.

לקריאת המשך המאמר »

1

גם לעובדים בהייטק מגיע: על זכות לתמלוגים בגין המצאות בשירות המעסיק

סוד גלוי הוא שתעשיית הייטק היא בין מנועי הצמיחה הבולטים של המשק הישראלי. תעשייה זו נסמכת על חידושים ופיתוחים טכנולוגיים פרי מוחם הקודח של עובדי התעשייה ועל יכולתם לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות טכנולוגיות. המחוקק הישראלי זיהה את חשיבות תפקידו של העובד ביצירת ערך למעסיקו, וביקש לתמרץ את יצר ההמצאה של העובד באמצעות תגמול הוגן. עם זאת, עקב חוסר מודעות לזכויותיהם, עובדים רבים אינם זוכים לתגמולים שהמחוקק ביקש להעניק להם.

המצאות עובדים
חוק הפטנטים הישראלי מקדיש פרק שלם להמצאות של עובדים, המכונות "המצאות שירות" (או בשפתו הארכאית של החוק – אמצאת שירות). המצאת שירות היא המצאה של עובד, שהומצאה עקב שירותו אצל מעסיקו ובמהלך שירות זה. בבסיסו של פרק זה בחוק גלום הרעיון, שהבעלות על המצאות הקשורות בעבודה תהיה של המעביד, אך העובד יתוגמל על הניצוץ ההמצאתי ועל התרומה שלו לרווחי החברה.
החוק קובע, כי לממציא-העובד יש זכות לתמורה עבור השימוש שעושה המעסיק בהמצאה, ואף קובע קריטריונים לעניין גובה התמורה. כלומר, מדובר במנגנון הדומה במידת מה להפקעה; אמנם הבעלות בהמצאה לא תהיה של העובד, אולם הוא זכאי לקבל מן פיצוי על כך שהבעלות על ההמצאה אינה שלו. למרות שהעובד המציא את המצאתו עקב עבודתו והמעביד משלם לעובד עבור זמן עבודתו,  החוק קובע, כי יש לתגמל את העובד בתגמול נוסף בגין ההמצאה, תגמול שנגזר בצורה פרטנית ממהות ההמצאה הקונקרטית, נסיבותיה ונסיבות ההעסקה.

וועדה מיוחדת
ההסדר החוקי מנסה להביא את הצדדים להסכים על התמורה ההוגנת, אך בהעדר הסכמה שכזו, העובד רשאי לפתוח בהליך משפטי כדי לקבוע את גובה ואופי התמורה. אף שמדובר ביחסים בין עובד ומעביד, סכסוך בעניין זה אינו נדון בפני בית הדין לעבודה, כפי שקורה בדרך כלל, אלא בהליך ייחודי ויוצא דופן בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בראשותו של שופט מבית המשפט העליון (בימים אלו, כב' השופט בדימוס יצחק אנגלרד). הדיון בפני הוועדה, ולא בפני בית הדין לעבודה, נועד לוודא, כי לגוף המכריע תהיה את היכולת להבין את ההמצאה ואת היתרונות הגלומים בה, ולכן יתר חבריה הם רשם הפטנטים ונציג מהאקדמיה.

לוועדה סמכות רחבה לקבוע את גובה התמלוגים שמגיעים לממציא. כך, ככל שהערך הכלכלי של ההמצאה גדול יותר, ערך הנגזר מהיכולת לנצל את ההמצאה ולהגן עליה בפטנט, יהיה העובד זכאי לתמורה גבוהה יותר. בצורה דומה, גם היוזמה שהפגין העובד נלקחת בחשבון, וחלקו של עובד שדחף וקידם את גיבוש ההמצאה ופיתוחה צפוי להיות גדול יותר. גם לאופי התפקיד בו מועסק העובד יש חשיבות בקביעות התמלוגים: אין דינו של מי שהועסק כחוקר מתוך מטרה שימציא המצאות, כדינו של מי שעשה כן מעבר להגדרות תפקידו. יתרה מכך, אף טיב הקשר בין ההמצאה לעבודת העובד עשוי לשחק תפקיד בקביעת שיעור התמלוגים הראוי.
שני מגזרים נהנים כיום באופן אוטומטי מהסדרי תמלוגים נדיבים למדי. באקדמיה, לדוגמה, ממציא זכאי בדרך כלל לתמלוגים בסך של כ-40% מהרווחים בגין המצאתו. בשנה שעברה, הגיעו משרד האוצר והבריאות להסדר שקבע, כי חוקרים בבית חולים ממשלתי יזכו ל-35% מהרווחים הצומחים מהמצאותיהם.

בפועל, מיעוט קטן מקרב הממציאים בהייטק מודע לזכותו לתמלוגים, והם אינם מבקשים להגיע להסכמות עם מעסיקיהם ואף אינם פונים לוועדה. מנגד, לא זו בלבד שהמעסיקים אינם פועלים להסדרת הסוגיה, אלא שפעמים רבות הם אף נהנים מחוסר מודעות העובדים לזכותם הלגיטימית לתגמול בגין המצאותיהם. בהעדר דרישה, המעסיקים אינם משלמים לממציאים את אשר מגיע להם, ומגדילים את שורת הרווח שלהם.
אך התעלמות המעסיקים מהסוגיה עשויה לפגוע גם בהם. נראה כי אי הסדרת נושא התגמול לו זכאי הממציא יוצרת סיכון כבד למעביד לפסיקת תמלוגים גבוהים, שאינם צפויים, ואף אינם נשלטים על ידי המעביד, שכן קביעת הוועדה מוציאה את ההכרעה בעניין זה מידי הצדדים.

הזנחה זו מתבטאת, בין היתר, בעובדה שסוגית התגמול לו זכאי הממציא אינה מוסדרת בהסכמי ההעסקה וסיום ההעסקה הנפוצים בתעשיית ההייטק כיום. מעניין לציין כי במרבית הסכמים אלו מוקדש מקום של כבוד לזכויות הקניין הרוחני על תוצרי עבודתו של העובד, מתוך ההבנה כי עיקר נכסיהם של חברות מעין אלה הינם נכסי קניין רוחני. עם זאת, ההתייחסות בחוזים מוגבלת, על פי רוב, לשאלת הבעלות בהמצאות, ואינה מתייחסת כלל לזכות העובד לתמלוגים. הדין בישראל קובע, כאמור, כי בהיעדר הסדר מפורש לעניין התמורה, עובד-ממציא שיחפוץ בכך ימצא כי דלתה של וועדה לענייני פיצויים ותמלוגים פתוחה בפניו.
הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים נדרשה זה מכבר לנוסח הסטנדרטי והמוכר של חוזים אלה, ובהחלטתה מלפני כשנה, קבעה כי אין בויתור על הבעלות בהמצאה להשליך על שאלת הזכאות לתמורה. יתרה מכך, גם אם קיים ויתור על הזכות לתגמול בחוזה ההעסקה, כלל לא ברור כי לויתור זה יש תוקף. בהחלטה האמורה, הוסיפה הוועדה וגילתה דעתה כי זכותו של העובד לתגמול ראוי הינה זכות קוגנטית, כלומר, זכות שלא ניתן לוותר עליה. מכאן שהוועדה רואה בזכות לתמלוגים כזכות בסיסית של העובד שיש להגן עליה, בדומה לזכותו של העובד לשכר מינימום או לחופשה שנתית.

לסיכום, כידוע, תעשיית ההייטק מהווה ממרכיבי העוצמה הישראלית, ומשמשת כקטר של התעשייה והיצוא הישראלי. הצלחתה של תעשייה זו טמונה, בין השאר, ביכולתם של העובדים לחדש ולמצוא פתרונות חדשים לבעיות טכנולוגיות. כיוון שכך, החוק הישראלי מקנה להם זכות לתמורה הוגנת בגין תרומתם למעסיקיהם. עד היום נראה כי המעסיקים נוקטים בשיטת "מצליח" בהצלחה מרובה. נראה כי הגיעה העת שעובדי תעשיית ההייטק והממציאים ביניהם יהיו מודעים לזכויותיהם ויזכו לנתח המגיע להם מעוגת ההייטק הישראלית.

(רשומה זו התפרסמה במקור באתר newsgeek)

6

אמצאות שירות ותגמול ראוי לממציא

Doctor in Lab

(cc by-nc-sa Joe Lencioni)

חוק הפטנטים הישראלי קובע כי אמצאות של עובדים, בנסיבות מסוימות, קמות קניין למעסיק. עם זאת, החוק מוסיף וקובע כי בהעדר הסכם אחר בין העובד והמעביד, וועדה מיוחדת תכריע בגובה התגמול הראוי.

היום פורסמה החלטה חדשה של הועדה, המונה שלושה חברים: שופט בית המשפט העליון בדימוס י. אנגלרד, רשם הפטנטים מ. נועם ופרופסור ש. פלג, בעניינם של Actelis Networks נ' אילני (החלטה מיום 3.2.2010), והקביעות שבהחלטה זו בעלות השלכה רחבה.
נפתח בלשון החוק. אמצאת שירות מוגדרת בסעיף 132 לחוק הפטנטים, שקובע בזו הלשון:
(א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת-שירותו (להלן – אמצאת-שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.
(ב) הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד
סעיף 134 לחוק הפטנטים מקים את סמכותה של הועדה לענייני תמלוגים ופיצויים בעניין זה:

באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת-שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי פרק ו'.

מר אילני, עובד של חברת Actelis Networks, המציא אמצאת שירות ופנה לועדה לקבל תגמול הולם בגין אמצאתו. החברה עתרה כי הבקשה תדחה על הסף, בין היתר נוכח הסכם מפורש שקיים בין הצדדים.
הועדה בחנה את ההסכם והגיעה למסקנה כי על אף שישנו סעיף פרטני המתייחס להעברת הזכויות הקנייניות באמצאות שירות, הוא אינו מבטל את תחולתו של סעיף 134 הנ"ל. הועדה קבעה כי בניגוד לזכות הקניינית באמצאה, זכות אותה החוזה מעביר לחברה, הזכות לפיצוי היא זכות אישית שאינה ניתנת להעברה.
הועדה העירה כי יתכן והזכות לפיצוי היא זכות קוגנטית אשר אינה ניתנת לביטול, כנהוג בהרבה זכויות אחרות בדיני העבודה. עם זאת, במקרה המסוים הזה, היא לא נדרשה להכריע בסוגיה, באשר, כאמור, נקבע כי החוזה אינו מתייחס כלל לתמורה שניתנת לעובד בגין האמצאה.
המסקנה המתבקשת מהחלטה זו היא שלא די לו למעסיק לכלול בחוזי ההעסקה בהם הוא משתמש סעיף ספציפי המתייחס להעברת הזכויות מהעובד למעביד, אלא יש להוסיף התייחסות מפורשת לסוגיית התגמול לעובד. נוכח העמדה של הועדה לפיה ייתכן ומדובר בזכות קוגנטית, ייתכן והפתרון האופטימלי הוא הצהרה כי שכרו של העובד מהווה תמורה גם בגין אמצאות שירות שהוא עשוי להמציא.
לאור החלטה זו, אני סבור כי יש מקום למעסיקים השונים במשק לבחון מחדש את חוזי ההעסקה שלהם ולתקנם בהתאם.