הפרת פטנט ארכיון

0

אמונה בתום לב בחוסר תקפות פטנט אינה הגנה מהפרת פטנט עקיפה

בית המשפט העליון האמריקאי נתן היום את פסק דינו בעניין Commil נ' Cisco. במסגרת פסק הדין נקבע כי אף מקום שבו נתבע בגין הפרה עקיפה – בין אם גרם הפרה לפי סעיף 271(b) ובין אם הפרה תורמת לפי סעיף 271(c) – סבור בתום לב כי פטנט מסוים אינו תקף אין בכך כדי להחריג את אחריותו אם ייקבע כי הפטנט תקף.

כידוע, בדיני הפטנטים אין ברגיל כל דרישה ליסוד נפשי ולידיעה כלשהי. כך, ניתן להפר פטנט אף אם אין כל מודעות לקיומו. שונה הדבר לעניין הפרות עקיפות המחייבות אף ידיעה בדבר קיומו של הפטנט והפרתו. בית המשפט העליון הבהיר שאם הנתבע סבר באמת ובתמים כי אין מדובר בהפרה של הפטנט (non-infringement) – יהיה בכך כדי להחריג את אחריותו בגין הפרה עקיפה שכזו. לעומת זאת, אם יסבור הנתבע כי הפטנט אינו תקף (invalid), לא יהיה בכך כדי להחריג את אחריותו.

המסקנה היא כי חוות דעת כתובה בדבר אי-הפרה שווה הרבה יותר מאשר חוות דעת בדבר חוסר תקפות, ככל שהדבר נוגע להפרות משניות.

0

העליון האמריקאי: הפרה עקיפה – רק אם יש מי שמבצע הפרה ישירה

Limelightבית המשפט העליון האמריקאי דן בערעור על ההחלטה בעניין Akamai נ' Limelight, שם עקפה ערכאת הערעוער הפדראלית את הקשיים הקיימים באכיפת פטנטים על שיטות אשר מבוצעות על ידי מספר גורמים שונים. בית המשפט העליון לא קיבל בהבנה את ההלכה החדשה וקבע כי היא מסרבלת את הדין, תוך שהוא שולח רמזים עבים לכך שמקור הבעיה שנוצרה הוא בהלכה אחרת. יחד עם זאת, בית המשפט העליון סירב להתייחס להלכה האחרת במסגרת הערעור הנוכחי.

פטנט ארה"ב 6,108,703 עוסק במערכת להספקת תוכן (CDN) מבוזרת. תביעה 19 תובעת את השיטה הבאה:

19. A content delivery service, comprising:

replicating a set of page objects across a wide area network of content servers managed by a domain other than a content provider domain;

for a given page normally served from the content provider domain, tagging the embedded objects of the page so that requests for the page objects resolve to the domain instead of the content provider domain;

responsive to a request for the given page received at the content provider domain, serving the given page from the content provider domain; and

serving at least one embedded object of the given page from a given content server in the domain instead of from the content provider domain.

כפי שניתן להתרשם, השיטה דורשת שיכפול של מספר אובייקטי דפים במסגרת CDN מבוזר. אובייקטים מוטמעים בתוך דף מתוייגים של שישויכו לשם המתחם של ה-CDN ולא שם המתחם של האתר. בעקבות כך, כאשר ישנה בקשה לצפות בדף, הדף עצמו מועבר מהאתר ואילו האובייקטים המוטמעים מועברים מתוך ה-CDN.

לקריאת המשך המאמר »

2

פסיקה: השתק עילה ופטנט שתוקן

טיפות עיניים

(by cc-nc Community Eye Health)

מוסכמת יסוד בסיסית היא שהליך שנדון והוכרע לא יידון שוב. כך, לאחר שהוכרעה עילת תביעה מסוימת, בית המשפט לא ישמע את אותה עילת תביעה ביחס לאותם צדדים בשנית, אף אם יש בידי מי מהצדדים טענות חדשות. ערכאת הערעור הפדראלית נדרשה לדון בכלל בסיסי זה כאשר הוא מוחל על תביעת פטנטים. אלא, שבניגוד להליך הרגיל בו גדרי המחלוקת מוגדרים על ידי החוק, בתביעת הפטנטים היקף הזכות מוגדר על ידי תביעות הפטנט. במקרה שהובא בפני בית המשפט, הועלתה השאלה – מה דינה של תביעת פטנטים בין אותם צדדים, ביחס לאותו מוצר מפר וביחס לאותו פטנט, כאשר תביעות הפטנט השתנו?

סנג'ו פיתחה טיפות עיניים העושות שימוש בחומר אנטי-בקטריאלי ואף טרחה ורשמה את פטנט ארה"ב 6,333,045 בגין אמצאה זו. משחברת אפוטקס החלה לשווק גרסה גנרית לטיפות עיניים אלו, הגישה סנג'ו תביעה בגין הפרת הפטנט. בית המשפט קבע כי הפטנט אומנם הופר אך כי לאור הידע הקודם שהוצג התביעות נעדרו התקדמות המצאתית ומשום כך אינן ברות אכיפה.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: מכירה של מוצר ממצה את זכות הפטנט בתהליכים שמבוצעים באמצעותו

מכשיר One Touch של LifeScan

(cc by-sa David-i98)

מודל עסקי מקובל של עסקים רבים הוא למכור בהנחה, ולפעמים אפילו לתת בחינם, מוצר מסוים מתוך כוונה להשיג רווחים בשוק משני של מוצרים מתכלים. דוגמה בולטת למודל כזה קיימת בשוק המדפסות שם חברות מוכרות את המדפסות עצמן במחירים נמוכים מתוך רצון להרוויח במכירת הדיו. למעשה, יש היגיון כלכלי רב במודל הזה, שכן לאחר שהלקוח רוכש מדפסת מסוימת, הוא לא ימהר להחליף אותה וירכוש דיו עבורה במשך תקופה ניכרת. ככל ששולי הרווח ממכירת המוצרים המתכלים הוא גבוה, המודל הזה עשוי להיות רווחי ביותר. אלא, שאליה וקוץ בה, שכן עצם מכירת המכשיר עשוי למנוע אפשרות לאכוף פטנטים.

במקרה אחד שנדון לאחרונה בערכאת הערעור הפדראלי נבחן עניינה של חברת LifeScan המייצרת מכשירים למדידת רמת גלוקוז בדם לחולי סוכרת. מכשירים אלה עושים שימוש בסטריפים – מעין חתיכות נייר קטנות שתפקידן לספוג את טיפת הדם במסגרת המדידה. החברה מוכרת את מכשיריה במחיר הנמוך ממחיר העלות ובמרבית המקרים אף נותנת בחינם את המכשיר עצמו בחינם עם מספר דוגמיות לנסיון. תחת גריפת רווחים ממכירת המכשיר, החברה מקווה להרוויח ממכירת הסטריפים המתכלים באם החולה יבקש להמשיך ולהשתמש במוצר. אף שהמודל העסקי מבוסס על הסטריפים, החברה לא הצליחה לרשום פטנט עליהם, אלא נאלצה להסתפק בפטנט על השיטה למדידת רמת הדם. בפועל, לחברה קמו מתחרות אשר התחילו למכור סטריפים תואמים למכשיריה שלה ונגסו ברווחי החברה. כיוון שכך, החברה ביקשה להגן על עצמה, וכיוון שהסטריפים שנמכרו נועדו לשימוש במסגרת השיטה מוגנת הפטנט שלה, היא ביקשה לאכוף את זכותה וטענה להפרות עקיפות על ידי חברה מתחרה שכזו.

לקריאת המשך המאמר »

1

פסיקה: הפרה תורמת אינה דורשת קיומה של הפרה ישירה

ערכאת הערעור הפדראלית נדרשה לדון, בהרכב מלא, בשני תיקים שנגעו לסוגיה של הפרה במשותף (Joint Infringement). בשני המקרים, Akamia ו-McKesson, אף שכל הצעדים של תביעות הפטנט בוצעו, נקבע כי לא בוצעה הפרת פטנט. הסיבה לקביעה זו היתה שהצעדים בוצעו על ידי מספר גופים, כאשר נקבע שלא היה אחד אשר שלט והנחה את כל התהליך. התוצאה היתה שהיכולת לעקוף תביעות פטנט מסוג זה היתה קלה במיוחד, אלא אם עורך הפטנטים ניסח את התביעות בצורה שתתייחס לשחקן אחד מיני רבים.

בדיון הנוסף, בהרכב מלא שאינו כבול לתקדימים הקודמים של אותה ערכאה, דעת הרוב החליטה שלא להחליט בסוגיה שהובאה לפתחה. במקום להתייחס לסוגיה של הפרה במשותף, בית המשפט בחן את הסוגיה של הפרה תורמת לפי סעיף 271(b) וקבע כי במקרים מעין אלה לבעלי הפטנטים יהיה מזור באמצעות הגשת תביעה כנגד מי שגרם להפרה. ברוב דחוק של 6 נגד 5, נקבעה הלכה חדשה שספק אם תעמוד ללא בחינה מחודשת של בית המשפט העליון.

לקריאת המשך המאמר »

0

אפל נ' סמסונג: ראיון עם מושבע

אפל ניצחו, כולם כבר יודעים, והמושבעים קבעו להם מעל למיליארד דולר פיצויים. קביעה נוספת, חשובה לא פחות, היא שההפרות נעשו ביודעין והשופט יוכל להגדיל את הפיצויים עד כדי פי שלוש.

עכשיו, אחרי שמשפט המושבעים נגמר, אפשר לדבר ולראיין אותם. בראיון שנתן יו"ר המושבעים ל-BBC, התברר הרקע הטכנולוגי הנרחב שלו. ולוין הוגן הוא CTO בחברת מולטיקאסט לאבס שמפתחת טכנולוגיה להפצת וידיאו על גבי הרשת. הוגן מספר עד כמה התכתובות הפנימיות של סמסונג, שבהן הם התייחסו לדימיון בין המוצר שלהם לשל אפל, היו משמעותיות מבחינת המושבעים.

בנוסף, ולא פחות חשוב הוא מסביר מדוע הם חשבו שעל אף הידע הקודם באמצאות של אפל היתה התקדמות המצאתית:

And in example after example, when we put it to the test, the older prior art was just that. Not that there's anything [wrong] with older prior art – but the key was that the hardware was different, the software was an entirely different methodology, and the more modern software could not be loaded onto the older example and be run without error.

את הנימוק שלו לשאלה מדוע לא נפסקו פיצויים גם לסמסונג, הסביר הוגן בפשטות:

What was key to us… is that [the technologies] had to be interchangeable.

And so consequently, when we looked at the source code – I was able to read source code – I showed the jurors that the two methods in software were not the same, nor could they be interchangeable because the hardware that was involved between the old processor and the new processor – you couldn't load the new software methodology in the old system and expect that it was going to work. And the converse of that was true.

רק בכדי להבהיר נקודה שנדמה לי שהיא ברורה – נראה שהמושבעים בחנו מימוש אחד לעומת מימוש אחר. לעומת זאת, היה עליהם דווקא לבחון מימוש אחד למול תביעות הפטנט.

על פניו, נראה שהמושבעים השתמשו במבחן מחמיר ביותר לחיבור של פרטי ידע קודם – דרישה שניתן יהיה לחבר את הפרטים ללא שינוי ושהם יעבדו. בוודאי שזה אינו הסטנדרט המקובל בתחום, שכן ברור שניתן לבצע אי-אלו התאמות בכדי לחבר בין שני הפרסומים. למעשה, אני מאחל לי וללקוחותיי למצוא בוחני פטנטים שמשתמשים בסטנדרט הכל כך מחמיר הזה לחיבור של פרטי ידע קודם, שכן המבחנים הנהוגים במשרד הפטנטים האמריקאי מציבים רף נמוך בהרבה (נמוך יתר על המידה, להשקפתי) מרף זה.

0

בעקבות AIA: יותר תביעות, בפרט בדלאוור

(cc by-nc-nd wallyg)

דיווח ראשוני על מחקר אמפירי חדש מגלה שמאז כניסתה לתוקף של הרפורמה בדיני הפטנטים האמריקאים (America Invents Act), הוגשו יותר תביעות בגין הפרת פטנטים. כמובן, שזו תוצאה טבעית של הכלל שמגביל איחוד דיון בתביעות שונות בגין הפרת אותו פטנט.

על פי המחקר, מהראשון באוקטובר 2011 ועד הראשון במרץ 2012 הוגשו כ-2,500 תביעות. כלומר, קצב ההגשה השנתי הצפוי הוא של 5,000 תביעות, לעומת כ-3,000 דאשתקד. כאמור, זוהי תוצאה מתבקשת של הרפורמה. הנתון המעניין יותר נוגע לבתי המשפט אליהם הוגשו התביעות. המחוז המזרחי של טקסס ממשיך להוביל, אך במקום השני נמצאת כיום דלאוור, אשר אליה מוגשים כ-15% מהתיקים, כמעט כמו המצב בטקסס.  עורך המחקר טוען שהמשפטים בדלאוור מסתיימים בתוצאות טובות יחסית לבעלי הפטנט, ויתכן שזו הסיבה לגידול. אני אוסיף שמרבית החברות מאוגדות בדלאוור כך שהיא כמעט תמיד פורום אפשרי להגשת התביעה (בניגוד לטקסס, שלעיתים בעל הפטנט מעוניין להגיש את תביעתו שם, אך לא יכול בגלל העדר סמכות מקומית).

(מקור: PatentlyO)

0

הרצאה קצרה: איך ניצחתי טרול פטנטים

דרו קרטיס, מייסד fark.com, מספר בהרצאת TED קצרה על איך שהם נאבקו בטרול פטנטים שהגיש כנגדם תביעה.

בהרצאה דרו מסביר מדוע עלות המטרד (Nuisance value) של תביעה כזו עשויה להוביל לפשרות משמעותיות, ומספר שבפועל טרול הפטנטים לא יכל להצביע על ההפרה שעושה החברה שלו. אחת המסקנות של דרו נשמעת נכונה – יותר קל להתמודד עם טענת ההפרה מאשר להתמודד עם תקפות הפטנט (זה נובע מנטלי הוכחה מוגברים והבנה כללית שמשרד הפטנטים ממילא כבר אישר את הפטנט). מצד שני, לא הייתי סומך יותר מדי על הסטטיסטיקות שהוא מביא לעניין ההשפעה הכלכלית של טרולי פטנטים על הכלכלה האמריקאית.


(הרצאת TED מופצת תחת רישיון Creative Commons BY-NC-ND)

0

פסיקה: הממציא הסתיר מידע ממשרד הפטנטים והפטנט אינו אכיף

מזה שנים רבות, אחת מההגנות הפופולאריות בכל תביעת הפרת פטנט בארצות הברית הינה הטענה בדבר התנהלות לא הגונה (inequitable conduct). הגנה זו שמה דגש לא על התנהלותו של מפר הפטנט למול הזכות המשפטית, אלא על התנהלותו של בעל הפטנט בהשיגו את הזכות הזו. במהותה, ההגנה קובעת כי התנהלות לא ראויה תמנע מבעל הפטנט להינות מפירות התנהלותו הנפסדת, קרי הפטנט. לפי כשנה הגביהה ערכאת הערעור הפדראלית (בהרכב מלא) את הרף הנדרש להוכיח טענה זו, בהחלטה בעניין Therasense. בפסק דין תקדימי, לראשונה לאחר העניין ההוא, ערכאת הערעור מצאה כי ממציא הסתיר במכוון מידע ממשרד הפטנטים האמריקאי ומשכך קבעה כי הפטנט אינו אכיף.

לקריאת המשך המאמר »

0

מלחמות הפטנטים בסמארטפונים

בלוג The Big Picture פרסם מפת תביעות פטנטים מעודכנת של שוק הסמארטפונים.

מתוך The Big Picture.

 

 

0

פסיקה אמריקאית: בתחום הרפואה, אין מקום לתת צווי מניעה בגין הפרת פטנט

אור אדום ברמזור

(cc by-nd Glyn Lowe Photos)

על דרך הכלל, אנחנו יודעים שכאשר פטנט מופר, לבעליו יש את הזכות למנוע את המשך ההפרה וזאת באמצעות צו מניעה קבוע. אף שבשנים האחרונות הובהר כי בדין האמריקאי יש לשקול שיקולים מדיני היושר בעת מתן צווי מניעה קבועים וכי אין זכות אוטומטית לצווים כאלו, ההנחה הרווחת היתה שכשאשר מי שמפר את הפטנט הינו מתחרה ישיר של בעל הפטנט, יינתן צו מניעה. ברם, פסק דין מתחילת פברואר מלמד כי אין זה המצב. בית המשפט קבע כי אף שהפטנט הופר, נוכח האינטרס הציבורי הרב בקיומה של תחרות בתחום האמצאה – תחום הרפואה, לא יינתן צו מניעה קבוע לבעל הפטנט.

לקריאת המשך המאמר »

2

האם יש זכות לקבל צו מניעה במקרה של הפרת פטנט?

שלט עצור

(cc by Kt Ann)

זכות הפטנט הינה זכות קניינית, אך כפי שדיווחתי בעבר, בארה"ב היא החלה לקבל סממנים של זכות נזיקית בלבד. פסיקת בית המשפט העליון בעניין eBay קבעה כי קבלת צו מניעה במקרים בהם פטנט הופר אינה עניין אוטומטי. היו שתהו האם פסיקה זו רלוונטית רק לצווים זמניים (כפי המצב בישראל, שכן נפסק כי קיומו של סימן מסחר אינו ערובה למתן צו מניעה זמני) או שמא היא חלה גם על מתן צווים קבועים בסיומו של הליך. ברם, נדמה כי לאור קביעת ערכאת הערעור של המחוז הפדראלי התשובה ברורה. בית המשפט קבע, בלשון ציורית:

"We take this opportunity to put the question to rest and confirm that eBay jettisoned the presumption of irreparable harm as it applies to determining the appropriateness of injunctive relief."

ואם חזקת הנזק הבלתי הפיך נזנחה כך, אין אלא להסיק כי הדבר נכון הן ביחס לצווי מניעה זמניים והן ביחס לצווים קבועים שכאלה.

לקריאת המשך המאמר »

0

גם קודאק חושבת: עכשיו זה הזמן למכור

קודאק. פעם מכרו מצלמות.
היום מוכרים פטנטים
(צילום: D. Meyer)

חברת הצילום קודאק החליטה למכור כ-10% מפורטפוליו הפטנטים שלה, הכולל 1,100 פטנטים שונים. במרכז פורטפוליו הפטנטים בולטים פטנט 6,292,218 העוסק ביצירת תצוגה מקדימה למצלמות דיגיטליות ופטנט  5,493,335 העוסק במצלמה דיגיטלית המאפשרת צילום ברזולוציות שונות באמצעות אותו סנסור דיגיטלי. פטנטים אלו עמדו כבר במבחן מול סמסונג ו-LG בהליך בפני ה-ITC, ובפשרה שהושגה בין הצדדים, שילמו החברות המפרות לקודאק סכום של כ-900 מיליון דולר.
קודאק מצויה כרגע בתביעות נגד RIM ו-אפל בטענה של הפרת פטנטים אלו. כיוון שכך, חברות אלו יהיו, ככל הנראה, בין המתעניינים הראשונים לרכישה. כזכור, לאחרונה, RIM ואפל, ביחד עם מיקרוסופט וסוני, רכשו את הפטנטים של נורטל, כאשר גברו על ההצעה של גוגל לרכישת הפורטפוליו והציעו 4.5 ביליון דולר. כך, שלא מן הנמנע שקבוצת רכישה נוספת כזו תתארגן לרכישת הפטנטים האלה.

נראה, כי בדומה לדעתי, גם קודאק חושבת שעכשיו נכסי הפטנטים נמצאים בשיא, וכדאי לפעול לממשם. תחת המשך הליכי ליטיגציה כנגד מפרים ומכירת רישיונות – פעולות שיובילו לתזרימי הכנסות עתידיים, במכירת הפטנטים מאפשרת סילוק אלמנט אי-הוודאות וקבלת סכום כסף משמעותי במעמד המכירה.

(מקור: MoneyWatch)

0

אפל נגד HTC – והפעם Tekken Style

קרבות הפטנטים בין ענקי הסלולאר נמצאים בכותרות כבר תקופה ארוכה. אך לאחרונה, HTC הפסידה בקרב לאפל על הפרת פטנט בדיון שנערך בפני ה-ITC. לאחר מכאן, אפל הגישה תביעה נוספת, ולמען האמת, גם לי כבר נמאס לעקוב. תספרו לי מה התוצאה אחרי שהמשחק נגמר.

אבל עד שזה יקרה, אישית, אני אעדיף לראות עוד דיווחים על העניין בסגנון Tekken.

0

מלחמת העולם נגמרה? אפל ונוקיה התפשרו

היום הודיע נוקיה כי היא הגיעה לפשרה עם אפל. כזכור, אפל ונוקיה התכתשו אחת עם השנייה במסגרת מלחמות הפטנטים בעולם הסלולאר. אפל ונוקיה היגשו תלונות הדדיות בפני ה-ITC, וכן תביעות הפרת פטנט בארה"ב ובאירופה. כעת, הן החליטו שטובים קשיי השלום מייסורי המלחמה. השתיים הגיעו לפשרה במסגרתה יינתנו רשיונות צולבים בין החברות. על פי הסכם הפשרה, שתוכנו נשמר בסוד, אפל תשלם לנוקיה תשלום חד פעמי ראשוני וכן תמשיך ותשלם תמלוגים תקופתיים.

(מקור: הודעת יח"צ נוקיה)

0

אפל מגינה על המפתח הקטן: מבקשת להצטרף לתביעת הפרת פטנט של טרול נגד מפתחי אפליקציות

אפל החליטה להתערב בתביעות פטנטים שהוגשו על ידי טרול פטנט. החודש התפרסם כי טרול הפטנטים Lodsys הגיש תביעות הפרת פטנטים כנגד שבעה מפתחי אפליקציות. בתביעות נטען כי שני פטנטים של החברה, פטנט 7,222,078 ופטנט 7,620,565, הופרו על ידי מפתחי האפליקציות, באפליקציות השונות שלהן ל-iPhone ול-iPad.
בניגוד למפתחי האפליקציות הקטנים, שאין להם משאבים רבים להתמודד עם תביעת פטנט, והם מהווים טרף קל לטרול הפטנטים, התמודדות מול אפל היא כבר סיפור אחר. אפל ביקשה להצטרף להליך בכדי להגן על האינטרסים שלה תחת הרישיון שרכשה מטרול הפטנטים. נחכה לשמוע התפתחויות.

ובעניין דומה אך שונה – אותו טרול פטנטים מצא עצמו בצד השני, כנתבע, והפעם בתביעה לסעד הצהרתי כי הפטנטים שלה אינם תקפים. החברה שהגישה את התביעה היא ForSee שלקוחותיה קיבלו התראות לפני תביעה מטרול הפטנטים, והיא רצתה להקדים תרופה למכה.

(מקור: The Prior Art, FOSS)

0

פסיקה: הפרה תורמת בארצות הברית דורשת ידיעה בפועל אודות קיום הפטנט

כזכור, לאחרונה בית המשפט העליון בחר תיק פטנטים נוסף לדון בו, והפעם דובר בסוגיה של הפרה תורמת (induced infringement).
סעיף 271(b) לחוק הפטנטים האמריקאי קובע:

Whoever actively induces infringement of a patent shall be liable as an infringer.
בעניין SEB קבעה ערכאת הערעור הפדראלית, בהחלטה תקדמית אודותיה דיווחתי בעבר, כי אין דרישה כי מי שמעודד את ההפרה ידע על קיומו של הפטנט אלא די באדישות מכוונת (deliberate indifference) לאפשרות כאמור. בית המשפט העליון דחה קביעה זו ברוב מוחץ (8-1).
נקבע, כי בכדי להיות חב בהפרה תורמת שכזו, על המעוול להיות מודע לכך שהפעולות אותן הוא מעודד את חברו לבצע מהוות הפרה של פטנט. כלומר, עליו להיות מודע הן לפעולות עצמן והן לקיומו של פטנט המעניק מונופולין עליהן. בית המשפט הוסיף וקבע כי לא ניתן יהיה להסתפק באמת מידה אובייקטיבית כגון רשלנות ואף לא באמת מידה של פזיזות (recklessness). עם זאת, נקבע, כי מקום בו נעשה מעשה מכוון להתעלם מהמציאות, הרי שמי שעצם את עיניו לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו ולטעון כי לא היה לו ידע ממשי בעניין. בית המשפט קבע – מי שפעל בכוונת מכוון להימנע מלאשר את החשד כי יש במעשים משום הפרה, רואים אותו כאילו ידע על קיומם. בעניין זה, לא די בחשד כלשהו אלא יש צורך כי היה חשד ממשי, שסבירותו גבוהה. ובמילותיו של בית המשפט:
"under this formulation, a willfully blind defendant is one who takes deliberate actions to avoid confirming a high probability of wrongdoing and who can almost be said to have actually known the critical facts"
 אמת מידה זו – של עצימת עיניים – היא גבוהה בהרבה מזו שנקבעה על ידי ערכאת הערעור, ומכאן כי מעתה והלאה יהיה קשה יותר להוכיח הפרה תורמת שכן יהיה צורך למצער במעשה מכוון מתוך כוונה להימנע מלאשר חשד ברמת סבירות גבוהה כי יש במעשים משום הפרת פטנט.
לטעמי, עניין זה מראה, פעם נוספת, מדוע ביצוע של חיפוש פטנטים עשוי לשמש כחרב פיפיות. ממצאי החיפוש עשויים להיות ההוכחה כי מי שחיפש ידע או למצער עצם עיניו מלדעת, כי במעשיו יש משום הפרת פטנט ומכאן להיות חב בהפרה ביודעין (willful infringement) או כי במעשים אותם הוא מעודד יש משום הפרה, ומכאן להיות חב בהפרה תורמת.
1

פסיקה: מעכשיו, יהיה קשה יותר להוכיח inequitable conduct

ערכאת הערעור הפדראלית דנה בהרכב מלא (en banc) באחת מטענות ההגנה הפופולאריות ביותר: התנהלות לא הגונה (inequitable conduct). הגנה זו נובעת מדיני היושר (equity), בדומה למניעות, השתק או שיהוי. הגנה זו שמה דגש לא על התנהלותו של מפר הפטנט למול הזכות המשפטית, אלא על התנהלותו של בעל הפטנט בהשיגו את הזכות הזו. במהותה, ההגנה קובעת כי התנהלות לא ראויה תמנע מבעל הפטנט להינות מפירות התנהלותו, קרי הפטנט.

ראוי לשים לב, מדובר בטענה מחרבת פטנטים. כלומר, בניגוד לטענה כי תביעה זו או אחרת אינה חדשה או נעדרת התקדמות המצאתית, שמשמעותה כי תביעה זו תתבטל, כאן די לנו בהתנהלות לא הגונה ביחס לתביעה אחת כלשהי בכדי למנוע את יכולת האכיפה של הפטנט כולו.
בכדי שטענת הגנה זו תתקבל במשפט בגין הפרת פטנט, על הטוען אותה להראות כי בעל הפטנט ביצע תרמית כלפי משרד הפטנטים והסתיר מידע חיוני במהלך בחינת הפטנט. טענת הגנה זו הפכה לכלי שימושי במהלך השנים, ולפי האמור בפסק הדין כ-80% מהליכי ההפרה כוללים גרסה כזו או אחרת שלה. נוכח האמור, בית המשפט החליט להבהיר את הסטנדרטים לפיהם יש לבחון את הטענה, והוא העלה אותם עד מאוד בהחלטה זו.
שתי רגלים יש לה לטענת ההתנהלות הלא הגונה. הרגל האחת, דרישת כוונה – דורשת כי בעל הפטנט ירצה להטעות את משרד הפטנטים. הרגל השנייה, דרישה שהמידע שהוסתר הינו מידע מהותי.
בית המשפט ביטל הלכה קודמת לפיה מדובר בדרישות הקשורות זו בזו, כך שמקום בו המידע מהותי דיו, ניתן להגמיש את דרישת הכוונה. כלומר, מעתה והלאה, אין עוד אפשרות לקבוע התנהלות לא הגונה כאשר ההתנהלות היתה רשלנית כך שהיה על בעל הפטנט לדעת כי עליו לספק את המידע, אלא נדרש שבעל הפטנט רצה בכוונת מכוון להסתיר את המידע.
בית המשפט הוסיף והקשיח את דרישות הגנה זו בקובעו כי אף לעניין מהותיות המידע שהוסתר, אין די כי המידע יהיה קשור לתביעה זו או אחרת בצורה כלשהי, אלא עליו להיות מידע שיש בו כדי לבטל את אחת התביעות. כלומר, אם יתברר כי המידע שהוסתר לא היה משנה את תוצאות הליך בחינת הפטנט, הרי שהגנה זו לא תעמוד. ודוק. אפילו המידע הוסתר בכוונה ובזדון, ומתוך חשש שהדבר יפגע בבחינת הפטנט, בית המשפט לא יכריז כי היה בכך התנהלות לא הגונה. עם זאת, ולאור פסיקת בית המשפט העליון, במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, די בהתנהלותו של בעל הפטנט כדי למנוע ממנו לאכוף את הפטנט, וזאת כחלק מהגנת ניקיון הכפיים. דרישה זו, המכונה "but-for" דורשת קשר סיבתי בין העדר קיומו של המידע בפני בוחן הפטנטים לבין קיבול הפטנט כפי שנתבקש. כלומר, על בית המשפט לקבוע כי בוחן הפטנטים היה דוחה לפחות תביעה אחת אילו היה נחשף למידע שהוסתר ממנו.

עוד ראוי לציין, כי ישנן דרישות דיוניות וראייתיות הנגזרות מאופי הטענות המועלות במסגרת טענת הגנה זו. כך, על כתב בי-הדין לפרוט ולדקדק בפרטים הנוגעים לתרמית הנטענת. יתרה מכך, ישנה דרישה ראייתית להוכיח את טענת התרמית  במידה מוגברת, ולא במאזן ההסתברויות, כפי הנהוג במשפט אזרחי בדרך כלל.

ובאשר למקרה הפרטני שנדון, דובר היה במקרה שעשה גלים בעולם הפטנטים. בית המשפט קבע שהעובדה שלא חשפו בפני רשם הפטנטים האמריקאי את התכתבויות עם משרד הפטנטים האירופאי (EPO) שנגעו לאחד מפרטי הידע הקודם, הצדיקה למנוע את אכיפת הפטנט.
למדקדקים בפרטים אוסיף, כי ניתן תצהיר למשרד הפטנטים האמריקאי, ובו נטען אודות האופן בו בעל מקצוע מיומן היה קורא פטנט מאן דהוא. לימים התברר, כי למשרד הפטנטים האירופאי בעל הפטנט מסר, בהזדמנות אחרת, ובקשר לבחינתה של בקשת פטנט אחרת, כי בעל מקצוע מיומן היה קורא את אותו פטנט בצורה אחרת.
עתה קבעה ערכאת הערעור, כי לאור הסטנדרטים המעודכנים אותם הציבה, יהיה לבחון את העניין הפרטני מחדש. בפרט, יש לבחון האם מדובר ברשלנות או במעשה מכוון, וכן האם המידע שהוסתר הינו מהותי, לאור מבחן ה-but-for שנקבע.

0

פסיקה: היקף ההגנה הזמנית בטרם מתן פטנט – פיצויים רטרואקטיביים בלבד, ולא צווי מניעה

מהו היקף הזכויות הנתונות למי שהגיש בקשה לפטנט אך טרם ניתן לו הפטנט? זו השאלה שהוצבה לבית המשפט העליון בעניין שבין מרק לבין טבע.
העניין, בתמצית, הוא זה: מרק פתחה בהליכי רישום פטנט לתרופה למחלת ההאוסטאופורוזיס, "פוסאלאן 70 מ"ג", ורשם הפטנטים קיבל את בקשתה. דבר הקיבול פורסם ברבים, וטבע מיהרה להתנגד למתן הפטנט. הליכי ההתנגדות תלויים ועומדים בפני רשם הפטנטים, וטרם הוכרעו.
במקביל להליך ההתנגדות, אושרה התרופה פוסאלאן על ידי משרד הבריאות, וטבע עתרה וקיבלה רשות להפיץ גרסה גנרית של תרופה זו. קצפה של מרק יצא על התנהלות זו, והיא פתחה בתביעה כנגד טבע. כיוון שטרם ניתן לה פטנט, טענה מרק כי השימוש של טבע הינו התעשרות שלא כדין על חשבונה.
במסגרת התביעה עתרה היא לצו מניעה זמני, ובקשה זו נדחתה בבית המשפט המחוזי. מכאן, הגיעה בקשת הערעור וההליך בפני בית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום להחיל את דיני עשיית עושר במקרה זה. נקבע, כי בעל המצאה רשאי לבחור באחד משני מסלולים שונים: מסלול הגנה של פטנטים ומסלול הגנה חלופי של סוד מסחרי. בבוחרו במסלול הפטנטי, מכפיף עצמו בעל ההמצאה ליתרונות הגלומים בשיטה זו, אך גם לחסרונותיה. אחד מהם, הוא העובדה כי בטרם ניתנת זכות קניינית בהמצאה, היא מפורסמת ברבים.
בית המשפט הוסיף כי חוק הפטנטים יוצר איזון עדין בין הזכות הקניינית של בעל ההמצאה, מחד, ובין הזכות החוקתית לחופש העיסוק ולתחרות חופשית והוגנת של המתחרים, מנגד. במסגרת שלל האיזונים, קבע המחוקק כי בעל המצאה אינו זכאי לסעד של צו מניעה ביחס לניצול המצאתו בטרם ניתן לו פטנט. עם זאת, נקבע, הוא יהיה זכאי לפיצויים רטרואקטיביים, אם לבסוף יקבל את הפטנט. כך, מבהיר בית המשפט, נוצרת מערכת של תמריצים שמטילה על הציבור את הצורך להחליט אם ליטול את הסיכון שמא ידרשו לפצות בעתיד, או לאו. בית המשפט מציין:

איזון זה מבוסס על ההנחה לפיה קיבולה של בקשת הפטנט ופרסומה, קודם להכרעה בהתנגדויות והענקת הפטנט, אינם מצדיקים בלימה של התחרות החופשית, אלא מצדיקים יצירת מאזן-אימה: במאזן-אימה זה, המתחרה אמנם אינו נבלם בשעת מעשה, אך הוא נדרש לקחת על עצמו סיכון כבד כי התנהגותו המתחרה, וניצול פרטי האמצאה של האחר על ידו, עלולים לעלות לו בממון רב אם וכאשר יוענק לבעל האמצאה פטנט בסופו של יום. מנגד, נתונה למתחרה בתקופת הביניים האפשרות להעריך, בנסיבות ענין קונקרטי, כי סיכויי הענקת הפטנט נמוכים, וכי פעילותו התחרותית לא תוליד בסופו של יום אחריות לפיצוי בגין הפרה. לבעל האמצאה ניתנת, מצידו, הגנה קניינית מלאה עם הענקת הפטנט, שטמונה בה גם זכות פיצוי על הפרה רטרואקטיבית של הפטנט, המתייחסת לתקופת הביניים, אך זאת רק במבט לאחור.

סעיף 179 לחוק הפטנטים קובע מפורשות:

אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט להעניק סעד על הפרה שנעשתה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 26 (ההדגשה הוספה)

דהיינו, חוק הפטנטים אינו מאפשר להגיש את תביעת ההפרה אלא לאחר מתן הפטנט. אך הסעד המדובר שיינתן בסופו של יום, יכול שיכלול גם סעד בגין תקופה שלאחר יום פרסום הקיבול ובטרם מתן הפטנט. בית המשפט קבע כי הזדקקות לצווי מניעה מכוח דיני עשיית עושר תשנה מהאיזון שנקבע מפורשות על ידי המחוקק. בלשון בית המשפט:

הסדר איזון זה הוא הסדר כוללני שטמונים בו איזונים פנימיים מורכבים ועדינים. כל שינוי באיזונים אלה, לכאן או לכאן, משנה את שיווי המשקל הזהיר שחוק הפטנטים קבע לצורך ענין זה. הכרה בזכותו של בעל האמצאה לשאוב סעדים מענף משפטי חיצוני, ולהטמיעם בהליך בקשה לפטנט לצורך בלימת התחרות בתקופת הביניים, עלולה לערער את האיזונים הפנימיים שיצר חוק הפטנטים. הענקת צווי מניעה מכח דיני עשיית עושר, שנועדו לאסור על מתחרה לייצר ולשווק תרופות מתחרות בתקופת הביניים, משמעה הענקה, למעשה, של זכויות מעין-קנייניות לבעל האמצאה קודם לרכישת הזכויות הקנייניות באמצאה באמצעות הפטנט. פרשנות המאפשרת אימוץ סעדים מכח דיני עשיית עושר משנה, אפוא, באופן בסיסי את האיזונים הקיימים בדיני הפטנטים, והמסקנה המתבקשת מכך היא כי דינים אלה שוללים במשתמע התערבות מקורות דין חיצוניים בסוגיה הנוגעת לענייננו.

נוכח האמור, דחה בית המשפט את הערעור ופסק לטובת טבע הוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח.

הערות
פסק הדין עוסק בזכויות זמניות המוענקות למבקשי פטנט לאחר הפרסום ובטרם מתן הפטנט. זכויות אלה מכונות provisional patent rights (ולא להתבלבל עם בקשות פטנט זמניות – provisional patent applications), ואין מדובר בזכויות אחידות על פני הגלובוס. ישנן מדינות המכירות בזכויות הזמניות וישנן כאלה שלאו. למיטב ידיעתי, אין מדינה בה הזכויות הזמניות הללו כוללות זכות לסעד בדמותו של צו מניעה.

פסק הדין התמקד במצב המשפטי הנכון להיום. במצב זה, פרסום הפטנט נעשה רק לאחר הקיבול. ברם, לאור התחייבותה של מדינת ישראל, על פי הצעת חוק חדשה כל בקשת פטנט תתפרסם לאחר תקופה של 18 חודשים (בדומה למצב בארצות הברית ובבקשות ה-PCT). כלומר, לו תתקבל הצעה זו, הרי שהמשמעות של הפסיקה תהיה רחבה בהרבה – לא ידובר רק בתקופת ההתנגדות וכל עוד הליך ההתנגדות לא הוכרע, כי אם בתקופה שבטרם קיבול הבקשה לפטנט, ופעמים רבות בתקופה שבטרם בחינה מהותית שלה.
לא למותר לציין, כי באותה הצעת חוק, הוצע גם לבטל את הלכת א.ש.י.ר שבמסגרתה ניתן סעד מכוח דיני עשיית העושר אף במקום בו לא נרשמה זכות קניין רוחני כדין.

בישראל ישנה זכות לסעד של צו מניעה כנגד הפרת פטנט, מכוח התפיסה הקניינית את הפטנטים. זאת, בניגוד למצב בארצות הברית שם אף לאחר מתן פטנט, כלל אין הבטחה כי יינתן צו מניעה כנגד מפרים. במובן זה, פסק הדין משמר את המשמעות הקניינית של הפטנט – בטרם זכות קניינית החלה כלפי כולא עלמא, אין מקום לסעד המונע מאחרים לנצל את ההמצאה. רק לאחר מתן הגושפנקא הקניינית, נמצאת לנו ההצדקה להגביל את חופש הפעולה של הציבור.

(רע"א 6025/05 Merck & Co. Inc. נ' טבע תעשיות פרמצטיות בע"מ (מיום 19.5.2011))

0

פסיקה: סרגל כלים ניתן לסידור מחדש – נעדר התקדמות המצאתית

ערכאת הערעור הפדראלית אישררה פסק דין המבטל פטנט בגין העדר התקדמות המצאתית.

פטנט 7,363,592 שכותרתו Tool Group Manipulator מתייחס לסרגלי הכלים של תוכנות מחשב. תביעות הפטנט הרחבות ביותר מתייחסות לסרגל כלים שיש בו מספר קבוצות של "כלים". קלט מהמשתמש ישנה את המיקום של מפריד הקבוצות ובכך משנה את הסידור של סרגל הכלים.
בית המשפט אישרר פסק דין של הערכאה הראשונה, ולפיו לאור פטנט קודם, שעניינו סרגל כלים המורכב ממספר סרגלים נפרדים, ההמצאה החדשה אינה בעלת התקדמות המצאתית. בית המשפט קבע כי אכן מדובר בהמצאה חדשה, לאור הידע הקודם שנמצא והוצג, אך לאור ההבדל הזניח – העובדה שמדובר בסרגל אחד ובו קבוצות של כלים לעומת סרגל הכולל בחובו מספר סרגלים של כלים – ההמצאה נעדרת את ההתקדמות ההמצאתית שנדרשת בכדי להצדיק מתן פטנט.
בית המשפט ביטל את פטנט התוכנה הזה ובכך סתם את הגולל על תביעה של בעל הפטנט נגד מיקרוסופט, בגין סרגלי הכלים בתוכנות ה-Office 2007 (ה-Ribbon).

((Gary Odom v. Microsoft (Fed. Cir. 2011)

0

סוגיית הפרה משותפת תישמע בהרכב מלא של ערכאת הערעור הפדראלית

ערכאת הערעור הפדראלית תדון מחדש ובהרכב מלא (en banc) בסוגיה של הפרה משותפת (Joint Infringement) אשר עלתה בפסק הדין Akamai Technologies, Inc. v. Limelight Networks, Inc. (Fed. Cir. 2010).
. בית המשפט הציב לעצמו את השאלה הבאה:

If separate entities each perform separate steps of a method claim, under what circumstances would that claim be directly infringed and to what extent would each of the parties be liable? 

בפסק הדין ההוא, נקבע כי בכדי לבצע הפרה משותפת של פטנטים על שיטות, נדרש כי ביצוע של כל השלבים צריך להתבצע על ידי יישות אחת או בהכוונתה. בעניין זה נקבע, כי הכוונה של הישות צריכה להיות על ידי יחסי שליחות או התחייבות חוזית לבצע את הצעד שבשיטה, ולא די בעידוד כללי. 
לאחרונה, ניתן פסק דין נוסף בסוגיה של הפרה משותפת ושם קראה דעת המיעוט לדיון בהרכב מלא בסוגיה זו. 
(מקור: Patently-O)
עדכון (27.5.11): דיון נוסף בהרכב מלא נקבע בתיק נוסף (McKesson Technologies Inc. v. Epic Systems Corp., (Fed. Cir. 2011) (ההחלטה לקיום הדיון). בתיק זה נקבעו שתי סוגיות לדיון: הראשונה, במצב בו שתי יישויות מבצעות צעדים שונים של תביעת שיטה, מהן הנסיבות המקימות חבות בגין הפרה ליישויות אלו או לצד שלישי. הסוגייה השנייה שהוצבה נוגעת לשאלה האם מהות היחסים בין היישויות (ספק שירות – משתמש, רופא-מטופל וכדומה) משפיעה על שאלת ההפרה.
מדובר בתיק נוסף העוסק באותה מטריה של הפרה משותפת, ומשכך סביר כי התיקים ידונו ויוכרעו יחדיו.
1

פסיקה: הפרת פטנט במשותף – רק על ידי יד מכוונת אחת

פסק דין של ערכאת הערעורים הפדראלית חוזר על ההלכה (בה דנתי בעבר) כי בכדי להפר תביעה של תהליך יש לבצע את כל השלבים של התהליך על ידי יישות אחת או על ידי מי שמונחה ונשלט על ידי היישות הזו. דרישה זו מחייבת את עורכי הפטנטים לדאוג לניסוח הולם של תביעות הפטנט, שכן ייתכנו מצבים בהם הפטנט לא יוכל להיות מופר כלל.
כך קרה במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט הפדראלי לערעורים. פטנט אמריקאי שמספרו 6,757,898 מגדיר, בתביעה 1, את המונופולין עליו הוא משתרע באופן הבא:

A method of automatically and electronically communicating between at least one health-care provider and a plurality of users serviced by the health-care provider, said method comprising the steps of: 

initiating a communication by one of the plurality of users to the provider for information, wherein the provider has established a preexisting medical record for each user; 

enabling communication by transporting the communication through a provider/patient interface over an electronic communication network to a Web site which is unique to the provider, whereupon the communication is automatically reformatted and processed or stored on a central server, said Web site supported by or in communication with the central server through a provider-patient interface service center; 

electronically comparing content of the communication with mapped content, which has been previously provided by the provider to the central server, to formulate a response as a static or dynamic object, or a combined static and dynamic object; and 

returning the response to the communication automatically to the user's computer, whereupon the response is read by the user or stored on the user's computers 

said provider/patient interface providing a fully automated mechanism for generating a personalized page or area within the provider's Web site for each user serviced by the provider; and 
said patient-provider interface service center for dynamically assembling and delivering custom content to said user.
כפי שניתן להתרשם, הצעד הראשון אינו צעד המבוצע על ידי המערכת עצמה, אלא על ידי המשתמשים במערכת זו. כיוון שכך, ומאחר והמשתמשים אינם מחוייבים לבצע צעד זה, לא ניתן לומר כי מי שמפעיל את המערכת מבצע בעצמו או מנחה/שולט באחרים לבצע את הצעד הראשון. מכאן, שאין הפרה של שיטה זו. בית המשפט הדגיש כי לא די בעידוד (inducement) של המשתמשים לבצע את הצעד המפר. מתן אפשרות גישה, לכשעצמה, אין בה די בכדי לקבוע שליטה/הנחייה (direction or control).
בית המשפט הוסיף והדגיש כי התוצאה במקרים כאלו היא קשה, אך מוצדקת. נקבע, כי בניגוד לדיני הנזיקין, שם מעוולים במשותף נחשבים כמי שעיוולו אף בהעדר שיתוף פעולה או יד מכוונת אחת, הרי שבפטנטים בעל הפטנט הוא שמגדיר את תחום המונופולין שלו בעצמו תוך שרטוט קווי הגבול בין המותר לאסור. כיוון שכך, יש הצדקה לתוצאה הפוגעת בו, מקום בו הוא יכל להתחמק מהנזק על ידי ניסוח זהיר ונכון של התביעות. זאת, בניגוד למצב בדיני הנזיקין, המתייחסים למצב שבו לנפגע אין כל שליטה על הגדרת העוולה, והשארתו ללא כיס להיפרע ממנו אינה תוצאה צודקת.
עם זאת, דעת המיעוט סברה כי הפסיקה המוקדמת בעניין זה מחייבת וקובעת תוצאה הפוכה. דעת המיעוט קראה לדיון נוסף בפאנל מלא (en banc) בכדי להכריע בסוגיה הזו, שכרגע, לשיטתה, יש לגביה הכרעות סותרות.
(מקור: Patently-O)
0

פסיקה: מצג של מבקש פטנט במהלך הבחינה מגביל את תחום המונופלין של הפטנט

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה לאחרונה תביעה בגין הפרת פטנט שהגישה חברת חסין אש תעשיות בע"מ נגד חברת קוניאל אנטוניו. בבעלות התובעת שני הפטנטים ישראלים (138826141765) המתייחסים לרעפי גג מקרמיקה ואופן ייצורם. במסגרת התביעה נטען כי הנתבעת הפרה את שני הפטנטים האמורים בכך שייצרה ושיווקה רעפים המפרים את המונופולין המוענק מכוחם של הפטנטים.
כזכור, סעיף 49(א) לחוק הפטנטים, המגדיר אמתי מתרחשת הפרה, קובע:

"(א)בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן – הפרה)."

כיוון שכך, ביחס לפטנט 765' נדרש בית המשפט לשאלה מהי עיקר ההמצאה. ברם, אם החוק קובע כי יש לבחון את עיקר האמצאה נוכח המוגדר בתביעות, בית המשפט בחר להתייחס דווקא למקורות פרשניים אחרים.
ראשית, בית המשפט הפנה לטבלה מספר 10 בפירוט הפטנט, שם מוגדרים יחסים כמותיים מסוימים בין חומרי הרעף (באזלת וחרסית). אם הניתוח היה נעצר בשלב זה, היינו עשויים לסבור כי בית המשפט ייבא לימיטציות מתוך הפירוט לתביעות. ברם, לבית המשפט נימוק נוסף – וטוב בהרבה, לדידי – להגבלת "עיקר האמצאה".
בית המשפט פנה להתכתבויות במהלך בחינת הבקשה לפטנט. במהלך הליך הבחינה, הודיעה התובעת לרשות הפטנטים כי ההמצאה בפטנט 765' מוגבלת ליחס מסוים של חרסית ובאזלת. אמירה זו ניתנה בכדי לבדל את ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט מידע קודם שצוטט כנגדה. למעשה, נדמה כי בעקבות אמירה שכזו, היה על רשות הפטנטים לדרוש כי מאפיין מבדיל זה יצוין מפורשות בתביעות, אך לא כך נעשה וזכרו של מאפיין זה נעדר מהתביעות עצמן. בהערת אגב, אציין כי אין המסקנה בהכרח כי קרתה תקלה אצל הרשות, שכן יכול שמאפיין אחר הצדיק כשלעצמו את ההבדלה בין ההמצאה דכאן לבין הידע הקודם שצוטט.
למעשה, בית המשפט מגביל את מונופולין הפטנט נוכח המצג שהציג בהליך הבחינה. קביעה זו תואמת את דוקטרינת "השתק תיק הבחינה" (File History Estoppel) הנהוגה בארצות הברית בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון שם בעניין פסטו. הרציונאל העומד מאחורי דוקטרינה זו הינו רציונאל של השתק – איסור דיוני על בעל דין, והוא נובע מכוח דיני היושר של המשפט המקובל. במקרה זה, הציבור והרשות מסתמכים על מצגיו של מבקש הפטנט בעת בחינת זכותו לקבל פטנט. כיוון שכך, בעל פטנט יהיה מושתק מלהעלות טענה הסותרת מצג זה, אף אם המצג אינו נכון.

ביחס לפטנט 826' קבע בית המשפט כי "השוני בין חומרי הגלם המשמשים בתהליך יצור רעפי התובעת מהליך ייצור רעפי הנתבעת מחייב את המסקנה כי הפטנט אינו מופר".
בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות בסך 75,000 ש"ח לטובת הנתבעת.
0

מיקרוסופט טוענת שאנדרויד מפר פטנטים שלה

מיקרוסופט הגישה תביעה בגין הפרת פטנטים שלה, בטענה כי מערכת ההפעלה אנדרויד של גוגל מנצלת את ההמצאות מוגנות הפטנט שלה. את התביעה הגישה מיקרוסופט לא נגד גוגל, אלא בצורה עקיפה, נגד מי שמשתמש במערכת אנדרויד במוצריו. Barnes & Noble מצאה עצמה נתבעת בגין קורא הספרים האלקטרוני אותו היא מוכרת – Nook. כמו כן, נתבעו יצרניות האלקטרוניקה Inventec ו- Foxconn International. 

על פי הודעת היועץ המשפט של מיקרוסופט, התביעה הוגשה לאחר שמשא ומתן למתן רישיונות לחברות אלו עלה על שרטון. 
לטענת מיקרוסופט, מספר פטנטים שלה מופרים ובהם:
US Patent No. 5,778,372,“remote retrieval and display management of electronic document with incorporated images”
US Patent No. 6,339,780, “Loading status in a hypermedia browser having a limited available display area” 
US Patent No. 5,889,522, “system provided child window controls”
US Patent No. 6,891,551, “selection handles in editing electronic documents”
US Patent No. 6,957,233, “Method and apparatus for capturing and rendering annotations for non-modifiable electronic content”
התביעה הוגשה "במגרש הביתי" של מיקרוסופט, בבית המשפט הפדראלי המחוזי שבסיאטל.
(מקור: FOSS PATENTS)
0

עדכונים בקצרה

עדכונים קצרים:

  • חבר מושבעים טקסני הורה לחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון לשלם 428 מיליון דולרים בגין הפרת פטנט של ממציא פרטי. נקבע כי הסטנטים של החברה הפרו את הפטנט. (מקור: abc
  • מוטורולה התפשרה עם חברת Wi-Lan בתביעת הפרת הפטנט שהוגשה נגדה. פרטי הפשרה לא פורסמו. (מקור: total-telcom)
  • החלטת ביניים של ה-ITC בתביעה של קודאק נגד אפל ו-RIM קבעה כי הפטנט של קודאק אינו תקף. (מקור: רוייטרס)
0

טרול פטנטים מציג: 16 פטנטים, 12 נתבעות ו-3 תביעות בגין הפרת פטנט

טרול הפטנטים Intellectual Ventures יצאה למלחמה. כנראה מתוך מטרה להראות שהוא אכן יכול לייצר רווחים למשקיעים, הטרול הודיע כי פתח בשלוש תביעות בגין הפרות פטנט. כל שלוש התביעות הוגשו בבית המשפט הפדראלי של מחוז דלאוור.
זו הפעם הראשונה שבה טרול הפטנטים הזה – המחזיק פורטפוליו פטנטים עצום ומגוון – מגיש תביעה. עד התביעות הללו, הטרול הצליח לייצר הכנסות רק ממכירת רישיונות שימוש. אבל אין ספק – מי שאינו מוכן להגיש תביעה על הפרת הפטנט שלו, יהיה לו קשה להיות שחקן חוזר בשוק ולהצליח ולמכור רישיונות שימוש. בסופו של יום, כל שהרישיון מבטיח הוא שבעל הפטנט לא יגיש כנגדך תביעה…
בתביעה הראשונה, שהוגשה כנגד צ'ק פוינט, סימאנטק, מקאפי וטרנד מיקרו נטען כי הופרו פטנטים ארה"ב 5,987,610, 6,073,142, 6,460,050 ו-7,506,155 הקשורים כולם לאבטחת תוכנה.
בתביעה השניה, נתבעו ארבע חברות, בגין טכנולגיות הקשורות ל-Field Programmable Gate Array. הפטנטים בתביעה זו הינם: 5,675,808, 6,993,669, 5,687,325, 6,260,087 ו-6,272,646.
בתביעה השלישית, נתבעו שלוש יצרניות של זיכרונות בגין הפרת פטנטים מתחום ה-DRAM וה-FLASH. הפטנטים במרכז תביעה זו הינם: 6,373,753, 6,462,998, 6,455,937, 7,444,563, 5,581,513, 5,598,374 ו-5,583,822.
Intellectual Ventures הודיעה כי במהלך השנים חברות רבות רכשו מהם רישיונות שימוש לפטנטים השונים שלהם. חברות שהתעלמו מפניות החברה לפתוח במשא ומתן נתבעו כעת. התביעות, כך נמסר בהודעה לעיתונות, משרתות את הממציאים, המשקיעים ואת מי שרכש רישיונות.
3

כלכליסט מציג: מפת תביעות פטנטים


כלכליסט פרסם את מפת תביעות הפטנטים בין ענקי הטכנולוגיה השונים. אילוסטרציה יפה שמראה את מצב שדה הקרב בעיקר בגזרת הסלולארי.

בעבר דיווחתי על חלק המתביעות האלה (למשל: כאן, כאן, וכאן)

למקרא המפה – ראו באתר כלכליסט.
1

מבוא התביעה: מגביל או לא מגביל?!

איזו משמעות, אם בכלל, ראוי לתת לאלמנטים המופיעים במבוא של תביעה של פטנט? – זו השאלה שנשאלה ערכאת הערעור של בית המשפט הפדראלי בעניין American Medical Systems, Inc. v. Biolitec, Inc. (Fed. Cir. 2010).

כזכור, תביעות הפטנט (המכונות Claims בלעז) מגדירות את היקף המונופולין שניתן לבעל הפטנט. ברם, לא כל חלקי התביעה זהים. כלל, תביעה הינה משפט אחד ארוך, המתחיל באות גדולה בתחילתו ומסתיים בנקודה בסופו, ככל שאר המשפטים בשפה האנגלית. תחילתה של התביעה במבוא ובו הצגה של המחלקה אליה משתייכת התביעה.
סעיף 101 קובע:
Whoever invents or discovers any new and useful process, machine, manufacture, or composition of matter, or any new and useful improvement thereof, may obtain a patent therefor, subject to the conditions and requirements of this title.
סעיף זה מגדיר מחלקות של סוגי המצאות בהן המחוקק האמריקאי מכיר לשם קבלת פטנט. מחלקות אלו הן: תהליך (process), מכונה (machine), תוצר (manufacture) או הרכב חומרים (composition of matte). בתחילתה של תביעה מופיע המבוא – Preamble בלעז ובו מוצגת ההמצאה ממעוף הציפור.

כך למשל, בפטנט על תוכנה יכול שהתביעה תיפתח במבוא הקובע: עניין לנו בתהליך לעיבוד תמונה. תביעה אחרת יכול שתתיחס למערכת לעיבוד תמונה הכוללת מעבד וזיכרון שעל גביו מוטבעות הוראות למעבד. תביעה שלישית יכול שתדבר בתוצר תוכנה. לעיבוד תמונה. המבוא, אם כן, מתייחס לקטגוריה של ההמצאה הנתבעת (ראו גם, דיון במונח המצאת תוכנה).
בתי משפט התחבטו בשאלה האם אלמנטים המופיעים במבוא משפיעים על היקף התביעה או שמא הם רק מגדירים את המחלקה הרלוונטית להמצאה. כך למשל בשלוש הדוגמאות שהבאתי מעלה הגדרתי כי השיטה, המערכת או התוצר נועדו לצורך מסוים – עיבוד תמונה. ברם, מה ייקרה אם ההמצאה שלי ניתנת ליישום מעשי גם לצרכים אחרים? ניקח כדוגמה את המערכת – מה ייקרה אם אותה מערכת, כפי שהיא מתוארת בשאר האלמנטים המופיעים בתביעה, ניתנת לשימוש גם ביישומים אחרים – האם אז מדובר בהפרת הפטנט או לאו?
בית המשפט האמריקאי הכריע כבר בעבר כי על דרך הכלל, המבוא אינו מגביל את היקף המונופולין. עם זאת, במקרים בהם המבוא מאזכר אלמנט מבני או צעד שהם מהותיים להמצאתי או שהוא נדרש בכדי להפיח רוח חיים בתביעה, המבוא עשוי לצמצם את היקף הפטנט.
כאשר המבוא אינו אלא מציין בשנית אלמנטים שממילא מופיעים בשאר חלקי התביעה, אין מדובר בלימיטציה נוספת שצריכה להיבחן בשאלות של הפרת פטנט ושל תקפות הפטנט.
במקרה הנוכחי, נקבע, בדעת רוב, כי המבוא לא ציין אלא שם תיאורי-דיסקפרטיבי של ההמצאה אשר מתוארת במלואה בגוף התביעה. כיוון שכך, התביעה אינה מוגבלת על ידי האלמנט שהופיע במבוא.
השופט דייק, בדעת מיעוט, הציע כי הגיעה העת שבית המשפט יהפוך את ההלכות הישנות ויכניס וודאות למערכת הפטנטים. לשיטתו, אין כל יתרון באפשרות שניתנת למבקש פטנט להכניס אלמנטים לתביעה ולאחר מכן להתעלם מהם. ההגינות מחייבת כי בעל הפטנט ייתפס במילתו – והרי התביעות אינן אלא תיאורו שלו את ההמצאה – ויהיה מחוייב למילים אותן רשם מלכתחילה.
לטעמי, אגב, דעתו של השופט דייק נכונה וממצה. עם זאת, ראוי לציין כי במידה ומבקש הפטנט יתלה, במהלך הבחינה, על אלמנט המופיע במבוא בכדי להראות נקודת חדשנות למול הידע הקודם, אזי הוא ממילא יהיה מושתק מלהעלות טענה כי לאלמנט זה אין משמעות לאחר מכן.
הערה נוספת – לעיתים דווקא בעל הפטנט יבקש להוסיף לימיטציות בכדי לצמצם את היקף הפטנט. תופעה זו מתרחשת כאשר מתמקדים בשאלה התקפות (validity) של הפטנט. במקרה כזה, בעל הפטנט ייטען לפרשנות מצמצמת של היקף הפטנט בכדי שהידע הקודם לא ייפול בתוך הגדרת התביעה. אף שאני סבור כי אין לדעת באיזה צד יימצא עצמו בעל הפטנט – בצד המעוניין בצימצום או בצד המעוניין בהרחבה – ראוי כי התשובה תהיה ודאית מלכתחילה. כיוון שכך, ולאור העובדה שהמבקש או אשר כותב את תביעותיו, מוטב היה לו המבוא היה מחייב.
0

אמת המידה הראייתית להוכחת חוסר תקפות של פטנט – עתירה חדשה של מיקרוסופט

לפני כחודש עתרה מיקרוסופט בפני בית המשפט העליון כי יכריע בשאלה משפטית הנוגעת לתיק שלה כנגד i4i. בתביעה ההיא, כזכור, מיקרוסופט נחלה מפלה כואבת והחברה הקנדית הקטנה זכתה בפסק דין של כ-240 מיליון דולר כמו גם צו מניעה שאסר ואוסר על מיקרוסופט להמשיך להפיץ תוכנת Word המממשת את הפטנט.

מיקרוסופט הפסידה גם בהליך הערעור בפני בית המשפט לערעורים הפדראלי (Federal Circuit). כעת, המוצא היחיד שנותר בפניה הוא להגיש עתירה לבית המשפט העליון כדי שישמע את התיק שלה. כך היא אכן עשתה.

אנחנו בתור ישראלים רגילים שדברים נידונים בפני בית המשפט העליון מדי יום, אך בארצות הברית המצב שונה. בניגוד לבית המשפט העליון הישראלי ששומע כ-15,000 תיקים בשנה (!), מקבילו האמריקאי שומע כ-80 תיקים בלבד. לבית המשפט העליון האמריקאי יש את הפררוגטיבה לבחור את התיקים אותם הוא מעוניין לשמוע, והוא עושה זאת ללא כל מבחן פורמאלי כלשהו – ברצותו ישמע את התיק וברצותו ידחה אותו.
כאמור, מיקרוסופט הגישה עתירה שכזו ובה היא מבקשת כי בית המשפט העליון ישמע את התיק שלה. בפרט, היא מבקשת כי בית המשפט העליון יבחן שאלה אחת שעלתה והוכרעה על ידי ערכאת הערעור – מהו הרף הראייתי הנדרש לשם קביעה כי פטנט אינו תקף.
ערכאת הערעור קבעה כי אמת המידה היא של ראיות ברמה מובהקת (Clear and Convincing) ואילו מיקרוסופט מבקשת כי הרף יונמך ויהיה מאזן ההסתברויות הרגיל באזרחי. אין זו הפעם הראשונה שמיקרוסופט עותרת עם בקשה כזו. גם לאחר שהפסידה בתיק של z4 – ונפסקו כנגדה פיצויים בסך מאה מיליון דולר – היא הגישה עתירה דומה. אך לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה, היא חזרה בה מהעתירה.
בחודש האחרון הוגשו לא פחות מ-11 כתבי טענות מטעם "ידידי בית המשפט" (Amicus briefs) המצדדים בעמדתה של מיקרוסופט. בין המצדדים, טבע, גוגל, HP, אפל, EFF, אינטל, פייסבוק, יאהו ועוד.
אז מה הסיכוי שבית המשפט העליון יבחר לשמוע את התיק? כנראה שלא גדולים. מבחינה סטטיסטית הסיכוי הוא ברמה של שברי האחוז.
עם זאת, מצאתי לנכון כן לפרסם את הפוסט הזה, ודווקא מסיבה אחרת. מסתבר שבעיתונות הישראלית לא כל כך הבינו במה מדובר. כלכליסט פרסם כי "מיקרוסופט בראש קואליציה נגד פטנטים בתוכנה". ובכן, אומנם במקרה הספציפי הזה הפטנט שבנדון הוא באמת פטנט תוכנה, אך הטענה המשפטית אינה קשורה ולו בצורה עקיפה לפטנטי תוכנה. הטענות של מיקרוסופט נוגעות לכל הפטנטים באשר הם. אין זו הפעם הראשונה שבה אני סובר כי אנשים מפנים כנגד פטנטים על תוכנה ביקורת כללית כנגד פטנטים.
ועוד אנקדוטה לסיום. ההיגיון בכך שאמת המידה הראייתית לביטול פטנט הינה גבוהה יותר ממאזן ההסתברויות נובע מכך שהפטנט נבחן ואושר על ידי רשות מנהלית – משרד הפטנטים. במקרה של מיקרוסופט, כפי שגם קורה לא אחת, הידע הקודם שעליו התבססה מיקרוסופט לא נבחן על ידי אותה רשות מנהלית. כיוון שכך, נטען, אין הצדקה כי הרף הראייתי יהיה כה גבוה. בישראל, אגב, הדין הוא עם מיקרוסופט, באשר נטל ההוכחה מוטל אומנם על הצד הטוען לחוסר התקפות, אך הנטל הראייתי הינו זהה.
אם טענה של מיקרוסופט תתקבל, לטעמי, תהינה שתי השלכות משמעותיות: האחת, השימוש בהליך Reexamination עשוי לפחות; והשנייה, הסתמכות יתרה על ניצול ההמצאה בפומבי תחת פרסומים ופטנטים.
באשר לנקודה הראשונה. כזכור, הליך Reexamination הוא הליך שבו מביאים בפני רשם הפטנטים שאלות חדשות לגבי הפטנטביליות של פטנט שכבר ניתן. בפרט, הפטנט של i4i צלח הליך שכזה, לאחר שמיקרוסופט יזמה את ההליך. כיום, יש שימוש מאסיבי בהליך זה במהלך ליטיגציה של פטנטים, במיוחד של נתבעים החוששים כי המושבעים לא יבינו את הטכנולוגיה שמאחורי ההמצאה ויבחרו לסמוך על כך שהממשלה הפדראלית עשתה מלאכתה נאמנה כאשר הפטנט אושר. אולם, אם טענתה של מיקרוסופט תתקבל, המשמעות היא שבעל דין שבוחר ללכת בנתיב ה-Reexamination למעשה פוגע בסיכוייו לצלוח בטענה זו בבית המשפט אם הטענה תדחה על ידי רשם הפטנטים.
באשר לנקודה השנייה – לא כל סוגי הידע הקודם נבחנים בפועל על ידי רשם הפטנטים. כך למשל, הרשם אינו מחפש הרצאות והצגות פומביות אלא מתמקד בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מכך, לא ניתן להביא בפני הרשם פריטי ידע קודמים מסוימים לבחינה. כך לדוגמה, טענה כי בעל הפטנט השתמש בפומבי באב-טיפוס שמנצל את ההמצאה לא תישמע על ידי הרשם. כיוון שכך, מי שמבקש לבטל פטנט יתמקד באיתור פריטי ידע קודם מסוימים ולא רק בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מזאת, בעל הפטנט יהיה מנוע מלהביא את הפריטים האלה – גם אם יובאו לידיעתו – בפני רשם הפטנטים. מילים אחרות, במלחמה על תקפות הפטנטים הנשקים יתפלגו בין הרובים לבין התותחים.
0

אפל ונוקיה: סכסוך חוצה גבולות

היום מתברר שאפל החליטה לגרור את נוקיה לבית משפט גם בבריטניה בגין הפרת פטנטים. כזכור, אפל ונוקיה מנהלות הליכי תביעה הדדיים (ראו גם כאן וכאן) בערכאות השונות בארצות הברית. אפל היא הראשונה לגרור את הסכסוכים בין החברות אל מחוץ לאדמת ארצות הברית.

פטנט הינה זכות טריטוראלית ולכן התביעות במדינות השונות ממילא מסתמכות על פטנטים שונים (אף אם מקבילים). משכך, התוצאה בהליך אחד – אין בה כדי להשפיע (לפחות לא פורמאלית) על תוצאות ההליך האחר.
0

תביעות הפרה חדשות

תביעות הפרת פטנט חדשות שהוגשו לאחרונה בארצות הברית, בקצרה:

  • אפל תובעת יצרנית של עזרים ל-iPod בגין הפרת פטנטים ומדגמים. עיקר התביעה מתייחסת למחברים (connectors) הקנייניים של אפל ואשר בהם היצרנית, מטבע הדברים, משתמשת. התביעה הוגשה בבית המשפט הפדרלי של המחוז הצפוני של קליפורניה. הפטנטים והמדגמים הרלוונטיים הם: פטנט 7,517,222, פטנט 7,627,343, פטנט 7,751,853, פטנט 7,783,070, מדגם D618,189, מדגם D588,545. (מקור)
  • חברת BackWeb הישראלית הגישה לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה תביעות נגד HP ו-IBM בגין הפרת פטנטים. נטען כי פטנט 5,913,040, פטנט 6,317,789, פטנט 6,539,429, ופטנט 6,374,289 מופרים על ידי ענקיות התוכנה. (מקור)
  • CommScope, חברת תשתיות תקשורת, תובעת את BoreFlex בגין הפרת פטנט 7,279,643. התביעה הוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז האמצעי של ג'ורג'יה. (מקור)
  • פרונובה תובעת את טבע וחברה נוספת בגין הפרת פטנט בבית המשפט הפדרלי המחוזי בדלאוור. נטען כי פטנט 7,732,488 הופר. (מקור)
0

תביעה חדשה נגד גוגל בגין הפרת פטנט והפעם – שירותי המפה שלה על הכוונת

האם גוגל שוב פעם בצרה? אחרי התביעות של זירוקס ושל אורקל, נפתחה מולה חזית חדשה בעולם הפטנטים.

הפעם חברת SkyHook תובעת אותה, בשתי תביעות נפרדות. התביעה הראשונה, בגין הפרה של לא פחות מארבעה פטנטים בשירות Google Maps. התביעה השנייה, תביעה מסחרית בעיקרה, מתבססת על עוולה מסחרית. לטענת SkyHook, גוגל גרמה לה הפסדים כספיים ניכרים ביחסים בינה לבין מוטורולה כאשר הפעילה את כוחה בכדי שמוטורולה תפסיק להשתמש בתוצריה של SkyHook.
ההפרדה לשתי תביעות נובעת מכך שהדין השולט על הפטנטים בארצות הברית הוא דין פדראלי ואילו הדין המסחרי הינו דין מדינתי (אף אם אחיד למדי).
(מקור Cnet)
0

לקסמרק תובעת בגין הפרת פטנט במחסניות הלייזר שלה

חברת לקסמרק הודיעה כי פתחה בשני הליכים כנגד לא פחות מ-24 יצרניות של מחסניות חלופיות למדפסות הלייזר שלה. לטענתה, המחסניות החלופיות מפרות 15 פטנטים שלה.

ההליך הראשון, בפני ה-ITC, צפוי להסתיים קודם להליך השני ולכלול לכל היותר צו מניעה לייבוא המחסניות לתוך ארצות הברית. בהליך השני, בפני בית המשפט הפדרלי המחוזי של המחוז הדרומי של אוהיו, לקסמרק עותרת לקבלת צו מניעה קבוע וכן לפיצויים כספיים.
ההודעה של לקסמרק לא כללה פירוט של שמות הנתבעים.
אין זו הפעם הראשונה שבפני ה-ITC מוגשת תלונה בגין מחסניות חלופיות. בתלונות הקודמות המוכרות לי, היתה זו HP שהתלוננה. תלונותיה אלו עדיין בבירור.
תגיות: ,
2

פסיקה: אין הפרת פטנט במערכת לפריצה דלתות – שלל סוגיות

פסק הדין שנידון בבית המשפט המחוזי בחיפה מעורר מספר סוגיות מעניינות.
במרכזה של תביעה זו מערכת לפריצה "קרה", שהיא מערכת המאפשרת פריצת דלתות שלא באמצעות חומרי נפץ או מקור אש דומה. לתובעת הוענק פטנט ישראלי בגין מערכת זו וכן נרשם לזכותה מדגם.
לאחר הגשת הבקשה לפטנט ובטרם נבחנה הבקשה על ידי רשם הפטנטים, פירסם משרד הביטחון מכרז למערכות פריצה קרה שכאלו. במכרז זה זכתה אחת הנתבעות. לאחר זכייה זו החלה התובעת בשורה של הליכים לנסות ולערער על תוצאות המכרז. התובענה דנן היא הצעד האחרון בעניין זה.
תוקפו של הפטנט
במסגרת טענות ההגנה, נטען כי דינו של הפטנט להתבטל. במסגרת טענה זו, הוצגו מספר פרסומי ידע קודם שמתארים מערכות דומות לזו שנתבעה בפטנט. עם זאת, קיומו של רכיב אחד – טבעת מסתובבת – הוא שהציל את הפטנט מלהתבטל נוכח העדר חדשנות. תפקידה של הטבעת לאפשר גישה למפתח אותו מבקשים לפרוץ מזוויות שונות. בית המשפט קבע כי:
בשל האפשרות הקיימת שרשם הפטנטים, אף אם היה נחשף למוצרים הקיימים ולפטנטים הרשומים בתחום הרלוונטי, היה בכל זאת רושם את הפטנט או חלקו, אך בשל ההמצאה הכרוכה בהתקן הטבעת המסתובבת, סבור אני כי למרות הבעייתיות הרבה ברישומו של הפטנט מלכתחילה, אין זה מן המידה שאורה במסגרת הליך זה על ביטולו של הפטנט, על קרבו וכרעיו.
לטעמי, בעניין זה בית המשפט נקלע לכלל טעות. עיקרון טוהר הפנקס מחייב ניקוי פנקס הפטנטים מהמצאות שלא ראויות להיות מוגנות בפטנט. האינטרס הציבורי מחייב זאת, שכן הפטנט, המהווה מעין חוזה בין הממציא לציבור, מעניק לממציא מונופול בתמורה לגילוי פרטי ההמצאה. ואם מדובר בהמצאה שהיתה כבר ידועה או שבעל מקצוע מיומן יכל להגיע אליה לבדו – הרי שהממציא לא קיים את חלקו, וממילא אין כל הצדקה כי הציבור יהיה מנוע מלנצל את ההמצאה. אם נתקל בית המשפט בפטנט שלא ראוי להירשם כפטנט – טובת הציבור מחייבת את מחיקתו, אף אם הצדדים מחליטים אחרת (ראו סעיף 34 לחוק הפטנטים כדוגמה).
אמנם, כפי שבית המשפט קובע, נטלי ההוכחה לעניין זה רובצים על הטוען טענת הבטלות. אך נדמה לי כי מהכתובים עולה כי הנתבעים עמדו בנטל זה. יתרה מכך, בית המשפט קובע עוד כי אין בהחלטתו למנוע פתיחת הליך נפרד ונוסף בפני רשם הפטנטים. ראשית, אני סבור כי בקביעותיו של בית המשפט יש משום השתק פלוגתא בסוגיה זו, שסוגר את דרכם של הנתבעים מלפתוח בהליך זה. אך חשוב מכך – יעילות הדיון מחייבת הכרעה בסוגיה זו לכשהיא מתעוררת. שליחתם של הצדדים לפתוח בהליך חדש ונפרד הכרוך בהוצאות נפרדות ובשמיעת אותן הראיות שכבר נשמעו בפני בית המשפט נראית בעיניי ככפילות מיותרת.
חובה לדווח על ידע קודם המוכר למבקש פטנט
במסגרת פסק הדין ביקר בית המשפט את העובדה שמספר פריטי ידע קודם לא נחשפו בפני הרשם.

מכל מקום, תהא אשר תהא רמת הפתיחות והגילוי שנהגו התובעים עם עו"ד לנגר בבואם לשכור את שירותיו להגשת הפטנט, ולכשעצמי סבור אני כי הם נמנעו מלגלות לו על קיומם של מוצרים דומים הנמצאים בשוק מזה שנים, ואם היו מגלים לו זאת, בוודאי היה שוטח העובדות בפני הרשם, ברור כי בסופו של יום אינפורמציה מהותית עד מאוד זו, לא נפרשה בפני רשם הפטנטים, בעת שדן באישור הפטנט.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בישראל, בניגוד לארצות הברית, אין חובה כללית לגלות את כלל פרטי הידע הקודם הידועים למבקש הפטנט. סעיף 18 לחוק הפטנטים מסמיך את הרשם לדרוש פרטים אלו, ולאחרונה הוא החל לעשות כן (ראו חוזר רשם מ.נ. 83), אך בהעדר דרישה כזו, אין המבקש מחויב לגלות את כלל הפרסומים הידועים לו.
אסייג את דברי. יתכן גם יתכן, כי מכוח חובת תום הלב הכללית במשפט הישראלי יהיה המבקש חייב להגיע לרשם הפטנטים בכפיים נקיות ולגלות פרסומים מהותיים הידועים לו. אך למיטב ידיעתי אין כל פסיקה המתייחסת לחובה מעין זו, ובמצב זה, אם מבקש בית המשפט לעגן אותה, ראוי כי הדבר ייעשה מפורשות. במקרה דנן, בית המשפט לא קבע כי הופרה חובה שכזו, אך מנימת הכתובים נהיר כי הוא חש שלא בנוח עם התנהלותו של התובע.
הפרת פטנט בפרסום מכרז
במסגרת התביעה נתבעה גם מדינת ישראל בגין הפרת פטנט בפרסום המכרז. נטען, כי משרד הביטחון העביר מוצר של התובעים לנתבעים כדי שיעתיקו אותו וכי העביר לנתבעים גם שרטוטים. בית המשפט דוחה טענות אלו מבחינה עובדתית, ומדגיש כי במסגרת המכרז לא צורפו שרטוטים:

בעניין זה ראוי להוסיף כי ,על פי עדותו של רס"ן סימון האפיון [של המכרז. ז.ג.] לא כלל שרטוטים, ואף לא תמונות, אלא היה בלשונו של העד "אפיון ביצועים", וליצרן ניתן חופש פעולה מלא להחליט על בסיס איזו טכנולוגיה הוא ייצר את המוצר שיתחרה במכרז.

עם זאת, אבקש להתייחס דווקא לפן המשפטי של טענה זו. היתכן כי בפרסום שרטוטים יש משום הפרת פטנט לכשעצמה? הפרת פטנט מתרחשת כאשר יש ניצול של ההמצאה נשוא הפטנט או עיקרה. ניצול מוגדר בחוק הפטנטים:

(1) לענין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה – ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

(2) לענין אמצאה שהיא תהליך – שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך – כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

ברי, כי בפרסום שרטוטים – אף יהיו אלו שרטוטים מדויקים של מוצר המפר את הפטנט – אין משום ייצור, אין משום שימוש, אין משום הצעה למכירה, אין משום מכירה ובוודאי שאין משום ייבוא. כיוון שכך, אף בפרסומם של שרטוטים לא יכולה להיות הפרה של פטנט. ייתכן ויש עידוד של הפרה על ידי אחר, ויכול שיש כאן הפרה תורמת מסוג אחר, אך הפרה עצמאית ונפרדת – לאו.

יתרה מכך, וזהו העיקר – העיקרון הגלום בדיני הפטנטים,חשיפה וגילוי בתמורה למונופול, מחייב כי נאפשר לכל דכפין להמשיך ולהפיץ את הבשורה. המצאה שזכתה לפטנט זוכה להגנה מפני ניצול בפועל, ולא מפני לימוד תוכנה. נהפוך הוא – המטרה שלשמה מוענק המונופול על ניצול האמצאה היא העשרת הידע והשיח הציבורי בתובנות חדשות והמצאות מועילות שכשזמנן יגיע גם הן יצטרפו לנחלת הכלל. עד זמן זה, תיאורם לבדו הינו האספקט שלהן שנכנס בכנפיה של נחלת הכלל. (ובהערת אגב אוסיף שזו הסיבה לכך שבארצות הברית ישנה קביעה פוזיטיבית כי אף אין זכות יוצרים בפירוט בקשת הפטנט ובשרטוטים שבה)
מדגם או פטנט
לזכות התובע, כאמור, עמד גם מדגם רשום. בית המשפט קבע כי מדובר במדגם שכל רכיביו אינם אלא מוכתבים מהפונקציונאליות הנדרשת מהם. כיוון שכך, נקבע, לא היה מקום לרשום אותו כמדגם. בלשון בית המשפט:

עיון במדגם מעלה כי טענה זו בדין יסודה. אכן המדובר בהתקן מכאני אשר צורתו מוכתבת אך ורק על ידי התפקיד שהוא בא למלא.

בעניין זה ראוי להבהיר שאף כי הפונקציונאליות של חפץ אינה שוללת את כשרות צורתו לרישום כמדגם, הרי בשעה שהצורה מוכתבת כל כולה רק על ידי הפונקציה שהחפץ בא למלא, אין היא ראויה לרישום בתור מדגם. (בעניין זה ראה, בין היתר, ע"א 430/67, שרנוע בע"מ נגד מפעלי סרן מאוחדים בע"מ (בפירוק) נגד תנובה ואח', פ"ד כב' (1), 113, וכן ע"א 513/89 s/ interlogo a, נגד lines bros .s.a ואח' , פ"ד מח (4), 133)

בית המשפט הוסיף וקבע מעבר לנדרש כי המדגם אף לא היה חדש במועד רישומו ואף משום טעם זה – דינו להתבטל.

בסופו של יום, דחה בית המשפט את התביעה על שלל רכיביה ועילותיה ופסק הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ לנתבעים 1-4 (החברה הנתבעת, בעלי מניותיה ומנהליה) והוצאות בסכום זהה לנתבעת 5 – מדינת ישראל.

(ת"א (חיפה) 34912-11-09 הידרו-נע נ' סאן הייטק בע"מ (22.8.2010))

0

אורקל תובעת: אנדרויד של גוגל מפר פטנטים וזכות יוצרים

ענקית מסדי הנתונים, אורקל, הגישה בסוף השבוע הזה תביעה נגד גוגל. לפי כתב התביעה (אותו ניתן להוריד מפה), אורקל טוענת שגוגל מפרה שבעה פטנטים שהיא מחזיקה. הפטנטים המדוברים היו במקור בבעלותה של חברת סאן והם נוגעים לטכנולוגיה הרלוונטית ל-Java. אורקל טוענת כי גוגל מפרה את הפטנטים הללו במערכת ההפעלה שלה לטלפונים ניידים – אנדרויד. כידוע, מדובר במערכת הפעלה המופצת תחת רישיון קוד פתוח, ואשר הפכה פופולארית בשנים האחרונות בקרב משתמשים ויצרנים רבים.

לפי כתב התביעה, מערכת ההפעלה אנדרויד כוללת תוכניות Java המורצות על גבי Dalvik, מכונה וריטואלית (VM), שמאפשרת קימפול בזמן ריצה (Just-in-time compilation). תכונות אלו מפרות את הפטנטים של אורקל, נטען.

התביעה אינה עוסקת בפטנטים לבד, כי אם גם בהפרה של זכויות יוצרים. לפי הנטען, משתמשים של אנדרויד (ובכלל אלו גם יצרני מכשירים) חייבים להשיג חלקים מפלטפורמת Java לשם ייצור ושימוש בשירותים של אנדרויד. בכך, נטען, גוגל מעודדת שימוש לא מורשה ביצירה מוגנת שלה, ומשום כך מעודדת הפרת זכות יוצרים.
התביעה הוגשה במחוז הצפוני של קליפורניה, מחוז פופולארי למדי להגשת תביעות מסוג זה (מקום #4 בשנת 2009).
0

תביעה בגין הפרת פטנט בסינון דואר זבל

36 חברות, לא פחות, נתבעות על ידי טרול הפטנטים InNova בגין הפרת פטנט ארה"ב 6,018,761. התביעה הוגשה במחוז המזרחי של טקסס, המוכר כמחוז המוטה לטובת בעלי פטנטים. הפטנט הנדון, אשר הוגש בשנת 1996 וניתן בשנת 2000, עוסק בשליפת מידע קונטקסטואלי לגבי שולח של הודעת דואל ממקור חיצוני להודעה. המידע הקונטקסטואלי הזה שימושי בסינון הודעת זבל לא רצויות. על פי הדיווח, בין 36 החברות נמצאות גוגל, אפל, מקאפיי ו-AOL.

מבט מהיר על תביעות הפטנט מגלה כי מדובר בתביעות רחבות מאוד. עם זאת, מנסח התביעות לא הכין כמעט תביעות תלויות. כיוון שכך, וכיוון שמדובר בתביעות רחבות, בסופו של יום לא מן הנמנע שהפטנט לא ישרוד את הליך הליטיגציה.

0

פסיקה: טבע הפרה פטנט תקף על תרופת פרוטליקס

חבר המשובעים אמר את דברו: הפטנט לגבי תרופת פרוטליקס של פייזר תקף ושריר. החלטת חבר המושבעים בבית המשפט הפדראלי של מחוז ניו ג'רסי מעמידה את טבע, אשר הודתה כי הפרה את הפטנט, במצב בעייתי. חבר המושבעים קבע כי על אף טענותיה של טבע (ושל הנתבעת השנייה בתיק – סאן מהודו), הפטנט תקף. הצדדים מסכימים כי ישנן עוד סוגיות מהותיות שעל השופט בתיק להחליט (בעניינים של חוק, להבדיל מעניינים של עובדה) בטרם ייקבע גובה הפיצויים שהמפרות ישלמו (אם ישלמו).

פייזר מצדה, אשר רכשה את ווית', בעלת הרישיון הייחודי בפטנט, הודיעה כי היא מתכוונת לבקש מבית המשפט פיצויים משולשים, היות שלשיטתה טבע הפרה את הפטנט ביודעין (Willful infringement). כלכליסט מדווח כי על פי הערכות מומחים בתחום, הנזק שספגה פייזר עקב ההפרה מגיע לכדי מעל למיליארד דולר. היות ועיקר הנזק נגרם על ידי טבע, חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם, היא נמצאת בסיכון לקבל פסיקה לפיצויים בסך עיקר סכום זה – סכום שעשוי להיות, כאמור, משולש.
מקור: רויטרס.
4

פסיקה: הפטנט אותו נינטנדו הפרה בשלט ה-Wii – בטל.

נינטדנו הפסידה בקרב בבית המשפט הפדראלי של המחוז המזרחי של טקסס, אבל ניצחה במלחמה אחרי שערכאת הערעור קיבלה את טענותיה. חבר המושבעים קבע כי הג'ויסטיקים של קונסוליות המשחקים Wii ו-GameCube הפרו את פטנט ארה"ב 6,906,700 של חברת Anascape. בעוד שמיקרוסופט הגיעה לפשרה (שפרטיה חסויים), נינטנדו החליטה להעביר את ההכרעה לערכאת הערעור הפדראלית שבוושינגטון – החלטה שהתבררה כמוצדקת, לפחות מבחינה משפטית.
הצדדים לא היו חלוקים על כך שהיה שבשנת 1998, שנתיים לפני הגשת בקשת הפטנט הרלוונטית, סוני מכרה ג'ויסטיק מסוג DualShock שמימש את ההמצאה, כפי שהוגדרה בתביעות הפטנט. אלא מאי, שהפטנט הוגש כבקשת המשך בחלקה (Continuation In Part, או CIP בקיצור), ותבע קדימות משנת 1996. כיוון שכך, אין תימה כי המחלוקת נסבה סביב חוקיותה של אותה תביעת קדימה.
כאשר מגישים בקשה מכוחה של בקשה קודמת, ניתן להסתמך על תאריך הבקשה הקודמת לצורכי חדשנות והתקדמות המצאתית מחד, ולצורך קביעת מועד פקיעת הפטנט, מאידך. ברם, בכדי שניתן יהיה להסתמך על הבקשה הקודמת עליה לעמוד בדרישות החוק באשר לדיות התיאור. ההיגיון שבכלל זה הוא ברור – בהעדרה של דרישה שכזו, יכל כל אדם להגיש בקשת דמה לפטנט, ולאחריה להגיש בקשה ממשיכה, שתוסיף על גביו המצאה אליה נחשף הממציא בשוק, ולדרוש כי זו תזכה לתאריך הבכורה של בקשת הדמה. בצורה כזו, בנקל יכול מי המעוניין בכך, לחתור תחת מטרתם של דיני הפטנטים – לעודד חדשנות על ידי מתן תגמול לממציאים של המצאות חדשות ובעלות התקדמות המצאתית. כזכור, הדין האמריקאי דורש כי הפירוט יתאר את ההמצאה (Written Description), יאפשר לבעל מקצוע להשתמש בהמצאה (Enablement), ויחשוף את המימוש האופטימלי, ככל הידוע לממציא (Best Mode).
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי התיאור הקודם היה חסר אלמנטים שנתבעו בתביעות, וכיוון שכך, אינו יכול לשמש לצורך מתן קדימות לפטנט שכן הוא אינו כולל תיאור של ההמצאה (Written Description). נוכח קביעה זו, לא נותר לבית המשפט אלא לקבוע כי ההמצאה לא היתה חדשה עת הוגשה בקשת הפטנט, וכי הפטנט בטל.
0

קצת על ה-Intenational Trade Commission

אפל שוב מוצאת עצמה בדיון לפני ה-ITC, והפעם בדיון שלא היא יזמה. Elan Microelectronics, חברה טיוואינית המייצרת שבבים ומסכי מגע, הגישה תלונה ל-ITC בגין הפרת פטנט שלה על מסך Multi-touch על ידי מסכי המגע של המכשירים השונים של אפל. החברה דורשת בתלונתה כי ייאסר על אפל להמשיך ולהכניס לארצות הברית מוצרים המפרים את הפטנט שלה, ובכלל אלו גם את ה-iPhone וה-iPod. תלונה זו, יש לציין, הגיעה לאחר שבשנה שעברה הגישה החברה תביעה נגד אפל בגין הפרת אותו הפטנט בבית משפט פדרלי בקליפורניה. במסגרת התביעה ההיא, אלן לא פעלה לקבלת צו מניעה שיאסור על אפל להמשיך למכור מוצרים מפרים, אלא דרשה פיצויים בלבד.
התלונה האחרונה וקיומו של דיון "מקביל" בבית משפט מחוזי, מצדיקים התייחסות קצרה לגוף הזה, ה- ITC, אשר שמו מופיע בכתורות פעמים רבות בהקשר של הפרות פטנטים.
על אף שמה, הועדה הבינלאומית למסחר (International Trade Commission , או בקצרה ITC) אינה גוף בינלאומי. מדובר בגוף מנהלי של ממשלת ארצות הברית אליו ניתן לפנות כאשר ישנן הפרות של זכויות קניין רוחני או כאשר ישנו מסחר בלתי הוגן. ה-ITC יכולה אומנם למנוע ייבוא לתוך ארצות הברית, אך היא אינה מוסמכת לאסור על מכירה של מוצר שמיוצר כל-כולו בתחומי המדינה. עם זאת, בימים אלו של גלובליזציה, מעטים הם המוצרים אשר כל חלקיהם מיוצרים בתחומי ארצות הברית. ברוב המקרים, ישנם מספר לא מבוטל של חלקים שמגיעים ממדינות עולם שלישי בהן כוח העבודה זול.
סמכותו של ה-ITC מוגבלת לא רק בחוסר היכולת להתערב בעניינים שאינם קשורים לסחר-חוץ, אלא גם – ויש יאמרו בעיקר – בהעדר יכולתו לפסוק פיצויים בגין הפרה. כיוון שכך, מסלול דואלי של תביעה בבית משפט לקבלת פיצויים ותלונה ל-ITC לקבלת צו מניעה הינו אפשרי. במצבים כאלו, ייתכן כי אחת הערכאות תשהה את הדיון עד סיום ההליך המקביל, אך הדבר מסור לשיקול דעתה.
ריבוי הפניות ל-ITC בשנים האחרונות נובע בעיקר מהמהירות העצומה שבה הוא דן בתלונות. בניגוד לתביעה בבית משפט שבמקרים הטובים ביותר מגיעה לדיון בפני שופט כשנתיים לאחר הגשת התביעה, תלונות ב-ITC מתבררות, דרך כלל, במהלך שנה וחצי מהגשתן.
0

חבר המושבעים הטקסני קבע: מיקרוסופט הפרה עוד פטנטים

מיקרוסופט שוב הפסידה במשפט פטנטים במחוז המזרחי של טקסס (כזכור, המחוז השני המועדף בשנת 2009, מספר שש בתיקי הפטנטים לאורך חמש עשר השנה האחרונות, ובכלליות, מקום שבו לתובעים יש סיכוי טוב להצליח בתביעת הפטנטים שלהם). חבר המושבעים הטקסני הכריע לרעתה וקבע כי היא הפרה שני פטנטים של חברת VirnetX המתייחסים לרשת VPN. חבר המושבעים קבע פיצוי בסך 106 מיליון דולר בגין ההפרה וכן קבע כי ההפרה היתה ביודעין ובמכוון (willful infringement). קביעה זו מעניקה לשופט את האפשרות להגדיל את הפיצויים עד כדי פי שלוש מסכום זה.

מקור TechWorld
0

פסיקה: פקיעת פטנט זמנית מועילה רק לשחקנים חדשים בשוק ולא לקיימים

(ת"א 1346/07 (ת"א) עבדה נ' חגים נחלים שיווק בע"מ (2.3.2010))

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי השופטת ד"ר דבורה פלפל, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, התברר עניינו של מר עבדה, בעליו של פטנט ישראלי אודות יקלוט המאפשר שתי צורות שימוש: בנשיאה על הגב, ובגרירה באמצעות גלגלים וידית נשיאה. הנתבעים רכשו את המותג "מודן" ומכרו תיקים תחת שם זה. ברקע התביעה הנוכחית, תביעה קודמת שהגיש עבדה נגד מודן וכן הסכם הרשאה שנערך בינו ובין הנתבעות באשר לתקופת ניסיון עונתית.

בית המשפט התייחס ליחס שבין מודן לבין הנתבעות, וקבע כי הן אינן באות בנעליהן. משום כך, חבות מודן כלפי עבדה, כפי שנקבעה בתביעה הקודמת, אינה חלה על הנתבעים.
בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כאילו הסכם ההרשאה אפשר להם להמשיך ולמכור תיקים שיוצרו בתקופת הניסיון, גם בזמן שלאחריה.
הנקודה שעניינה אותי בפסק הדין נגעה לזכויות הציבור בכלל והנתבעות בפרט לניצול אמצאה שהפטנט עליה פקע והוחזר לתוקף. בכדי שהפטנט יהיה בר-תוקף, יש לשלם אגרת חידוש במספר מועדים. בהעדר תשלום שכזה, ולאחר חלוף תקופת זמן של ששה חודשים, תוקף הפטנט פוקע ודבר הפקיעה מפורסם ברבים. סעיף 63 לחוק הפטנטים קובע כי:
מי שהחל לנצל בישראל אמצאה שהפטנט עליה פקע לאחר שדבר פקיעת הפטנט פורסם לפי סעיף 58, או מי שלאחר אותו תאריך עשה הכנות ממשיות לניצולה, זכאי להוסיף ולנצל את האמצאה לצרכי עסקו בלבד, גם לאחר שהוחזר הפטנט לתקפו.
הוראה דומה המעניקה זכויות שימוש באמצאה על אף הפטנט מכוח שימוש קודם קיימת גם בדין האמריקאי ומכונה intervening right (ראו: MPEP 2591: Intervening rights in reinstated patents).
בית המשפט קבע כי זכות זו אינה מוענקת לכל מי שמנצל את האמצאה בזמן שהפטנט פוקע, אלא רק למי שהחל בניצול האמצאה לאחר שדבר פקיעת הפטנט פורסם.
לצורך קביעתו, הסתמך בית המשפט על פסק הדין בעניין ע"א 18/75 ליברמן נ' דייטלצוייג, פ"ד כט(2) 513. שם נקבע:
"[…] אם הפטנט פקע, ובדרך כלל קורה דבר זה בגלל הזנחתו של בעל הפטנט, ובתקופת הביניים עד שהוחזר תקפו של הפטנט החל אדם לנצל את ההמצאה או עשה הכנות ממשיות לניצולה, פעולות אשר יכולות להיות קשורות בהשקעות כספיות ניכרות, הרי אותו אדם יהיה זכאי להוסיף ולנצל את האמצאה לצרכי עסקו… הפירוש המצמצם שאותו מציע בא-כוח המערער יטול מההוראה הנ"ל כמעט כל משמעות מעשית שהיא, ואדם אשר בנה עסק על-סמך הנחה שהפטנט איננו בתוקף, הנחה שהיתה מוצדקת בזמן שנעשו ההכנות לניצול האמצאה, יצטרך לסבול הפסדים כבדים, לא בגלל אשמתו הוא, אלא עקב הזנחת בעל הפטנט לשמור כיאות על זכות מונופולין שהמחוקק העניק לו".
בית המשפט קבע סכום פיצויים על דרך האומדנא. לצורך חישוב זה, נסמך בית המשפט על התמלוגים שנקבעו בהסכם ההרשאה, וקבע פיצויים בסכום הזהה לתמלוגים על פי ההסכם בעבור מכירת 3500 תיקים בשנה למשך תשע שנות ההפרה: 157500 ש"ח. מספר התיקים נקבע על פי הערכת בית המשפט. כמו כן, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להמשיך לשווק, להפיץ ולמכור ילקוטים המפרים את הפטנט.
קביעת בית המשפט בעניין זה מלמדת כי פקיעה זמנית של הפטנט בגין אי תשלום אגרה יכולה להועיל רק לשחקנים חדשים בשוק, כלומר מי שהחל בניצול האמצאה בזמן שהפטנט פקע, ולא משרתת מי שהפר את הפטנט בעוד הוא היה בר-תוקף.
2

אפל מאשימה את HTC בהפרת פטנטים

שוק הסלולארי מסרב להירגע. אפל הודיעה היום כי הגישה תביעה נגד HTC בגין הפרה של לא פחות מ-20 פטנטים שונים שלה הקשורים לממשק המשתמש של ה-iPhone, לארכיטקטורה ולחמורה של מכשיר זה. אפל לא פירטה בהודעתה לעיתונות באילו פטנטים מדובר.

לטענת סטיב ג'ובס HTC גנבה את הטכנולוגיה שלה. אפל, לטענתו, העדיפה לעשות משהו לגבי זה. בשולי הדברים אעיר, כי אין הפרת פטנט יכולה להתרחש גם כאשר המפר אינו מודע לקיומם של הפטנטים והטכנולוגיה. כלומר, הטענה הרטורית לפיה "גונבים" את הטכנולוגיה אינה צריכה להיות נכונה בכדי שתהיה הפרת פטנט. ממילא טענה זו אינה נכונה בפטנטים כיוון שבגניבה נשללת האפשרות של הבעלים החוקיים להשתמש בנכס שנגזל.
על פי ההודעה, הוגשה במקביל שתי תביעות: האחת בבית המשפט הפדראלי של מחוז דלאוור (מחוז #3 בהגשת תביעות פטנטים לשנת 2009) והשנייה בפני ה-ITC. ההליך בפני ה-ITC הוא הליך מזורז, אך אינו כולל זכות לפיצויים כי אם רק לצווי מניעה.
תביעה זו מצטרפת לשלל תביעות שהוגשו לאחרונה בתחום הסלולאר בארצות הברית. אפל, כזכור, מעורבת בתביעות הדדיות בינה לבין נוקיה.
0

פסיקה: הפרה תורמת בארצות הברית אינה דורשת ידיעה בפועל אודות קיום הפטנט

בהחלטה בעניין (SEB (T-Fal) v. Montgomery Ward & Co. (Fed. Cir. 2010 קבע בית המשפט הפדרלי לערעורים סטנדרט חדש להפרה תורמת (induced infringement).

לפי סעיף 271(b) לחוק הפטנטים האמריקאי מי שגורם להפרתו של פטנט, חייב כמפר הפטנט. עד פסק הדין האחרון, נקבע כי בכדי לעמוד בתנאי הסעיף, על מי שתורם להפרת הפטנט לדעת בפועל על קיומו של הפטנט המופר. בית המשפט ריכך בפסיקתו הנוכחית את דרישת היסוד הנפשי, וקבע כי די באדישות מכוונות (deliberate indifference) לאפשרות שקיים פטנט. כלומר, בכדי להוכיח הפרה תורמת, בעל הפטנט אינו חייב להראות כי המפר התורם ידע בפועל על קיומו של הפטנט (בין אם בעצמו, או בין אם על ידי עורך הדין שלו) אלא יוכל להסתפק בכך שיראה כי המפר התורם עצם עיניו לאפשרות קיומו של פטנט.
בית המשפט הבהיר כי הסטנדרט האמור אינו דרישה כללית לידיעה בכוח ("היה צריך לדעת" – "should have known"), אלא בדרישה שונה:

At the outset, this court notes that the Supreme Court has indicated, in a different civil context, that “deliberate indifference” is not necessarily a “should have known” standard. Farmer v. Brennan, 511 U.S. 825, 840 (1994). The latter implies a solely objective test, whereas the former may require a subjective determination that the defendant knew of and disregarded the overt risk that an element of the offense existed. […] For example, an accused infringer may defeat a showing of subjective deliberate indifference to the existence of a patent where it shows that it was genuinely “unaware even of an obvious risk.” More importantly, and as courts have observed in a variety of settings, the standard of deliberate indifference of a known risk is not different from actual knowledge, but is a form of actual knowledge. See, e.g., United States v. Carani, 492 F.3d 867 (7th Cir. 2007) (“Deliberate avoidance is not a standard less than knowledge; it is simply another way that knowledge may be proved)"

פרופ' קראוצ' מדווח כי בית המשפט הסתמך על פסיקה שאינה בענייני פטנטים ואשר נעדרה מכתבי בי-הדין של הצדדים. לטעמו מדובר בשינוי גישה של בית המשפט שעד כה נהג להסתמך כמעט בצורה אקסלוסיבית על פסיקות בענייני פטנטים בלבד.

0

זירוקס תובעת את גוגל ויאהו בגין הפרת פטנט

חברת זירוקס (Xerox) הגישה תביעה בגין הפרת פטנטים נגד גוגל ויאהו. התביעה, אשר הוגשה בדלוור (כזכור, מקום #3 בהגשות פטנטים בשנת 2009), מתייחסת לשני פטנטים שונים של זירוקס. לפי הנטען, גוגל מפרה את פטנט 6778979 של זירוקס בשירותי ה-AdSense וה-AdWords שלה. עוד נטען כי יאהו מפרה פטנט זה בשירותים שונים שלה (Yahoo! Search Marketing, Yahoo!Publisher Network, Y!Q Contextual Search). עוד נטען כי גוגל מפרה את פטנט 6236994 של זירוקס ב-Google Maps וב-Google Videos, ואילו יאהו מפרה פטנט זה ב-Yahoo! Shoppingg. בנוסף טוענת זירוקס להפרת פטנט על ידי אתר YouTube.

למעוניינים – כתב התביעה (אף כי כתב תביעה זה, כנהוג בארצות הברית, כמעט אינו מספק פרטים).
0

השבוע בקצרה

0

מחקר: ליטיגצית פטנטים בארצות הברית

PriceWaterhouseCoopers פרסמו מחקר לגבי תביעות בעניין פטנטים בארצות הברית.

בין היתר, פורסמה רשימה של מחוזות לפי הזמן החציוני למשפט (מרגע הגשת התביעה ועד ליום בו נשמע הדיון לגופו בבית משפט). הנתונים נאספו לאורך השנים, החל משנת 1995 ועד 2008. הנה הזוכים:
  1. Virginia Eastern District Court (0.88)
  2. Wisconsin Western District Court (1.01)
  3. California Southern District Court (1.24)
  4. Florida Middle District Court (1.71)
  5. Maryland District Court (1.75)
  6. Texas Eastern District Court (1.79)
  7. Kansas District Court (1.89)
  8. Delaware District Court (1.92)
  9. Texas Southern District/Bankruptcy Courts (1.99)
  10. California Central District Court (1.99)
בסוגריים, זמן חציוני עד תחילת המשפט במחוז, בשנים.
נתון מעניין נוסף שמפורסם הוא רשימת המחוזות שבהם בעלי הפטנט "אהודים" יותר. הסקירה כוללת שלושה פרמטרים: זמן עד תחילת המשפט, אחוזי הצלחה ופיצויים שנפסקו.
  1. Virginia Eastern District Court (0.88 48.6% $26,408,116)
  2. Texas Eastern District Court (1.79 51.6% $20,411,860)
  3. Delaware District Court (1.92 47.7% $13,354,001)
  4. Wisconsin Western District Court (1.01 35.5% $4,533,086)
  5. California Central District Court (1.99 48.3% $2,901,170)
  6. Florida Middle District Court (1.71 57.9% $214,952)
  7. Texas Southern District/Bankruptcy Courts (1.99 28.1% $10,576,567)
  8. New Jersey District Court (2.70 32.1% $17,096,347)
  9. Colorado District Court (2.99 31.3% $56,222,734)
  10. Texas Northern District Court (2.42 46.7% $1,682,566)
בסוגריים, זמן חציוני עד תחילת המשפט, בשנים; אחוזי הצלחה של תובעים; ופיצוי חציוני במקרים שנפסקה הפרה.
0

דיווח: איפה הגישו תביעות פטנטים ב-2009?

בלוג הפטנטים 271 פרסם את רשימת המחוזות בהם הוגשו הכי הרבה תביעות פטנטים בשנת 2009 בארצות הברית. כצפוי, המחוז המזרחי של טקסס איבד את הבכורה וזאת לטובת המחוז המרכזי בקליפורניה.
ואלו עשרת הזוכים:
  1. Central District of California
  2. Eastern District of Texas
  3. District of Delaware
  4. Northern District of California
  5. District of New Jersey
  6. Northern District of Illinois
  7. Southern District of New York
  8. Southern District of California
  9. District of Massachusetts
  10. Eastern District of Virginia
הנתונים במקור מ-LegalMetric.
0

השבוע בקצרה

0

תביעה בגין הפרת פטנט על ידי ג'ילט

כלכליסט מדווח היום שהוגשה תביעה נגד ג'ילט בגין הפרת פטנט. מהדיווח של כלכליסט עולה כי התובעים ביקשו וקיבלו פטנט בישראל על מחזיק סכיני גילוח, אך אין בידם פטנט אמריקאי מקביל. עוד דווח כי התובעים ניהלו משא ומתן משך תקופת זמן ארוכה, משא ומתן שלא הבשיל לכדי הסכם בשל העדרו של פטנט אמריקאי.

אסביר, כי העובדה שיש בידי התובעים פטנט ישראלי מספיקה לשם הגשת תביעה בגין הפרה בישראל. בהנחה שהפטנט שלהם אכן הופר, הם יוכלו לזכות לפיצויים בגין ההפרה וכן לקבל צו מניעה שיאסור על ג'ילט למכור בישראל עוד מוצרים מפרים. ברם, כוחו של הפטנט הישראלי לא יוכל למנוע מכירה של המוצר מחוץ לגבולות ישראל או לזכות בפיצוי בגין מכירה מסוג זה.
0

עוד תביעה נגד הBlackBerry

שוק הסלולארי כמרקחה, ולכל מי שיש פטנט ביד ממהר לשלוף אותו. תביעות הדדיות בין אפל לנוקיה, תביעה של קודאק כנגד אפל ו-RIM הוגשו אך לאחרונה. היום מוטורולה החליטה לשגר חץ לעבר RIM,בעלת ה-BlackBerry.
בפעם האחרונה ש-RIM הקנדית הגיעה לבית משפט בארצות הברית בענייני פטנטים, היא המשיכה עד לערכאה הערעור הפדראלית (NTP, Inc. v. Research in
Motion, Ltd., 418 F.3d 1282 (Fed. Cir. 2005)) ושם הפסידה על אף הטענה ששרתיה ממוקמים מחוץ לארצות הברית (כן, קנדה זה עדיין מחוץ לארצות הברית).
הפעם אין מדובר בתביעה בבית משפט פדראלי מחוזי, אלא בתלונה ל-Internationl Trade Commision האמריקאי. מוטורולה לא תוכל לזכות בפיצויים ממוניים, אך אם תלונתה תתברר כמוצדקת, RIM עשויה למצוא עצמה עם צו מניעה למכור מכשירי BlackBerry בתחומי ארצות הברית.

לכתבה בWall Street Journal.

0

פייזר תובעת את טבע על הפרת פטנט

היום התפרסם כי פייזר הגישה תביעה נגד טבע בגין הפרת פטנט בארצות הברית. בתביעתה טוענת פייזר כי בגרסתה הגנרית של טבע לתרופת Zyvox שלה, יש משום הפרת פטנט. התביעה היתה צפויה, לאחר שמוקדם יותר השבוע טבע הגישה בקשה מה-FDA לשווק את התרופה הגנרית.

כידוע, תרופות גנריות הן תרופות המשתמשות באותו החומר הפעיל של התרופה האתית המקבילה, והן בעלות אותן השפעות. עלות הייצור של תרופות גנריות נמוך משמעותית מזו של ייצור התרופה האתית, מאחר ובמסגרת ייצורן אין צורך במחקר, למעט ביצוע ניסויים קליניים לשם קבלת אישור רגולטורי לשימוש בתרופה.

לכתובות בנושא: TheMarker, גלובס.

0

פשרה בין סמסונג לבין Rambus


לאחר שנים שבהם חברת Rambus טענה כי סמסונג, אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, הפרה את פטנטים שלה, שתי החברות התפשרו מחוץ לכותלי בית המשפט.
במסגרת ההסכם, סמסונג תשלם ל-Rambus כ-900 מיליון דולר (!) בכדי להימנע מבירור התביעה בבית משפט. Rambus תעניק לסמסונג רישיון להשתמש בפורטפוליו הפטנטים שלה בכל השבבים שמיוצרים על ידה. התשלום מחולק לתשלום חד פעמי של 200 מיליון דולר כמו גם התחייבות לרכוש מניות באותו סכום ותשלום רבעוני של כך 25 מיליון דולר למשך 5 שנים.
המניה של Rambus לא איחרה להגיב, ועלתה ביום ההכרזה בכ-15 אחוז. אין ספק, לפעמים משתלם לרשום פטנטים.

להודעה הרשמית של החברות: Press release.