הפרת פטנט עקיפה ארכיון

0

אמונה בתום לב בחוסר תקפות פטנט אינה הגנה מהפרת פטנט עקיפה

בית המשפט העליון האמריקאי נתן היום את פסק דינו בעניין Commil נ' Cisco. במסגרת פסק הדין נקבע כי אף מקום שבו נתבע בגין הפרה עקיפה – בין אם גרם הפרה לפי סעיף 271(b) ובין אם הפרה תורמת לפי סעיף 271(c) – סבור בתום לב כי פטנט מסוים אינו תקף אין בכך כדי להחריג את אחריותו אם ייקבע כי הפטנט תקף.

כידוע, בדיני הפטנטים אין ברגיל כל דרישה ליסוד נפשי ולידיעה כלשהי. כך, ניתן להפר פטנט אף אם אין כל מודעות לקיומו. שונה הדבר לעניין הפרות עקיפות המחייבות אף ידיעה בדבר קיומו של הפטנט והפרתו. בית המשפט העליון הבהיר שאם הנתבע סבר באמת ובתמים כי אין מדובר בהפרה של הפטנט (non-infringement) – יהיה בכך כדי להחריג את אחריותו בגין הפרה עקיפה שכזו. לעומת זאת, אם יסבור הנתבע כי הפטנט אינו תקף (invalid), לא יהיה בכך כדי להחריג את אחריותו.

המסקנה היא כי חוות דעת כתובה בדבר אי-הפרה שווה הרבה יותר מאשר חוות דעת בדבר חוסר תקפות, ככל שהדבר נוגע להפרות משניות.

0

העליון האמריקאי: הפרה עקיפה – רק אם יש מי שמבצע הפרה ישירה

Limelightבית המשפט העליון האמריקאי דן בערעור על ההחלטה בעניין Akamai נ' Limelight, שם עקפה ערכאת הערעוער הפדראלית את הקשיים הקיימים באכיפת פטנטים על שיטות אשר מבוצעות על ידי מספר גורמים שונים. בית המשפט העליון לא קיבל בהבנה את ההלכה החדשה וקבע כי היא מסרבלת את הדין, תוך שהוא שולח רמזים עבים לכך שמקור הבעיה שנוצרה הוא בהלכה אחרת. יחד עם זאת, בית המשפט העליון סירב להתייחס להלכה האחרת במסגרת הערעור הנוכחי.

פטנט ארה"ב 6,108,703 עוסק במערכת להספקת תוכן (CDN) מבוזרת. תביעה 19 תובעת את השיטה הבאה:

19. A content delivery service, comprising:

replicating a set of page objects across a wide area network of content servers managed by a domain other than a content provider domain;

for a given page normally served from the content provider domain, tagging the embedded objects of the page so that requests for the page objects resolve to the domain instead of the content provider domain;

responsive to a request for the given page received at the content provider domain, serving the given page from the content provider domain; and

serving at least one embedded object of the given page from a given content server in the domain instead of from the content provider domain.

כפי שניתן להתרשם, השיטה דורשת שיכפול של מספר אובייקטי דפים במסגרת CDN מבוזר. אובייקטים מוטמעים בתוך דף מתוייגים של שישויכו לשם המתחם של ה-CDN ולא שם המתחם של האתר. בעקבות כך, כאשר ישנה בקשה לצפות בדף, הדף עצמו מועבר מהאתר ואילו האובייקטים המוטמעים מועברים מתוך ה-CDN.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: מכירה של מוצר ממצה את זכות הפטנט בתהליכים שמבוצעים באמצעותו

מכשיר One Touch של LifeScan

(cc by-sa David-i98)

מודל עסקי מקובל של עסקים רבים הוא למכור בהנחה, ולפעמים אפילו לתת בחינם, מוצר מסוים מתוך כוונה להשיג רווחים בשוק משני של מוצרים מתכלים. דוגמה בולטת למודל כזה קיימת בשוק המדפסות שם חברות מוכרות את המדפסות עצמן במחירים נמוכים מתוך רצון להרוויח במכירת הדיו. למעשה, יש היגיון כלכלי רב במודל הזה, שכן לאחר שהלקוח רוכש מדפסת מסוימת, הוא לא ימהר להחליף אותה וירכוש דיו עבורה במשך תקופה ניכרת. ככל ששולי הרווח ממכירת המוצרים המתכלים הוא גבוה, המודל הזה עשוי להיות רווחי ביותר. אלא, שאליה וקוץ בה, שכן עצם מכירת המכשיר עשוי למנוע אפשרות לאכוף פטנטים.

במקרה אחד שנדון לאחרונה בערכאת הערעור הפדראלי נבחן עניינה של חברת LifeScan המייצרת מכשירים למדידת רמת גלוקוז בדם לחולי סוכרת. מכשירים אלה עושים שימוש בסטריפים – מעין חתיכות נייר קטנות שתפקידן לספוג את טיפת הדם במסגרת המדידה. החברה מוכרת את מכשיריה במחיר הנמוך ממחיר העלות ובמרבית המקרים אף נותנת בחינם את המכשיר עצמו בחינם עם מספר דוגמיות לנסיון. תחת גריפת רווחים ממכירת המכשיר, החברה מקווה להרוויח ממכירת הסטריפים המתכלים באם החולה יבקש להמשיך ולהשתמש במוצר. אף שהמודל העסקי מבוסס על הסטריפים, החברה לא הצליחה לרשום פטנט עליהם, אלא נאלצה להסתפק בפטנט על השיטה למדידת רמת הדם. בפועל, לחברה קמו מתחרות אשר התחילו למכור סטריפים תואמים למכשיריה שלה ונגסו ברווחי החברה. כיוון שכך, החברה ביקשה להגן על עצמה, וכיוון שהסטריפים שנמכרו נועדו לשימוש במסגרת השיטה מוגנת הפטנט שלה, היא ביקשה לאכוף את זכותה וטענה להפרות עקיפות על ידי חברה מתחרה שכזו.

לקריאת המשך המאמר »

1

פסיקה: הפרה תורמת אינה דורשת קיומה של הפרה ישירה

ערכאת הערעור הפדראלית נדרשה לדון, בהרכב מלא, בשני תיקים שנגעו לסוגיה של הפרה במשותף (Joint Infringement). בשני המקרים, Akamia ו-McKesson, אף שכל הצעדים של תביעות הפטנט בוצעו, נקבע כי לא בוצעה הפרת פטנט. הסיבה לקביעה זו היתה שהצעדים בוצעו על ידי מספר גופים, כאשר נקבע שלא היה אחד אשר שלט והנחה את כל התהליך. התוצאה היתה שהיכולת לעקוף תביעות פטנט מסוג זה היתה קלה במיוחד, אלא אם עורך הפטנטים ניסח את התביעות בצורה שתתייחס לשחקן אחד מיני רבים.

בדיון הנוסף, בהרכב מלא שאינו כבול לתקדימים הקודמים של אותה ערכאה, דעת הרוב החליטה שלא להחליט בסוגיה שהובאה לפתחה. במקום להתייחס לסוגיה של הפרה במשותף, בית המשפט בחן את הסוגיה של הפרה תורמת לפי סעיף 271(b) וקבע כי במקרים מעין אלה לבעלי הפטנטים יהיה מזור באמצעות הגשת תביעה כנגד מי שגרם להפרה. ברוב דחוק של 6 נגד 5, נקבעה הלכה חדשה שספק אם תעמוד ללא בחינה מחודשת של בית המשפט העליון.

לקריאת המשך המאמר »