הצעת חוק ארכיון

3

מגן חדש נגד טרולי פטנטים

קפטן אמריקה נגד טרולי פטנטים?
(cc byPop Culture Geek)

בפעם האחרונה שS.H.I.E.L.D יצאו למלחמה, זה היה נגד לוקי וחבורת החייזרים המוזרה שלו. בהנחיית המנהל החדש שלהם, ברק אובמה (נשיא אפרו-אמריקאי  ראשון זה ללא ספק כוח על שווה במיוחד), הם הולכים להילחם עכשיו בטרולי הפטנטים

הצעת חוק חדשה הובאה לאחרונה לקונגרס האמריקאי. מעצבי ההצעה כינו אותה Saving High-Tech Innovators from Egregious Legal Disputes Act ובכך הצליחו במשימה לייצר לה שם מקוצר מגניב במיוחד: S.H.I.E.L.D. במסגרת ההצעה, טרולי פטנטים יתקלו במהמורות חדשות אם יבקשו לאכוף את הפטנטים שלהם במסגרת הליך משפטי.

לקריאת המשך המאמר »

0

תזכיר הצעת חוק המדגמים: לידתו של המדגם הלא רשום

גם עיצובי בגדים יזכו להגנה ללא רישום
(cc by fashion_10117)

משרד המשפטים פרסם את תזכיר הצעת חוק המדגמים והוא מאפשר לציבור להעביר הערות ביחס אליו עד ליום 14.03.2013 באמצעות אתר קשרי ממשל.

הצעת החוק מבקשת לערוך ריביזיה בתחום דיני המדגמים, תחום אשר מוסדר כיום על ידי הפקודה המנדטורית. בין היתר, מוצע לעדכן את מבחני הכשירות כך שזכות זו תחול רק על מדגם שהוא חדש ובעל אופי ייחודי. לעניין זה אף מוצע לעדכן את דרישת החידוש כך שזו תהיה דרישה גלובאלית ולא תתייחס רק לחידוש טריטוריאלי במדינת ישראל. בפועל, כזכור, בשנים האחרונות רשות הפטנטים מתייחסת לפרסומים באינטרנט כאל פרסומים בישראל. קביעה זו, הלכה למעשה, איינה כמעט לגמרי את ההבדל שבין מדגם חדש בישראל ובין מדגם חדש מבחינה עולמית. אף הדרישה לעניין "אופי ייחודי" דומה במידה רבה להלכה הפסוקה שקובעת שיש להתייחס באופן שונה למדגמים מסוגים שונים לאור אופיים ומספר המדגמים בכל תחום.

המדגם הלא רשום

השינוי המרכזי שהתזכיר מבקש לערוך הוא בלידתה של זכות חדשה: המדגם הלא רשום. כידוע, כיום בעל מדגם שלא טרח לרשום אותו אינו חוסה בצלה של הגנת דיני המדגמים. בהעדר הגנה כאמור, בעל המדגם יכול להיעזר – במקרים חריגים, יש להדגיש – שבהם מי שיעתיק את המוצר יעשה עושר ולא במשפט, אף אם לא נרשם מדגם כלשהו (כפי שנקבע בהלכת א.ש.י.ר). התזכיר מציע לבטל את הצורך ואת האפשרות לפנות לדינים אלה. תחת זאת, תהיה לבעל מדגם שלא רשם את המדגם הגנה למשך שלוש שנים מפני העתקה. זאת, להבדיל מזכותו של בעל המדגם הרשום להגנה בת 15 שנה מפני ניצול כלשהו של המדגם.

הזכות של המדגם הלא רשום תוכל לסייע למעצבי מוצרים שהם "אופנות מתחלפות" ואשר חיי המדף שלהם קצרים, ומשכך לא תמיד רושמים בגינם מדגמים. דוגמה בולטת אחת למוצר שכזה היא תעשיית האופנה והבגדים. זכות זו תוכל גם לסייע לבעלי מדגמים שהם עסקים קטנים ואשר אינם בהכרח מודעים לצורך ולאפשרות לרשום את המדגמים בכדי לזכות בהגנה.

מדגם לא רשום יוכל לעזור גם למי שלא רשם מדגם ועוולת גניבת העין אינה מסייעת לו. עוולת גניבת העין דורשת הוכחת קיומו של מוניטין, דרישה שהרף להוכחתה אינו בר-השגה למרבית המוצרים והיצרנים בשוק (למשל: פרשת מומלצימרפרשת בגדי הים של משען ואפילו עניין טומי הילפיגר). אם תתקבל ההצעה, המדגם הלא רשום יעניק הגנה מוגבלת בזמן גם לחיקויים של מוצרים שלא צברו מוניטין.

שינויים נוספים: זכות מוסרית, גופנים ותוכנות מחשב

עוד שינוי מעניין הוא ההתייחסות לזכות המוסרית של מעצב המדגם, שמעתה יהיה זכאי לקרדיט ראוי בפנקס הרשמי. כך, סעיפים 21-23 להצעה שבתזכיר מקבילים לסעיפים 39-43 לחוק הפטנטים, ומקנים למעצב, אף אם הוא לא בעל המדגם, לבקש את ציון שמו בפנקס.

כמו כן, התיקון כולל בצורה מפורשת את המונח "גופני דפוס" תחת "מוצר" ובכך מבקש לשנות את ההחלטה בפסיקה לפיה גופני מחשב מוגנים בזכויות יוצרים ולא באמצעות דיני המדגמים. הקביעה שגופנים הם מוצרים תאפשר הגנה עליהם לתקופת זמן מוגבלת של שלוש שנים – במידה ולא נרשמו או חמש עשרה שנה במידה ונרשמו, אך לא את משך ההגנה הרחב הקיים כיום, מכוח חוק זכות יוצרים.

תיקון שלישי אליו ראוי לשים לב הוא הקביעה כי תוכנת מחשב איננה "מוצר". משכך, אם הצעה זו תתקבל, ממשקי משתמש ואלמנטים חזותיים אחרים של התוכנה לא יהיו זכאים להגנה באמצעות דיני המדגמים אלא באמצעות דיני זכויות היוצרים, אם בכלל. בעניין זה הגישות משתנות ממדינה למדינה ולפחות בארה"ב מקובל בשנים האחרונות לרשום מדגמים גם על ממשקים של תוכנות מחשב.

לפחות לאקונה אחת: האם סימון כוזב הופך חוקי?

התזכיר מציע לבטל את פקודת הפטנטים והמדגמים. ברם, מעיון ראשוני נדמה שלפחות עניין אחד הוסדר בפקודה ולא זכה להתייחסות בחוקים החדשים: חוק הפטנטים ואף חוק המדגמים המוצע החדש אינם מתייחסים לסימון כוזב. עניין זה הוסדר מפורשות בפקודה ונראה שאם תתקבל ההצעה, לא יהיה כל דבר חקיקה האוסר סימון של מוצרים שאינם מוגנים בפטנט או במדגם כאילו הם מוגנים באמצעות זכויות משפטיות אלה.

0

תזכיר חוק: אמצעי הגנה טכנולוגיים ומידע אלקטרוני אודות ניהול זכות יוצרים

(cc by smlp.co.uk)

משרד המשפטים פרסם תזכיר לתיקון חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. על פי ההצעה, ייקבע איסור לעקוף אמצעי הגנה הנועלים יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, כך שבעל זכויות יוצרים יהיה זכאי לפיצויים, לרבות ללא הוכחת נזק, בגין עקיפת מנגנון ניהול זכויות דיגיטליות (נז"ק, או DRM בלעז). כמו כן, התזכיר מתייחס גם למידע אודות ניהול זכות יוצרים המוצמד לעותק דיגיטלי של היצירה. מוצע כי יאסר להסיר או לשנות מידע זה.

לקריאת המשך המאמר »

5

הכנסת קבעה: גם בישראל פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודשים

הכינו את היומנים. בקשת הפטנט תפורסם לאחר 18 חודש.

לאחר ציפיה ארוכה (ודיונים רבים בועדת חוקה), אושר תיקון לחוק הפטנטים שקובע כי בקשות לפטנט יפורסמו 18 חודש לאחר תאריך הבכורה שלהן. כזכור, מדובר בהצעת חוק שתואמת את התחייבויות המדינה והיא נועדה לייצר הרמוניה בין הדין הישראלי לבין הדין המקובל בעולם. המצב תחת הדין הישן היה כזה שבקשה לפטנט לא פורסמה בישראל עד אשר היא קובלה, וזאת אף אם במקביל הוגשו בקשות במדינות זרות שפורסמו בינתיים. אחת הבעיות שנוצרו נגעו לעובדה שלמבקש הפטנט לא היתה זכות לפיצויים לתקופת הביניים – בין הפרסום בחו"ל, כאשר דבר האמצאה נעשה פומבי, ועד לקיבול הבקשה בישראל. החלטה של בית המשפט העליון אף לימדה כי בתי המשפט לא יתערבו באיזון שקבע המחוקק לגבי הסעדים בטרם ניתן פטנט, ואף משום כך יש חשיבות יתרה לאיזון החדש שנקבע.

סעיף 16א לחוק הפטנטים הוא הסעיף הקובע את דבר הפרסום החדש, והוא עושה כן בזו הלשון:

(א) הרשם יפרסם הודעה באינטרנט, כאמור בסעיף 166א, סמוך ככל האפשר לאחר המועד הקובע, ובה רשימה של בקשות שכל המסמכים הנוגעים להן יהיו פתוחים לעיון הציבור באופן מקוון, ממועד הפרסום ואילך (בסעיף זה – ההודעה); ואולם לא יפרסם הרשם בהודעה כאמור –
(1) בקשה שסורבה או בוטלה לפני המועד הקובע;
(2) בקשה שדבר קיבולה פורסם לפי סעיף 26 לפני המועד הקובע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ההודעה לעניין בקשה שהיא בקשה בין-לאומית כהגדרתה בסעיף 48א, תפורסם בתוך 45 ימים מהמועד שבו קיים המבקש את הוראות סעיף 48ד.
(ג) לעניין סעיף זה, "המועד הקובע" – 18 חודשים מיום הגשת הבקשה ללשכה, ולעניין בקשה שנדרש לגביה דין קדימה – 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת כמשמעותה בסעיף 10(א), או 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר כאמור בסעיף 10(ב), לפי העניין.

לקריאת המשך המאמר »

2

האם תקן רשמי צריך להיות בנחלת הכלל?

בעקבות בקשה לאישור תביעה יצוגית שהוגשה ואושרה כנגד מכון התקנים הישראלי, משרד המשפטים מקדם כעת תיקון חקיקה שיבהיר כי תקנים רשמיים זוכים להגנת זכות יוצרים.

כידוע, סעיף 6 לחוק זכות יוצריםקובע כי אין זכות יוצרים בפרסומים רשמיים של המדינה. בפסק הדין האמור (בש"א 31042/08 תמ 113/08 איתן נ' מכון התקנים הישראלי (מיום 1.04.2009)) הובהר כי תקן רשמי הינו "תקנה בת פועל תחיקתי", נקבע כי מכון התקנים הישראלי אינו רשאי לגבות תשלום בגין קבלת עותק מתקן רשמי, למעט עלות הצילום עצמו. כיוון שכך, ומתוך חשש לגורלו הכלכלי של המכון, המדינה פועלת לתיקון החקיקה כך שיובהר כי תקנים אינם נכללים בחריגים שבמסגרת סעיף 6 לחוק.

פרופ' אלקין-קורן, פרופ' בירנהק וד"ר פישמן אפורי פרסמו לאחרונה את הערותיהם לתזכיר החוק, וקראו לגנוז אותו.

לקריאת המשך המאמר »

0

קול קורא: הערות הציבור לעניין סימני מסחר

מעדכנים את ספר החוקים
(cc by-nc by sarahmichael)

משרד המשפטים פרסם קול קורא לקבלת הערות והצעות בעניין סימני מסחר וזאת לאור הכוונה להחליף את פקודת סימני המסחר, התשל"ב-1972 בחוק חדש.

על פי הקול הקורא, הציבור מוזמן להעיר הערותיו גם בענייניים אלו:

  • תנאי כשירות לרישום כסימן מסחר וסימנים שאינם כשירים לרישום
  • הגנה על שמות שהשימוש בהם אינו מסחרי אלא חינוכי, דתי, חברתי וכדו'
  • תהליכי הבחינה וניהול הפנקס
  • אכיפה אזרחית ופלילית של דיני סימני המסחר, סעדים ושאלת ההפרה התורמת
  • הליכים חד צדדיים בפני הרשם, ביטול ומחיקה של סימני מסחר
  • סדרי דין בהליכים בפני הרשם
  • המדיניות בעניין הודעות הסתלקות
  • הגדרת "שימוש" ו"שימוש הוגן" בסימני מסחר והזכויות הנובעות מרישום הסימן
  • דוקטרינות "דילול המוניטין" ו-tarnishment
  • דיני סימני מסחר, שמות מתחם, מלות חיפוש ופרסום באינטרנט
  • סימני מסחר, ייבוא מקביל, מיצוי זכויות ושוק משני
  • תנאים להעברות, שעבודים והרשאות בסימני מסחר ושאלת הצורך ברישום
  •  הליך הטיפול בבקשות מתחרות והיחס בינו לבין דין קדימה
  • היחס שבין דיני סימני המסחר למדגמים וזכויות יוצרים ולסימנים בעלי אופי פונקציונלי, trade dress
  • סימנים מיוחדים (ריחות, צלילים וכו') 
  • סימנים מאשרים וקיבוציים
  • היחס שבין דיני סימני המסחר לכינויי מקור וציונים גיאוגרפיים ולפקודת סימני הסחורות
  • היחס שבין דיני סימני המסחר ושמות חברות ובתי עסק
  • היחס שבין דיני סימני המסחר לדיני עוולות מסחריות, תחרות בלתי הוגנת ועשיית עושר ולא במשפט
  • סימנים בינלאומיים וסימני מסחר רשומים בחו"ל
  • אימוץ אמנת וינה לסיווג דמויות

ניתן לשלוח את ההערות למחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים בדואר אלקטרוני לכתובת KolKore-SM@justice.gov.il או בדואר לכתובת: רח' צלאח א-דין 29, ירושלים 91490 (לידי עו"ד שמרית גולן).
16

פרסום בקשות פטנט: תהליכי החקיקה מתקדמים

Law Booksphoto © 2009 Ted | more info (via: Wylio)
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011 המבקשת לערוך מספר תיקונים בדיני הפטנטים הישראלים הונחה, לבסוף, על שולחן הכנסת. הצעת החוק היא המשכו של תזכיר הצעת החוק, עליו דיווחתי בעבר, וחקיקה ברוח זו היא אחת מההתחייבויות שמדינת ישראל לקחה על עצמה.

הצעת החוק נועדה ליצור הסדר של פרסום בקשות פטנט בישראל התואם את ההסדר הרגיל המצוי ברוב מדינות העולם. כיום, עם הגשת בקשה לפטנט בישראל נעשה פרסום אודות דבר ההגשה, וזאת מבלי לחשוף את תוכנה, את השרטוטים שבה ואף לא את התביעות שלה. לאחר שהבקשה מתקבלת על ידי רשות הפטנטים, נעשה פרסום נוסף, הבקשה נפתחת לעיון הציבור, אשר מאותו שלב רשאי להגיש את התנגדויותיו.
כלומר, על פי הדין הישראלי כיום, תוכן בקשת פטנט אשר לא הוחלט לקבלה אינו מתפרסם. המצב החדש המוצע, הדומה להסדרים הקיימים בארצות הברית, אירופה ובמערכת ה-PCT, יהיה שבקשה לפטנט תפורסם תוך 18 חודשים מיום הגשתה. כך, גם מקום בו בעל הבקשה זנח אותה ולא זכה לפטנט, הידע הגלום בה יופץ לציבור. כידוע, פטנט ניתן להשוות לעסקה בין הציבור לבין הממציא, ובמסגרתה הממציא מתחייב לחשוף את המצאתו וללמד את הציבור כיצד להשתמש בה, ובתמורה, ובהנחה וההמצאה "טובה" דיה, הוא יזכה לבלעדיות תחומה בזמן על ניצול המצאתו. ההסדר החדש קובע כי החשיפה, למעשה, תתרחש בשלב מוקדם של ההליך ואף בטרם הוחלט להעניק לממציא פטנט. כמו כן, מרגע פרסום הבקשה ייפתח תיק הבחינה לציבור וכל החפץ בכך יוכל לבחון את מצב הבחינה.
נוכח הגלובוליזציה, ממילא מרבית בקשות הפטנט מוגשות לא רק בישראל, וממילא הן מתפרסמות במועד זה במסגרת דיני הפטנטים השונים. כיוון שכך, מבקש הפטנט הישראלי, למעשה, כמעט ולא מושפע לרעה מהתיקון המוצע. לעומת זאת, הוא זוכה לתקופה ארוכה יותר של זכויות פטנט זמניות (provisional patent rights).
לעניין זה, מציע התיקון החדש, כי בגין ניצול ההמצאה בתקופה שלאחר הפרסום, ובטרם קיבול, יזכה בעל הפטנט, רטרואקטיבית, לפיצויים בגובה תמלוגים סבירים. זאת, להבדיל מהזכאות הרטרוקאטיבית לפיצויים בגין ניצול ההמצאה לאחר פרסום דבר קיבול הפטנט, והזכות לפיצויים ולצו מניעה לאחר מתן הפטנט בפועל.
בעיניי, ההסדר המוצע יוצר מצב של חוסר וודאות. בשלב הפרסום, סט התביעות המפורסמות אינו בהכרח תואם את סט התביעות הסופי. כלומר, צדדים שלישיים אינם יכולים לדעת מה היקף ההגנה הנדרש. תזכיר הצעת החוק הציע גם איסור על הרחבת התביעות המקוריות, בדומה לאפשרות תיקון התביעות המוענקת לבעל פטנט לאחר מתן הפטנט (סעיף 65 לחוק הפטנטים), ולכן למעשה יצר וודאות לציבור בדבר היקף המונופול שיוענק לבעל הפטנט לבסוף. כלומר, צד שלישי יכול היה להסתכל לסט התביעות המפרוסמות, לבחון אם הוא מנצל את ההמצאה המוגדרת בהן ולשקול צעדיו בהתאם. אך תנייה זו נעלמה מהצעת החוק (ובצדק, לעניות דעתי). אך עם הורדתה, ראוי היה לעדכן את ההצעה בדבר הזכויות הקמות ממועד פרסום הבקשה.
בעיניי, ראוי להעניק זכות לפיצויים (בין אם בגובה תמלוגים סבירים ובין על פי מבחן אחר) רק בגין ניצול המצאה שנתבעה בבקשה שפורסמה ואשר תביעה להמצאה זו, או תביעה רחבה יותר ממנה, התקבלה לרישום פטנט. כך, הציבור יוכל לבחון את ההמצאה, לשקול את קיום הידע הקודם ולדעת אם הוא מפר או לאו.
אתן דוגמה. נניח שישנה בקשה לפטנט בגין אלמנטים A ו-B. צד שלישי, רואה כי ישנו ידע קודם החושף A ו-B, ומשכך, הוא מעריך, לא יינתן פטנט בסופו של יום. הצד השלישי מבצע את ההמצאה, A ו-B, בקונסטלציה C. בעל הבקשה, לאחר שנדחה נוכח קיומו של הידע הקודם, מתקן את תביעותיו ומבקש פטנט בגין A ו-B בקונסטלציה C. פטנט זה ניתן לה, וכעת הוא רשאי לקבל פיצויים מהצד השלישי.
הצד השלישי, יובהר, עשה כל שיכל לעשות. הוא בחן כיצד הבקשה מגדירה את ההמצאה, גילה כי הגדרה זו רחבה דיה כדי לכלול את פריטי הידע הקודם ומשכך אינה ברת פטנט. אין להטיל על כתפיו את הנטל הכבד לבחון ולהחליט כיצד יבחר בעל הבקשה לתקן את תביעותיו: באם יבחר לתבוע את A, B ו-C או B ו-D דווקא. כל עוד לא היתה תביעה ראויה לפטנט, אשר פורסמה בבקשה,
לא בכדי קובע סעיף 154 לחוק האמריקאי כי זכות לתמלוגים סבירים בגין הפרה שבוצעה לאחר הפרסום ולפני מתן הפטנט תהיה רק במידה וההמצאה, כפי שנתבעה בפטנט, היא זהה מוהתית (substantially identical) להמצאה שנתבעה בבקשה לפטנט, כפי שפורסמה.

הצעת החוק מבקשת גם לבטל את הלכת א.ש.י.ר המפורסמת, לפיה היה ניתן להיפרע, במקרים מסוימים, מפלוני המנצל את המצאה השייכת לאלמוני, אף שאלמוני לא טרח להגן על המצאתו באמצעות פטנט. למעט במקרים שבהם אלמוני יבחר להגן על המצאתו באמצעות סוד מסחרי, לא תהיה לו עילת תביעה כנגד פלוני.

נקודה שנוספה להצעת החוק החדשה נוגעת לעניין טכני-פרוצדורלי. מוצע כי מבקש פטנט יגיש ללשכה את הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב. הצעת החוק מסמיכה את הרשם לקבוע כיצד יש להגיש את הבקשה האלקטרונית. ברם, מנסיון העבר, אני חושש כי הרשם לא ישכיל לאפשר הגשה בפורמט פתוח לא קנייני. בפעם הקודמת שעניין זה עלה, התשובה שקיבלתי מרשות הפטנטים היתה כי אין חובה להגיש את הבקשה על גבי מדיה מגנטית. אותי התשובה הזו לא סיפקה, שכן אין סיבה שרשות ציבורית תעודד ותתגמל רק את מי שמשתמש בפורמט קנייני. אך לפחות, בשלב ההוא, מי שלא נעזר בפורמט הקנייני לא נפגע. כעת, ישנה הצעה לעגן את החובה בחקיקה, ואם הרשם (שהתחלף בינתיים) לא יתן דעתו לסוגייה, יכול שנגלה כי ההסדר הוולנטרי הקודם יהפוך במהרה להסדר מנדטורי. 

1

ישראל נכללה מחדש ברשימת המדינות שאינן מגינות על קניין רוחני

מדינות לעקוב אחריהן. גרסת ארצות הברית
(לשנת 2010)

נציבות הסחר האמריקאית (USTR) החזירה את ישראל לרשימת המעקב בעדיפות עליונה (Priority watch list) הכוללת את המדינות שבהן, לשיטת הממשל הפדראלי, זכויות קניין רוחני אינן זוכות להגנה מספקת.
הדו"ח לשנת 2011 מחזיר את ישראל לרשימה, לאחר שבשנה שעברה היא הוצאה ממנה לאור הבטחות לשינויי חקיקה בישראל. בהעדר התקדמות בחקיקה הרלוונטית, ישראל הוחזרה לרשימה.
הדו"ח מציין כי ישראל טרם החלה בהליכי חקיקה ביחס לשני נושאים עליהם התחייבה – פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודש (תזכיר חוק פורסם על ידי רשות הפטנטים בתחילת 2010) והארכת תקופת ההגנה הפטנטית על תרופות (תזכיר החוק). עוד מציין הדו"ח, "רשימת מכולת" של השגות על השיטה הישראלית, וביניהן: העדר אימוץ אמנות האינטרנט של WIPO, אי-אכיפה של פסקי דין לתשלום תגמולים על שידורי משנה, והבהרת המצב המשפטי כי חברה המסייעת למשתמשי קצה להפר זכויות יוצרים בתוכנה מבצעת עבירה פלילית.
טרוניה אחת, מצחיקה למדי, נוגעת להעדר פיצויים לדוגמה בחוק זכות יוצרים הישראלי. כידוע, חוק זכות יוצרים דווקא מעניק סעד של פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך של 100,000 ש"ח.

הרשימה אינה כוללת רק את ישראל, ומככבות בה מדינות נוספות כמו סין, רוסיה, פקיסטן, ותאילנד. גם קנדה נמצאת ברשימה כיוון שלטענת ארצות הברית החוק הקנדי אינו מעניק הגנה מספקת לזכויות יוצרים, ומאחר ולפקידי המכס אין סמכות לעכב סחורה מזויפת במעברי גבול מבלי שנתבקשו לעשות כן.

ארצות הברית משתמשת בכוחה הכלכלי בכדי לייצר לחץ פוליטי לטובת החברות האמריקאיות. אם טבע היתה חברה אמריקאית, לא מן הנמנע שהיינו רואים דרישות אחרות לגמרי. ומצד שני, אם טבע היתה אמריקאית, כנראה שהדין הישראלי היה נראה אף הוא שונה. 

0

הצעת חוק: רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה

בתחילת החודש פורסמה הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 11) (רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה). הצעת חוק זו, בהמשך לתזכיר שהועמד לעיון הציבור בעבר, מציעה לעדכן את חוק הפטנטים בכדי להסמיך את רשות הפטנטים לפעול כרשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה של WIPO, כחלק מערכת ה-PCT. כזכור, אחד ההישגים הגדולים של רשם הפטנטים הקודם, ד"ר מאיר נועם, היה להפוך את רשות הפטנטים למרכז בחינה כאמור. ד"ר נועם אף הגדיל לעשות וסימן בריאיון הפרישה עמו הישג זה כהישג המשמעותי ביותר של כהונתו.
מרגע שרשות הפטנטים תחל לתפקד כמרכז בחינה של WIPO היא תוכל, בתמורה לאגרה נאה, להפיק דו"חות חיפוש בינלאומיים (International Search Report), להכין חוות דעת נלווית לדו"ח החיפוש (Written Opinion) וכן דו"ח בחינה מקדימה (International Preliminary Examination Report) ביחס לבקשות PCT שיופנו לרשות הישראלית.

0

האם רפורמת הפטנטים בארה"ב יצאה לדרך? הסנאט מאשר שינויים בשיטה האמריקאית

הסנאט האמריקאי אישר ברוב גדול (95-5) את הצעת החוק S.23 או בשמה America Invents Act. על פי השיטה האמריקאית, להצעת החוק נותרו עוד מספר משוכות בדרך להפיכתה לחוק והם הצבעה בבית הנבחרים (House of Representatives) ולאחר מכן, חתימה על ידי הנשיא.

עיקרי ההצעה, להשקפתי ולהבנתי, הם אלו:

First to File: ארה"ב זונחת את השיטה שלה שמקדשת את זמן ההמצאה, ועוברת להתייחס לנקודת זמן אוביקטיבית ופשוטה יותר – זמן הגשת הבקשה. במידה ושני יבקשו פטנט על אותה ההמצאה, זכותו של מי שהגיש את הבקשה ראשון היא שתגבר. גישה זו, המכונה First to File היא הנהוגה בעולם כולו, וניתן למצוא אותה גם בסעיף 9 לחוק הפטנטים הישראלי המוכתר בכותרת הממצה: "כל הקודם זוכה".

הגדרת הידע הקודם: גם בעניין הגדרת מהו הידע הקודם, ארה"ב מנסה ליישר קו עם שאר העולם במידה רבה, ולהתעלם ממועד ההמצאה. כיום סעיף 102(a) לחוק מתייחס לתאריך ההמצאה. תחת זאת, ההצעה היא להתייחס לתאריך ההגשה.
נוכח שינוי זה, ייפסק הנוהל שבו ממציאים מצהירים על תאריך המצאה מוקדם מאשר הפרסום שמצוטט כנגדם (swear back).

תקופת החסד (Grace Period): סעיף 102(b) מגדיר תקופת חסד בת שנה לפני הגשת הבקשה. בזכות סעיף זה, פרסומים שנעשו על ידי הממציא בטרם הגיש את בקשת הפטנט, אינם מונעים ממנו לזכות בפטנט בארה"ב. זאת בניגוד למצב, לדוגמה, בישראל ובאירופה.
כיום, תקופת החסד מונעת הכנסה של כל פרסום שנעשה במהלך תקופה של שנה לפני הגשת הבקשה. בשילוב עם סעיף 102(a) האמור, כל פרסום שנעשה בשנה שלפני הגשת הבקשה, ולאחר ההמצאה על ידי מבקש הפטנט, אינה מהווה ידע קודם כנגד בקשתו.
השינוי המוצע יקבע תקופת חסד בת שנה כנגד פרסומים שנעשו על ידי הממציאים עצמם או שהמידע שבפרסום נגזר מהממציאים עצמם. כמו כן, פרסומים שנעשו לאחר פרסום על ידי הממציאים עצמם, גם הוא לא ייחשב לידע קודם. ההבדל הוא בפרסום שאינו תלוי ואינו נובע מהממציאים, אשר בוצע לפני שהם פרסמו את המצאתם. פריט כזה ייחשב גם ייחשב כידע קודם.
מעניין לציין, כי ההצעה מייצרת תמריץ לממציאים לפרסם עוד בטרם הם מגישים בקשה לפטנט בארה"ב. זאת, כמובן, בניגוד לתמריצים בשאר העולם אשר מעודדים חשיפה רק לאחר הגשת הבקשה לפטנט.

התקדמות המצאתית: הצעת החוק כותבת מחדש את סעיף 103 לחוק האמריקאי ומגדירה מחדש מהי התקדמות המצאתית – non-obviousness – בדין האמריקאי. השינוי המוצע מתמקד, אף הוא, במועד הגשת הבקשה ולא במועד ההמצאה. כך שיידרש כי ההמצאה לא תהיה ברורה מאליה לבעל מקצוע מיומן במועד הגשת הבקשה לפטנט ולא במועד המצאת ההמצאה.

התנגדויות: ההצעה תאפשר הגשת התנגדויות על ידי צדדים שלישיים לאחר קיבול הבקשה ובטרם הנפקת הפטנט. זאת, בדומה לדין היום בישראל ובאירופה.

(ותודה לנדב דופמן-גור שהפנה את תשומת ליבי)

4

תיקון לחוק הפטנטים: פרסום יומן הפטנטים באינטרנט

במזל טוב, התפרסם התיקון לחוק הפטנטים שמכשיר בדיעבד את פרסום יומני הפטנטים באינטרנט. כזכור, במהלך הדיון על הצעת החוק הזו, התפוצצה פרשת הגבייה שלא כדין של אגרת הפרסום, פרשה שבעקבותיה הוגשה גם תביעה ייצוגית נגד רשם הפטנטים.

מדובר בתיקון רטרואקטיבי שמוחל בדיעבד משנת 2007, וזאת, ככל הנראה, מתוך מטרה להכשיר גם את הפרסומים של יומן הפטנטים שנעשו בעבר ולתת להם תוקף חוקי.
ניתן לראות את התיקון לחוק כאן.
(חוק הפטנטים (תיקון מס' 8), התשע"א-2011)
0

בלעדי: חוק הפטנטים לא שונה במסגרת חוק ההסדרים

בשבוע שעבר, בימים האחרונים של 2010, הצליחה הקואליציה להעביר בכנסת את חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011. כזכור, בתזכיר הצעת החוק דובר על שינויים מרחיקי לכת בענייני פטנטים, ובין היתר בהקשר של היחסים שבין עובד למעביד בשאלות של המצאות שירות. אבל, בחוק, כפי שעבר בכנסת, נעדרו הסעיפים הרלוונטיים וחוק הפטנטים נותר ללא שינוי.

בעניין זה לא ניתן כל דיווח בתקשורת, והחוק, כפי שנתקבל, טרם התפרסם, אך הגיע לידיי.

0

אגרת הפרסום: רשות הפטנטים תשיב את הכסף

סוף לפרשת אגרות הפרסום?

במסגרת ישיבתה של ועדת חוקה, חוק ומשפט אשר דנה בתיקון לחוק הפטנטים, הודיע מנכ"ל משרד המשפטים כי המשרד ישיב את אגרות הפרסום שנגבו שלא כדין: ”אני מצהיר באופן ברור וחד משמעית, משרד המשפטים לא גובה כסף שלא כדין. מה שנגבה שלא כדין צריך לחזור לאזרח".
כזכור, במהלך הישיבה הקודמת של הועדה, התברר כי רשות הפטנטים החלה לפרסם את יומני הפטנטים בצורה דיגיטלית, אף שעל פי הפרשנות המקובלת של החוק היה עליה להדפיס אותם. חברי הועדה הקשו על רשם הפטנטים, ד"ר מאיר נועם, והתייחסו לאגרות פרסום שנגבו ממבקשי פטנט בישראל. לשיטת חברי הועדה, אף שהאגרות שולמו, השירות שבגינו הן נגבו לא סופק מעולם. בעקבות אותה ישיבה, הוגשה גם תביעה ייצוגית נגד רשם הפטנטים.
עתה, הודיע מנכ"ל משרד המשפטים, הגוף לו רשות הפטנטים כפופה מנהלתית, כי בכוונת המשרד להשיב את הכסף שנגבה שלא כדין. המדובר בסכום לא מבוטל של 2.5 מיליון ש"ח.
אף שבשלב זה טרם פורסם פרוטוקול הישיבה, פרסום אחד הטריד אותי. על פי אתר הועדה, דווקא מי שמייצג את מבקשי הפטנט בפני הועדה ביקש להימנע מהשבה אוטומטית, ולהסתפק בהשבת הכספים רק למי שידרוש זאת מפורשות:

"עלויות ההשבה והחיפוש אחר הלקוחות יהיו גבוהות מהאגרה ששולמה. בנוסף, תהיה בעיה של הפרשי שער מט”ח בעת השבת הכספים ללקוחות מחו”ל".

נדמה לי שמובן לכל שאמירה מעין זו אינה משרתת את מבקשי הפטנט, אלא את המשרדים המקומיים שאינם מעוניינים ל"חפש" את לקוחותיהם בצורה אקטיבית ולספוג הוצאות אלו.
0

ועדת חוקה, חוק ומשפט – פורסם פרוטוקול הדיון בפרסומים שלא ברשומות

היום התפרסם הפרוטוקול של ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 19.10.10, במסגרת נידונה הצעת חוק הפטנטים (ביטול חובת פרסום ברשומות).

בעקבות אותה ישיבה, כזכור, הוגשה תביעה ייצוגית להשבת אגרות פרסום שנגבו על אף שלא בוצע פרסום על גבי חוברות אלא הרשם הסתפק בפרסום באתר הרשות בלבד.
שמחתי לראות שבדיון נכחו עו"ד טל בנד ועו"פ מיכל חכמי שייצגו נאמנה את עמדת צרכני רשות הפטנטים, לפיה פעולתו של הרשם טובה לציבור ומשרתת אותו נאמנה.
0

אגרת הפרסום: תביעה ייצוגית נגד רשות הפטנטים

ביום 19.10.10 דנה ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת בהצעת החוק ביטול חובת פרסום ברשומות לגבי יומן הפטנטים. אגב הדיון ההוא, התברר לחברי הוועדה כי רשם הפטנטים פסק מפרסום עותק מודפס של יומן הפטנטים וכי הוא מסתפק מזה זמן רב בפרסום אלקטרוני של היומן. התגלית עוררה תגובה נרעשת (לפחות לפי הפרסומים) כיוון שהרשם מוסמך לגבות, והוא אכן גובה אגרת פרסום.
היום התברר כי יש מי שמיהר בעקבות הפרסומים והגיש תביעה ייצוגית נגד רשות הפטנטים בגין גביה שלא כדין וככל הנראה גם בגין נזקים שעשויים להיגרם למי שבקשתם התפרסמה שלא בדרך הקבועה בחוק. התביעה הוגשה על ידי הממציאים יאיר ניסן ויאן לישינסקי מחיפה באמצעות עוה"ד רונן קינן וערן גורן.
אף שסוגיה זו התפרסמה במסגרת תיקוני החקיקה, היא היתה ידועה לכל מי שמצוי בתחום הפטנטים בארץ. בחוזר רשם מ.נ. 67 הודיע הרשם על כוונתו להפסיק את הפרסום בגרסה הכתובה של הרשומות. עם זאת, הרשות המשיכה ודרשה תשלום אגרת הפרסום, הנגבית מכוחו של סעיף 16 לחוק הפטנטים.
יודגש, מדובר באגרה זעומה, בסך 170 ש"ח בלבד, ביחס לנהוג בעולם. כמו כן, נהוג להתייחס לאגרה זו ביחד עם מכלול האגרות כמכסה את עלויות רשות הפטנטים בהליך הבחינה.
עם זאת, לפחות על פניו, מדובר בתביעה ייצוגית מעניינת. אני לא בטוח שהרשות אכן לא פרסמה כדין, ויכול בהחלט שהמטרה שלשמה האגרה שולמה מומשה בפרסום של הרשם. כך או כך, אני חושב שלא יכול להיות ספק שהרשם פעל מתוך כוונה טובה ורצון כן לשפר את ההליך. אף אם התביעה תצלח, אין מדובר במקרה "רגיל" של גביה שלא כדין ביודעין של רשות ציבורית, ויהיה זה חבל אם כהונתו של הרשם הנוכחי תסתיים בקול צורם עם קבלת התביעה.
ותודה לעו"ד נעמה גונן על ההפניה.
0

הצעות חוק: פרסום יומן הפטנטים באינטרנט והפיכת רשות הפטנטים לרשות בינלאומית לחיפוש

רשות הפטנטים פרסמה שני תזכירי חוק חדשים והעמידה אותם לעיון הציבור לשם קבלת הערות.

הצעת החוק הראשונה – הצעת חוק הפטנטים (תיקון ביטול חובת פרסום ברשומות) – מבטלת את חובת הפרסום של הרשות ברשומות (הפרסום הרשמי של מדינת ישראל). תחת זאת, הפרטים יפורסמו באתר האינטרנט של הרשם. בין היתר, מפרסומים ביומן הפטנטים פרטי בקשות שהוגשו, פרטי בקשות שהתקבלו, פרטי פטנטים שהונפקו, מספרי פטנטים שפקעו או שהוחזרו לתוקף ועוד. יומן הפטנטים והמדגמים האחרון 09/2009 כולל מעל ל-350 עמודים הנוגעים לפטנטים וכ-20 עמודים הנוגעים למדגמים, כך שנראה שמדובר בחסכון אמיתי בדפים. כמו כן, בדברי ההסבר הוטעם כי עקב הצורך להדפיס את יומן הפטנטים והמדגמים, המכיל נפח גדול של פרסומים, נגרמים עיכובים בפרסום. הצעת החוק באה לפשט את הפרוצדורה הזו, ולהעביר את הפרסום של היומן לגרסה מקוונת בלבד.
הצעת החוק השנייה – הצעת חוק הפטנטים (תיקון – רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה) – מסמיכה את הרשות להיות Internation Searching Authority (או בקיצור, ISA) לצורך אמנת ה-PCT. כפי שדיווחתי בעבר, רשות הפטנטים הישראלית עתידה להפוך למרכז חיפוש של WIPO. במסגרת תפקידה זה, הרשות תקבל בקשות PCT, תערוך חיפוש לפרסומי ידע קודם הרלוונטיים להמצאה ותנפיק דוח חיפוש מתאים, וכן תבצע הליך אופציונאלי של בחינה מקדימה (Preliminary examination) שבו תחווה דעתה באשר לחדשנות, להתקדמות ההמצאתית וליכולת השימוש התעשייתי באמצאה, כפי שנוסחה בבקשת ה-PCT.
הצעת חוק זו עתידה לשנות בחוק את שמה של רשות הפטנטים מהשם הישן "לשכת הפטנטים" לשם החדש "רשות הפטנטים", אשר נקבע בהחלטת ממשלה משנת 2006.
הציבור מוזמן להעיר הערותיו להצעות אלו עד ליום 3.6.2010.
תגיות: , ,
0

פרסום בקשות פטנט בישראל

הצעת חוק חדשה אותה יוזמת רשות הפטנטים מקווה להסדיר את פרוצדורת פרסום בקשות הפטנט בישראל ולהתאימה לזו הנהוגה בעולם. כמו כן, הצעת החוק מבקשת מבקשת לקבוע ייחוד עילה לתביעות בענייני המצאות, כך שדיני עשיית עושר ולא במשפט לא יחולו במקום שבו הוראות חוק הפטנטים חלות.

הצעת חוק הפטנטים (תיקון – פרסום בקשות פטנט), התש"ע-2010 מבקשת לחולל מהפך בפרוצדורה הנהוגה עם בקשות פטנט בישראל. כיום, כאשר מוגשת בקשת פטנט רשות הפטנטים הישראלית, אין מתפרסם תוכנה עד אשר היא מתקבלת. למעשה עד קיבולה, יתפרסמו פרטים מעטים לגביה כגון זהות המבקש, תאריכיה וכן כותרתה, אך פרטים אלו אינם מגלים לציבור את תוכנה.
לאחר הקיבול, הבקשה מתפרסמת ומועמדת לעיון הציבור לשם הגשת התנגדויות.
עם זאת, המצב מחוץ למדינת ישראל הוא שונה. כך למשל, בקשה בינלאומית (PCT) מתפרסמת כלשונה לאחר 18 חודש מתאריך הבכורה שלה. הדבר נכון גם לגבי בקשות פטנט אמריקאיות.
השוני בין הדינים השונים מעמיד את המבקש הישראלי בחיסרון: בעוד שבישראל בקשתו אינה מתפרסמת, ומשום כך הוא לא יהיה זכאי לפיצויים על שימוש בהמצאתו עד אשר תקובל הבקשה, מחוץ לישראל תוכן הבקשה מתפרסמת. מתחרה פוטנציאלי עשוי לגלות את תוכן הבקשה הישראלית על ידי עיון בבקשות מקבילות לה מחוץ לישראל, ולהשתמש בהמצאה בתחומי המדינה ללא חשש.
הצעת החוק מציעה לפתור חריגה זו, ולאחד את צורת הפרסום של בקשות ישראליות לזו הנהוגה במסגרת ה- Patent Cooperation Treaty.
בשולי הצעת החוק, מוצע שינוי נוסף ומהותי עוד יותר – ייחוד עילת התביעה לענייני המצאות לתביעה לפי חוק הפטנטים. פסק הדין בעניין א.ש.י.ר ( רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289) יצר אי-ודאות באשר לקיומן של עילות תביעה בגין שימוש בהמצאות שאינן מכוחו של חוק הפטנטים. כך למשל, על פי פסק הדין, בהעדר הוראה מפורשת בחוק הפטנטים, ייתכן ודיני עשיית עושר ולא במשפט חלים על המצאות. הבעייתיות הכרוכה בכפילות דינים כזו נובעת מכך שחוק הפטנטים מבקש ליצור איזון בין אינטרסים שונים, איזון אשר מקומו נעדר מדיני עשיית עושר ולא במשפט. בין היתר, ייתכן ודיני עשיית עושר ולא במשפט יאפשרו תביעה בגין שימוש בהמצאה אף אם לא מדובר בהמצאה כשירת פטנט, אף אם מדובר בהמצאה שניתן בגינה פטנט בעבר אך תוקפו פג או אף אם מדובר בהמצאה כשירת פטנט שאינה נושא לפטנט ישראלי.
לשם יצירת ודאות בסוגיה זו, וסתימת "החור" עליו הצביע בית המשפט העליון בעניין א.ש.י.ר, הצעת החוק קובעת ייחוד עילת התביעה כך שהחוק היחיד שישלוט בסוגיות ממן אלו יהיה חוק הפטנטים.
הצעת החוק לא שכחה להתייחס לחוק עוולות מסחריות המסדיר סוג אחר של קניין רוחני – סודות מסחריים – אשר מהווה חלופה לפטנט. כך שאם הצעת החוק תתקבל, ממציא יוכל עדיין לבחור בין מסלול "סודי" ולזכות בהגנה של סוד מסחרי ובין מסלול "פומבי" בו הוא חושף את המצאתו מחד אך מקבל זכות פטנט מאידך.