חוזר רשם ארכיון

3

אין עוד מגבלה על מספר התביעות הבלתי תלויות בבקשת פטנט בישראל

רשות לוגו רשות הפטנטיםהפטנטים פרסמה לאחרונה עדכון להוראות הבחינה ובאופן עקיף הודיעה על ביטול חוזר רשם מ.נ. 78. כזכור, חוזר רשם זה הגביל את מספר התביעות הבלתי תלויות בכל היבט שונה של האמצאה (מכשיר, שיטה וכדומה), לשתיים לכל היותר. כך, הוגבלה יכולתו של בעל האמצאה להגדיר כרצונו את היקף המונופולין המבוקש על ידו.

כבר עם הוצאת החוזר, הבעתי ביקורת כנגד המגבלה שזה הטיל. בפרט, אני סבור שהמגבלה היתה בלתי חוקתית משהיא הוטלה ללא כל הסמכה חוקית לכך ותוך פגיעה בזכות הקניין של מבקשי הפטנט. בקצרה, האילוץ שהרשות כפתה על המבקשים, פגעה בהיקף המונופולין שהם יכלו לזכות בו במסגרת הפטנט ובכך פגעה בקניינם. כידוע, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי אין לפגוע בקניינו של אדם, אלא בתנאי פסקת ההגבלה הידועה. פסקת ההגבלה דורשת – בראש ובראשונה – שהפגיעה תעשה מכוחו של חוק, דבר, שלטעמי, לא נעשה במקרה זה.

בפועל, הרשות חרגה מהוראות חוזר מ.נ. 78 אף קודם לכן, כאשר עלו נימוקים מנימוקים שונים. רק לאחרונה אחד מלקוחותיי זכה להקלה בדרישה זו לאחר שבוחן הפטנטים הסכים כי לא הוטל עליו עול נוסף משמעותי בבחינת תביעה בלתי תלויה נוספת.

ביטול המגבלה מותיר את מבקשי הפטנט בישראל כרשאים להגיש כל מספר של תביעות בלתי תלויות, כאשר המגבלה היחידה היא מגבלת תקציב באשר כל תביעה מעבר ל-50 התביעות הראשונות חייבת באגרה נוספת. לטעמי, ניתן היה בהחלט לקבוע אגרה נוספת בגין כל תביעה בלתי תלויה מעבר לכמות מסוימת, ובכך לעודד את מבקשי הפטנט לפעול בחסכנות בעת עריכת בקשות פטנט וניסוח תביעות פטנט. יחד עם זאת, עדיף המצב הנוכחי בו אין כל מגבלה מאשר זה שקדם לו שכלל מגבלה בלתי חוקתית לכאורה.

(מקור: הודעת הרשם)

0

רשות הפטנטים מודיעה: דיונים יוקלטו על חשבון הרשות

לוגו של רשות הפטנטיםהודעת רשם הפטנטים שפורסמה מספר ימים לפני החג הודיעה כי הרשות התקשרה באופן ישיר למול חברת הקלטה ומעתה תמלול הדיונים ייעשה על ידי החברה על חשבון הרשות.

נפתח בלשון ההודעה:

במסגרת מאמצי רשות הפטנטים לשיפור השירות לציבור הריני להודיעכם כי החל מיום 1.10.2014 ההקלטה והתמלול בדיונים הנערכים בפני הרשם ייערכו באמצעות חברה עמה התקשרה רשות הפטנטים.

הרשות תעביר לצדדים עותק אלקטרוני של פרוטוקול הדיון המתומלל בהקדם לאחר מועד הדיון.

בכל שאלה או פניה בנוגע לשירות זה יש לפנות למזכירות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת:

MazcirutBeidin@justice.gov.ilאו בטלפון 02-5651697, בשעות הקבלה של הרשות.

בשלב זה לא יחויבו המתדיינים בעלויות השירות.

הודעה זו היא מבורכת, כיוון שהיא מפסיקה נוהג בעייתי שהתקיים ברשות. כידוע, ישנו צורך – הן מעשי והן פורמאלי – בתיעוד כל דיון שיפוטי. באמצעות תיעוד שכזה ניתן לדעת מה העידו העדים, היכן הודו בטעות או שינו גרסה. תיעוד שכזה אף מאפשר לדעת אילו טענות הועלו ואילו נזנחו או נטענו באיחור. תיעוד זה אף מהותי כיוון שהוא מאפשר בחינה של ההכרעה של ערכאה דיונית על ידי ערכאת ערעור. בהתאם, החוק מחייב ניהול פרוטוקולים. כך, סעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התמש"ד-1984, מבהיר כי על בית המשפט לנהל פרוטוקול בכל דיון, ואילו תקנה 70 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 מחייבת את הרשם לקיים פרוטוקול בכל הליך על ריב:

בכל הליך על ריב לפני הרשם יירשם פרוטוקול, ביד הרשם, ביד רושם שקבע הרשם, במכשירי הקלטה או באמצעים מיכניים אחרים.

בפועל, רשות הפטנטים נהגה לזמן לדיונים חברת הקלטות אך להודיע מבעוד מועד לצדדים כי יהיה עליהם לשאת בעלויות ההקלטה מכיסם. כך, מי שסבר כי פתיחתו של הליך על ריב מחייב תשלום של האגרה הנקובה בתקנות, גילה לאחר הגשת הליך כי עליו להוציא מכיסו הוצאות נוספות לשם קיום הדיון. למעשה, אף הצד שכנגד – זה שלא ביקש לקיים דיון כלל – מצא עצמו חייב לשאת בהוצאה לשם קיום הדיון.

חיוב זה, לטעמי, היה משולל בסיס חוקי. משנקבעה אגרה לפתיחתו של הליך, אגרה זו צריכה לכסות את כלל העלויות הנדרשות לשם קיום ההליך, לרבות לשם תיעודו. בבתי המשפט, אגרת המשפט כוללת את עלות הקלדנית, אך אם בעלי הדין מבקשים זאת, הם רשאים להזמין חברת הקלטות ולשאת בהוצאה זו מכיסם. רשאים, אדגיש, לא חייבים. כך, גם האגרה לרשות הפטנטים צריכה לכלול את כלל ההוצאות הדרושות לעניין, ומי שיחפוץ בשירות "פרימיום" כזה או אחר, יוכל לשאת בעלויותיו בעצמו.

כאמור, ההודעה הנוכחית מבטלת את הנוהג הבעייתי, אך היא עושה זאת באופן בלתי מתחייב באשר מובהר בה כי "בשלב זה לא יחויבו המתיידנים בעלויות השירות". ברור לכל, כי ניתן לתקן את האגרות כך שהן ישקללו בתוכן אף את עלויות ההקלטה, אך, לטעמי, לאחר שהצד שפותח בהליך פתח בו ושילם את האגרה בגינו, אין לחייב מי מהצדדים בתשלום עלויות נוספות בכדי לקיים את החובות המוטלות על גבי הרשות. אני תקווה כי הרשות תשכיל ללכת בדרך המלך ולשקלל את עלויות ההקלטה הממוצעות לתוך האגרות ולא תבקש לשוב לנוהל הקודם הבעייתי.

0

חוזר רשם חדש: אורכות בבקשות לרישום סימן מסחר

רשות הפטנטיםחוזר 017/2012- סימני מסחר "מדיניות מתן אורכות בבקשה לרישום סימן מסחר" קובע מגבלה על משך האורכות המירבי שינתן להשיב לדו"ח בחינה בבקשות לרישום סימני מסחר.

על פי החוזר משך הארכות לא יעלה על שמונה חודשים בסך הכל, וזאת בכפוך למגבלה הכוללת של 24 חודשים לשם בחינת בקשה לרישום סימן מסחר הקבועה בסעיף 27א לתקנות סימני המסחר.

(חוזר 017/2012- סימני מסחר "מדיניות מתן אורכות בבקשה לרישום סימן מסחר")

0

החל מיוני לא יגבו עוד אגרות פרסום בפטנטים

רשות הפטנטיםעל פי הודעת רשות הפטנטים, תיקון לתקנות הפטנטים העומד להתפרסם בימים הקרובים יבטל, החל מיוני 2012, את פריט 14 לתוספת השניה לתקנות, ומשכך תפסק גביית אגרות פרסום על ידי רשות הפטנטים.

כזכור, רשות הפטנטים החלה לפרסם את יומן הפטנטים באינטרנט ולא ברשומות. התיקון לחוק שהסדיר נושא זה, ביטל את האפשרות לגבות אגרות בגין פרסום. כעת, מתוקנות התקנות בהתאם.

להשקפתי, וכבר הבעתי אותה בעבר, אף בטרם תיקון התקנות לא היתה סמכות לרשות לגבות אגרות פרסום וכל אגרה כזו שנגבתה – נגבתה שלא כדין.

 

(הודעה על הפסקת גביית אגרות פרסום)

3

עדכון חוזר רשם 10/2012 וביטול ייפוי כוח

(cc by-sa Steve Punter)

רשות הפטנטים פרסמה עדכון לחוזר רשם 10/2012 העוסק ברישום שינויים בפנקס הפטנטים. העדכון מבהיר עניינים מסוימים בחוזר המקורי ואף מרחיב את תחולתו גם ביחס לפנקס המדגמים. ניתן לקרוא את תוכן החוזר באתר הרשות.

נראה לי שזו הזדמנות טובה לעדכן את קוראי הבלוג על עמדתי באשר לזכותו של מייצג להסיר את ייפוי הכוח שלו. להשקפתי, חוזר הרשם מטיל שלא בסמכות מגבלות על אפשרותם של מייצגים (עורכי דין ועורכי פטנטים כאחד) להשתחרר מייצוג בפני רשות הפטנטים, לרבות מי שמייצג במסגרת הליכי בחינת בקשות לפטנט ואף לאחר מתן הפטנט וכל עוד הוא בתוקף. מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של המייצגים, שאף אינה עומדת בדרישות חוקי היסוד במדינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

חוזר רשם: הנחיות בחינה ברשות הפטנטים

רשות הפטנטיםחוזר רשם חדש, חוזר רשם 014/2012 – פטנטים "מעמדן, נוסחן ואופן פירסומן של הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט" מבהיר את מעמדן של הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט המפורסמות על ידי רשות הפטנטים.

הוראות החוזר:

  1. הוראות העבודה לבחינת בקשה לפטנט על ידי מחלקת הפטנטים ברשות הפטנטים (להלן: "ההוראות") מהוות הנחיות מנהליות באשר לתהליך הבחינה של בקשה לפטנט ואופן יישום הוראות החוק, התקנות, הפסיקה וחוזרי הרשם על תהליך זה.
  2. ההוראות מנוסחות כהוראות עבודה בהתאם לתקן ISO-9001 (מהדורה 2002), כאשר כל הנחיה עוסקת בנושא אחר. בראש כל הנחיה יצוינו הפרטים הבאים:
    – הפרק ונושא ההנחיה;
    – מספר המהדורה ותאריך פרסומה;
    – סימונה של ההנחיה.
  3. ההנחיות מתעדכנות באופן שוטף בהתאם לצורך ומפורסמות לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. עם העלאת מהדורה חדשה של ההנחיות או חלקן תופץ הודעה מתאימה ברשימת התפוצה ובאתר האינטרנט של הרשות.
  4. ניתן לשלוח הערות תמציתיות, הנוגעות להנחיות שפורסמו באתר, בכל עת. על ההערות להישלח אל גב' חמוטל סיון, בכתובת הדוא"ל HamutalS@justice.gov.il . הערות כאמור יישקלו בעת ניסוח המהדורה הבאה של ההנחיות. יובהר כי אין הרשות מתחייבת לאמץ את הערות הציבור וניסוחן הסופי של ההנחיות הוא בשיקול דעת הרשות בלבד.

במקביל לפירסומו של חוזר רשם זה, רשות הפטנטים פירסמה עידכונים להוראות העבודה עצמן.

הערה:

אף על פי שהדבר לא בא לידי ביטוי בפרסום הרשות, נראה כי ישנו סימון בהנחיות המתוקנות (בצורה של קו אנכי בשולי הדף) באיזור שבו נעשה שינוי.

4

עכשיו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-nc-sa Walter Corno)

אחרי פרסום הטיוטה לעניין בחינת בקשות לפטנט על תוכנה, רשות הפטנטים פירסמה ביום חמישי את ההנחיות הסופיות ולפיהן אפשר לקבל בישראל פטנט על תוכנה.

הנחיות הבחינה עברו תיקונים מספר מהטיוטה. כך, תחת שימוש בשני מונחים דומים "אופי טכנולוגי מוחשי" ו"אפקט טכנולוגי מוחשי", ההנחיות עושות שימוש רק במונח הראשון.

תיקון בולט נוסף נמצא בצד הדוגמאות: דוגמה 3 המקורית, העוסקת בשיטה לעשיית עסקים (שהתפרסמה במסגרת WO 2007/002296), אשר הדגימה מצב בו אין אופי טכנולוגי מוחשי – נמחקה. דוגמה 5 (GB 2171877 שעמד במרכז פסיקה בריטית מוכרת) שהדגים שיטה לעשיית עסקים שניחנה באופי טכנלוגי מוחשי – נמחקה אף היא. כך גם זכרה של דוגמה 12 (WO 2005/005004) נעלם מההנחיות הסופיות. דוגמה זו הציגה שיטה לסיווג תמונות שאין בה, לפי טיוטת ההנחיות, אופי טכנולוגי מוחשי. הסיבה למחיקת הדוגמאות לא הובהרה ונותרת השאלה האם המסקנות בדבר כשירות אותן ההמצאות לפטנט, כפי שהובאו בטיוטה, נותרו בעינן או לאו.

לקריאת המשך המאמר »

0

חוזר רשם: בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר ובקשות בינלאומיות

רשות הפטנטיםחוזר רשם חדש (חוזר רשם 013/2012 סימני מסחר – בקשות מתחרות אשר לפחות אחת מהן בקשה בינלאומית) מתייחס ליחס שבין האפשרות לפתוח הליך על ריב על פי פקודת סימני מסחר לבין סד הזמנים לקבלת החלטה בבקשה בינלואמית לסימן מסחר לפי פרוטוקול מדריד.

סעיף 29 לפקודת סימני מסחר קובע:

(א)  הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין והבקשה המאוחרת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו.

כפי שניתן להתרשם מלשון הסעיף, לרשם הפטנטים סמכות שברשות לעכב החלטתו בדבר קיבול שתי בקשות דומות עד להכרעה מי מביניהן עדיפה.

לקריאת המשך המאמר »

0

חוזר רשם: בקשה צבעונית תיחשב כבקשה המגבילה לצבע מסוים

 

(cc by Luis Argerich)

חוזר רשם 012/2012 – סימני מסחר – סימני מסחר המוגשים בצבע בא להסדיר את הגבלת הצבעים בבקשות לסימני מסחר.

פקודת סימני מסחר קובעת, בסעיף 9, כי ניתן להגביל סימן מסחר לצבע מסוים:

סימן מסחר יכול שיוגבל, כולו או מקצתו, לצבע או לצבעים מוגדרים; הרשם או בית המשפט, בבואם להחליט בדבר אפיו המבחין, יתחשבו בהגבלה זו; במידה שסימן מסחרי רשום ללא הגבלת צבע יראו כאילו הוא רשום לכל הצבעים.

על פי חוזר הרשם, עצם הגשת בקשה עם דמות צבעונית תיחשב כמגבלה לצבע המסוים המופיע בו. למיטב הבנתי, ואודה כי לא מצאתי אף פסיקה התומכת בגישתי או המתייחסת לסוגיה זו בדרך כלשהי, המצב הנהוג טרם חוזר זה הוא שעצם צירוף לוגו צבעוני אינו מהווה מניה ביה הגבלת הסימן לצבעים הנראים בו. אלא, שהגבלה זו נעשית באמצעות במפורש (ראו חלק 2 בטופס בקשת סימן מסחר, בסעיף ב' שכותרתו "מתבקשת הגנה לצבעים").

אם זהו המצב, הרי שאותה בקשה אם הוגשה טרם החוזר אינה מוגבלת לבצע מסוים ואם הוגשה לאחריו – מוגבלת גם מוגבלת. וכיצד הציבור אמור לעמוד על משמעות המרשם? האם הדין החל על בקשה שנרשמה בטרם מועד החוזר שונה מזה החל על בקשה שנרשמה לאחריו?

לקריאת המשך המאמר »

4

חוזר רשם: מסירת רשימת אסמכתאות

רשות הפטנטיםחוזר רשם 011/2012 – פטנטים "תשובת המבקש לדרישת הרשות להמציא אסמכתאות ופרסומים" קובע נהלים חדשים להגשת אסמכתאות בתשובה לדרישה לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים.

לקריאת המשך המאמר »

1

חוזר רשם 010/2012 – רישום שינויים בפנקס

תיקונים ביומן

(cc by-nd ASurroca)

רשם הפטנטים פרסם היום את חוזר רשם 010/2012 – פטנטים – רישום שינויים בפנקס שמתייחס לשלל סוגיות המשתקפות בפנקס הפנטנטים. בין היתר, ישנה התייחסות להעברת בעלות, רישום שיעבודים, רישיונות ועיקולים על פטנט, וכן שינויי שם. כמו כן החוזר עוסק בציון שם ממציא. בנוסף, החוזר מתייחס גם להחלפת עורך פטנטים או עורך דין מייצג ומבקש להבטיח שזכויות מבקשי ובעלי הפטנטים לא ייפגעו כתוצאה מכך.

הערה

לפחות ביחס להנחיות החדשות באשר לבקשה לציון שם ממציא, נראה שרשם הפטנטים חורג מהוראותיו המפורשות של החוק.

כיודע, ציון שם ממציא הינו מעין מימוש של זכות מוסרית, בדומה לדין בעניין זכויות יוצרים. בניגוד למצב שם, חוק הפטנטים מבהיר:

מי ששמו צויין כממציא, לא יהא זכאי בשל כך בלבד לזכות כל שהיא באמצאה ובפטנט

עם זאת, ובהערת אגב אזכיר כי לזכות הממציא עשויה לעמוד זכות לתמורה הקיימת לעובדים-ממציאים.

החוזר קובע כי מקום שבו מצוין כבר שמו של ממציא כלשהו ומתבקש שינוי כלשהו ברשימת הממציאים, יידרש אישורם של הממציאים הרשומים. הדרישה לאישור מעין זה – אף שהיא נראית הגיונית – אינה קיימת בחוק. לא זו בלבד שאישורם של שאר הממציאים הרשומים אינו נובע מהחוק, כלל לא ברור שהרשם מוסמך לפנות ולהודיע להם על קיומה של בקשה לציון שם ממציא. חוק הפטנטים קובע בסעיף 40 כי מקום בו ממציא מגיש בקשה לציון שמו, ובמידה והבעלות בפטנט אינה בידו, הרשם ייתן הודעה מתאימה לבעל הפטנט. עוד מוסיף הסעיף וקובע, כי במידה ומתקיימים הליכי התנגדות כלשהם, ההודעה תימסר גם לצדדים להליך. היינו, על פי החוק, הרשם מוסמך ומחויב להודיע לבעל הפטנט ולמי שהוא צד להליך התנגדות, אך לא לממציאים רשומים.

0

מערכת לעריכת פרטות בעברית

WIPO LogoWIPO השיקה גרסה עברית למנהל הטובין והשירותים של מערכת מדריד, שבאמצעותה ניתן לייצר פרטות מסווגת בהתאם לאמנת Nice. המערכת מאפשרת גם לבצע תרגום לשפות אחרות, כך שיכול להיות שההבדלים בין הגרסאות בעברית ובאנגלית יקטנו (וממילא, הנוסח האנגלי כבר אינו גובר). המערכת עשויה להיות שימושית לכל מי שמגיש בקשות לסימני מסחר, בין אם כבקשה לאומית ובין אם כבקשה בינלאומית במסגרת פרוטוקול מדריד.

(הודעת רשם הפטנטים בעניין. במסגרת ההודעה התייחס רשם הפטנטים גם לעדכון הסיווגים עליו כבר דיווחתי)

0

חוזר רשם: יבוטל נוהג הוספת "הצהרת הסתלקות" בבקשות לפטנט

רשות הפטנטיםחוזר רשם חדש פורסם ובו רשם הפטנטים קובע כי מעתה מבקשי פטנט לא יידרשו להוסיף "הצהרת הסתלקות" המבהירה אלו חלקים מן הפירוט אינם נופלים בגדר האמצאה מוגנת הפטנט.

לקריאת המשך המאמר »

9

אוטוטו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-sa Lindsey Bieda)

רשם הפטנטים ביטל את הודעות קודמו בעניין פטנטים בתוכנה ופרסם טיוטת הוראות עבודה לעניין סעיף 3 לחוק הפטנטים. לפי ההוראות החדשות, רשות הפטנטים מכירה באפשרות לקבל פטנטים בגין המצאות בתחום טכנולוגי, בלבד שבביצועה יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי. המשמעות האופרטיבית של הוראה זו הינה כי ישנה הכרה באפשרות לקבל פטנט על תוכנה בישראל.

בשלב זה טרם קראתי את הטיוטה בצורה מעמיקה, אך העדפתי לפרסם את דבר ההודעה בהקדם לטובת קהל קוראי הבלוג.

לקריאת המשך המאמר »

1

חוזר רשם: סיסמה תיבחן ככל סימן מסחר אחר

רשות הפטנטיםבעקבות פסק דין חדש ומנחה מבית המשפט המחוזי רשות הפטנטים עידכנה את הנחיותיה בדבר רישום סיסמאות כסימני מסחר. חוזר מ.נ. 29 שקבע כי סיסמה תהיה ברת רישום רק במידה ורכשה אופי מבחין כתוצאה משימוש ואם היא, כשלעצמה, מקשרת בעיני הציבור בין הטובין או השירותים אליהם הסימן מתייחס –  בוטל, ועתה נקבע, בעקבות פסק הדין כי סיסמה שבגינה מתבקש רישום סימן מסחר תיבחן ככל שאר הסימנים.

הודעת הרשות מיום 5.01.2012 נוקטת בלשון הבאה:

ביום 8.12.2011 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ע"ר 21488-05-11 (תל אביב – יפו) Eveready Battery Company Inc. נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (פורסם באתר נבו).

בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי "יש לבחון את כשירותה לרישום של סיסמא בדיוק באותו האופן שבו נבחן כל סימן אחר, מבלי שלחובתה של הסיסמא תיזקף הנחה אפריורית בדבר חוסר כושרה לשאת אופי מבחין מולד".

לנוכח האמור, מבוטל בזאת חוזר רשם מ.נ. 29 וכן מבוטלת ההפניה אליו בחוזר רשם מ.נ. 84.

תחילתה של הודעה זו במועד פרסומה, ביום ‏05 ינואר 2012, והיא תחול על כל הבקשות לרישום סימני מסחר שטרם ניתנה לגביהן הודעת קיבול.

נראה כי בעקבות פסק הדין המנחה, הקו הנוקשה של רשות הפטנטים שהיקשה על רישום סיסמה שיווקית כסימן מסחר יתמתן. הזמן ילמד האם מדובר בשינוי מהותי או במס שפתיים בלבד.

2

חוזר רשם חדש: איסור על שימוש בתביעות אומניבוס

 

אוטובוס שעליו כתוב אומניבוס

לא עוד אומניבוסים(cc by Jamiecat *)

חוזר רשם 008/2011 פטנטים – תביעות המפנות לשרטוטים ולהדגמות לצורך הגדרת תכונות או היבטים טכניים של אמצאה מיום 6.12.2011 מתייחס לשימוש בתביעות אומניבוס לשם הגדרת היקף המונופול בתביעת הפטנט. תביעות אומניבוס הינה תביעה אינה מגדירה את ההמצאה בעצמה, אלא עושה כן בצורה עקיפה – באמצעות הפניה לשרטוט מסוים או לכלל הפירוט. משום כך, תביעות מסוג זה נחשבות בארה"ב ככאלו שאינן תובעות במדויק את ההמצאה ולפיכך מפרות את דרישת  סעיף לפי 35 U.S.C. 112.

חוזר רשם מ.נ. 63 הגביל את האפשרות לקבל פטנט עבור תביעה בלתי תלויה מסוג אומניבוס, וקבע כי ניתן יהיה לעשות שימוש בתביעות מסוג זה רק כתביעות תלויות. עתה, מגדיר חוזר רשם חדש את האפשרות להשתמש בתביעות אומניבוס בצורה מצומצמת אך מהותית ולא פורמאליסטית.

אומנם החוזר מגדיר באופן ברור  כי לא יתקבלו תביעות אומניבוס, בין אם תלויות או בלתי תלויות. יחד עם זאת, מגדיר החוזר חריג המאפשר שימוש בתביעות כאלו כאשר יש בכך לקידום היעילות והבהירות:

מובהר כי, על תביעה המפנה לשרטוטים ולהדגמות, אך מציינת במפורש אילו היבטים או תכונות ספציפיים של האמצאה נתבעים מתוך שרטוט או הדגמה מסוימים, לא יחול סעיף 2 לחוזר זה, וזאת בתנאי שההפניה הינה לצורך תמצות ומניעת סרבול התביעה.

כך למשל, לגבי הדוגמאות הבאות לא יחול סעיף 2 לחוזר זה: תביעה לרצפים גנטיים המפנה לרצף המופיע בפירוט; תביעה למבנה גבישי של חומר המאופיין באמצעות תכונות פיזיקליות שתוצאות מדידתן מופיעות בשרטוט, אליו מפנה התביעה; תביעה למוצר או להתקן המאופיין על ידי צורה פונקציונלית שלא ניתן לתארה באופן מילולי והצורה מופיעה באופן ברור בשרטוט, אליו מפנה התביעה.

הוראות החוזר יחולו באופן מיידי ועל כלל בקשות הפטנט התלויות ועומדות אשר טרם ניתנה בהן הודעת קיבול.

1

חוזר רשם חדש: לא עוד הודעות "הנוסח האנגלי הוא הקובע"

(cc by-nc-sa  verbeeldingskr8)

חוזר רשם 007/2011 – סימני מסחר (הודעות המבקש בעניין נוסח הפרטה בבקשות לאומיות לרישום סימן מסחר) מבקש לשים סוף לנוהג לפיו מבקשי רישום מגישים רשימת סחורות ושירותים אליהם מתייחס סימן המסחר בעברית, תוך הוספת disclaimer לפיו הנוסח באנגלית הוא הנוסח העדיף, ולפיו יש לפרש את הנוסח העברי.
בחוזר הרשם החדש קובע רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר כי מעתה לא ניתן יהיה להוסיף הודעות כאלו, וכי על מבקשי הרישום תהיה החובה לוודא כי שתי הפרטות – זו בעברית וזו באנגלית – תהינה זהות.

לקריאת המשך המאמר »

2

חוזר 004/2011 – פטנטים – בקשות להארכת תקופת הגנה של פטנטים

היום פורסם חוזר 004/2011 – פטנטים העוסק בבקשות להארכת תקופת ההגנה של פטנטים, מכוח פרק ד', סימן ב' לחוק הפטנטים. החוזר עוסק בשני עניינים של פרוצדורה: סדר בחינה ותוכן הבקשה.
באשר לסדר הבחינה נקבע בפשטות סדר הנגזר ממועד פקיעת הפטנט ולא ממועד הגשת הבקשה.
באשר לתוכן הבקשה לצו הארכה, מעיר החוזר כי נוכח תיקון החוק משנת 2006, התקנות הרלוונטיות (תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה – סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ"ח-1991) אינן תואמות את הדרישה שבחוק. כיוון שכך, החוזר מבקש להבהיר מהם הפרטים שיש לציינם בבקשה לצו ארכה.

אני חש רגשות אמביוולנטיים לגבי העניין השני. מובן, כי מוטב כי הרשם והרשות יפעלו ליידע את הציבור בדבר הדרישות הפרוצדורליות, וכך יחסכו הסתבכויות מיותרות. כאשר התקנות אינן תואמות את הדרישה החוקית, הוצאת החוזר היא עניין מבורך. ברם, מקום בו יש חוסר התאמה בין התקנות לבין החוק מוטב לטעמי לפעול לתיקון התקנות, ולא לאיין עניין זה באמצעות חוזר רשם. כמובן, שכל עוד המדובר בפתרון זמני וארעי, אין כל בעיה עם החוזר. הניסיון מלמד כי תקנות הפטנטים השונות אינן מעודכנות תדיר ואין המדובר בפרט היחיד המופיע בתקנות כלשהן השונה מהוראות החוק. ועם זאת, אחרי כחמש שנים של מצב קיים, הבהרת העניין בחוזר – מבורכת היא. אני אקווה שהתיקון לא ייעצר שם.

14

פטנטים בתוכנה: הנחיות חדשות בישראל

ברקע האחרון בטרם סיים את תפקידו, הודיע רשם הפטנטים על מדיניות חדשה ברשות, אשר תיושם לאחר עזיבתו, ביחס לפטנטים על תוכנה.

כזכור, רשם הפטנטים הוציא בזמנו קול קורא לניירות עמדה מטעם הציבור ביחס לסוגיה של המצאות מבוססות מחשב. השאלה שעמדה במרכזו של הקול הקורא היתה:
"האם יש מקום לבחינה מחודשת של מדיניות רשות הפטנטים באשר לבחינת בקשות לפטנט בתחום התוכנה והחומרה?"
עתה, לאחר שעיין בעשרות ניירות עמדה, מן האקדמיה, מתעשיית התוכנה ומעורכי דין ועורכי פטנטים ומארגונים רלוונטיים (דוגמת נייר העמדה של עמותת המקור, אליו התייחסתי בעבר), קיבל הרשם את החלטתו ופרסם הנחיות חדשות בדבר בחינתן של בקשות פטנט המתייחסות לתוכנה.
ההנחיות הנוכחיות, הובאו בשלב זה ללא הנמקה או הסבר, ובצורה תמציתית ביותר, והן כדלהלן:
1. האמצאה כפי שהיא מוגדרת במערכת התביעות צריכה להיות בתחום טכנולוגי. דרישה זו נובעת מהוראות סעיף 3 לחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").
2. האמצאה נבחנת בכללותה מבלי להפריד את רכיבי התוכנה מרכיבי החומרה ומבלי להתמקד בתוכנה אלא בתרומת האמצאה ביחס לידע הקודם. תרומת האמצאה צריכה לבוא לידי ביטוי במערכת התביעות.
3. האמצאה בכללותה צריכה להביא לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
4. תרומת האמצאה כפי שנתבעת בתביעות ביחס לידע הקודם צריכה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, כנדרש בסעיף 3 לחוק. לחלופין, האמצעים (בכללותם) שבהם מגיעה האמצאה לאותה תרומה צריכים להיות חדשים ובעלי התקדמות המצאתית.
5. אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט. התוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי, שכן התוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים.
במבט ראשוני בהנחיות, ולאור הסעיף האחרון, נדמה כי רשם הפטנטים נותר בגישתו השוללת מתן פטנטים על תוכנה. ברם, ראוי לשים לב למספר שינויים מהגישה הקודמת:
ראשית, הבחינה היא של ההמצאה בכללותה. אם בעבר נתנו רמיזות כי יש צורך לבחון מהו "עיקר ההמצאה" מקום בו מדובר בהמצאה היברידית, ולוודא כי עיקרה מצוי מחוץ לתחום התוכנה, חוזר בו הרשם מדרישה זו. ההמצאה כולה צריכה להיבחן כיחידה אחת ולבחון איזו תרומה זו מביאה ביחס לידע הקודם.
שנית, בדומה לדין האירופאי, דורש רשם הפטנטים כי תרומת ההמצאה תתבטא בתחום טכנולוגי. מעניין יהיה לראות איזו פרשנות משפטית יעניק הרשם בכדי למצוא ביסוס לדרישה זו בחוק הפטנטים.
לעניין זה אציין כי נדמה שגישתו זו של הרשם תמשיך ותחסום את דרכם של ממציאים של שיטות לעשיית עסקים, כפי שהיה בעבר. נדמה כי לדעת הרשם, מקום בו מדובר בשיטה עסקית, אפילו היא מבוצעת על ידי מערכת מחשב, הרי שאין מקום להעניק בגינה פטנט.
הרשם ממשיך בגישתו כי תוכנה אינה "ביטוי טכנולוגי" וכיוון שכך הוא גורס כי אם השיטה אינה אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, הרי שאין מקום להגנה פטנטית. אני ממתין בקוצר רוח להנמקה של קביעה זו, שעל פניה נראית לי חסרה. ומי שעיין בדעתי בדבר פטנטים בתוכנה בוודאי יודע כי איני מסכים עמה. אף שיש משהו לא הוגן בשיפוט קביעות ללא בחינת הביסוס וההנמקה שלהן, אני מתקשה להתאפק ואציין רק את הפגמים הניכרים על פניה של האמירה המופיעה בהודעה עצמה.
ראשית, אינני מבין כיצד ניתן לומר כי משהו אינו טכנולוגי כיוון שהוא מוגן בחוק זכות יוצרים. למען הדיוק – עיון בהודעת הרשם מלמד כי זהו בדיוק הנימוק אותו הוא מביא. חוק זכות יוצרים אינו מתייחס לשאלה הטכנולוגית בשום צורה, ובוודאי אינו מגדיר את המונח "טכנולוגי". מכאן שמבחינה לוגית הטיעון כי "כיוון שהתוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים" הרי ש"תוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי" נראה לי פגום וחסר מהותית.
שנית, הרשם קובע כי "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט", והרי מושכלות יסוד הן כי תוכנה אינה מבצעת דבר. תוכנה היא ההוראה הניתנת למכונה אשר מבצעת אותה כלשונה. כיוון שכך, לעולם הצעדים אינם הצעדים "שהתוכנה מבצעת". האם ב"צעדים שהתוכנה מבצעת" מכוון הרשם לחישובים גרידא (mere crunching of numbers)? או שמא מדובר גם על תוצאות המוצאות ביטוי בפלט התוכנית דוגמת תדפיס נייר או תצוגת מחשב?
על נקודות אלו נאלץ לתהות, ולהמתין, בקוצר רוח – כבר אמרתי – לפירסום ההנמקה הרשמית.
0

הנחיות בדבר הגשה אלקטרונית של בקשות

רשם הפטנטים פרסם היום הודעה בדבר הגשה של בקשות במדיה אלקטרונית. בהמשך להודעה הקודמת בדבר כוונתו להוציא הנחיה כאמור, תיקן הרשם את ההודעה והבהיר מספר נקודות.

ראשית, אין כל חובה להגיש במדיה מגנטית, אלא ניתן לעשות כן בנוסף לדרישה לפי התקנות להגשה בנייר. יוער, כי כלל לא ברור איזו נפקות משפטית יש ל"הודעה", שהרי אין מדובר בחוק או בתקנה. ממילא הרשם זקוק להסמכה חוקית בכדי להגביל את הציבור בפעילותו, וזאת מתוקף עקרון החוקיות. עם זאת, ציבור המבקשים יוכל לסייע לרשם, וההודעה הזו, על אף שאינה מבהירה זו מפורשות ונוקטת לשון הוראה דווקא, מבקשת לאפשר לציבור – אם הוא מעוניין בכך – להקל על הרשות.
שנית, תחת ההנחיה הכללית בדבר שימוש בקובץ WORD, ניתנה הנחיה להשתמש בפורמט RTF. כידוע, מדובר בפורמט קנייני. עם זאת, מבירור שערכתי עולה כי הרשות שוקלת לאפשר בעתיד, לאחר התאמות טכנולוגיות, גם הגשה בפורמט פתוח, כפי שהצעתי בעבר. בעיניי, חבל שהרשות לא תיקנה עניין זה כבר בשלב זה, וחבל עוד יותר שלא הודיעה על כוונתה בצורה גלויה ומפורשת.
שלישית, ההודעה אינה מתייחסת עוד רק לבקשות הכוללת 200 עמודים או יותר, כפי שהיה בתחילה. אלא היא מתייחסת לכלל הבקשות לפטנט המוגשות בישראל.
לנוחיות הציבור, לשון ההודעה מובאת כאן.
הנדון: הודעה בעניין אופן הגשת מסמכים הנוגעים לבקשות לפטנט במדיה דיגיטלית
מזה זמן, נוהג ציבור המבקשים להגיש מסמכים הנוגעים לבקשות לפטנט גם על גבי CD(או DVD לפי הצורך), בנוסף להגשה בנייר (על פי התקנות).
בהעדר הנחיות ברורות באשר לאופן ההגשה במדיה דיגיטלית, הריני להבהיר כדלקמן:
1. מסמכים כאמור יוגשו בפורמט הבא:
א. הבקשה תהיה מחולקת לקבצים כדלקמן: קובץ תיאור, קובץ תביעות, קובץ שרטוטים (במידה וישנם) וקובץ רשימת רצפים (במידה וישנם);
ב. הקבצים המרכיבים את הבקשה יוגשו הן בקובץ מסוג RTF (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF;
ג. במועד ההגשה יכונו הקבצים "תיאור", "תביעות", "שרטוטים" ו"רשימת רצפים";
ד. בעת הגשת תיקונים יגיש המבקש את הגרסה המלאה של הקובץ הכולל את התיקונים המבוקשים ולא את הדפים המתוקנים בלבד. הגירסה תוגש הן בקובץ מסוג RTF (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF. סימון התיקונים יעשה באמצעות "עקוב אחר שינויים" בקובץ ה-RTF בלבד. בהגשת גרסאות חדשות בעקבות תיקונים, שם הקבצים יכלול את מספר הבקשה ואת המספר הגרסה, לדוגמא "תיאור123456גרסה2", "תביעות123456גרסה2".
ה. חלף הצורך לציין את מספר הגרסה בראש כל דף בקובץ ה-PDF המחליף, במזכר המלווה את הגשת התיקונים יצויינו במפורש העמודים בהם נערכו תיקונים בלי תלות במספר גירסת הקובץ. במקרה של הגשת שרטוטים מתוקנים יצויינו מספרי השרטוטים בהם בוצע התיקון ופירוט מהות התיקון.
2. קבצי ה-PDF המוגשים כאמור לעיל יוגשו חתומים באמצעות חתימה שתתווסף לעמוד האחרון. בהתאם, כאשר מוגש סט תביעות הכולל תיקונים, העמוד האחרון יוגש חתום באותו האופן (גם אם עמוד זה לא תוקן).
3. לגבי בקשות הכוללות רצפים גנטיים, פורמט ההגשה המתואר לעיל אינו גורע מדרישות חוזרים מ.נ. 51 ו-מ.נ. 64. לתשומת לבכם: בקשות הכוללות רצפים גנטיים שלא יוגשו בפורמט המוצע בהודעה זו, יעוכב פרסומם לצורך סריקת הרצף הגנטי מתוך המסמך בנייר שיוגש.
4. אין שינוי בהגשת טופס הבקשה לגבי בקשות אלה.
5. הנחיות ההגשה המפורטות בהודעה זו נובעות מהצורך לקלוט את הבקשות ישירות, ללא סריקה, במערכת התפעולית ולפרסמן (לאחר הקיבול) במאגר האינטרנטי.
6. הודעה זו תיכנס לתוקף ממועד פרסומה באתר האינטרנט של רשות הפטנטים ותחול גם על בקשות שטרם קובלו.
0

חוזר רשם חדש: איסור על הכללה על ידי הפנייה (incorporation by reference)

חוזר רשם מ.נ. 85 מתייחס לנוהג המקובל של הפנייה למסמכים חיצוניים והכללת תוכנם באמצעות ההפניה. לפי החוזר החדש, בקשת פטנט אינה יכולה להפנות למסמכי הבכורה שלה, אלא לכל היותר למסמכים המתארים את מצב הידיעות הקודם בתחום הרלוונטי. החוזר מוסיף וקובע כי במקרים בהם ההפניות מקשות על הבנת ההמצאה הנתבעת בבקשה לפטנט. כמו כן נאסרה מפורשות ההפנייה למסמך שאינו מפורסם.

בדין האמריקאי, מותר השימוש בהפניות מסוג זה (והמגבלות על השימוש מוסדרות בתקנה. ראו גם ההנחיות לבוחנים: MPEP 608.01). ברם, חומר המוכלל על דרך ההפנייה דינו שונה מזה המוכלל על ידי כתיבתו המפורשת. כך למשל, דיווחתי בעבר, לא ניתן להסתמך על טקסט שכזה לעניין פרשנות תביעות פונקציונליות.
עם זאת, ברור שמדובר בשתי אלטרנטיבות שיש לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. הכללת החומר כרוכה בעבודה נוספת, בין אם בעריכה בסיסית ובין אם בהתאמת הטקסט והמונחים לאלו בהם נעשה שימוש בבקשת הפטנט. החומר שמתווסף עשוי לשמש גם לצורף פרשנות התביעות, ומשום כך נדרש משנה זהירות. עבודה נוספת זו, למותר לציין, משמעה עלויות נוספות למבקש הפטנט. מנגד, אי הכללת החומר מעמידה את היכולת של המבקש להשתמש באמור במסמכים המצורפים בעמדת נחיתות.
תוכנו של החוזר מופיע להלן.

1. לעתים מפנים המבקשים בפירוט בקשות לפטנט למסמכים חיצוניים, כגון פרסומים קודמים ומסמכי הבכורה שעליהם מתבססת הבקשה, תוך שימוש בביטוי "incorporated by reference" וזאת כחלק מהתיאור התמציתי של מצב הידיעות בשטח האמצאה, או כחלק מתיאור האמצאה או דרך ביצועה.

2. כנגד הפניה זו מועלית על ידי בוחני הפטנטים השגה לפי סעיף 12 לחוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק") ותקנות 20(א)(1) ו-20(א)(2) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח – 1968 ונדרשת הכללת החלק הרלוונטי מתוך המסמך אליו מפנים בתוך הפירוט של הבקשה ומחיקת הביטוי "incorporated by reference".

3. השגה זו לא הועלתה באופן אחיד עד כה ולא עוגנה בהנחיות ברורות ועל כן אני מוצא לנכון לפרסם חוזר זה.

4. לפיכך, החל מפרסום חוזר זה תועלה ההשגה באופן אחיד:

א. לגבי הפניה למסמכי הבכורה המבקש יידרש לתקן את הפירוט באופן שהפירוט יכלול את החלק הרלוונטי מתוך המסמך אליו התבצעה ההפניה וההפניה תימחק כליל. תיקון כזה מהווה תיקון פירוט לפי סעיף 22 לחוק. תיקון מסוג זה לא ייחשב תיקון בעל אופי מהותי כמשמעותו בסעיף 23 לחוק.

ב. לגבי הפניה לפרסומים קודמים לצורך תיאור האמצאה או דרכי ביצועה, המבקש יידרש על פי שיקול דעת הבוחן, לתקן את הפירוט באופן שהפירוט יכלול את החלק הרלוונטי מתוך המסמך אליו התבצעה ההפניה. הבוחן ידרוש את התיקון האמור אם הוא סבור כי ההפניה לפרסומים הקודמים מקשה על הבנת דרך ביצוע האמצאה, בין היתר, במקרים בהם ההפניה הינה למספר רב של פרסומים.
תיקון כזה מהווה תיקון פירוט לפי סעיף 22 לחוק. תיקון מסוג זה לא ייחשב תיקון בעל אופי מהותי כמשמעותו בסעיף 23 לחוק.

ג. במקרים בהם מתבצעת ההפניה לפרסומים קודמים באמצעות הביטוי "incorporated by reference" לצורך תיאור תמציתי של מצב הידיעות בשטח האמצאה, יידרש המבקש למחוק הביטוי, בהתאם לתקנה 20(א)(1).

5. לא תתאפשר כלל הפניה למסמכים שלא פורסמו.

6. חוזר זה יחול על בקשות לגביהם טרם נשלח דו"ח בחינה ראשון במועד פרסום החוזר.

תגיות:
0

ככלל, לא תידרשנה עוד הודעות הסתלקות בבקשות לסימני מסחר בישראל

רשות הפטנטים פרסמה חוזר רשם מ.נ. 84 הנוגע לדרישת הודעת הסתלקות מרכיבים של סימני מסחר. לפי הוראת החוזר, מבקשי סימן מסחר לא יידרשו ליתן הודעת הסתלקות ביחס לרכיבים של סימן המסחר, אלא במקרים יוצאי דופן.

לשון החוזר:

הנדון: דרישת ויתור כתנאי לרישום סימן מסחר

  1. סעיף 21(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה") קובע כדלקמן: "היה סימן מסחר מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין מבחינה אחרת, וראה הרשם שאין בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי בדבר האמור או במקצתו, רשאי הוא, בבואו להחליט אם יירשם הסימן או אם יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנחוץ לדעתו לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום."
  2. על פי הוראה זו נדרשים בעלי בקשות לרישום סימני מסחר ליתן הודעות ויתור ביחס למרכיבים בסימנים שהרשם סבור כי הם מקובלים במסחר או שאינם בעלי אופי מבחין וזאת כתנאי לרישומם. יצויין כי בפועל במהלך השנים יושמה דרישה זו באופן בלתי אחיד ובמקרים רבים נוצרה אי וודאות באשר למדיניות הרשות בנושא זה ולמשמעות אי הפעלת הדרישה בכל מקרה ומקרה.
  3. דיני סימני המסחר מבטאים את התפיסה שאין להעניק לאדם זכות בלעדית להשתמש בסימן שהינו חסר אופי מבחין או מקובל במסחר, כאמור בסעיפים 8 עד 12 בפקודה. בנוסף, סימן המסחר המבוקש לרישום נבחן בכללותו ונרשם בכללותו ואף ללא הודעות ויתור כאמור, אין ברישום הסימן כדי להעניק לבעל הסימן זכות לשימוש ייחודי בכל רכיב בסימן בנפרד.
  4. לאור זאת, החל מיום כניסתו לתוקף של חוזר זה יחדל הרשם, ככלל, להתנות רישום סימנים הכוללים רכיבים שאינם בעלי אופי מבחין במתן הודעת וויתור כאמור. אין באמור כדי למנוע מהרשם להפעיל את סמכותו לפי סעיף 21 לפקודה במקרים המתאימים, לפי שיקול דעתו.
  5. בעל הסימן יוכל מסיבותיו הוא, במידה שיחפוץ בכך, לבקש מהרשם להוסיף הודעת ויתור כתנאי לרישום.
  6. הוראות חוזר זה תואמות את המגמה הרווחת במדינות אירופה שלא לדרוש עוד הודעות וויתור מסוג זה.
  7. אין באמור בחוזר זה כדי לגרוע מהוראות חוזרי רשם מ.נ. 29 (בקשות לרישום סיסמאות כסימני מסחר) ומ.נ. 37 (סימנים המכילים אותיות בודדות ומספרים).
  8. תחולה: חוזר זה ייכנס לתוקף ביום 3.10.2010.
  9. אנו צופים כי שינוי הנוהל יביא לייעול הליכי הבחינה וקיצור משכה ואחידות רבה יותר בתוצאותיה.
4

הנחיות בדבר הגשה אלקטרונית של בקשות – האם הקוד הפתוח נשכח?

רשות הפטנטים פרסמה הודעה לציבור בעניין בקשות פטנט הכוללות מעל 200 עמודים, וכעת היא מבקשת את תגובת הציבור בטרם ההודעה תהפוך לחוזר רשם.

לשון ההודעה:

הנדון: הודעה בעניין בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים
מזה זמן, נוהג ציבור המבקשים להגיש בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים גם על גבי CD (או DVD לפי הצורך).
בהעדר הנחיות ברורות באשר לאופן הגשת בקשות כאלה, הריני להבהיר כדלקמן:
1. בקשות כאמור תוגשנה בפורמט הבא:

  • א. הבקשה תהיה מחולקת לשלושה קבצים כדלקמן: קובץ תיאור, קובץ תביעות, וקובץ שרטוטים (במידה וישנם);
  • ב. הקבצים המרכיבים את הבקשה יוגשו הן בקובץ מסוג WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF;
  • ג. במועד ההגשה יכונו הקבצים "תיאור", "תביעות" ו"שרטוטים";
  • ד. המבקש לתקן פירוט לפי סעיף 22 לחוק יגיש את הגרסה המלאה של הבקשה הכוללת את התיקונים המבוקשים. הגירסה תוגש הן בקובץ WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF . סימון התיקונים יעשה באמצעות "עקוב אחר שינויים" בקובץ ה-WORD בלבד. בהגשת גרסאות חדשות בעקבות תיקונים בהתאם לסעיף 22 שם הקבצים יכלול את מספר הבקשה, לדוגמא "תיאור123456", "תביעות123456"

2. מסמכי הבקשה המוגשים כאמור לעיל יוגשו חתומים באמצעות חתימה סרוקה שתתווסף לעמוד האחרון. כן יוגש העמוד האחרון מודפס וחתום בידי מגישו על מנת לבדוק את ההתאמה בינו לבין הקובץ שצורף.
3. הכללים לעיל חלים גם על בקשות הכוללות רצפים גנטיים .הרצפים מהווים חלק מהתיאור לכן יש לכללם בקובץ התיאור שיוגש כמפורט בסעיף 1 לחוזר זה. פורמט זה הינו בנוסף לפורמט הגשת הרצפים בהתאם לחוזרים מ.נ. 51 ו-מ.נ. 64.
4. אין שינוי בהגשת טופס הבקשה לגבי בקשות אלה.
5.הנחיות ההגשה המפורטות בהודעה זו נובעות מהצורך לקלוט את הבקשות ישירות, ללא סריקה, במערכת התפעולית ולפרסם (לאחר הקיבול) במאגר האינטרנטי.

לטעמי יש בעיה אחת בהוראות אלו – הן מחייבות שימוש בתוכנת Word, שהיא, כידוע, תוכנה קניינית של מיקרוסופט. אמנם, רוב מוחלט של המשרדים בישראל נעזרים בתוכנות אלו (ומשרדי שלי בין אלה), אך ראוי לטעמי כי הרשם לא יגביל את ציבור המבקשים לשימוש בפורמט קנייני. זאת ועוד, אל לו למשרד ממשלתי לחייב את הציבור להשתמש בתוכנה קניינית מסוימת.

פתרון אחד הוא לאפשר לציבור המגישים להגיש בנוסף לקובץ ה-PDF גם קובץ בפורמט לא קנייני דוגמת ODF של OpenOffice Writer. הדבר אף מתבקש לאור העובדה שמשרד האוצר תומך וממן את פיתוח הגרסה העברית של תוכנה פתוחה זו.

0

חוזר רשם חדש: חלוקת בקשות לפטנט

עדכון: ביום 25.01.2016, בעקבות החלטת הרשם בעניין בקשת פטנט 234696 על שם Genentech Inc. מיום 12.1.2016 (פורסמה באתר רשות הפטנטים), בוטל חוזר רשם מ.נ. 81. 

 

השבוע פורסם חוזר רשם מ.נ. 81. החוזר מתייחס לאפשרות של מבקש פטנט לפצל את בקשתו למספר בקשות. מצב זה נדרש כאשר הבקשה תובעת יותר מאמצאה אחת (דהיינו, שתביעות שונות תובעות אמצאות שונות), שהרי סעיף 8 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 דורש:

פטנט יינתן על אמצאה אחת בלבד

בחוזר רשם זה, הצהירה הרשות על הפרשנות המשפטית הראויה בעיניו לסעיף 24 לחוק הפטנטים. סעיף זה מאפשר לחלק בקשה אחת למספר בקשות ובלבד שהבקשה טרם קובלה. הרשות קבעה כי מטעמי יעילות וודאות משפטית, הפרשנות הראויה לסעיף זה קובעת כי ניתן לחלק רק את הבקשה הראשונה. כלומר, בקשה שנוצרה כתוצאה מחלוקה – לא ניתן לחלק אותה בשנית. החשש של הרשות הוא מפעולות סרק של ממציאים שעשויים לרצות להשאיר בקשה במצב pending. היתרון בבעלות על בקשה שהיא תלויה ועומדת הוא בכך שניתן עוד לשנות אותה ואת התביעות שלה כך שיכסו מוצרים/תהליכים של מתחרים (ובלבד שהתיאור יתמוך בתביעת אמצאות אלו).

לנוחות הציבור, אני מפרסם את לשון החוזר גם כאן.

מטרת חוזר זה הינה להודיע לציבור על הפרשנות שתינתן ברשות הפטנטים לסעיף 24(א) לחוק הפטנטים, תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק").
1. סעיף 24(א) לחוק קובע כדלקמן: "כל עוד לא קובלה הבקשה, זכאי המבקש לדרוש שהיא תחולק לבקשות אחדות."
2. הוראה זו ניתנת לשתי פרשנויות שונות: האחת, כי הבקשה ההורה, והיא בלבד, ניתנת לחלוקה עד מועד הקיבול; השנייה, כי הבקשה ההורה, וכן כל בקשה חלוקה ממנה, ניתנות לחלוקה עד מועד הקיבול של כל אחת מהן.
3. הרשות מודיעה בזאת כי הפרשנות שתאומץ הינה כי הבקשה ההורה, והיא בלבד, ניתנת לחלוקה עד מועד הקיבול, וזאת, בין היתר, בשל הצורך לסיים את הליכי הבחינה בזמן סביר וכן משיקולים של וודאות משפטית לכלל הציבור.
4. חוזר זה ייכנס לתוקף במועד פרסומו באתר הרשות.
2

מגבלה על כמות התביעות בבקשת פטנט ישראלי

היום פרסם רשם הפטנטים חוזר חדש, חוזר רשם מ.נ. 78. החוזר מגביל את מספר התביעות הבלתי תלויות (independent claims) שניתן לכתוב לבקשת פטנט.

בלשון החוזר:
מספר התביעות הבלתי תלויות לא יעלה על שתי תביעות לכל היבט של הפטנט, כלומר:
א. תביעה אחת או שתי תביעות בלתי תלויות למוצר.
ב. תביעה אחת או שתי תביעות בלתי תלויות לשיטה להכנת מוצר.
ג. תביעה אחת או שתי תביעות בלתי תלויות להתקן לייצור המוצר.
ד. תביעה אחת או שתי תביעות בלתי תלויות לשימוש במוצר (תביעה מסוג "התביעה השוויצרית").
על אף שהחוזר הזה הוא מבורך, בכך שיוגבל מספר התביעות הבלתי תלויות ובכך יקל על עבודת הבוחנים, אינני סבור שהמגבלה האמורה בתחום סמכותו של הרשם. סעיף 8 לחוק הפטנטים קובע כי יינתן פטנט אחד בעבור המצאה אחת. ניתן, עם זאת, לתבוע אספקטים שונים של אותה ההמצאה. כך למשל, מפתח ומנעול יכולים להיות פנים שונים של אותה המצאה. באותה צורה, שרת ולקוח עשויים להיתבע באותו פטנט.
בהרבה מדינות ישנו תמרוץ כלכלי להפחית את מספר התביעות בכלל ומספר התביעות הבלתי תלויות בפרט. התימרוץ הזה, שאומץ גם בתקנות הישראליות, קובע עלות נוספת בגין כל תביעה החל מכמות ראשונית. בשיטה זו ישנו עידוד להימנע מהוספת תביעות לא נדרשות, אך אין בהן חסימה של האפשרות להוסיפן, אם המבקש חפץ בכך ומוכן לשאת בעלויות.
אף על דרך הכלל מספר התביעות שנקבעו בחוזר אמור להיות מספק, אם יימצא המקרה בו יידרשו תביעות נוספות בכדי להגדיר פנים שונים של אותה המצאה מאותו סוג של היבט, ספק אם ניתן יהיה לדחות את הבקשה מכוחו של חוזר זה.