חוק ארכיון

5

הכנסת קבעה: גם בישראל פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודשים

הכינו את היומנים. בקשת הפטנט תפורסם לאחר 18 חודש.

לאחר ציפיה ארוכה (ודיונים רבים בועדת חוקה), אושר תיקון לחוק הפטנטים שקובע כי בקשות לפטנט יפורסמו 18 חודש לאחר תאריך הבכורה שלהן. כזכור, מדובר בהצעת חוק שתואמת את התחייבויות המדינה והיא נועדה לייצר הרמוניה בין הדין הישראלי לבין הדין המקובל בעולם. המצב תחת הדין הישן היה כזה שבקשה לפטנט לא פורסמה בישראל עד אשר היא קובלה, וזאת אף אם במקביל הוגשו בקשות במדינות זרות שפורסמו בינתיים. אחת הבעיות שנוצרו נגעו לעובדה שלמבקש הפטנט לא היתה זכות לפיצויים לתקופת הביניים – בין הפרסום בחו"ל, כאשר דבר האמצאה נעשה פומבי, ועד לקיבול הבקשה בישראל. החלטה של בית המשפט העליון אף לימדה כי בתי המשפט לא יתערבו באיזון שקבע המחוקק לגבי הסעדים בטרם ניתן פטנט, ואף משום כך יש חשיבות יתרה לאיזון החדש שנקבע.

סעיף 16א לחוק הפטנטים הוא הסעיף הקובע את דבר הפרסום החדש, והוא עושה כן בזו הלשון:

(א) הרשם יפרסם הודעה באינטרנט, כאמור בסעיף 166א, סמוך ככל האפשר לאחר המועד הקובע, ובה רשימה של בקשות שכל המסמכים הנוגעים להן יהיו פתוחים לעיון הציבור באופן מקוון, ממועד הפרסום ואילך (בסעיף זה – ההודעה); ואולם לא יפרסם הרשם בהודעה כאמור –
(1) בקשה שסורבה או בוטלה לפני המועד הקובע;
(2) בקשה שדבר קיבולה פורסם לפי סעיף 26 לפני המועד הקובע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ההודעה לעניין בקשה שהיא בקשה בין-לאומית כהגדרתה בסעיף 48א, תפורסם בתוך 45 ימים מהמועד שבו קיים המבקש את הוראות סעיף 48ד.
(ג) לעניין סעיף זה, "המועד הקובע" – 18 חודשים מיום הגשת הבקשה ללשכה, ולעניין בקשה שנדרש לגביה דין קדימה – 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת כמשמעותה בסעיף 10(א), או 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר כאמור בסעיף 10(ב), לפי העניין.

לקריאת המשך המאמר »

0

בקרוב: הגשת בקשות PCT באינטרנט

 

מקלדת במקום עט

(cc by-nc-nd odaiwai)

תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון), התשע"ב-2011 מאפשרות להגיש בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT באחת משלוש דרכים:

  1. מודפס על נייר.
  2. על גבי מדיית מחשב (למשל, דיסק).
  3. באמצעות האינטרנט.
תקנות אלו מגיעות בהמשך להודעת הרשות מנובמבר כי בכוונתה לאפשר בקרוב הגשה מקוונת של בקשות פטנט. עתה, הרשם מוסמך יהיה לקבוע כללים לעניין הגשת בקשות בצורה זו, ובלבד ש"שוכנע כי אופן ההגשה האמור עומד בדרישות אבטחת המידע של משרד המשפטים".
נראה כי אנו הולכים ומתקרבים לשאר המדינות המתקדמות המאפשרות הגשות אלקטרוניות באמצעות האינטרנט. אני מאמין שלאחר שיהיה לרשות הפטנטים ניסיון חיובי עם הגשות אלקטרוניות של בקשות PCT, לא ירחק היום בו נוכל להגיש גם בקשות ישראליות ושלבים לאומיים באופן זה.


עדכון 29.12.2011: בעקבות פרסום התקנות, הודיעה הרשות, בהודעתה "הגשה אלקטרונית במחלקת ה-PCT – עדכון" כי מעתה אין עוד חובה להגיש בנוסף להגשה באמצעות התקן מדיה גם עותק פיסי מודפס. עם זאת, הרשות מבהירה כי התקן שאינו תקין לא יקנה מועד הגשה, ומשכך, ולשם הזהירות, יתכן כי מוטב יהיה עדיין להגיש גם עותק מודפס. ההודעה מוסיפה ומתייחסת גם להגשת מסמכי הבכורה, כאשר מובהר כי מי שמגיש בקשה באמצעות התקן חייב לצרף את מסמכי הבכורה שאינם מסמכי בכורה ישראלים, בעותק דיגיטלי על גבי התקן המדיה.
0

רשות הפטנטים דוחה את מועד הפיכתה לרשות חיפוש בינלואמית

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים הסמיך את רשות הפטנטים לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT. כעת, שר המשפטים הוציא תחת ידו צו הדוחה את מועד כניסת התיקון לתוקף. על פי הצו, רשות הפטנטים לא תחל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית המבצעת חיפוש פטנטים ועורכת דו"חות חיפוש עבור בקשות PCT עד לאפריל 2012.

צו הפטנטים (תיקון מם׳ 9) (דחייה  של  תחילת  החוק), התשע״ב – 2011 קובע בסעיף היחיד שלו כדלהלן:

מועד תחילתו של החוק [תיקון מס' 9. ז.ג.] יידחה ליום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012).

8

רשות הפטנטים מוסמכת לשמש כרשות חיפוש בינלאומי

רשות הפטנטיםהכנסת אישרה, והחל מהחודש הבא, רשות הפטנטים תוכל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית (International Search Authority או ISA) לבקשות PCT.

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים מסמיך את רשות הפטנטים להנפיק לערוך חיפושי פטנטים ולהפיק דו"חות חיפוש, בהתאם להוראות אמנת ה-PCT. בכך, נסללה הדרך לאפשר לרשות (אשר שינתה את שמה רשמית מהשם הקודם – "לשכת הפטנטים") להפוך לרשות חיפוש בינלאומית. כזכור, לפני כשנה נחתם ההסכם בין רשות הפטנטים לבין WIPO שאפשר לרשות הפטנטים לשמש כמרכז בחינה. כעת, המחוקק הישראלי מאשרר הסכמה זו ומסמיך את הרשות לפעול בהתאם.

הרשות הישראלית מצטרפת לרשימה המצומצמת של משרדי פטנטים המהווים כיום מרכזי בחינה עבור בקשות פטנט בינלאומיות: ארצות הברית, רוסיה, משרד הפטנטים האירופאי, סין, יפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה, קנדה, פינלנד, שבדיה, ברזיל, אוסטריה, המדינות הנורדיות (נורבגיה, דנמרק ואיסלנד) וספרד. בנוסף לישראל, גם מצרים והודו צפויות להפוך בקרוב למרכזי בחינה, לאחר ש-WIPO
אישרה גם אותן.

הפיכת הרשות לרשות חיפוש צפויה להביא הכנסה נאה למשרד הישראלי. אף שהרשות טרם הודיעה מה תהיה האגרה שבכוונתה לגבות, ברור שמדובר בסכום לא מבוטל שכנראה יהיה באותם סדרי גודל כמו של מרכזי הבחינה האחרים. כך למשל, כיום מבקש ישראלי יכול לבצע את הבחינה באמצעות המשרד האירופאי או אמריקאי וזאת בעלות של כ-1,800 אירו או כ-2,000 דולר. הרשות אף אינה מוגבלת מבחינת החוק הישראלי לטיפול במבקשים ישראלים בלבד, ומשכך כלל ציבור הלקוחות הפוטנציאלים עולה על 1,500 המבקשים הישראלים בשנה.

על פי התיקון לחוק, לדו"ח חיפוש שהונפק על ידי מרכז הבחינה הישראלי אין מעמד משפטי שונה משל דו"ח חיפוש אחר. זאת, בניגוד, למשל, למצב באירופה, שמתייחס לדו"ח הבחינה כאל השגות בוחן.

בהודעת הרשות הובהר כי בכוונתה להתחיל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית כבר בתחילת שנת 2012. עם זאת, המחוקק איפשר לרשות מרווח נשימה אם לא תסיים את ההכנות לפעילותה, ושר המשפטים יוכל לדחות את כניסתו לתוקף של התיקון.

(הודעת רשות הפטנטים)