חיפוש פטנט ארכיון

0

גוגל מספקת גישה גם לתיקי הבחינה במשרד הפטנטים האמריקאי

Googleבשקט, בשקט, ובלי הודעה רשמית, גוגל התחילה לספק גישה גם לתיקי בחינה של פטנטים במשרד הפטנטים האמריקאי. גוגל סורקת את מאגרי המידע הפומביים של ה-USPTO – ובראשם, ה-Public PAIR, ומאפשרת להוריד העתקים של תיקי הבחינה גם באמצעות שירות Google Patents.

בשלב הנוכחי השירות החדש אינו מוסיף דבר על האפשרות הקיימת ממילא לגשת ל-Public PAIR ולהוריד את תיק הבחינה מאתר משרד הפטנטים האמריקאי בו. עם זאת, מדובר בשירות נוח יותר משל זה הרשות הממשלתית (למשל, כיוון שאין צורך לעבור מנגנון CAPTCHA), ואין ספק שבעתיד יתאפשרו אף פעולות חיפוש במידע המצוי בתיקי הבחינה עצמם.

לא הצלחתי לאתר הודעה רשמית של גוגל לשינוי, ונראה שהוא התרחש מתישהו במהלך פברואר. לפי האמור באתר של גוגל, נכון ל-11 באפריל 2012, במאגר של גוגל יש כמעט 1.8 מיליון תיקי בחינה. פרטים אודות הפורמט של תיקי הבחינה, ניתן למצוא כאן.

0

פסיקה: הפרה תורמת בארצות הברית דורשת ידיעה בפועל אודות קיום הפטנט

כזכור, לאחרונה בית המשפט העליון בחר תיק פטנטים נוסף לדון בו, והפעם דובר בסוגיה של הפרה תורמת (induced infringement).
סעיף 271(b) לחוק הפטנטים האמריקאי קובע:

Whoever actively induces infringement of a patent shall be liable as an infringer.
בעניין SEB קבעה ערכאת הערעור הפדראלית, בהחלטה תקדמית אודותיה דיווחתי בעבר, כי אין דרישה כי מי שמעודד את ההפרה ידע על קיומו של הפטנט אלא די באדישות מכוונת (deliberate indifference) לאפשרות כאמור. בית המשפט העליון דחה קביעה זו ברוב מוחץ (8-1).
נקבע, כי בכדי להיות חב בהפרה תורמת שכזו, על המעוול להיות מודע לכך שהפעולות אותן הוא מעודד את חברו לבצע מהוות הפרה של פטנט. כלומר, עליו להיות מודע הן לפעולות עצמן והן לקיומו של פטנט המעניק מונופולין עליהן. בית המשפט הוסיף וקבע כי לא ניתן יהיה להסתפק באמת מידה אובייקטיבית כגון רשלנות ואף לא באמת מידה של פזיזות (recklessness). עם זאת, נקבע, כי מקום בו נעשה מעשה מכוון להתעלם מהמציאות, הרי שמי שעצם את עיניו לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו ולטעון כי לא היה לו ידע ממשי בעניין. בית המשפט קבע – מי שפעל בכוונת מכוון להימנע מלאשר את החשד כי יש במעשים משום הפרה, רואים אותו כאילו ידע על קיומם. בעניין זה, לא די בחשד כלשהו אלא יש צורך כי היה חשד ממשי, שסבירותו גבוהה. ובמילותיו של בית המשפט:
"under this formulation, a willfully blind defendant is one who takes deliberate actions to avoid confirming a high probability of wrongdoing and who can almost be said to have actually known the critical facts"
 אמת מידה זו – של עצימת עיניים – היא גבוהה בהרבה מזו שנקבעה על ידי ערכאת הערעור, ומכאן כי מעתה והלאה יהיה קשה יותר להוכיח הפרה תורמת שכן יהיה צורך למצער במעשה מכוון מתוך כוונה להימנע מלאשר חשד ברמת סבירות גבוהה כי יש במעשים משום הפרת פטנט.
לטעמי, עניין זה מראה, פעם נוספת, מדוע ביצוע של חיפוש פטנטים עשוי לשמש כחרב פיפיות. ממצאי החיפוש עשויים להיות ההוכחה כי מי שחיפש ידע או למצער עצם עיניו מלדעת, כי במעשיו יש משום הפרת פטנט ומכאן להיות חב בהפרה ביודעין (willful infringement) או כי במעשים אותם הוא מעודד יש משום הפרה, ומכאן להיות חב בהפרה תורמת.
0

הצעת חוק: רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה

בתחילת החודש פורסמה הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 11) (רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה). הצעת חוק זו, בהמשך לתזכיר שהועמד לעיון הציבור בעבר, מציעה לעדכן את חוק הפטנטים בכדי להסמיך את רשות הפטנטים לפעול כרשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה של WIPO, כחלק מערכת ה-PCT. כזכור, אחד ההישגים הגדולים של רשם הפטנטים הקודם, ד"ר מאיר נועם, היה להפוך את רשות הפטנטים למרכז בחינה כאמור. ד"ר נועם אף הגדיל לעשות וסימן בריאיון הפרישה עמו הישג זה כהישג המשמעותי ביותר של כהונתו.
מרגע שרשות הפטנטים תחל לתפקד כמרכז בחינה של WIPO היא תוכל, בתמורה לאגרה נאה, להפיק דו"חות חיפוש בינלאומיים (International Search Report), להכין חוות דעת נלווית לדו"ח החיפוש (Written Opinion) וכן דו"ח בחינה מקדימה (International Preliminary Examination Report) ביחס לבקשות PCT שיופנו לרשות הישראלית.

0

ראיון עם מאיר נועם

לרגל פרישתו של ד"ר מאיר נועם מתפקידו כרשם הפטנטים, כלכליסט מפרסם ריאיון שערך עמו.

בריאיון, נועם מסמן את הפיכת ישראל למרכז חיפוש של WIPO כהישג הגדול שלו בתפקיד, שלטעמו יוכל לספק עבודה למדענים, למנוע בריחת מוחות, ולהכניס כסף זר למדינה.
3

חיפוש פטנטים: הגדרת המטרה בשביל להשיג תוצאה

(cc by-nd bk1bennett)

מה מטרת החיפוש? שאלה זו היא השאלה המרכזית אותה צריך להציב בפניו כל מי שמבקש לבצע, בין אם בעצמו, ובין אם באמצעות עורך דין או עורך פטנטים, חיפוש פטנטים. ממטרת החיפוש ייגזרו הפרמטרים הרלוונטיים לחיפוש ובינם אילו סוגי פרסומים יש לחפש, האם יש חשיבות לתאריך פרסומם ולשאלה אם קיימת זכות פטנט רשומה בדין והיכן.

אני נוהג להסביר ללקוחותיי, כי בבואם להגיש בקשה לפטנט, עליהם, לזנוח לרגע את המוצר אותו הם מתכוונים לפתח ולמכור. הפטנט הינה זכות המאפשרת למנוע מאחרים לפעול, אך היא אינה מקנה לבעליה את הזכות לנצל את המצאתו שלו. כך, מקום בו דין אחר מסדיר את אופן ניצול ההמצאה, יכול שדין זה יאסור על ניצולה. כזה הוא המקרה באשר מדובר בתרופות, אותן יש לאשר תחילה אצל הרגולטור הרלוונטי.
יתרה מזאת, יכול שיהיה בכוחה של זכות אחרת המוקנת לאחר למנוע את ניצול ההמצאה נושא הפטנט. לעניין זה אין דרך פשוטה יותר מאשר מתן דוגמה. נבחן המצאה חדשה וחדישה – סמארטפון בעל צג מגע, המאפשר שימוש ביותר מנקודת מגע אחת על גבי הצג. המצאה זו, המוכרת לכולנו כמוצר אייפון, מכשירי אנדרויד למיניהם וכיוצא באלה, אומנם עומדה בשלב כלשהו בדרישות דיני הפטנטים כאשר היא היתה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, ומכיוון שכך יכול שניתן לי בגינה פטנט. ברם, אם אייצר מכשיר שכזה, יכול גם יכול שאני מפר עשרות פטנטים קודמים. החל מפטנטים בגין טלקומוניקציה בסיסית (למשל, פטנט זה של אלכסנדר גרהם בל, לו היה עדיין בתוקף), דרך פטנטים המתייחסים למעבדים המצויים במכשיר, לזיכרונות על גביהם נשמר המידע, וכיוצא באלה. דוגמאות להפרות כאלו אנו רואים, חדשות לבקרים, ביחס לתביעות הדדיות של חברות הסלולאר השונות שמצויות עתה במלחמת פטנטים.
כיוון שזהו המצב, הרי שכאשר מבצעים חיפוש, מטרתו של החיפוש מגדירה למחפש אילו פרסומים עליו למצוא. כך, כאשר עורכים חיפוש לבדיקת האפשרות להגיש בקשה לפטנט, יש לבחון את שאלת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, ומכאן שיש לבסס מהו הידע הקודם הקיים. בין היתר, יש לחפש פרסומים כלשהם, שהתפרסמו ומשכך מהווים "ידע קודם". הפרסומים עשויים להתפרסם בכל מקום בעולם ובכל נקודת זמן. אף מהות הפרסומים אינה מעניינת בסוג חיפוש זה, שכן ידע קודם מתפרסם בין אם באמצעות פטנט רשום ובין אם מסגרת בקשה לפטנט. יתרה מזאת, הידע הקודם כולל גם מוצרים שנמכרו בשוק, מאמרים שהתפרסמו, הרצאות בכנסים וכיוצא באלה.
לעומת זאת, כאשר מבקשים לערוך חיפוש באשר לזכותך לפעול בשוק, הרי שיש צורך לבצע חיפוש אחר לגמרי. ראשית, על החיפוש להתמקד בטריטוריות רלוונטיות בהן אתה מעוניין לפעול. שנית, על החיפוש להתמקד בזכויות קיימות ולא בקיומו של "ידע קודם". כלומר, על החיפוש לאתר פטנטים שנרשמו ואשר עדיין תקפים בטריטוריה הרלוונטית.
במקרה מוכר בתחום, בו ניתן פסק דין בערעור רק לאחרונה, נפסק כי חיפוש פטנטים בוצע באופן רשלני. עם זאת, בשל העובדה שהחיפוש הרשלני נעשה לצורך בדיקת היתכנות לרישום פטנט, הרי שהנזק שנגרם כתוצאה ממנו ללקוח מוגבל לעלויות שהוצאו ברישום הפטנט, שהיה מיועד לכשלון מלכתחילה. הלקוח במקרה ההוא, ביקש כי יכירו גם בנזק נוסף שנגרם לו – עלויות פיתוח ויצור של אב-טיפוס המוצר. בית המשפט, לאחר שקבע כי עורך הפטנטים שם הסביר את ההבדל בין שני סוגי החיפושים ללקוח, פסק כי עלויות הפיתוח אינן חלק מהנזק שנגרם שכן מטרת החיפוש לא היתה להבטיח חופש פעולה (Freedom to Operate) כי אם לבדוק את סיכוייה של בקשת פטנט להבשיל לכדי זכות פטנט רשומה.
לסיכום, בעת ביצוע חיפוש פטנטים על הלקוח להגדיר את מטרת החיפוש. ראוי כי הלקוח יהיה מודע להבדלים שבין סוגי החיפוש השונים בכדי שיהיה גם לו נהיר וברור מדוע הוא מבצע את החיפוש, מה התוצרים יכולים להגיד לו וחשוב מכל – מה הם אינם יכולים להבטיח לו.
0

תרגומים אוטומטיים של פרסומי הפטנטים ב-EPO

משרד הפטנטים האירופאי, ה-EPO, הודיע כי חתם על הסכם שיתוף פעולה עם חברת גוגל. לפי ההסכם, גוגל תספק שירותי תרגום אוטומטיים לתכנים פטנטים, במטרה לאפשר חיפושי פטנטים יעילים יותר המתפרסים על פני שפות שונות, ובכדי להוזיל את עלויות רישום פטנט באירופה. כידוע, באירופה נדרש מבקש הפטנט לספק תרגומים רבים לבקשת הפטנט שלו, וזאת בהתאם למדינות בהן הוא מעוניין לקבל הגנה. עלויות אלו הן בלתי מבוטלות לעיתים, נוכח כמות המדינות והיקף החומר.

גוגל מצידה, תזכה לגישה למאגרי המידע של ה-EPO, ותוכל בכך לשפר את שירותי התרגום האוטומטיים שלה – בסופו של יום מדובר על מאגר עצום שיש בו גרסאות שונות של אותם טקסטים בשפות שונות. אף שבהודעה לא הוזכר הדבר, יתכן שיתאפשר לגוגל לכלול את הפרסומים האירופאיים בשירות חיפושי הפטנטים שלה.
הסכם זה מגיע על רקע הסכם אחר, עליו דיווחתי בעבר, בין משרדי הפטנטים האירופאי והסיני בדבר שיתוף פעולה שיאפשר חיפושי פטנטים במאגרים הסיניים באנגלית.
(מקור: הודעת ה-EPO)
0

איחוד מערכות סיווג הפטנטים – צעדים ראשונים בכיוון הנכון

משרד הפטנטים האירופאי,(EPO) הודיע כי הוא יחל לפעול ביחד עם משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) להסדרת מערכת מיון אחידה לשני המשרדים. ישנן מערכות סיווג שונות שיוצרות קושי בשעה שמבצעים חיפושי פטנטים. כך, המערכת האירופאית – ECLA – מבוססת על מערכת המיון של WIPO – מערכת ה-IPC. לעומת זאת, המערכת האמריקאית – ה-USPC שונה לחלוטין באשר היא אינה מבוססת על ה-IPC. אומנם, קיימים ממשקי המרה בין מערכת אחד לשנייה, אך לעיתים ההמרה אינה מדויקת דיה, וממילא יצירתה של זו מחייבת עבודה ידנית כפולה.

במסגרת פעולות חמשת משרד הפטנטים הגדולים (ארה"ב, אירופה, יפן, סין וקוריאה) לעידוד הרמוניזציה של מערכות הפטנטים השונות, הוטלה על ה-EPO להוביל איחוד מערכות הטקסונומיה הנהוגות במשרדים השונים.
מדובר, בלא ספק, ביוזמה מבורכת. שימוש בסיווגי פטנטים הוא דבר נחוץ ושימושי בעת ביצוע חיפוש פטנטים. עם זאת, לאור קיומן של מערכות הסיווג השונות, מי שמבצע את החיפוש נאלץ לזהות קטגוריות רלוונטיות לחיפוש בכל מערכת אם ברצונו לערוך חיפוש מקיף במאגרים שונים.
1

נחתם הסכם להפיכת רשות הפטנטים הישראלית למרכז בחינה בינלאומי של WIPO

ארגון WIPO הכיר רשמית בישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי לצורך מנגנון ה-PCT. ההכרה אומנם אינה מפתיעה – דיווחתי עליה בעבר ובישראל אף החלו בהליכי חקיקה מתאימים. עם זאת, ישראל כעת מצטרפת לרשימה אקסלוסיבית של 15 מדינות שבהן מתקיימים הליכי הבחינה הבינלאומית.

אין ספק כי מדובר בהכרה בינלאומית באיכותו של משרד הפטנטים הישראלי וביכולתו של המשרד לערוך חיפוש פטנטים איכותי ולייצר דוחות חיפוש ובחינה ברמה גבוהה.
במסגרת חתימת ההסכם עם WIPO, התחייב המשרד למספר דרישות סף, וביניהן מצבת כוח אדם של לפחות 100 בוחני פטנטים. מימון לתוספת כוח האדם סביר שיימצא באגרות שהמשרד יגבה בגין שירותיו החדשים. כמו כן, המשרד התחייב גם לשמור תיעוד של הליך חיפוש הפטנטים, תיעוד שסביר שישמר גם בפעולת הבחינה של הבקשות הישראליות. תיעוד זה צפוי לייעל את יכולתו של הציבור לבחון את תקפותם של פטנטים קיימים.
ותודה לעו"ד תומר אפלדורף על ההפנייה.
0

בקרוב: חיפוש במאגרים הסיניים באנגלית

משרדי הפטנטים האירופאי (EPO) והסיני (SIPO) הודיעו על שיתוף פעולה ביניהם במטרה להפוך את הפרסומים הסיניים לנגישים יותר לקהל קורא האנגלית. המשרדים מקדמים פרוייקט של תרגום אוטומטי מאנגלית לסינית ומסינית לאנגלית, כך שניתן יהיה לערוך חיפושים אחר מילות מפתח אנגליות גם במסמכים סיניים, ולהפך. בצורה זו, חיפוש בשפה אחת יאפשר מציאתם של פטנטים ובקשות לפטנט בשפה אחרת.

היוזמה הזו מתווספת על השירות של WIPO שמאפשר חיפוש במספר שפות בו-זמנית. נכון להיום, השירות של WIPO מאפשר חיפוש במאגרים באנגלית, בצרפתית, בגרמנית, בספרדית וביפנית באמצעות שאילתא בודדת.
3

פסיקה: גם פרוביזיונאל יכול להיות פטנט צוללת

בעניין In re Giacominiקבע בית המשפט לערעורים הלכה חשובה באשר לתכולתו של סעיף 102(e) לחוק הפטנטים האמריקאי.

סעיף 102 עוסק בזיהוי פריטי ידע קודם שעשויים לשלול חדשנות והתקדמות המצאתית של בקשת פטנט נבחנת. בסעיף קטן e נקבע:
the invention was described in – (1) an application for patent, published under section 122(b), by another filed in the United States before the invention by the applicant for patent or (2) a patent granted on an application for patent by another filed in the United States before the invention by the applicant for patent, except that an international application filed under the treaty defined in section 351(a) shall have the effects for the purposes of this subsection of an application filed in the United States only if the international application designated the United States and was published under Article 21(2) of such treaty in the English language
סעיף זה מסמיך את בוחן הפטנטים לשלול את חדשנות המצאה נתבעת עקב קיומה של בקשה לפטנט שנתפרסמה או פטנט שניתן על בסיס בקשה לפטנט, ובלבד שהבקשה הוגשה לרשם הפטנטים האמריקאי בטרם המצאת ההמצאה על ידי מבקש ההמצאה הנתבעת. במילים אחרות, שאולי יפשטו את העניין למי שאינו מכיר את הסוגיה – בקשת פטנט של פלוני עשויה להישלל גם על ידי מסמך סודי שלא פורסם ושלא היה יכול להיות ידוע למגיש הבקשה בעת שהגיש אותה. משום כך, יש המכנים פריטי ידע קודם כאלו כ"פטנטי צוללת" או כ"ידע קודם סודי", שבקשות מתאימות הוגשו בעבר, והן סודיות ביום הגשת הבקשה של פלוני, ועם זאת הן עשויות לשלול את חדשנות המצאתו של פלוני או את ההתקדמות ההמצאתית שבה.
משום קיומם של "פטנטי צוללת" אלו, אין ולא יכול להיות חיפוש פטנטים שנערך בעת הגשת הבקשה שיהיה מקיף ומלא.
במקרה שנדון בפני בית המשפט לערעורים עמד "פטנט צוללת" שכזה, אשר הוגש כבקשת פטנט רגילה בארצות הברית לאחר הגשת הבקשה של גיאקומיני. עם זאת, בקשת הפטנט ההיא נסמכה על בקשת פטנט פרוביזינאל אשר הוגשה לפני המועד הרלוונטי.
כיוון שכך, בית המשפט נדרש לשאלה האם בקשת פרוביזיונאל עשויה להוות אף היא פטנט צוללת. לכך השיב בית המשפט בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – כן. החלטה זו נסמכה על פסיקה קודמת שבה הוכר פטנט צוללת שתבע דין קדימה מבקשה אחרת. בית המשפט קבע כין אין נפקא מינה אם נתבע דין קדימה מבקשת פטנט רגילה או מבקשת פרוביזיונאל. כך או כך, על בקשת הבסיס להיות מוגשת בארצות הברית, בבקשה שמתארת בצורה מספקת את ההמצאה.
(מקור: Patently-O)
0

חיפוש פטנטים

Soldier with Binoculars

(cc by expertinfantry)

אחת השאלות הראשונות שעולה בפני ממציא המבקש להגן על אמצאתו בפטנט היא האם האמצאה חדשה. לשם כך, נהוג לבצע חיפוש אחר פרסומים.
פרסום שעשוי לשלול את חדשנותה של אמצאה הינו כל פרסום שנגיש לציבור ושמאפשר לבעל מקצוע מיומן לנצל את האמצאה. פרסום עשוי להיות ספר בספרייה, אתר אינטרנט, פטנט או בקשה לפטנט, דברים שנאמרו בהרצאה וכיוצא באלה. ככלל, אין חשיבות לשפה שבה הדברים התפרסמו ואף לא למקום הפרסום, אך מטבע הדברים, ונוכח עלויות חיפוש גבוהות, נהוג לערוך חיפוש רק בשפה האנגלית ולהמקד במאגרים מקווננים.
ניצול של האמצאה עשוי אף הוא להיחשב כפרסום, ומשום כך מי שמבקש להגן על אמצאתו בפטנט נדרש שלא להשתמש בה בפומבי בטרם הגיש את בקשת הפטנט. לעניין זה ראוי לציין כי אין חשיבות לשאלה האם בעל מקצוע מיומן היה יכול להבין כיצד האמצאה פועלת מהאופן שבה היא נוצלה, אלא די בכך שהיא אכן נוצלה בפומבי. כלומר, נסיעה במכונית בעל מנוע חדש וייחודי בכבישי ארצנו ייחשב כפרסום אף אם מכסה המנוע היה נעול ומאובטח. לעניין זה אם תישאל השאלה הפילוסופית הידועה: אם עץ נפל ביער, ואיש לא שמע, האם העץ השמיע רעש? התשובה של דיני הפטנטים תהיה ברורה: לגבי הרעש, לא ברור; אבל העובדה שהעץ נפל – פורסמה וידועה.
הערה נוספת שיש לשים לב אליה היא כי הצעת מימוש האמצאה למכירה כמוהו כניצול האמצאה בפומבי. כלומר, מוטב כי ממציא המנוע האמור, לא יציע למכור מכוניות הכוללות את אותו המנוע, בטרם הגיש את בקשתו לפטנט.

הממציא "הקלאסי" – אותו פרופסור שעוקב אחר חדשות התחום הרלוונטי ומכיר כל חוקר בסביבה – דרך כלל יכול לענות בקלות על השאלה האם המצאתו חדשה היא או לאו. ברם, הממציא האופייני, שלמרבה ההפתעה הוא שונה מן הפרופסור, אינו בעל היכרות אינטימית עם תחום המצאתו. לאותו ממציא מומלץ לבצע חיפוש אחר פרסומים. תחילה, מומלץ כי יערוך חיפושים באמצעות מנועי חיפוש, דוגמת גוגל או בינג. במהלך החיפוש יספיק למצוא מוצר שמבצע את האמצאה (ויש לדייק – מוצר שמבצע את האמצאה, ולא מוצר המשיג את אותה מטרה שהאמצאה משיגה) בכדי לשלול את חדשנותה. ברי כי ככל שתיאור פעולתו של המוצר יהיה פרטני ומדויק יותר, יהיה זה קל יותר להבין אם הוא מנצל את אותה האמצאה או לאו. אגב, במהלך חיפוש שכזה, ייתכן וניתן להעריך את שוויה הכלכלי של האמצאה – שהרי אם ישנם מוצרים בשוק שפותרים פתרון דומה, ניתן להסיק מה גודלו של השוק הקיים, מיהם המתחרים, ואיזה יתרון אסטרטגי יעניק הפטנט למול מוצרים מתחרים. כאמור, פטנט הינו חרב ולא מגן.
לאחר החיפוש הראשוני, רצוי להמשיך ולהעמיק ולחפש פרסומי פטנט. כלומר, פטנטים שנרשמו ובקשות פטנט שפורסמו. יש לזכור כי על דרך הכלל בקשת פטנט אינה מפורסמת ביום הגשתה, ומשום כך ישנם פטנטי צוללת – בקשות שהוגשו אך טרם פורסמו ואשר עשויות לתאר את האמצאה עצמה. בשלב החיפוש אין כל דרך לזהות את קיומם של פטנטי הצוללת והם, למרבה הצער, אי ודאות שיש לחיות עמה.
חיפוש הפטנטים יכול להיעשות על ידי הממציא או על ידי בעל מקצוע, דוגמת עורך פטנטים או עורך דין. על דרך הכלל, עורך הפטנטים או עורך הדין יידעו לדמות חיפוש לצורה שבה רשויות הבחינה השונות יערכו את החיפוש, ומשום כך החיפוש שהם יערכו עשוי להיות איכותי יותר. עם זאת, בסופו של יום, השיקול הכלכלי הרלוונטי הוא עלות מול תועלת. בעוד הממציא עשוי להקדיש לחיפוש עשרות שעות, עורך הפטנטים לא ייעשה כן בתשלום סביר. כך או כך, החיפוש הוא דרך כלל אינדיקטיבי ואינו עונה על השאלה האם האמצאה היא חדשה והאם יש בה התקדמות המצאתית.

לממציא המעוניין, ישנם מספר הולך וגודל של מאגרים מקווננים המאפשרים חיפוש פטנטים בחינם. ראשית, ישנם אתרים רשמיים של רשמי הפטנטים כגון האמריקאי והישראלי. מאגר הרשם האירופאי, eSp@ceNet, כולל פרסומים ממספר רב של ארצות והוא נוח למדי. כמו כן, WIPO מאפשר חיפוש נוח גם כן באמצעות מערכת PATENTSCOPE. לבסוף, החיפוש שהוא אולי הנוח ביותר, הוא, כמו תמיד, החיפוש של גוגל. אם כי, המאגר של גוגל, לפחות בשלב זה, אינו מתעדכן באופן תדיר והוא אינו מקיף כמאגרי הנתונים האחרים.
בעלי המקצוע נעזרים גם במאגרים בתשלום, שהבולט שבהם הוא כנראה Delphion, ובתוכנות כגון PAT Monitor.

לסיכום, בפוסט זה התייחסתי לחיפוש פטנטים. אף שניתן לבצע חיפוש באמצעות עורך דין או עורך פטנטים, רצוי בטרם נכנסים להוצאות מיותרות, לערוך חיפוש ראשוני באמצעות האינטרט. הסברתי כי חיפוש שכזה מאפשר גם להעריך את השווי הכלכלי של האמצאה ולא רק את כשירותה לקבלת פטנט. לאחר סיום חיפוש ראשוני, ובהנחה ותוצאות החיפוש אינן שוללות את חדשנות האמצאה, ניתן לערוך חיפוש מדוקדק יותר באמצעות מנועי חיפוש ייעודיים לפטנטים. בחיפוש זה ישנו יתרון מסוים לחיפוש של בעל מקצוע, אף כי ניתן לחסוך בהוצאה (לא גדולה) זו. כך או כך, החיפוש לעולם לא יוכל להבטיח דבר, אלא לכל היותר להוות אינדיקציה לחומר הרקע הקיים, ולשוני שמוסיפה האמצאה החדשה על גביו.