טרול פטנטים ארכיון

0

ג'ון אוליבר על פטנטים

מסתבר שג'ון אוליבר הקדיש פרק אחד לפטנטים ולטרולי פטנטים. כמובן, שקשה להגיד שהוא מציג את הנושא בצרוה מקיפה; הוא מסתמך על מחקרים אמפיריים בעיתיים ושנויים במחלוקת וגם על גידול במספר התביעות שנגרם בצורה מכוונת על ידי הממשל האמריקאי. עדיין, פטנטים בפריים טיים זו תמיד סיבה למסיבה.

ובינתיים, לא להאמין, הבחור צייר כבר 19,183 חתולים!

0

מביך: אובמה מתלונן על גידול במספר התביעות שהוא יצר בעצמו

אובמה יוצא לאחרונה, במלוא המרץ, נגד טרולי הפטנטים הרעים. אם תרצו להקדיש לזה חמש דקות, בוודאי תצליחו למצוא אסופה של הצעות חוק שמבקשות להילחם באותם יצורים נלוזים (ואם לא, תזכרו שכבר כתבתי על SHIELD ותראו ריכוז הצעות כאן). דו"ח רשמי של הבית הלבן, שמבהיר שטרולים – נו נו נו – זה רע לכלכלה,

אובמה מקבל פרס נובל לשלום

טוב, נו. לא מביך כמו זה שנתנו לאובמה פרס נובל לשלום.

מזהיר שבשנתיים האחרונות מספר התביעות של אותם טרולים שילשה את עצמה. בתקווה שתרעדו מפחד, הממשל האמריקאי החליט באמת להתעלם מהמציאות.

אז, מה הסיפור? כפי שהערתי ביום העיון שקיימנו בזמנו, הרפורמה בדיני הפטנטים האמריקאית חייבה הפרדה של תביעות, מתוך מטרה להקשות על טרולי הפטנטים להביא נתבעים שונים למחוז האהוב עליהם – המחוז המזרחי של טקסס. הכלל המכונה dis-joinder קבע שהעובדה שנתבעים שונים נתבעים בגין הפרה של אותו פטנט לא תהווה עילה מספקת לנהל את התביעה כנגדם במאוחד. תוצאה מתבקשת היא יותר תביעות בגין הפרת פטנט. יתר על כן, וכיוון שטרולים נוהגים להגיש תביעות נגד מספר רב יותר של נתבעים, התוצאה הטבעית היא שיעור גבוה יותר של תביעות של טרולי פטנטים. ואם אתם מתעקשים על הוכחה אמפירית במקום נפנופי ידיים – יש גם מחקר מתאים.

אז מה היה לנו? אובמה שונא טרולים. אובמה משנה את החוק בשביל להקשות על הטרולים. הטרולים נאלצים להגיש יותר תביעות מבעבר. אובמה מתלונן על גידול במספר תביעות הפטנטים שמוגשות על ידי טרולים. אין דרך אחרת להגיד זאת: מביך.

3

מגן חדש נגד טרולי פטנטים

קפטן אמריקה נגד טרולי פטנטים?
(cc byPop Culture Geek)

בפעם האחרונה שS.H.I.E.L.D יצאו למלחמה, זה היה נגד לוקי וחבורת החייזרים המוזרה שלו. בהנחיית המנהל החדש שלהם, ברק אובמה (נשיא אפרו-אמריקאי  ראשון זה ללא ספק כוח על שווה במיוחד), הם הולכים להילחם עכשיו בטרולי הפטנטים

הצעת חוק חדשה הובאה לאחרונה לקונגרס האמריקאי. מעצבי ההצעה כינו אותה Saving High-Tech Innovators from Egregious Legal Disputes Act ובכך הצליחו במשימה לייצר לה שם מקוצר מגניב במיוחד: S.H.I.E.L.D. במסגרת ההצעה, טרולי פטנטים יתקלו במהמורות חדשות אם יבקשו לאכוף את הפטנטים שלהם במסגרת הליך משפטי.

לקריאת המשך המאמר »

0

כצפוי: התביעה הייצוגית נגד מראות אימאג' לא אושרה

(cc by-sa Ty Semaka)

כזכור, לפני כשנה הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברת מראות אימאג' בטענה שהחברה נוקטת בהליכים משפטיים מבלי שיש לה זכות שבדין. היום, התקיים הדיון בתובענה הייצוגית, ובמסגרתו הבקשה נמחקה ללא הוצאות. התובע הייצוגי פרסם היום בפייסבוק את ההודעה הבאה:

היום בבוקר, התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הבקשה לתביעה ייצוגית כנגד חברת מראות אימג' . הקשבתי בעיון רב להסבריה של כבוד השופטת המנוסה והאחראית גב' ענת ברון.

השופטת העריכה שיש משוכות רבות מדי לקבלת האישור לתביעה הייצוגית.

לדבריה, יש קושי רב בביטול כל ההסכמים שנחתמו בין מראות אימג' לבין אלו ששלמו לה .

בנוסף, אין מדובר בתביעה בין עוסק, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח. המחוייב על פי חוק תובענות ייצוגיות.

השופטת לא התייחסה כלל לשאלה, האם יש למראות אימג' זכות תביעה, מכיוון שזה איננו קשור להליך של אישור לתביעה ייצוגית.

החלטתי לקבל את המלצותיה של השופטת ולמשוך את הבקשה לתביעה ייצוגית.

השופטת לא פסקה הוצאות משפט נגדי, וזוהי אמירה בפני עצמה!

החלטה זו לא אומרת שיש למראות אימג' את הזכות לתבוע!

איאן כהן

כפי שציינתי בפוסט המקורי, ישנו קושי מהותי בשימוש בכלי התובענה הייצוגי לאור העובדה שהחוק אינו מאפשר לכל תביעה להתברר כתובענה ייצוגית אלא רק סוגי תביעות מסויימים. מסיבה זו תביעה ייצוגית כנגד מי שמפר זכויות יוצרים בצורה סיטונאית לא אושרה. הבקשה ניסתה להציג את התביעה כתביעה שבין עוסק לבין לקוח, אך מדובר בקונסטרוקציה שאינה טבעית, וכנראה שבית המשפט לא השתכנע ממנה.

כמובן שההחלטה אינה סוגרת בפני מי שנפגע מההתנהלות הזו להגיש תביעה אישית, ואולי אף קבוצתית, כנגד החברה בכדי לקבל את כספו בחזרה. אם כי, ספק רב אם סכומי הכסף שנגבו מכל אחד ממי שלכאורה נפגע, יכול להצדיק ולתמרץ הגשת תביעה אישית שכזו, תוך נטילת סיכון של הוצאות משפט.

לאור העובדה שכבר נפסק פעם אחת שחברה זו הגישה תביעה מבלי שהיתה לה זכות שבדיןנשאלת השאלה האם לא הגיעה השעה שהמחוקק יתייחס לתופעה של שימוש לרעה בזכויות קניין רוחני ויגדיר עילת תביעה (ייצוגית או אישית) כנגד גופים המנצלים לרעה הליכי משפט וזאת בכדי לייצר תמריץ כלכלי אמיתי להתמודד עם התופעה. וכן, כוונתי גם לחלק מטרולי הפטנטים, שמאיימים בתביעות בכדי להגיע לפשרות בסכומים שאינם מצדיקים אפילו הגשת כתב הגנה.

0

טרולים, כרישים וציפורים עצבניות – פרק חדש בפודקאסט של רן לוי על פטנטים

עושים היסטוריה! הפודקאסט של רן לוי על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה פרסם פרק על פטנטים. אומנם, הדיון אינו מעמיק יתר על המידה, וישנו ערבוב מושגי בין מדגמים לבין פטנטים, הפרק עצמו מעניין וכדרכו רן לוי מצליח להעביר את המידע בצורה מעניינת למדי.

ההקדמה לפרק:

חוקי הפטנטים מלווים את המהפיכה הטכנולוגית מזה מאות שנים, ומסייעים לקידמה ולשגשוג. אך בשנים האחרונות הפכו הפטנטים לכלי נשק בידיהן של חברות ענק ועורכי דין ממולחים…האם הפטנטים יבלמו את הקידמה במקום לסייע לה?

-על העקרונות החשובים שבבסיס שיטת הפטנטים המודרנית…
-על דילמות אתיות ומוסריות בתחומי הביוטכנולוגיה והרפואה…
-ועל טרולי הפטנטים שמאיימים על החברות הקטנות של ימינו, ואיך כל זה קשור לכלים חקלאיים במאה ה-19?

לשמיעה: פרק 115: טרולים, כרישים וציפורים עצבניות- על פטנטים בעידן טכנולוגיית המידע

0

הרצאה קצרה: איך ניצחתי טרול פטנטים

דרו קרטיס, מייסד fark.com, מספר בהרצאת TED קצרה על איך שהם נאבקו בטרול פטנטים שהגיש כנגדם תביעה.

בהרצאה דרו מסביר מדוע עלות המטרד (Nuisance value) של תביעה כזו עשויה להוביל לפשרות משמעותיות, ומספר שבפועל טרול הפטנטים לא יכל להצביע על ההפרה שעושה החברה שלו. אחת המסקנות של דרו נשמעת נכונה – יותר קל להתמודד עם טענת ההפרה מאשר להתמודד עם תקפות הפטנט (זה נובע מנטלי הוכחה מוגברים והבנה כללית שמשרד הפטנטים ממילא כבר אישר את הפטנט). מצד שני, לא הייתי סומך יותר מדי על הסטטיסטיקות שהוא מביא לעניין ההשפעה הכלכלית של טרולי פטנטים על הכלכלה האמריקאית.


(הרצאת TED מופצת תחת רישיון Creative Commons BY-NC-ND)

0

כנס: רפורמת הפטנטים בארצות הברית

כחבר ועדת קניין רוחני של מחוז מרכז, אני שמח להזמין את קוראי הבלוג לערב עיון בנושא "רפורמת הפטנטים בארצות הברית". ערב העיון יתקיים ביום חמישי, 10.11.2011 בשעה 16:45 ב"בית הפרקליט", ברח' דניאל פריש 10, תל אביב.
אני אדבר ביום העיון על טרולי הפטנטים ועל השפעת הרפורמה עליהם.

נשמח לראותכם בכנס.

עדכון: להרשמה באמצעות אתר מחוז תל אביב והמרכז – ראו כאן.

18

מחקר חדש: טרולי פטנטים פוגעים ברווחה המצרפית

זהירות? טרול פטנטים.
(cc-by gil mnogueira)

מחקר חדש ביקש לבחון נתונים אמפיריים באשר לפעילות הכלכלית של טרולי הפטנטים ועל השפעתם על הכלכלה. החוקרים, ג'יימס באסן, מיכאל מיורר, וג'ניפר פורד מאונבירסיטת בוסטון, פרסמו את מאמרם "The Private and Social Costs of Patent Trolls" ובו הם מציגים את ממצאיהם.
בבסיס המחקר, ההנחה כי מחיר המניה של חברה משקף את שוויה הכלכלי הנכון. תחת הנחה זו, שינוי במחיר המניה בחלון זמנים הרלוונטי לתביעה, לאחר שמנטרלים השפעות חיצוניות אחרות, מאפשר חישוב הנזק לנתבעת. ברם, הנזק לנתבע אינו סוף הסיפור, כיוון שישנו צד מנצח המרוויח מעצם הפעולה. בצורה דומה, ועל ידי התייחסות לשינוי במחירי המניות של טרולי הפטנטים, החוקרים מעריכים כמה מהשווי הכלכלי שנגרע מהנתבעים עבר לצד התובעים.
החוקרים השתמשו במאגר מידע של 1,630 תביעות טרולי פטנטים שנאסף על ידי Patent Freedom. מתוכם 62% עסקו בפטנט על תוכנה. כיוון שבהרבה מהתביעות היו מספר נתבעים (עניין שעתה, לאחר רפורמת הפטנטים צפוי להיפסק לאור קביעת כלל חדש בדבר אי-צירוף נתבעים), בסך הכל היו 4,144 זוגות של תובע-נתבע. על פי ממצאי המחקר, הנתבע החציוני הפסיד 20.4 מיליון דולר בשווי שוק ואילו ההפסד הממוצע היה 122 מיליון דולר.
בממוצע מדובר על נזק של כמעט 90 מיליארד דולר בשנה, בעוד שהרווח לטרולי הפטנטים הוא רק של פחות מ-8 מיליארדי דולרים בשנה.
החוקרים בדקו אם אובדן הרווחה המצרפית האבודה צמחה לשחקן אחר, והגיעו למסקנה כי התשובה היא לאו. הממציאים זוכים רק לפחות מ-2% מההפסד שנגרם לנתבעים. גם מתחרים אחרים אינם זוכים לחלק ניכר מרווחה זו ואף לא עורכי הדין והפטנטים העוסקים בניהול ההליך.

טרול פטנטים. יותר נזק מתועלת?
(cc-by-nc-sa thecrypt)

מכאן מסקנת המחקר כי הנזק שטרולי הפטנטים עושים גובר על הרווחה המצרפית שלהם.

הערות:
הנתונים נראים משכנעים על פניהם. אך חשוב לציין שמדובר על חברות ציבוריות. אינני יודע לאבחן בין טרול פטנטים המונפק בבורסה לבין כזה שמניותיו אינן נסחרות, אך לא אופתע אם יימצאו הבדלים מסוימים בין שתי יישויות אלו. בסך הכל, המחקר התייחס ל-14 טרולי פטנטים שנסחרים בבורסה (Acacia Technologies, Asure Software, Burst.com Inc, Decisioning.com Inc, Interdigital, Intertrust Technologies Corp, LecTec Corp, Mosaid Technologies Inc, Network-1 Security Solutions Inc, OPTi Inc, Rambus, Tessera Technologies Inc, VirnetX Inc, Wi-Lan) וגם גודל מדגם זה אינו בהכרח בעל תקפות סטטיסטית.
בעיה נוספת במחקר היא שהוא, כאמור, מתבסס על ההנחה שמחירי המניות משקפים שווי כלכלי אמיתי, וכי היד הנעלמה מתקנת את שווי החברות בצורה נכונה. הנחה זו, אף שהיא מקובלת בעולם הכלכלי, אינה תואמת את המציאות ונראה לי שהדברים ברורים, במיוחד לאחר משבר הסאב-פריים של 2008.
יתרה מכך, טרולי הפטנטים מעודדים ממציאים להמשיך ולהמציא. משכך, תרומתם לחברה אינה רק בעצם הגשת התביעה כי אם גם בעצם הגשת בקשות פטנט נוספות. בכך, הטרולים תורמים להרחבת הידע האנושי. יתכן שתרומה זו מוסיפה לרווחה המצרפית תועלת כלכלית שלא נמדדה במחקר. החוקרים מציינים עובדה זו, אך הם סבורים כי אין מדובר בתרומה משמעותית.

אף כל הבעיות הללו, המחקר נראה היה משכנע בעיניי. נראה כי טרולי הפטנטים פוגעים ברווחה המצרפית.
לטעמי, אין בכך לגזור את המסקנה אותה מבקשים החוקרים לגזור – כי אין הצדקה כלכלית-ערכית לקיומם של טרולי פטנטים. אף אם טרולי הפטנטים מקטינים את העוגה הכוללת, יתכן שהם מאפשרים חלוקה שונה של העוגה (הקטנה). הטרולים מעבירים מההון המצוי אצל חברות מסוימות ומעבירים את חלקו לממציא. בכך, הטרולים מייצרים צדק חלוקתי בהקטנת הפערים החברתיים בין בעלי ההון והממציאים.
האם צדק חלוקתי זה הוא ראוי? מהו יחס פגיעה ברווחה – צמצום פערים ראוי? לא יודע. תשאלו את ג'ון רולס ופילוסופים אחרים. לא אתיימר לענות על שאלות אלו.

(מקור נוסף: ars)

2

יש בבעלותך פטנט? עכשיו זה (אולי) הזמן למכור

האם עכשיו זו תקופת הגאות של נכסי הפטנטים? יש שיטענו כי הנתונים האמפיריים ללא ספק מצביעים שכן.
אז אחרי שמודו מכרה את תיק הפטנטים שלה במחיר של כ-200,000 דולר לבקשת פטנט/פטנט, ואחרי שתיק הפטנטים בן 6,000 הפטנטים של נורטל נרכש במחיר אסטרונומי של 4.5 מיליארד דולר, כלומר 750,000 דולר לפטנט (אחרי שגוגל קצת השתגעה בתהליך), אתמול נודע כי IBM מכרה אוסף פטנטים לגוגל.
הנתון הזה מעניין במיוחד כיוון שהאסטרטגיה המסחרית של IBM בנוגע לפטנטים היא ברורה: חתימת הסכמי רישיונות צולבים בינה לבין מתחרותיה. כלומר, IBM אינה נוהגת למכור את הנכסים עצמם, ואילו עכשיו הם החליטו לעשות כן. לאחר שגוגל הפסידה בהתמחרות לרכישת הפורטפוליו של נורטל, היה זה אך ברור כי היא תאלץ למצוא פתרון אחר, ובשל כך היא, ככל הנראה, הסכימה לשלם סכום כסף נכבד ל-IBM.
אז למה זה קורה? ראשית, בגלל המצב. מחירי המטריות עולים לאחר היורה, וגם מחירי התותחים מאמירים לאחר פרוץ המלחמה. נוכח מלחמות הפטנטים הבלתי פוסקות (כאן וכאן וכאן וכאן כבר נמאס לי).
שנית, בגלל שהתעשייה מבינה את השווי הפוטנציאלי של הפרת פטנט. אחרי שחברה קנדית קטנה זכתה בפיצויים בסך של כמעט רבע מיליארד דולר ממיקרוסופט בגלל feature זניח למדי, השוק לומד ומבין את השווי של הנכסים הללו, ואחת האינדיקציות הטובות לכך היא ההצלחה של RPX שתפקידה להגן על לקוחותיה מפני התקפות של טרולי פטנטים.
שלישית, קיומם של טרולי הפטנטים שיכלל את השוק. בעוד שבעבר, מסלול מסחור הפטנטים היחיד שהיה מקובל היה הקמת עסק והדגמת הטכנולוגיה עד כדי רווחיות או EXIT, טרולי הפטנטים הפכו את השוק למשוכלל (ובכך תרומתם החיובית, להשקפתי). כך הטרולים מאפשרים מיקסום מחירי הנכסים, לטובת הממציאים ובעלי הפטנטים.
כיום, יותר מתמיד, ובמיוחד בתחום של פטנטים בתוכנה, כל בעל פטנט צריך לשקול את אפשרות מימושו במכירה. הדבר נכון לבעלי פטנטים פרטיים, אבל גם לחברות שעוסקות בתחומים, ואף מנצלות את ההמצאות מוגנות הפטנט. חברות כגון אלה יכולות למכור את הפטנטים תוך שימור רישיון ניצול לעצמן, אם יש צורך בכך.
יכול להיות שמדובר בבועה, ושרמת המחירים לא תישאר בגובה הנוכחי לאורך זמן. סוחרי פטנטים שעמם אני בקשרים מספרים שהיום, יותר מתמיד, קל לקבל הצעות לרכישה, ובמיוחד כאשר מדובר בפטנטים על תוכנה.

(ותודה לשמואל אור על ההפנייה לאסטרטגיית ה-bidding של גוגל במכרז של נורטל)

עדכון (10.08.11): וכאילו להמחיש את הנקודה שלי, התפרסמה רשימה מעניינת של עסקאות פטנטים שבוצעו לאחרונה. בכלל אלו העסקאות הבאות:

  • Wi-Lan רכשה 60 פטנטים במחיר של 8 מיליון דולר. כלומר במחיר של כ-130,000 דולר לפטנט.
  • LSI העבירה 115 פטנטים ל-NetApp.
  • RPX קנתה 43 פטנטים.
0

אפל מגינה על המפתח הקטן: מבקשת להצטרף לתביעת הפרת פטנט של טרול נגד מפתחי אפליקציות

אפל החליטה להתערב בתביעות פטנטים שהוגשו על ידי טרול פטנט. החודש התפרסם כי טרול הפטנטים Lodsys הגיש תביעות הפרת פטנטים כנגד שבעה מפתחי אפליקציות. בתביעות נטען כי שני פטנטים של החברה, פטנט 7,222,078 ופטנט 7,620,565, הופרו על ידי מפתחי האפליקציות, באפליקציות השונות שלהן ל-iPhone ול-iPad.
בניגוד למפתחי האפליקציות הקטנים, שאין להם משאבים רבים להתמודד עם תביעת פטנט, והם מהווים טרף קל לטרול הפטנטים, התמודדות מול אפל היא כבר סיפור אחר. אפל ביקשה להצטרף להליך בכדי להגן על האינטרסים שלה תחת הרישיון שרכשה מטרול הפטנטים. נחכה לשמוע התפתחויות.

ובעניין דומה אך שונה – אותו טרול פטנטים מצא עצמו בצד השני, כנתבע, והפעם בתביעה לסעד הצהרתי כי הפטנטים שלה אינם תקפים. החברה שהגישה את התביעה היא ForSee שלקוחותיה קיבלו התראות לפני תביעה מטרול הפטנטים, והיא רצתה להקדים תרופה למכה.

(מקור: The Prior Art, FOSS)

0

להיות טרול פטנטים – האם זה משתלם? (2)

לפני כשנה, דיווחתי על נתוני שהתפרסמו שהראו כי עסקיה של Intellectual Ventures לא בהכרח משתלמים כלכלית. השבוע הוצגו נתונים חדשים, שמראים שיש מי שמצליח להרוויח מפעילות של טרול פטנטים. חברת RPX הונפקה בבורסה של נסד"ק (סימול RPXC). חברה זו עוסקת ברכישת פטנטים ומתן רישיונות לטכנולוגיה מוגנת הפטנט שלהם, בדגש על פטנטים בתוכנה ובמחשבים. כמו כן, החברה עוסקת בריגול עיסקי, ומספקת ללקוחותיה את הנתונים אותם היא אספה. בין לקוחותיה חברות ענק כמו גוגל, סיסקו, סמסונג, נוקיה ועוד.
על פי הדו"חות שסיפקה RPX בעת ההנקפה, החברה גרפה הכנסות בסך של כ-100 מיליון דולרים בשנת 2010, לעומת הכנסה של כ-30 מיליון דולרים בשנת 2009. הגידול ברווח הנקי יפה באותה המידה: תחת רווחים של כ-2 מיליוני דולרים בשנת 2009, בשנה האחרונה הרוויחה החברה כ-14 מיליון דולרים.
מדובר בחברה בת שנתיים בלבד, שכבר הצליחה להחזיר את ההשקעה בה, והכל ממודלים עסקיים המתבססים על פטנטים, וללא פעילות עסקית אחרת.
בשבוע האחרון החברה נסחרה בבורסה, ומחיר המניה כבר עלה בכ-10%.

RPX, כמו כל טרול פטנטים אחר, היא חברה שאינה עוסקת בפיתוח ובייצור בהתבסס על הטכנולוגיה שבבעלותה. טרולי פטנטים, המוכנים גם Non-Practicing Entities, או NPE בקיצור, הם יישויות כלכליות שנויות במחלוקת. אף שברור לכל כי טרול הפטנטים בעצמו אינו תורם בצורה ישירה, באשר הוא אינו יצרני ורק מוסיף מכשלות ומחסומים לגופים יצרניים בשוק, יש הטוענים כי הוא בעל תפקיד חשוב בעידוד ההתקדמות הטכנולוגית. טרול הפטנטים יוצר שוק משני של סחר בפטנטים והפקת רווחים מהם. בכך, טרול הפטנטים ממקסם את שווי הפטנטים בשוק, ומשכך מעודד את הציבור להמציא.
כמובן, שהטענה הזו מתבססת על ההנחה שפטנטים מעודדים חדשנות (טענה שרבים חולקים עליה, למשל כאן וכאן).

(על הזווית הישראלית בחברה, ראו הכתבה בכלכלסיט)

0

טרול פטנטים מציג: 16 פטנטים, 12 נתבעות ו-3 תביעות בגין הפרת פטנט

טרול הפטנטים Intellectual Ventures יצאה למלחמה. כנראה מתוך מטרה להראות שהוא אכן יכול לייצר רווחים למשקיעים, הטרול הודיע כי פתח בשלוש תביעות בגין הפרות פטנט. כל שלוש התביעות הוגשו בבית המשפט הפדראלי של מחוז דלאוור.
זו הפעם הראשונה שבה טרול הפטנטים הזה – המחזיק פורטפוליו פטנטים עצום ומגוון – מגיש תביעה. עד התביעות הללו, הטרול הצליח לייצר הכנסות רק ממכירת רישיונות שימוש. אבל אין ספק – מי שאינו מוכן להגיש תביעה על הפרת הפטנט שלו, יהיה לו קשה להיות שחקן חוזר בשוק ולהצליח ולמכור רישיונות שימוש. בסופו של יום, כל שהרישיון מבטיח הוא שבעל הפטנט לא יגיש כנגדך תביעה…
בתביעה הראשונה, שהוגשה כנגד צ'ק פוינט, סימאנטק, מקאפי וטרנד מיקרו נטען כי הופרו פטנטים ארה"ב 5,987,610, 6,073,142, 6,460,050 ו-7,506,155 הקשורים כולם לאבטחת תוכנה.
בתביעה השניה, נתבעו ארבע חברות, בגין טכנולגיות הקשורות ל-Field Programmable Gate Array. הפטנטים בתביעה זו הינם: 5,675,808, 6,993,669, 5,687,325, 6,260,087 ו-6,272,646.
בתביעה השלישית, נתבעו שלוש יצרניות של זיכרונות בגין הפרת פטנטים מתחום ה-DRAM וה-FLASH. הפטנטים במרכז תביעה זו הינם: 6,373,753, 6,462,998, 6,455,937, 7,444,563, 5,581,513, 5,598,374 ו-5,583,822.
Intellectual Ventures הודיעה כי במהלך השנים חברות רבות רכשו מהם רישיונות שימוש לפטנטים השונים שלהם. חברות שהתעלמו מפניות החברה לפתוח במשא ומתן נתבעו כעת. התביעות, כך נמסר בהודעה לעיתונות, משרתות את הממציאים, המשקיעים ואת מי שרכש רישיונות.
8

להיות טרולי פטנטים – האם זה משתלם?

נתונים חדשים שמתפרסמים מצביעים שיכול מאוד להיות שהתשובה היא לא. הבלוג TechCrunch מדווח כי מנתונים פיננסיים שאוניברסיטת טקסס פירסמה עולה כי עד עתה יש לה תשואה שלילית של 73%- ו-10%- בשתי קרנות של Intellectual Ventures, טרול הפטנטים המפורסם.

אומנם, כפי שהבלוג מדווח, מדובר על נתונים שעשויים להשתנות ושתלויים גם בעיתוי הכניסה של האוניברסיטה להשקעות. עם זאת, אם הנתונים הללו לא ישתנו, הדבר עשוי ללמד שבתוחלת – רכישת פטנטים לשם מינוף כלכלי באמצעות תביעות בלבד איננה משתלמת.
(ותודה לתומר אפלדורף על ההפניה)
0

תביעה בגין הפרת פטנט בסינון דואר זבל

36 חברות, לא פחות, נתבעות על ידי טרול הפטנטים InNova בגין הפרת פטנט ארה"ב 6,018,761. התביעה הוגשה במחוז המזרחי של טקסס, המוכר כמחוז המוטה לטובת בעלי פטנטים. הפטנט הנדון, אשר הוגש בשנת 1996 וניתן בשנת 2000, עוסק בשליפת מידע קונטקסטואלי לגבי שולח של הודעת דואל ממקור חיצוני להודעה. המידע הקונטקסטואלי הזה שימושי בסינון הודעת זבל לא רצויות. על פי הדיווח, בין 36 החברות נמצאות גוגל, אפל, מקאפיי ו-AOL.

מבט מהיר על תביעות הפטנט מגלה כי מדובר בתביעות רחבות מאוד. עם זאת, מנסח התביעות לא הכין כמעט תביעות תלויות. כיוון שכך, וכיוון שמדובר בתביעות רחבות, בסופו של יום לא מן הנמנע שהפטנט לא ישרוד את הליך הליטיגציה.

1

סימון כוזב – הטרנד הבא

פסק דין חדש של ערכאת הערעור הפדראלי גרם לפרץ תביעות בגין סימון כוזב.

סעיף 292 לחוק האמריקאי קובע קנס בסך לא יותר מ-500 דולרים למי שמסמן את מוצריו בסימון כוזב מתוך מטרה להטעות את הציבור. סימון כוזב יכול להיות סימון מוצר במספר פטנט, תוך הפניה לפטנט וכיוצא באלה, אך גם סימון מוצר כחוסה בצלה של בקשת פטנט הנמצאת בבחינה (patent pending). בכדי לעודד את אכיפתו של סעיף זה, קבע המחוקק מנגנון של אכיפה אזרחית – תביעת Qui tam – המאפשר לכל אדם להגיש את התביעה ולהתחלק עם הממשלה בגובה הקנס שנקבע.
בעניין (The Forest Group, Inc. v. Bon Tool Co. (Fed. Cir. 2009 הפך בית המשפט הלכה ישנה בת כמעט מאה שנה, לפיה הקנס מושת בגין כל כותר המסומן בסימון כוזב. בית המשפט סטה מקביעה זו והכריע כי הקנס הוא בגין כל פריט מהכותר. כלומר, על פי ההלכה הישנה מי שסימן מוצר, ממנו מכר מיליוני פריטים, בסימון כוזב, היה חשוף לקנס בסך 500 דולרים בלבד, היום הוא חשוף לקנס מקסימלי בגובה אסטרונומי – 500 דולרים כפול מספר הפריטים שמכר.
נוכח הלכה ישנה זו הוראת חוק זו הפכה כמעט לאות מתה, ותביעות ספורות בלבד הוגשו בגין סימון כוזב, לרוב במסגרת תביעות שכנגד ולא במסגרת עצמאית.
בית המשפט בחן גם את מקור ההלכה וראה כי היא אינה רלוונטית עוד לימנו אנו. בעוד שבעבר היה מדובר בקנס מינימלי של 200 דולרים בגין כל הפרה, הרי שכיום מדובר בקנס מקסימלי. כאשר מדובר בקנס מינימלי יש היגיון לחסום את גובהו כך שהוא יהיה פרופורציונאלי לעבירה, שהרי אם בית משפט אנוס לקבוע קנס בגובה של 200 דולרים לפחות בגין כל פריט, גובה הקנס עשוי להיות עצום.
בעקבות פסיקה זו, הוצפו בתי המשפט בתביעות בגין סימון כוזב. אתר חדש שנפתח עוקב אחרי התביעות השונות, ולפי הפרסומים בו הוגשו מתחילת השנה לא פחות מ-220 תביעות – כלומר למעלה מ-50 תביעות בחודש, וזאת לעומת מספר תביעות זניח בחמישים השנים האחרונות. עיקר התביעות, כצפוי או לא כצפוי, מוגשות על ידי עורכי פטנטים אמריקאים. ברי, כי לעורך פטנטים נגישות גבוהה לפטנטים ולהחלטות רלוונטיות בנושא. כיוון שכך, הם ככל הנראה הגוף היעיל ביותר לאכוף את האיסור האמור.
התביעות הללו הוגשו אף בטרם נקבע הקנס הפרטני בעניין Bon Tool. בעניין ההוא, ערכאת הערעור החזירה את הדיון לערכאה הדיונית לקביעת גובה הקנס לאור ההלכה החדשה. הערכאה הדיונית קבעה בסוף אפריל כי גובה הקנס הינו כל ההכנסות שנוצרו בעקבות מכירת המוצרים המוסמנים. קביעה זו, אף שהיא אינה מחייבת ואינה מהווה הלכה, עשויה לעודד את גל התביעות שהרי גובה הקנס שקול למחזור שהגיע עקב מכירת המוצרים המסומנים. מכאן שלא זו בלבד שגובה הקנס המקסימלי הוא עצום, אלא שגם הקנס הצפוי בפועל יהיה גבוה.
אף שיש שרואים במגישי התביעות זן חדש של "טרולי פטנטים", אין אלא מדובר במי שממש את מטרת החוק – אכיפה אזרחית אפקטיבית של איסור הנועד להגן על הציבור.
היום כבר לא יכול להיות ספק – שנת 2010 היא לא שנה טובה לסמן בה את מוצריך בסימון שאינו סימון אמת.
0

האם תעשיית הסלולאר על הכוונת של טרול הפטנטים IV?

פטנט US 7,679,604 שכותרתו "Method and apparatus for controlling a computer system" מתאר כיצד ניתן לשלוט על מכשירים אלקטרוניים באמצעות הזזתם. פטנט זה, אשר ניתן ביום 16.3.2010 מעניק מונופול בגין שליטה על מכשיר, כגון PDA או סלולארי, באמצעות שתי תנועות נגדיות של המכשיר (הזזה או סיבוב על גבי אחד משלוש המישורים X, Y, Z, ותנועה הופכית מתאימה). לפי הדיווחים, מדובר ב-Feature שקיים ברוב הסולאריים המודרניים ובכללם ב-iPhone של אפל, בנקסוס-1 של גוגל, בדרויד של מוטורולה, ב-Palm Pre של פאלם ובנוקיה 5800.

הפטנט, אשר עבר מספר בעלויות, מוחזק בצורה עקיפה על ידי Intellectual Ventures, אחד מטרולי הפטנטים הידועים ביותר (שאפילו זכה לערך בויקיפדיה).

בשל רוחבו של הפטנט, וכיוון שהוא מוחזק על ידי מי שאינו עוסק בייצור מוצרים אלא במקסום ערכן של זכויות קניין רוחני, תביעה עתידית בין Intellectual Ventures לבין שלל חברות הסלולאר היא, ככל הנראה, רק שאלה של זמן.
כזכור, וכפי שדיווחתי עוד היום, חברות הסלולארי מנהלות כיום מלחמת חורמה אחת בשניה ותביעות רבות בגין הפרת פטנטים מתבררות בימים אלו. אז מה זה עוד תביעה אחת?
פרסומים קודמים: TheMarker, בלוג גדג'טי.
ותודה לישי רבינוביץ' על שהפנה את תשומת ליבי לאייטם זה.
0

מחקר: תביעות של טרולי פטנטים

PatentFreedom, חברה שמבקשת לעקוב ולהפחית את החשש מטביעות של NPE-ים (Non Practicing Entities, או בשמם הפחות תקין פוליטית – טרולי פטנטים), מפרסמת באתר שלה נתונים אמפיריים אודות טרולי הפטנטים.

בין היתר, ניתן לראות עלייה משמעותית לאורך השנים בתביעות של טרולי הפטנטים. מסביבות ה-100 תביעות בגין הפרת פטנט בשנת 1998 לכ-500 תביעות בגין הפרת פטנט בשנת 2009. כמובן שהיה עדיף שבגרף זה יתווסף כמדד מנורמל מספר תביעות הפטנטים בכלל, לשם השוואה.
מבחינתי הנתון המעניין היה דווקא החברות אותן הטרולים אוהבים לתקוף – ובראשם אפל (56 תביעות משנת 2004), סוני (55), דל (50), מיקרוסופט (49), HP וסמסונג (48 כל אחת). אין ספק שמדובר בחברות שמי שאינו טרול פטנטים לא היה יכול לתקוף נוכח ארסנל הפטנטים שיש לכל אחת מהן. דווקא ענק הפטנטים IBM נמצא יחסית מאחור (מקום 22 ברשימה, עם 25 תביעות).
1

פטנטים הם כלי התקפי לא הגנתי

Knight with a sword and shield

(cc by-nc-sa One lucky guy)

בהמשך לשאלות שהעלה אחד הקוראים בתגובה לפוסט, החלטתי להתייחס בקצרה למשמעות זכות הפטנט כחרב או כמגן.

בפוסט אחר עמדתי על כך שלבעל פטנט ניתנת הזכות למנוע מאחר את השימוש בהמצאתו. כלומר, שאר הציבור כפוף לכוח שמוענק לבעל הפטנט. במובן ציורי, בעל הפטנט אוחז בידו חרב אותה הוא יכול להפנות כלפי מי שמשתמש בהמצאה שלו.
לעומת זאת, הפטנט אינו מעניק לבעליו חירות להשתמש בהמצאתו שלו. במצב בו פלוני מלין כי בעל פטנט מנצל את ההמצאה, בעל הפטנט לא יוכל להיוושע בטענה כי יש בידיו פטנט המתיר לו לעשות כן. במובן הציורי, הפטנט אינו יכול לשמש כמגן בידי בעליו.
ברם, בדומה לנשק גרעיני, גם החזקה של פטנטים יכולה לשמש לצורך הגנתי. אם היריב מודע לכך שבידיך פורטפוליו פטנטים רחב או אולי פטנט ספציפי על המצאה הדומה למוצר שלו, הוא יהסס בטרם יפתח חזית. חברות מסוימות מטפחות את תיק הפטנטים שלהן לצורך זה.
אך יש מי שאינם חוששים מארסנל הפטנטים שיש לירביהם ומבחינתם אפשר ללחוץ על הכפתור האדום ולהתחיל במלחמה. לא – הכוונה אינה לאחמדיניג'ד או דיקטטור אחר שלא חס על חיי עמו, אלא לטרולי הפטנטים. טרול פטנטים הוא, בכלליות, מי שמחזיק בפטנט בכדי לתבוע. הוא אינו מחזיק בפטנט לשם יתרון תחרותי או תפיסת נתח שוק. טרול הפטנטים ממתין על הגשר המטאפורי שייצר הפטנט ומבקש בקשיש ממכל אשר מבקש לעבור ולהשתמש בהמצאה שבבסיס הפטנט. ככזה, ההרתעה שמספק פטנט נגדי אינה מעניינו של הטרול, שכן הפטנט שיש בידי המפר לא ישפיע על הטרול לכאן או לכאן. או אז בא לידי ביטוי ההבדל שבין החרב נטולת העוקץ לבין מגן מוצלח שהיה עשוי לסייע למי שנופל ברשתו של טרול הפטנטים.
היחס לטרולי הפטנטים נע בין קצוות מנוגדים. יש שסוברים כי הטרולים הם אימת היער והעולם, שכן לשיטת אלו הטרולים פוגעים בחופש של הגופים היצרניים, מגדילים את עלויות הייצור, פוגעים בתחרות והכל מבלי לתרום דבר. מנגד, יש את אלו שסבורים כי הטרולים הם תופעה הגיונית וטובה. יש בין אלו אף כאלו שמתנגדים למונח טרול, ומעדיפים את הגדרה חפה מאסוציאציות שליליות כגון ישות שאינה משתמשת (Non-Practicing Entity, או בקיצור NPE). לדעת אלו, הטרולים הם תוצר של שוק הפטנטים המאפשר סחר חופשי בזכות הפטנט. באמצעות המסחר ניתן לתגמל את הממציא בגין תרומתו לידע האנושי. בעניין זה ראוי לשים לב כי העובדה שטרולים אינם חוששים מתביעות נגדיות מאפשרת להם להעריך את הפטנטים אותם הם רוכשים כשווים יותר. כיוון שכך, הם עשויים להסכים לשלם מחיר גבוה יותר מאשר רוכשים אחרים שאינם טרולים ובכך להגדיל את התגמול שהממציא יכול לקבל.
לסיכום, פטנטים הם אכן חרב ולא מגן. הפטנט מאפשר לתקוף את מי שמשתמש בהמצאה ולא יהווה מגן מפני טענה כנגד בעל הפטנט. עם זאת, כאימרה הידועה "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה". החזקת פטנטים עשויה להוות שיקול הרתעתי בפני תובע פוטנציאלי. בפוסט זה פתחתי צוהר לדיון בדבר טרולי הפטנטים. טרול הפטנטים, הסברתי, חסין מחששות מהחזקת פטנטים בידי אחרים, והוא חופשי לתבוע בגין הפרת זכויותיו בפטנטים ללא כחל וסרק.