יצירה ארכיון

0

האם יש זכויות יוצרים על מתכונים?

תמונה של עגבניות; tomaydo tomahadoפסק דין מהעת האחרונה מזכיר לנו את ההבדל בין היצירה שהיא "סיפור המתכון" לבין המתכון גופו. כך, במקרה שהתרחש באמריקה הרחוקה, הגיש בעל מסעדת Tomaydo-Tomahhdo שבקליבלנד, תביעה כנגד אחד משותפיו לשעבר, לאחר שזה פתח קייטרינג ועשה שימוש באותם המתכונים של המסעדה. המסעדה טענה כי מדובר ביצירות שזוכות להגנה כיוון שהן מקוריות והן תוצר של תהליך יצירתי של ניסוי וטעייה שבמסגרתו נבחרו המצרכים וכמותם המקורית, כמו גם התזמון הנכון לכל צעד וצעד. עוד נטען כי מדובר ביצירת לקט, בו הסדר והבחירה הם החשובים. לטענת המסעדה בעניין זה, המנות השונות נבחרו כך שהן יתכתבו אחת עם השנייה.

בית המשפט שדן בהליך, ואף ערכאת הערעור הרלוונטית, לא ראו עין בעין עם בעלת המסעדה. ערכאת הערעור דחתה את הערעור וציינה כי המסעדה לא הצליחה להוכיח קיומה של יצירה ברת הגנה. בית המשפט הבהיר: אין הגנת זכות יוצרים על המתכון עצמו: רשימת המצרכים היא בבחינת מידע גולמי שאינו ניתן להגנה, ואף ההוראות הפונקציונאליות הכלולות במתכון, כשלעצמן, אינן זוכות להגנה כלשהי. אכן, בהעדר ביטוי מקורי בתיאור המתכון והפעולות, לא יוכל המתכון הכתוב להיות מוגן בזכות יוצרים. עוד נקבע, כי אף יצירת אוסף אין כאן משהמסעדה לא הצליחה להראות אלמנט מקורי כלשהו באוסף כולו. אכן, כל מתכון דורש ניסוי וטעייה, איך בכך אין להשליך על האוסף כי אם על האופן שבו המתכונים נוצרים ומשוכללים. אף הטענה כי המנות מתכתבות אחת עם השנייה נדחתה משזו הובאה ללא נימוק ממשי.

בהתאם, בית המשפט דחה את הערעור וקבע: אין כל זכות יוצרים במתכון ואף לא בספר מתכונים שנאספו, בהעדר ביטוי מקורי כלשהו – בין אם בתיאור המתכון ובין אם בבחירת המתכונים עצמם.

((Tomaydo-Tomahhdo, LLC v. Vozary (6th Cir. October 20, 2015)

 

4

אין מניעה לפצח הגנה טכנולוגית בישראל

(cc by-sa Ras)

(cc by-sa Ras)

במהלך שנת 2006 התקיימו משחקי המונדיאל בגרמניה, והמונים צפו במשחקים השונים, ובהם גם ישראלים רבים. נראה שמרבית הישראלים צפו באמצעות שידורי הלוויין והכבלים ששודרו ברישיון מטעם בעלת הזכויות, חברת צ'ארלטון, אבל היו גם כאלה שצפו בשידורים באמצעות שידורי הלוויין של רשתות זרות, וללא רישיון מחברת צ'ארלטון. האשם אינו ברשתות הזרות אשר קודדו את שידוריהן וכיוונו אותם למקומות שונים בעולם. אלא, שה"אשם", ומיד יובהר מדוע הכתרתי מונח זה במרכאות, נמצא בחברה אשר מכרה מכשיר אשר פיצח את הקידוד. לקוחות החברה רכשו ממנה את המכשיר ויכלו לצפות בשידורים של הערוצים הזרים למורת רוחה של חברת צ'ארלטון.

החברה הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי, וזו הוכרעה לטובתה. בזמנו, הערתי את הערותיי על פסק הדין וציינתי כי בעיניי הוא שגוי. עתה, הסוגיה הובאה לפתחו של בית המשפט העליון אשר הפך את ההחלטה וקבע כי דיני זכויות היוצרים בישראל לא יסייעו לצ'ארלטון.

לקריאת המשך המאמר »

0

האח הגדול הפר זכויות יוצרים

האח הגדולתוכנית הטלוויזיה "האח הגדול" ביקשה להשתמש בשיר Maybe You Are של אסף אבידן במסגרת פרומו לאחת התוכניות. מפיקי התוכנית בדקו ושמחו לראות שהשיר מצוי ברישיון השמיכה שלהם עם אקו"ם. כיוון שכך, הם השתמשו בשיר לצורכי הפרומו. אלא, שבדיעבד מתברר כי הרישיון שהיה ניתן אך ביחס לשיר עצמו, ולא ביחס לזכויות היוצרים בתקליט שיצר אסף אבידן. המפיקים, כמובן, היו מודעים לקיומן של שתי זכויות נפרדות אלו – זכות היוצרים בשיר וזכות היוצרים בתקליט – אלא שיש להם שני רישיונות שמיכה מתאימים – אחד לגבי השירים עצמם, שנחתם מול אקו"ם, והשני – לגבי התקליטים – שנחתם מול איגודים שמנהלים זכויות בתקליטים, דוגמת הפדרציה הישראלית לתקליטים. מניסיונם של המפיקים עולה כי בעלי הזכויות המאפשרים שימוש ביצירות שלהם במסגרת רישיון שמיכה מהסוג הראשון, מאפשרים גם שימוש ברישיון שמיכה מהסוג השני. אלא, שבמקרה הנוכחי, לא כך הוא וזכויות היצירה בתקליט לא כוסו על ידי אף אחד מרישיונות השמיכה שלהם. הפרומו עלה לשידור כיומיים לפני מועד הקרנת התוכנית אותה ביקש לקדם. פחות מיממה לאחר שעלה, התקבלה דרישתו של אסף אבידן להפסיק לעשות שימוש ביצירתו. רק יום לאחר מכאן הפרומו ירד.

זכות יוצרים על יצירה וזכות יוצרים על תקליט

חוק זכות יוצרים מקנה זכות יוצרים על יצירות, למשל יצירות מוסיקליות או ספרותיות מקוריות, אך הוא מקנה זכות יוצרים גם על התקליט. התקליט, נבהיר, אינו אותה מדיה שפסה לה מן העולם, אלא הטבעה כלשהי – תהא הטכנולוגיה אשר תהא – של צלילים. בעוד זכות היוצרים על היצירה שייכת, על פי ברירת המחדל, ליוצר, זכות היוצרים בתקליט מוקנית מלכתחילה למפיק. נדגים את ההבדל בין שתי הזכויות. ביצוע פומבי של השיר, למשל על ילהקה שמבצעת גרסת כיסוי, מפרה את זכות היוצרים ביצירה הספרותית (המילים) והיצירה המוסיקאלית (לחן), אף אין בכך כדי להפר את זכות היוצרים בתקליט. לעומת זאת, אם די.ג'י ישמיע את הגרסה המקורית של השיר, כלומר, ינגן את הרצועה מתוך הדיסק, יהיה בכך כדי להפר את זכות היוצרים בתקליט.

בית המשפט הבהיר, כי עצם העובדה שהתקבל רישיון בגין זכות היוצרים ביצירה, אין בכך כדי לאפשר שימוש בתקליט בניגוד לזכות היוצרים בו. זאת, על אף שמדובר בשתי זכויות קרובות במהותן ולמרות שהן מוחזקות על ידי אותו אדם.

לקריאת המשך המאמר »

2

פסיקה: מיקרוסופט הפרה זכות יוצרים בגופן "קורן"

בראשית היה את גופן "קורן". פרשת בראשית בגופן "קורן" כפי שמופיעה בספר תנ"ך "קורן"

מזה שנים רבות מיקרוסופט עושה שימוש בגופן המכונה "גוטמן-קרן" במסגרת תוכנות אופיס השונות שלה. בית המשפט המחוזי קבע כי גופן זה הינו העתקה של גופן "קורן". משכך, ולאור מספר רב של הפרות לאורך השנים, בית המשפט פסק כי מיקרוסופט תפצה את בעלי הזכויות ב-400,000 ש"ח בגין הפרה זו. כמו כן, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על מיקרוסופט לעשות שימוש בגופן המפר מעתה ואילך.

לקריאת המשך המאמר »

1

פסיקה: עיריית קרית גת תפצה פסל בגין פגיעה בזכותו המוסרית

האנדרטה המוזנחת (צילום: אבנר בר חמא; פורסם ב-YNET)

זכותו המוסרית של היוצר הינה זכות נפרדת מזכותו הכלכלית לניצול היצירה, והיא כוללת בחובה את הזכות כי יצירתו לא תסולף באופן שיפגע בשמו. הפסל אבנר בר חמא הגיש תביעה כנגד עיריית קרית גת בגין פגיעה בזכותו זו לאור התנהלותה ביחס לשנים מפסליו שהוצבו ברחבי העיר.

הפסל הראשון, אנדרטה לזכר הנופלים, אשר הוצב בשנת 1998 הוזנח לאורך שנים עד ששופץ בצורה ששינתה את אופי היצירה:

לטענת התובע, במועד כלשהו בשנים 2005-2006, שופצה האנדרטה באופן אשר שינה את עיצובה המקורי. פסל האלומיניום נצבע בצבע שאינו מתאים, אשר גרם להתקלפות הצבע; שעון השמש נצבע בצבע שונה מצבעו המקורי ומעגל השיש שהקיף אותו נשבר; האנדרטה שופצה כך שעל לוח הזכוכית הודבק לוח פח בצבע אפור שאינו מאפשר את השתקפות המבקר, המילים 'בכל דור ודור' הוסרו, ושמות הנופלים נצבעו בצבע אפור אטום אשר פגע במראם והפך אותם לבלתי קריאים.

הפסל השני, פסל הפרח, הוצב בשנת 1975, והוא הוזנח משך שנים ומצבו התדרדר. פסל זה נעקר ממקומו במהלך עבודות גינון והושלך לאשפה. רק לאחר מכן הוא הועבר למחסני העירייה.

בית המשפט הבהיר כי זכותו המוסרית של אמן על יצירתו אינה זכות בלתי מוגבלת. זכותו של יוצר לשלמות היצירה אינה מונעת כל שינוי בה, אלא רק את השינויים שיש בהם לפגוע, מבחינה אובייקטיבית, בכבודו או בשמו. בנוסף, חוק זכות יוצרים קובע מפורשות כי זכות זו אף כפופה למבחן הסבירות.

לקריאת המשך המאמר »

0

ניצחון לגוגל: ממשק תוכנה אינו בר הגנה בזכויות יוצרים

בית משפט בארה"ב הכריע: גוגל לא הפרה את זכויות היוצרים של אורקל ב-Java במערכת אנדרואיד. בית המשפט קבע כי ממשק תוכנה – API – אינו בר הגנה באמצעות זכויות יוצרים. נקבע כי כל עוד מדובר במימוש עצמאי, גם אם של אותה הפונקציונאליות, הציבור חופשי להשתמש באותם השמות ואף לאגד את הפונקציות השונות לכדי מחלקות (Package) וחבילות (Class) בצורה דומה.  בכך, הוכרעו מרבית הסוגיות בתביעה שאורקל הגישה נגד גוגל, ונראה כי אין ספק שידה של גוגל על העליונה.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: הפרת זכות יוצרים בסרט פורנוגרפי

"אני אראה לך מה זה ביזוי מדים" (cc by-nc-sa capl@washjeff.edu)

בשנת 2003 החליטו שני שותפים, תומר הרפז וניר שחר, ליצור סרט פורנוגרפי כחול-לבן בשם "מרותקות לבסיס". לאחר מספר שנים, גילו השותפים כי אתרי אינטרנט הציגו עותקים בלתי מורשים של הסרט, ומכאן תביעתם שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה, וקבע כי זכות היוצרים בסרט נתונה לתובעים, וכי הנתבעים הפרו את זכות היוצרים. לעניין הבעלות בזכות היוצרים ציין בית המשפט כי:

"התובעים, כמי שכתבו את התסריט, ביימו והפיקו את הסרט, ערכו אותו, רכשו את כל זכויות הצילום בסרט – הינם ללא כל ספק "המחבר" של הסרט, ועל כן הם בעלי הזכויות ביצירה (…). התובעים מדגישים בתצהירם, שלא נסתר, כי לא העבירו את זכויות היוצרים בסרט לאדם או גוף כלשהו (…). התובעים, כפי שהוכח, הינם גם הבעלים של זכויות היוצרים ביצירות המשנה בסרט, כמו התסריט, הצילום, המוסיקה וכו'. כך גם אין מחלוקת כי הסרט (…) הינו יצירה "מקורית", כהגדרתה בסעיף 1(1) לחוק: כל שנדרש הוא שהיצירה אינה מועתקת מיצירה אחרת, ושהיא באה לעולם כתוצאה ממאמץ, כישרון והשקעה במידה צנועה ביותר"

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: אין זכות יוצרים במדריך טלפונים

yellow pages

(cc by-nc-nd Gregg)

האם למי שעמל רבות וריכז נתונים גולמיים לכדי ספר טלפונים יש זכות יוצרים על תוצר כפיו? זו השאלה עליה נדרש בית המשפט המחוזי בבאר שבע לענות.

מדריך הטלפונים "עומר פון" כולל את מספרי הטלפון ביישובים עומר, מיתר ולהבים, והוא נאסף בעמל רב. הנתבעת, מפעילה מקומון אינטרנטי לתושבי ישובים אלה, הפנתה, באמצעות קישורית, לעותק דיגיטלי של המדריך. על עותק דיגיטלי זה יצא קצפה של התובעת, והיא הגישה תביעה זו.

אף שבית המשפט לא הטיל ספק במידת ההשקעה, והגדיל להעיר כי המדריך זכה למוניטין בזכות איכות הנתונים, בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי אין זכות יוצרים במדריך הטלפונים.

לקריאת המשך המאמר »

4

פסיקה: חוות דעת של רואה חשבון היא יצירה המוגנת בזכויות יוצרים

בהחלטה שניתנה לאחרונה נקבע, לראשונה, כי חוות דעת של רואה חשבון הינה יצירה ספרותית הראויה להגנת זכות היוצרים.

קבוצת רואי החשבון דלויט
(cc by-nd mav.mbecker.net)

המקרה שהיה כך היה: רו"ח ועו"ד זאב שלום הכין עבור חברת דראל רם בע"מ חוות דעת מומחה ביחס לסיווג עסקאות ליסינג. חוות הדעת הוגשה, באמצעות משרד עורכי הדין שיבולת אשר ייצג את דראל באותו הליך.
כעבור זמן לא רב, פנתה דראל, שוב באמצעות משרד שיבולת, וביקשה ממשרד רואי החשבון בריטמן אלמגור זהר ושות', מקבוצת דלויט, להכין לה חוות דעת באותו נושא והפעם ביחס לעסקה מול חברה אחרת. משרד שיבולת העביר לבריטמן אלמגור את חוות הדעת הראשונה כבסיס להכנת חוות הדעת החדשה, ואכן, על בסיסה של זו, נכתבה חוות הדעת השנייה.
לכשהתובע גילה זאת, הוא הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקש פיצויים וכן צו מניעה שיאסור על שימוש בחוות הדעת.

לקריאת המשך המאמר »

19

מבוא לזכות יוצרים: היקף הזכות ומהי יצירה?

זכות היוצרים

(cc by-nc-sa ntr23)

אף שלרובנו, המונח "זכות יוצרים" מוכר הוא, לא תמיד אנשים מבינים את המשמעות המשפטית של מונח זה. בכתבה זו אנסה להסביר את הזכות, מבלי להעמיק יתר המידה אל עולם המשפט.

היקף הזכות
זכות היוצרים הינה זכותו של האדם על יציר כפיו הרוחני. בעוד שבעולם הגשמי, האדם יכול לאחוז בנכס שלו ולמנוע מאחרים ליטול אותו ללא רשותו, הרי שכאשר מדובר על יצירה – לא ניתן לעשות כן.
אקח דוגמה ואנסה להבהיר את כוונתי – ציור המונה ליזה המפורסם ניצב כבר שנים במוזיאון הלובר שבפריז. הציור עצמו – העותק המוחשי – הוא בחזקת המוזיאון ולא בנקל נוכל לקחת אותו. אבל, היצירה עצמה, לא נמצאת דווקא שם. הנה, היא נמצאת ממש כאן. כל אחד יכול להעתיק את הציור (בהצלחה כזו או אחרת) ולתלות בביתו את ציור המונה ליזה. ובעולם הדיגיטלי – העתקה מושלמת מושגת בלחיצת כפתור.
המשפט זיהה בעיה זו והחליט להתמודד איתה ביצירת זכויות יש-מאין. בניגוד לזכות של אדם על נכסיו הגשמיים – זכות שמשקפת את מצב הטבע – זכות היוצרים אינה משקפת את המצב הטבעי אלא מוסיפה עליו. מבחינה אנליטית, זכות היוצרים הינה הזכות למנוע מאחרים לעשות פעולות אסורות ביצירה. הפעולות האסורות מצוינות במפורש בחוק, וכל פעולה שאינה מופיעה שם מותרת לכל אדם. הפעולות האסורות, ביחס ליצירת צילום, הן: העתקהפרסום ראשוןשידורהעמדת היצירה לרשות הציבור ועשיית יצירה נגזרת. ביחס ליצירה קולנועית, מתווספת בלעדיות על ביצוע פומבי של היצירה והשכרת עותק פיסי שלה.
המשותף לכל הפעולות האסורות הוא שהן בעלות ערך כלכלי. באמצעות פעולות אלו יכול היוצר להפיק רווח כלכלי מיצירתו. זמר יוכל לשיר את שירו בפני קהל, סופר יפרסם את ספרו וידפיס עותקים ממנו, תוכניות משודרות לציבור הרחב, וגם תרגום הספר לשפה אחרת (יצירה נגזרת) מהווה אפשרות כלכלית מבטיחה להפיק הכנסה מהיצירה.
אז אם אמרנו שמבחינה אנליטית הזכות היא הזכות למנוע מאחרים לעשות מעשים, מבחינה רעיונית, הזכות מאפשרת ליוצר להפיק רווח מיצירתו.
"אז מה נותר מחוץ למעטה הבלעדיות?" שואל הקורא. ומעל לכל שאר התשובות נשארה זו –  השימוש ביצירה. שאיבת ההנאה מקיומה. אדם רשאי לדקלם לעצמו פואמה, לא ניתן למנוע ממנו להאזין לשיר ואף לא להרים ספר שמצא ברחוב ולקרוא בו. זכות היוצרים מאזנת בין הרצון לתמרץ את האמן מחד, ובין הרצון שהציבור יהנה מהיצירות החדשות, מאידך.
אבל שנייה, אתם חושבים. הלא אני עצמי הרהבתי עוז, והעמדתי לרשות הציבור (באמצעות לינק) את היצירה מונה ליזה. אז שנייה לפני שאתם מרימים את השפורפרת ומחייגים למשטרה (הפרת זכות יוצרים יכולה להיות גם עבירה פלילית), נדבר על איזון נוסף שהחוק מבצע. זכות יוצרים הנה זכות מוגבלת בזמן.
הזכות קיימת ותתקיים מיום היווצרות היצירה, מבלי צורך בכל פעולה מצד היוצר (ואף לא סימון ©), ועד ליום ה-31 בדצמבר בשנה השבעים למותו של היוצר. כך, ובניגוד לזכות של אדם על רכושו הגשמי, אשר לעד תתקיים (ואם לא, אז אשתי תשמח לקבל את הריהוט של לואי ה-14), הזכות על היצירה פוקעת. היוצר נהנה מיצירתו כל ימי חייו, וגם יורשיו זוכים להפיק עוד רווח כלכלי מהיצירה, כך שגם אם האמן לא מוערך בימי חייו, לפחות ליורשיו ירווח (ואן גוך הוא, כמובן, הדוגמה הבולטת).
סיכום ביניים
זכות היוצרים, אמרנו, היא הזכות למנוע פעולות אסורות. זכות זו קמה מבלי שהיוצר צריך לעשות דבר מעבר ליצירת היצירה עצמה, והיא מוגבלת בזמן. אבל בכל ההסבר הזה, הצלחתי לשטות בכם – קפצתי (באלגנטיות, אני מקווה) מעל השאלה המקדמית – מהי היצירה הזוכה לקבל זכות יוצרים.
מהי יצירה?
החוק הישראלי מגדיר את סוגי היצירות ומסווג אותן לסוגים שונים: יצירות ספרותיות (כמו סיפור, לקט, אבל גם תוכנת מחשב), יצירות אומנותיות (כמו צילום, ציור ופסל), יצירות מוסיקליות (כמו לחן) ויצירות דרמטיות (כמו הצגה או סרט). בכדי שיצירה תזכה בהגנת זכות היוצרים, עליה להיות מקורית ומקובעת. מקורית – ואין הכוונה לחדשה כפי שנדרש בפטנט, משמעה שנבעה מתוך היוצר תוך השקעת מאמץ ולו מינימאלי; שהוא המקור שלה ולא העתקה מאחר. מקובעת – שזכתה לעיגון מוחשי, בין בכתב, בהקלטה או בצורה אחרת, ובין שעל ידי היוצר או על ידי אחר.
זו ההגדרה המשפטית. אבל בעיקרה, יצירה היא לפחות מה שנדמה לנו שהוא יצירה. בתי המשפט הכירו בהגנת זכות יוצרים על מגוון רב של יצירות: הצגות, תמונות, ציורים, אוספים שהושקע יצירתיות באיסופם ועריכתם, טפסים, קריקטורות, מתכונים, מפות גיאוגרפיות ועוד. כל יצירה כזו, נקבע, היא ביטוי של רעיון. על הרעיון לכשעצמו אין הגנה, אבל אופן ביטויו – זוכה להגנה. כך, הרעיון הערטילאי המדבר על קורותיו של נער צעיר, המעוטר בצלקת דמוית ברק על מצחו, שגילה כי הוא קוסם ונשלח לבית הספר הרלוונטי הקרוב למקום מגוריו, אינו בר הגנה. אבל הביטוי של רעיון זה, על ידי הוספת עוד ועוד פרטים לרעיון – הוא זוכה גם זוכה להגנה זו (ומאפשר, כך מספרים, להפיק לא מעט רווחים).
מה אמרנו ומה החסרנו?
זכות היוצרים הינה הזכות של היוצר להפיק רווחים מיצירתו. הזכות מאזנת בין התמריץ ליצור יצירות, המתבטא ביכולת להפיק מהן רווח כלכלי, ובין הרווחה של הציבור שרוצה להפיק תועלת מהיצירות. נקודת האיזון שנקבע מתייחסת הן למשך הזמן שבו הזכות קיימת והן לפעולות שנשמרות כבלעדיות ליוצר.
אבל ברשימה קצרה זו לא נוכל לפרט הכל. כך למשל, התעלמתי מזכותו של היוצר לאבהות ולשלמות היצירה – זכויות הנגזרות ממה שקרוי "הזכות המוסרית". עוד התעלמתי מהחריגים לאיסור על אותן פעולות אסורות – ובראשן חריג ה"שימוש ההוגן". בנושאים אלו, וגם בנושאים אחרים, אעסוק בכתבות הבאות.
(כתבה זו התפרסמה במקור באתר MegaPixel)