כשירות נושאית לפטנט ארכיון

0

כשירות נושאית בארה"ב: כשמבקשים הגנה על התוצאה ולא על הדרך

רשת חשמל

(cc by-sa Vincent van Zeijst)

במסגרת פסק דין של ערכאת הערעור הפדראלית, נדונו פטנטים 7,233,843, 8,060,259, ו- 8,401,710. פטנטים אלה עסקו בניתוח בזמן אמת של מידע של רשת חשמל, זיהוי עומסים על הרשת, הצגה ויזואלית של מדד יציבות של הרשת וגזירה של מדד אמינות לרשת החשמל בהתאם. ערכאת הערעור בחנה את התביעות וקבעה כי מדובר ברצף פעולות המהוות רעיון אבסטרקטי, באשר כל פעולה בפני עצמה היא רעיון אבסטרקטי. ערכאת הערעור הבהירה שאוסף רעיונות אבסטרקטיים הוא, בפני עצמו, רעיון אבסטרקטי אף הוא. כיוון שהתביעות לא כללו אלמנט נוסף מעבר לרעיון האבסטרקטי ("something more") בית המשפט קבע כי אין בנמצא רעיון המצאתי שיוכל להפוך את התביעות המופנות כלפי רעיון אבסטרקטי להמצאה כשירה לפטנט. זאת, כיוון שהתביעות אינן מגבילות את האופן שבו הצעדים מבוצעים, ואלו מתבצעים, הלכה למעשה, באמצעות כלים סטנדרטיים ומקובלים בתחום.

בעלת הפטנט טענה כי עיבוד מידע רב בזמן אמת, למידע שבן אנוש מסוג לתפוס, ונוכח תוצאה זו מדובר בפתרון טכנולוגי הראוי להגנה. ברם, בית המשפט קבע כי לא די בתוצאה זו בכדי להוביל למסקנה של כשירות נושאית.

לבסוף, ערכאת הערעור קיבלה את מבחן העזר שניסחה הערכאה הדיונית:

The district court in this case wrapped up its application of the Supreme Court’s framework by invoking an important common-sense distinction between ends sought and particular means of achieving them, between desired results (functions) and particular ways of achieving (performing) them…

The court’s description is one helpful way of double-checking the application of the Supreme Court’s framework to particular claims— specifically, when determining whether the claims meet the requirement of an inventive concept in application. Indeed, the essentially result-focused, functional character of claim language has been a frequent feature of claims held ineligible under § 101, especially in the area of using generic computer and network technology to carry out economic transactions.

על פי מבחן העזר הזה, שלא נועד (ולאור שיטת המשפט האמריקאית המבוססת על תקדימים מחייבים – אף לא יוכל) להחליף את כללי הניתוח שנקבעו על ידי בית המשפט העליון באליס, יש לבחון את התביעות ולוודא האם התביעה מופנית להשגת התוצאה הרצויה או שמא לאופן שבו תוצאה זו מושגת. מבחן זה, נקבע, יכול לשמש כלי עזר בכדי לוודא שהתוצאה אליה הניתוח הכללי הוביל, היא אכן התוצאה הרצויה.

((Electric Power Group, LLC v. Alstom S.A. (Fed. Cir. August 1, 2016)

הערות:

זו אינה הפעם הראשונה בה אוסף רעיונות אבסטרקטיים נקבע כרעיון אבסטרקטי לכשעצמו (כך, למשל, היה גם בעניין intellectual Ventures), אלא שזו הפעם הראשונה, למיטב ידיעתי, שבית המשפט מצהיר על כך מפורשות. בהחלטה זו מדובר על הרכבה של רעיונות אבסטרקטיים מאותו סוג, ואכן נדמה שקביעה זו מתאימה. אלא שבמקרה של Intellectual Ventures הקביעה התייחסה לרעיונות אבסטרקטיים מסוגים שונים, ולטעמי נדרש נימוק משכנע בתרחיש שכזה.

מבחן העזר שאומץ כעת הינו מבחן מועיל למדי, ודומה כי הוא ברור ופשוט יותר מהמבחן שנקבע באליס. המבחן אף יורד לבסיס דיני הפטנטים המחייבים גילויה של המצאה ולא אך רעיון שהדרך לביצועו טרם ידועה. כך, למשל, אין ספק כי הרעיון לבנות מכונת זמן היה קיים זמן רב, אך ההמצאה הומצאה רק ב-1955 כאשר דוק בראון המציא את מחולל השטף (flux capacitor). ההבחנה הזו בין רעיון להמצאה לבין ההמצאה גופה הלכה ונעלמה עם השנים בעודנו מחפשים אחר משמעות המונח המופשט "רעיון אבסטרקטי", במצוות בית המשפט העליון האמריקאי.

2

פוסט אורח: אסור למנוע רישום פטנט על גנים

אורן הרמן, פרופסור להיסטוריה של המדע באוניברסיטת בר אילן, כותב במוסף הארץ האחרון על אחד ממשפטי הפטנטים החשובים והמרתקים של העת האחרונה, הוא התיק שנדון בימים אלו בפני בית המשפט העליון של ארה"ב בנושא הפטנטים של חברת Myriad על הגנים BRCA1 ו- BRCA2 שמקודדים למוטציה המגבירה את הסיכון להתפתחות סרטן השד, אשר מאפשרים מצדם לחברה למעשה לנכס לעצמה בלעדית כל שימוש מסחרי של הבדיקה לגילוי הסבירות ללקות במחלה (אותה היא מציעה לכל דכפין תמורת תשלום, בסך של 3,000 דולר).
הסקירה המקיפה של הרמן, המתפרסת על כמעט שלושה עמודים, כתובה אמנם בכישרון לא מבוטל ובשפה בהירה וקולחת, המשתדלת ואולי אף מצליחה להנגיש להדיוטות את התפיסות והתובנות המדעיות המורכבות של הביולוגיה המולקולרית שברקע הסכסוך המשפטי; עם זאת, בהיבט הדוקטרינרי של מוסד הפטנט ומהותו והכללים המקובלים על פיהם הוא מתנהל מקדמת דנא, למרבה הצער היא מפספסת לחלוטין – כשהתוצאה הבלתי נמנעת היא החלשה משמעותית של הטיעון הכללי שהרמן מנסה לקדם, אף על פי שחלק מהנקודות שהוא מעלה הן בהחלט תקפות, כשלעצמן.
בשולי החלק הראשון של הרשימה, לאחר ההקדמה הפותחת, המוקדש לתיאור עקרונות היסוד של דיני הפטנטים בארה"ב כפי שהם משתקפים מן ההיסטוריה החקיקתית וההלכה הפסוקה שם, לפיהם רעיונות ותגליות 'עירומים' לא יהוו נושא לפטנט בפני עצמם, אלא רק היישום שלהם לחיי המעשה עשוי להיות כשיר – הרמן משחית לא מעט מילים ודיו כדי להסביר שהגנים העומדים במרכזם של הפטנטים של Myriad אינם אלא סוג כזה של תגלית, נטילה של חומר המצוי בטבע כמות שהוא, בלא השקעת כל מאמץ מיוחד או ביצוע פעולה יוצאת דופן בו לאחר מכן, אשר על פי אותם עקרונות היתה צריך לכאורה להיפסל מרישום כפטנט. בחלק השני, לעומת זאת, הרמן מתאר באריכות ובפירוט דקדקני עד להחריד את נסיבותיו של מקרה אחר וותיק יותר שהצדיקו לטעמו רישום פטנט על גן – מדובר במחקר המורכב, הארוך והמתיש שערכו עובדי חברת Amgen לפני כשלושים שנה (ומן הסתם בתנאים נחותים בהרבה מאלו שעמדו לרשות חוקרי Myriad, על ספו של האלף השלישי לספירה) לצורך איתורו של גן האחראי ליצירת ההורמון אריתרופואטין ופיתוח תרופה לאנמיה המבוססת עליו.

לקריאת המשך המאמר »

3

האם אפשר לקבל פטנט על גן?

כידוע, גן הוא יחידת מידע אורגנית שמועברת בתורשה, לרוב באמצעות מולקולת DNA, והיא הקובעת את תכונותיו של האורגניזם. כיוון שכך, ישנה חשיבות לניסיון לפענח את התכונות הטמונות בכל גן ולזהות את אותם גנים שעשויים להיות קשורים לתכונות מסוימות. במיוחד, ישנה חשיבות בזיהוי של הגנים הקשורים למחלות תורשתיות בניסיון למצוא תרופה לאותן מחלות. אך האם זיהוי של תכונה הטמונה בגן היא בגדר אמצאה הכשירה מבחינה נושאית לרישום פטנט או שמא מדובר בתגלית שאין לקבל עליה בלעדיות?

פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין Myraid בערכאת הערעורים הפדראלית מכריע, בדעת רוב, שגן מבודד זכאי להגנה פטנטית, וזאת כיוון שאין המדובר בתגלית של חומר המצוי בטבע כי אם בתוצר יציר האדם. החלטה דומה כבר התקבלה בעבר על ידי אותה ערכאה בוטל על ידי בית המשפט העליון לאור פסק הדין שניתן לאחר מכן בעניין מאיו נ' פרומיתיאוס. שם, כזכור, בית המשפט קבע כי שיטה לאבחון מחלה היא בבחינת חוק טבע שאינו כשיר לפטנט. חרף החלטה זו, ערכאת הערעור נותרה בעמדתה.

לקריאת המשך המאמר »