מדגמים ארכיון

3

האם אתר שמועות אמין מספיק בשביל דיני המדגמים?

ipad mini over a keyboard

(cc-by Kārlis Dambrāns)

באוגוסט 2012 הגישה אפל בקשה לרישום מדגם בארה"ב שהתייחסה לעיצוב של מוצר iPad Mini שטרם יצא לשוק. אלא, שפחות מחודש קודם לכן התפרסמה באתר macrumers.com העיצוב הצפוי למוצר העתידי של אפל. כיאה לשמועות, לימים התברר כי היה בהן רק חלק מהאמת, וכי אף שמדובר בעיצוב דומה למדי לעיצוב הסופי, היה אף בינו לבין העיצוב של המוצר הבדלים מסוימים.

על בסיס הבקשה האמריקאית הוגשה בקשה לרישום מדגם בישראל, ובהתאם לדרישות הגילוי ותום הלב הקיימות בישראל, חשפה אפל את דבר פרסום זה באתר השמועות. נוכח פרסום זה, קבעה רשות הפטנטים, המדגם אינו חדש בישראל. זאת, כיוון שפרסום באינטרנט הינו בגדר "פרסום בישראל" בהתאם לפרשנות הרשות. חברת אפל טענה, מנגד, כי אין מדובר בפרסום רשמי כי אם באתר שמועות בלבד, שאין לסמוך כי תאריך הפרסום המופיע עליו הוא-הוא התאריך הנכון. אדרבא, כאשר מדובר באתר העוסק בשמועות. רשות הפטנטים לא השתכנעה וראתה בעובדה שאפל הודיעה על קיומו של הפרסום כאל הודאת בעל דין בדבר קיומו. בהתאם, ולאחר שנקבע כי השינויים בין העיצובים אינם משמעותיים מספיק, נדחתה בקשת רישום המדגם.

אפל הגישה ערעור וזה נדון בבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת הערעור בית המשפט קיבל את שתי טענותיה של אפל וקבע כי יש לרשום את המדגם.

בית המשפט קבע כי אין לראות בדיווח משום הודאת בעל דין:

"עצם העובדה שמבקש רישום מדווח אודות פרסומים קודמים כפי שמופיעים במקורות השונים האפשריים, וזאת עקב חובתו לנהל את ההליך בתום לב, אין משמעותה כי מבקש הרישום מעניק מהימנות מוחלטת לתאריך המופיע באותו פרסום אך ורק עקב דיווחו אודותיו. בענייננו, למערערת נודע כי באתר macrumors.com מופיע פרסום של מדגם המתיימר להיות זהה או לפחות דומה בהרבה למדגם אשר רישומו מבוקש, ועל כן פעלה המערערת בתום לב ודיווחה על קיומו של אותו פרסום. לא יעלה על הדעת כי עצם הדיווח הזה יהפוך למחסום נגד אישור הבקשה אשר אליה צירפה המערערת את ההודעה האמורה…
בהקשר זה מקובלת עלי טענתה של המערערת כי אין לאמץ את גישתו האמורה של הרשם, לפיה עצם הדיווח מצד מבקש רישום ייחשב כ"הודאת בעל דין", שכן, קביעת הלכה מעין זו תיצור "תמריץ שלילי" לדיווח אודות פרסומים קודמים; שכן, עצם הדיווח על פרסום כלשהו יעמוד לו למבקש לרועץ, ויהפוך "אוטומטית" למחסום לרישום המבוקש."

בית המשפט הוסיף וקבע כי יש לבחון את הפרסום לגופו, וכך עשה. מסקנתו של בית המשפט היתה כי אין באתר רכילויות שכזה את האמינות הנדרשת בכדי שניתן יהיה להסתמך על תוכנו:

"לסברתי, יישומם במקרה דנן של כללי הבחינה שנקבעו בחוזר רשם מ.נ. 69 וכן בהחלטת הרשם בענין Tequila Cuervo מחייב את המסקנה כי אין המדובר בפרסום מהימן שניתן להסתמך עליו. ראשית, עצם אופיו של האתר, שאינו אתר רשמי כלשהו, מאופיין באי מהימנות, לאור המטרה המוצהרת של האתר עצמו להביא בפני הגולש כל שמועה שלמדה ממקור כלשהו. במקרה דנן אף מצוין בפרסום כי נלמד אודות פרטי המדגם מאתר אחר, אשר רמת מהימנותו כלל אינה ידועה. כמו כן, בפירוט מרכיבי המדגם והפרסום שבאתר מצוין מספר רב של פעמים כי המדובר בשמועות, במסקנות לא בדוקות וכאלה אמרות שונות המצביעות על כך שאף לפי דעתו של מפרסם הפרסום באתר, אין לדעת כלל באיזו מידה של דיוק דווח על פרטי המדגם.

בנסיבות הללו, כאשר כלל אין ידוע האם ניתן להסתמך על התאריך המופיע בפרסום כתאריך מדויק, כיון שמידת המהימנות של האתר כולו לא נבדקה ואינה ידועה, וכאשר בפרסום עצמו כלולים סימני שאלה רבים אודות מידת הדיוק של המדגם כפי שפורסם, קשה להלום את המסקנה כי המדובר בפרסום קודם השולל את החדשנות של המדגם אשר רישומו מבוקש."

עוד הוסיף בית המשפט וקבע כי ההבדלים בין שני העיצובים משמעותיים ולאורם אין לומר כי המדגם שרישומו התבקש פורסם קודם לכן:

בראש ובראשונה מצביעה המערערת, ולדעתי – בצדק, לכך שבגב המדגם המבוקש קיים פנל גב, שהוא אלמנט בולט שחסר לגמרי במדגם שפורסם באתר macrumors. הבדל זה בולט לעין, וכל צרכן ממוצע ישים לב לכך.
כן באשר לחלוקה לפינות הקיימת במכשיר של הפרסום ואשר חסר לגמרי במדגם המבוקש, בו הזוויות נקיות מכל אלמנטים נוספים.
בנוסף, ישנם הבדלים נוספים הבולטים פחות, אבל במקובץ, משקל ההבדלים השונים הינו משמעותי בעיניי ויש בהם כדי למנוע את המסקנה כי מדובר בפרסומו ל אותו מדגם.

נוכח האמור בית המשפט קיבל את הערעור והורה על רישום המדגם. כן חייב בית המשפט את רשם הפטנטים בהוצאות חברת אפל, בסך 10,000 ש"ח.

(עש"א 15713-04-15 APPLE INC. נ' רשם הפטנטים , המדגמים וסימני המסחר (נבו, 25.6.2017))

הערות:

היה מקום לבחון את סוגיית פרסום באינטרנט 

לטעמי, ובכל הכבוד, מדובר בפסק דין שתוצאתו נכונה אף שנימוקיו שגויים. יתר על כן, אין אלא להצר על כך שבית המשפט בחר שלא לבחון את הסוגיה המרכזית והיא השימוש בפרסומים באתרי אינטרנט כפרסומים הנחשבים "בישראל". תחת בחינת החוק או הפסיקה המנחה והמחייבת בדיני המדגמים, בית המשפט נסמך על החלטות רשם – שאין להן תוקף מחייב – ועל הוראת חוזר מ.נ. 69 אשר אינה אלא הנחיה מנהלית שאינה קובעת דין, ואך מתווה שיקול דעת. בית המשפט קיבל את ההנחה שפרסום באתר אינטרנט הינו בגדר "פרסום בישראל", כדרישת הפקודה. מאותו רגע ואילך, בית המשפט בחר להתמקד בשיקול – שאין לו כל זכר בחוק – בדבר "אמינותו של הפרסום". שיקול זה הותווה על ידי רשם הפטנטים כיוון שאתרי אינטרנט עשויים להשתנות עם הזמן. על כן, דורש שיקול זה, שיהיה די אמינות בתאריך המוטבע על גבי דף האינטרנט, כדי להתייחס לתאריך זה כתאריך הפרסום האמיתי של דף האינטרנט אותו מאחזרים לאחר הגשת הבקשה ואשר ממנו מבקשים ללמוד כי דף זה ממש התפרסם עוד קודם לכן.

בית המשפט הוסיף והסיק, בשגגה לטעמי, כי העובדה שהאתר עוסק ברכילות, כי לא ניתן לסמוך על התאריך המתנוסס על גבי דפיו. אני מתקשה להסכים למסקנה זו. כך למשל, אין ספק שצהובונים דוגמת The Sun הבריטי, עוסקים ברכילויות ובשמועות. ככאלה, תוכן המאמרים שלהם אינו תמיד מדויק. אלא, שמכאן אין להסיק שהם משנים את תאריכי הפרסומים שלהם עצמם וכי לא ניתן לסמוך על תאריכים אלה. למעשה, נדמה כי קביעה זו מובילה לתוצאה האבסורדית לטעמי שפרסום שנעשה באתר רשמי של ממשלת ארה"ב נחשב בגדר "פרסום בישראל" ואילו פרסום באתר רכילויות מקומי, דוגמת פנאי פלוס, אינו פרסום שכזה.

בישראל אין תקופת חסד

קריאה ביקורתית של פסק הדין מלמדת כי דעתו של בית המשפט לא היתה נוחה עם העובדה שפרסום של המדגם שהודלף שלא על דעתה של חברת אפל, ושבוצע לכאורה בניגוד לרצונה, ימנע את רישום המדגם שלה, בבחינת הוספת חטא על פשע. כך למשל מעיר בית המשפט: "האם ניתן להסתמך על התאריך המופיע בפרסום, אשר הינו סך הכול כחודש בלבד לפני תאריך הקדימה עליו מתבססת המערערת.". ברם, הדין הישראלי הינו כזה בדיוק. בניגוד לדינים אחרים, אין בישראל כל תקופת חסד שתגן על בעל עיצוב מפני פרסומים של מוצריו שלו שמפורסמים שלא על דעתו. הפרסומים הופכים להיות ידע קודם והמדגם ייבחן לאורו של אלו. לעניין זה, הדין הישראלי אינו מבחין בין פרסום המקדים את בקשתו של בעל דין ביום אחד לבין כזה המקדים אותו בשני עשורים, ואף אינו מתייחס לחוקיותו של הפרסום ולאופן שבו הפרסום הפך פומבי.

הודעה על ידע קודם: הודאה?

בית המשפט הבהיר כי שימוש בגילוי של בעל דין כנגדו, עשוי לייצר לו תמריץ שלילי. בעניין זה, לטעמי, בית המשפט נקלע לשגיאה גסה. גילוי לעולם עשוי לפגוע בבעל דין, וכל בעל דין מעדיף שלא לגלות דבר שעשוי לשמש כנגדו. אלא, שלבעל הדין אין כל ברירה והדין מחייב אותו לחשוף את כל הידוע לו. הפרת חובה זו, עשויה להוביל לתוצאות הרסניות שימנעו כל יכולת להיבנות מהנכס הקניין הרוחני שהושג תוך הסרת הפרטים.

יחד עם זאת, אף אני בדעה כי אין לראות בגילוי זה משום "הודאת בעל דין". בעל דין עשוי לגלות לרשות כל פרסום החשוד בדבר היותו "ידע קודם". הוא עושה כן פעמים רבות אף נוכח הסיכון הרב הטמון בהפרת חובות הגילוי. הודעת בעל הדין צריכה לשמש את הרשות בכדי שזו תוכל לאתר את הפרסום הרלוונטי ולבחון האם פרסום זה מהווה "ידע קודם" בפני עצמו, השולל, מבחינה משפטית ונוכח הכללים המשפטיים הקבועים בדיני המדגמים, את זכאותו של המבקש למדגם רשום.

ההבדלים בין המדגמים: אליה וקוץ בה

ובכל זאת, אני סבור כי תוצאת פסק הדין נכונה. זאת, נוכח הקביעה כי קיים הבדל בין המדגם לבין העיצוב שפורסם. כלומר, בית המשפט קבע כי נוכח הבדלים אלו, אין בפרסום כשלעצמו לחסום את רישום המדגם, ועל פניו נראה שמדובר בשיקולים ראויים ונכונים.

אעיר רק עוד כי בהליך זה ייתכן שחברת אפל "ירתה לעצמה ברגל", שכן היא הודתה כי די בשינויים מינוריים קלים כדי שמדגם בתחום פעילותה יהיה שונה מעיצוב קודם. טענה זו שירתה אותה כעת ברישום מדגם זה, אך היא עשויה לשמש לרעתה בכל הליך שבו תטען היא כנגד מתחרה כי הוא מבצע הפרה. כך למשל, אפל טענה כי המכשירים של חברת סמסונג, שהם ללא ספק אינם העתקת קוף של מכשיריה שלה, אף אם יש ביניהם דימיון, מפרים מדגמים רשומים רבים שלה הרשומים בארה"ב. נדמה כי כעת אפל עשויה למצוא עצמה תחת השתק שיפוטי אם תבקש לטעון פעם נוספת כי מוצר בעל עיצוב דומה אך שונה מהווה הפרה של המדגם הרשום שלה.

0

ערב עיון: דיני מדגמים ועיצוב תעשייתי

ועדת הקניין הרוחני של מחוז ת"א והמרכז שמחה להזמין את הציבור לערב עיון לרגל השקת הספר "דיני מדגמים ועיצוב תעשייתי" מאת עורכי הדין יונתן דרורי ויותם וירז'נסקי-אורלנד. ערב העיון יתקיים ביום שלישי, 20.5.2014 בבית הפרקליט.

לפרטים ולהרשמה, אנא בקרו באתר ועד מחוז ת"א והמרכז.

תגיות: ,