מיקרוסופט ארכיון

0

פסיקה: מיקרוסופט עושה שימוש כדין בגופן "נרקיסים"

גופן נרקיסים

גופן נרקיסים - השימוש שעשתה מיקרוסופט הינו בהתאם לרישיון

האם השימוש שעושה מערכת ההפעלה "חלונות" בגופן "נרקיסים" נעשה כדין? זו השאלה שהוצבה לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז. כבוד השופט ע' גרוסקופף דחה את התביעה לאחר שנמצא כי השימוש שמיקרוסופט עושה בגופן תואם רישיון שימוש שניתן לה. בטרם נימק את פסק דינו, ביקר בית המשפט את עצם הגשת התביעה וניהולה:

ניתן היה לסבור כי, לאור ההרשאה הבלתי מוגבלת והבלתי הדירה שניתנה למיקרוסופט, באמצעות כיוון, לעשות שימוש בגוֹפָן "נרקיסים" במוצריה, תימנע ההתדיינות הנוכחית, ולמצער, תמחק משהתבררו העובדות לאשורן. ואולם, כפי שציין בית המשפט העליון באחת הפרשיות, "גם במקרה זה הובהר, שאין לשער מראש, מה רב כושר ההמצאה ומה גדולה הבקיאות של יודעי דין" (ע"א 304/70 אביעם נ' מדינת ישראל, פ"ד כה (1) 665 (1971)).

לאחר שהתברר כי מר נרקיס, יוצר הגופן, העניק לחברה בשם כיוון בע"מ, רישיון שימוש בלתי מוגבל, בלתי הדיר ולא בלעדי לכלול את עיצוב "נרקיסים" במוצריה וכן להעניק רשיונות משנה כאלה לאחרים, וזו העניקה למיקרוסופט זכות שימוש באמצעות רישיון משנה, נאלצו התובעים לטעון בשני מישורים מרכזיים: הראשון, טענות כנגד רישיון השימוש ותקפותו; והשני, טענות בדבר פעולות שאינן מכוסות באמצעות רישיון השימוש.

לקריאת המשך המאמר »

0

גם קודאק חושבת: עכשיו זה הזמן למכור

קודאק. פעם מכרו מצלמות.
היום מוכרים פטנטים
(צילום: D. Meyer)

חברת הצילום קודאק החליטה למכור כ-10% מפורטפוליו הפטנטים שלה, הכולל 1,100 פטנטים שונים. במרכז פורטפוליו הפטנטים בולטים פטנט 6,292,218 העוסק ביצירת תצוגה מקדימה למצלמות דיגיטליות ופטנט  5,493,335 העוסק במצלמה דיגיטלית המאפשרת צילום ברזולוציות שונות באמצעות אותו סנסור דיגיטלי. פטנטים אלו עמדו כבר במבחן מול סמסונג ו-LG בהליך בפני ה-ITC, ובפשרה שהושגה בין הצדדים, שילמו החברות המפרות לקודאק סכום של כ-900 מיליון דולר.
קודאק מצויה כרגע בתביעות נגד RIM ו-אפל בטענה של הפרת פטנטים אלו. כיוון שכך, חברות אלו יהיו, ככל הנראה, בין המתעניינים הראשונים לרכישה. כזכור, לאחרונה, RIM ואפל, ביחד עם מיקרוסופט וסוני, רכשו את הפטנטים של נורטל, כאשר גברו על ההצעה של גוגל לרכישת הפורטפוליו והציעו 4.5 ביליון דולר. כך, שלא מן הנמנע שקבוצת רכישה נוספת כזו תתארגן לרכישת הפטנטים האלה.

נראה, כי בדומה לדעתי, גם קודאק חושבת שעכשיו נכסי הפטנטים נמצאים בשיא, וכדאי לפעול לממשם. תחת המשך הליכי ליטיגציה כנגד מפרים ומכירת רישיונות – פעולות שיובילו לתזרימי הכנסות עתידיים, במכירת הפטנטים מאפשרת סילוק אלמנט אי-הוודאות וקבלת סכום כסף משמעותי במעמד המכירה.

(מקור: MoneyWatch)

2

יש בבעלותך פטנט? עכשיו זה (אולי) הזמן למכור

האם עכשיו זו תקופת הגאות של נכסי הפטנטים? יש שיטענו כי הנתונים האמפיריים ללא ספק מצביעים שכן.
אז אחרי שמודו מכרה את תיק הפטנטים שלה במחיר של כ-200,000 דולר לבקשת פטנט/פטנט, ואחרי שתיק הפטנטים בן 6,000 הפטנטים של נורטל נרכש במחיר אסטרונומי של 4.5 מיליארד דולר, כלומר 750,000 דולר לפטנט (אחרי שגוגל קצת השתגעה בתהליך), אתמול נודע כי IBM מכרה אוסף פטנטים לגוגל.
הנתון הזה מעניין במיוחד כיוון שהאסטרטגיה המסחרית של IBM בנוגע לפטנטים היא ברורה: חתימת הסכמי רישיונות צולבים בינה לבין מתחרותיה. כלומר, IBM אינה נוהגת למכור את הנכסים עצמם, ואילו עכשיו הם החליטו לעשות כן. לאחר שגוגל הפסידה בהתמחרות לרכישת הפורטפוליו של נורטל, היה זה אך ברור כי היא תאלץ למצוא פתרון אחר, ובשל כך היא, ככל הנראה, הסכימה לשלם סכום כסף נכבד ל-IBM.
אז למה זה קורה? ראשית, בגלל המצב. מחירי המטריות עולים לאחר היורה, וגם מחירי התותחים מאמירים לאחר פרוץ המלחמה. נוכח מלחמות הפטנטים הבלתי פוסקות (כאן וכאן וכאן וכאן כבר נמאס לי).
שנית, בגלל שהתעשייה מבינה את השווי הפוטנציאלי של הפרת פטנט. אחרי שחברה קנדית קטנה זכתה בפיצויים בסך של כמעט רבע מיליארד דולר ממיקרוסופט בגלל feature זניח למדי, השוק לומד ומבין את השווי של הנכסים הללו, ואחת האינדיקציות הטובות לכך היא ההצלחה של RPX שתפקידה להגן על לקוחותיה מפני התקפות של טרולי פטנטים.
שלישית, קיומם של טרולי הפטנטים שיכלל את השוק. בעוד שבעבר, מסלול מסחור הפטנטים היחיד שהיה מקובל היה הקמת עסק והדגמת הטכנולוגיה עד כדי רווחיות או EXIT, טרולי הפטנטים הפכו את השוק למשוכלל (ובכך תרומתם החיובית, להשקפתי). כך הטרולים מאפשרים מיקסום מחירי הנכסים, לטובת הממציאים ובעלי הפטנטים.
כיום, יותר מתמיד, ובמיוחד בתחום של פטנטים בתוכנה, כל בעל פטנט צריך לשקול את אפשרות מימושו במכירה. הדבר נכון לבעלי פטנטים פרטיים, אבל גם לחברות שעוסקות בתחומים, ואף מנצלות את ההמצאות מוגנות הפטנט. חברות כגון אלה יכולות למכור את הפטנטים תוך שימור רישיון ניצול לעצמן, אם יש צורך בכך.
יכול להיות שמדובר בבועה, ושרמת המחירים לא תישאר בגובה הנוכחי לאורך זמן. סוחרי פטנטים שעמם אני בקשרים מספרים שהיום, יותר מתמיד, קל לקבל הצעות לרכישה, ובמיוחד כאשר מדובר בפטנטים על תוכנה.

(ותודה לשמואל אור על ההפנייה לאסטרטגיית ה-bidding של גוגל במכרז של נורטל)

עדכון (10.08.11): וכאילו להמחיש את הנקודה שלי, התפרסמה רשימה מעניינת של עסקאות פטנטים שבוצעו לאחרונה. בכלל אלו העסקאות הבאות:

  • Wi-Lan רכשה 60 פטנטים במחיר של 8 מיליון דולר. כלומר במחיר של כ-130,000 דולר לפטנט.
  • LSI העבירה 115 פטנטים ל-NetApp.
  • RPX קנתה 43 פטנטים.
1

סיום לסאגת i4i: בית המשפט העליון קובע חזקת תקינות הפטנט עומדת גם ביחס לידע קודם שלא היה בפני משרד הפטנטים

בשנת 2007 הגישה i4i תביעה נגד מיקרוסופט בגין הפרת פטנט 5,787,449 על ידי החברה בתוכנת Word שלה. כזכור, המדובר בשימוש שעשתה מיקרוסופט ב-XML בכדי להפריד את תוכן המסמך ואת המטה דטה. במקור, ניצחה i4i וזכתה לפיצויים בסך של יותר מ-500 מיליון דולר, ובכך הפך פטנט התוכנה שלה לאחד הידועים בעולם. עוד זכתה החברה בצו מניעה שחייב את מיקרוסופט לערוך שינויים בתוכנת Word, וכיום מי שחפץ ביכולת ה-XML-ית של Word יכול לעשות זאת רק אם יוריד את התוסף ש-i4i עצמה מפיצה. בשלב הערעור, ההחלטה הושארה על כנה, אך הפיצויים צומצמו לסך של 240 מיליון דולר.

מיקרוסופט לא אמרה נואש, דרשה וקיבלה דיון נוסף בפני בית המשפט העליון האמריקאי. השאלה המשפטית שעמדה במרכז הדיון היתה זו: נוכח חזקת תקפות הפטנט, מה היא אמת המידה הראייתית הדרושה בכדי לבטל את הפטנט?

ונסביר. סעיף 282 לחוק האמריקאי קובע חזקת תקינות לפטנט שניתן:

A patent shall be presumed valid. Each claim of a patent (whether in independent, dependent, or multiple dependent form) shall be presumed valid independently of the validity of other claims; dependent or multiple dependent claims shall be presumed valid even though dependent upon an invalid claim.

בתי המשפט פירשו חזקה זו כדורשת שהוכחת חוסר תקפותו של הפטנט תעשה באמת מידה ראייתית מוגברת. כלומר, לא די בהוכחה ברמה שמאזן ההסתברויות נוטה לטובת טענה זו (קרי, הסתברות של יותר מ-50%), אלא יש צורך בראיות ברורות ומשכנעות (clear and convincing evidence) לביסוס הטענה. מיקרוסופט טענה, כי לכל הפחות כאשר מדובר בפריט ידע קודם אשר לא נבחן על ידי רשם הפטנטים, הרי שחזקה זו לא צריכה לעמוד ודי יהיה לעמוד בנטל הראייתי הרגיל.
בית המשפט העליון שמע את הטענה ולא השתכנע. נקבע, כי חזקת התקפות הקבועה בחוק חופפת לקביעה של הדין המקובל בתקופה שקדמה לחוק, ואשר התפרשה לאורך השנים כמחייבת אמת מידה ראייתית מוגברת להוכחת אי תקפותו של פטנט שניתן.
לעניין זה נקבע:

"By the time Congress enacted §282 and declared that a patent is "presumed valid," the presumption of patent validity had long been a fixture of the common law. According to its settled meaning, a defendant raising an invalidity defense bore "a heavy burden of persuasion," requiring proof of the defense by clear and convincing evidence. That is, the presumption encompassed not only an allocation of the burden of proof but also an imposition of a heightened standard of proof. Under the general rule that a common-law term comes with its common-law meaning, we cannot conclude that Congress intended to "drop" the heightened standard proof from the presumption simply because §282 fails to reiterate it expressly".

בית המשפט הסכים עם מיקרוסופט בנקודה אחת – באמרת אגב, הסכים כי ישנו הבדל בין פריט ידע קודם שנבחן על ידי רשם הפטנטים לבין כזה שלא היה בפני הרשם בעת בחינת הפטנט. הבדל זה, מסביר בית המשפט, יכול להצדיק מתן הוראות שונות למושבעים כך שישכללו עובדה זו ויתנו משקל רב יותר לידע קודם חדש שלא נבחן. עם זאת, אמת המידה הראייתית הדרושה היא בכל מקרה אמת המידה המוגברת, גם עבור סוג כזה של ידע קודם.
כיוון שמיקרוסופט לא ביקשה בזמנו כי בית המשפט יורה למושבעים לקחת עניין זה בחשבון, אלא אך ביקשה כי יובהר למושבעים שדי בעמידה במאזן ההסתברויות הרגיל, בית המשפט העליון קבע כי עניין זה הועלה בשלב מאוחר מדי, ומכוח טענה זו כעת לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור. 
כאמור, התייחסתי אני לסוגיה זו בעבר. אז ציינתי כי הצלחה של מיקרוסופט בטענותיה תוריד את קרנו של הליך הבחינה מחדש (reexamination) כמו גם תיתן משקל עודף לסוגי ידע קודם שאינם נבחנים על ידי רשם הפטנטים דוגמת שימוש קודם (prior use). אף שמיקרוסופט הפסידה בטענותיה, אימרת האגב של בית המשפט מלמדת, להשקפתי, כי לפחות ההשלכה השנייה שצפיתי עודנה רלוונטית. לאחר פסק הדין, כל מי שמתגונן בטענת חוסרת תקפות יעדיף למצוא ידע קודם שלא נבחן על ידי רשם הפטנטים. אף כאשר ישנו פרסום מסוג פטנט שנבחן, יהיה זה אך כדאי לתור אחר השימוש שעשה בעל הפטנט בפועל בהמצאה נשוא הפטנט (ככל שאכן עשה שימוש כזה). 
בית המשפט העליון סיים את סאגת i4i. עכשיו למיקרוסופט לא נותרה עוד כל ברירה – סטיב באלמר יצטרך להוציא את פנקס השיקים ולרשום סכום של 9 ספרות, ולשלם. והכל בגלל פטנט תוכנה אחד של חברה קנדית עלומת שם.

((Microsoft Corp. v. i4i Limited Partnership (Supreme Court 2011)

0

מיקרוסופט טוענת שאנדרויד מפר פטנטים שלה

מיקרוסופט הגישה תביעה בגין הפרת פטנטים שלה, בטענה כי מערכת ההפעלה אנדרויד של גוגל מנצלת את ההמצאות מוגנות הפטנט שלה. את התביעה הגישה מיקרוסופט לא נגד גוגל, אלא בצורה עקיפה, נגד מי שמשתמש במערכת אנדרויד במוצריו. Barnes & Noble מצאה עצמה נתבעת בגין קורא הספרים האלקטרוני אותו היא מוכרת – Nook. כמו כן, נתבעו יצרניות האלקטרוניקה Inventec ו- Foxconn International. 

על פי הודעת היועץ המשפט של מיקרוסופט, התביעה הוגשה לאחר שמשא ומתן למתן רישיונות לחברות אלו עלה על שרטון. 
לטענת מיקרוסופט, מספר פטנטים שלה מופרים ובהם:
US Patent No. 5,778,372,“remote retrieval and display management of electronic document with incorporated images”
US Patent No. 6,339,780, “Loading status in a hypermedia browser having a limited available display area” 
US Patent No. 5,889,522, “system provided child window controls”
US Patent No. 6,891,551, “selection handles in editing electronic documents”
US Patent No. 6,957,233, “Method and apparatus for capturing and rendering annotations for non-modifiable electronic content”
התביעה הוגשה "במגרש הביתי" של מיקרוסופט, בבית המשפט הפדראלי המחוזי שבסיאטל.
(מקור: FOSS PATENTS)
0

מיקרוסופט מציגה – מסך מגע משנה צורה

אם גם לכם מפריעה העדר הפידבק במסכי המגע, וגם אתם מרגישים שרטט כתגובה למגע, לא מספק, יכול להיות שלמיקרוסופט יהיה את הפתרון בשבילכם. בקשת פטנט שהתפרסמה זה עתה חושפת מנגנון חדש שמאפשר לקבל פידבק אמיתי.
הרעיון שעומדד בבסיס בקשת הפטנט – שימוש בפולימר שמעוות את צורתו בתגובה לקרני UV. הפולימר יכסה את מסך המגע ובכך יאפשר לו לקבל מרקמים וצורות שונות במהלך העבודה – כך מסך המגע אינו רק מאפשר קבלת פידבק לאחר הלחיצה – אלא גם לפניה.

(מקור: NewScientist)
ובאותה הזדמנות – אפל קיבלה פטנט על מקרן תלת-מימד שאינו מצריך שימוש במשקפיים יעודיים. לפרטים – ראו כאן.
3

פסיקה: גופן מוגן על ידי זכות יוצרים ולא על ידי מדגם רשום

איזו הגנה ראוי להעניק, אם בכלל, לצורתן של אותיות – הגופנים (typecast)? שאלה זו עמדה במרכזה של החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז מתחילת חודש זה. בעניין ת"א (מחוזי ת"א) 5311-04-08 עזבון המנוח צבי נרקיס ז"ל נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ (מיום 5.10.10) נדונה סוגיה זו במסגרתן של שתי תביעות נגד מיקרוסופט. התביעות מתמקדות בשאלה האם מיקרוסופט הפרה את זכויותיהם של יוצרי הגופנים נרקיס וקורן?

3

כלכליסט מציג: מפת תביעות פטנטים


כלכליסט פרסם את מפת תביעות הפטנטים בין ענקי הטכנולוגיה השונים. אילוסטרציה יפה שמראה את מצב שדה הקרב בעיקר בגזרת הסלולארי.

בעבר דיווחתי על חלק המתביעות האלה (למשל: כאן, כאן, וכאן)

למקרא המפה – ראו באתר כלכליסט.
0

אמת המידה הראייתית להוכחת חוסר תקפות של פטנט – עתירה חדשה של מיקרוסופט

לפני כחודש עתרה מיקרוסופט בפני בית המשפט העליון כי יכריע בשאלה משפטית הנוגעת לתיק שלה כנגד i4i. בתביעה ההיא, כזכור, מיקרוסופט נחלה מפלה כואבת והחברה הקנדית הקטנה זכתה בפסק דין של כ-240 מיליון דולר כמו גם צו מניעה שאסר ואוסר על מיקרוסופט להמשיך להפיץ תוכנת Word המממשת את הפטנט.

מיקרוסופט הפסידה גם בהליך הערעור בפני בית המשפט לערעורים הפדראלי (Federal Circuit). כעת, המוצא היחיד שנותר בפניה הוא להגיש עתירה לבית המשפט העליון כדי שישמע את התיק שלה. כך היא אכן עשתה.

אנחנו בתור ישראלים רגילים שדברים נידונים בפני בית המשפט העליון מדי יום, אך בארצות הברית המצב שונה. בניגוד לבית המשפט העליון הישראלי ששומע כ-15,000 תיקים בשנה (!), מקבילו האמריקאי שומע כ-80 תיקים בלבד. לבית המשפט העליון האמריקאי יש את הפררוגטיבה לבחור את התיקים אותם הוא מעוניין לשמוע, והוא עושה זאת ללא כל מבחן פורמאלי כלשהו – ברצותו ישמע את התיק וברצותו ידחה אותו.
כאמור, מיקרוסופט הגישה עתירה שכזו ובה היא מבקשת כי בית המשפט העליון ישמע את התיק שלה. בפרט, היא מבקשת כי בית המשפט העליון יבחן שאלה אחת שעלתה והוכרעה על ידי ערכאת הערעור – מהו הרף הראייתי הנדרש לשם קביעה כי פטנט אינו תקף.
ערכאת הערעור קבעה כי אמת המידה היא של ראיות ברמה מובהקת (Clear and Convincing) ואילו מיקרוסופט מבקשת כי הרף יונמך ויהיה מאזן ההסתברויות הרגיל באזרחי. אין זו הפעם הראשונה שמיקרוסופט עותרת עם בקשה כזו. גם לאחר שהפסידה בתיק של z4 – ונפסקו כנגדה פיצויים בסך מאה מיליון דולר – היא הגישה עתירה דומה. אך לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה, היא חזרה בה מהעתירה.
בחודש האחרון הוגשו לא פחות מ-11 כתבי טענות מטעם "ידידי בית המשפט" (Amicus briefs) המצדדים בעמדתה של מיקרוסופט. בין המצדדים, טבע, גוגל, HP, אפל, EFF, אינטל, פייסבוק, יאהו ועוד.
אז מה הסיכוי שבית המשפט העליון יבחר לשמוע את התיק? כנראה שלא גדולים. מבחינה סטטיסטית הסיכוי הוא ברמה של שברי האחוז.
עם זאת, מצאתי לנכון כן לפרסם את הפוסט הזה, ודווקא מסיבה אחרת. מסתבר שבעיתונות הישראלית לא כל כך הבינו במה מדובר. כלכליסט פרסם כי "מיקרוסופט בראש קואליציה נגד פטנטים בתוכנה". ובכן, אומנם במקרה הספציפי הזה הפטנט שבנדון הוא באמת פטנט תוכנה, אך הטענה המשפטית אינה קשורה ולו בצורה עקיפה לפטנטי תוכנה. הטענות של מיקרוסופט נוגעות לכל הפטנטים באשר הם. אין זו הפעם הראשונה שבה אני סובר כי אנשים מפנים כנגד פטנטים על תוכנה ביקורת כללית כנגד פטנטים.
ועוד אנקדוטה לסיום. ההיגיון בכך שאמת המידה הראייתית לביטול פטנט הינה גבוהה יותר ממאזן ההסתברויות נובע מכך שהפטנט נבחן ואושר על ידי רשות מנהלית – משרד הפטנטים. במקרה של מיקרוסופט, כפי שגם קורה לא אחת, הידע הקודם שעליו התבססה מיקרוסופט לא נבחן על ידי אותה רשות מנהלית. כיוון שכך, נטען, אין הצדקה כי הרף הראייתי יהיה כה גבוה. בישראל, אגב, הדין הוא עם מיקרוסופט, באשר נטל ההוכחה מוטל אומנם על הצד הטוען לחוסר התקפות, אך הנטל הראייתי הינו זהה.
אם טענה של מיקרוסופט תתקבל, לטעמי, תהינה שתי השלכות משמעותיות: האחת, השימוש בהליך Reexamination עשוי לפחות; והשנייה, הסתמכות יתרה על ניצול ההמצאה בפומבי תחת פרסומים ופטנטים.
באשר לנקודה הראשונה. כזכור, הליך Reexamination הוא הליך שבו מביאים בפני רשם הפטנטים שאלות חדשות לגבי הפטנטביליות של פטנט שכבר ניתן. בפרט, הפטנט של i4i צלח הליך שכזה, לאחר שמיקרוסופט יזמה את ההליך. כיום, יש שימוש מאסיבי בהליך זה במהלך ליטיגציה של פטנטים, במיוחד של נתבעים החוששים כי המושבעים לא יבינו את הטכנולוגיה שמאחורי ההמצאה ויבחרו לסמוך על כך שהממשלה הפדראלית עשתה מלאכתה נאמנה כאשר הפטנט אושר. אולם, אם טענתה של מיקרוסופט תתקבל, המשמעות היא שבעל דין שבוחר ללכת בנתיב ה-Reexamination למעשה פוגע בסיכוייו לצלוח בטענה זו בבית המשפט אם הטענה תדחה על ידי רשם הפטנטים.
באשר לנקודה השנייה – לא כל סוגי הידע הקודם נבחנים בפועל על ידי רשם הפטנטים. כך למשל, הרשם אינו מחפש הרצאות והצגות פומביות אלא מתמקד בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מכך, לא ניתן להביא בפני הרשם פריטי ידע קודמים מסוימים לבחינה. כך לדוגמה, טענה כי בעל הפטנט השתמש בפומבי באב-טיפוס שמנצל את ההמצאה לא תישמע על ידי הרשם. כיוון שכך, מי שמבקש לבטל פטנט יתמקד באיתור פריטי ידע קודם מסוימים ולא רק בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מזאת, בעל הפטנט יהיה מנוע מלהביא את הפריטים האלה – גם אם יובאו לידיעתו – בפני רשם הפטנטים. מילים אחרות, במלחמה על תקפות הפטנטים הנשקים יתפלגו בין הרובים לבין התותחים.
4

הנחיות בדבר הגשה אלקטרונית של בקשות – האם הקוד הפתוח נשכח?

רשות הפטנטים פרסמה הודעה לציבור בעניין בקשות פטנט הכוללות מעל 200 עמודים, וכעת היא מבקשת את תגובת הציבור בטרם ההודעה תהפוך לחוזר רשם.

לשון ההודעה:

הנדון: הודעה בעניין בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים
מזה זמן, נוהג ציבור המבקשים להגיש בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים גם על גבי CD (או DVD לפי הצורך).
בהעדר הנחיות ברורות באשר לאופן הגשת בקשות כאלה, הריני להבהיר כדלקמן:
1. בקשות כאמור תוגשנה בפורמט הבא:

  • א. הבקשה תהיה מחולקת לשלושה קבצים כדלקמן: קובץ תיאור, קובץ תביעות, וקובץ שרטוטים (במידה וישנם);
  • ב. הקבצים המרכיבים את הבקשה יוגשו הן בקובץ מסוג WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF;
  • ג. במועד ההגשה יכונו הקבצים "תיאור", "תביעות" ו"שרטוטים";
  • ד. המבקש לתקן פירוט לפי סעיף 22 לחוק יגיש את הגרסה המלאה של הבקשה הכוללת את התיקונים המבוקשים. הגירסה תוגש הן בקובץ WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF . סימון התיקונים יעשה באמצעות "עקוב אחר שינויים" בקובץ ה-WORD בלבד. בהגשת גרסאות חדשות בעקבות תיקונים בהתאם לסעיף 22 שם הקבצים יכלול את מספר הבקשה, לדוגמא "תיאור123456", "תביעות123456"

2. מסמכי הבקשה המוגשים כאמור לעיל יוגשו חתומים באמצעות חתימה סרוקה שתתווסף לעמוד האחרון. כן יוגש העמוד האחרון מודפס וחתום בידי מגישו על מנת לבדוק את ההתאמה בינו לבין הקובץ שצורף.
3. הכללים לעיל חלים גם על בקשות הכוללות רצפים גנטיים .הרצפים מהווים חלק מהתיאור לכן יש לכללם בקובץ התיאור שיוגש כמפורט בסעיף 1 לחוזר זה. פורמט זה הינו בנוסף לפורמט הגשת הרצפים בהתאם לחוזרים מ.נ. 51 ו-מ.נ. 64.
4. אין שינוי בהגשת טופס הבקשה לגבי בקשות אלה.
5.הנחיות ההגשה המפורטות בהודעה זו נובעות מהצורך לקלוט את הבקשות ישירות, ללא סריקה, במערכת התפעולית ולפרסם (לאחר הקיבול) במאגר האינטרנטי.

לטעמי יש בעיה אחת בהוראות אלו – הן מחייבות שימוש בתוכנת Word, שהיא, כידוע, תוכנה קניינית של מיקרוסופט. אמנם, רוב מוחלט של המשרדים בישראל נעזרים בתוכנות אלו (ומשרדי שלי בין אלה), אך ראוי לטעמי כי הרשם לא יגביל את ציבור המבקשים לשימוש בפורמט קנייני. זאת ועוד, אל לו למשרד ממשלתי לחייב את הציבור להשתמש בתוכנה קניינית מסוימת.

פתרון אחד הוא לאפשר לציבור המגישים להגיש בנוסף לקובץ ה-PDF גם קובץ בפורמט לא קנייני דוגמת ODF של OpenOffice Writer. הדבר אף מתבקש לאור העובדה שמשרד האוצר תומך וממן את פיתוח הגרסה העברית של תוכנה פתוחה זו.

0

הפטנט של i4i שרד הליך בחינה מחדש

במזל טוב, פטנט ארה"ב 5,787,449 של i4i קיבל אישור מחודש של משרד הפטנטים האמריקאי. הפטנט, שהיה במרכזה של התביעה בין i4i לבין מיקרוסופט, תביעה בה i4i זכתה לפיצויים בסך 290 מיליון דולר בגין הפרת הפטנט בתוכנת עיבוד התמלילים Word של מיקרוסופט, עבר תהליך של בחינה מחדש (reexamination). לאחרונה אישר משרד הפטנטים את זכאותה של i4i להחזיק בפטנט נוכח היות האמצאה הגלומה בפטנט חדשה ובעלת התקדמות המצאתית כנדרש.

הליך הבחינה מחדש, שמספרו 90/010,347 נפתח בשנת 2008, במקביל לקיומו של ההליך בבית המשפט, והסתיים זה עתה בהחלטה כי הפטנט שריר וקיים.
4

פסיקה: הפטנט אותו נינטנדו הפרה בשלט ה-Wii – בטל.

נינטדנו הפסידה בקרב בבית המשפט הפדראלי של המחוז המזרחי של טקסס, אבל ניצחה במלחמה אחרי שערכאת הערעור קיבלה את טענותיה. חבר המושבעים קבע כי הג'ויסטיקים של קונסוליות המשחקים Wii ו-GameCube הפרו את פטנט ארה"ב 6,906,700 של חברת Anascape. בעוד שמיקרוסופט הגיעה לפשרה (שפרטיה חסויים), נינטנדו החליטה להעביר את ההכרעה לערכאת הערעור הפדראלית שבוושינגטון – החלטה שהתבררה כמוצדקת, לפחות מבחינה משפטית.
הצדדים לא היו חלוקים על כך שהיה שבשנת 1998, שנתיים לפני הגשת בקשת הפטנט הרלוונטית, סוני מכרה ג'ויסטיק מסוג DualShock שמימש את ההמצאה, כפי שהוגדרה בתביעות הפטנט. אלא מאי, שהפטנט הוגש כבקשת המשך בחלקה (Continuation In Part, או CIP בקיצור), ותבע קדימות משנת 1996. כיוון שכך, אין תימה כי המחלוקת נסבה סביב חוקיותה של אותה תביעת קדימה.
כאשר מגישים בקשה מכוחה של בקשה קודמת, ניתן להסתמך על תאריך הבקשה הקודמת לצורכי חדשנות והתקדמות המצאתית מחד, ולצורך קביעת מועד פקיעת הפטנט, מאידך. ברם, בכדי שניתן יהיה להסתמך על הבקשה הקודמת עליה לעמוד בדרישות החוק באשר לדיות התיאור. ההיגיון שבכלל זה הוא ברור – בהעדרה של דרישה שכזו, יכל כל אדם להגיש בקשת דמה לפטנט, ולאחריה להגיש בקשה ממשיכה, שתוסיף על גביו המצאה אליה נחשף הממציא בשוק, ולדרוש כי זו תזכה לתאריך הבכורה של בקשת הדמה. בצורה כזו, בנקל יכול מי המעוניין בכך, לחתור תחת מטרתם של דיני הפטנטים – לעודד חדשנות על ידי מתן תגמול לממציאים של המצאות חדשות ובעלות התקדמות המצאתית. כזכור, הדין האמריקאי דורש כי הפירוט יתאר את ההמצאה (Written Description), יאפשר לבעל מקצוע להשתמש בהמצאה (Enablement), ויחשוף את המימוש האופטימלי, ככל הידוע לממציא (Best Mode).
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי התיאור הקודם היה חסר אלמנטים שנתבעו בתביעות, וכיוון שכך, אינו יכול לשמש לצורך מתן קדימות לפטנט שכן הוא אינו כולל תיאור של ההמצאה (Written Description). נוכח קביעה זו, לא נותר לבית המשפט אלא לקבוע כי ההמצאה לא היתה חדשה עת הוגשה בקשת הפטנט, וכי הפטנט בטל.
0

חבר המושבעים הטקסני קבע: מיקרוסופט הפרה עוד פטנטים

מיקרוסופט שוב הפסידה במשפט פטנטים במחוז המזרחי של טקסס (כזכור, המחוז השני המועדף בשנת 2009, מספר שש בתיקי הפטנטים לאורך חמש עשר השנה האחרונות, ובכלליות, מקום שבו לתובעים יש סיכוי טוב להצליח בתביעת הפטנטים שלהם). חבר המושבעים הטקסני הכריע לרעתה וקבע כי היא הפרה שני פטנטים של חברת VirnetX המתייחסים לרשת VPN. חבר המושבעים קבע פיצוי בסך 106 מיליון דולר בגין ההפרה וכן קבע כי ההפרה היתה ביודעין ובמכוון (willful infringement). קביעה זו מעניקה לשופט את האפשרות להגדיל את הפיצויים עד כדי פי שלוש מסכום זה.

מקור TechWorld
1

מיקורוספט ואמזון הודיעו: הסכם רישיונות צולבים בפטנטים

מיקרוסופט ואמזון הודיעו אתמול כי הגיעו להסכם רישיונות צולבים (cross licensing) באשר לפטנטים השונים ששניהם מחזיקים. במסגרת ההסכם, שפרטיו חסויים, שילמה אמזון למיקרוסופט סכום כסף שגובהו לא פורסם.

כלכליסט מדווח שהחשד הוא שההסכם נועד לסגור תביעה פוטנציאלית של מיקרוסופט כנגד אמזון בגין שימוש בחלקים ממערכת ההפעלה לינוקס אשר מפרים פטנטים של מיקרוסופט. חשד זה מתבסס על התביעה שהגישה מיקרוסופט בשנה שעברה נגד TomTom, תביעה אשר נסגרה בפשרה במהרה.
הסכמי רישיונות צולבים מאפשרים לגופים שונים להשתמש בטכנולוגיות מוגנות הפטנט אחד של השני תוך עלויות נמוכות יחסית. בתמורה למתן הרישיון על ידי החברה הראשונה, מעניקה החברה השנייה רישיון בפטנטים אחרים. לעיתים, כמו במקרה הזה, תשלומי איזון משולמים לצד שמחזיק פחות פטנטים או ששווי הפורטפוליו שלו מוערך כנמוך מבין השניים. הסכמי רישיונות צולבים מהווים דרך נוספת להפיק ערך מהחרב ששמה פטנט, מבלי צורך להגיע לבית משפט.
לדיווח בכלכליסט.