נינטנדו ארכיון

0

פסיקה: עודף פירוט מגביל את היקף הפטנט

קונסולת Wii

(cc by-sa Jecowa)

כבר עמדתי על כך שבפטנטים, לעיתים, כל המוסיף גורע, וטקסט מיותר עשוי להגביל את היקף המונופולין שמעניק הפטנט. לאחרונה, ניתן פסק דין נוסף הממחיש סוגיה זו בצורה יפה.

ULTIMATEPOINTER הגישה תביעה נגד נינטנדו על כך שהשלט הרחוק של מערכת ה-Wii מפר את פטנט ארה"ב 8,049,729 שבבעלותה . הפטנט דיבר על מכשיר נישא (handheld device). אלא, שבית המשפט פירש מונח זה כמכשיר נישא לצורך הצבעה ישירה (handheld direct pointing device) וזאת לאור האמור בפירוט הפטנט.

הפירוט תיאר שני סוגים של מערכות הצבעה: ישירה ועקיפה. הצבעה עקיפה, הסביר הפירוט, מתקיימת כאשר ישנו יחס בלתי ישיר בין המכשיר לבין מיקום הסמן על גבי המסך, כגון במקרה של עכבר. בהצבעה ישירה, לעומת זאת, מצביעים בצורה ישירה באמצעות המכשיר על גבי המקום הרצוי, כגון בשימוש במסך נגיעה או סמן לייזר. חרף העובדה שתביעות הפטנט לא התייחסו לנקודה זו, בית המשפט הסכים עם נינטנדו וקבע כי הפטנט מוגבל אך למכשירים המבצעים הצבעה ישירה. לפירוש זה היתה משמעות מכרעת שכן, נקבע, שמערכת ה-Wii עושה שימוש במערכת הצבעה עקיפה, אף אם היא מנסה לתת תחושה של הצבעה ישירה למשתמש. מכאן, שפירוש זה הוביל לדחיית הטענה בדבר הפרת הפטנט.

כידוע, בתי המשפט מזהירים מפני ייבוא מגבלות על תביעות הפטנט מהפירוט. אז מדוע מקרה זה היה שונה? בית המשפט מסביר שבמקרה זה הפירוט הבהיר כי מדובר במכשיר הצבעה ישירה. כך, כותרת הפטנט היתה צרה מלשון התביעות והיא התייחסה ל- Easily deployable interactive direct-pointing system and presentation control system and calibration method therefor. הפירוט עצמו הדגיש במקומות רבים כי האמצאה מושא הבקשה הינה מכשיר הצבעה ישירה. אם בכך לא די, הפירוט הוסיף והבהיר כי ישנם יתרונות רבים בשימוש בהצבעה ישירה על פני זו העקיפה, ועודד שימוש במערכת ישירה על פני זו העקיפה:

"The written description also emphasizes how direct pointing is superior to indirect pointing. In the “Background of the Invention,” the patentee notes that “pointing devices may be classified” as either direct or indirectpointingdevices, id. col. 1 ll. 58–60, and that “[i]t needs no argument that direct-pointing systems are more natural to humans, allowing faster and more accurate pointing actions,” id. col 2 ll. 1–3.

The written description further disparages indirect pointing. For example, indirect pointing is criticized as “less natural” than direct pointing, id. col. 2 ll. 35–36, and as not providing “the speed and intuitiveness afforded by direct-pointing systems,” id. col. 2 ll. 41–43. Even a prior art hybrid system, using both direct and indirect pointing, is criticized as not “afford[ing] the fast and more accurate interactive pointing actions provided by some other directpointing systems,” id. col. 4 ll. 52–54, and another hybrid system is criticized for not providing “the desired flexibility afforded by truly direct-pointing methods,” id. col. 5 ll. 1–3. Although the ’729 patent does include one embodiment where the handheld device “may include a conventional, indirect pointing device,” indirect pointing is only used “where direct pointing is not possible or not desired,” id. col. 30 ll. 23–26, thus even further disparaging indirect pointing."

כלומר, עודף פירוט והתייחסות לידע הקודם גרם להצרת היקף המונופולין, ולהצרת התביעות בניגוד לאמור בהן.

((UltimatePointer, L.L.C. v. Nintendo Co. (Fed. Cir. Mar. 1, 2016)

4

פסיקה: הפטנט אותו נינטנדו הפרה בשלט ה-Wii – בטל.

נינטדנו הפסידה בקרב בבית המשפט הפדראלי של המחוז המזרחי של טקסס, אבל ניצחה במלחמה אחרי שערכאת הערעור קיבלה את טענותיה. חבר המושבעים קבע כי הג'ויסטיקים של קונסוליות המשחקים Wii ו-GameCube הפרו את פטנט ארה"ב 6,906,700 של חברת Anascape. בעוד שמיקרוסופט הגיעה לפשרה (שפרטיה חסויים), נינטנדו החליטה להעביר את ההכרעה לערכאת הערעור הפדראלית שבוושינגטון – החלטה שהתבררה כמוצדקת, לפחות מבחינה משפטית.
הצדדים לא היו חלוקים על כך שהיה שבשנת 1998, שנתיים לפני הגשת בקשת הפטנט הרלוונטית, סוני מכרה ג'ויסטיק מסוג DualShock שמימש את ההמצאה, כפי שהוגדרה בתביעות הפטנט. אלא מאי, שהפטנט הוגש כבקשת המשך בחלקה (Continuation In Part, או CIP בקיצור), ותבע קדימות משנת 1996. כיוון שכך, אין תימה כי המחלוקת נסבה סביב חוקיותה של אותה תביעת קדימה.
כאשר מגישים בקשה מכוחה של בקשה קודמת, ניתן להסתמך על תאריך הבקשה הקודמת לצורכי חדשנות והתקדמות המצאתית מחד, ולצורך קביעת מועד פקיעת הפטנט, מאידך. ברם, בכדי שניתן יהיה להסתמך על הבקשה הקודמת עליה לעמוד בדרישות החוק באשר לדיות התיאור. ההיגיון שבכלל זה הוא ברור – בהעדרה של דרישה שכזו, יכל כל אדם להגיש בקשת דמה לפטנט, ולאחריה להגיש בקשה ממשיכה, שתוסיף על גביו המצאה אליה נחשף הממציא בשוק, ולדרוש כי זו תזכה לתאריך הבכורה של בקשת הדמה. בצורה כזו, בנקל יכול מי המעוניין בכך, לחתור תחת מטרתם של דיני הפטנטים – לעודד חדשנות על ידי מתן תגמול לממציאים של המצאות חדשות ובעלות התקדמות המצאתית. כזכור, הדין האמריקאי דורש כי הפירוט יתאר את ההמצאה (Written Description), יאפשר לבעל מקצוע להשתמש בהמצאה (Enablement), ויחשוף את המימוש האופטימלי, ככל הידוע לממציא (Best Mode).
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי התיאור הקודם היה חסר אלמנטים שנתבעו בתביעות, וכיוון שכך, אינו יכול לשמש לצורך מתן קדימות לפטנט שכן הוא אינו כולל תיאור של ההמצאה (Written Description). נוכח קביעה זו, לא נותר לבית המשפט אלא לקבוע כי ההמצאה לא היתה חדשה עת הוגשה בקשת הפטנט, וכי הפטנט בטל.