סימן גנרי ארכיון

0

פסיקה: Design Center – סימן גנרי ללא אופי מבחין

ONE Design Center

האם הסימן Design Center ראוי להגנת סימני המסחר? בית המשפט המחוזי בחן את הסימן שלא נרשם וקבע כי עניין לנו בסימן גנרי הנעדר אופי מבחין, שאינו עומד בקריטריונים המקנים לו הגנה כסימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום.

לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה הוגשה תביעה על ידי הבעלים והמפעילה של מרכז הקניות "Design Center", הנמצא בבני ברק, כנגד הבעלים והמפעילות של מרכז לעיצוב חדש שהוקם בראשון לציון המכונה "ONE Design Center". חרף העובדה שהסימן "Design Center" מעולם לא נרשם, התובעות טענו כי מדובר בסימן מסחר מוכר היטב שזכאי להגנת פקודת סימני מסחר אף בהעדר רישום.

התובעות טענו כי פרסום רחב היקף, בסך כולל של 55 מיליון ש"ח, וכן השימוש שהן עושות בסימן המסחר מזה כעשר שנים, עשו את הסימן למוכר היטב. בית המשפט ביקש תחילה לסווג את סימן המסחר לאחת מארבע הקטגוריות המוכרות: שמות גנרים, שמות תיאוריים, שמות מרמזים ושמות שרירותיים. לעניין זה, בית המשפט הבהיר כי המונח Design Center מורכב ממילים כלליות, ואף צירופם אינו מתאר דבר המיוחד לשירותים שמציעות התובעות:

"ישאל השואל: "איזה מרכז"?  ועל כך נשיב לו: "מרכז עיצוב". מה מיוחד למרכז של התובעות אין לדעת. מרכז עיצוב מתאר את סוג המרכז ותחום עיסוקו, הא ותו לא."

Design Center

לקריאת המשך המאמר »

0

לציבור הרחב יש אינטרס לגיטימי בשמות מתחם גנריים

החלטה חדשה בבוררות IL-DRP קובעת כי ישנו אינטרס לגיטימי לציבור להשתמש בשם מתחם המהווה סימן גנרי. קביעה זו נכונה אף כאשר ישנו סימן מסחר רשום מחוץ לישראל ואשר ראוי להיות רשום, ובלבד שהסימן מהווה סימן גנרי בישראל.

שם המתחם  ktav.co.il הוקצה לטובת משה מנשהוף ומתוך שם מתחם זה, פועל אתר של חברת כתב ווב הוצאה לאור בע"מ. ברם, חברת ההוצאה לאור היהודית-האמריקאית KTAV Publishing House, Inc, עתרה למוסד לבוררות של איגוד האינטרנט הישראלי (IL-DRP) בטענה כי יש להעביר את שם המתחם לבעלותה.

לקריאת המשך המאמר »

2

השם "סופר באבא" אינו ראוי להגנת סימן מסחר

סופר באבא – סימן בר הגנה?
(מתוך אתר סופר באבא)

האם הסימן "סופר באבא" ראוי להגנתו של סימן מסחר? שאלה זו הוצבה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ועליה הוא השיב – לאו.

מי בעל המוניטין במותג – בעל המקרקעין או מפעיל העסק?
במסגרת ההליך דנן ניטש ויכוח בין בעל מקרקעין ובין מי שהפעיל מכולת במקום באשר לשאלה למי הזכויות להמשיך ולעשות שימוש במותג. המדובר ב"סופר באבא", מכולת הנמצאת ברח' ישעיהו בצפון הישן של תל-אביב.
בקשה לסעד זמני נדחתה לאחר שנקבע כי לא די בקיומו של סימן מסחר רשום בכדי לעמוד בנטל הלכאורי הדרוש לשם קבלתו של סעד בטרם הכרעה. בית המשפט שם הטיל ספק כי המוניטין שייך לתובעת ולא לנתבעים, אשר הפעילו את המכולת בפועל ובמשך שנים.
כעת, נדונה התביעה גופא, ובית המשפט קבע סופית: אף שהוכח דבר קיומו של מוניטין ב"סופר באבא", לא הוכח כי מוניטין זה מיוחס דווקא לתובעת ולא לנתבעים. לעניין זה ציין בית המשפט:

"אין מחלוקת כי התובעת היא הבעלים של הנכס ברח' ישעיהו 1 בתל אביב, ואף אין מחלוקת כי בשנים האחרונות הופעל שם מרכול אשר כונה "סופר באבא". אלא שבכך אין די כדי ליצור זיקה בין התובעת לבין השם המסחרי. על מנת ליצור זיקה כזו, על התובעת להראות כי עשתה שימוש בשם המסחרי, או למצער, מינתה מישהו לעשות שימוש בשם המסחרי עבורה. זאת לא עשתה התובעת. נהפוך הוא: לפחות במהלך עשר השנים שקדמו להגשת התביעה, התובעת לא עשתה שימוש כלשהו בשם המסחרי, לא בעצמה ולא באמצעות מי מטעמה; הזיקה היחידה בין התובעת לבין הנכס הייתה זיקה פסיבית, דהיינו: זיקה של מי שמשכיר נכס מקרקעין בלבד."

האם הסימן "סופר באבא" ראוי להגנה?
בית המשפט אף התייחס לשאלה האם השם "סופר באבא" הוא מסוג השמות הזכאים להגנה, ואם כן, באיזה היקף. לעניין זה הזכיר בית המשפט כי סימני המסחר נחלקים לארבעה סוגים: שמות גנריים בהם יש שימוש רגיל במסחר בענף הרלוונטי, שמות תיאוריים אשר מתארים תכונות או רכיבים הרלוונטיים למסחר, שמות מרמזים אשר אינם מתארים את הטובין מפורשות, אלא דורשים מחשבה מצד הצרכן בכדי לקשר בינו לבין הטובין ושמות שרירותיים. סוגים אלו זוכים להיקף הגנה הנע במדרג – החל מהעדר הגנה לסימנים גנריים ועד הגנה מלאה לשמות שרירותיים.
לעניין זה, בית המשפט קבע, כי הביטוי "באבא" אינו שרירותי, אלא בעל "ניחוח אוניברסלי". נוכח המשמעויות הרבות למילה "באבא" בין בעברית ("באבא סאלי", מילת חיבה בסלאנג), בערבית ובשפות סלאביות, נקבע כי:

"המילה "באבא" אינה שרירותית, אלא (בדומה ל"תירוש", "שמש", "אמא", "אבא", "סבא", "סבתא", "מאמא", "פפה" ועוד) היא מילה שורשית-אוניברסלית. לתובעת לא יכולה להיות בעלות בה"

לעניין זה נסמך בית המשפט על פסק הדין בעניין שמש, שם קבע בית המשפט (מפי כב' השופט גרוניס כדן יחיד) כי למילה "שמש" יש משמעויות שונות המקושרות אליה, מעבר למשמעויות המילוניות. משמעויות אוניברסליות אלו, נקבע, עשויות להשפיע על היקף ההגנה לה יזכה סימן המסחר.

בסופו של יום, בית המשפט קבע כי אין זכות לתובעת על סימן המסחר נוכח שני נימוקים אלו. ברם, לא נקבע צו להוצאות וזאת "בשל העובדה שהתובעת הביאה עניין לגיטימי לבירור, ולאור זאת שכבר חויבה בהוצאות של מעל 50,000 ₪ בהליכי הביניים".

הערה

על אף שבית המשפט מציין כי אף שמות שאינם ברגיל ראויים להגנה עשויים לרכוש אופי מבחין המצדיק כי יחסו בצלו של סימן מסחר רשום, ולמרות שנקבע כי ישנו מוניטין בסימן, בית המשפט אינו מתייחס לשאלה האם היתה ניתנת הגנה או לאו במידה והציבור היה מקשר את הסימן עם התובעת (היינו, המוניטין היה של התובעת). בעניין זה, נדמה לי כי לא יכול להיות ספק שלו הסימן היה של בעל המוניטין, הרי שהוא היה זוכה להגנה, אף שהדבר לא נכתב מפורשות.
בימים אלו בהם הנתבעים מפתחים את המרכול האחד שלהם לרשת מרכולים, נדמה שסוגיה זו דורשת הבהרה עבורם, שמא ישקיעו מכספם וממרצם בכדי לקדם עסק שלא יזכה להגנה ממתחרים, בדומה למקרה העצוב של שווארמה שמש המפורסמת.

(ת"א 2817/07 חברת מעדני הצפון בע"מ נ' אלה (מיום 5.09.2011))

0

פסיקה: EasyLabour – סימן הנעדר אופי מבחין

EasyLabor הינו סימן מסחר המשולל אופי מבחין, ומשכך אין מקום לרישומו בפנקס, כך קבע בעניין בקשה לרישום סימן מסחר מספר 215464 A.C.U. Medical Technologies Israel Ltd. (מיום 1.12.2010).

במהלך הליך בחינת הבקשה לרישום סימן מסחר, מחלקת סימני המסחר העלתה השגות לרישום הסימן מחמת שהינו נעדר אופי מבחין.
נקודת המוצא של סימני המסחר היא הצורך כי הסימן יהיה בעל אופי מבחין. סימני מסחר נועדו להעניק לבעל הסימן בלעדיות על השימוש בסימנו במהלך המסחר, וזאת מתוך מטרה לאפשר לקהל לסמוך על השימוש בסימן כמזהה אמין של מקור הטובין או השירות.
סעיף 8 לפקודה קובע מפורשות תנאי זה:
(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן – בעל אופי מבחין).
(ב)הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.
מטבע הדברים, סימן המשמש במסחר היומיומי, אינו סימן בעל אופי מבחין, אלא אם אופי שכזה נרכש עקב שימוש בו בפועל.
לעניין זה, סעיף 11(10) לפקודה מורה:
סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9.
במקרה דנן, טענה המבקשת כי אין מדובר בסימן המתאר את אופי הטובין, באשר הוא מהווה הלחם של שתי מילים לועזיות- Easy ו-Labour ואשר משמעותה הרגילה והשכיחה של המילה השנייה קשורה ב"עבודה" ולא בלידה. רישום הסימן התבקש בגין מכשיר להקלת כאב צירי לידה, ואם טענתה היתה מתקבלת, הרי שאין עניין בסימן המשתמש במילים הנהוגות המסחר בטובין כאמור.
ברם, הרשם דחה – ובצדק, אם יורשה לי להוסיף – טענה זו. משמעותה הרגילה של המילה Labour היא לידה. טענות נוספות שהועלו ונדחו נגעו לרכישת אופי מבחין כתוצאה משימוש מתמשך – טענה של הוכחה כדבעי, ואפליית המבקשת באשר סימנים אחרים הכוללים הלחם של המילה Easy ומילה נוספת נרשמו בפנקס.
עם זאת, ראוי לציין כי המבקשת לא היתה מיוצגת בהליך זה. נדמה בעיני, כי ישנו כשל בהתייחסות הרשם לסימן המסחר. אמת – המילה Easy משמעותה קל, והמילה Labour משמעותה צירי לידה. ברם, לטעמי, אין עניין בסימן מסחר גנרי ואף לא תיאורי. בכל הכבוד – המכשיר אינו מכשיר ללידה קלה. המכשיר הינו מכשיר להקלת כאבים, ובמיוחד כאבים הנוגעים ללידה, כך שתהיה ליולדת לידה קלה (Easy Labour). להשקפתי, הסימן הינו סימן מרמז, ומלכתחילה יש בו אופי מבחין, אף אם לא משום הטעמים שהובאו בפני הרשם.
עוד הערת אגב אחת קטנה ושולית – האם ישנו סימון כוזב באתרה של המבקשת?
1

פסיקה: "זר מתוק" הינו סימן גנרי

"זר מתוק" אינו אלא שם גנרי, שאין לאף אדם בעלות בו. זו קביעתו של בית המשפט המחוזי בת"א (ת"א) 1711/08 קדים (הדרכה) בע"מ נ' מולה – פרחי ליאת (14.9.2010).

בית המשפט נדרש לשאלה האם בפעולותיהם עיוולו הנתבעים בגניבת עיני הצרכנים כאילו מוצריהם שלהם הם מוצריהם של התובעת. בתביעה לפי עילה של "גניבת עין" נדרשת, בין היתר, הוכחתו של מוניטין המיוחס לתובע. בית המשפט קבע כי לאור היות "זר מתוק" סימן גנרי הנהוג במסחר, ולכל היותר סימן תיאורי המתאר את המוצר, נטל ההוכחה לעניין המוניטין הוא מוגבר.
יודגש, לו היה בידי התובעת סימן מסחר רשום, היתה יכולה האחרונה להגיש תביעה בגין הפרת הסימן ואז לא היתה נדרשת להוכחת רכיב המוניטין. עם זאת, ראוי לציין כי מאמירותיו של בית המשפט ספק בעיניי אם סימן מסחר היה מסייע בידה באמת, באשר נדמה כי אם היה סימן שכזה, בית המשפט היה מורה על מחיקתו.
אנקדוטה מעניינת היא שהתובעת אכן הגישה בקשה לרישום סימן מסחר בגין הסימן המילולי "זר מתוק". בתחילה דחה הרשם את הבקשה, אך בהליך בפני סגן הרשם הצליחה התובעת לשכנע כי יש מקום לקבל את בקשתה. בימים אלו ישנן שלוש התנגדויות אשר עומדות ותלויות כנגד רישום סימן מסחר זה. קביעותיו של בית המשפט דכאן מהוות, ללא ספק, רוח גבית להתנגדויות אלו. יתרה מזאת, יתכן שיש אפילו השתק פלוגתא בין הצדדים בעניין זה, שכן לפי האמור בפסק הדין, הנתבעים נטלו חלק לפחות באחת ההתנגדויות.
בית המשפט דחה את התביעה ופסק הוצאות בגובה 35,000 ש"ח לטובת כל נתבע.