סימן מסחר ארכיון

0

פסיקה: שימוש מפר – נסיבה מיוחדת במסחר שמצדיקה אי שימוש בסימן מסחר

לוגו "סחוט טרי"בפסק דין תקדימי, מצאה סגנית רשם הפטנטים, ז'קלין ברכה, כי חרף העובדה שסימן מסחר לא היה בשימוש למעלה משלוש שנים, אין מקום לבטל את רישומו.

סימן המסחר המעוצב "סחוט טרי" המתייחס שימש במשך שנים לסמן מיצי פירות, וזאת מבלי שנרשם. המותג פותח במקור על ידי חברה אחת, נמכר לאחרת, ובמסגרת פירוקה של הרוכשת, הועבר המוניטין בסימן לחברת סחוט טרי 2007 בע"מ, אשר אף פעלה לרישום הסימן במסגרת סימן מסחר 220,623. חרף זאת, מאמצע שנת 2008, החברה לא עשתה שימוש בסימן בפועל.

מר אוהד חרסונסקי, מי שיצר את המותג מלכתחילה, החליט לשוב לתחום המיצים, והוא החליט לעשות שימוש בסימן הישן שלו. תביעה שהגישה בעלת הסימן כנגד החברה שלו בשנת 2012 התקבלה, ובמסגרתה נקבע כי האחרונה עשתה שימוש מתמשך ובלתי מורשה בסימן "סחוט טרי" הן לפני רישומו והן אחריו. במקביל לניהול הליך תביעת ההפרה, הגישה החברה של חרסונסקי בקשה לבטל את סימן המסחר מחמת העדר השימוש בו. לקריאת המשך המאמר »

0

למה הקמת התאגיד הציבורי יכולה לעזור למכירות של במבה?

תמונה של שקית שוש אפויסימן מסחר הוא המוניטין הגלום במוצר שנארז ונדחס לזכות משפטית. בעל סימן המסחר שולט פעמים רבות במוצר, גם אם הוא לא מייצר אותו. מקרה דוגמת נסטי בו גם היצרן וגם בעל המותג הם שווי כוחות או לפחות אין ביניהם פערי כוחות משמעותיים, הא חריג. בדרך כלל, מי שאוחז במוניטין יוכל להחליף את היצרן ולשמר את עיקר קהל הלקוחות – זו בדיוק המשמעות של "מוניטין".

בשנות ה-90 רשות השידור שידרה את תוכנית הילדים "החברים של שוש", במרכזה עמדה דמות חיפושית חביבה העונה לשם "שוש". ראתה הרשות כי טוב, ובחרה לנסות ולנצל את הצלחתה של התוכנית באופן מסחרי. הרשות רצתה למכור מרצ'יינדייז עם דמות זו, ואכן רשמה סימני מסחר לרוב בסוגים רבים ושונים. פעולת המסחור המשמעותית ביותר של הרשות היתה בעניין חטיף בוטנים חדש, שהתחרה ב"במבה" של אסם. הרשות חברה לעלית שייצרה את החטיף, תוך התבססות על הדמות של שוש. שיתוף הפעולה בין הצדדים היה הדוק, ועלית אף מימנה את עלות יצירת גרסה חדשה לדמות. עד היום, כ-20 שנה לאחר שהתוכנית כבר ירדה מהמרקע, שיתוף הפעולה ממשיך והחטיף ממשיך להימכר.

אסם, אגב, לא היתה מרוצה משיתוף פעולה זה, והיא עתרה לבית המשפט העליון כנגד התנהלות זו. בג"צ פסק וקבע שרשות השידור עושה שימוש מסחרי בשידור הציבורי, ואסרה על המשך שידור התוכנית שהפכה, הלכה למעשה, לפרסומת למוצר של עלית (בג"צ 1858/96‏ ‎ ‎אסם, השקעות בע"מ‎ ‎נ' רשות השידור (נבו, 21.10.99)). פסיקה זו, יש להעיר, ניתנה לאחר שהרשות כבר הפסיקה את שידור התוכנית.

כיום, רשות השידור ממשיכה להחזיק בסימני המסחר על הסימן המעוצב "שוש" הכולל גם את הדמות של שוש (הסימן הרלוונטי לחטיף הוא סימן מסחר 122436 המתייחס לסוג 30). חדי העין שיסתכלו על השקית של החטיף יראו כיתוב שמציין כי מדובר בסימן מסחר של רשות השידור (ותודה לתומר שחר, שהעלה תמונה שכזו לפייסבוק). בהערת אגב נוספת אצין כי נראה שעלית לא רשומה כ"בר רשות", וניתן לסבור כי הסימן הוא בר-ביטול כתוצאה מכך.

אלא, שבהתאם לחוק השידור הציבורי, התש"ד-2014, נקבע כי רשות השידור תתפרק והאישיות המשפטית שלה תבוטל. כחלק מתהליך הפירוק, נכסיה של הרשות ימומשו לצורך כיסוי התחייבויותיה, ויתרת הנכסים והכספים שלה יועברו למדינה. בין יתר הנכסים מצויים גם סימני המסחר על "שוש". כיוון שהמפרק יעדיף למכור את נכסיה של רשות השידור למרבה במחיר, בהחלט יכול להיווצר מצב שבו "אסם" וחברות אחרות המתחרות בתחום החטיפים יעוטו על ההזדמנות וינסו לרכוש את סימן המסחר והמוניטין הגלום בו, ולו רק בכדי להחריב את סימן המסחר ולזנוח אותו כליל. כך "במבה" תוכל להוציא מהשוק את אחד המתחרים הבולטים שלה, ולנגוס בנתח השוק שלו.

2

פסיקה: רשות, הרשאה ומאפה הונגרי

קורטוש

(cc by-sa Jorge Díaz)

מה בין הרשאה ורשות בדיני סימני מסחר – סוגיה זו התעוררה במסגרת בקשה שהובאה להכרעת בית המשפט. אלא, שלעניות דעתי, כפי שאבהיר בהמשך, בית המשפט שגה בניתוחו את הסוגיה.

במסגרת בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת, עתר מר יהודה נעים כי יתאפשר לו להגיש תביעה בשם חברת המאפה הונגרי (2008) בע"מ. בין היתר, ביקש מר נעים לזכות לסעד הצהרתי שבו יובהרו זכויותיה של החברה בסימני המסחר "קיורטוש המאפה ההנוגרי" (סימנים 195690 ו-195691). כיוון שכך, בית המשפט נדרש לשאלות הנוגעות לטיב הזכות בה אוחזת החברה למול בעלת הסימן המסחר הרשום: קיורטוש המאפה ההונגרי בע"מ.

בעניין זה הוצבה בפני בית המשפט תעלומה קשה לפיצוח: איזו זכות, אם בכלל, הועברה לידי החברה. החברה הוקמה במטרה לאפשר ניהול רשת חנויות מאפה, וזאת בעקבות ההצלחה שנחלו החנויות הראשונות שהיו בבעלות בעלת הסימן. יחד עם זאת, החברה מעולם לא התכוונה וממילא לא השתמשה בעצמה בסימן המסחר. בעוד שלא היתה מחלוקת כי הבעלות בסימן המסחר אינה מצויה בידי החברה, נטען כי לחברה הועברו זכויות בסימן. לעניין זה ביקר בית המשפט את שלל הגרסאות השונות שהציג המבקש עצמו:

"אף מבלי להידרש לטענה בדבר שינוי חזית, קשה למצוא בטענותיו הרבות של המבקש ביחס לזכות שבידי החברה משנה סדורה באשר לטיבה של הזכות אשר, לכאורה, ניתנה לחברה."

יחד עם זאת, ונוכח חשיבותה של סוגיה זו, בית המשפט בחן את הדברים לעומקם וקבע: לא בעלות בסימן, ואף לא רשות לעשות שימוש בסימן המסחר בעצמה, אלא הרשאה למכור לצדדים שלישיים זיכיונות שימוש בסימן המסחר. כך, חרף מסמך הבנות שקבע באופן ברור שהחברה תזכה בזכות להשתמש בשם המסחרי ובשאר הזכויות הקנייניות, בחינת תכלית הקמת החברה ותכלית ההסכם העלתה כי החברה לא ביקשה אלא הרשאה. עוד ציין בית המשפט כי לאור פרוטוקול פגישה שהעיד כי כוונת הצדדים היתה להשאיר את כל הזכויות בסימן המסחר מבלי שינוי, נראה כי בעלת הסימן הניחה כי הקניית ההרשאה אינה מקנה זכויות בסימן המסחר עצמו.

לקריאת המשך המאמר »

5

קישורים ממונים בגוגל, סימני מסחר ושימוש אמת

MagicLogo1האם שימוש בסימן מסחר של אחר במסגרת קישור ממומן (AdWord) מפר את זכויותיו של בעל סימן המסחר הרשום? שאלה זו עלתה לדיון בפסיקה לאחרונה במספר הזדמנויות. כזכור, בפרשת "מתאים לי" נקבע כי שימוש בסימן המסחר לשם ביצוע ההתאמה בין פרסומת לבין שאליתת החיפוש של המשתמש אינו מהווה הפרה של סימן מסחר רשום. בפרשת ד"ר מוסקונה אותה קביעה אומצה גם ביחס לשימוש בשמו של אדם, ונקבע כי שימוש בשמו של המתחרה "מאחורי הקלעים" מותר גם מותר. עתה, הובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו סוגיה דומה. חברת פאיירפלי (firefly) הינה חברה המפתחת תוכנה המסבה באופן אוטומטי תוכנה שפותחה באמצעות מערכת מג'יק לסביבת הפיתוח של מייקרוסופט – סביבת דוט נט. החברה עשתה שימוש בקישורים ממומנים בגוגל אשר הסתמכו על המונח "Magic", וכן מספר מונחים נוספים (eDeveloper ו-UniPaas) הקשורים במערכת מג'יק. בפרט, הסימן Magic נרשם כסימן מסחר השייך לבעלת הפלטפורמה ההיא.

כאשר בעלת הפלטפורמה גילתה אודות השימוש, היא פנתה לגוגל וביקשה, במסגרת נוהל הודעה והסרה של גוגל, כי הפרסומות מפרות את זכויותיה הקנייניות – הן הרשומות (במונח Magic) והן הבלתי רשומות (בשני המונחים הנוספים) – ומשום כך דרשה את הפסקת השימוש. גוגל נענתה לדרישה. חברת פאיירפליי שסברה שאין כל פגם במעשיה, פנתה לבית המשפט בבקשה לסעד הצהרתי מהיר שיקבע כי אין כל הפרה במעשיה וכן דרשה שהחברה תודיע לגוגל כי יש להשיב את הפרסומות שהוסרו.

שימוש אמת

סעיף 47 לפקודת סימני מסחר קובע:

רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו, או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו.

מדובר בחריג לכלל האוסר שימוש בסימן מסחר רשום. על פי חריג זה, ניתן להשתמש בסימן מסחר אם השימוש הוא שימוש "אמת", שכן מטרת סימני המסחר אינה לפגוע בתחרות אלא לאסור שימוש שיהיה בו כדי להטעות ובכך להבטיח מסחר הוגן. הסימן נועד לאפשר לצרכנים לזהות את מקור הטובין. כיוון שכך, סימן המסחר אינו מונע מאדם להשתמש בשם העסק שלו, לציין את מיקומו הגיאוגרפי או להתייחס למהות המוצר עצמו. עם זאת, אין מדובר בהיתר גורף לעשות שימוש בסימן אלא אך בשימוש שהוא "הכרחי ואינו חורג מהנדרש באופן סביר והוגן לשם תיאור וזיהוי השירות או הטובין המוצעים לצרכנים" (ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (נבו, 26.09.2004)). יש גם לבחון האם הצרכן עלול לחשוב בטעות שהשירות ניתן בחסותו של בעל הסימן הרשום.

לקריאת המשך המאמר »

0

גבול הטעם הטוב? סימן מסחר שערוריתי אינו ניתן לרישום בארה"ב גם אם יש לו משמעות נוספת

למי קראת Cock?
(cc by-nc-sa fxp)

מאז שנת 1979, גב' פוקס מוכרת שוקולדים על מקל. לא סתם שוקולדים, אלא כאלה בצורה של תרנגול. השם שהיא בחרה למוצר הוא Cock Sucker, שם בעל משמעות כפולה. מצד אחד: מוצץ תרנגול המתאר נאמנה את המוצר, ומצד שני: ביצוע מין אוראלי בגבר.
גב' פוקס פנתה למשרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי וביקשה לרשום את סימן המסחר שלה, אך המשרד סירב. החוק האמריקאי קובע כי סימן שהוא שערורייתי או בלתי מוסרי אינו כשיר לרישום. המשרד קבע כי מדובר בסימן שערורייתי נוכח המשמעות הנפוצה של המונח, ומשכך רישום סימן המסחר סורב.
בצר לה, נאלצה גב' פוקס לפנות לערכאת הערעור הפדראלית בפניה היא ניסתה להסביר את מה שאולי מובן לכולם: הסימן נבחר לא סתם אלא דווקא בגלל כפל הלשון והוא מעלה חיוך בפניהם של הלקוחות. אף אם בתחילה הסימן נראה ללקוחות כשערורייתי, כאשר הם מסתכלים על המוצר עצמו הם מבינים שהמשמעות המינית היא בראשם בלבד, והמשמעות הנכונה היא זו המתייחסת לתרנגול. ערכאת הערעור אכן הבינה טיעון זה וקיבלה אותו אך קבעה כי בכך לא די. כפל הלשון והמשמעות ההומוריסטית אינה מורידה מכך שהסימן עצמו הוא שערורייתי, ומשכך, קבעה, אינו כשיר ברישום.

הדין בישראל קובע, בפקודת סימני מסחר, כי סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או המוסר לא יהיה כשיר ברישום. עם זאת, סעיף זה מופעל בזהירות רבה. באחת הפרשות הובהר מתי תקנת הציבור תמנע רישומו של סימן מסחר:

"השימוש בטיעון של תקנת הציבור, נועד הוא על מנת להביא בפנינו מקרים אשר יהיה בהם משום פגיעה בציבור הרחב, שלא בדרך השיקול המסחרי הרגיל, אלא לעיתים דווקא בניגוד לו, פגיעה אשר לפי מוסכמות חברתיות הציבור לא יכול לעמוד בהן. כך למשל: סימנים המביעים אלימות קיצונית, או סימנים שעלולים לגרום לפגיעה בחלקים מסוימים בציבור. כך למשל סימן המעודד שוביניזם, גזענות או פגיעה ברגשות דת עלול להיפסל לרישום מסיבות של "תקנת הציבור"" (BSN MEDICAL GMBH & CO. KG נ' FARMBAN, S.A, התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 146483, "LENOPLAST" (לא מעוצב) (מיום 4.12.2005)

ספק אם סימן מסחר הנוקט במונח גס וולגרי לא יהיה כשיר לרישום בישראל אך משום הטעם הרע שבבחירתו. אדרבא, כאשר יש מדובר רק במשמעות אחת מבין מספר אפשרויות שונות.

עוד נזכיר את הועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים שאפשרה רישום של שמות מתחם פוגעניים במידה דומה, אם לא גדולה יותר: "שרמוטה" ו"זין גדול", תוך שהיא קובעת שאין מקום לצנזורה בקלות, אלא מקום בו שם המתחם מפר את החוק כמו במקרה של לשון הרע "כלהנשיםזונות".

((In re Fox (Fed. Cir. 2012)

0

פסיקה: צורת בקבוק הפאנטה – סימן מסחר כשיר לרישום

FBALL, יח"צ

רשות הפטנטים הועמדה בפני דילמה: האם לאשר רישום סימן מסחר בגין צורתו של בקבוק פאנטה? הבקבוק, אותו מכנה החברה FBALL הוא בקבוק בעל צורה כדורית בעיקרה ובעלת בליטות מרובות על גביה. במיוחד כאשר הבקבוק ממולא במשקה הפאנטה הכתום, הוא מזכיר בצורתו תפוז.

מחלקת סימני המסחר של הרשות דחתה את בקשת הרישום, אך במסגרת השגה על החלטה זו, אושר סימן המסחר לרישום על ידי סגנית הרשם.

לקריאת המשך המאמר »

0

גוגל יכולה לנשום לרווחה: אפשר להשתמש גם בשם של אדם ב-AdWords

Pay-Per-Click (אילוסטרציה).
(cc by-nc-nd Phlora)

לפני כשנה, דיווחתי על הפרשה של ד"ר קליין ופרופורציה, שם קבע בית משפט השלום כי שימוש בשמו של ד"ר קליין למטרות פרסומיות פוגע בפרטיותו. פסק דין זה, אף שניתן בבית משפט השלום, יכל היה לייצר בעיה קשה למפרסמים. והנה, שנה חלפה, ועתה התקבלה החלטה אחרת, הפוכה ומערכאה גבוהה יותר, כך שגוגל יכולים לנשום ברווחה.

הפעם, היה זה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שדן בתביעתו של ד"ר רוני מוסקונה כנגד אותה פרופורציה בגין שימוש בשמו כחלק ממילות המפתח של המודעות הממומנות שלה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין עניין לנו בפגיעה בפרטיותו של ד"ר מוסקונה, והוא מוצא תימוכין לכך בטענותיו של התובע:

"קצפו של התובע יצא על כך, שעל לוח המודעות [העמוד של גוגל. ז.ג.], לצד האתר האישי הפרטי שלו, מופיעים אתרים/"קישורים ממומנים" מתחרים עמו… אין התובע מלין על הופעתם בלוח מודעות  זה של אתרים אחרים בהם מופיע או מאוזכר השם "רוני מוסקונה", הגם שהם אתרים שאינם שייכים לו. אם לטענת התובע אסור שיופיעו על לוח מודעות זה אתרים נוספים על האתר האישי הפרטי שלו; מדוע אין הוא מלין על הופעתם של אתרים אלה?

סבור אני כי דינם של האתרים/"הקישורים הממומנים" או "מודעות" (ממומנות), כדין כל האתרים האחרים"

לקריאת המשך המאמר »

4

על נסטי, פיוז טי וסימני מסחר

במשך שנים סימן המסחר "נסטי" מיתג תה קר מתוצרתה של חברת קוקה קולה, אבל עכשיו אותו סימן ממש ישמש לסמן תה אחר, והתה שכונה בעבר "נסטי" ימכר תחת המותג "פיוז". בפוסט זה נבחן את הסיפור מהזווית של דיני סימני המסחר.

פעם, לפני עשרים שנה, קוקה קולה ונסטלה חברו יחדיו לשווק משקה תה קר, תחת המותג "נסטי". כל חברה הביאה עמה רכיב אחר במוצר. בעוד שקוקה-קולה הביאה לקלחת את המתכון לייצור התה, את העיצוב המבדל של הבקבוק ואת הפצת המוצר לחנויות, נסטלה תרמה את שם המותג עצמו. במשך שנים פעלו החברות במשותף, והמותג חדר בהצלחה לשווקים רבים, תוך שהוא תופס נתחי שוק נכבדים בשוק משקאות התה הקרים בעולם. אבל האיחוד בין שתי חברות הענק לא החזיק לעד, ולאחרונה הן החליטו להיפרד. התוצאה של פרידה זו היא ניתוק מוחלט בין המותג לבין המוצר. בעוד שנסטלה תוכל להמשיך להתשמש במותג "נסטי", והיא מתכננת להשיק מוצר חדש תחת סימן מסחר רשום זה בקרוב, קוקה קולה ממשיכה לשווק את אותו מוצר כמקודם, רק שהפעם הוא מכונה "פיוז". השקת המוצר החדש-ישן לוותה בקמקפיין פרסומי שהבטיח שזה אותו דבר כמו "ההוא" רק בשם אחר, וכך הצליח להעביר את המסר מבלי להשתמש בסימן המסחר שבבעלותו של אחר. לזכותה של קוקה קולה יאמר שהיא ידעה לנצל גם את העיצוב המבדל של הבקבוק בפרסומות שלה וגם על המדף בכדי להעביר את המסר שלה.

הקרב על השוק בין שני המוצרים החדשים-ישנים מהווה מוקד עניין לפרסומאים וכנראה גם לפסיכולוגים, שמסתכלים על העניין כמקרה בוחן למה חזק יותר – המוצר או המותג שצמוד אליו. כפראפרזה על האמירה המפורסמת של יוליה "What's in a name? That which we call a rose. By any other name would smell as sweet.", עתה נוכל לגלות אם טעמו של התה שנקרא נסטי משתנה כאשר משנים את שמו.

לעומתם, אני מבקש דווקא לבחון את הסוגיה מנקודת המבט של דיני סימני המסחר, ולשאול מי מבין שתי החברות זכאי לעשות שימוש בסימן המסחר.

לקריאת המשך המאמר »