0

ביצי חופש: סימן שחופשי לשימוש הציבור

בילבולי ביצים?
(cc by-nc-nd su-lin)

האם הסימן "ביצי חופש" היה כשיר להירשם כסימן מאשר – זו השאלה אליה נדרש בית המשפט המחוזי בתל אביב.

התובעת, עמותה הפועלת לרווחת חיות המשק בישראל, הגישה לרשות הפטנטים בקשה לרישום סימן מאשר בגין הסימן המילולי "ביצי חופש", וזו אושרה ונרשמה. במהלך השנים, העמותה נתנה רשות לאחרים, ולנתבעת בתוכם, לעשות שימוש בסימן ביחס לביצים של תרנגולות שגודלו כ"תרנגולות חופשיות". בין הנתבעת לעמותה התגלעו חילוקי דעות, וההסכם ביניהם בוטל. עם זאת, במשך כשמונה שנים, המשיכה הנתבעת למכור ביצים תוך שימוש בצמד המילים "ביצי חופש". נוכח מעשים אלו, הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי ובה נתבקשו הן צו מניעה והן פיצויים בגין ההפרה. בית המשפט המחוזי בחן את הסוגיה ודחה את התביעה, תוך שהוא קובע כי לא היה מקום לרשום את הסימן "ביצי חופש" כסימן מאשר.

סימן מאשר מהו?

סימן מאשר מוגדר בפקודה כ"סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו". כלומר, בניגוד לסימן מסחר שבו משתמש בעל הסימן עצמו, ושמטרתו לאפשר לציבור לזהות את מקור הטובין ולהבחין בינם לבין מקורות אחרים, הסימן המאשר אינו מאפשר לציבור לזהות את המקור כלל. הסימן המאשר עשוי וצפוי לסמן טובין ממקורות שונים ואף של מתחרים ישירים. אלא, שסימן מאשר נועד למטרה אחרת: לסמן לצרכן כי הטובין המסומנים בו הם בעלי טיב, איכות או תכונות מסוימות. כיוון שכך, פקודת סימני מסחר דורשת כי סימן מאשר יירשם אך במצב שביכולתו של בעל הסימן "לקיים את התכונות שאותו סימן מיועד לסמנן". כלומר, שיש למבקש הרישום יכולת שליטה על השימוש שיעשה בסימן, באופן שהתכונות שהסימן בא להבטיח יתקיימו בפועל.

לקריאת המשך המאמר »