סימני מסחר ארכיון

0

פסיקה: הזכות לפרסום היא קניינית ונמשכת 25 שנה מהמוות

A salvador dali like portrait, Portrait of a young man with his cat.  © Casfotoarda | Dreamstime.com

A salvador dali like portrait, Portrait of a young man with his cat
© Casfotoarda | Dreamstime.com

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת.א. 11740-03-13 Fundacio Gala Salvador Dali נ' וי.אס.מרקטינג (ישראל 2005) בע"מ (מיום 28.8.2016), נקבע כי הזכות לפרסום (right of publicity), שהיא הזכות לעשות שימוש מסחרי בשמו, קולו, או דמותו של אדם, היא זכות קניין לכל דבר ועניין, הניתנת לסיחור והעברה בירושה, בפרט. עוד נקבע כי משכה הראוי של זכות זו לא יפחת מ-25 שנה לאחר מותו של אותו אדם. כמו כן, נפסק כי מדובר בזכות עצמאית ומובחנת מזכויות קניין רוחני אחרות מוכרות בדין, שהפרתה מקימה עילת תביעה בעשיית עושר ולא במשפט. לפיכך, הצד הנפגע עשוי לזכות בסעד של השבת רווחי המפר או תשלום דמי שימוש ראויים לפי שווי שוק של הזכות, בהתאם לנסיבות העניין.

עובדות המקרה

התובעות, קרן ספרדית וחברת-בת הולנדית שלה, המנהלות את נכסי העיזבון של הצייר ואמן הסוריאליזם סלבדור דאלי, לרבות נכסי קניין רוחני ובהם זכות היוצרים ביצירותיו וסימני מסחר המכילים את שמו ורשומים ברחבי העולם ובישראל, הגישו תביעה כנגד שתי חברות שיווק, שרכשו זכויות שימוש מסוימות וחלקיות באחת היצירות של האמן, בגין שימוש חורג ואי ייחוס כנדרש, וכן כנגד רשת הקמעונאות "המשביר לצרכן" וחברת שיווק קשורה, על רקע הפרות נטענות שונות מצד כל הארבע וגורמים אחרים מטעמן של הזכויות ביצירה ובשמו של האמן, לרבות הפרת סימן מסחר רשום ו/או מוכר היטב, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט בגין הפרת הזכות לפרסום, הפרת זכות יוצרים, ואף הטעיה צרכנית. בין התובעות ושתי הנתבעות הראשונות התנהלו הליכים קודמים שהסתיימו בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, אלא שהראשונות סברו כי האחרונות הפרו את ההסכם ותבעו את ביטולו, במקביל לניהול הליכי ביזיון בית משפט כנגדן.

לקריאת המשך המאמר »

0

ערב עיון על יבוא מקביל

לפני מספר חודשים ניתן פסק הדין בעניין מחסן היבואן וטומי הילפיגר. במסגרת פסק הדין, בית המשפט העליון הבהיר את המותר והאסור במסגרת פעילותו של היבואן המקביל בהתייחס לזכויות של בעל המותג והיבואן הרשמי. ביום רביעי, 1.4.2015, תקיים ועדת הקניין הרוחני של ועד מחוז תל אביב והמרכז ערב עיון במסגרתו נדון בנושאים אלו בהרחבה. בין הדוברים יהיו עו"ד נח שלומוביץ' שיציג את נקודת המבט של היבואן המקביל, עו"ד דויד גילת שיציג את נקודת המבט של בעל המותג והיבואן הרשמי וכן מר אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, שיתייחס לעניין מנקודת המבט המסחרית והלא-משפטית.

כרגיל, השתתפות בערב העיון אינה כרוכה בעלות אך יש להירשם מבעוד מועד.

 

כותרת

 

הזמנה

 

 

0

מעכשיו: סימני מסחר ישראליים יופיעו במאגר הסימנים הגלובאליים

רשות הפטנטיםהודעת ראש רשות הפטנטים מיום 17.11.2013 בישרה על כך שרשות הפטנטים החלה להעביר מידע לטובת מאגר סימני המסחר הגלובאליים של המשרד הבינלואמי (The Global Brand Database).

בשבוע שעבר החלה רשות הפטנטים בהעברת מידע על בקשות וסימני מסחר שהוגשו וייעדו את ישראל אל מאגר הסימנים הגלובלי של המשרד הבינלאומי (The Global Brand Database) המצוי בקישור: http://www.wipo.int/branddb/en/index.jsp.
מאגר מידע זה מאפשר לבחון בצורה מהירה וקלה האם סימן רשום במדינות שונות ובמאגרים שונים, באמצעות חיפוש אחד וקבלת משוב ממצה על קיומו.
החיפוש ניתן לביצוע ע"י חיפוש מילה, חיפוש דמות בהתאם לסיווג וינה וציון סוג הטובין בהתאם לסיווג ניצה. כמו כן ניתן לבצע חיפוש לפי שם המבקש, מיופה כוחו, מספר הבקשה/הסימן, תאריך הבקשה/הרישום/תום התוקף ומקור הבקשה.
המאגר כולל היום את כל הסימנים והבקשות מארה"ב, אסטוניה, שוויץ, קנדה, סינגפור, אוסטרליה, מרוקו, מצרים, איחוד האמירויות הערביות ואלג'יריה. כמו כן' כולל המאגר גם סימני מסחר בינלאומיים (Madrid System) כינויי מקור (Lisbon Agreement) ודגלים וסמלי מדינות Article 6ter of the Paris Convention) ).
תכני המאגר מתעדכנים מעת לעת בהתאם לאמור בדברי ההסבר בו. ישראל תעדכן מאגר זה אחת לשבוע.
רשות הפטנטים רואה חשיבות גדולה ביצירת מאגר גלובלי זה המאפשר למבקש לרשום את סימנו במספר מדינות, לבצע חיפוש מתקדם אחד, בצורה קלה, נוחה וללא עלות.כמו כן להשתתפות ישראל במאגר יתרון למבקשים המקומיים וזאת לאור חשיפת סימניהם באופן גלובלי.

כשלעצמי, נדמה לי שמדובר בצעד חיובי מאוד, שיקל על מבקשים זרים לייעד את ישראל במסגרת בקשות בינלאומיות על פי פרוטוקול מדריד.

2

פסיקה: רשות, הרשאה ומאפה הונגרי

קורטוש

(cc by-sa Jorge Díaz)

מה בין הרשאה ורשות בדיני סימני מסחר – סוגיה זו התעוררה במסגרת בקשה שהובאה להכרעת בית המשפט. אלא, שלעניות דעתי, כפי שאבהיר בהמשך, בית המשפט שגה בניתוחו את הסוגיה.

במסגרת בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת, עתר מר יהודה נעים כי יתאפשר לו להגיש תביעה בשם חברת המאפה הונגרי (2008) בע"מ. בין היתר, ביקש מר נעים לזכות לסעד הצהרתי שבו יובהרו זכויותיה של החברה בסימני המסחר "קיורטוש המאפה ההנוגרי" (סימנים 195690 ו-195691). כיוון שכך, בית המשפט נדרש לשאלות הנוגעות לטיב הזכות בה אוחזת החברה למול בעלת הסימן המסחר הרשום: קיורטוש המאפה ההונגרי בע"מ.

בעניין זה הוצבה בפני בית המשפט תעלומה קשה לפיצוח: איזו זכות, אם בכלל, הועברה לידי החברה. החברה הוקמה במטרה לאפשר ניהול רשת חנויות מאפה, וזאת בעקבות ההצלחה שנחלו החנויות הראשונות שהיו בבעלות בעלת הסימן. יחד עם זאת, החברה מעולם לא התכוונה וממילא לא השתמשה בעצמה בסימן המסחר. בעוד שלא היתה מחלוקת כי הבעלות בסימן המסחר אינה מצויה בידי החברה, נטען כי לחברה הועברו זכויות בסימן. לעניין זה ביקר בית המשפט את שלל הגרסאות השונות שהציג המבקש עצמו:

"אף מבלי להידרש לטענה בדבר שינוי חזית, קשה למצוא בטענותיו הרבות של המבקש ביחס לזכות שבידי החברה משנה סדורה באשר לטיבה של הזכות אשר, לכאורה, ניתנה לחברה."

יחד עם זאת, ונוכח חשיבותה של סוגיה זו, בית המשפט בחן את הדברים לעומקם וקבע: לא בעלות בסימן, ואף לא רשות לעשות שימוש בסימן המסחר בעצמה, אלא הרשאה למכור לצדדים שלישיים זיכיונות שימוש בסימן המסחר. כך, חרף מסמך הבנות שקבע באופן ברור שהחברה תזכה בזכות להשתמש בשם המסחרי ובשאר הזכויות הקנייניות, בחינת תכלית הקמת החברה ותכלית ההסכם העלתה כי החברה לא ביקשה אלא הרשאה. עוד ציין בית המשפט כי לאור פרוטוקול פגישה שהעיד כי כוונת הצדדים היתה להשאיר את כל הזכויות בסימן המסחר מבלי שינוי, נראה כי בעלת הסימן הניחה כי הקניית ההרשאה אינה מקנה זכויות בסימן המסחר עצמו.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: לרשם אין עוד סמכות להאריך מועד להגשת התנגדות

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

בקשה לרישום סימן מסחר SUPRENE, שמספרה 245038, קובלה על ידי רשות הפטנטים ופורסמה להתנגדות הציבור. חברת Dynasoi Elastomeros ביקשה להתנגד לרישום ואף הנחתה את באי כוחה לפעול בהתאם. אלא, שעקב טעות משרדית, הודעת ההתנגדות לא הוגשה בתוך תקופת ההתנגדות, אלא אך הוגשה מספר ימים לאחר מכן בליווי בקשה להארכת מועד. בקשה זו הובאה בפני סגנית הרשם אשר קבעה כי אין בידה להיעתר לבקשה וזאת מחמת העובדה שאין בידי הרשם סמכות להאריך את המועד האמור. אף בקשה לעיון מחדש שהוגשה בעניין זה נדחתה.

סעיף 24(א) לפקודת סימני המסחר קובע את המועד להגשת ההתנגדות:

"תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן."

כלומר, בניגוד למועדים אחרים שנקבעו בתקנות, המועד להגשת הודעת ההתנגדות נקבע בחוק החרות. משום כך, ההוראה שנקבעה בתקנה 82, המסמיכה את הרשם להאריך כל מועד הקבוע בתקנות – אינה מעניקה לו את הסמכות להאריך מועד זה.

לקריאת המשך המאמר »

6

שחרור בייצוג בהליכים בפני רשם הפטנטים

lawyerבמסגרת היישורת האחרונה של הליך התנגדות לרישום סימן מסחר, כאשר אך נותר לברר בקשה לפסיקת הוצאות, אבד הקשר בין עורכי הדין המייצגים את המתנגדים לבין שולחיהם. כיוון שכך, עורכי הדין עתרו לרשם הפטנטים וביקשו כי ישחרר אותם מייצוגם.

רשם הפטנטים בחן את הבקשה ודחה אותה, תוך שהוא קובע:

"בהכרעה האם לקבל בקשה להשתחרר מייצוג יש לאזן בין חובת האחריות הרבה שיש לעורך הדין כלפי לקוחו מחד, ובין חופש העיסוק וההתקשרות של עורך הדין למתן שירותים מאידך. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהאינטרס הציבורי הגלום ביחסי האמון המיוחדים שבין עו"ד  ללקוחו. על מנת לשמור על קיומו של איזון ראוי שכזה, הפיקוח עליו ניתן לבית המשפט (ר' תקנה 473(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 לגבי הליך אזרחי והוראות סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי). דברים אלה יפים גם לייצוג בפני רשם הפטנטים בכלל, ובהליכים משפטיים שבפניו, כגון ההתנגדות דנן, בפרט."

כן ציטט הרשם את כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין ואף הפנה להוראות חוזר רשם מספר 015/2012 – שינויים בפנקס סימני המסחר.

הרשם נימק את דחיית הבקשה בכך שלא הובהר כי עורכי הדין עשו מאמצים מספקים להודיע ללקוח על הנזק שעשוי להיגרם לו, ועל המשמעות של הפסקת הייצוג.

(בקשה לפסיקת הוצאות בגין התנגדות לרישום סימן מסחר 247320 (בקשה לשחרור מייצוג) דמרי נ' אליהו (מיום 9.05.2013))

הערות:

אני סבור כי מדובר בהחלטה שנתנה בחוסר סמכות ותוך פגיעה בחופש העיסק. אנמק בקצרה את עמדתי. בפתח הדיון יש לזכור, כפי שגם הרשם העיר, כי זכותו של עורך הדין להתפטר מייצוג הינה חלק מזכות היסוד שלו לחופש עיסוק. אמת, אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת, אלא שכל פגיעה בה צריכה להיעשות תוך כיבוד הוראות חוק יסוד: חופש העיסוק:

4. אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

במקרה הנתון, ספק  בעיניי אם יש חוק כלשהו המסמיך את רשם הפטנטים למנוע התפטרותו של מייצג במסגרת הליך לפי פקודת סימני המסחר. ברי כי חוק סדר הדין הפלילי אינו רלוונטי, ואף תקנות סדר הדין האזרחי חלות אך על הליכים בפני בית משפט או רשם, כהגדרת מונח זה בחוק בתי המשפט. לטעמי, ונוכח הדרישה כי הפגיעה בחופש העיסוק תעשה בחוק או מכוחו, אף לא ניתן להקיש מתקנות סדר הדין האזרחי לענייננו או לקבוע כי מדובר בסמכות טבועה של ערכאה שיפוטית.

הרשם מפנה לשני מקורות נוספים. הראשון, חוזר הרשם. אלא, שמדובר בהנחיות מנהליות פנימיות ובוודאי שאין מדובר בתקנה בת פועל תחיקתי. השני, כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין,אשר קובע מפורשות:

(ג) היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק.

כלומר, הכלל עצמו אינו מגביל את יכולתו של עורך הדין להתפטר, אלא מכפיף יכולת זו להוראות חיקוקים אחרים. כאמור, חיקוק שכזה אינו בנמצא.

לעומת זאת, תקנות סימני המסחר, 1940 דווקא מתייחסים לסוגיה. כך, תקנה 10 שכותרתה "סוכנים" קובעת:

10. (א) כל פעולה שאדם רשאי לעשותה לפי הפקודה או תקנות אלה רשאי הוא להרשות לסוכן לעשותה.
(ב) לא יורשה יותר מסוכן אחד לגבי אותו ענין, אלא אם הורשו יחדיו מספר סוכנים שהם שותפים או שהם עובדים יחדיו במשרד אחד; ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע יותר מסוכן אחד מלהופיע ולטעון בשם מרשה אחד אם הורשו לכך.
(ג) הוסמכו מספר סוכנים על פי הוראות תקנת משנה (ב) ולאחר מכן חדלו אותם סוכנים לעבוד יחדיו, יראו, אם לא מסרו נותן ההרשאה או אותם סוכנים הודעה אחרת לענין זה, כאילו הוסמך הסוכן שמענו נמסר כמענם של אותם סוכנים.
(ד) תוקף הרשאתו של סוכן לא יפקע כל עוד לא בוטלה הרשאתו על ידי הודעה מפורשת לענין זה לגבי כל ענין שלגביו ניתנה הרשאה. אולם רשאי הרשם, אם ראה טעם סביר לעשות כן, שלא להכיר ביפוי -כוח עשר שנים לאחר שהוצא.

תקנה 10(ד) מורה מפורשות כי הרשאה תבוטל באמצעות הודעה מפורשת, כפי שנעשה במקרה זה. התקנה מאפשרת, בסיפא, לרשם שלא להכיר בייפויי כוח במקרים מסוימים אף ללא קבלת הודעה, אך היא לא מסמיכה את הרשם להתעלם מהודעה מפורשת.

משום כך, אני סבור כי אין בסמכותו של רשם הפטנטים למנוע התפטרות מהייצוג. אין כוונתי כי אין זה ראוי שלרשם תהיה סמכות שכזו, אלא שלשם כך יהיה צורך להתקין תקנה מתאימה.

בשולי הדברים, אזכיר כי הבעתי כבר עמדה בעבר לעניין הכלל שנוסח במסגרת חוזר רשם 010/2012. אלא, שבאותו עניין סברתי כי אין תקנה המסמיכה את הרשם למנוע שחרורו של מייצג במסגרת בחינת בקשת פטנט ולאחר קיבולה. תקנות הפטנטים, להבדיל מתקנות סימני המסחר, קובעות כי אם קיים הליך בפני הרשם, יש ליטול רשות מהרשם בטרם מתפטרים מהייצוג.

0

גבול הטעם הטוב? סימן מסחר שערוריתי אינו ניתן לרישום בארה"ב גם אם יש לו משמעות נוספת

למי קראת Cock?
(cc by-nc-sa fxp)

מאז שנת 1979, גב' פוקס מוכרת שוקולדים על מקל. לא סתם שוקולדים, אלא כאלה בצורה של תרנגול. השם שהיא בחרה למוצר הוא Cock Sucker, שם בעל משמעות כפולה. מצד אחד: מוצץ תרנגול המתאר נאמנה את המוצר, ומצד שני: ביצוע מין אוראלי בגבר.
גב' פוקס פנתה למשרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי וביקשה לרשום את סימן המסחר שלה, אך המשרד סירב. החוק האמריקאי קובע כי סימן שהוא שערורייתי או בלתי מוסרי אינו כשיר לרישום. המשרד קבע כי מדובר בסימן שערורייתי נוכח המשמעות הנפוצה של המונח, ומשכך רישום סימן המסחר סורב.
בצר לה, נאלצה גב' פוקס לפנות לערכאת הערעור הפדראלית בפניה היא ניסתה להסביר את מה שאולי מובן לכולם: הסימן נבחר לא סתם אלא דווקא בגלל כפל הלשון והוא מעלה חיוך בפניהם של הלקוחות. אף אם בתחילה הסימן נראה ללקוחות כשערורייתי, כאשר הם מסתכלים על המוצר עצמו הם מבינים שהמשמעות המינית היא בראשם בלבד, והמשמעות הנכונה היא זו המתייחסת לתרנגול. ערכאת הערעור אכן הבינה טיעון זה וקיבלה אותו אך קבעה כי בכך לא די. כפל הלשון והמשמעות ההומוריסטית אינה מורידה מכך שהסימן עצמו הוא שערורייתי, ומשכך, קבעה, אינו כשיר ברישום.

הדין בישראל קובע, בפקודת סימני מסחר, כי סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או המוסר לא יהיה כשיר ברישום. עם זאת, סעיף זה מופעל בזהירות רבה. באחת הפרשות הובהר מתי תקנת הציבור תמנע רישומו של סימן מסחר:

"השימוש בטיעון של תקנת הציבור, נועד הוא על מנת להביא בפנינו מקרים אשר יהיה בהם משום פגיעה בציבור הרחב, שלא בדרך השיקול המסחרי הרגיל, אלא לעיתים דווקא בניגוד לו, פגיעה אשר לפי מוסכמות חברתיות הציבור לא יכול לעמוד בהן. כך למשל: סימנים המביעים אלימות קיצונית, או סימנים שעלולים לגרום לפגיעה בחלקים מסוימים בציבור. כך למשל סימן המעודד שוביניזם, גזענות או פגיעה ברגשות דת עלול להיפסל לרישום מסיבות של "תקנת הציבור"" (BSN MEDICAL GMBH & CO. KG נ' FARMBAN, S.A, התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 146483, "LENOPLAST" (לא מעוצב) (מיום 4.12.2005)

ספק אם סימן מסחר הנוקט במונח גס וולגרי לא יהיה כשיר לרישום בישראל אך משום הטעם הרע שבבחירתו. אדרבא, כאשר יש מדובר רק במשמעות אחת מבין מספר אפשרויות שונות.

עוד נזכיר את הועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים שאפשרה רישום של שמות מתחם פוגעניים במידה דומה, אם לא גדולה יותר: "שרמוטה" ו"זין גדול", תוך שהיא קובעת שאין מקום לצנזורה בקלות, אלא מקום בו שם המתחם מפר את החוק כמו במקרה של לשון הרע "כלהנשיםזונות".

((In re Fox (Fed. Cir. 2012)

0

פסיקה: Design Center – סימן גנרי ללא אופי מבחין

ONE Design Center

האם הסימן Design Center ראוי להגנת סימני המסחר? בית המשפט המחוזי בחן את הסימן שלא נרשם וקבע כי עניין לנו בסימן גנרי הנעדר אופי מבחין, שאינו עומד בקריטריונים המקנים לו הגנה כסימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום.

לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה הוגשה תביעה על ידי הבעלים והמפעילה של מרכז הקניות "Design Center", הנמצא בבני ברק, כנגד הבעלים והמפעילות של מרכז לעיצוב חדש שהוקם בראשון לציון המכונה "ONE Design Center". חרף העובדה שהסימן "Design Center" מעולם לא נרשם, התובעות טענו כי מדובר בסימן מסחר מוכר היטב שזכאי להגנת פקודת סימני מסחר אף בהעדר רישום.

התובעות טענו כי פרסום רחב היקף, בסך כולל של 55 מיליון ש"ח, וכן השימוש שהן עושות בסימן המסחר מזה כעשר שנים, עשו את הסימן למוכר היטב. בית המשפט ביקש תחילה לסווג את סימן המסחר לאחת מארבע הקטגוריות המוכרות: שמות גנרים, שמות תיאוריים, שמות מרמזים ושמות שרירותיים. לעניין זה, בית המשפט הבהיר כי המונח Design Center מורכב ממילים כלליות, ואף צירופם אינו מתאר דבר המיוחד לשירותים שמציעות התובעות:

"ישאל השואל: "איזה מרכז"?  ועל כך נשיב לו: "מרכז עיצוב". מה מיוחד למרכז של התובעות אין לדעת. מרכז עיצוב מתאר את סוג המרכז ותחום עיסוקו, הא ותו לא."

Design Center

לקריאת המשך המאמר »

0

רשות המסים מפרסמת: גידול במספר התפיסות

רשות המסים פרסמה אתמול (9.07.2012) גרף המראה את מספר התפיסות ביבוא של הפרות קניין רוחני בשנים 1998 ועד 2011. כפי שניתן להתרשם נראה שישנה מגמת עלייה ברורה במספר התפיסות וגידול חד עוד יותר של עשרות אחוזים בשנתיים האחרונות.

 

מקור: אתר רשות המסים

0

חוזר רשם חדש: אורכות בבקשות לרישום סימן מסחר

רשות הפטנטיםחוזר 017/2012- סימני מסחר "מדיניות מתן אורכות בבקשה לרישום סימן מסחר" קובע מגבלה על משך האורכות המירבי שינתן להשיב לדו"ח בחינה בבקשות לרישום סימני מסחר.

על פי החוזר משך הארכות לא יעלה על שמונה חודשים בסך הכל, וזאת בכפוך למגבלה הכוללת של 24 חודשים לשם בחינת בקשה לרישום סימן מסחר הקבועה בסעיף 27א לתקנות סימני המסחר.

(חוזר 017/2012- סימני מסחר "מדיניות מתן אורכות בבקשה לרישום סימן מסחר")

0

חוזר רשם חדש: רישום שינויים בפנקס סימני המסחר

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים פרסמה חוזר רשם חדש המתייחס לרישומים שונים בפנקס סימני המסחר. חוזר רשם 15/2012 סימני מסחר (רישום שינויים בפנקס) כולל הוראות דומות לאלו שנקבעו בחוזר 10/2012, אשר עסק ברישום שינויים ביומן הפטנטים.

בדומה לפגם שקיים להשקפתי בחוזר 10/2012, גם חוזר זה קובע מגבלות על אפשרותו של עורך דין או עורך פטנטים להשתחרר מייצוג בתיק סימני מסחר. בניגוד למצב בדיני הפטנטים, שם קיימת הוראה רלוונטית, בפקודה ובתקנות המסדירות את דיני סימני המסחר אין בנמצא הוראה מתאימה.

טיוטת החוזר לא הצביעה על כל חיקוק רלוונטי לעניין זה. עניין זה שונה בחוזר הסופי המצביע כעת על תקנה 10(ד) לתקנות סימני מסחר כמקור חוקי המסמיך את הרשם להתנות את ביטול ייפוי הכוח.

לקריאת המשך המאמר »

0

מנהלת חדשה למחלקת סימני המסחר: ענת לוי

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים הודיעה כי הגב' ענת לוי מונתה באופן רשמי למנהלת מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים.

ענת לוי שימשה כמנהלת המחלקה בפועל מאז פטירתה בטרם עת של מנהלת המחלקה הקודמת, נורית מעוז ז"ל, ועתה היא מונתה לתפקיד לאחר שנבחרה במכרז.

על פי הודעת הרשות:

גב' לוי היא מוותיקי מחלקת סימני המסחר מזה כ-20 שנים ובתפקידה האחרון הייתה סגניתה של מנהלת המחלקה הקודמת גב' נורית מעוז ז"ל אשר את מקומה ענת מילאה בהצלחה רבה בחודשים האחרונים.

גב' לוי היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך, ולאורך שנות עבודתה הרבות במחלקה צברה ידע ייחודי בתחום סימני המסחר בכלל ובתחום רישומם של סימני מסחר בינלאומיים במסגרת מערכת מדריד, בפרט. גב' לוי הובילה בשנים האחרונות יחד עם גב' מעוז ז"ל את תהליך ההטמעה של מערכת המחשוב והתקשורת החדישה אשר אפשרה את תחילת פעולת המחלקה במסגרת פרוטוקול מדריד באופן מוצלח ביותר.

עובדי רשות הפטנטים מברכים את גב' ענת לוי על כניסתה לתפקיד ומאחלים לה הצלחה בתפקידה החדש.

נאחלה לה גם אנחנו הצלחה בתפקידה החדש.

תגיות:
0

פסיקה: אין חשש להטעיה במקרה של זיוף זול

(cc by-nc Houston Marsh)

האם  חיקוי זול וברור מהווה עוולה של גניבת עין? בית המשפט העליון העלה שאלה זו בהחלטה תקדמית, והשיב תשובה מפתיעה – לא.

עוולת גניבת העין מוגדרת בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות:

(א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.

עוולה זו, קובעת ההלכה הפסוקה, דורשת הוכחתם של שני רכיבים: הראשון, כי העוסק רכש מוניטין בנכס או בשירות אותו הוא מציע, והשני – חשש מפני הטעיית הציבור שיסבור בטעות כי הנכס או השירות של הנתבע, שייך לתובע. אף שאחד הרכיבים מדבר בחשש מפני הטעיית הצרכנים, דיני גניבת העין לא נועדו להגן על הציבור, כי אם על קניינו של העוסק – המוניטין שצבר.

לקריאת המשך המאמר »

0

לואי ויטון וניצול לרעה של זכויות קניין רוחני

בית האופנה המפורסם לואי ויטון שלח מכתב התראה כנגד אוניברסיטת פן בטענה להפרה של זכויותיו במספר סימני מסחר ולדילול המוניטין שלו בסימנים. במוקד הפניה, פלייר שהפיץ בית הספר למשפטים של האוניברסיטה ובו אדפטציה לתבנית המפורסמת של לואי ויטון. האדפטציה, אותה אני מביא כאן, כוללת סימנים הקשורים בקניין רוחני – TM ו-(C) במקום חלק מהסימנים בהם בית האופנה משתמש. הפלייר, למרבה האירוניה, עוסק ב-Fashion Law, ומתמקד בסימני מסחר בעולם האופנה כמו גם בבחינת הצעת חוק חדשה (Innovative Design Protection and Piracy Prevention Act).

על פניו, נראה כי הדרישה של בית האופנה אינה במקומה. נראה כי אין מדובר בשימוש מסחרי בסימן מסחר, ומשכך, ישנן לאוניברסיטה הגנות טובות. יתרה מכך, אני בספק אם ישנו חשש להטעייה כלשהי. נראה לי שברור לכל צרכן סביר, ובמיוחד לאור נושא הכנס, שמדובר בפארודיה המבוססת על אייקון מפורסם השולט בתחום האופנה ביד רמה, ולא בנתינת חסות כלשהי של בית אופנה זה.

אוניברסיטת פן, אם אתם תוהים, לא נכנעה לדרישה חסרת הבסיס הזו, והיא ממשיכה בפרסום.

(לקריאה נוספת: Law of Fashion)

 

0

לציבור הרחב יש אינטרס לגיטימי בשמות מתחם גנריים

החלטה חדשה בבוררות IL-DRP קובעת כי ישנו אינטרס לגיטימי לציבור להשתמש בשם מתחם המהווה סימן גנרי. קביעה זו נכונה אף כאשר ישנו סימן מסחר רשום מחוץ לישראל ואשר ראוי להיות רשום, ובלבד שהסימן מהווה סימן גנרי בישראל.

שם המתחם  ktav.co.il הוקצה לטובת משה מנשהוף ומתוך שם מתחם זה, פועל אתר של חברת כתב ווב הוצאה לאור בע"מ. ברם, חברת ההוצאה לאור היהודית-האמריקאית KTAV Publishing House, Inc, עתרה למוסד לבוררות של איגוד האינטרנט הישראלי (IL-DRP) בטענה כי יש להעביר את שם המתחם לבעלותה.

לקריאת המשך המאמר »

0

חוזר רשם: בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר ובקשות בינלאומיות

רשות הפטנטיםחוזר רשם חדש (חוזר רשם 013/2012 סימני מסחר – בקשות מתחרות אשר לפחות אחת מהן בקשה בינלאומית) מתייחס ליחס שבין האפשרות לפתוח הליך על ריב על פי פקודת סימני מסחר לבין סד הזמנים לקבלת החלטה בבקשה בינלואמית לסימן מסחר לפי פרוטוקול מדריד.

סעיף 29 לפקודת סימני מסחר קובע:

(א)  הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין והבקשה המאוחרת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו.

כפי שניתן להתרשם מלשון הסעיף, לרשם הפטנטים סמכות שברשות לעכב החלטתו בדבר קיבול שתי בקשות דומות עד להכרעה מי מביניהן עדיפה.

לקריאת המשך המאמר »

0

חוזר רשם: בקשה צבעונית תיחשב כבקשה המגבילה לצבע מסוים

 

(cc by Luis Argerich)

חוזר רשם 012/2012 – סימני מסחר – סימני מסחר המוגשים בצבע בא להסדיר את הגבלת הצבעים בבקשות לסימני מסחר.

פקודת סימני מסחר קובעת, בסעיף 9, כי ניתן להגביל סימן מסחר לצבע מסוים:

סימן מסחר יכול שיוגבל, כולו או מקצתו, לצבע או לצבעים מוגדרים; הרשם או בית המשפט, בבואם להחליט בדבר אפיו המבחין, יתחשבו בהגבלה זו; במידה שסימן מסחרי רשום ללא הגבלת צבע יראו כאילו הוא רשום לכל הצבעים.

על פי חוזר הרשם, עצם הגשת בקשה עם דמות צבעונית תיחשב כמגבלה לצבע המסוים המופיע בו. למיטב הבנתי, ואודה כי לא מצאתי אף פסיקה התומכת בגישתי או המתייחסת לסוגיה זו בדרך כלשהי, המצב הנהוג טרם חוזר זה הוא שעצם צירוף לוגו צבעוני אינו מהווה מניה ביה הגבלת הסימן לצבעים הנראים בו. אלא, שהגבלה זו נעשית באמצעות במפורש (ראו חלק 2 בטופס בקשת סימן מסחר, בסעיף ב' שכותרתו "מתבקשת הגנה לצבעים").

אם זהו המצב, הרי שאותה בקשה אם הוגשה טרם החוזר אינה מוגבלת לבצע מסוים ואם הוגשה לאחריו – מוגבלת גם מוגבלת. וכיצד הציבור אמור לעמוד על משמעות המרשם? האם הדין החל על בקשה שנרשמה בטרם מועד החוזר שונה מזה החל על בקשה שנרשמה לאחריו?

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: סיסמא שיווקית תיבחן ככל סימן מסחר אחר

Free Your Skin (cc by-nc-nd Robbie Veldwijk)

רשם הפטנטים דחה בקשה לרישום סימן מסחר על הסיסמא השיווקית Free Your Skin (ליתר דיוק, שתי בקשות לאותו סימן בגין שני סוגים שונים: בקשה 204499, ובקשה 204832). ערעור שהוגש על החלטה זו, נדון בפני בית המשפט המחוזי, אשר הכריע כי בדין נדחתה הבקשה. ברם, בדחותו את הערעור, בית המשפט לא חסך שבט ביקורתו מגישת רשם הפטנטים לעניין סיסמאות שיווקיות.

בית המשפט קבע:

"אקדים ואומר כי עמדתי היא, שסיסמאות כמוהן ככל סימן אחר, היינו, יש לבחון את כשירותן לרישום על פי אמות המידה המקובלות שלפיהן נבחנים סימנים בדרך כלל. זאת ועוד: עצם הכללתו בסיסמא של מסר שווקי או תדמיתי אינו שולל את כוחה של הסיסמא לשמש סימן מסחר על בסיס אופיה המבחין המולד, שכן מסרים שווקיים ותדמיתיים יכולים להיות גם מרמזים. נובע מכאן, שכאשר סיסמא נושאת אופי מבחין ואינה כוללת תאור או דברי שבח כמשמעותם בסעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר, היא כשירה לרישום."

קביעה זו הינה בעלת חשיבות כיוון שהיא שונה מקביעתו העקרונית של רשם הפטנטים בהחלטות קודמות ואף שונה מנוהל הבחינה הרגיל של הרשות. כתוצאה מפסק הדין, שונה הנוהל בהתאם.

לקריאת המשך המאמר »

0

מערכת לעריכת פרטות בעברית

WIPO LogoWIPO השיקה גרסה עברית למנהל הטובין והשירותים של מערכת מדריד, שבאמצעותה ניתן לייצר פרטות מסווגת בהתאם לאמנת Nice. המערכת מאפשרת גם לבצע תרגום לשפות אחרות, כך שיכול להיות שההבדלים בין הגרסאות בעברית ובאנגלית יקטנו (וממילא, הנוסח האנגלי כבר אינו גובר). המערכת עשויה להיות שימושית לכל מי שמגיש בקשות לסימני מסחר, בין אם כבקשה לאומית ובין אם כבקשה בינלאומית במסגרת פרוטוקול מדריד.

(הודעת רשם הפטנטים בעניין. במסגרת ההודעה התייחס רשם הפטנטים גם לעדכון הסיווגים עליו כבר דיווחתי)

0

עדכון רשימת הסיווגים בתקנות סימני המסחר

רשות הפטנטיםרשם הפטנטים תיקן את תקנות סימני המסחר ועדכן את רשימת הסיווגים בתקנות סימני המסחר וזאת בהתאם לגרסה העשירית של סיווג Nice לסחורות ולשירותי. נראה שעיקר התיקונים הם תיקונים אסתטיים. התיקון היחיד המהותי שאני זיהיתי היה העברת "מכונות מכירה אוטומטיות" מסוג 9 לסוג 7.

לקריאת המשך המאמר »

תגיות:
0

פסיקה: לא די בדימיון ויזואלי בין סימנים בכדי להצדיק מתן צו מניעה זמני

סימן המסחר של יתיר

הלוגו של לביא

חברת יקב יתיר העוסקת בשיווק יינות הינה הבעלים הרשום של סימן מסחר מספר 197786 בגין דמות ראשו של אריה. לאחר שהסתבר לחברה כי יקב לביא החל לשווק בקבוקי ליקר ועליהם סימן של ראש אריה, הגישה הראשונה תביעה בגין הפרת סימן מסחר, גניבת עין וגזל מוניטין וכן עתרה למתן צו מניעה זמני עד סיום ההליך. בית המשפט דחה את הבקשה וחייב אותה בהוצאות.

השיקולים במתן צו מניעה זמני

בית המשפט הזכיר כי במעמד בקשה לסעד זמני יש לבחון את קיומה של זכות לכאורית של המבקש בתביעתו ואת מידת נחיצותו של הצו לשם שמירת המצב הקיים. כן יש לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים ולבחון מהו הנזק שייגרם לכל אחד מן הצדדים. עוד יש לבחון האם נזקו של המבקש-תובע ניתן לריפוי על ידי פיצוי ממוני או שמא בפיצוי מעין זה לא יהיה די. לבסוף, יש אף לשקול שיקולים מדיני היושר, דוגמת שיהוי וניקיון כפיים.

לקריאת המשך המאמר »

1

חוזר רשם: סיסמה תיבחן ככל סימן מסחר אחר

רשות הפטנטיםבעקבות פסק דין חדש ומנחה מבית המשפט המחוזי רשות הפטנטים עידכנה את הנחיותיה בדבר רישום סיסמאות כסימני מסחר. חוזר מ.נ. 29 שקבע כי סיסמה תהיה ברת רישום רק במידה ורכשה אופי מבחין כתוצאה משימוש ואם היא, כשלעצמה, מקשרת בעיני הציבור בין הטובין או השירותים אליהם הסימן מתייחס –  בוטל, ועתה נקבע, בעקבות פסק הדין כי סיסמה שבגינה מתבקש רישום סימן מסחר תיבחן ככל שאר הסימנים.

הודעת הרשות מיום 5.01.2012 נוקטת בלשון הבאה:

ביום 8.12.2011 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ע"ר 21488-05-11 (תל אביב – יפו) Eveready Battery Company Inc. נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (פורסם באתר נבו).

בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי "יש לבחון את כשירותה לרישום של סיסמא בדיוק באותו האופן שבו נבחן כל סימן אחר, מבלי שלחובתה של הסיסמא תיזקף הנחה אפריורית בדבר חוסר כושרה לשאת אופי מבחין מולד".

לנוכח האמור, מבוטל בזאת חוזר רשם מ.נ. 29 וכן מבוטלת ההפניה אליו בחוזר רשם מ.נ. 84.

תחילתה של הודעה זו במועד פרסומה, ביום ‏05 ינואר 2012, והיא תחול על כל הבקשות לרישום סימני מסחר שטרם ניתנה לגביהן הודעת קיבול.

נראה כי בעקבות פסק הדין המנחה, הקו הנוקשה של רשות הפטנטים שהיקשה על רישום סיסמה שיווקית כסימן מסחר יתמתן. הזמן ילמד האם מדובר בשינוי מהותי או במס שפתיים בלבד.

1

חוזר רשם חדש: לא עוד הודעות "הנוסח האנגלי הוא הקובע"

(cc by-nc-sa  verbeeldingskr8)

חוזר רשם 007/2011 – סימני מסחר (הודעות המבקש בעניין נוסח הפרטה בבקשות לאומיות לרישום סימן מסחר) מבקש לשים סוף לנוהג לפיו מבקשי רישום מגישים רשימת סחורות ושירותים אליהם מתייחס סימן המסחר בעברית, תוך הוספת disclaimer לפיו הנוסח באנגלית הוא הנוסח העדיף, ולפיו יש לפרש את הנוסח העברי.
בחוזר הרשם החדש קובע רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר כי מעתה לא ניתן יהיה להוסיף הודעות כאלו, וכי על מבקשי הרישום תהיה החובה לוודא כי שתי הפרטות – זו בעברית וזו באנגלית – תהינה זהות.

לקריאת המשך המאמר »

1

פסיקה: אין לעשות שימוש בשמו של אחר במסגרת קמפיין AdWords

האם רשאי בעל עסק לעשות שימוש בשמו של מתחרה לפירסום? על שאלה זו ענה בית המשפט לאחרונה בלאו מוחלט.

שירות AdWords של גוגל מאפשר לבעלי עסקים לפרסם את מרכולתם באינטרנט, כאשר גוגל מחליטה, על פי האלגוריתמים שלה, איזה פרסומת לשים באיזה מיקום. כיוון שהתשלום נעשה על פי לחיצות על המודעה (pay-per-click) למפרסם ולגוגל יש מטרה משותפת שהפרסומות יוצגו במקומות הרלוונטיים ביותר.

מרפאת פרופרוציה היא קליניקה פרטית לניתוחים פלסטיים שונים. במסגרת קמפיין הפרסום שלה, היא החליטה להשתמש בשמו של התובע "ד"ר דב קליין" ובצירופים שונים של מילים אלו כמילות פרסום.
pay-per-click (אילוסטרציה)
(cc by-nc-nd Phlora)
בית המשפט קבע כי מדובר בפגיעה בפרטיותו של ד"ר קליין ובעבירה על חוק הגנת הפרטיות. בית המשפט נסמך על סעיף 2(6) הקובע כי "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח" הוא בבחינת פגיעה בפרטיות.
בית המשפט לא נמנע מלהתייחס להלכה המנחה שנקבעה בעניין מתאים לי (ה"פ (מחוזי ת"א) 506/06 מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ נ' קרייזי ליין בע"מ, פ"ד תשסד(2) 702 (מיום 31.07.2006)). ברם, קבע, כי בניגוד למצב שם, אשר פילוח קהל הצרכנים נעשה על פי שימוש בסימן מסחר, כאן הפילוח נעשה על פי שמו. לעניין זה מצטט בית המשפט בהבלטה את הפסקה הבאה:

"האינטרנט בכלל ואתר מנוע החיפוש בכלל זה, הוא אתר פרסום נוסף כבכל מידה המאפשרת פרסום. אין פסול בשיטת פרסום המתמקדת בפלח השוק שיש לו עניין תחילי בתחום עיסוק כזה או אחר. היכולת לזהות פלח שוק זה או ללכוד פלח שוק אחר, הוא אסטרטגיה שיווקית פרסומית ומהווה חלק מתחרות עסקית בריאה ובלבד שהיא נעשית במסגרת הדין וכללי התנהלות סבירים והוגנים למשל תוך כיבוד הזכות לפרטיות או כיבוד זכויות המתחרים המוגנות בדין." (ההדגשה הוספה על ידי בית המשפט)

נוכח קביעתו כי מדובר בפגיעה בפרטיות, הוסיף בית המשפט וקבע כי אין להסיק מעניין מתאים לי לעניין שהונח בפניו.
בסופו של יום, פסק בית המשפט פיצויים בסך 50,000 ש"ח. סכום זה נקבע על פי אומדנא, וזאת לאור סעיף 29א לחוק המאפשר פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום זה. כמו כן, נפסקו לטובת התובע 10,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.
הערות:
אני סבור כי בית המשפט נקלע לכלל טעות. אומנם בית המשפט אינו מתחמק מפסק הדין בעניין מתאים לי אך הוא מתעלם מפסק דין חשוב אחר: ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' מקדונלד (מיום 30.03.2004), שם נדונה הפרסומת הזכורה של אריאל מקדונלד, שחקן מכבי תל אביב בכדורסל לשעבר. בפרסומת, אריאל אינו מורשה להיכנס לסניף בורגר קינג עד אשר הוא מוריד את חולצתו עליה נכתב באותיות גדולות שם משפחתו – מקדונלד. בתגובה, מקדונלד'ס פרסמו מודעה שבה ציטטו אמירות קודמות של אריאל לפיהם הוא מעדיף דווקא המבורגרים פרי יצירתם. שני עניינים אלו נדונו בתביעה ובתביעה שכנגד. בית המשפט הבדיל בין הזכות לפרטיות הנתונה לאדם פרטי ונועדה לשמור על צנעתו ולמנוע גרימת עוגמת נפש ובין הזכות לפרסום. זכות אחרונה זו, אשר נמצא לה עיגון לראשונה בפסק דין זה, מתייחסת להגנה הכלכלית הניתנת לאדם על שימוש בשמו לשם עשיית רווחים. בפסק הדין ההוא נקבע כי אף שיש לאדם זכות לפרסום, המזור המשפטי יכול להימצא במסגרת עוולת גניבת העין או עוולה אחרת, אך לא באמצעות חוק הגנת הפרטיות. 
מכאן אני מסיק כי גם בעניינו אין מדובר בפגיעה בצנעת הפרט של אדם כי אם ביכולת ההתעשרות שלו נוכח שמו, ולא היה מקום לפסוק כי בוצעה עוולה מכוח חוק הגנת הפרטיות. 
פסק הדין לא מבהיר אם שמו של קליין מופיע במסגרת הפרסום או אך משמש כמילה שעל פיה מוצג הפרסום. לקריאתי את פסק הדין, נדמה כי האפשרות השנייה היא שהתרחשה, אך הדבר לא ברור דיו (ראו סעיפים 20-21 לפסק הדין). להבחנה זו יש משמעות עליה עמד בית המשפט בעניין מתאים לי. שימוש בשם אך לשם התאמת הפרסמות כמוהו כהצבת שלט פרסומת ברחוב בו יעבור לקוח המגיע למתחרה. אותו לקוח יחשף לתוכן השיווקי שלך הודות למוניטין של המתחרה, אך הדבר מותר במסגרת התחרות החופשית, שכן למתחרה אין זכות בדרך. לעומת זאת, אם יעשה שימוש בסימן עצמו בפרסום, כפי שהיה במקרה באליגם, אז ישנו חשש אמיתי להטעייה הצרכנים ולהתעשרות שלא כדין.
בנוסף לפרורפורציה, נתבעו גם שלושה גופים שונים הנושאים את השם גוגל. מדובר בגוגל ישראל, גוגל inc, וגוגל אירלנד. החלטת ביניים קודמת בתיק זה עסקה ביחסי היריבות שבין התובע לבין גוגל ישראל ושאר הגופים. 
פסק הדין הטיל את האחריות על שלל הנתבעים ביחד ולחוד. בית המשפט נמנע מלהתייחס להשלכות על פלטפורמה פרסומית דוגמת גוגל שנראה כי עתה היא מחוייבת לבחון האם Keyword מסוים הוא שמו של אדם או לאו. עתה היא תדרש לבחון כל "ד"ר גב" ו-"ד"ר פישר", לבדוק היטב גם את עו"ד סיטון ושאר דמויי שמות. מיהו גרגמל? והאם אלדין הינו שמו של אדם? נדמה כי פתרון קל היה יכול לבוא לעולם בדמות נוהל הודעה והסרה – אך בית המשפט לא התייחס לנקודה זו כלל, ואף התעלם מכך שלא נמסרה כל הודעה לנתבעים. 
בבדיקה שערכתי נדמה כי גוגל לא פסקה משימוש במילים אלו לשם התאמת פרסומות. חיפוש "ד"ר קליין" גורר כרגע פרסומת אחת לאתר myprice. מן הבחינה המשפטית אין זה מפתיע, שכן אין בסמכות בית משפט השלום ליתן סעד בדמות צו מניעה אלא אך סעד כספי. 
פרסומת ממונת המותאמת לחיפוש "ד"ר קליין".
פיצויים על דרך האומנדנא הם פיצויים בגין נזק שנגרם. מנגד, בית המשפט מוסמך לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק ואף במקרים שבהם אין נזק בכלל. על פניו, נראה כי העובדות שהוכחו בתביעה שיכולות לשמש לאומדן הנזק מדברות בנזק מזערי (מספר מועט של לידים שנוצרו בעקבות הפרסום, ו-0 עסקאות בפועל). בית המשפט לא נדרש לקבוע את הפיצויים על סמך האומדנא אלא הוא יכל לקבוע בפשטות את הפיצויים בלי תלות בנזק. 

(ת"א (שלום ת"א) 48511-07 קליין נ' פרופורציה פי.אם.סי בע"מ (מיום 18.09.2011))

2

השם "סופר באבא" אינו ראוי להגנת סימן מסחר

סופר באבא – סימן בר הגנה?
(מתוך אתר סופר באבא)

האם הסימן "סופר באבא" ראוי להגנתו של סימן מסחר? שאלה זו הוצבה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ועליה הוא השיב – לאו.

מי בעל המוניטין במותג – בעל המקרקעין או מפעיל העסק?
במסגרת ההליך דנן ניטש ויכוח בין בעל מקרקעין ובין מי שהפעיל מכולת במקום באשר לשאלה למי הזכויות להמשיך ולעשות שימוש במותג. המדובר ב"סופר באבא", מכולת הנמצאת ברח' ישעיהו בצפון הישן של תל-אביב.
בקשה לסעד זמני נדחתה לאחר שנקבע כי לא די בקיומו של סימן מסחר רשום בכדי לעמוד בנטל הלכאורי הדרוש לשם קבלתו של סעד בטרם הכרעה. בית המשפט שם הטיל ספק כי המוניטין שייך לתובעת ולא לנתבעים, אשר הפעילו את המכולת בפועל ובמשך שנים.
כעת, נדונה התביעה גופא, ובית המשפט קבע סופית: אף שהוכח דבר קיומו של מוניטין ב"סופר באבא", לא הוכח כי מוניטין זה מיוחס דווקא לתובעת ולא לנתבעים. לעניין זה ציין בית המשפט:

"אין מחלוקת כי התובעת היא הבעלים של הנכס ברח' ישעיהו 1 בתל אביב, ואף אין מחלוקת כי בשנים האחרונות הופעל שם מרכול אשר כונה "סופר באבא". אלא שבכך אין די כדי ליצור זיקה בין התובעת לבין השם המסחרי. על מנת ליצור זיקה כזו, על התובעת להראות כי עשתה שימוש בשם המסחרי, או למצער, מינתה מישהו לעשות שימוש בשם המסחרי עבורה. זאת לא עשתה התובעת. נהפוך הוא: לפחות במהלך עשר השנים שקדמו להגשת התביעה, התובעת לא עשתה שימוש כלשהו בשם המסחרי, לא בעצמה ולא באמצעות מי מטעמה; הזיקה היחידה בין התובעת לבין הנכס הייתה זיקה פסיבית, דהיינו: זיקה של מי שמשכיר נכס מקרקעין בלבד."

האם הסימן "סופר באבא" ראוי להגנה?
בית המשפט אף התייחס לשאלה האם השם "סופר באבא" הוא מסוג השמות הזכאים להגנה, ואם כן, באיזה היקף. לעניין זה הזכיר בית המשפט כי סימני המסחר נחלקים לארבעה סוגים: שמות גנריים בהם יש שימוש רגיל במסחר בענף הרלוונטי, שמות תיאוריים אשר מתארים תכונות או רכיבים הרלוונטיים למסחר, שמות מרמזים אשר אינם מתארים את הטובין מפורשות, אלא דורשים מחשבה מצד הצרכן בכדי לקשר בינו לבין הטובין ושמות שרירותיים. סוגים אלו זוכים להיקף הגנה הנע במדרג – החל מהעדר הגנה לסימנים גנריים ועד הגנה מלאה לשמות שרירותיים.
לעניין זה, בית המשפט קבע, כי הביטוי "באבא" אינו שרירותי, אלא בעל "ניחוח אוניברסלי". נוכח המשמעויות הרבות למילה "באבא" בין בעברית ("באבא סאלי", מילת חיבה בסלאנג), בערבית ובשפות סלאביות, נקבע כי:

"המילה "באבא" אינה שרירותית, אלא (בדומה ל"תירוש", "שמש", "אמא", "אבא", "סבא", "סבתא", "מאמא", "פפה" ועוד) היא מילה שורשית-אוניברסלית. לתובעת לא יכולה להיות בעלות בה"

לעניין זה נסמך בית המשפט על פסק הדין בעניין שמש, שם קבע בית המשפט (מפי כב' השופט גרוניס כדן יחיד) כי למילה "שמש" יש משמעויות שונות המקושרות אליה, מעבר למשמעויות המילוניות. משמעויות אוניברסליות אלו, נקבע, עשויות להשפיע על היקף ההגנה לה יזכה סימן המסחר.

בסופו של יום, בית המשפט קבע כי אין זכות לתובעת על סימן המסחר נוכח שני נימוקים אלו. ברם, לא נקבע צו להוצאות וזאת "בשל העובדה שהתובעת הביאה עניין לגיטימי לבירור, ולאור זאת שכבר חויבה בהוצאות של מעל 50,000 ₪ בהליכי הביניים".

הערה

על אף שבית המשפט מציין כי אף שמות שאינם ברגיל ראויים להגנה עשויים לרכוש אופי מבחין המצדיק כי יחסו בצלו של סימן מסחר רשום, ולמרות שנקבע כי ישנו מוניטין בסימן, בית המשפט אינו מתייחס לשאלה האם היתה ניתנת הגנה או לאו במידה והציבור היה מקשר את הסימן עם התובעת (היינו, המוניטין היה של התובעת). בעניין זה, נדמה לי כי לא יכול להיות ספק שלו הסימן היה של בעל המוניטין, הרי שהוא היה זוכה להגנה, אף שהדבר לא נכתב מפורשות.
בימים אלו בהם הנתבעים מפתחים את המרכול האחד שלהם לרשת מרכולים, נדמה שסוגיה זו דורשת הבהרה עבורם, שמא ישקיעו מכספם וממרצם בכדי לקדם עסק שלא יזכה להגנה ממתחרים, בדומה למקרה העצוב של שווארמה שמש המפורסמת.

(ת"א 2817/07 חברת מעדני הצפון בע"מ נ' אלה (מיום 5.09.2011))

0

קול קורא: הערות הציבור לעניין סימני מסחר

מעדכנים את ספר החוקים
(cc by-nc by sarahmichael)

משרד המשפטים פרסם קול קורא לקבלת הערות והצעות בעניין סימני מסחר וזאת לאור הכוונה להחליף את פקודת סימני המסחר, התשל"ב-1972 בחוק חדש.

על פי הקול הקורא, הציבור מוזמן להעיר הערותיו גם בענייניים אלו:

  • תנאי כשירות לרישום כסימן מסחר וסימנים שאינם כשירים לרישום
  • הגנה על שמות שהשימוש בהם אינו מסחרי אלא חינוכי, דתי, חברתי וכדו'
  • תהליכי הבחינה וניהול הפנקס
  • אכיפה אזרחית ופלילית של דיני סימני המסחר, סעדים ושאלת ההפרה התורמת
  • הליכים חד צדדיים בפני הרשם, ביטול ומחיקה של סימני מסחר
  • סדרי דין בהליכים בפני הרשם
  • המדיניות בעניין הודעות הסתלקות
  • הגדרת "שימוש" ו"שימוש הוגן" בסימני מסחר והזכויות הנובעות מרישום הסימן
  • דוקטרינות "דילול המוניטין" ו-tarnishment
  • דיני סימני מסחר, שמות מתחם, מלות חיפוש ופרסום באינטרנט
  • סימני מסחר, ייבוא מקביל, מיצוי זכויות ושוק משני
  • תנאים להעברות, שעבודים והרשאות בסימני מסחר ושאלת הצורך ברישום
  •  הליך הטיפול בבקשות מתחרות והיחס בינו לבין דין קדימה
  • היחס שבין דיני סימני המסחר למדגמים וזכויות יוצרים ולסימנים בעלי אופי פונקציונלי, trade dress
  • סימנים מיוחדים (ריחות, צלילים וכו') 
  • סימנים מאשרים וקיבוציים
  • היחס שבין דיני סימני המסחר לכינויי מקור וציונים גיאוגרפיים ולפקודת סימני הסחורות
  • היחס שבין דיני סימני המסחר ושמות חברות ובתי עסק
  • היחס שבין דיני סימני המסחר לדיני עוולות מסחריות, תחרות בלתי הוגנת ועשיית עושר ולא במשפט
  • סימנים בינלאומיים וסימני מסחר רשומים בחו"ל
  • אימוץ אמנת וינה לסיווג דמויות

ניתן לשלוח את ההערות למחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים בדואר אלקטרוני לכתובת KolKore-SM@justice.gov.il או בדואר לכתובת: רח' צלאח א-דין 29, ירושלים 91490 (לידי עו"ד שמרית גולן).
0

סיומת חדשה לאתרי סקס – ובעלי הזכויות יכולים להגן על עצמם


בקרוב – זריחה
(מתוך Openclipart)

פורנוגפיה קיימת באינטרנט מאז ומתמיד. אבל בקרוב, אתרי סקס צפויים לקבל עדנה ויוקרה חדשה. סיומת כללית חדשה לשמות מתחם (gTLD – generic Top-Level Domain) תסמן כי מדובר באתר למבוגרים בלבד. הסיומת .xxx צפויה להתווסף בקרוב, ובניגוד לסיומות הקודמות שנוספו במרוצת השנים (.mobi, .biz ואחרים), הסיומת הזו כבר מעוררת חששות כבדים.
כנהוג בפתיחת רישום שמות מתחם בסיומת חדשה, הגוף המסדיר את רישום שמות המתחם הללו, ICM Registry, מאפשר לבעלי זכויות לקבל עדיפות. בשלב ה"הזריחה" (Sunrise) מתאפשר לבעלי סימני מסחר לקבל קדימות ולהגיש בקשות מקדימות לרישום שמות המתחם הרצויים עליהם.
אך בניגוד למצב הרגיל, ונוכח רגישותו של נשוא הסיומת החדשה, בעלי זכויות עשויים למנוע רישום שם מתחם בסיומת זו. בעל סימן מסחר יהיה רשאי להגיש בקשה במסגרת מסלול B ולפיה הוא מבקש שלא לכלול את סימן המסחר שלו במסגרת שמות המתחם האפשריים בסיומת זו. בקשת opt-out שכזו אינה מחייבת תפיסת שם המתחם ותשלום דמי מנוי שנתיים, אלא רק אגרת טיפול ראשונית.
מנגנון זה מאפשר למנוע את רישומם של שמות מתחם דוגמת youtube.xxx, justdoit.xxx, teva.xxx ושמות מתחם דומים הנושאים סימני מסחר שאינם קשורים לתעשיית הפורנו. מצד שני, זה-הכל-בשבילך.xxx כנראה שלא יתפוס כיוון שאין על סיסמה שיווקית זו סימן מסחר רשום. נראה שגם מצבה של פיליפס מוריס דומה ביחס לסלוגן שלה: best enjoyed slowly, בהנחה שלא זכתה בסימן רשום בטריטוריה כלשהי.


זכות לצנזר שמות מתחם – זכות מוגבלת
לשלב הזריחה בלבד (מתוך ויקימדיה)

האפשרות לחסום שמות מסוימים מרישום תימשך אך ורק בשלב ה-Sunrise, ולאחר סיום שלב זה, מי שימצא כי נעשה שימוש בסימן המסחר שלו, ייאלץ לפנות למנגנוני יישוב סכסוכים אחרים, דוגמת UDRP. לכן, מוטב ייעשו בעלי הזכויות אם ייפנו כבר עתה וידאגו כי סימני המסחר שלהם לא ידוללו ולא ידבק בהם רבב משיוכם לתעשיית הפורנו. מי שלא ייפעל כעת, גלולת היום שאחרי עשויה להיות יקרה ומסובכת יותר.

שלב ה-Sunrise יחל ביום 7.09.2011 ויסתיים 50 ימים לאחר מכן, ביום 27.10.2011.

עדכון:
הסבר נוסף אפשר לראות בסרטון הבא:

2

מוכרים את פלאפל מוסקו, אבל האם יש עליו בעלות?

לפני כשנה הושמע במספר תחנות רדיו פרסומת זכירה להפליא לפלאפל מוסקו תחת הסלוגן "המנה של המדינה". לימים התברר כי פלאפל מוסקו לא מבקש למכור כדורי פלאפל להמונים אלא זמן פירסום ברדיו גם לעסקים קטנים. שפ"מ זכיינית שידורי הפרסום ברשתות הרדיו של קול ישראל יצאה בקמפיין זה, כחלק מהקו האסטרטגי שנועד להבהיר לציבור ש"הפרסום ברדיו עובד".

מנה פלאפל. כזו לא תמצאו אצל מוסקו
(by Gilabrand, מתוך ויקימדיה)

עכשיו, כשנה לאחר מכן, שפ"מ מבקשת לסחוט את שאריות המיץ של המהלך השיווקי האפקטיבי של שנת 2010 ולהחזיר את המותג הפיקטיבי הזה לכותרות. שפ"מ מציעה את המותג "פלאפל מוסקו" למכירה.
רצון זה מעורר את השאלה המתבקשת – מה הם רוצים למכור?
בדיקה קלה במאגר סימני המסחר מלמד כי הסימן המעוצב "פלאפל מוסקו" (סימן מספר 229885, בסוג 43: שירותים להספקת מזון ומשקה) הוגש לרישום במאי שנת 2010 על ידי שפ"מ וכי הוא נרשם ביוני 2011, כך שעל פניו, יש לשפ"מ זכות למכור את סימן המסחר "פלאפל מוסקו" שבבעלותה. ברם, בדיקה מדוקדקת יותר תעלה שאלה – האם הסימן היה ראוי לרישום? בקשה לסימן מסחר – צריך שתוגש בתום לב, ומתוך כוונה ורצון כנים להשתמש בסימן בחיי המסחר. סימן מסחר לא נועד לשרת מטרה דפנסיבית של מניעה מאחרים (בניגוד, למשל, לפטנט), אלא נועד להגן על המוניטין שבעל הסימן צובר בסימנו על ידי השימוש שהוא עושה בסימן במסחר.
פקודת סימני המסחר אף מבהירה, בסעיף 41(ג), כי שימוש בסימן בפרסומת בלבד אינו בבחינת שימוש בתום לב בסימן. היינו, השימוש ששפ"מ עשתה בסימן – וברי כי מדובר בסוג השימוש היחיד שתכננה לעשות בו – אינו מהווה שימוש בתום לב. יתרה מכך, כאמור, הסימן שנרשם הוא סימן מעוצב המתייחס רק לעיצוב מסוים של הסימן ולא לסימן מילולי בגין שם המותג "פלאפל מוסקו". ספק אם ניתן לומר כי הסימן המעוצב הזה כלל הופיע בפרסומת (להבדיל מהסימן המילולי "פלאפל מוסקו") והיה רצון לעשות בה שימוש כלשהו (אף כזה שאינו בבחינת שימוש בתום לב). מכאן, כי לא מן הנמנע כי ייקבע שבקשת סימן מסחר "פלאפל מוסקו" הוגשה שלא בתום לב, וערכה הממוני אינו רב.

עם זאת, לאור הפירסום הרב שזכה המותג הזה, ייתכם ולשפ"מ תהיה זכות מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט ממי שישתמש במותג ללא אישורה. לעניין זה, פסק הדין בעניין א.ש.י.ר יכול לרמז על מתן זכויות מכוח עשיית עושר אף כאשר יש זכות מקבילה מכוח דיני הקניין הרוחני אשר, נוכח האיזונים שנקבעו עבורה, אינה חלה. זכות שכזו תינתן מקום בו ישנו "יסוד נוסף" המעיד על גזילה. לא מן הנמנע ששימוש בסימן האמור שהתפרסם רבות ימלא את דרישות "יסוד נוסף" זה.

לקריאת המשך המאמר »

0

לראשונה: דו"ח שנתי של רשות הפטנטים

השבוע, פורסם לראשונה, דו"ח לשנת 2010 על פעילות רשות הפטנטים. זו הפעם הראשונה בה מפרסמת רשות הפטנטים דו"ח שנתי מקיף שכזה.
במסגרת הנתונים שנפרסו במסגרת הדו"ח ישנם נתונים סטטיסטיים רבים.
בין היתר, מדווח שם כי בשנת 2010 הוגשו לרשות הפטנטים 7,266 בקשות פטנט חדשות, מתוכן 6,001 בקשות PCT.
מעל לשליש מהבקשות בשנת 2010 הגיע מארה"ב. (2,641, למדקדקים). כמו כן, דווח כי ניתנו בסך הכל 2,293 פטנטים, כאשר רק 429 מתוכם לא התבססו על בקשת PCT.

הדו"ח מפרט גם את חלוקת הבקשות לתחומים טכנולוגיים ומחזק את מעמד הממציאים הישראלים בתחומי ההיי-טק עם למעלה מ-40% מהבקשות בתחום המחשבים והאלקטוניקה, ו-17% בתחום הביו-טכנולוגיה. עובדה זו מבליטה את האנומליה (לשיטתי) באי-הכרה בפטנטים על תוכנה בישראל.

הדו"ח מביא מגוון רחב של נתונים, וביניהם גם נתונים המוכרים לעוסקים בתחום במסגרת הדו"חות של WIPO ובהם נעשית השוואה בין ישראל לבין שאר מדינות העולם בפעילות הפטנטית.  דווקא נתונים אלה, שהם חשובים, אך קשורים פחות לפעילות הרשות, הובאו בצורה קצת מבולבלת ומפוזרת (בין היתר, הובאו נתונים לגבי מספר בקשות פטנט בשנים 1995-2007 מנורמל לפי תמ"ג, מספר בקשות פטנט בשנת 2007 מנורמל לפי אוכלוסיה, סך בקשות הפטנט שהוגשו בשנת 2009, חלוקת בקשות לפי תחומים לגבי השנים 2003-2007 ועוד). השורה התחתונה – מדינת ישראל ממוצבת במקום גבוה בעולם בתחום הפטנטים.
הדו"ח כולל גם נתונים לגבי מדגמים וסימני מסחר. בעוד שבסימני מסחר כ-65% מהבקשות מוגשות על ידי מבקשים זרים, רק 25% מהמדגמים מוגשים על ידי זרים.
0

פסיקה: 50,000 ש"ח פיצויים בגין מכירת מותגים מזוייפים של טומי הילפיגר

טומי הילפיגר. (מתוך: ויקיפדיה)

מה דינו של בעל חנות המוכר סחורה המפרה את סימני מסחרו של אחר? לשאלה זו נדרש בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין שהוכרע אך לאחרונה.
בחנות "כוכב הצפון" בכפר דבורייה נתפסו עשרות רבות של פרטי ביגוד אשר סומנו באמצעות סימני המסחר הרשומים של טומי הילפיגר. נוכח תפיסה זו, הוגשה תביעה אזרחית נגד בעל החנות, ובמסגרתה נטען כי במעשיו יש משום הפרת סימן מסחר, גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט.
לאחר שהנתבע לא הכחיש כי מדובר בפריטים מזוייפים, אלא אך טען כי רכש אותם בתום לב, נקבע כי מדובר בהפרה של סימני מסחר רשומים. אף לעניין תום ליבו של הנתבע, בית המשפט מיאן לקבל את גרסתו וקבע, מעבר לנדרש, כי לא ניתן לקבל את טענותיו כאילו הוא "לא מכיר טומי ולא מכיר אף מותג". נוכח קביעה זו ולאור חוסר תום לבו של הנתבע, בית המשפט לא נדרש לקבוע אם מפר תם לב יזכה להגנה. לעניין זה, ציין בית המשפט:

"דא עקא, גם אם נבחר לילך בדרך זו ולאמץ את הגישה התומכת בבחינת תום-לבו של הנתבע, לא יהיה בכך כדי לסייע לו בנסיבות כאן, מהן עולה כי ידע גם ידע שמדובר בפריטים מזויפים, מודעותו זו שוללת קיומו של תום-לב"

באשר לעוולת גניבת העין, בית המשפט חזר על ההלכה לפיה עוולה זו דורשת שני רכיבים נפרדים: הראשון, קיומו של מוניטין; והשני, קיומה של סכנת הטעיה. בית המשפט קבע, כי התובעים לא עמדו בנטל השכנוע להוכיח קיומו של מוניטין כדבעי. כיוון שכך, עוולת גניבת העין לא הוכחה.
דווקא המקרה הזה מראה עד כמה חשוב רישומו של סימן מסחר. לו לא היו נרשמים סימני מסחר, ולאור קביעה זו, לא ניתן היה להיפרע מהמעוול. אף מותג בינלאומי כגון "טומי הילפיגר" אינו עובר בנקל את הקף הראייתי הדרוש לשם הוכחת מוניטין. עם זאת, אין לי אלא להניח, שנוכח הטיעונים ולאור קיומו של סימן המסחר הרשום, נעשתה החלטה טקטית לצמצם את גדרי המחלוקת וההוכחות ולא להשקיע משאבים רבים בטענת בדבר גניבת העין.
בסופו של יום, בית המשפט מצא כי סימני המסחר של טומי הילפיגר הופרו, ופסק לחובת הנתבע 50,000 ש"ח, וכן 10,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.

(ת"א (מחוזי נצרת) 26614-07-10 TOMMY HILFIGER LICENSING, LLC נ' שהדי (מיום 5.07.11))

0

פסיקה: Cargo מונח תיאורי למכנסי דגמ"ח

בית המשפט המחוזי דן בתביעה שהגישה חברת ניו ג'ינס בע"מ והבעלים שלה בגין הפרת סימן המסחר הרשום שלהם. X Kulcha Cargophoto © 2011 Cowgirlonline | more info (via: Wylio)

סימן מסחר 172937 הינו סימן מעוצב ובו מופיעה המילה Cargo כך שהאות C מוגדלת ושאר האותיות מצויות בתוכה. סימן מסחר 172939, מנגד, הינו סימן בלתי מעוצב של המילה cargo. סימני המסחר נרשמו תחת סוג 25 למוצרי הלבשה, הנעלה, וכיסוי ראש.
התביעה עסקה בשימוש שעושות הנתבעות, חברת רנואר, גולף ואס אדום, במונח קרגו ביחס למוצרי הלבשה שלהם. הנתבעות סימנו מכנסי דגמ"ח כמכנסי קרגו, והדבר בא לידי ביטוי בתוויות שונות. כלומר, באופן שיכול להתפרש כמפר את הסימן הלא מעוצב, אך בצורה שונה מהותית מהסימן המוגן על ידי הסימן המעוצב. מכאן, הוגשה התביעה.
בדיון בצו מניעה זמני שנתבקש, דחה בית המשפט את הבקשה, נוכח שהוא סבר כי סיכויי התביעה אינם טובים (ובקשת רשות ערעור על כך נדחתה אף היא). עתה, בדיון בתיק העיקרי, קבע בית המשפט כי אין בתביעה זו כל ממש.
המונח CARGO הינו מונח תיאורי השגור בענף ההלבשה ככזה המתייחס למכנסיים המוכרים בעברית כמכנסי דגמ"ח, כלומר מכנסיים רחבים מרובי כיסים או לולאות.
בית המשפט הוסיף וקבע, כי די בכך שהמונח הינו תיאורי בקרב בעלי המקצוע בכדי למנוע את הפקעתו מנחלת הכלל, וזאת במנותק מהשאלה אם ציבור הצרכנים תופס אותו כתיאורי. בהיותו סימן תיאורי, ולאחר שהתובעים כשלו מלהוכיח כי הוא רכש אופי מבחין כלשהו, הרי שלא ניתן ליתן הגנה בגין שימוש בו באופן התואם את אופיו התיאורי. כיוון שהנתבעות עשו שימוש במונח זה רק בהקשר של מכנסי דגמ"ח, בית המשפט קבע כי אין הפרה של סימן המסחר.
עוד קבע בית המשפט כי נוכח העובדה שהסימון לעולם הגיע בנוסף לסימני המסחר של הנתבעות (היינו: רנואר או גולף) ונמכר בחנויות אלו בלבד, אין כל חשש להטעיית ציבור הצרכנים באשר למקור הסחורה. כיוון שהרציונאל העומד בבסיס סימני המסחר הוא סימון המקור, ובהעדר חשש להטעייה בעניין זה, קבע בית המשפט כי אין בשימוש שנעשה משום הפרת סימן מסחר.
בית המשפט סיכם וקבע:

"בענייננו, אין חשש להטעיית הצרכנים, כאמור, והשימוש שעושות הנתבעות בסימן לצורך תיאור מכנסי קרגו מתוצרתן, הוא שימוש לגיטימי אשר אינו פוגע בתחרות ההוגנת."

נוכח האמור, נדחתה התביעה. בית המשפט פסק הוצאות לטובת הנתבעות בסכום כולל של 100,000 ש"ח.
בהערת אגב אציין כי לטעמי יש מן האירוניה בכך שדווקא גולף, שבחרה לעצמה סימן מסחר תיאורי מתחום ההלבשה, התגוננה בטענה שמדובר בסימן מתאר שלא היה צריך להינתן.

(ת"א (מחוזי מרכז) 8968-06-08 ניו ג'ינס בע"מ נ' רנואר אופנה ייצור ושיווק (1993) בע"מ (מיום 9.06.2011))

0

סימני המסחר לא נשארים מאחור: לוח מחוונים לביצועי ה-USPTO בתחום זה

הנתונים כפי שהם מוצגים בלוח החדש

לאחר שה-USPTO הציג את לוח המחוונים של מדדי היעילות בבחינת בקשות לפטנט, לוח חדש נחשף והפעם התמקדות בבחינת המשרד האמריקאי את בקשות סימני המסחר המוגשות אליו.
כפי שניתן להתרשם, בניגוד לתור הבחינה הארוך הקיים בפטנטים, סימני המסחר נבחנים מהר מאוד. ההמתנה עד תגובה ראשונה של ה-USPTO היא בת זמן ממוצע של 2.7 חודשים בלבד, והבחינה מסתיימת (באמצעות קיבול, זניחה או רישום) תוך זמן ממוצע של 10.9 חודשים מיום הגשת הבקשה. יש לזכור, כי זמן זה כולל זמני תגובה של מבקשי הסימנים שיכול להגיע לכדי ששה חודשים.
עוד ניתן לראות בלוח המחוונים החדש גם את יעדי משרד הפטנטים ולראות באם הם אכן עומדים ביעד שהציבו לעצמם.

(הודעת הנציב לסימני המסחר)

0

פסיקה: סימן מסחר אינו כשיר לרישום אם הוא דומה עד כדי להטעות לסימן רשום אחר

יונתן שרייבר ביקש לרשום סימן מסחר "NO SPA" "נו-שפה" ביחס ל"תוסף תזונה להרגעה לכאבי בטן ועיכול; הנכללים כולם בסוג 5". אף שהסימן קובל על ידי הרשם, מתברר כי המתנגדת משווקת מזה ארבעים שנים מוצרים תחת הסימן "NO-SPA" וכי היא רשמה כדין מספר סימני מסחר בסוג 5 המתייחסים לסימן מילולי זה כמרכיב היחיד או הדומיננטי בהם (סימן מספר 38359 "NO-SPA", סימן מספר 164556 "NO-SPA FORTE" וסימן מספר 164557 "NO-SPALGIN").
סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר קובע:

"סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"

הפוסקת קבעה כי אף שאין מדובר בסימנים זהים, שהרי בסימן המבוקש לרישום נוסף גם כיתוב בעברית, הרי שמדובר בסימן הדומה עד כדי להטעות לסימנים הרשומים.
הסימנים השונים נרשמו כולם בסוג 5, אך הסימן המבוקש נרשם כתוסף מזון ואילו הסימנים של המתנגדת נרשמו לתרופות ותכשירים רפואיים. מכאן שהסימנים השונים אינם "לגבי אותם טובין" ועל כן נדרשה הפוסקת לבחון האם מדובר ב"טובין מאותו ההגדר". נקבע, כי תכשירים רפואיים ותוספי מזון מהווים טובין מאותו הגדר מאחר שהמדובר במוצרים חלופיים או לפחות משלימים. עוד נימקה הפוסקת כי אדם עשוי לרכוש את שני המוצרים יחדיו, באותו מקום – בבית המרקחת, ואף זו מחזקת את המסקנה כי מדובר בטובין שונים אומנם, אך מאותו הגדר.
מכאן נבחנה שאלת קיומו של דמיון מטעה בין סימני המסחר השונים. לצורך הכרעה בשאלה זו, נעשה שימוש במבחן המשולש – זה המורכב ממבחן המראה והצליל, ממבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וערוצי השיווק וממבחן שאר נסיבות העניין.
לעניין המראה, לא די בתוספת הכיתוב העברי, שמהווה תרגום של הכיתוב הלועזי, בכדי ליצור הבדל אמיתי בין מראה הסימנים. לעניין הצליל, נדחתה הטענה כי הצליל שיכול להיגזר מהכיתוב בעברית ("נו-שפה") שונה מזה של הסימנים הרשומים, וזאת לאור הכיתוב הלועזי  ("NO-SPA") שמלמד על צליל זהה.
באשר למבחן השני, ובנימוקים דומים לאלו שהובאו לעניין ההגדר, נקבע כי גם לפי מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וערוצי השיווק ישנו חשש להטעייה.
במבחן יתר נסיבות העניין, התייחסה הפוסקת לעובדה שהמוצרים של המתנגדת אינם נמכרים בישראל אך מוכרים הם לישראלים ומכאן שנוצר חשש אמיתי להטעיה. עוד נקבע, כי באשר מדובר בתרופות ובמוצרים דומים – ההשלכות של טעות חמורות יותר ומכאן שראוי לדרוש פער גדול יותר בין הסימנים מאשר בתחומים אחרים.
אף שנקבע כי המבקש הכיר את סימני המתנגדת בחו"ל, ואף התקשה להסביר את הדימיון בין מוצריו שלו לבין אלו של המתנגדת המשווקים בחו"ל, הפוסקת מיאנה לקבוע כי עניין לנו בהתנהגות חסרת תום לב. היא ייחסה זאת לקיבול הבקשה כגושפנקא לכשרות השימוש בסימן ולעובדה שהמבקש לא היה מיוצג בהליך.

לאור האמור, ההתנגדות התקבלה והבקשה לרישום סימן המסחר נדחתה. על המבקש הוטלו גם הוצאות המתנגדת בסך 8,000 ש"ח.

בהערת אגב, ראוי לציין נקודה אחת. סימניה של המתנגדת רשומים בישראל, ברם נראה כי היא אינה עושה בהם שימוש כלשהו בארץ. במצב דברים זה, יתכן שהיה מקום דווקא למחוק את סימניה שלה בהליך מתאים. לעניין זה ראוי לציין כי סימן 38359, הוא הסימן הדומה ביותר לסימן המבוקש לרישום, נרשם בישראל בשנת 1973(!), ולהבנתי את פסק הדין לא נעשה בו שימוש בישראל לפחות בשנים האחרונות.

(התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר 202248 "NO-SPA", "נו-שפה" שרייבר נ' CHINOIN (מיום 23.01.11))

0

פסיקה: יש זכות יוצרים במקלדת "קומפי"

בית המשפט המחוזי קבע – יש זכות יוצרים במקלדת קומפי. מדובר במקלדת מיוחדת המיועדת לגיל הרך, ומאפשרת לאלו לשחק במשחקי מחשב יעודיים.

בעניין שהובא לפתחו, טענה התובעת, קומפי וור בע"מ, מי שרכשה את הזכויות בסימן המסחר הרלוונטי ובמוצרי קומפי עצמם, כי הנתבעים מכרו מוצר הנחזה להיות מקלדת קומפי. ברם, במהלך הדיון על צו המניעה הזמני שנתבקש, התברר כי המוצרים הגיעו לידי הנתבעים 1-3 מהיצרנית איי סי אי, שמייצרת עבור קומפי את המקלדת. למעשה, אין כלל מדובר במוצר מזויף, כי אם במוצר מקורי שיוצר עבור התובעת, אך נמכרת על ידי היצרנית בניגוד להרשאה, לנתבע 3. לבקשתה של הייצרנית, היא צורפה כנתבעת, ברם אף לאחר חלוף זמן ניכר, התובעת לא תיקנה את כתב התביעה כך שתתגלה עילה כנגד נתבעת זו, והיא נמחקה כנגדה. עוד נמחקו בהסכמת התובעת התביעות כנגד הנתבעות 1-2 שרכשו את המקלדת מהנתבע 2 בתום לב, ללא ידיעה על פסול כלשהו ובתמורה מלאה.
אם כן, נותר רק הנתבע 3, מר יוחאי בן זקן, שהיה בעת הרלוונטית בעלים של עסק לייבוא ושיווק מוצרים בסיטונאות בשם "בומרנג מערכות". בן זקן לא היה מיוצג בהליך – ונדמה שהתוצאה נבעה בדיוק בגלל סיבה זו. בן זקן לא הגיש חומר ראיות מצדו, לא הופיע לישיבת הוכחות שנקבעה, ולא הגיש סיכומים בתיק.
בית המשפט קבע כי במקלדת יש זכות יוצרים. כידוע, זכות יוצרים מגנה על יצירה, והפסיקה הכירה במגוון רחב של יצירות כמושא להגנה. ברם, בכדי שיצירה כלשהי תזכה להגנה, עליה להיות יצירה שהושקע בה מאמץ ויש בה מן המקוריות. וכך קבע בית המשפט:
"בענייננו אין ולא יכול להיות חולק כי המצאת המקלדת כרוכה בהשקעה של עמל ומקוריות ועל כן היא מוגנת על פי חוק זכות יוצרים; ואמנם משחקים כבר הוכרו על ידי בית המשפט העליון כיצירה שהיא נושא לזכות יוצרים"
בית המשפט קבע, כי היצרנית הפרה את זכות היוצרים במקלדת בכך שפעלה מחוץ לרישיון שהוענק לה, רישיון לייצר את המקלדת אבל רק עבור התובעת עצמה. אף שבן זקן לא הפר בצורה ישירה את זכות היוצרים, בית המשפט קבע כי הוא הפר את הזכות בצורה עקיפה, באשר הוא ידע כי נאסר על היצרנית למכור את המקלדות וכי מדובר בהעתקים המפרים זכויות יוצרים.
נוכח קביעות אלו, בית המשפט נעתר לבקשת התובעת והוציא צו מניעה קבוע, צו למתן חשבונות בכדי שיהיה ניתן לשום את הרווח שלו ממעשיו וכן את הנזק שנגרם לתובעת. עוד נפסקו הוצאות לשלב זה בסך 20,000 ש"ח.
לטעמי, פסק הדין אינו מבוסס כראוי, אף שתוצאתו נראית על פניה צודקת.
ראשית, לטעמי אין כאן כלל סכסוך קניין רוחני, אלא סכסוך קנייני טהור. מהעבודות המתוארות בפסק הדין, עליהן לא הרחבתי כאן, עולה כי סכסוך בין התובעת לבין היצרנית הוא העומד בבסיס עניין זה. במסגרת הסכסוך המסחרי הזה, התובעת סירבה לשלם ליצרנית בגין ייצור המוצרים ומשכך החליטה היצרנית למכור אותם במחיר עלות בכדי להקטין נזקיה ולגבות את חובה. בעוד בית המשפט ביקש להתייחס למוצרים כמפרים זכות קניין רוחני, ניתן היה להתייחס אליהם כאל קניין התובעת אשר נגזל שלא כדין.
אך הנקודה העיקרית היא דווקא זו – נקודת המוצא היא כי רק יצירה הינה מושא להגנת זכות יוצרים. עם זאת, בציטוט שהבאתי לעיל, בית המשפט, בכל הכבוד, טועה ומתייחס דווקא ל"המצאה". כידוע, המצאה אינה זוכה בהגנה על ידי זכות יוצרים, אלא דווקא להגנה באמצעות פטנט.
יאמר הקורא – עניין לנו בטעות סופר קלה (שאגב, ניתן לתקנה) ולא בעניין מהותי, אך לטעמי לא כך הוא. בית המשפט כלל לא מגדיר מהי אותה יצירה שהופרה.
האם מדובר בצורתה החיצונית של המקלדת? אם כן, הרי שעניין לנו במדגם, שאינו יכול להיות מוגן על ידי זכות יוצרים;
האם מדובר בשם המוצר או בלוגו? אם כן, שהרי יכול להיות שדווקא סימן המסחר היתה הזכות העדיפה בה הדיון היה צריך להתמקד;
או שמא מדובר בתוכנה המלווה למקלדת, שאז עניין לנו ביצירה ספרותית המוגנת בזכות יוצרים.
לפי לשון פסק הדין, נדמה בעיני שבית המשפט התייחס למקלדת עצמה, ולטעמי, זו אינה אלא "קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי […] הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין", ומשכך הם מהווים מדגם.
0

פסיקה: סימן מסחר אינו ערובה לקבלת צו מניעה זמני

קיומו של סימן מסחר אינו מבטיח מתן צו מניעה זמני במהלכו של הליך משפטי, כך פסק בית המשפט העליון בעניין שהובא לפתחו.

המדובר בסכסוך מסחרי על המותג התל-אביבי "סופר באבא", בין בעלת המקרקעין בסניף המקורי לבין החברה שניהלה את המרכול. בעלת המקרקעין, אשר הגישה את התביעה, טענה לבעלות על הסימן "סופר באבא", ועתרה לקבלת צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעים להמשיך ולעשות שימוש בסימן זה.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן סעד זמני כמבוקש ממספר סיבות. הראשית שבהן, היא כי לא הוכח, ולו לכאורה במידה הנדרשת בהליך מקדמי מעין זה, כי לתובעת יש זיקה כלשהי לעסק שהתנהל בין כותלי המקרקעין שלה.
לאחר שהתובעת רשמה את הסימן "סופר באבא" אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, היא שבה לבית המשפט ועתרה לעיון חוזר בהחלטתו. ברם, בית המשפט דחה את הבקשה בשנית.
מכאן, הגיעה הבקשה לרשות לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בקובעו כי אין הצדקה להתערבותו בהחלטת ביניים. מעבר לנדרש, בית המשפט הוסיף ודחה את הבקשה גם לגופה. בית המשפט קבע כי:
"קיומו של סימן מסחר איננו מבטיח, מניה וביה, מתן צו מניעה זמני בידי בעל הסימן, כאשר ליריבו עומדות לכאורה טענות הגנה מספקות מפני מתן הסעד הזמני המבוקש."
בית המשפט הסביר:
"סעיף 64 לפקודת סימני המסחר מלמדנו כי רישום סימן מסחר הוא "ראיה לכאורה לתוקף הרישום" – ראייה לכאורה, כאמור, ולא ראיה ניצחת, כך שוודאי שאין למנוע מבעל דינו של בעל הסימן הרשום להעלות השגות באשר לתוקף הרישום. בהקשר זה אוסיף כי אין גם מניעה שטענות הצדדים באשר לתוקפו של סימן המסחר, או היקף ההגנה עליו – תיבחנה, במקרים המתאימים, כבר בשלב של הדיון בבקשה לסעד זמני."
בעניין זה נקבע כי הנתבעים הציגו טענות שיש בהן ממש בדבר הקושי שבניכוס המוניטין שנצבר בסימן המסחר "סופר באבא" לתובעים דווקא, בהיעדר זיקה בינם לבית העסק המקורי. יתרה מזאת, אף המועד שבו הוגשה הבקשה לעיון מחדש – לאחר יותר משנה מרישום סימן המסחר – מלמדת כי אין גם לשיטתה של התובעת דחיפות בהפסקת השימוש בסימן המסחר. המשך השימוש, ככל שהוא אינו בדין, ממילא יילקח בחשבון כאשר בית המשפט ישום את הנזקים שנגרמו לתובעת.
בית המשפט דחה את הבקשה למתן רשות לערער ופסק הוצאות בסך 10,000 ש"ח.
0

פסיקה: EasyLabour – סימן הנעדר אופי מבחין

EasyLabor הינו סימן מסחר המשולל אופי מבחין, ומשכך אין מקום לרישומו בפנקס, כך קבע בעניין בקשה לרישום סימן מסחר מספר 215464 A.C.U. Medical Technologies Israel Ltd. (מיום 1.12.2010).

במהלך הליך בחינת הבקשה לרישום סימן מסחר, מחלקת סימני המסחר העלתה השגות לרישום הסימן מחמת שהינו נעדר אופי מבחין.
נקודת המוצא של סימני המסחר היא הצורך כי הסימן יהיה בעל אופי מבחין. סימני מסחר נועדו להעניק לבעל הסימן בלעדיות על השימוש בסימנו במהלך המסחר, וזאת מתוך מטרה לאפשר לקהל לסמוך על השימוש בסימן כמזהה אמין של מקור הטובין או השירות.
סעיף 8 לפקודה קובע מפורשות תנאי זה:
(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן – בעל אופי מבחין).
(ב)הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.
מטבע הדברים, סימן המשמש במסחר היומיומי, אינו סימן בעל אופי מבחין, אלא אם אופי שכזה נרכש עקב שימוש בו בפועל.
לעניין זה, סעיף 11(10) לפקודה מורה:
סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9.
במקרה דנן, טענה המבקשת כי אין מדובר בסימן המתאר את אופי הטובין, באשר הוא מהווה הלחם של שתי מילים לועזיות- Easy ו-Labour ואשר משמעותה הרגילה והשכיחה של המילה השנייה קשורה ב"עבודה" ולא בלידה. רישום הסימן התבקש בגין מכשיר להקלת כאב צירי לידה, ואם טענתה היתה מתקבלת, הרי שאין עניין בסימן המשתמש במילים הנהוגות המסחר בטובין כאמור.
ברם, הרשם דחה – ובצדק, אם יורשה לי להוסיף – טענה זו. משמעותה הרגילה של המילה Labour היא לידה. טענות נוספות שהועלו ונדחו נגעו לרכישת אופי מבחין כתוצאה משימוש מתמשך – טענה של הוכחה כדבעי, ואפליית המבקשת באשר סימנים אחרים הכוללים הלחם של המילה Easy ומילה נוספת נרשמו בפנקס.
עם זאת, ראוי לציין כי המבקשת לא היתה מיוצגת בהליך זה. נדמה בעיני, כי ישנו כשל בהתייחסות הרשם לסימן המסחר. אמת – המילה Easy משמעותה קל, והמילה Labour משמעותה צירי לידה. ברם, לטעמי, אין עניין בסימן מסחר גנרי ואף לא תיאורי. בכל הכבוד – המכשיר אינו מכשיר ללידה קלה. המכשיר הינו מכשיר להקלת כאבים, ובמיוחד כאבים הנוגעים ללידה, כך שתהיה ליולדת לידה קלה (Easy Labour). להשקפתי, הסימן הינו סימן מרמז, ומלכתחילה יש בו אופי מבחין, אף אם לא משום הטעמים שהובאו בפני הרשם.
עוד הערת אגב אחת קטנה ושולית – האם ישנו סימון כוזב באתרה של המבקשת?
0

קביעת הוצאות בהליכים על ריב: מה קורה כשצד אחד מוותר?

הלכה היא כי במקרים בהם צד פתח בהליך משפטי, אין בחזרתו מן ההליך כהצדקה למחילה מתשלום הוצאות ריאליות של הצד שכנגד. לעניין זה אין כל חשיבות לסיבה לביטול ההליך – בין אם נוכח תגלית מאוחרת, פסיקה חדשה, או כל שיקול אחר. פסיקתו של רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בעניין זה עקבית מזה זמן רב.
לאחרונה התפרסמו מספר רב של החלטות המתייחסות לעניין זה.
בהתנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מספר 201760 ULTRASUN AG נ' פישר מעבדות פרמצבטיות (1975) בע"מ (5.12.2010) חוייבה מתנגדת שהסירה את התנגדותה בתשלום הוצאות בסך 7,500 ש"ח. המבקשת שם עתרה לתשלום גבוה יותר וצירפה חשבונית על סך למעלה מ-3,000 דולר בגין הוצאות משפטיות. הרשם סבר כי לא כל הפעולות שחויבו היו קשורות להתנגדות, ומשכך לא הכיר בכלל ההוצאות.
בהתנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מספר 151486, 151487 Oui Gruppe GmbH & Co, KG נ' מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ (5.12.2010) חוייבה מתנגדת שחזרה בה מהתנגדותה. בהעדר ראיות להוצאות ריאליות, נפסקו הוצאות על דרך האומנדא בסכום של 8,000 ש"ח.
כך היה גם בפסיקה בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 207334 GIZEH RAUCHERBEDARF GMBH נ' מ. ארין אחזקות בע"מ (5.12.2010). שם חויבה מתנגדת שההליך בו פתחה נמחק לאחר שלא הגישה ראיותה במועד בתשלום הוצאות בסך 3,000 ש"ח. לעניין זה נקבע הסכום האמור כיוון שההתנגדות נמחקה בשלב מקדמי יחסית, ומאחר ולא הוגשו ראיות בדבר ההוצאות הריאליות שנטענו שם – הוצאות בסך למעלה מ-30,000 ש"ח אשר נראו לרשם לא סבירות בנסיבות העניין.
בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 215538, 215543, 215455-6, 217475, 217477, 218272 מול בקשות לרישום סימני מסחר 215485-215492 ו- 216175 שופן משקאות בע"מ נ' XL Energy Distribution Limited (מיום 5.12.2010) נדון הליך על ריב בין סימנים מתחרים משוק משקאות האנרגיה (XL ו-BLU), באשר XL זנחה את בקשותיה במהלך הדיון. הרשם ראה בכך ניסיון לא לגיטימי לעקב את רישום בקשות רישום סימני המסחר של המתחרה בהיות הבקשות, ורמז כי היה זה רישום מגננתי של בקשה לסימן מסחר. גם בהליך זה, בהעדר ראיות לעניין גובה ההוצאות הריאליות, הרשם קבע העריך את ההוצאות וחייב את XL בתשלום הוצאות בסך 15,000 ש"ח נוכח השלב המתקדם אליו ההליך הגיע.
בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 213810 SEVEN DICE נ' Seven For All Man kind, LLC (מיום 5.12.2010) זנחה מבקשת סימן הרישום את בקשתה לאחר פתיחתו של הליך התנגדות. גם במצב זה, ההלכה מחייבת פסיקתן של הוצאות ריאליות, וגם כאן הרשם לא הסתמך על חשבוניות שהומצאו לו. הרשם קבע כי מדובר בחשבוניות שאינן כוללות פירוט מספק באשר לעבודה המשפטית אליהן הן מתייחסות. לאור השלב המקדמי של ההליך נפסקו הוצאות בסך 2,500 ש"ח בלבד.
הנה כי כן, הרשם עיקבי בפסיקותיו והוא מחייב את הצד המפסיד בהוצאות. האם אלו הוצאות ריאליות? לא נדע מבלי לבחון את פרטי התיק הספציפי. כמו בכל תחומי המשפט הישראלי, ניתן להניח כי גם כאן בפועל ההוצאות שנפסקות אינן מכסות את עלויות שכר הטירחה בפועל, ולא מן הנמנע שהן אף אינן מכסות את העלויות הריאליות של ניהול ההליך המשפטי.
0

פסיקה: סימן מסחר שלא נעשה בו שימוש יבוטל

סימן מסחר אשר בעליו אינו עושה בו שימוש במסחר – דינו להתבטל. בניגוד לזכויות היוצרים, הפטנטים והמדגמים, אשר בעליהם יכולים להדיר את רגלי המתחרים מלעשות שימוש במושא ההגנה המשפטית שהם מעניקים (יצירה, המצאה או מדגם, בהתאמה) גם מבלי שיעשו בו כל שימוש משל עצמם, בעליו של סימן המסחר מחויב להמשיך ולהשתמש בו אם ברצונו להמשיך בזכות הבלעדית.
מלבד הדרישה הראשונית, כי תהיה למבקש רישום בקשת סימן המסחר כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר, עליו לעשות שימוש בפועל לאחר הרישום. זאת ועוד – בכל מקרה שבעל הסימן מפסיק לעשות שימוש בסימן לתקופה של שלוש שנים ויותר, הוא עומד בסיכון כי סימן המסחר הרשום שלו יימחק.
סעיף 41 לפקודת סימני המסחר קובע:
"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."
כך היה גם במקרה של סימן מסחר 177036 – THE KABBALAH DIET, שנרשם בגין טובין מסיווג 16 הכוללים ספרי דיאטה, חוזרים, חוברות, עלונים, פרסומים וכיוצא באלה. לאחר תקופה של קצת יותר משלוש שנים, הוגשה בקשה למחיקתו של סימן המסחר, וזאת בשל חוסר השימוש.
בעלת הסימן לא הגיבה לבקשה, ומשכך רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר קיבל את הבקשה ללא דיון. בהחלטתו מיום 25.11.10, נקבע כי בהעדר ראיות הפוכות, הרי שהמבקשת הוכיחה כי לא נעשה שימוש בסימן המסחר, כפי המתחייב מלשונו של סעיף 41 לפקודה. כיוון שכך, הורה הרשם על מחיקת הסימן, כמבוקש.
0

שימוש בסימן כתנאי לתקפותו, או למה פייסבוק תצטרך להתחיל להשתמש בסימן FACE?

רשם הפטנטים האמריקאי הנפיק הודעת קיבול (Notice of Allowance) ביחס לבקשת רישום סימן מסחר של פייסבוק התובעת את הסימן "FACE". אף שמדובר במילה בה משתמשים ביום יום, פייסבוק ביקשה, וכנראה גם תקבל, הגנה רחבה עליה. הבקשה הוגשה בסוג 38, העוסק בשירותי טלקומוניקציה, ומתייחסת לחדרי צ'אט ופורומים.

רשם הפטנטים האמריקאי התנה את רישום סימן המסחר במתן הצהרת שימוש בסימן. במידה ועד כה פייסבוק לא עשתה שימוש בסימן FACE לבדו (להבדיל מהסימן FACEBOOK), בטרם היא תוכל לעמוד בדרישות הרשם, היא תאלץ להתחיל לעשות שימוש בסימן זה לצרכים מסחריים.
דיני סימני המסחר הם בן חורג לדיני הקניין הרוחני. אף שגם בהם מדובר בדינים המגנים על דברים לא מוחשיים, מטרתם העיקרית שונה. בניגוד לדיני הפטנטים, המדגמים וזכויות היוצרים אשר מטרתם לעודד את האינטלקט, ולהעניק תמריץ לאדם ליצור, יש-מאין, את נשוא ההגנה (יצירה, מדגם, או המצאה), בסימני המסחר המטרה היא שונה בתכלית. סימני המסחר נועדו להגן על פעילות המסחר ההוגנת בשוק על ידי מתן מונופולין על סימנים שיש בהם כדי לזהות את מקורם.
כך למשל, כאשר אדם רוכש בקבוק שעליו מתנוסס סימנה של חברת קוקה קולה, אותו אדם סבור כי חברה זו היא אשר ייצרה אותו ואשר, למצער, אחראית לתוכנו. המוניטין שדבק בה, מוצמד גם לבקבוק זה. מקום בו חברה אחרת תוכל למכור בקבוק זהה, הרי שהציבור יצא נפסד בקבלו מוצר אחר ממה שציפה לו. גם החברה עצמה עשויה להיפגע באשר המוניטין שלה מדולל ומתחיל להיות משויך למספר חברות ובאשר פגמים במוצר השני עשויים להיות משויכים גם אליה.
סימני המסחר, אם כן, נועדו להגן על חיי המסחר התקינים, בהם סימני מסחר משמשים את הציבור לזהות את מקור המוצר או השירות שניתן להם, וכן הם משמשים את הגופים המסחריים לצורך מיצוב, בידול ושיווק.
כיוון שכך, בניגוד לפטנטים, מדגמים וזכויות יוצרים, סימני מסחר ינתנו רק למי שמשתמש בסימן בפועל או למצער יש לו כוונה להשתמש בסימן. יתרה מזאת, העדר שימוש עשויה להוות עילה למחיקת סימן מסחר. כך, סעיף 41 לפקודת סימני המסחר הישראלית קובע:
41. (א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.
בהתאם, גם בדין האמריקאי קיימת דרישת שימוש דומה (ואף קשה יותר). כיוון שכך, ובהתאם לדין האמריקאי, פייסבוק תצטרך בשלב זה להראות על שימוש בפועל או ליתן הצהרה מספקת לפיה יש בכוונתה להשתמש בסימן בעתיד.
0

רישום דומיין אינו תחליף לרישום סימן מסחר

פעמים רבות, אנשים בודקים את מרשמי שמות המתחם (שמות הדומיין, בלעז) ולפי זמינותם בוחרים בהם.

עם זאת, לא הרבה מודעים לקיומו של הליך הבוררות המונהג על ידי מרשמי האינטרנט השונים (ILDRP לגבי שמות מתחם בישראל וה-UDRP לגבי שמות מתחם בינלאומיים). בהליך זה, ניתן ליטול את שם המתחם ממי שרשם אותו לזכותו של אחר, הגובר עליו בזכאות. לשם כך, מומלץ כי במקביל לרישום שם המתחם ירשם גם סימן מסחר מתאים המקים זכות באותו שם המתחם.
מעשה שהיה כך היה. שמות המתחם swinger.co.il ו-swingerparty.co.il נרשמו בידי חברת פז קול הקשר ושימשו אותה כהפניות לאתר שהיא מנהלת בכתובת swingers.co.il. אתר זה, קשור לסצנת החלפת הזוגות ("סווניגרים") בישראל.
ברם, לאחר שתקופת הרישום של שם המתחם פגה, החברה לא חידשה את הרישום, ואילו אחרים רשמו את שמות המתחם הללו לזכותם.
נעשתה פניה למנגנון הבוררות בישראל, הליך ה-ILDRP, אך סופו של הליך זה היה ידוע מראש. בהעדר סימן מסחר רשום ישנו קושי אמיתי להראות כי לחברה יש זכות כלשהי בשם מתחם זה. גם העובדה כי שם המתחם אינו תואם את שם החברה או רישום אחר של יישות משפטית לא הועילה לחברה.
אומנם, ניתן להוכיח כי על אף העדר הרישום, יש לחברה זכויות בו מכוחם של דיני היושר. ברם, נוכח היותו של שם המתחם תיאורי עד כדי ג'נרי אודות פעילות החלפת זוגות, ובהעדר ראיות נכבדות שילמדו כי השם רכש משמעות משנית נוכח השימוש בו, הבוררים מיאנו להכיר בזכות החברה לשם המתחם.
לו היתה החברה רושמת סימן מסחר התובע את שם המתחם המדובר, היתה זו יכולה להראות בנקל כי יש לה זכות ראשונים על שם זה. ברם, נוכח מחדלה האמור, אין לה אלא להלין על עצמה שלא עמדה על זכויותיה.
המסקנה ממקרה זה, כמו גם ממקרים דומים אחרים, היא שרישום שם המתחם אינו מספק. רצוי לבחון גם את אפשרות רישום סימן מסחר מתאים כדי ששם המתחם לא יילקח מידי מי שרשם אותו ובכדי למנוע מאחרים להשתמש בשמות מתחם דומים עד כדי הטעיה לשם המתחם שנרשם. רישום סימן המסחר אומנם אינו זול כרישומו של שם מתחם, אך מדובר בהליך זול יחסית, גם כאשר הוא נעשה בליוויו של איש מקצוע.
(מקור: ההחלטה. יוער כי הפונה אינו החברה אלא מי שנחזה להיות מנהלה)
1

פסיקה: "זר מתוק" הינו סימן גנרי

"זר מתוק" אינו אלא שם גנרי, שאין לאף אדם בעלות בו. זו קביעתו של בית המשפט המחוזי בת"א (ת"א) 1711/08 קדים (הדרכה) בע"מ נ' מולה – פרחי ליאת (14.9.2010).

בית המשפט נדרש לשאלה האם בפעולותיהם עיוולו הנתבעים בגניבת עיני הצרכנים כאילו מוצריהם שלהם הם מוצריהם של התובעת. בתביעה לפי עילה של "גניבת עין" נדרשת, בין היתר, הוכחתו של מוניטין המיוחס לתובע. בית המשפט קבע כי לאור היות "זר מתוק" סימן גנרי הנהוג במסחר, ולכל היותר סימן תיאורי המתאר את המוצר, נטל ההוכחה לעניין המוניטין הוא מוגבר.
יודגש, לו היה בידי התובעת סימן מסחר רשום, היתה יכולה האחרונה להגיש תביעה בגין הפרת הסימן ואז לא היתה נדרשת להוכחת רכיב המוניטין. עם זאת, ראוי לציין כי מאמירותיו של בית המשפט ספק בעיניי אם סימן מסחר היה מסייע בידה באמת, באשר נדמה כי אם היה סימן שכזה, בית המשפט היה מורה על מחיקתו.
אנקדוטה מעניינת היא שהתובעת אכן הגישה בקשה לרישום סימן מסחר בגין הסימן המילולי "זר מתוק". בתחילה דחה הרשם את הבקשה, אך בהליך בפני סגן הרשם הצליחה התובעת לשכנע כי יש מקום לקבל את בקשתה. בימים אלו ישנן שלוש התנגדויות אשר עומדות ותלויות כנגד רישום סימן מסחר זה. קביעותיו של בית המשפט דכאן מהוות, ללא ספק, רוח גבית להתנגדויות אלו. יתרה מזאת, יתכן שיש אפילו השתק פלוגתא בין הצדדים בעניין זה, שכן לפי האמור בפסק הדין, הנתבעים נטלו חלק לפחות באחת ההתנגדויות.
בית המשפט דחה את התביעה ופסק הוצאות בגובה 35,000 ש"ח לטובת כל נתבע.
0

דו"ח חדש של WIPO קובע: השפעות המשבר על חדשנות ודרישה ל-IP ניכרות, אך ההתאוששות בפתח

דו"ח חדש של WIPO מנתח סטטיסטיקות הנוגעות להגשות של פטנטים, מדגמים וסימני מסחר מהשנים האחרונות. מחברי הדו"ח טוענים שניכרה ירידה משמעותית בביקוש לזכויות קניין רוחני בשנים 2008-2009 וזאת על רקע משבר הכלכלי הגלובלי שהעולם חווה בשנים אלו. עם זאת, לפי הדו"ח, ישנם אינדיקטורים לכך שההתאוששות מהשפעות המשבר בתחום זה החלה השנה.

דו"ח זה מחזק ממצאים מדו"ח קודם בדבר הקיטון בפעילות בתחומי הקניין הרוחני בעקבות המשבר.
לעניין תחומי ההמצאות, הדו"ח מציין גידול של כמעט 600% בתחום האנרגיה לעומת שנת 2000. בשנת 2009 הוגשו קרוב ל-3,500 בבקשות PCT בגין המצאות בנושאים של תאי דלק, אנרגיה סולארית, שימוש באנרגית רוח ובאנרגיה גאותרמית, וזאת לעומת כ-600 בלבד בשנת 2000. המצאות ממין אלו מתומרצות, כזכור, במספר משרדי פטנטים כמו משרד הפטנטים הישראלי והאמריקאי.
2

סימן מסחר על סיסמא שיווקית

האם ניתן לרשום סיסמא שיווקית – סלוגן – בתור סימן מסחר?
התשובה לקושיה זו נעוצה בל מקרה ומקרה במטרת הסיסמה. אם מדובר בסיסמה שמקשרת בין מוצר (או שירות) למקור המוצר, הרי שהיא כשירה למתן סימן מסחר. אך לעומת זאת, כפי שקורה במרבית המקרים, אם מדובר בסיסמה שנועדה לייצר מסר שיווקי ולשייך אותו למוצר, אזי אין עסקינן בסימן שיכסה בצל הגנת סימני המסחר הרשומים.
מהות ההבחנה פשוטה – סימני המסחר נועדו לאפשר לעסקים לסמן את מוצריהם בצורה שתאפשר לציבור לזהות את המקור, ולפעול על פי תפיסתו את איכות המקור ותוצריו. לעומת זאת, סיסמאות רבות נועדו להעביר מסר בעל אופי שיווקי. הסיסמא אינה באה לומר – מקור המוצר הוא פלוני, אלא הסיסמא באה, לכל היותר, להעיד על טיבם של מוצרים המגיעים ממקור אותו פלוני.

ויודגש, לעניין סימן המסחר, להבדיל מאשר לעניין זכות היוצרים בסיסמא, אין כל חשיבות למספר המילים שבסיסמא או למקוריות שבה, שעשויה להתבטא גם בדרכים אחרות (ראו גם עניין AllJobs). לעניין סימן מסחר – השאלה היא האם הסיסמא מסמנת את המקור או לאו.
כיוון שכך, ברובם של המקרים, הרשם דוחה בקשות לרישום סימן שנושאן סיסמא שיווקית. הרשם ממילא אינו מתרשם מטיב הסיסמא או המיצירתיות שבה, ובוודאי שלא מהאפקטיביות שלה. לענייני הרשם ניצבת שאלת מפתח אחרת – האם עניין לנו בסימן אשר הוא בעל אופי מבחין או לאו.

לאחרונה ניתנו מספר רב של החלטות הנוגעות לכשירותו של סלוגן לרישום כסימן מסחר. להלן סיקור תמציתי של חלק מהחלטות אלו:

בבקשות לרישום סימני מסחר 204832, 204499 Evereday Battery Company Inc. (מיום 29.8.2010) נדונה סיסמת השיווק "Free Your Skin" ונדחתה מחמת היותו סימן מתאר הנעדר כל אופי מבחין.
בבקשות לרישום סימני מסחר 189964 ו-213403 Philip Moris Products S.A (מיום 29.8.2010) נדונו סיסמאות השיווק של סיגריות פיליפ מוריס – "Best Enjoyed Slowly" ו-"Enjoyed in 70+ countries". נוכח הקביעה כי מדובר בסימנים מתארים גרידא שאינם בעלי אופי מבחין כשלעצמם, נדחו הבקשות. עם זאת, התאפשר למבקשת לרשום גרסה מעוצבת של אחת הסיסמאות תוך מתן הסתלקות מן הסיסמא כשלעצמה.
בבקשות לרישום סימני מסחר 208249, 209205 ו-203895 שופרסל בע"מ וגדרון תעשיות בע"מ (15.8.2010) נדונו סיסמאותיה של שופרסל: "הכסף שלך קונה יותר" ו-"כי זמן זה מצרך יקר" אשר נדחו מחמת שאנין מסמנות את השירות והמוצרים של שופרסל כי אם בסיסמאות המבקשות להעביר מסר שיווקי. בנוסף, נדונה גם סיסמתה של גדרון תעשיות בע"מ, חברה הקשורה לשופרסל, "גידרון אופים לך טריות". בעניין זה, התקבל הסימן, שהינו, בנוסף לכל, סימן מעוצב. נקבע כי השיבוש הלשוני במשפט – שהרי טריות אין אופים – יחד עם הכללת השם "גידרון" בתוך הסיסמא, מצדיקים מתן סימן מסחר.
בבקשה לרישום סימן מסחר 192808 Belden Technologies Inc (מיום 31.8.2010) נדונה ונדחתה הסיסמה השיווקית "Sending all the right signals". בהחלטה זו הובהר כי אף רישומה של הסיסמה במדינה אחרת – אין בה כשלעצמה לאפשר מתן סימן מסחר בצורה אוטומטית. אף שהמבחן לעניין זה קל יותר מאשר זה אותו נדרש לעבור מי שמבקש לקבל סימן שאינו מוכר בניכר, נקבע כי בעניין סיסמא זו "אין בה ולו מידה מזערית של אופי מבחין".
בבקשות לרישום סימני מסחר 193272, 193274, 193276, 193277 (מיום 12.4.2010) נדונה ונדחתה הסיסמא של חבר: "זה הכל בשבילך". בעניין זה, על אף שהרשם הכיר בקיומו של שיבוש קל במשפט, לא היה די בו כדי לאפשר את קיבול הבקשה, שכן הוא "אינו כזה הטורד את אוזן דובר העברית הרגיל, ואשר גורם לו לתהות מהו פשר המשפט שזה עתה שמע". עוד נקבע, כי מטרת הבקשה הינה "קבלת מונופולין על הביטוי הפרסומי תדמיתי המצוי בסיסמא" – וזאת רשות הפטנטים וסימני המסחר אינה מתירה.
בבקשות לרישום סימני מסחר 208289-96 (מיום 5.9.2010) נקבע כי "See the future wisely" ו-"לראות את העתיד בחוכמה" מהוות סיסמאות שיווק משובחות שאינן בעלות אופי מבחין. יתרה מזאת, נקבע כי אף אם שימוש בהם היה מצליח לקשר בינם לבין מוצר, היה מדובר ב"קישור על דרך השבח ולא על דרך הזיהוי".
ולעומת החלטות אלו, ניצבת לה בקשה לרישום סימן מסחר 200350 (מיום 19.8.2010) בעניין סיסמתה של מקדונלד'ס: "I'm lovin' it". שם, דובר בסיסמא שנרשמה מחוץ לישראל כסימן מסחר. כיוון שכך, נקבע, כי אף שלו היתה מוגשת כבקשה בתולה – לא היתה מתקבלת, הרי שהסתמכותה על סימן רשום מחוץ לישראל מועילה לה. נקבע, כי המבחן החל לגבי אינו דורש כי יוכח קיומו של אופי מבחין – אופי שנעדר מסיסמא זו אליבא דסגן הרשם, אלא כי יש להראות שיש בה מידה כלשהי – ולו הקטנה ביותר – של אופי מבחין.
בלשונו של סגן הרשם:
"סעיף 16 שונה הוא מסעיף 8 מהותית. בעוד סעיף 8 קובע כי סימן לא יהיה כשר לרישום עד שיהא בו אופי מבחין במידה שיכול הוא לאבחן כאמור, בין טובין לטובין, קובע סעיף 16 כי סימן לא יפסל לרישום אלא אם יקבע שאין בו מידה כלשהי של אופי מבחין. מידה כלשהי, משמעותה כל שהוא יותר מ-0. אך יותר מכך, משמעות הסעיף היא כי צריך להתקיים בסימן אופי פוזיטיבי ניכר של היעדר אופי מבחין על מנת שלא ניתן יהיה לרשום אותו."
לגופו של עניין נקבע:
"נאמר לעיל כי הסימן שבפני אינו בעל אופי מבחין, וככזה אין הוא כשיר לרישום. עוד הוסף לגביו שהוא בעל אופי שיווקי תדמיתי וככזה יקשה עליו עד מאד לרכוש אי פעם אופי מבחין, בהיותו ראוי להישאר פתוח לציבור. עם זאת, כשם שעמדתי על כך לעיל, ניכרים בו בסימן מספר מרכיבים המבדלים אותו מסיסמת שיווק רגילה. צורתו התחבירית, על אף שאין היא דמיונית וזועקת שונות, עדיין במידת מה, ולו במידה קטנה מאד, שונה היא מהמשפט השגור בו היה נוקט דובר האנגלית שעה שהיה חפץ לומר אני אוהב את זה. פנייתה העקיפה אל הצרכן, שלא נעשית בדרך של הוראה אהוב את זה, או של ניבוי, אתה תאהב את זה, אלא בדרך של שימת מילים בפיו. השימוש שנעשה בה בכל פעם שמוצג בפרסומת או בכל מוצר אחר סימנה המעוצב של המבקשת, לצד השימוש הנפרד שנעשה בה, כל אלה מצטרפים לכך שהוכח בפני באמצעות סקר, כי אחוז ניכר מהציבור הרלבנטי מקשר את הסיסמא אל המבקשת. על אף שכאמור אין בכל האמור כדי לבסס קיומו של אופי מבחין במידה ניכרת, הרי לא אוכל לומר כי אין בהם ולו מידה כשלהי, של אופי כאמור."
לסיכום, הדין בישראל מתיר רישום סיסמאות כסימני מסחר רק במקרים בהם הסיסמאות הן כאלו בעלות אופי מבחין. מידת האופי המבחין הנדרשת כאשר ישנו סימן מסחר רשום במדינה אחרת (מדינה החברה באמנה הרלוונטית). ניתן לראות מידה מסוימת של אופי מבחין בשיבוש תחבירי. ככל שהשיבוש בוטה יותר – כך האופי מבחין יותר. ניסיון להעביר מסר ישיר לצרכן מהווה אינדיקציה לסיסמה שיווקית ולא מסמנת. זאת ועוד. רכישה של אופי מבחין יכולה להילמד באמצעות סקרים של דעת קהל, ובלבד שהסקר יהיה מנוסח בצורה שתאפשר התבססות עליו לצורך הקביעה כי לסיסמא יש אופי כזה שהציבור מקשר אותה אל מבקשת הסימן (ולא כי בין שתי מתחרות, הסיסמא נקשרה בשמה של אחת המתחרות). גם סימן מעוצב עשוי ללמד על אופי מבחין, להבדיל מסימן בכיתוב רגיל (Block Letters).
בכל מקרה, מומלץ לבחון את נסיבותיה השונות של כל סיסמא וסיסמא בטרם ההחלטה אם יש מקום לבקש רישום של סימן מסחר בגינה.
0

פטנט וגניבת עין – הגנה משלימה

זכויות קניין רוחני יכולות לדור בכיפה אחת ולתת הגנה משלימה לאספקטים שונים.

כך, יכול שינתן פטנט על תוכנה, וזאת על אף שקוד התוכנה יכול שהוא מוגנת בזכות יוצרים. בצורה דומה, זכות יוצרים יכולה להגן על תמונה מפני העתקה ואילו סימן מסחר יכול לתת הגנה על שימוש בתמונה או בגרסה דומה לה, לשם סימון טובין ושירותים. מדגם יכול להעניק הגנה על צורתו האסטית של מוצר ואילו פטנט יכול להעניק הגנה על אספקטים פונקציונאליים בו.
בעניין ע"א 2154/07 בריח נ' אבגים (מיום 5.9.2010) נדונו בבית המשפט העליון ערעוריהם של מתחרים בשוק המנעולים למסכי מחשב, ושם באלה לידי ביטוי היתרון הגלום בהגנה כפולה של שתי מערכות דינים משלימות.
לתובעים בהליך המקורי יש פטנט בגין מנעול שכזה, ואילו הנתבעים התחרו בהם ומכרו מנעול משל עצמם. אף שרבות העובדות הרלוונטיות, הטיבה לעשות כבוד השופטת מ' נאור בתימצותה את העניין לכדי פיסקה בודדת:
ראובן מייצר ומשווק מִתקן המשמש לקיבוע מסכי מחשב לשולחנות. שמעון – אשר משמש כסוכן מכירות של המוצר אותו מייצר ראובן – מתחיל לייצר בעצמו מִתקן דומה. ראובן פונה לבית המשפט על מנת למנוע את ייצור ושיווק המתקן המתחרה של שמעון וכן על מנת לדרוש פיצויים המגיעים לו, לטענתו. בית המשפט מונע את ייצור ושיווק המוצר המתחרה של שמעון ומעניק לראובן פיצויים. בתגובה, שמעון מכניס שינויים במוצרו ומתחיל לייצר ולשווק מוצר חדש. ראובן פונה שוב לבית המשפט על מנת למנוע את שיווק המוצר החדש של שמעון. בית המשפט מאפשר את ייצורו ושיווקו של המוצר החדש. שני הצדדים מערערים על פסק דינו של בית המשפט. זו, בקליפת אגוז, הפרשה שלפנינו.
התביעה התבססה על מספר עילות ובראשן הפרת הפטנט הרשום של התוביעם וכן גניבת עין במכירת המנעול המתחרה. בית המשפט קבע, כי על אף שהפטנט לא הופר, בדרך פעולתם של הנתבעים היה משום גניבת עין. היינו, התובעים הוכיחו את שני הרכיבים הדרושים לעניין זה: הראשון, קיומו של מוניטין במוצר שלהם; והשני, חשש להטעיה ביחס למקור המוצר המתחרה.
בערעור, טענו הנתבעים כי לאחר שנקבע כי המוצר המתחרה אינו מפר את הפטנט, לא היה מקום להידרש לשאלת גניבת העין. לקושיה זו משיב בית המשפט העליון בצורה נחרצת:
הנתבעים טוענים כי לא היה מקום כלל להיזקק לתביעה בגין גניבת עין משנדחתה התביעה להפרת פטנט. אין לקבל טענה זו. התביעות אינן מוציאות זו את זו, ואין בעניין זה כל הסדר שלילי. בית המשפט קבע, בעקבות חוות דעת המומחה המוסכם, כי לא הופר הפטנט של נובל. אין פירוש הדברים שמותר לגנוב את דעת הבריות כך שהם יוטעו לחשוב שהנתבעים מוכרים להם את מוצרי התובעים.
כל מערכת דינים עומדת בפני עצמה. הפטנט נועד ליתן מונופול לממציא בגין המצאתו החדשה, המועילה, הניתנת לשימוש תעשייתי ושיש בה ההתקדמות המצאתית. מנגד, גניבת העין נועדה להגן על סוחרים ועל הציבור מפני תחרות לא הוגנת ולא הגונה שבה המתחרים ינצלו את המוניטין המוקנה לא להם ויגרמו לציבור לטעות ולשייך את המוניטין למוצריהם שלהם.
0

ככלל, לא תידרשנה עוד הודעות הסתלקות בבקשות לסימני מסחר בישראל

רשות הפטנטים פרסמה חוזר רשם מ.נ. 84 הנוגע לדרישת הודעת הסתלקות מרכיבים של סימני מסחר. לפי הוראת החוזר, מבקשי סימן מסחר לא יידרשו ליתן הודעת הסתלקות ביחס לרכיבים של סימן המסחר, אלא במקרים יוצאי דופן.

לשון החוזר:

הנדון: דרישת ויתור כתנאי לרישום סימן מסחר

  1. סעיף 21(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה") קובע כדלקמן: "היה סימן מסחר מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין מבחינה אחרת, וראה הרשם שאין בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי בדבר האמור או במקצתו, רשאי הוא, בבואו להחליט אם יירשם הסימן או אם יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנחוץ לדעתו לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום."
  2. על פי הוראה זו נדרשים בעלי בקשות לרישום סימני מסחר ליתן הודעות ויתור ביחס למרכיבים בסימנים שהרשם סבור כי הם מקובלים במסחר או שאינם בעלי אופי מבחין וזאת כתנאי לרישומם. יצויין כי בפועל במהלך השנים יושמה דרישה זו באופן בלתי אחיד ובמקרים רבים נוצרה אי וודאות באשר למדיניות הרשות בנושא זה ולמשמעות אי הפעלת הדרישה בכל מקרה ומקרה.
  3. דיני סימני המסחר מבטאים את התפיסה שאין להעניק לאדם זכות בלעדית להשתמש בסימן שהינו חסר אופי מבחין או מקובל במסחר, כאמור בסעיפים 8 עד 12 בפקודה. בנוסף, סימן המסחר המבוקש לרישום נבחן בכללותו ונרשם בכללותו ואף ללא הודעות ויתור כאמור, אין ברישום הסימן כדי להעניק לבעל הסימן זכות לשימוש ייחודי בכל רכיב בסימן בנפרד.
  4. לאור זאת, החל מיום כניסתו לתוקף של חוזר זה יחדל הרשם, ככלל, להתנות רישום סימנים הכוללים רכיבים שאינם בעלי אופי מבחין במתן הודעת וויתור כאמור. אין באמור כדי למנוע מהרשם להפעיל את סמכותו לפי סעיף 21 לפקודה במקרים המתאימים, לפי שיקול דעתו.
  5. בעל הסימן יוכל מסיבותיו הוא, במידה שיחפוץ בכך, לבקש מהרשם להוסיף הודעת ויתור כתנאי לרישום.
  6. הוראות חוזר זה תואמות את המגמה הרווחת במדינות אירופה שלא לדרוש עוד הודעות וויתור מסוג זה.
  7. אין באמור בחוזר זה כדי לגרוע מהוראות חוזרי רשם מ.נ. 29 (בקשות לרישום סיסמאות כסימני מסחר) ומ.נ. 37 (סימנים המכילים אותיות בודדות ומספרים).
  8. תחולה: חוזר זה ייכנס לתוקף ביום 3.10.2010.
  9. אנו צופים כי שינוי הנוהל יביא לייעול הליכי הבחינה וקיצור משכה ואחידות רבה יותר בתוצאותיה.
0

פסיקה: פולו ראלף לורן חוסם סימן מסחר "פולו" נוכח היותו סימן מסחר רשום ומוכר היטב

כבוד סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ קיבל בחלקה את התנגדותה של חברת Polo/Lauren לרישום סימני מסחר הנושאים בחובם את המילה POLO והכוללים מקל גולף/הוקי החוצה את האות O בזוית. הדחייה נעשתה לאור קיומו של סימן מסחר רשום השייך למתנגדת – סימן שאינו רק סימן רשום אלא אף סימן מוכר היטב.

החלטה זו מעניינת משתי סיבות. הראשונה, הקביעה כי הסימן מוכר היטב נעשתה כמעט בצורה בלעדית על "ידיעה שיפוטית" – אותו אוסף העובדות שהן "מן המפורסמות" ואותן אין צורך להוכיח בפני בית המשפט. בלשון ההחלטה:
לא זאת אף זאת, סבור אני כי פעמים סימן הוא מפורסם עד כדי כך שניתן לומר שעצם מוכרותו מצויה היא בידיעה שיפוטית (ר' למשל F.W. Mostert, Famous and Well Known Marks, Butterworth, 1997, בעמ' 16). אטעים נקודה זו. בין סוגי העניינים המקובלים כמצויים בידיעה שיפוטית מצויות כל העובדות שהן "מן המפורסמות במקום מושבו של בית המשפט הדן בענין, או שהן ידועות לרוב בני האדם. מכל מקום, המדובר בידיעות שהאדם הסביר אינו חולק על נכונותן" (אליהו הרנון, הפעלת הידיעה השיפוטית – אימתי וכיצד? עיוני משפט כרך ד', 5, בעמ' 9). שעה שקובע המחוקק בהגדרתו, כי דבר מוכרותו של סימן אינה עניין לקיום מכירות או פרסום בישראל (למרות שאלה ודאי נלקחים בחשבון), אלא עניין הוא למידת ההכרות שמכיר אותו הציבור, הרי אך טבעי הדבר כי פעמים הימצאותו של סימן מסחר בציבוריות המסחרית שיווקית, ולעיתים אף התרבותית, כמוהו כאותה עובדה שהאדם הסביר אינו חולק על נכונותה. ולענייננו, אין ספק כי הסימן פולו של המעצב ראלף לורן הוא סימן מסחר מוכר היטב בישראל.
למען שלמות התמונה אוסיף כי שאלת היות הסימן פולו מוכר היטב לא היתה כלל במחלוקת, ומבקשת הסימנים נתנה הודאת בעל דין לעניין זה.
הסיבה השנייה שהופכת החלטה זו למעניינת נוגעת להשלכות של התנהלות של בעל דין בהליך שיפוטי. לשם הוכחת הטענה כי סימנה מוכר היטב, הגישה המתנגדת תצהיר של עד מטעמה. עם זאת, העד, בהנחית המתנגדת, לא הופיע לדיון. למרבה הפליאה, מדובר היה בהחלטתה שרירותית של המתנגדת שבחרה ביודעין שלא להביא את העד, על אף שהוא צריך להיות זמין לחקירה נגדית על תצהירו. זאת ועוד, המתנגדת לא ביקשה וממילא לא קיבלה רשות להיעדרות העד, לא הודיעה על כך מראש ולא קיבלה את הסכמת המבקשת לעניין זה.
נוכח התנהלות זו, ועל אף שזכתה בהתנגדותה, נקבע כי יושתו על המתנגדת הוצאות בסכום שמשקף הן את עלותו האמיתית של ניהול ההליך מצד המבקשת והן אלמנט עונשי. בסופו של יום, הושתו על המתנגדת הוצאות בסך 75,000 ש"ח.
(התנגדות לרישום סימני מסחר 138296-9 ו-138302-3 אפולו אדקס בע"מ נ' The Polo/Lauren Company LP (24.8.2010)
תגיות:
3

רישום מוקדם של שמות מתחם בעברית – נדרש סימן מסחר רשום

איגוד האינטרנט הישראלי הודיע כי הוא מתחיל ברישום מוקדם של שמות מתחם בעברית עם סיומת il. לפי ההודעה, זכאים להגיש בקשה ישות משפטית ישראלית (חברה, עמותה וכיוצא באלה) או מי שמחזיק סימן מסחר רשום. לפי הכללים שנקבעו, הרישום המוקדם הוא לשם מתחם הזהה לשם הישות או לסימן המסחר.

בשולי הדברים, מסתבר כי איגוד האינטרנט הישראלי מאפשר רישום מוקדם גם של שמות מתחם עם סיומת בעברית, שמות מתחם שהניהול שלהם טרם הוסדר, ועל כך חברת הרישום דומיין דה נט מלינה.

0

תוקנה פקודת סימני המסחר – בית המשפט המחוזי הוא ערכאת הערעור על החלטות הרשם

החוק נועד לתקן מצב יוצא דופן שבו בית המשפט העליון ישב כערכאת ערעור ראשונה על החלטות רשם הפטנטים. תחת זאת, ובצורה דומה לקבוע בחוק הפטנטים, הפקודה תוקנה כך שערכאת הערעור על החלטות הרשם תהיה בית המשפט המחוזי. מי שאינו מרוצה מהכרעת בית המשפט המחוזי יוכל לבקש רשות לערעור בפני בית המשפט העליון כערכאת ערעור שנייה.
עוד נקבע, כי בתי המשפט המחוזיים בירושלים ובתל אביב-יפו יהיו היחידים המוסמכים לדון בהליכים לפי הפקודה, למעט הליכים פליליים והליכי שנוגעים להפרה. הסמכות הייחודית הזו נועדה לאפשר התמקצעות של בתי המשפט, מחד, וגמישות מסוימת למתדיינים שיוכלו לבחור אם לפנות לערכאה בירושלים או בתל אביב. במובן זה, ההסדר החדש עדיף מבחינת בעלי הדין על ההסדר הקיים בחוק הפטנטים, שם מוסמך רק בית המשפט המחוזי בירושלים, ולמתדיינים אין כל אפשרות בחירה בנדון.
תיקון הפקודה בא בעקבות המלצות ועדת אור שבדקה את מבנה בתי המשפט בישראל עוד בשנת 1997. אחת מהמלצות הועדה היתה להעביר את סמכות הערעור לבית המשפט המחוזי כדי להקל בעומס של בית המשפט העליון בישראל. בית המשפט העליון הישראלי, יש לציין, הוא יוצא דופן בכך שהוא מהווה ערכאת ערעור בזכות (ערכאת ערעור ראשונה) במספר רב של תיקים. יתרה מכך – בתיקים רבים – בג"צים – הוא מהווה ערכאה ראשונה ללא כל סינון קודם בידי הערכאות הנמוכות. המלצת הועדה, אשר התקבלה, מבקשת לייצר ערכאות נוספות בדרכו של בעל דין לבית המשפט העליון. זאת כדי לאפשר את שמיעתם של תיקים חשובים על ידי בית המשפט העליון מחד גיסא, ולחסוך מבית המשפט העליון את החובה לשמוע כל תיק ותיק, גם כאשר בתיק שאין בו משמעות משפטית או ציבורית כלשהי, מאידך גיסא.
תגיות:
0

כלכליסט פרסם כתבה לפיה בחודש הבא תצהיר ישראל על הצטרפותה לפרוטוקול מדריד. בכתבה ישנה התייחסות גם להשפעות הכלכליות של הפיכתה של ישראל למרכז חיפוש בינלואמי של ארגון ה-WIPO.

3

ישראל ופרוטוקול מדריד לסימני מסחר

רשם הפטנטים הישראלי הודיע כי ישראל צפויה להצטרף רשמית לפרוטוקול מדריד בחודשים הקרובים.
לפי ההודעה, מנכ"ל WIPO, ד"ר פרנסיס גארי, יגיע בסוך מאי לביקור רשמי בישראל. במהלך הביקור, ישראל תכריז רשמית על הצטרפותה לפרוטוקול, והמימוש בפועל צפוי להתחיל בחודש ספטמבר השנה.

פרוטוקול מדריד מאפשר להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בלמעלה מ-80 מדינות, באמצעות בקשה בינלאומית אחת במשרד המקומי. בצורה זו, הפרוטוקול מפשט את הפרוצדורה ומקטין את עלויות העסקה של מי שמבקש לזכות בהגנה של סימן מסחר במספר טריטוריות שונות. מנגד, החיסרון בשימוש בפרוטוקול הוא קשירת גורלה של הבקשה הבינלאומית והסימנים שמכוחה, בגורל בקשה לאומית. במקרה שבו הבקשה הלאומית נדחית או נזנחת, תוקפם של הבקשה הבינלאומית והסימנים שמכוחה פוקע.
בעוד שמימוש פרוטוקול מדריד הינו ללא ספק בשורה טובה למגישי הבקשות, עבור העוסקים בתחום הוא אינו בהכרח דבר חיובי. לאחר מימוש הפרוטוקול בישראל, משרד ישראלי יוכל לפעול להגשת סימני מסחר במדינות חברות ללא צורך בשימוש בעמיתים זרים הרשאים לפעול באותן מדינות. אומנם, הדבר מוזיל עלויות עמיתים, דבר שמאפשר ייקור עלויות שכר טרחה של אנשי המקצוע במידה מסוימת. ברם, הפרוטוקול הינו דו-צדדי, וכפי שהעמית הזר לא יידרש עוד בעבור מבקש ישראלי, כך העמית הישראלי לא יידרש בעבור מבקש זר. היקף העבודה שמגיעה לאנשי המקצוע הישראליים מעמיתים זרים מחו"ל, בכל הקשור להגשת סימני מסחר, צפוי לרדת משמעותית.

לקראת ההכרזה, רשות הפטנטים מתעתדת לערוך סמינר בן יומיים לאנשי המקצוע בתחום. בהזדמנות זו, אפשר לדווח על עוד שני סמינרים שהרשות עורכת – סדנא לשימוש במערכת ה-PatentScope לאור הוספת המאגר הישראלי למערכת, וכן סמינר בדבר שיטת סיווג הפטנטים הבינלאומית (IPC). ימי הדרכות אלו, בעיניי, חשובים לשיפור הידע של ציבור אנשי המקצוע בישראל, שיוביל, בסופו של יום, לשיפור השירות המשפטי שניתן ללקוחותיהם.
0

פסיקה: קמפיין הפירסום של מאזדה 6 לא הפר זכויות יוצרים

(תא (מרכז) 385-12-07 אלוני נ' דלק מוטורס בע"מ (10.4.2010))

בעניין זה נידונה טענתו של התובע כי הנתבעות הפרו את זכות היוצרים שלו בקמפיין פרסומי שפרסמו למכונית מאזדה 6. את תלונתו הפנה התובע כלפי פרסום שכלל תמונה של מכונית מאזדה על רקע תנועת מים ודגים ולצדה הכיתוב "Mazda 6 החדשה העוצמה שבזרימה". הקמפיין כלל תמונות שונות בסגנון זה, אשר בחלקן מופיע מקור אור, ורובן על רקע בצבע כחול.
התובע הציג קמפיין שהוא עצמו פרסום קודם לכן לאופנוע קוואסאקי. שם נעזר בתמונה של אופנוע שועט לעבר מקור אור. מעל התמונה הופיע הכיתוב "קמפיין דינמי – צייר לי עוצמה בזרימה * Dynamic Campaign – paint me power on stream" ומתחת לתמונה "התנועה החיצונית שבזרימה משפיעה על העוצמה הפנימית".
בית המשפט סירב לראות במעשי הנתבעים העתקה של יצירתו של התובע. ראשית, כיוון שבפרטי התמונות השונות היה שוני, שנבע משימוש באותו רעיון באמצעות ביטוי דומה-אך-שונה. כזכור, זכות יוצרים אינה מעניקה הגנה על רעיון, כי אם על ביטוי בלבד. עוד קבע בית המשפט, כי אף מהראיות עולה תמונה לפיה הפרסומת נוצרה בצורה בלתי תלויה ולא קשורה לפרסומת של התובע. כך למשל, בית המשפט הסביר כי נוכח סרטון הפרסומת של מכונית מאזדה, סרטון אשר הופק בחו"ל ולא היתה לגביו מחלוקת כי אינו כולל העתקה כלשהי של הפרסומת של התובע, לא היה אלא מתבקש כי התמונה תכלול רקע של ים; כי השימוש במילה "עוצמה" נהוג ושגור בתחום הרכבים וכי הוספת המילה "זרימה" נוכח הנסיבות אינה אלא מתבקשת.
פסק דין זה מדגים, לטעמי, את ההבדל בין זכות יוצרים הכוללת זכות למנוע מאחרים ליצור יצירות תלויות (העתק ויצירה נגזרת) לבין זכויות אחרות, כגון פטנט, מדגם וסימן מסחר, המעניק מונופול לבעליו גם ללא קשר למקור היצירה המפרת. כך למשל, לו היה מדובר בפטנט, השאלה הראייתית בדבר מקור הפרסומת של מאזדה, היתה שאלה מיותרת, שאין לה כל נפקות משפטית. בזכות מסוג שכזה, בית המשפט לא היה יכול להימנע, כפי שעשה כאן, מהכרעה בדבר השאלה הבסיסית והראשונית – האם כלל יש זכות ביצירה ומה היקפה, שהרי, ללא זכות, ברי כי לא יכולה להיות כל הפרה.
בעניין זה, בית המשפט מיאן לענות על השאלה הבסיסית והמקדמית, אף כי נראה כי לו היה נדרש לסוגיה, היתה תשובתו בשלילה, לפחות בכל הקשור לסלוגן "העוצמה שבזרימה". בית המשפט ציין כי אין בצירוף זה של מילים לכשעצמו מידת יצירתיות מוגברת שתצדיק הענקת זכות יוצרים בגינו (להבדיל מ: "אין סוסים שמדברים עברית", ת.א 59229/96 אקו"ם בע"מ נ' פלד (לא פורסם, 2.9.1998); "הופה-הולה-הולה-הופה" (ת.א 2378/98 אקו"ם בע"מ נ' ראובני פרידן בע"מ (לא פורסם, 10.7.1998); "הסיידר לא נופל רחוק מהעץ" (ת.א 1010/88 נשר נ' רחמים (לא פורסם)); ובדומה ל: "טיפול בכאב בראש … ובראשונה" (ע"א 1519/07 אמנון מוסק נ' גלסקו סמיתקליין (ישראל) בע"מ (לא פורסם, 21.9.2008))
עוד ניתן להבחין כי הסלוגן עצמו שבו נעזרו לא היה אלא צירוף מילים בודד מתוך שורה שלמה בה השתמש התובע. השאלה אם לתובע זכות בצירוף "העוצמה שבזרימה" שונה מהשאלה האם יש לו זכות בצירוף "קמפיין דינמי – צייר לי עוצמה בזרימה". כך, בעוד שנדמה שבמשפט השלם יש זכות לכשעצמה, באשר יש בה דבר מה נוסף מעבר לצירוף סתמי ורגיל של מילים יומיומיות, נדמה לי שאין כל זכות בצירוף הקצר "העוצמה שבזרימה". הזכות במשפט הארוך – אולי קיימת, אך היא אינה מופרת כל עוד שעיקרה אינו מועתק. עיקרה, נדמה לי, לא יכול להיות להיות "העוצמה שבזרימה".
הדבר מזכיר את אשר קורה לא אחת בעת רישום סימני מסחר – מי שמבקש לקבל הגנה על סימן מסחר הכולל צירוף של מרכיבים, יידרש ליתן הודעת הסתלקות (disclaimer) המצהיר כי אין לו זכות במרכיבים אלא כשהם בצירוף המדובר. כך, אם היה התובע פונה לרישום סימן מסחר בגין "צייר לי עוצמה בזרימה", לא מן הנמנע כי היה נדרש להצהיר כי אינו מבקש זכות עבור המילים "צייר", "לי", "עוצמה" "בזרימה" וצירופים שלהם השונים מהסימן עצמו.
הענקת זכות מצומצמת יותר – בין אם מדובר בזכות יוצרים ובין אם מדובר בסימן מסחר – קלה יותר, באשר היא מעניקה מונופול מצומצם יותר לבעל הזכות, ונוכח סימן או ביטוי מצומצם (היינו, הכולל הרבה מרכיבים) הקשר בינה ובין היוצר/המבקש ברור יותר.
0

בעיה אחת פחות לאפל: פוג'יטסו ויתרה על הסימן iPad

מספר ימים בטרם השקתו הצפויה של ה-iPad החדש של אפל, התפרסם כי החברה הצליחה להגיע להסדר עם פוג'יטסו לגבי סימן המסחר. כזכור, עם חשיפת השם של המוצר, התברר כי פוג'יטסו הגישה זה מכבר בקשה לסימן מסחר מתאים וכן עשתה בו שימוש. הזכויות בבקשה (שטרם קובלה, יש לציין) הועברו לאחרונה מפוג'יטסו לאפל. אף שהדבר לא פורסם, סביר להניח שפוג'יטסו לא ויתרה על הסימן ללא פיצוי נאות, בצורה זו או אחרת.
0

שימוש בסימן מסחר כתנאי לתקפותו

סימני מסחר הם אחים חורגים של הקניין הרוחני. בניגוד לזכויות קניין רוחני אחרות כגון פטנט וזכות יוצרים, סימן המסחר נועד לשרת תכלית אחרת. בעוד הפטנט נועד לתגמל ממציא על חשיפת המצאתו לציבור, וזכות יוצרים נועדה לייצר תמריץ ליצור או לקדש את הקשר בין היוצר ליצירתו, סימן מסחר נועד לשרת מטרה אחרת לגמרי: מטרה צרכנית.

סימן מסחר נועד לאפשר לצרכן לדעת לקשר בין מוצר בשוק או שירות שמוצע לו לבין המקור שלו. אם על גבי נעל מתנוסס סימן המסחר של נייק, הרי שחברת נייק היא שייצרה או לכל הפחות שיווקה את המוצר הזה. באמצעות זכות סימן המסחר יכול הציבור להסתמך על סימן ולמנוע הטעייה אפשרית של זייפנים ומתחרים על ידי שימוש באותו סימן או בסימן דומה לו.
כיוון שכך, הזכות על הסימן אינה נתונה למי שהגיע ראשון לרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, וזאת בניגוד, לדוגמה, לפטנטים. יתרה מזאת, עצם העובדה שבעל הסימן הרשום לא מתכוון לעשות שימוש בסימן או לא עשה בו שימוש בתקופת זמן נרחבת עשויה להוות עילה למחיקת הסימן (וזכותו של הבעלים שלו) מהפנקס.
בעניין שנידון לאחרונה בפני בית המשפט העליון (ע"א 2209/08 GIGIESSE CONFEZIONI S.p.A נ' ואמפום בע"מ (מיום 23.3.2010) התברר עניינו של סימן המסחר "ZIP" אשר היה בבעלות המערערת (Gigiesse) ואשר בקשת המחיקה שלו על ידי ואמפום התקבלה על ידי רשם הפטנטים. בפני רשם הפטנטים הונחה תשתית ראייתית מספיקה לקבוע כי המערערת לא עשתה שימוש בסימן בעצמה משך שנים, ואילו ואמפום עשתה שימוש כזה – בתחילה כברת רשות של המערערת, ולאחר מכן תוך הפרת זכויותיה. נוכח העדר שימוש זה התקבלה בקשת המחיקה.
בית המשפט העליון אומנם דחה את הערעור, אך עשה כן נוכח עובדות אחרות. בית המשפט ציין כי ואמפום הפרה לכאורה את זכויותיה של המערערת בסימן, וכי תכלית דיני סימני המסחר מחייבת דחיית בקשות למחיקה אשר מטרתם להכשיר בדיעבד את שרצי העבר של מפרים. ובלשונו של בית המשפט:
אף אם בעקבות השימוש הנרחב שעשתה המשיבה בסימן "ZIP" יתכן והסימן הפך להיות מזוהה עימה ולא עם המערערת, הרי שהכרה בתוצאות מעשיה של המשיבה, שעולים, ולו לכאורה, לכדי הפרה של הסימן, חותרת תחת תכלית דיני סימני המסחר. משמעות הכרה כאמור, באמצעות ביטול רישום הסימן, אינה אלא מתן גושפנקא בדיעבד להפרה של סימן המסחר אם יעלה בידי המפר להוכיח אי שימוש של בעל סימן המסחר. לעומת זאת, קביעה כי התנהלות העולה לכאורה כדי הפרה של סימן מסחר מהווה נסיבה יוצאת מן הכלל תחייב את אלו המבקשים לעשות שימוש בסימן מסחר או בסימן דומה לו לנקוט – קודם לשימוש כאמור – בהליכים הקבועים בפקודה אשר יכשירו עבורם את הקרקע לשימוש שכזה, אך מבלי לפגוע בזכותו הקניינית של בעל סימן המסחר הרשום ומבלי לפגוע בהיות הרישום משקף את השימוש המסחרי שנעשה בפועל בסימן המסחר.
הרציונאל העומד בבסיס קביעה זו – ברור ונכון. תמרוץ נכון של השוק מחייב כי מי שמבקש להשתמש בסימן מסחר אשר הזכות בו שייכת לאחר ייפנה תחילה לרשם ויבקש לבטל את הסימן. התנהגות שכזו אינה נקיית כפיים, וכיוון שכך היא עשויה להצדיק סעד מעולם דיני היושר – השתק ומניעה, ואלו עשויות להצדיק דחיית בקשתו של המפר. הצדקה זו, יש להדגיש, לא תעמוד לבעל הסימן אלא כנגד המפר, וככל שישנו שחקן נוסף בשוק שמעוניין בביטול הסימן, הוא יוכל להשיג זאת בנקל וזאת על אף הפרה אחרת בשוק.
בסופו של יום בית המשפט דחה את הערעור, וזאת נוכח נסיבה אחרת. בין קבלת הבקשה אצל הרשם והדיון בערעור בעליון, קיבל רשם סימני המסחר את בקשת המשיבה לרישום סימן המסחר ZIP על שמה. המערערת לא התנגדה לבקשה זו, וכיוון שכך סבר בית המשפט שהוא ניצב בפני מעשה עשוי. אני לעומתו סבור, כי המעשה העשוי אינו כזה, אך התנהגות המערערת כמוה – אשר לא התנגדה לרישום הסימן – כמוה כויתור על זכויותיה.
0

נדחתה בקשת רישום סימן מסחר על NEXUS ONE

גוגל עדיין לא שובעת נחת מהגוגל-פון החדש שלה, הלא הוא ה-Nexus One. רשם הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי דחה בקשה של גוגל לרישום סימן מסחר על הסימן Nexus One. הסיבה לדחייה: חשש סביר להטעיה בין הסימן הזה לבין סימן רשום אחר – "Nexus". סימן אמריקאי מספר 3554195 הינו Word mark המגן בפני כל שימוש במילה nexus ביחס לשירותי תקשורת. הסימן נרשם בסוג מספר 38, המתייחס לשירותי Tellecommunications – הוא אחד הסוגים בהם גוגל ביקשה לרשום את הסימן שלה – והפרטה שלו מתייחסת לשימושים הבאים:
Providing telecommunication services, namely, transmission of data and voice, and enhanced calling features, namely, conference calling, call forwarding, call rejection, call return, call waiting, caller ID, caller ID block, continuous redial, specialized ringing services, fax overflow services, line hunting, speed calling, long distance telephone service, inbound toll-free service, voice mail, and high-speed access to a global computer network, all of the foregoing excluding providing multiple-user access to a global computer information network for participants in the physical oil industry
דחיית הבקשה אינה סוף פסוק ולגוגל יש הזדמנות לענות להחלטה זו ולנמק מדוע אין חשש להטעיה בין שני הסימנים אם היא סבורה כי ביכולתם להתקיים במקביל. בסימני מסחר, להבדיל מפטנטים ומדגמים, הראשון בזמן אינו תמיד גובר. סימן מסחר נועד, בסופו של יום, להגן על הצרכנים המקשרים בין מוצר מסוים לבין המקור אותו הם מייחסים לסימן. כך לדוגמה, אף אם חברה קודמת השתמשה בסימן נקסוס לפני גוגל ואף בתחום התקשורת, יכול להיות שבהעדר שימוש היום או לאור דילול זכויותיה בסימן המסחר עקב השימוש הנרחב שגוגל עושה בסימן, הרשם ישתכנע כי יש מקום להעניק לגוגל סימן מסחר ולמחוק את הסימן הקודם מהפנקס.
0

בטריות נטענות על ידי USB

חבר שלח אלי לינק לאתר עם עיצובים מיוחדים: http://www.moixadesign.com.

בין היתר, נתקלתי באתר בבטריות נטענות על ידי חיבור USB. מגניב ביותר, ואף במחיר סביר – כשבעים ש"ח.
(התמונה מהאתר http://www.usbcell.com)
מסתבר שלחברה יש מספר זכויות קניין רוחניות שמגנות על מוצר זה.
בין היתר, מדגם אמריקאי US D577,333 המגן על הצורה האסטית של המוצר, פטנט אמריקאי US 7,375,494, על מוצר הכולל בטריה בעלת מחבר מתאים למחשב, וסימן מסחר אמריקאי US 78,883,785 על הסימן USBCELL.
אתר המוצר מפרט זכויות קניין רוחניות נוספות (כגון זכויות במדינות אחרות, ובקשות פטנט נוספות).

2

מומלצימר נ' צימר מומלץ

בית המשפט המחוזי קבע כי אין בשם האתר "צימר מומלץ" משום גניבת עין לעומת אתר "מומלצימר".
התובע, בעליו של אתר מומלצימר ושותפו לשעבר של הנתבע, הגיש תביעה בגין גניבת עין באתר חדש שהנתבע פתח ושמו "צימר מומלץ".
בית המשפט דחה את התביעה ופסק לטובת הנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ וכן פיצוי בגין צו המניעה הזמני שהוצא בסך 15,000 ש"ח.
בית המשפט הדגיש כי בעוולה של גניבת עין יש צורך להוכיח קיומו של מוניטין, וזאת להבדיל מתביעה בגין הפרתו של סימן מסחר שאז אין צורך בהוכחתו של רכיב זה. לשם הוכחת מוניטין, הביא התובע ראיות לכך שהאתר מומלצימר מופיע כאחד האתרים הראשונים בתוצאות חיפוש לא ממומנות של גוגל. ברם, בית המשפט קבע כי בכך לא סגי.

הימצאותו של אתר האינטרנט "מומלצימר" במופע ראשון, או באחד מן המופעים העליונים ברשימת תוצאות החיפוש באתר אינה חזות הכל, ואינה יכולה ללמד, כשלעצמה, על קיום מוניטין לעסקם של התובעים.

לטעמי קביעה זו מתיישבת עם השכל הישר, שכן כידוע לכל, ניתן לבצע מניפולציות טכניות ולהוביל אתר למיקום גבוה בתוצאות חיפוש של גוגל (ראו: Searcg Engine Optimization). בית המשפט הסביר כי ניתן היה להוכיח קיומו של מוניטין לאתר או למי שעומד מאחוריו בדרכים אחרות.

בהקשר של מוניטין לאתר האינטרנט עצמו, ניתן היה, למשל, להביא נתונים על אודות כמות הכניסות לאתר התובעים, להציג את פופולאריות האתר במנועי חיפוש שונים, להראות כי ישנם קישורים בלתי ממומנים מאתרים אחרים שאינם של התובעים, הממליצים להיעזר בשירותי האתר, להביא אינדיקציות לכך שגולשי האינטרנט מעדיפים את אתר "מומלצימר" על פני אתרים אחרים, ולהביא נתונים אודות מספר המפרסמים באתר התובעים, פריסתם הגיאוגרפית, על כמות הפרסומים באתר התובעים לעומת פרסומים באתרים אחרים, ועוד.

בהקשר של קיום מוניטין לתובעים כ"יצרנים" של אתר האינטרנט, הסוגיה מעט מורכבת יותר. אמנם, במקרים מסוימים נקבע בפסיקה כי אין חשיבות לזיהויו של המוצר עם יצרן ספציפי ואין צורך בהיכרות עם בעל הזכות במוניטין (ע"א 498/66 "דוחן" חברה לייצור ושיווק בע"מ נ' "יצהר" חרושת שמנים בע"מ, פ"ד כ(4), 600). כך גם בתחום האינטרנט, הרחב כל כך, כאשר יתכנו מקרים בהם קהל גולשי האינטרנט יהיה אדיש לחלוטין לזהותו של ספק המידע (כאשר, למשל, מדובר במידע טכני, עובדתי), משום שהדגש הוא על מהירות וקלות איתור המידע, ופחות על מקור המידע. אולם יהיו מקרים שבהם תתכן חשיבות לזהות ספק המידע, והדבר רלוונטי לאתרי אינטרנט הכוללים מידע שהוא בגדר הערכה, המלצה, חוות דעת או כלי עזר מיוחדים. אתר אינטרנט המביא לציבור הגולשים מידע מסוג כזה, ומבקש לחסות בצל הגנתם של דיני התחרות העסקית, עשוי להראות כי רכש די מוניטין משום שהוא מספק לגולשים מידע אמין, איכותי, בדוק, ואף הפך לבעל שם כ"בר סמכא" בתחום, ביחס לאתרים אחרים.

מעבר לנדרש, נקבע כי אף אין חשש סביר להטעיה שכן העיצוב הכולל של האתרים שונה. בנוסף נקבע, כי במעשיהם של התובעים דבק רבב המעיד על חוסר תום לבם.
השופט העיר כי התובעים רשמו שם מתחם zimermumlaz.co.il על שמם לאחר שנודע להם אודות האתר המתחרה, בכדי לפגוע באפשרות של "צימר מומלץ" לפעול.
חמור מכך, התובעים הסתירו עובדות אלה מעיני בית המשפט, כאשר ציינו כי שם מתחם זה אכן רשום על שמם, אך לא גילו את המועד שבו רכשו שם מתחם זה, ואף הציגו את אתר האינטרנט שהעלו הם עצמם בשם מתחם זה, במסגרת נספח ה' לכתב התביעה, כאילו היה הוא אתר הנתבעים, ולא אתר התובעים. התנהגות זו משליכה על ניקיון כפיהם של התובעים ומלמדת על חוסר תום לבם בהגשת הבקשה והתביעה.
אף שהמשוכה היתה קלה יותר למעבר אם היה מדובר בתביעה בגין הפרתו של סימן מסחר, בית המשפט קבע כי אף לו היה מדובר בתביעה מסוג זה, לא היתה ידם של התובעים על העליונה. נקבע, כי בהיותו סימן מילולי (word mark) המורכב ממילה גנרית (צימר) ומילה תיאורית (מומלץ) הרי שההלחם "מומלצימר" ראוי להגנה מצומצמת כסימן מסחר.
0

ניתן צו מניעה זמני בפרשת קופיקו נ' קופיפו

הסופרת תמר בורנשטיין לזר תבעה את רשת המזון "מחסני כמעט חינם", נוכח השימוש של האחרונה בדמות קוף על גבי אריזות דגני בוקר המכונים בשם "קופיפו". במקרה זה, התובעת מחזיקה שתי זכויות קניין רוחניות: האחת, זכות יוצרים בדמות הקוף המוכר, ואילו השנייה, סימן מסחר בשם "קופיקו" ובדמותו. מכוחן של שתי אלו, הגישה היא את תביעתה.

במסגרת תביעתה, עתרה התובעת לקבלתו של צו מניעה זמני. החלטה לגבי צו מניעה זמני, יש להדגיש, ניתנת בטרם הדיון מוכרע. מטרתו של צו כזה למנוע פגיעה נוספת ומתמשכת בבעל הזכויות, והוא ניתן עוד בטרם ישנה הכרעה לגופו של עניין כי אכן יש הפרה. היום התפרסמה ההחלטה בצו זמני זה, המקבלת את הבקשה ומורה לנתבעים להפסיק לשווק את מוצרי "קופיפו".
1

אופנת פטנט


ביום שלישי הסתובבתי ברחבי תל אביב, כשראיתי את חנות הבגדים שבתמונה.

Patent Fashion ממוקמת, למתעניינים בדרך תל אביב-יפו 27. מעיון קצר במאגר סימני המסחר עולה כי סימן המסחר הזה אינו רשום. לא חבל?
0

iPad – מלחמת השמות התחילה



אין חדש תחת השם(ש).

iPad נמכר כבר החל משנת 2002, רק לא על ידי אפל. פוג'יטסו מוכרים מוצר בשם זה. גם הiPad שלהם הוא PDA, רק כנראה קצת יותר קטן (מסך בגודל 3.5 אינטש) ומיועד לעסקים קמעונאיים.
משמאל: iPad לעומת iPad.

פוג'יטסו הגישה עוד בשנת 2003 בקשה לרישום סימן מסחר בארצות הברית, ועל פי הדיווח בכלכליסט היא עדיין לא זכתה ברישום. אפל מצדה נכנסה לזירה בשנה שעברה והגישה בקשה משלה לאחרונה (אף שהרישום נעשה ככל הנראה באמצעות חברת קש).
בעניינים של רישום סימן מסחר, לא תמיד הראשון בזמן הוא הזוכה. סימני מסחר הם בן חורג לקניין הרוחני במובן שהם לא מכוונים לעודד יצירתיות, המצאתיות וכיוצא באלה. סימני המסחר נועדו לאפשר לציבור לקשר בין מוצרים לבין מקורם. בעיקרו, הסוגיה תהיה למי יש מוניטין בסימן – האם לפוג'יטסו שמוכרת את המוצר אך במתכונת מצומצמת, או לאפל שאומנם יצאה בהצהרה על המוצר רק השבוע, אך השיקה את מנגנון השיווק המשוכלל שלה (ע"ע סטיב ג'ובס). עצם העובדה שהמדיה עוסקת במוצר של אפל בזמן האחרון, לכל היותר מדללת את המוניטין של פוג'יטסו בסימן, ויכול שהאחרונה צריכה להאיץ את הפרוצדורה בפני הרשם האמריקאי כדי לעצור את הקטר של אפל.
תגידו לי אתם – לא היה עדיף שאפל פשוט היתה בוחרת שם טוב במקום ה-iPad?