עורך דין ארכיון

6

שחרור בייצוג בהליכים בפני רשם הפטנטים

lawyerבמסגרת היישורת האחרונה של הליך התנגדות לרישום סימן מסחר, כאשר אך נותר לברר בקשה לפסיקת הוצאות, אבד הקשר בין עורכי הדין המייצגים את המתנגדים לבין שולחיהם. כיוון שכך, עורכי הדין עתרו לרשם הפטנטים וביקשו כי ישחרר אותם מייצוגם.

רשם הפטנטים בחן את הבקשה ודחה אותה, תוך שהוא קובע:

"בהכרעה האם לקבל בקשה להשתחרר מייצוג יש לאזן בין חובת האחריות הרבה שיש לעורך הדין כלפי לקוחו מחד, ובין חופש העיסוק וההתקשרות של עורך הדין למתן שירותים מאידך. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהאינטרס הציבורי הגלום ביחסי האמון המיוחדים שבין עו"ד  ללקוחו. על מנת לשמור על קיומו של איזון ראוי שכזה, הפיקוח עליו ניתן לבית המשפט (ר' תקנה 473(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 לגבי הליך אזרחי והוראות סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי). דברים אלה יפים גם לייצוג בפני רשם הפטנטים בכלל, ובהליכים משפטיים שבפניו, כגון ההתנגדות דנן, בפרט."

כן ציטט הרשם את כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין ואף הפנה להוראות חוזר רשם מספר 015/2012 – שינויים בפנקס סימני המסחר.

הרשם נימק את דחיית הבקשה בכך שלא הובהר כי עורכי הדין עשו מאמצים מספקים להודיע ללקוח על הנזק שעשוי להיגרם לו, ועל המשמעות של הפסקת הייצוג.

(בקשה לפסיקת הוצאות בגין התנגדות לרישום סימן מסחר 247320 (בקשה לשחרור מייצוג) דמרי נ' אליהו (מיום 9.05.2013))

הערות:

אני סבור כי מדובר בהחלטה שנתנה בחוסר סמכות ותוך פגיעה בחופש העיסק. אנמק בקצרה את עמדתי. בפתח הדיון יש לזכור, כפי שגם הרשם העיר, כי זכותו של עורך הדין להתפטר מייצוג הינה חלק מזכות היסוד שלו לחופש עיסוק. אמת, אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת, אלא שכל פגיעה בה צריכה להיעשות תוך כיבוד הוראות חוק יסוד: חופש העיסוק:

4. אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

במקרה הנתון, ספק  בעיניי אם יש חוק כלשהו המסמיך את רשם הפטנטים למנוע התפטרותו של מייצג במסגרת הליך לפי פקודת סימני המסחר. ברי כי חוק סדר הדין הפלילי אינו רלוונטי, ואף תקנות סדר הדין האזרחי חלות אך על הליכים בפני בית משפט או רשם, כהגדרת מונח זה בחוק בתי המשפט. לטעמי, ונוכח הדרישה כי הפגיעה בחופש העיסוק תעשה בחוק או מכוחו, אף לא ניתן להקיש מתקנות סדר הדין האזרחי לענייננו או לקבוע כי מדובר בסמכות טבועה של ערכאה שיפוטית.

הרשם מפנה לשני מקורות נוספים. הראשון, חוזר הרשם. אלא, שמדובר בהנחיות מנהליות פנימיות ובוודאי שאין מדובר בתקנה בת פועל תחיקתי. השני, כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין,אשר קובע מפורשות:

(ג) היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק.

כלומר, הכלל עצמו אינו מגביל את יכולתו של עורך הדין להתפטר, אלא מכפיף יכולת זו להוראות חיקוקים אחרים. כאמור, חיקוק שכזה אינו בנמצא.

לעומת זאת, תקנות סימני המסחר, 1940 דווקא מתייחסים לסוגיה. כך, תקנה 10 שכותרתה "סוכנים" קובעת:

10. (א) כל פעולה שאדם רשאי לעשותה לפי הפקודה או תקנות אלה רשאי הוא להרשות לסוכן לעשותה.
(ב) לא יורשה יותר מסוכן אחד לגבי אותו ענין, אלא אם הורשו יחדיו מספר סוכנים שהם שותפים או שהם עובדים יחדיו במשרד אחד; ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע יותר מסוכן אחד מלהופיע ולטעון בשם מרשה אחד אם הורשו לכך.
(ג) הוסמכו מספר סוכנים על פי הוראות תקנת משנה (ב) ולאחר מכן חדלו אותם סוכנים לעבוד יחדיו, יראו, אם לא מסרו נותן ההרשאה או אותם סוכנים הודעה אחרת לענין זה, כאילו הוסמך הסוכן שמענו נמסר כמענם של אותם סוכנים.
(ד) תוקף הרשאתו של סוכן לא יפקע כל עוד לא בוטלה הרשאתו על ידי הודעה מפורשת לענין זה לגבי כל ענין שלגביו ניתנה הרשאה. אולם רשאי הרשם, אם ראה טעם סביר לעשות כן, שלא להכיר ביפוי -כוח עשר שנים לאחר שהוצא.

תקנה 10(ד) מורה מפורשות כי הרשאה תבוטל באמצעות הודעה מפורשת, כפי שנעשה במקרה זה. התקנה מאפשרת, בסיפא, לרשם שלא להכיר בייפויי כוח במקרים מסוימים אף ללא קבלת הודעה, אך היא לא מסמיכה את הרשם להתעלם מהודעה מפורשת.

משום כך, אני סבור כי אין בסמכותו של רשם הפטנטים למנוע התפטרות מהייצוג. אין כוונתי כי אין זה ראוי שלרשם תהיה סמכות שכזו, אלא שלשם כך יהיה צורך להתקין תקנה מתאימה.

בשולי הדברים, אזכיר כי הבעתי כבר עמדה בעבר לעניין הכלל שנוסח במסגרת חוזר רשם 010/2012. אלא, שבאותו עניין סברתי כי אין תקנה המסמיכה את הרשם למנוע שחרורו של מייצג במסגרת בחינת בקשת פטנט ולאחר קיבולה. תקנות הפטנטים, להבדיל מתקנות סימני המסחר, קובעות כי אם קיים הליך בפני הרשם, יש ליטול רשות מהרשם בטרם מתפטרים מהייצוג.

0

חוזר רשם חדש: רישום שינויים בפנקס סימני המסחר

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים פרסמה חוזר רשם חדש המתייחס לרישומים שונים בפנקס סימני המסחר. חוזר רשם 15/2012 סימני מסחר (רישום שינויים בפנקס) כולל הוראות דומות לאלו שנקבעו בחוזר 10/2012, אשר עסק ברישום שינויים ביומן הפטנטים.

בדומה לפגם שקיים להשקפתי בחוזר 10/2012, גם חוזר זה קובע מגבלות על אפשרותו של עורך דין או עורך פטנטים להשתחרר מייצוג בתיק סימני מסחר. בניגוד למצב בדיני הפטנטים, שם קיימת הוראה רלוונטית, בפקודה ובתקנות המסדירות את דיני סימני המסחר אין בנמצא הוראה מתאימה.

טיוטת החוזר לא הצביעה על כל חיקוק רלוונטי לעניין זה. עניין זה שונה בחוזר הסופי המצביע כעת על תקנה 10(ד) לתקנות סימני מסחר כמקור חוקי המסמיך את הרשם להתנות את ביטול ייפוי הכוח.

לקריאת המשך המאמר »

3

עדכון חוזר רשם 10/2012 וביטול ייפוי כוח

(cc by-sa Steve Punter)

רשות הפטנטים פרסמה עדכון לחוזר רשם 10/2012 העוסק ברישום שינויים בפנקס הפטנטים. העדכון מבהיר עניינים מסוימים בחוזר המקורי ואף מרחיב את תחולתו גם ביחס לפנקס המדגמים. ניתן לקרוא את תוכן החוזר באתר הרשות.

נראה לי שזו הזדמנות טובה לעדכן את קוראי הבלוג על עמדתי באשר לזכותו של מייצג להסיר את ייפוי הכוח שלו. להשקפתי, חוזר הרשם מטיל שלא בסמכות מגבלות על אפשרותם של מייצגים (עורכי דין ועורכי פטנטים כאחד) להשתחרר מייצוג בפני רשות הפטנטים, לרבות מי שמייצג במסגרת הליכי בחינת בקשות לפטנט ואף לאחר מתן הפטנט וכל עוד הוא בתוקף. מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של המייצגים, שאף אינה עומדת בדרישות חוקי היסוד במדינה.

לקריאת המשך המאמר »

1

תביעות קטנות על הפרת זכויות קניין רוחניות

Big Gavel Statue

(cc by-nc-sa Andrew F. Scott) תביעה גדולה?

מוסד "התביעות הקטנות" הינו מוסד חשוב לאדם הקטן, והוא בבחינת מכשיר זמין, לא יקר, ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית. מוסד זה עשוי לשמש גם את מי שמבקש לתבוע בגין הפרת זכויותיו הקניין רוחניות.

סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות

בית משפט לתביעות קטנות נועד בעיקר לשרת צרכנים, וסמכותו הוגבלה בהתאם. כך, בית משפט ידון רק בתביעות שהוגשו על ידי יחיד, ולא ידון בתביעה של תאגיד. בנוסף, תקרת התביעה מוגבלת לסכום נמוך, העומד נכון ליום 1.01.2012 על 32,700 ₪ ובית המשפט מוסמך אף ליתן צווים ביחס למוצרים שנרכשו.

מגבלה נוספת אותה מטיל החוק היא מגבלתו של התובע הסדרתי אותו המחוקק אינו מעוניין לתמרץ. משכך, מוגבלת האפשרות להגיש תביעה קטנה למי שכבר הגיש חמש תביעות קודמות כאלה לאותו בית משפט במהלך שנה. בפועל, מעטים המקרים, אם בכלל, בהן למגבלה זו יש השפעה, וממילא ניתן להגיש תביעה בבית משפט אחר לו קנויה הסמכות המקומית על התביעה.

לקריאת המשך המאמר »

0

אזהרה לציבור

רשות הפטנטים פרסמה היום אזהרה לציבור. מצאתי לנכון להביא אותה בבלוג זה כלשונה.

כמו כן, לקורא המעוניין אזכיר את הפוסט שלי בדבר עורכי דין ועורכי פטנטים.

אזהרה לציבור
לאחרונה הובא לידיעתנו, כי אנשים שאינם עורכי דין או עורכי פטנטים עוסקים לכאורה, בשכר, בפעילות שנתייחדה לעורכי דין ולעורכי פטנטים, ובכלל זה הכנת מסמכים המוגשים לרשם הפטנטים בישראל ובחו"ל, גם אם אינם חותמים על המסמכים בשם הלקוח.
הנני להביא לידיעת הציבור כי פעילות אותם גורמים בלתי מוסמכים עומדת בניגוד לסעיפים 154 ו-192 לחוק הפטנטים, תשכ"ז–1967, ומשרד המשפטים – רשות הפטנטים, שוקלים נקיטת צעדים משפטיים כנגד אותם גורמים.
כל אדם מהציבור הזקוק לשירותי ייעוץ ורישום בתחום הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים מוזהר בזאת שלא לפנות לאותם גורמים הפועלים בצורה בלתי חוקית, שכן הסתייעות באותם גורמים עלולה לגרום להם נזק בלתי הפיך.
רשימת עורכי הפטנטים המורשים לפעול בישראל מפורסמת באתר האינטרנט של רשות הפטנטים בקישור:
0

פסיקה: זניחה מכוונת של בקשה אינה הפיכה

בשנת 2003 נשלחה למר שמואל סדובסקי הודעה לפני קיבול בקשתו שמספרה 110548. עם זאת, הבקשה, אשר עסקה בספוגית ניקוי בעלת שני צדדים המתאפיינים במידת קרצוף שונה, נזנחה כיוון שאגרת הפרסום לא שולמה. שנתיים לאחר מכן, נשלחה על ידי סמנכ"ל חברת סדובסקי בע"מ בקשה ל"חידוש רישום פטנט" בטענה כי שריפה שהתחוללה במפעל המבקש גרמה לקצר בתקשורת עם מייצגו, עורך הדין ועורך הפטנטים מרק פרידמן. הבקשה, שלוותה בתצהיר, התקבלה והבקשה התפרסמה כדין.

חוגלה קימברלי הגישה את התנגדותה וכיוון שכך נפתח הליך על ריב בין המבקש לבין המתנגדת.

במהלך ההתנגדות התגלה מחומר הראיות כי תוכנו של התצהיר, אם הדבר ינוסח בזהירות, לא היה מדיוק. כך למשל, השריפה המדוברת התרחשה רק לאחר שבקשת הפטנט כבר סורבה בפועל. יתרה מכך, לאחר שהמבקש ויתר על חיסיון עו"ד-לקוח ותיקו של המבקש אצל עורך דינו נבדק, התברר כי אותו סמנכ"ל הורה לעורך הדין שלא לשלם את דמי הפרסום. כלומר, בקשת הפטנט נזנחה לא משום מחדל, אלא מחמת מעשה ממש. במצב דברים זה, לא היה מקום להשתמש בסמכותו של הרשם להחיות את הבקשה על ידי הארכת המועד לתשלום האגרה המדוברת.
מעבר לנדרש, בחן רשם הפטנטים את הבקשה למול אחד מפריטי הידע הקודם – פטנט אמריקאי US 4,254,530 – וקבע כי הוא שולל את חדשנות האמצאה נשוא הפטנט.
לבסוף ובשולי הדברים, פסק כבוד הרשם הוצאות לטובת המתנגדת בסך 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
0

חיפוש פטנטים

Soldier with Binoculars

(cc by expertinfantry)

אחת השאלות הראשונות שעולה בפני ממציא המבקש להגן על אמצאתו בפטנט היא האם האמצאה חדשה. לשם כך, נהוג לבצע חיפוש אחר פרסומים.
פרסום שעשוי לשלול את חדשנותה של אמצאה הינו כל פרסום שנגיש לציבור ושמאפשר לבעל מקצוע מיומן לנצל את האמצאה. פרסום עשוי להיות ספר בספרייה, אתר אינטרנט, פטנט או בקשה לפטנט, דברים שנאמרו בהרצאה וכיוצא באלה. ככלל, אין חשיבות לשפה שבה הדברים התפרסמו ואף לא למקום הפרסום, אך מטבע הדברים, ונוכח עלויות חיפוש גבוהות, נהוג לערוך חיפוש רק בשפה האנגלית ולהמקד במאגרים מקווננים.
ניצול של האמצאה עשוי אף הוא להיחשב כפרסום, ומשום כך מי שמבקש להגן על אמצאתו בפטנט נדרש שלא להשתמש בה בפומבי בטרם הגיש את בקשת הפטנט. לעניין זה ראוי לציין כי אין חשיבות לשאלה האם בעל מקצוע מיומן היה יכול להבין כיצד האמצאה פועלת מהאופן שבה היא נוצלה, אלא די בכך שהיא אכן נוצלה בפומבי. כלומר, נסיעה במכונית בעל מנוע חדש וייחודי בכבישי ארצנו ייחשב כפרסום אף אם מכסה המנוע היה נעול ומאובטח. לעניין זה אם תישאל השאלה הפילוסופית הידועה: אם עץ נפל ביער, ואיש לא שמע, האם העץ השמיע רעש? התשובה של דיני הפטנטים תהיה ברורה: לגבי הרעש, לא ברור; אבל העובדה שהעץ נפל – פורסמה וידועה.
הערה נוספת שיש לשים לב אליה היא כי הצעת מימוש האמצאה למכירה כמוהו כניצול האמצאה בפומבי. כלומר, מוטב כי ממציא המנוע האמור, לא יציע למכור מכוניות הכוללות את אותו המנוע, בטרם הגיש את בקשתו לפטנט.

הממציא "הקלאסי" – אותו פרופסור שעוקב אחר חדשות התחום הרלוונטי ומכיר כל חוקר בסביבה – דרך כלל יכול לענות בקלות על השאלה האם המצאתו חדשה היא או לאו. ברם, הממציא האופייני, שלמרבה ההפתעה הוא שונה מן הפרופסור, אינו בעל היכרות אינטימית עם תחום המצאתו. לאותו ממציא מומלץ לבצע חיפוש אחר פרסומים. תחילה, מומלץ כי יערוך חיפושים באמצעות מנועי חיפוש, דוגמת גוגל או בינג. במהלך החיפוש יספיק למצוא מוצר שמבצע את האמצאה (ויש לדייק – מוצר שמבצע את האמצאה, ולא מוצר המשיג את אותה מטרה שהאמצאה משיגה) בכדי לשלול את חדשנותה. ברי כי ככל שתיאור פעולתו של המוצר יהיה פרטני ומדויק יותר, יהיה זה קל יותר להבין אם הוא מנצל את אותה האמצאה או לאו. אגב, במהלך חיפוש שכזה, ייתכן וניתן להעריך את שוויה הכלכלי של האמצאה – שהרי אם ישנם מוצרים בשוק שפותרים פתרון דומה, ניתן להסיק מה גודלו של השוק הקיים, מיהם המתחרים, ואיזה יתרון אסטרטגי יעניק הפטנט למול מוצרים מתחרים. כאמור, פטנט הינו חרב ולא מגן.
לאחר החיפוש הראשוני, רצוי להמשיך ולהעמיק ולחפש פרסומי פטנט. כלומר, פטנטים שנרשמו ובקשות פטנט שפורסמו. יש לזכור כי על דרך הכלל בקשת פטנט אינה מפורסמת ביום הגשתה, ומשום כך ישנם פטנטי צוללת – בקשות שהוגשו אך טרם פורסמו ואשר עשויות לתאר את האמצאה עצמה. בשלב החיפוש אין כל דרך לזהות את קיומם של פטנטי הצוללת והם, למרבה הצער, אי ודאות שיש לחיות עמה.
חיפוש הפטנטים יכול להיעשות על ידי הממציא או על ידי בעל מקצוע, דוגמת עורך פטנטים או עורך דין. על דרך הכלל, עורך הפטנטים או עורך הדין יידעו לדמות חיפוש לצורה שבה רשויות הבחינה השונות יערכו את החיפוש, ומשום כך החיפוש שהם יערכו עשוי להיות איכותי יותר. עם זאת, בסופו של יום, השיקול הכלכלי הרלוונטי הוא עלות מול תועלת. בעוד הממציא עשוי להקדיש לחיפוש עשרות שעות, עורך הפטנטים לא ייעשה כן בתשלום סביר. כך או כך, החיפוש הוא דרך כלל אינדיקטיבי ואינו עונה על השאלה האם האמצאה היא חדשה והאם יש בה התקדמות המצאתית.

לממציא המעוניין, ישנם מספר הולך וגודל של מאגרים מקווננים המאפשרים חיפוש פטנטים בחינם. ראשית, ישנם אתרים רשמיים של רשמי הפטנטים כגון האמריקאי והישראלי. מאגר הרשם האירופאי, eSp@ceNet, כולל פרסומים ממספר רב של ארצות והוא נוח למדי. כמו כן, WIPO מאפשר חיפוש נוח גם כן באמצעות מערכת PATENTSCOPE. לבסוף, החיפוש שהוא אולי הנוח ביותר, הוא, כמו תמיד, החיפוש של גוגל. אם כי, המאגר של גוגל, לפחות בשלב זה, אינו מתעדכן באופן תדיר והוא אינו מקיף כמאגרי הנתונים האחרים.
בעלי המקצוע נעזרים גם במאגרים בתשלום, שהבולט שבהם הוא כנראה Delphion, ובתוכנות כגון PAT Monitor.

לסיכום, בפוסט זה התייחסתי לחיפוש פטנטים. אף שניתן לבצע חיפוש באמצעות עורך דין או עורך פטנטים, רצוי בטרם נכנסים להוצאות מיותרות, לערוך חיפוש ראשוני באמצעות האינטרט. הסברתי כי חיפוש שכזה מאפשר גם להעריך את השווי הכלכלי של האמצאה ולא רק את כשירותה לקבלת פטנט. לאחר סיום חיפוש ראשוני, ובהנחה ותוצאות החיפוש אינן שוללות את חדשנות האמצאה, ניתן לערוך חיפוש מדוקדק יותר באמצעות מנועי חיפוש ייעודיים לפטנטים. בחיפוש זה ישנו יתרון מסוים לחיפוש של בעל מקצוע, אף כי ניתן לחסוך בהוצאה (לא גדולה) זו. כך או כך, החיפוש לעולם לא יוכל להבטיח דבר, אלא לכל היותר להוות אינדיקציה לחומר הרקע הקיים, ולשוני שמוסיפה האמצאה החדשה על גביו.

6

מה בין עורך דין ובין עורך פטנטים?

Gavelסעיף 154 לחוק הפטנטים קובע כי:

א) לעורך-פטנטים תהיה זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני-מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה
ב) סעיף זה אינו פוגע בזכותו של עורך-דין או של עובד המדינה בתחום תפקידו לעשות את הפעולות האמורות

כלומר, עורך הפטנטים רשאי לעסוק בעניינים מסוג אלו, אך כמוהו גם עורך הדין. למעשה, נהוג לומר כי עורך דין רשאי לעסוק בכל דבר שעורך פטנטים רשאי לעסוק. אך ההפך, כמובן, איננו נכון. עורכי דין רשאים לעסוק במגוון רחב של דינים שונים, בין אם מנהליים, פליליים או אזרחיים. לעומתם, עורכי הפטנטים מוגבלים לעולם תוכן אחד בתוך עולם המשפט והוא דיני הקניין הרוחני, ואף זאת באופן מוגבל.

אך מיהו אותו עורך הדין ובמה הוא נבדל מעורך הפטנטים?
לקריאת המשך המאמר »