עורך פטנטים ארכיון

0

פסיקה: היקף החיסיון של עורכי הפטנטים בארה"ב

בהחלטה תקדמית שניתנה אך לאחרונה, דנה ערכאת הערעור הפדראלית בשאלה האם ישנו חיסיון עורך פטנטים-לקוח, בדומה לחיסיון עורך דין לקוח. בית המשפט קבע כי חיסיון כאמור קיים, אלא שהוא צר בהרבה מהחיסיון שחל ביחסים שבין עורך הדין ולקוחו.

כידוע, בדין האמריקאי, עורכי הפטנטים – patent agents – אינם בהכרח עורכי דין.  אלו מביניהם שאוחזים גם ברישיון עריכת דין מאחת המדינות מכונים patent attorneys. עורכי הפטנטים שאינם עורכי דין – ומעתה אכנה אותם בקצרה עורכי פטנטים – אוחזים ברישיון מאת הממשל הפדראלי לערוך בקשות לפטנט, לייצג בהליכי בחינה למול רשות הפטנטים האמריקאית ואף להופיע בהליכים אחרים בפני משרד הפטנטים.

לקריאת המשך המאמר »

4

מופת של תגובה לבוחן שלא תשלחו

כל עורך פטנטים מכיר את תחושת התסכול של דחייה לא מוצדקת של בקשת פטנט. לא אחת הדחייה עשויה לחזור גם לאחר תגובה מפורטת והסבר מנומק. בניגוד להליך משפטי רגיל, המנוהל כנגד צד שני ומתברר על ידי גוף מכריע אובייקטיבי, במסגרת הליך בחינת הפטנט, מי שעומד מנגד – בוחן הפטנטים – הוא גם הגוף המכריע (לפחות עד הערעור). בגלל זה, תוכן התגובה שפורסמה במסגרת בלוג Patently-O היא חריגה על אף שהתחושה של מי שכתב אותה בוודאי אינה זרה למרבית עורכי הפטנטים.

אחרי שהבקשה נדחתה בטענות שהגדישו את הסאה, עורך הפטנטים שלח את התגובה הבאה:

REMARKS: Are you drunk? No, seriously…are you drinking scotch and whiskey with a side of crack cocaine while you "examine" patent applications? (Heavy emphasis on the quotes.) Do you just mail merge rejection letters from your home? Is that what taxpayers are getting in exchange for your services? Have you even read the patent application? I'm curious. Because you either haven't read the patent application or are… (I don't want to say the "R" word) "Special."

Numerous examples abound in terms of this particular Examiner not following the law. Clearly, the combination of references would render the final product to be inoperable for its intended use. However, for this Special Needs Examiner, logic just doesn't cut it. It is manifestly clear that this Examiner has a huge financial incentive to reject patent applications so he gets a nice Christmas bonus at the end of the year. When in doubt, reject right?

Since when did the USPTO become a post World War II jobs program? What's the point of hiring 2,000 additional examiners when 2,000 rubber stamps would suffice just fine? So, tell me something Corky…what would it take for a patent application to be approved? Do we have to write patent applications in crayon? Does a patent application have to come with some sort of pop-up book? Do you have to be a family member or some big law firm who incentivizes you with some other special deal? What does it take Corky?

Perhaps you might want to take your job seriously and actually give a sh.t! What's the point in having to deal with you Special Olympics rejects when we should just go straight to Appeals? While you idiots sit around in bathtubs farting and picking your noses, you should know that there are people out here who actually give a sh.t about their careers, their work, and their dreams.

Your job is not a joke, but you are turning it into a regular three ring circus. If you can't motivate yourself to take your job seriously, then you need to quit and let someone else take over what that actually wants to do the job right.

אישית, אם אני הייתי כותב את התגובה הזו, אז כנראה שלא הייתי שולח אותה למשרד הפטנטים, אבל בטוח הייתי ממסגר אותה על הקיר. או לפחות בבלוג Patently-O.

(מקור: Patently-O)

0

חוזר רשם חדש: רישום שינויים בפנקס סימני המסחר

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים פרסמה חוזר רשם חדש המתייחס לרישומים שונים בפנקס סימני המסחר. חוזר רשם 15/2012 סימני מסחר (רישום שינויים בפנקס) כולל הוראות דומות לאלו שנקבעו בחוזר 10/2012, אשר עסק ברישום שינויים ביומן הפטנטים.

בדומה לפגם שקיים להשקפתי בחוזר 10/2012, גם חוזר זה קובע מגבלות על אפשרותו של עורך דין או עורך פטנטים להשתחרר מייצוג בתיק סימני מסחר. בניגוד למצב בדיני הפטנטים, שם קיימת הוראה רלוונטית, בפקודה ובתקנות המסדירות את דיני סימני המסחר אין בנמצא הוראה מתאימה.

טיוטת החוזר לא הצביעה על כל חיקוק רלוונטי לעניין זה. עניין זה שונה בחוזר הסופי המצביע כעת על תקנה 10(ד) לתקנות סימני מסחר כמקור חוקי המסמיך את הרשם להתנות את ביטול ייפוי הכוח.

לקריאת המשך המאמר »

3

עדכון חוזר רשם 10/2012 וביטול ייפוי כוח

(cc by-sa Steve Punter)

רשות הפטנטים פרסמה עדכון לחוזר רשם 10/2012 העוסק ברישום שינויים בפנקס הפטנטים. העדכון מבהיר עניינים מסוימים בחוזר המקורי ואף מרחיב את תחולתו גם ביחס לפנקס המדגמים. ניתן לקרוא את תוכן החוזר באתר הרשות.

נראה לי שזו הזדמנות טובה לעדכן את קוראי הבלוג על עמדתי באשר לזכותו של מייצג להסיר את ייפוי הכוח שלו. להשקפתי, חוזר הרשם מטיל שלא בסמכות מגבלות על אפשרותם של מייצגים (עורכי דין ועורכי פטנטים כאחד) להשתחרר מייצוג בפני רשות הפטנטים, לרבות מי שמייצג במסגרת הליכי בחינת בקשות לפטנט ואף לאחר מתן הפטנט וכל עוד הוא בתוקף. מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של המייצגים, שאף אינה עומדת בדרישות חוקי היסוד במדינה.

לקריאת המשך המאמר »

2

חשש: בחינות עורכי הפטנטים נערכו בחוסר סמכות ואין להן תוקף

חוק הפטנטים קובע כי בכדי להיות כשיר להירשם כעורך פטנטים על המועמד לעבור בחינות. התקנות מוסיפות וקובעות שלושה סוגי בחינות שונים: בחינה בעל פה, בחינה בכתב הכוללת עריכת פירוט בקשה לפטנט, ובחינה בשפות. בפועל מרבית הנבחנים, אם לא כולם, פטורים מחובת הבחינה בשפות.
החוק קובע כי את הבחינות לעורכי הפטנטים יערכו שלושה בוחנים, אשר לא יותר מאחד מהם הוא עורך פטנטים. בלשון סעיף 143(ב):

הבחינה תיערך על ידי שנים או שלושה בוחנים, וביניהם לא יותר מאשר עורך פטנטים אחד, והם ייבחרו בכל מקרה על ידי שר המשפטים או על ידי מי שהשר מינה לכך מתוך רשימת בוחנים שקבע השר.

בבלוג שלו מצביע עו"פ מיכאל פקטור כי בבחינות האחרונות פאנל הבוחנים כלל שני עורכי פטנטים בניגוד לדין. כיוון שכך, ניתן לטעון כי פאנל הבוחנים פעל ללא סמכות, ומשכך הבחינות שהתנהלו מולם בטלות. אם אכן כך, יש מי שיטען כי מי שנכשל בבחינות מול פאנל זה כלל לא נכשל בבחינות עורכי הפטנטים וכי למעשה טרם ניגש לבחינות. בצורה דומה, יכול להתעורר גם הטענה ההפוכה כי מי שהפאנל סבר כי עבר את המבחן, אף הוא טרם ניגש לבחינה וממילא לא עבר אותה.
למיטב זכרוני, אף בבחינות אליהן אני ניגשתי נכחו שני עורכי פטנטים מתוך מותב של שלושה. למעשה, במקרה שלי דווקא חבר המותב שאינו עורך פטנטים פסל עצמו מחמת היכרות אישית. לשמחתי, הדין הישראלי מכיר במושג של בטלות יחסית, הסתכמות והבטחה שלטונית, כך שנוכח חלוף הזמן, אינני חושש פן ישלל רשיוני על לא עוול בכפי .
הטענה שהועלתה היא אך ורק נגד הבחינה בעל-פה, אך נראה כי אותה הטענה תוכל לשמש גם כנגד בחינה בכתב, במידה והיא נבדקה שלא בהתאם להוראות החוק.
יוער, כי אין זו הפעם הראשונה בה רשות הפטנטים פועלת בניגוד להוראות הדין בעניין הבחינות. חוזר רשם מ.נ. 60 מטיל מגבלות נוספות על אלו הקבועות בתקנות הפטנטים על מועמדים לגשת לבחינות עורכי הפטנטים, וספק אם קביעות אלו נעשו בסמכות ושלא בפגיעה בחוק יסוד: חופש העיסוק. יתרה מכך, התקנות קובעות כי בחינות יערכו שלוש פעמים בשנה. ברם, בפועל, הבחינות נערכות לכל היותר פעמיים בשנה. 
(מקור: בלוג IPFACTOR)
3

חיפוש פטנטים: הגדרת המטרה בשביל להשיג תוצאה

(cc by-nd bk1bennett)

מה מטרת החיפוש? שאלה זו היא השאלה המרכזית אותה צריך להציב בפניו כל מי שמבקש לבצע, בין אם בעצמו, ובין אם באמצעות עורך דין או עורך פטנטים, חיפוש פטנטים. ממטרת החיפוש ייגזרו הפרמטרים הרלוונטיים לחיפוש ובינם אילו סוגי פרסומים יש לחפש, האם יש חשיבות לתאריך פרסומם ולשאלה אם קיימת זכות פטנט רשומה בדין והיכן.

אני נוהג להסביר ללקוחותיי, כי בבואם להגיש בקשה לפטנט, עליהם, לזנוח לרגע את המוצר אותו הם מתכוונים לפתח ולמכור. הפטנט הינה זכות המאפשרת למנוע מאחרים לפעול, אך היא אינה מקנה לבעליה את הזכות לנצל את המצאתו שלו. כך, מקום בו דין אחר מסדיר את אופן ניצול ההמצאה, יכול שדין זה יאסור על ניצולה. כזה הוא המקרה באשר מדובר בתרופות, אותן יש לאשר תחילה אצל הרגולטור הרלוונטי.
יתרה מזאת, יכול שיהיה בכוחה של זכות אחרת המוקנת לאחר למנוע את ניצול ההמצאה נושא הפטנט. לעניין זה אין דרך פשוטה יותר מאשר מתן דוגמה. נבחן המצאה חדשה וחדישה – סמארטפון בעל צג מגע, המאפשר שימוש ביותר מנקודת מגע אחת על גבי הצג. המצאה זו, המוכרת לכולנו כמוצר אייפון, מכשירי אנדרויד למיניהם וכיוצא באלה, אומנם עומדה בשלב כלשהו בדרישות דיני הפטנטים כאשר היא היתה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, ומכיוון שכך יכול שניתן לי בגינה פטנט. ברם, אם אייצר מכשיר שכזה, יכול גם יכול שאני מפר עשרות פטנטים קודמים. החל מפטנטים בגין טלקומוניקציה בסיסית (למשל, פטנט זה של אלכסנדר גרהם בל, לו היה עדיין בתוקף), דרך פטנטים המתייחסים למעבדים המצויים במכשיר, לזיכרונות על גביהם נשמר המידע, וכיוצא באלה. דוגמאות להפרות כאלו אנו רואים, חדשות לבקרים, ביחס לתביעות הדדיות של חברות הסלולאר השונות שמצויות עתה במלחמת פטנטים.
כיוון שזהו המצב, הרי שכאשר מבצעים חיפוש, מטרתו של החיפוש מגדירה למחפש אילו פרסומים עליו למצוא. כך, כאשר עורכים חיפוש לבדיקת האפשרות להגיש בקשה לפטנט, יש לבחון את שאלת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, ומכאן שיש לבסס מהו הידע הקודם הקיים. בין היתר, יש לחפש פרסומים כלשהם, שהתפרסמו ומשכך מהווים "ידע קודם". הפרסומים עשויים להתפרסם בכל מקום בעולם ובכל נקודת זמן. אף מהות הפרסומים אינה מעניינת בסוג חיפוש זה, שכן ידע קודם מתפרסם בין אם באמצעות פטנט רשום ובין אם מסגרת בקשה לפטנט. יתרה מזאת, הידע הקודם כולל גם מוצרים שנמכרו בשוק, מאמרים שהתפרסמו, הרצאות בכנסים וכיוצא באלה.
לעומת זאת, כאשר מבקשים לערוך חיפוש באשר לזכותך לפעול בשוק, הרי שיש צורך לבצע חיפוש אחר לגמרי. ראשית, על החיפוש להתמקד בטריטוריות רלוונטיות בהן אתה מעוניין לפעול. שנית, על החיפוש להתמקד בזכויות קיימות ולא בקיומו של "ידע קודם". כלומר, על החיפוש לאתר פטנטים שנרשמו ואשר עדיין תקפים בטריטוריה הרלוונטית.
במקרה מוכר בתחום, בו ניתן פסק דין בערעור רק לאחרונה, נפסק כי חיפוש פטנטים בוצע באופן רשלני. עם זאת, בשל העובדה שהחיפוש הרשלני נעשה לצורך בדיקת היתכנות לרישום פטנט, הרי שהנזק שנגרם כתוצאה ממנו ללקוח מוגבל לעלויות שהוצאו ברישום הפטנט, שהיה מיועד לכשלון מלכתחילה. הלקוח במקרה ההוא, ביקש כי יכירו גם בנזק נוסף שנגרם לו – עלויות פיתוח ויצור של אב-טיפוס המוצר. בית המשפט, לאחר שקבע כי עורך הפטנטים שם הסביר את ההבדל בין שני סוגי החיפושים ללקוח, פסק כי עלויות הפיתוח אינן חלק מהנזק שנגרם שכן מטרת החיפוש לא היתה להבטיח חופש פעולה (Freedom to Operate) כי אם לבדוק את סיכוייה של בקשת פטנט להבשיל לכדי זכות פטנט רשומה.
לסיכום, בעת ביצוע חיפוש פטנטים על הלקוח להגדיר את מטרת החיפוש. ראוי כי הלקוח יהיה מודע להבדלים שבין סוגי החיפוש השונים בכדי שיהיה גם לו נהיר וברור מדוע הוא מבצע את החיפוש, מה התוצרים יכולים להגיד לו וחשוב מכל – מה הם אינם יכולים להבטיח לו.
14

פטנטים בתוכנה: הנחיות חדשות בישראל

ברקע האחרון בטרם סיים את תפקידו, הודיע רשם הפטנטים על מדיניות חדשה ברשות, אשר תיושם לאחר עזיבתו, ביחס לפטנטים על תוכנה.

כזכור, רשם הפטנטים הוציא בזמנו קול קורא לניירות עמדה מטעם הציבור ביחס לסוגיה של המצאות מבוססות מחשב. השאלה שעמדה במרכזו של הקול הקורא היתה:
"האם יש מקום לבחינה מחודשת של מדיניות רשות הפטנטים באשר לבחינת בקשות לפטנט בתחום התוכנה והחומרה?"
עתה, לאחר שעיין בעשרות ניירות עמדה, מן האקדמיה, מתעשיית התוכנה ומעורכי דין ועורכי פטנטים ומארגונים רלוונטיים (דוגמת נייר העמדה של עמותת המקור, אליו התייחסתי בעבר), קיבל הרשם את החלטתו ופרסם הנחיות חדשות בדבר בחינתן של בקשות פטנט המתייחסות לתוכנה.
ההנחיות הנוכחיות, הובאו בשלב זה ללא הנמקה או הסבר, ובצורה תמציתית ביותר, והן כדלהלן:
1. האמצאה כפי שהיא מוגדרת במערכת התביעות צריכה להיות בתחום טכנולוגי. דרישה זו נובעת מהוראות סעיף 3 לחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").
2. האמצאה נבחנת בכללותה מבלי להפריד את רכיבי התוכנה מרכיבי החומרה ומבלי להתמקד בתוכנה אלא בתרומת האמצאה ביחס לידע הקודם. תרומת האמצאה צריכה לבוא לידי ביטוי במערכת התביעות.
3. האמצאה בכללותה צריכה להביא לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
4. תרומת האמצאה כפי שנתבעת בתביעות ביחס לידע הקודם צריכה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, כנדרש בסעיף 3 לחוק. לחלופין, האמצעים (בכללותם) שבהם מגיעה האמצאה לאותה תרומה צריכים להיות חדשים ובעלי התקדמות המצאתית.
5. אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט. התוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי, שכן התוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים.
במבט ראשוני בהנחיות, ולאור הסעיף האחרון, נדמה כי רשם הפטנטים נותר בגישתו השוללת מתן פטנטים על תוכנה. ברם, ראוי לשים לב למספר שינויים מהגישה הקודמת:
ראשית, הבחינה היא של ההמצאה בכללותה. אם בעבר נתנו רמיזות כי יש צורך לבחון מהו "עיקר ההמצאה" מקום בו מדובר בהמצאה היברידית, ולוודא כי עיקרה מצוי מחוץ לתחום התוכנה, חוזר בו הרשם מדרישה זו. ההמצאה כולה צריכה להיבחן כיחידה אחת ולבחון איזו תרומה זו מביאה ביחס לידע הקודם.
שנית, בדומה לדין האירופאי, דורש רשם הפטנטים כי תרומת ההמצאה תתבטא בתחום טכנולוגי. מעניין יהיה לראות איזו פרשנות משפטית יעניק הרשם בכדי למצוא ביסוס לדרישה זו בחוק הפטנטים.
לעניין זה אציין כי נדמה שגישתו זו של הרשם תמשיך ותחסום את דרכם של ממציאים של שיטות לעשיית עסקים, כפי שהיה בעבר. נדמה כי לדעת הרשם, מקום בו מדובר בשיטה עסקית, אפילו היא מבוצעת על ידי מערכת מחשב, הרי שאין מקום להעניק בגינה פטנט.
הרשם ממשיך בגישתו כי תוכנה אינה "ביטוי טכנולוגי" וכיוון שכך הוא גורס כי אם השיטה אינה אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, הרי שאין מקום להגנה פטנטית. אני ממתין בקוצר רוח להנמקה של קביעה זו, שעל פניה נראית לי חסרה. ומי שעיין בדעתי בדבר פטנטים בתוכנה בוודאי יודע כי איני מסכים עמה. אף שיש משהו לא הוגן בשיפוט קביעות ללא בחינת הביסוס וההנמקה שלהן, אני מתקשה להתאפק ואציין רק את הפגמים הניכרים על פניה של האמירה המופיעה בהודעה עצמה.
ראשית, אינני מבין כיצד ניתן לומר כי משהו אינו טכנולוגי כיוון שהוא מוגן בחוק זכות יוצרים. למען הדיוק – עיון בהודעת הרשם מלמד כי זהו בדיוק הנימוק אותו הוא מביא. חוק זכות יוצרים אינו מתייחס לשאלה הטכנולוגית בשום צורה, ובוודאי אינו מגדיר את המונח "טכנולוגי". מכאן שמבחינה לוגית הטיעון כי "כיוון שהתוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים" הרי ש"תוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי" נראה לי פגום וחסר מהותית.
שנית, הרשם קובע כי "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט", והרי מושכלות יסוד הן כי תוכנה אינה מבצעת דבר. תוכנה היא ההוראה הניתנת למכונה אשר מבצעת אותה כלשונה. כיוון שכך, לעולם הצעדים אינם הצעדים "שהתוכנה מבצעת". האם ב"צעדים שהתוכנה מבצעת" מכוון הרשם לחישובים גרידא (mere crunching of numbers)? או שמא מדובר גם על תוצאות המוצאות ביטוי בפלט התוכנית דוגמת תדפיס נייר או תצוגת מחשב?
על נקודות אלו נאלץ לתהות, ולהמתין, בקוצר רוח – כבר אמרתי – לפירסום ההנמקה הרשמית.
0

אזהרה לציבור

רשות הפטנטים פרסמה היום אזהרה לציבור. מצאתי לנכון להביא אותה בבלוג זה כלשונה.

כמו כן, לקורא המעוניין אזכיר את הפוסט שלי בדבר עורכי דין ועורכי פטנטים.

אזהרה לציבור
לאחרונה הובא לידיעתנו, כי אנשים שאינם עורכי דין או עורכי פטנטים עוסקים לכאורה, בשכר, בפעילות שנתייחדה לעורכי דין ולעורכי פטנטים, ובכלל זה הכנת מסמכים המוגשים לרשם הפטנטים בישראל ובחו"ל, גם אם אינם חותמים על המסמכים בשם הלקוח.
הנני להביא לידיעת הציבור כי פעילות אותם גורמים בלתי מוסמכים עומדת בניגוד לסעיפים 154 ו-192 לחוק הפטנטים, תשכ"ז–1967, ומשרד המשפטים – רשות הפטנטים, שוקלים נקיטת צעדים משפטיים כנגד אותם גורמים.
כל אדם מהציבור הזקוק לשירותי ייעוץ ורישום בתחום הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים מוזהר בזאת שלא לפנות לאותם גורמים הפועלים בצורה בלתי חוקית, שכן הסתייעות באותם גורמים עלולה לגרום להם נזק בלתי הפיך.
רשימת עורכי הפטנטים המורשים לפעול בישראל מפורסמת באתר האינטרנט של רשות הפטנטים בקישור:
0

פסיקה: זניחה מכוונת של בקשה אינה הפיכה

בשנת 2003 נשלחה למר שמואל סדובסקי הודעה לפני קיבול בקשתו שמספרה 110548. עם זאת, הבקשה, אשר עסקה בספוגית ניקוי בעלת שני צדדים המתאפיינים במידת קרצוף שונה, נזנחה כיוון שאגרת הפרסום לא שולמה. שנתיים לאחר מכן, נשלחה על ידי סמנכ"ל חברת סדובסקי בע"מ בקשה ל"חידוש רישום פטנט" בטענה כי שריפה שהתחוללה במפעל המבקש גרמה לקצר בתקשורת עם מייצגו, עורך הדין ועורך הפטנטים מרק פרידמן. הבקשה, שלוותה בתצהיר, התקבלה והבקשה התפרסמה כדין.

חוגלה קימברלי הגישה את התנגדותה וכיוון שכך נפתח הליך על ריב בין המבקש לבין המתנגדת.

במהלך ההתנגדות התגלה מחומר הראיות כי תוכנו של התצהיר, אם הדבר ינוסח בזהירות, לא היה מדיוק. כך למשל, השריפה המדוברת התרחשה רק לאחר שבקשת הפטנט כבר סורבה בפועל. יתרה מכך, לאחר שהמבקש ויתר על חיסיון עו"ד-לקוח ותיקו של המבקש אצל עורך דינו נבדק, התברר כי אותו סמנכ"ל הורה לעורך הדין שלא לשלם את דמי הפרסום. כלומר, בקשת הפטנט נזנחה לא משום מחדל, אלא מחמת מעשה ממש. במצב דברים זה, לא היה מקום להשתמש בסמכותו של הרשם להחיות את הבקשה על ידי הארכת המועד לתשלום האגרה המדוברת.
מעבר לנדרש, בחן רשם הפטנטים את הבקשה למול אחד מפריטי הידע הקודם – פטנט אמריקאי US 4,254,530 – וקבע כי הוא שולל את חדשנות האמצאה נשוא הפטנט.
לבסוף ובשולי הדברים, פסק כבוד הרשם הוצאות לטובת המתנגדת בסך 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
9

פטנטים בתוכנה: האם ניתן לקבל פטנט על תוכנה?

פעמים רבות אני נשאל האם ניתן לקבל פטנט על תוכנה? התשובה לכך, על דרך הכלל, היא כן. רוב מדינות העולם מכירות בהגנה של פטנט על תוכנה.
בפוסט זה אני בוחן את החוק הישראלי בעניין זה ומציג בקצרה ולשם השוואה את הדין בארצות הברית ובאירופה. בתמצית, אני סבור כי הדין בישראל אינו מחריג את הגנת הפטנט מהמצאות הממומשות בתוכנה. עוד אני סבור, כי אין מקום לייחד את תחום התוכנה מתחומי מדע אחרים ולמנוע הגנה בתחום זה באמצעות פטנטים.
בטרם נצלול לנבכי הדיון המשפטי – הבהרה קלה. בשורה התחתונה ומכל בחינה פרקטית ישנה אפשרות לקבל פטנטים גם על תוכנה. בשנת 2012, רשות הפטנטים אף הצהירה מפורשות כי ישנם פטנטים בתוכנה בישראל. בפוסט זה אני מבהיר את הדיון המשפטי לרבות המצב בישראל ובמדינות אחרות.
מהי "המצאת תוכנה"- תיחום הדיון
המצאה בתוכנה הינה תהליך שניתן לבצע אותו באמצעות מחשב המריץ תוכנה ולחלופין מערכת ממוחשבת הכוללת גם רכיב של תוכנה. המצאת תוכנה לעיתים מוגדרת גם בתביעה מסוג Beauregard שהיא תביעה למוצר תוכנה, כלומר מדיה שמחשב קורא שעליה מוטבעת תוכנה שאם תבוצע על ידי מחשב תגרום לתהליך כלשהו.
שלוש הגדרות אלו מהוות, דרך כלל, שלוש פנים שונות של המצאה אחת, ומשום כך הן נתבעות בתביעות בלתי תלויות ונפרדות במסגרת פטנט אחד. לכל סוג של תביעה יש יתרונות מסוימים וחסרונות אחרים לעומת הסוגים האחרים. כך למשל, בכדי להוכיח הפרתו של תהליך יש להראות שהתוכנה בוצעה בפועל בעוד שאם התוכנה מותקנת על מחשב הרי שהמערכת קיימת ומפרה. מנגד, בהעדר סימון מוצר שבעל הפטנט מוכר המצהיר כי הוא מוגן בפטנט, בעל הפטנט לא יוכל לזכות בפיצויים בגין הפרתו על פי הדין האמריקאי. בתהליך, מגבלה זו אינה קיימת. תביעה למוצר מאפשרת לתפוס הפרה כאשר מדובר בדיסק בלבד המופרד ממחשב.
אדגיש, כי איני מתייחס לקוד לכשעצמו כהמצאת תוכנה. שורות קוד אינן בעלות השלכה פונקציונליות כלשהן. שורות הקוד הן לכל היותר ביטוי של רעיון, שיכול ויהיה מוגן בזכות יוצרים. גם קוד להרצה (executable) אינו אלא תוצר של הביטוי ואין לו השלכה פונקציונלית ללא האפשרות של מחשב לקרוא ולהריץ אותו.

הדין המצוי: החוק מכיר בפטנטים בתוכנה
כנהוג במשפטים, נפתח בלשון החוק הרלוונטי, הוא חוק הפטנטים. סעיף 3 לחוק קובע:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות אמצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט" (ההדגשה שלי)

לשון זו ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים. כל תחום טכנולוגי, יהא הוא תוכנה, חומרה, כימיה או פיסיקה, ראוי להגנה פטנטית. אף ההיסטוריה החקיקתית שמאחורי סעיף זה מלמדת כי זו כוונת המחוקק. סעיף 3 לחוק הפטנטים תוקן בהתאם לאמנות בינלאומיות. בתחילה בהתאם לאמנת פריז, ובהמשך בהתאם להסכם הטריפס. במסגרת הסכם הטריפס התחייבו המדינות החברות, ומדינת ישראל ביניהן, שלא להפלות תחום טכנולוגי לרעה מבחינת קניין רוחני.
אמת, המונח "טכנולוגיה" הינו מונח עמום. עיון במילון מרים-וובסטר מגלה שטכנולוגיה אינה אלא אפליקציה יישומית של ידע מתחום מסוים. עם זאת, אני סבור, כי כוונת הכל ברורה. ואף אם קו הגבול בו טכנולוגיה נגמרת אינו משרוטט בצורה מדוייקת, הרי שהכללת התוכנה בחובו מתבקשת.
אף אם הקורא הספקן אינו מקבל את עמדתי, לפיה תחום התוכנה הינו תחום טכנולוגי, אמשיך ואנסה לשכנע שבכל הקשור לחוק הפטנטים הישראלי כנוסחו היום, אין מנוס מקביעה זו.
בעניין בקשת פטנט מספר 13733 לאלי תמיר קבע רשם הפטנטים כי אין מקום להעניק פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים. קביעה זו נסמכה על כך ששיטות לעשיית עסקים אינן מתחום טכנולוגי. לצורך קביעה זו נעזר כבוד הרשם בתחומי התוכן מהם מגיעים עורכי הפטנטים ובוחני הפטנטים. תחומים אלו כוללים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות ומדעי המחשב. כפי שקבע הרשם בעניין זה:

אין חולק, כל התחומים הללו קשורים בצורה זו או אחרת לטכנולוגיה, והם מדגישים את כוונת המחוקק בכל הנוגע לתחום האמצאות כשירות הפטנט.

כלומר, אף לשיטת רשם הפטנטים, תחום המחשבים הינו תחום טכנולוגי. נדגיש – עורכי הפטנטים יכולים לבוא הן מתחום ההנדסה (ובכלל זה הנדסת תוכנה) והן מתחום מדעי המחשב. תחום מדעי המחשב הינו תחום תיאורטי הנוגע בעיקר באלגוריתמים, מבני נתונים, מסדי נתונים ושאר אספקטים שונים של תחום התוכנה. כלומר, אנשים בעלי השכלה פורמאלית בתוכנה בלבד עשויים להיות עורכי פטנטים.
נוכח האמור, אני סבור כי המסקנה המתבקשת היא כי על פי הדין הקיים תוכנה הינה תחום טכנולוגי, ומשום כך אף אמצאות בתוכנה ראויות להיות כשירות לפטנט.
אדגיש, פטנט הינו סוג של קניין. ככזה, הוא מוגן על ידי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שלילתו של קניין, דוגמת פטנט בתוכנה, לא יכול אלא להיעשות בחוק או מכוחו של חוק, וזאת אף אם הוא השלילה הינה מידתית, לתכלית ראויה והולמת את ערכי מדינת ישראל (ראו: סעיף 8 לחוק היסוד). כלומר, שלילת פטנט בתוכנה במצב החוקי השורר כיום פוגעת פגיעה חוקתית בזכות הקניין של בעל ההמצאה.
בשנת 2012 הצהיר רשם הפטנטים על מדיניות חדשה לפיה רשות הפטנטים מכירה באופן רשמי באפשרות לקבל פטנטים על המצאות תוכנה. אף שהצהרה זו היא חדשה, בפועל אף בטרם ההצהרה התקבלו לא אחת פטנטים על תוכנות, למשל הפטנט הידוע של Netex.

 

הדין בארצות הברית ובאירופה
הדין האמריקאי מכיר בפטנטים גם בתחומים שאינם טכנולוגיים (ראו: 35 USC 101). האמנה האירופאית, לעומתו, נצמדת לסטנדרט שנקבע באמנת טריפס ומעניקה פטנט רק בגין המצאות טכנולוגיות (ראו: Article 52). האמנה האירופאית מחריגה מפורשות בסעיף (2)52 מתן פטנט בתוכנה (programs for computers) ובלבד שהפטנט תובע תוכנה לכשעצמה:

Paragraph 2 shall exclude the patentability of the subject-matter or activities referred to therein only to the extent to which a European patent application or European patent relates to such subject-matter or activities as such. (Article 52(3))
בצורה דומה הנחיות הבחינה בארה"ב MPEP 2106.01 בעניין Computer listings per se מצדיקות אי מתן הגנה פטנטית בהעדר פונקציונאליות של הפקודות כשהן ניצבות לכשעצמן.
הפסיקה האירופאית קבעה מפורשות כי מוצר תוכנה יכול שיהיה מוגן בפטנט, ובלבד שיש בהרצתו על ידי מחשב אפקט טכני החורג מהאינטראקציה הרגילה בין תוכנה וחומרה (ראו: T 1173/97).
בימים אלו אנו ממתינים להחלטתו של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין בילסקי. החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים בעניינו קבעה כי בכדי שתהליך יהיה כשיר לפטנט, על התהליך לעמוד בכללי מבחן המכונה-או-טרנספורמציה. מבחן זה דורש כי התהליך יהיה קשור למכונה ספציפית או כי התהליך ישנה מצב של מוצר בעולם המוחשי ("טרנספורמציה"). פסיקה זו החליפה פסיקה קודמת של ערכאת הערעור הפדרלית בעניין State Street Bank, שם נקבע כי די לתהליך לייצר תוצאה קונקרטית, מוחשית ומועילה (a useful, concrete and tangible result) כדי להיות כשיר לפטנט. בפועל פסיקה זו בעניין בילסקי, אף שהצרה את תחומי כשירות הפטנטים, אינה פוגעת בפטנטים בתוכנה כי אם בפטנטים בשיטות לעשיית עסקים (הפטנט שנידון שם עסק בתהליך לגידור סיכונים במסחר בסחורות, וזאת ללא קשר למחשב). עוד יצוין, כי בהנחיות זמניות שפרסם רשם הפטנטים האמריקאי בעקבות פסק הדין של בילסקי בערכאת הערעור נקבע כי לצורך מבחן זה די בשימוש במחשב (general purpose computer) בכדי לעבור את המשוכה של סעיף 101. כלומר, אף לשיטתו של רשם הפטנטים האמריקאי ניתן גם ניתן לקבל פטנט בתוכנה לאחר פסק דין בילסקי.
היחס בין ההגנה הפטנטית ובין ההגנה בזכות יוצרים
טיעון שגור הוא כי נוכח ההגנה המוענקת לתוכנה בזכות יוצרים, אין הצדקה להענקת הגנה פטנטית נוספת על כך. כיוון שבפוסט זה בחרתי לעסוק רק בדין המצוי, אתייחס לטענה זו כפי שהשתקפה מהחלטת סגן הרשם. בהחלטה בעניין Biosense, Inc נ' אלביט מערכות בע"מ (מיום 16.4.2009) קבע כבוד סגן רשם הפטנטים כי פרשנות תכליתית של חוק הפטנטים שוללת הגנה של פטנטים בתוכנה. קביעתו של סגן הרשם, עליה אני, בכל הכבוד, חולק, מתבססת על שני נימוקים. הראשון – קיומה של הגנה חליפית בזכות יוצרים. והשני – קיומה של התוכנה כיישות מעולם התוכן ולא הפונקציה. בין היתר, נקבע כי:
"ממש כפי שמשתמע משמה העברי, תוכנה היא בעיקרה מתחום התוכן, ויפה לה אכסניית זכות היוצרים שבו היא הושמה".
אני סבור, בכל הכבוד, ששתי טענות אלו – לא די בהן כדי לשלול הגנה פטנטית. אני חולק, בכל הכבוד, על קביעה זו משלושה טעמים: ראשית, כפי שהסברתי, אני סבור כי המצאת תוכנה היא המצאה מתחום טכנולוגי. שנית, כיוון שעל אף שמה אין אני סבור כי תוכנה הינה מתחום התוכן; ושלישית, כיוון שאינני מאמין כי תוכנה דרה בלעדית באכסניית זכות היוצרים.
אף ששמה העברי של התוכנה יכול לרמוז כי היא מעולם התוכן – לא כך היא. התוכנה והחומרה הינן שתי פנים של אותה מכונה רב תכליתית. שמם הלועזי של רכיבים אלו: software ו-hardware מלמד טוב יותר כי האחד קבוע והשני משתנה (ובל נשכח את יציר הכלאיים: הקושחה, firmware). התוכנה ניתנת לשינוי תמידי, בעוד החומרה קבועה היא, והקושחה ניתנת לשינוי מפעם לפעם. רכיבים אלו אינם אלא אספקטים שונים של אותה מכונה, כאשר היא מופעלת לביצוע מטרה מסוימת. כידוע, המחשב אינו אלא מכונה אחת אשר ביכולתה לנהוג כמספר מכונות שונות, והכל בהתאם לפקודות הניתנות לה. יטען בה סט אחד של פקודות, והיא מכונה אחת; יוחלף סט זה בסט אחר – הרי לכם מכונה שנייה ושונה. אין זה סוד כי כל חישוב הניתן לביצוע בתוכנה, יכול להתבצע באמצעות מכונה ייעודית, המכילה חומרה שכל תכליתה הוא לבצע את הפעולות עליהן מורה התוכנה. ואכן, לעיתים רבות אנו שומעים כי רכיב מסוים שהיה נהוג עד כה לביצוע בתוכנה מבוצע כעת על ידי שבב ייעודי, ולהפך. מה לבוחן הפטנטים, אם כך, שידחה בקשה לפטנט בגין מימוש אחד וידחה בקשה זהה בגין מימוש שני.
האם את הלקוח המחזיק בידו טלפון סלולארי שממאן לעבוד מעניין אם החומרה שלו תקלה, אם התוכנה שבו קפאה או אם דווקא היתה זו הקושחה שכשלה? האם הוא רואה הבדל בין מכשיר אחד למשנהו אם חלק מאן דהוא ממומש בצורה זו או אחרת? מה לצרכן אם הטלוויזיה שרכש במיטב כספו תנצל תוכנה לשיפור איכות התמונה או שמא תיעזר בחומרה ייעודית לביצוע אותה הפעולה? כשם שאין הצרכן מודע להבדל בין אלמנטים שונים של אותו המכשיר, כך אין מקום כי דיני הפטנטים יבחינו בין האחד למשנהו, והכל בתנאי שמדובר ברכיבים פונקציונאליים.
באשר להגנה הניתנת באמצעות זכות יוצרים – זו אינה מחריגה הגנה פטנטית. כידוע, עצם קיומה של הגנה באמצעות זכות אחת אינה מחריגה קיומה של הגנה באמצעות זכות אחרת, אלא אם עניין זה הוסדר מפורשות בחוק (ראו: רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה, פ"ד נב(4) 289 (1998)). זאת ועוד, כל זכות נועדה לשרת הגנה על פן שונה של האמצאה. כך למשל, קיומו של מדגם אינו שולל זכות לפטנט; הגנה באמצעות החוק להגנת מעגלים משולבים, התש"ס-1999, אף הוא אינו שולל את ההגנה באמצעות פטנט. חוק אחד מסדיר את ההגנה על האמצאה, ואילו חוק שני מסדיר את ההגנה על ביטוי אחד מסוים של אותה אמצאה, ושני חוקים אלו דרים בכפיפה אחת ואינם גורעים האחד מרעהו.
עוד יצוין, כי פסיקה זו נוגדת, לעניות דעתי, פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי.בעניין ע"ש 23/94 (ת"א) United Technologies Corporation נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר (לא פורסם, מיום 25.10.1994) הפך בית המשפט המחוזי את החלטת רשם הפטנטים שלא להעניק פטנט בגין המצאה למערכת בקרה וויסות הספקת דלק למנוע מסוק. בית המשפט לא קיבל את קביעת הרשם לפיה כיוון שעיקר ההמצאה היה נעוץ בתוכנת המערכת, אין מקום להעניק פטנט. נקבע, כי המערכת בכלליותה עמדה בדרישת חוק הפטנטים. נקבע כי: "התהליך צריך שיביא בסופו של דבר לתוצאה מסוימת שיהא בה משום חידוש והתקדמות מבחינה טכנולוגית". עוד נקבע שם כי:
"מקובלת עלי טענת המערערת לפיה נדרשת בחינת המערכת בכללותה – הרכיבים הפיזיים הידועים, בצירופם עם תוכנת המחשב, אשר תפקידה – הנעת המערכת. למה הדבר דומה? לרישום פטנט על קומבינציה, אשר הדבר המייחד אותו הוא, שההגנה מוענקת עבור שילובם של שני רכיבים או יותר, כאשר בעצם השילוב מתקבלת אמצאה כשירת פטנט. בפטנט על קומבינציה נבחנת האמצאה כשילוב ולכן אין מניעה שרכיביה השונים יהיו ידועים כשלעצמם – או נעדרי צעד המצאתי בעומדם בפני עצמם – הרכיבים באופן פרטני כלל לא נבחנים. […]
בדומה לפטנט הקומבינציה אשר יכול שירשם כפטנט גם כאשר כל הרכיבים המרכיבים את המערכת כבר היו ידועים, כך גם בעניננו. תוכנת המחשב מהווה מרכיב אחד בלבד (אם כי חשוב ביותר) ממרכיבי המערכת הנתבעת ולא היה מקום לבדוק כשירותה להרשם כפטנט בנפרד. המבחן הראוי, לדעתי, הוא בדיקה האם המערכת בכללותה, ממלאת אחר דרישות הדין. הפטנט התבקש לגבי הצירוף החדש של התוכנה עם המרכיבים הפיזיים ולא על תוכנת המחשב כשהיא לעצמה. בין התוכנה לחומרה קיימת אינטראקציה, שהרי התוכנה בלעדי החומרה והחומרה ללא תוכנת המחשב אינן משנות דבר לענין החסכון בדלק. שילובן מאפשר את החסכון הניכר בצריכת הדלק של המסוק […]"
המצאת התוכנה, כפי שהגדרתי אותה, אינה תוכנה לבדה. כפי שנהוג גם בדין האמריקאי והאירופאי, גם הדין הישראלי מכיר בכשירות המצאה הכוללת גם רכיב תוכנה. רכיב התוכנה בהמצאת התוכנה הוא אכן רכיב מרכזי וחשוב. ברם, כל עוד מדובר בהמצאה כוללת שמשיגה מטרה אחת ורכיביה פועלים לשם השגת מטרה זו, אינני סבור כי יש החוק הישראלי מאפשר החרגתה מכלל ההגנה הפטנטית.
לסיכום, בפוסט זה ביקשתי להראות את הדין הישראלי בכל הקשור לפטנטים בתוכנה. החוק הישראלי אינו מכיר בשלילה קטגורית של המצאות תוכנה מקבלת הגנה באמצעות פטנט. הדגמתי כי תוכנה הינה תחום טכנולוגי ומשום כך המצאת התוכנה נכללת בסעיף 3 לחוק הפטנטים. ממבט השוואתי בשיטות משפט אחרות ביקשתי להדגים כי אף כשקיים חוק מפורש (הדין האירופאי) ואף בהעדרו (הדין האמריקאי) פטנטים ניתנים בהמצאת תוכנה ובלבד שהתוכנה אינה נתבעת לבדה. כל האמור אינו מלמד כי כל המצאת תוכנה – כשירה לפטנט היא. שאר המבחנים הקבועים בסעיף 3 לחוק הפטנטים, ובעיקרם דרישת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, צריכים עוד להתקיים בכדי שהמצאת התוכנה תזכה בפטנט. הנה כי כן, המצאת תוכנה אינה אלא המצאה ככל שאר ההמצאות והמבחנים לקבלת פטנט בגינה זהים לאלו שחלים כלפי שאר סוגי ההמצאות.
0

חיפוש פטנטים

Soldier with Binoculars

(cc by expertinfantry)

אחת השאלות הראשונות שעולה בפני ממציא המבקש להגן על אמצאתו בפטנט היא האם האמצאה חדשה. לשם כך, נהוג לבצע חיפוש אחר פרסומים.
פרסום שעשוי לשלול את חדשנותה של אמצאה הינו כל פרסום שנגיש לציבור ושמאפשר לבעל מקצוע מיומן לנצל את האמצאה. פרסום עשוי להיות ספר בספרייה, אתר אינטרנט, פטנט או בקשה לפטנט, דברים שנאמרו בהרצאה וכיוצא באלה. ככלל, אין חשיבות לשפה שבה הדברים התפרסמו ואף לא למקום הפרסום, אך מטבע הדברים, ונוכח עלויות חיפוש גבוהות, נהוג לערוך חיפוש רק בשפה האנגלית ולהמקד במאגרים מקווננים.
ניצול של האמצאה עשוי אף הוא להיחשב כפרסום, ומשום כך מי שמבקש להגן על אמצאתו בפטנט נדרש שלא להשתמש בה בפומבי בטרם הגיש את בקשת הפטנט. לעניין זה ראוי לציין כי אין חשיבות לשאלה האם בעל מקצוע מיומן היה יכול להבין כיצד האמצאה פועלת מהאופן שבה היא נוצלה, אלא די בכך שהיא אכן נוצלה בפומבי. כלומר, נסיעה במכונית בעל מנוע חדש וייחודי בכבישי ארצנו ייחשב כפרסום אף אם מכסה המנוע היה נעול ומאובטח. לעניין זה אם תישאל השאלה הפילוסופית הידועה: אם עץ נפל ביער, ואיש לא שמע, האם העץ השמיע רעש? התשובה של דיני הפטנטים תהיה ברורה: לגבי הרעש, לא ברור; אבל העובדה שהעץ נפל – פורסמה וידועה.
הערה נוספת שיש לשים לב אליה היא כי הצעת מימוש האמצאה למכירה כמוהו כניצול האמצאה בפומבי. כלומר, מוטב כי ממציא המנוע האמור, לא יציע למכור מכוניות הכוללות את אותו המנוע, בטרם הגיש את בקשתו לפטנט.

הממציא "הקלאסי" – אותו פרופסור שעוקב אחר חדשות התחום הרלוונטי ומכיר כל חוקר בסביבה – דרך כלל יכול לענות בקלות על השאלה האם המצאתו חדשה היא או לאו. ברם, הממציא האופייני, שלמרבה ההפתעה הוא שונה מן הפרופסור, אינו בעל היכרות אינטימית עם תחום המצאתו. לאותו ממציא מומלץ לבצע חיפוש אחר פרסומים. תחילה, מומלץ כי יערוך חיפושים באמצעות מנועי חיפוש, דוגמת גוגל או בינג. במהלך החיפוש יספיק למצוא מוצר שמבצע את האמצאה (ויש לדייק – מוצר שמבצע את האמצאה, ולא מוצר המשיג את אותה מטרה שהאמצאה משיגה) בכדי לשלול את חדשנותה. ברי כי ככל שתיאור פעולתו של המוצר יהיה פרטני ומדויק יותר, יהיה זה קל יותר להבין אם הוא מנצל את אותה האמצאה או לאו. אגב, במהלך חיפוש שכזה, ייתכן וניתן להעריך את שוויה הכלכלי של האמצאה – שהרי אם ישנם מוצרים בשוק שפותרים פתרון דומה, ניתן להסיק מה גודלו של השוק הקיים, מיהם המתחרים, ואיזה יתרון אסטרטגי יעניק הפטנט למול מוצרים מתחרים. כאמור, פטנט הינו חרב ולא מגן.
לאחר החיפוש הראשוני, רצוי להמשיך ולהעמיק ולחפש פרסומי פטנט. כלומר, פטנטים שנרשמו ובקשות פטנט שפורסמו. יש לזכור כי על דרך הכלל בקשת פטנט אינה מפורסמת ביום הגשתה, ומשום כך ישנם פטנטי צוללת – בקשות שהוגשו אך טרם פורסמו ואשר עשויות לתאר את האמצאה עצמה. בשלב החיפוש אין כל דרך לזהות את קיומם של פטנטי הצוללת והם, למרבה הצער, אי ודאות שיש לחיות עמה.
חיפוש הפטנטים יכול להיעשות על ידי הממציא או על ידי בעל מקצוע, דוגמת עורך פטנטים או עורך דין. על דרך הכלל, עורך הפטנטים או עורך הדין יידעו לדמות חיפוש לצורה שבה רשויות הבחינה השונות יערכו את החיפוש, ומשום כך החיפוש שהם יערכו עשוי להיות איכותי יותר. עם זאת, בסופו של יום, השיקול הכלכלי הרלוונטי הוא עלות מול תועלת. בעוד הממציא עשוי להקדיש לחיפוש עשרות שעות, עורך הפטנטים לא ייעשה כן בתשלום סביר. כך או כך, החיפוש הוא דרך כלל אינדיקטיבי ואינו עונה על השאלה האם האמצאה היא חדשה והאם יש בה התקדמות המצאתית.

לממציא המעוניין, ישנם מספר הולך וגודל של מאגרים מקווננים המאפשרים חיפוש פטנטים בחינם. ראשית, ישנם אתרים רשמיים של רשמי הפטנטים כגון האמריקאי והישראלי. מאגר הרשם האירופאי, eSp@ceNet, כולל פרסומים ממספר רב של ארצות והוא נוח למדי. כמו כן, WIPO מאפשר חיפוש נוח גם כן באמצעות מערכת PATENTSCOPE. לבסוף, החיפוש שהוא אולי הנוח ביותר, הוא, כמו תמיד, החיפוש של גוגל. אם כי, המאגר של גוגל, לפחות בשלב זה, אינו מתעדכן באופן תדיר והוא אינו מקיף כמאגרי הנתונים האחרים.
בעלי המקצוע נעזרים גם במאגרים בתשלום, שהבולט שבהם הוא כנראה Delphion, ובתוכנות כגון PAT Monitor.

לסיכום, בפוסט זה התייחסתי לחיפוש פטנטים. אף שניתן לבצע חיפוש באמצעות עורך דין או עורך פטנטים, רצוי בטרם נכנסים להוצאות מיותרות, לערוך חיפוש ראשוני באמצעות האינטרט. הסברתי כי חיפוש שכזה מאפשר גם להעריך את השווי הכלכלי של האמצאה ולא רק את כשירותה לקבלת פטנט. לאחר סיום חיפוש ראשוני, ובהנחה ותוצאות החיפוש אינן שוללות את חדשנות האמצאה, ניתן לערוך חיפוש מדוקדק יותר באמצעות מנועי חיפוש ייעודיים לפטנטים. בחיפוש זה ישנו יתרון מסוים לחיפוש של בעל מקצוע, אף כי ניתן לחסוך בהוצאה (לא גדולה) זו. כך או כך, החיפוש לעולם לא יוכל להבטיח דבר, אלא לכל היותר להוות אינדיקציה לחומר הרקע הקיים, ולשוני שמוסיפה האמצאה החדשה על גביו.

6

מה בין עורך דין ובין עורך פטנטים?

Gavelסעיף 154 לחוק הפטנטים קובע כי:

א) לעורך-פטנטים תהיה זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני-מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה
ב) סעיף זה אינו פוגע בזכותו של עורך-דין או של עובד המדינה בתחום תפקידו לעשות את הפעולות האמורות

כלומר, עורך הפטנטים רשאי לעסוק בעניינים מסוג אלו, אך כמוהו גם עורך הדין. למעשה, נהוג לומר כי עורך דין רשאי לעסוק בכל דבר שעורך פטנטים רשאי לעסוק. אך ההפך, כמובן, איננו נכון. עורכי דין רשאים לעסוק במגוון רחב של דינים שונים, בין אם מנהליים, פליליים או אזרחיים. לעומתם, עורכי הפטנטים מוגבלים לעולם תוכן אחד בתוך עולם המשפט והוא דיני הקניין הרוחני, ואף זאת באופן מוגבל.

אך מיהו אותו עורך הדין ובמה הוא נבדל מעורך הפטנטים?
לקריאת המשך המאמר »