פטנט ארכיון

0

פסיקה: עודף פירוט מגביל את היקף הפטנט

קונסולת Wii

(cc by-sa Jecowa)

כבר עמדתי על כך שבפטנטים, לעיתים, כל המוסיף גורע, וטקסט מיותר עשוי להגביל את היקף המונופולין שמעניק הפטנט. לאחרונה, ניתן פסק דין נוסף הממחיש סוגיה זו בצורה יפה.

ULTIMATEPOINTER הגישה תביעה נגד נינטנדו על כך שהשלט הרחוק של מערכת ה-Wii מפר את פטנט ארה"ב 8,049,729 שבבעלותה . הפטנט דיבר על מכשיר נישא (handheld device). אלא, שבית המשפט פירש מונח זה כמכשיר נישא לצורך הצבעה ישירה (handheld direct pointing device) וזאת לאור האמור בפירוט הפטנט.

הפירוט תיאר שני סוגים של מערכות הצבעה: ישירה ועקיפה. הצבעה עקיפה, הסביר הפירוט, מתקיימת כאשר ישנו יחס בלתי ישיר בין המכשיר לבין מיקום הסמן על גבי המסך, כגון במקרה של עכבר. בהצבעה ישירה, לעומת זאת, מצביעים בצורה ישירה באמצעות המכשיר על גבי המקום הרצוי, כגון בשימוש במסך נגיעה או סמן לייזר. חרף העובדה שתביעות הפטנט לא התייחסו לנקודה זו, בית המשפט הסכים עם נינטנדו וקבע כי הפטנט מוגבל אך למכשירים המבצעים הצבעה ישירה. לפירוש זה היתה משמעות מכרעת שכן, נקבע, שמערכת ה-Wii עושה שימוש במערכת הצבעה עקיפה, אף אם היא מנסה לתת תחושה של הצבעה ישירה למשתמש. מכאן, שפירוש זה הוביל לדחיית הטענה בדבר הפרת הפטנט.

כידוע, בתי המשפט מזהירים מפני ייבוא מגבלות על תביעות הפטנט מהפירוט. אז מדוע מקרה זה היה שונה? בית המשפט מסביר שבמקרה זה הפירוט הבהיר כי מדובר במכשיר הצבעה ישירה. כך, כותרת הפטנט היתה צרה מלשון התביעות והיא התייחסה ל- Easily deployable interactive direct-pointing system and presentation control system and calibration method therefor. הפירוט עצמו הדגיש במקומות רבים כי האמצאה מושא הבקשה הינה מכשיר הצבעה ישירה. אם בכך לא די, הפירוט הוסיף והבהיר כי ישנם יתרונות רבים בשימוש בהצבעה ישירה על פני זו העקיפה, ועודד שימוש במערכת ישירה על פני זו העקיפה:

"The written description also emphasizes how direct pointing is superior to indirect pointing. In the “Background of the Invention,” the patentee notes that “pointing devices may be classified” as either direct or indirectpointingdevices, id. col. 1 ll. 58–60, and that “[i]t needs no argument that direct-pointing systems are more natural to humans, allowing faster and more accurate pointing actions,” id. col 2 ll. 1–3.

The written description further disparages indirect pointing. For example, indirect pointing is criticized as “less natural” than direct pointing, id. col. 2 ll. 35–36, and as not providing “the speed and intuitiveness afforded by direct-pointing systems,” id. col. 2 ll. 41–43. Even a prior art hybrid system, using both direct and indirect pointing, is criticized as not “afford[ing] the fast and more accurate interactive pointing actions provided by some other directpointing systems,” id. col. 4 ll. 52–54, and another hybrid system is criticized for not providing “the desired flexibility afforded by truly direct-pointing methods,” id. col. 5 ll. 1–3. Although the ’729 patent does include one embodiment where the handheld device “may include a conventional, indirect pointing device,” indirect pointing is only used “where direct pointing is not possible or not desired,” id. col. 30 ll. 23–26, thus even further disparaging indirect pointing."

כלומר, עודף פירוט והתייחסות לידע הקודם גרם להצרת היקף המונופולין, ולהצרת התביעות בניגוד לאמור בהן.

((UltimatePointer, L.L.C. v. Nintendo Co. (Fed. Cir. Mar. 1, 2016)

0

כלל חדש להפרה משותפת

akamai-logoפרשת Akamai ו-Limelight תהיה זכורה היטב לקוראי הבלוג. הפטנט שנדון שם התייחס למערכת הספקת תוכן (CDN) אשר ליימלייט ביצעה בחלקה, תוך שהיא סומכת על משתמשיה שיבצעו חלק אחר מהשיטה. לאחר שהמחוזי הפך את החלטת המושבעים ודחה את התביעה, ערכאת הערעור קבעה כי מדובר בהפרה משנית. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקבע כי לעולם לא תהיה הפרה משנית מבלי שתהיה הפרה ישירה. עתה, התיק הוחזר לערכאת הערעור שדנה בו בהרכב מלא. ערכאת הערעור קבילה את המסרים העבים ששלח אליה בית המשפט העליון והתאימה את הכלל הנוגע להפרה (ישירה) משותפת, כך שהוא יהיה רחב דיו בכדי לכלול התנהלויות כגון זו של ליימלייט.

ערכאת הערעור חזרה על הקביעה הידועה כי הפרה ישירה של פטנט שיטה מחייבת כי כלל צעדי השיטה יבוצעו ויהיה ניתן לייחסם ליישות אחת. אלא, שבעוד שבעבר תיאוריית ההפרה המשותפת (divided infringement או joint infringement) דרשה כי יישות אחת תנחה את האחרות בביצוע השלבים השונים בשיטה, עתה קבעה ערכאת הערעור כי אף כאשר הצדדים מייצרים מיזם משותף (Joint enterprise) יהיה בכך כדי לייצר חבות:

לקריאת המשך המאמר »

2

פסיקה: מחיקת חלקים מהפירוט עשויה להוות "הוספת חומר חדש"

Helsinn logoהחלטה שניתנה לאחרונה ברשות הפטנטים שופכת אור על הקשיים העומדים בפני מי שמבקש לקבל פטנט על אמצאה שעיקרה בחירה מבין שלל אפשרויות קיימות וסבירות. במסגרת החלטתה של סגנית הרשם ז'קלין ברכה בעניין בקשה לפטנט 180,336 של חברת הלסין טרפיוטיק, נדונה בקשת פטנט העוסקת בתהליך לייצור צורה גבישית של תרכובת אנאמורלין.

תיקון הפירוט על ידי מחיקת תוכן – עשוי להיות שינוי מהותי

בקשת הפטנט נדחתה משלל סיבות, אך המרכזית שבהן היתה העדר התקדמות המצאתית. לטענת מבקשת הרישום, האמצאה היתה גלומה בשימוש במערכת ממסים ספציפית שרק היא תאפשר את ביצוע התהליך. אלא, שדווקא בפירוט הבקשה תיארה המבקשת שלל ממסים שונים כחלופות ולידיות להגעה לתוצאה הנתבעת. המבקשת, שהועמדה על הקושי בסתירה זו, טענה כי מדובר בטעות סופר שטרם תוקנה. תיקון נושא זה, נקבע, הינו מהותי והוא ישפיע על תאריך הבקשה (ובכך ימנע כל אפשרות לאשר אותה):

62. אכן רשאי מבקש פטנט לתקן את פירוט הבקשה עד קיבולה וזאת ללא הגבלה (ראה סעיף 22 לחוק). במידה ויימצא כי תיקונים הם בעלי אופי מהותי יקבלו את תאריך הגשתם. ברי כי קביעת תאריך חדש לתיקון שהוגש כעת, יחייב לדחות את תאריך כל הבקשה וזאת משום שטענת המבקשת היא כי השימוש במתנול כממס הוא העומד בבסיס אמצאתה. נראה כי מיניה וביה עולה המסקנה כי התיקון שמתבקש הוא תיקון מהותי משום שנוגע הוא לשאלה מהי האמצאה שהמציאה המבקשת. במלים אחרות, בשונה מן האמצאה שתוארה בבקשה המקורית לפיה ניתן היה להגיע לגביש המיוחל באמצעות ממסים שונים, כעת מסופר לציבור סיפור אחר, דהיינו, כי לא ניתן להגיע לגיבוש באמצעות כל ממס חוץ מן הממס הנבחר מתנול. אם יש בבחירה זו של הממס כדי לבסס את זכותה של המבקשת לפטנט, הרי שהיה עליה לפרט בחירה זו כבר בתאריך הקובע ולא להמתין עמה לסיום שלב הבחינה.

סגנית הרשם הוסיפה וציינה כי אם אכן ידעה המבקשת על הטעות מזה זמן רב, היה עליה לפעול לתקנה זה מכבר או לכל הפחות לגלותה לרשות, מכוח חובות הגילוי הקבועות בסעיף 18 לחוק הפטנטים.

טענות סותרות בבקשות מקבילות

נוסף על הקושי בעניין הסתירה בין הטענה בפני הרשות ובין האמור בבקשת הפטנט, קושי נוסף התעורר בסתירה בין טענותיה של מבקשת הפטנט בפני משרד הפטנטים הישראלי ובין הטענות בהליך מקביל למול משרד הפטנטים האירופאי. המבקשת טענה כי שיחזרה תהליך שתואר בידע הקודם. אלא, שלטענתה בפני רשות הפטנטים הישראלית, תוצר אותו תהליך הוא חומר אמורפי. לעומת זאת, בדיון בבקשה המקבילה האירופאית, טענה המבקשת כי שחזור אותו תהליך קודם ידוע מוביל לייצירת חומר גבישי דווקא.

טענות עובדתיות סותרות אלה, שאין ספק כי אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, הובילו את סגנית הרשם למסקנה כי לא ניתן לאשר את בקשת הפטנט. פורמאלית, סגנית הרשם לא החילה דוקטרינות של השתק שימנעו העלאת טענות סותרות, אלא קבעה כי על בסיס אותו נימוק ששיכנע את הרשות באירופה לאשר את הבקשה – מוביל השינוי במסד העובדתי למסקנה כי הבקשה הישראלית נעדרת התקדמות המצאתית:

57. במלים אחרות, בניגוד לנטען בהליך בפניי נטען בפני הערכאה באירופה כי המלח שנתקבל היה גבישי. מכאן הסיקה הערכאה את מסקנתה כי בעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש מלח דווקא ולא בסיס חופשי. מכאן שאם כעת טוענת המבקשת כי לא ניתן היה לגבש את המלח, הרי שיש להסיק את המסקנה ההפוכה, דהיינו כי בעל מקצוע היה מנסה לגבש דווקא את הבסיס החופשי.
58. איני יודעת מדוע נקטה המבקשת בקו טענות בישראל ההפוך לקו הטענות שננקט בפני משרד הפטנטים באירופה. עם זאת ברור כי הטענות שנטענו שוב אינן מתיישבות זו עם זו.
59. אף מבלי להכריע בשאלה האם יש לראות בהתנהגות המבקשת ככזו היוצרת השתק מלטעון טענות הפוכות בפני פורום אחר בהתאם להלכה שנקבעה בעניין ע"א 513/89 Interlego נ' Exin ואח', פ"ד מח(4) 133, הרי שההנמקה שניתנה בערכאה האירופית על פי טענות המבקשת סותרת את האמור בפניי. במלים אחרות, לא ניתן לטעון כי בעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם הצליחו הממציאים לגבש מלח ועל כן יש בגיבוש הבסיס החופשי משום התקדמות המצאתית ומאידך לטעון כי היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם לא הצליחו לגבש מלח. מכאן שמקובלת עליי עמדת הבוחנת במכתבה כי ניתן להסיק מטענת המבקשת לפיה לא הצליחה לגבש את המלח כי סביר שבעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא את הבסיס החופשי, כפי שעשתה המבקשת שבפניי.

(בקשת פטנט 180336(השגה על החלטת בוחן) HELSINN THERAPEUTICS (U.S.), INC. (מיום 27.10.2015))

הערות:

הליך זה מבהיר את החשיבות שבקו טיעון אחיד בפני רשויות פטנטים שונות. כזכור, גם בדין האמריקאי קיימות חובות גילוי ועצם מסירת פרטים הנסתרים על ידי טענות שנטענו בפני רשויות פטנטים זרות עשויה להוביל לביטול הפטנט. מכאן עולה החשיבות של ניהול הליכי הבחינה בכל הטריטוריות השונות על ידי יד מכוונת אחת המודעת לטענות ולהתרחשויות במדינות השונות.

בקשת הפטנט שנדונה אף ממחישה שלפעמים "תפסת מרובה לא תפסת". אף שהנייר סובל הכל, כתיבת הממסים שלימים התברר כי לא השיגו את המטרה שנתבעה, יצרה קושי משמעותי ברישום הפטנט. לעיתים, ובמיוחד במקום בו מדובר באמצאה שהיא בעיקרה בחירה בנתיב אחד מבין שלל נתיבים ידועים המוכרים לבעל מקצוע מיומן מהתחום, מוטב שלא להרחיב את האמצאה בתיאור וריאציות נוספות שלה.

0

אמונה בתום לב בחוסר תקפות פטנט אינה הגנה מהפרת פטנט עקיפה

בית המשפט העליון האמריקאי נתן היום את פסק דינו בעניין Commil נ' Cisco. במסגרת פסק הדין נקבע כי אף מקום שבו נתבע בגין הפרה עקיפה – בין אם גרם הפרה לפי סעיף 271(b) ובין אם הפרה תורמת לפי סעיף 271(c) – סבור בתום לב כי פטנט מסוים אינו תקף אין בכך כדי להחריג את אחריותו אם ייקבע כי הפטנט תקף.

כידוע, בדיני הפטנטים אין ברגיל כל דרישה ליסוד נפשי ולידיעה כלשהי. כך, ניתן להפר פטנט אף אם אין כל מודעות לקיומו. שונה הדבר לעניין הפרות עקיפות המחייבות אף ידיעה בדבר קיומו של הפטנט והפרתו. בית המשפט העליון הבהיר שאם הנתבע סבר באמת ובתמים כי אין מדובר בהפרה של הפטנט (non-infringement) – יהיה בכך כדי להחריג את אחריותו בגין הפרה עקיפה שכזו. לעומת זאת, אם יסבור הנתבע כי הפטנט אינו תקף (invalid), לא יהיה בכך כדי להחריג את אחריותו.

המסקנה היא כי חוות דעת כתובה בדבר אי-הפרה שווה הרבה יותר מאשר חוות דעת בדבר חוסר תקפות, ככל שהדבר נוגע להפרות משניות.

0

אני והפה הגדול שלי – או על אמירות מיותרות בבקשות פטנט

man with tape on mouth

Anything you say may and will be used against you (cc by-nd Jennifer Moo)

הנטייה לחדד ולהבהיר את מהותה האמתית של ההמצאה בעת עריכת בקשת פטנט היא אומנם אנושית, אך אינה בהכרח מסייעת ולעיתים אף תוביל לפגיעה בהיקף הפטנט. לאורך השנים, בתי המשפט האמריקאים קבעו כי בעצם העבודה שפירוט הפטנט ציין מהי ההמצאה (the invention is; the invention includes; all embodiments of the invention are וכדומה) בעל הפטנט ויתר על זכותו לקבל פטנט רחב יותר. דוקטרינה זו של התכחשות (Disavowal) קובעת כי מקום שבעל הפטנט הצהיר בצורה מפורשת כי ההמצאה מושא הפטנט מאופיינת בצורה זו או אחרת, הצהרה זו תחייב אותו ותמנע כל אפשרות לפרש את תביעות הפטנט בצורה רחבה יותר. 

נביא מספר דוגמאות מהעת האחרונה.

לקריאת המשך המאמר »

0

העליון האמריקאי: הפרה עקיפה – רק אם יש מי שמבצע הפרה ישירה

Limelightבית המשפט העליון האמריקאי דן בערעור על ההחלטה בעניין Akamai נ' Limelight, שם עקפה ערכאת הערעוער הפדראלית את הקשיים הקיימים באכיפת פטנטים על שיטות אשר מבוצעות על ידי מספר גורמים שונים. בית המשפט העליון לא קיבל בהבנה את ההלכה החדשה וקבע כי היא מסרבלת את הדין, תוך שהוא שולח רמזים עבים לכך שמקור הבעיה שנוצרה הוא בהלכה אחרת. יחד עם זאת, בית המשפט העליון סירב להתייחס להלכה האחרת במסגרת הערעור הנוכחי.

פטנט ארה"ב 6,108,703 עוסק במערכת להספקת תוכן (CDN) מבוזרת. תביעה 19 תובעת את השיטה הבאה:

19. A content delivery service, comprising:

replicating a set of page objects across a wide area network of content servers managed by a domain other than a content provider domain;

for a given page normally served from the content provider domain, tagging the embedded objects of the page so that requests for the page objects resolve to the domain instead of the content provider domain;

responsive to a request for the given page received at the content provider domain, serving the given page from the content provider domain; and

serving at least one embedded object of the given page from a given content server in the domain instead of from the content provider domain.

כפי שניתן להתרשם, השיטה דורשת שיכפול של מספר אובייקטי דפים במסגרת CDN מבוזר. אובייקטים מוטמעים בתוך דף מתוייגים של שישויכו לשם המתחם של ה-CDN ולא שם המתחם של האתר. בעקבות כך, כאשר ישנה בקשה לצפות בדף, הדף עצמו מועבר מהאתר ואילו האובייקטים המוטמעים מועברים מתוך ה-CDN.

לקריאת המשך המאמר »

2

פסיקה: השתק עילה ופטנט שתוקן

טיפות עיניים

(by cc-nc Community Eye Health)

מוסכמת יסוד בסיסית היא שהליך שנדון והוכרע לא יידון שוב. כך, לאחר שהוכרעה עילת תביעה מסוימת, בית המשפט לא ישמע את אותה עילת תביעה ביחס לאותם צדדים בשנית, אף אם יש בידי מי מהצדדים טענות חדשות. ערכאת הערעור הפדראלית נדרשה לדון בכלל בסיסי זה כאשר הוא מוחל על תביעת פטנטים. אלא, שבניגוד להליך הרגיל בו גדרי המחלוקת מוגדרים על ידי החוק, בתביעת הפטנטים היקף הזכות מוגדר על ידי תביעות הפטנט. במקרה שהובא בפני בית המשפט, הועלתה השאלה – מה דינה של תביעת פטנטים בין אותם צדדים, ביחס לאותו מוצר מפר וביחס לאותו פטנט, כאשר תביעות הפטנט השתנו?

סנג'ו פיתחה טיפות עיניים העושות שימוש בחומר אנטי-בקטריאלי ואף טרחה ורשמה את פטנט ארה"ב 6,333,045 בגין אמצאה זו. משחברת אפוטקס החלה לשווק גרסה גנרית לטיפות עיניים אלו, הגישה סנג'ו תביעה בגין הפרת הפטנט. בית המשפט קבע כי הפטנט אומנם הופר אך כי לאור הידע הקודם שהוצג התביעות נעדרו התקדמות המצאתית ומשום כך אינן ברות אכיפה.

לקריאת המשך המאמר »

3

פסיקה: בחינה על אתר מחמת גילו של הממציא

תמרור elderly people

(cc by Elliott Brown)

בשנת 2012 תוקן חוק הפטנטים כך שהובהרו העילות המצדיקות בחינה על אתר של בקשת הפטנט. בין עילות אלה מצויה אחת המתייחסת לגילו ולמצבו הרפואי של מבקש הפטנט. אך האם מבקש פטנט זכאי לזירוז בחינת בקשתו מחמת גילו של אחד הממציאים? שאלה זו נדונה והוכרעה לאחרונה על ידי סגנית הרשם, ז'קלין ברכה. בין חמשת הממציאים של בקשת פטנט 216,870 מצוי גם פרופ' שמעון סלוין, אשר יחגוג השנה את יום הולדתו ה-73. אין חולק כי לו פרופ' סלבין היה מגיש בקשת פטנט בגין אמצאתו, הוא היה זכאי מכוח החוק לזרוז בקשת הפטנט שלו לבקשתו. זאת בהתאם להוראת סעיף 19א לחוק הפטנטים:

מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, לבחינת הבקשה על-אתר; יראו כל אחד מאלה, בין השאר, כנימוק סביר: (1) גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש; … (6) יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

אלא, שבעניין בקשת פטנט 870', פרופ' סלבין אינו מבקש הפטנט, אלא אך אחד מהממציאים. מבקשת הפטנט הינה חברת CIMAS הקפריסאית, שהיא בעלת הקניין באמצאה.

לקריאת המשך המאמר »

0

פילוט חדש: בחינה מואצת לבקשות שכוללות מילון מונחים

מילון מרים-וובסטר

(cc by-sa-nc Brian Herzog)

משרד הפטנטים האמריקאי הודיע על פיילוט חדש ומעניין שמטרתו לעודד ממציאים לכלול בבקשות הפטנט שלהם הגדרות מפורשות למונחים המופיעים בתביעות. כידוע, על פי הדין האמריקאי, כאשר קיימת הגדרה מפורשת במסגרת בקשת הפטנט, הגדרה זו שולטת והיא עדיפה על פני המשמעות המקובלת של המונחים או על פני פרשנות סבירה אחרת (ראו, למשל, MPEP 2111.01).

הפיילוט החדש מאפשר לממציא שהגיש בקשת פטנט שכוללת מילון מונחים לבקש בבחינה מואצת של בקשת הפטנט שלו, ללא צורך בתשלום אגרה נוספת. הפיילוט יכנס לתוקף בחודש יוני 2014 וימשך, בשלב הנוכחי, עד לדצמבר 2014. הפיילוט רלוונטי אך ורק לבקשות פטנט שאינן שלב לאומי של בקשת PCT ורק לעניין אמצאות ממומשות מחשב.

פרטים מלאים ניתן לקרוא באתר ה-USPTO או בפרסום הרשמי של התוכנית.

0

סעד הצהרתי: על מי נטל ההוכחה?

הצהרת העצמאות האמריקאית

על מי הנטל להוכיח שההצהרה הנכונה?

על פי הדין האמריקאי, מי שניצב בסיכון של תביעה בגין הפרת פטנט רשאי לפנות לבית המשפט ולעתור לסעד הצהרתי לפיו הוא אינו מפר את הפטנט. ברגיל, אין ספק כי נטל השכנוע מוטל על כתפיו של בעל הפטנט הטוען במסגרת תביעתו כי הפטנט מופר. ברם, במצב שבו קיימת עתירה לסעד הצהרתי שכזו, האם נטל השכנוע נותר על כתפיו או שמא המוציא מחברו עליו הראיה והנטל רובץ לפתחו של מי שפתח בהליך? שאלה דיונית זו התבררה לאחרונה בבית המשפט העליון האמריקאי.

בית המשפט העליון מנה מספר כללים מושרשים בדין האמריקאי, אשר חיבורם יחדיו מוביל לתוצאה ברורה: ברגיל הנטל הוא על בעל הפטנט להוכיח את דבר ההפרה; החוק המאפשר הגשת תביעות לסעד הצהרתי הינו חוק בעל השלכות דיוניות בלבד, ולא מהותיות; ולבסוף, נטל השכנוע הינו רכיב מהותי, להבדיל מדיוני, של עילת התביעה. ובלשונו של בית המשפט:

It is well established that the burden of proving infringement generally rests upon the patentee….We have long considered “the operation of the Declaratory Judgment Act” to be only “procedural,” … And we have held that “the burden of proof” is a “'substantive' aspect of a claim”

שלושת הכללים הללו, כאשר נלקחים יחדיו, מובילים לתוצאה הברורה לפיה הנטל צריך להיוותר על כתפיו של בעל הפטנט גם בהליך של סעד הצהרתי.

לקריאת המשך המאמר »

0

פיילוט PPH נוסף בישראל, והפעם – קוריאה

PPH LOGOרשות הפטנטים הודיעה כי החל מתחילת שנת 2014 יחל פיילוט PPH בן שנה בין רשות הפטנטים הישראלית לבין משרד הפטנטים הקוראיני. במסגרת הפיילוט יתאפשר לזרז בחינה של בקשות פטנט אשר בקשה מקבילה להן אושרה על ידי המשרד המקביל. הפיילוט כולל הן תוכנית ישירה בין המשרדים והן תוכנית המתייחסת לתוצרי המשרדים בתור רשויות בחינה בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT.

תוכנית זו מצטרפת למגוון תוכניות PPH אחרות קיימות.

0

אגרות PCT: תחרות מחירים בין ישראל לארה"ב

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

החל מיוני 2012 רשות הפטנטים הישראלית פעלה כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית לבקשות פטנט בינלאומיות. למן היום הראשון, הרשות הישראלית קבעה מחירים תחרותיים לעומת המחירים שגבו שתי המתחרות האחרות: הרשות האמריקאית והאירופאית. במקום לשלם אגרות בסכומים של 2,000 – 2,500 דולר ארה"ב, רשות הפטנטים הישראלית "שברה" את המחירים וגבתה אגרה בסכום של 3,500 ש"ח בלבד.

במהלך 2012-2013, המשרד שלי העדיף, דרך כלל, להשתמש ברשות הפטנטים הישראלית כרשות החיפוש והבחינה הבינלאומית. הניסיון הוכיח שהמחיר הזול לא היה היתרון היחיד, ובפועל נראה כי זכינו לשיעור נאה של דוחות חיפוש חיוביים מהרשות הישראלית. אין ספק: באתי בגלל המחיר, נשארתי בגלל השירות.

אלא, שבמהלך הימים האחרונים מתברר כי רשות הפטנטים האמריקאית (USPTO) הורידה אף היא, בפועל, את מחיריה בצורה דרסטית. אומנם, ספק רב אם הצעד הזה בוצע בכדי להתחרות דווקא ברשות הפטנטים הישראלית, שכן מדובר במחירים החלים כלפי כל המבקשים הנעזרים בשירותי משרד הפטנטים האמריקאי במסגרת אמנת ה-PCT. יחד עם זאת, מדובר במחיר תחרותי להפליא למחיר הזול שהציעה הרשות הישראלית.

רשות הפטנטים האמריקאית הודיעה כי מעתה ואילך הנחות שניתנו ליישויות קטנות וזעירות יחולו גם לעניין אגרות המשולמות במסגרת אמנת ה-PCT. הנחות אלה הינן הנחות משמעותיות, והן בשיעורים של 50% ליישות קטנה ו-75% ליישות זעירה. כלומר, תחת תשלום של כ-2,000 דולרים, ישות קטנה תוכל לשלם אגרה מופחתת של כ-1,000 דולרים ואילו יישות זעירה תזכה לאגרה של 500 דולרים. בעוד שהאגרה עבור יישות קטנה דומה לאגרה המשולמת לרשות הפטנטים הישראלית (3,500 ש"ח), האגרה עבור יישות זעירה הינה כמחצית סכום זה.

והנה דילמת המחיר עבור הלקוחות הקטנים ומעוטי היכולת – אלו מביניהם הזכאים לסטטוס יישות זעירה עשויים להעדיף הנחה בת כ-500 דולרים על פני שימוש ברשות הפטנטים הישראלית. לאורך השנים היו עליות ומורדות בשירות שנתנה רשות הפטנטים האמריקאית במסגרת מערכת ה-PCT. כך, למשל דוחות חיפוש התעכבו הרבה מעבר למועדם ואף היו מקרים שבהם הרשות האמריקאית לא הנפיקה דו"ח חיפוש כלשהו על אף התשלום ששולם לה. מנגד, 500 דולרים הם סכום לא מבוטל עבור מי שמנסה להקים חברת הזנק רזה או מי שמבקש להסתמך על התקציב שמעמיד לרשותו המדען הראשי.

מעניין יהיה לראות האם רשות הפטנטים תסכים להפחית את אגרת החיפוש הבינלאומית לסכומים נמוכים יותר, ואולי להעניק הנחה של 40% כפי שהיא עושה כיום בהגשת בקשות פטנט חדשות בישראל למי שהמחזור השנתי שלו אינו עולה על 10 מיליון ש"ח. כך או כך, נראה כי שנת 2014 תהיה השנה שבה דילמת המחיר הזו תחזור להעסיק אותנו.

0

פסיקה: מכירה של מוצר ממצה את זכות הפטנט בתהליכים שמבוצעים באמצעותו

מכשיר One Touch של LifeScan

(cc by-sa David-i98)

מודל עסקי מקובל של עסקים רבים הוא למכור בהנחה, ולפעמים אפילו לתת בחינם, מוצר מסוים מתוך כוונה להשיג רווחים בשוק משני של מוצרים מתכלים. דוגמה בולטת למודל כזה קיימת בשוק המדפסות שם חברות מוכרות את המדפסות עצמן במחירים נמוכים מתוך רצון להרוויח במכירת הדיו. למעשה, יש היגיון כלכלי רב במודל הזה, שכן לאחר שהלקוח רוכש מדפסת מסוימת, הוא לא ימהר להחליף אותה וירכוש דיו עבורה במשך תקופה ניכרת. ככל ששולי הרווח ממכירת המוצרים המתכלים הוא גבוה, המודל הזה עשוי להיות רווחי ביותר. אלא, שאליה וקוץ בה, שכן עצם מכירת המכשיר עשוי למנוע אפשרות לאכוף פטנטים.

במקרה אחד שנדון לאחרונה בערכאת הערעור הפדראלי נבחן עניינה של חברת LifeScan המייצרת מכשירים למדידת רמת גלוקוז בדם לחולי סוכרת. מכשירים אלה עושים שימוש בסטריפים – מעין חתיכות נייר קטנות שתפקידן לספוג את טיפת הדם במסגרת המדידה. החברה מוכרת את מכשיריה במחיר הנמוך ממחיר העלות ובמרבית המקרים אף נותנת בחינם את המכשיר עצמו בחינם עם מספר דוגמיות לנסיון. תחת גריפת רווחים ממכירת המכשיר, החברה מקווה להרוויח ממכירת הסטריפים המתכלים באם החולה יבקש להמשיך ולהשתמש במוצר. אף שהמודל העסקי מבוסס על הסטריפים, החברה לא הצליחה לרשום פטנט עליהם, אלא נאלצה להסתפק בפטנט על השיטה למדידת רמת הדם. בפועל, לחברה קמו מתחרות אשר התחילו למכור סטריפים תואמים למכשיריה שלה ונגסו ברווחי החברה. כיוון שכך, החברה ביקשה להגן על עצמה, וכיוון שהסטריפים שנמכרו נועדו לשימוש במסגרת השיטה מוגנת הפטנט שלה, היא ביקשה לאכוף את זכותה וטענה להפרות עקיפות על ידי חברה מתחרה שכזו.

לקריאת המשך המאמר »

0

האם ניו זילנד ביטלה פטנטים על תוכנה?

שבב מחשבהתקשורת רעשה השבוע כאשר סיפרה לכולנו שניו זילנד ביטלה את האפשרות לרשום פטנטים על תוכנה. כלכליסט ודה מרקר הכריזו על מותו של פטנט התוכנה בניו זילנד, ואף הסבירו שמדובר בפתרון אלגנטי לדרישה הנובעת מאמנת הטריפס שלא להפלות סוגי טכנולוגיות.

כבר בעבר התייחסתי להצעת חוק זו והסברתי שעל פניו, הדברים אינם כה ברורים. נראה כי גם לאחר שהחוק תוקן, הסוגיה אינה כה ברורה כפי שהעיתונות מציירת אותה.

לקריאת המשך המאמר »

4

פסיקה: טעות בדין אינה סיבה סבירה לאי תשלום אגרת חידוש במועד

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

האם שגיאה של עורך פטנטים בהבנת הדין הינה סיבה סבירה לאי תשלום אגרה במועדה? סגנית רשם הפטנטים נדרשה לסוגיה זו לאחרונה והכריע כי במצב שכזה בעל הפטנט עומד בפני שוקת שבורה.

פטנט 184177 בגין טורבינת רוח רב כיוונית ניתן בישראל על בסיס בקשת פטנט בינלאומית (בקשת PCT). בקשת הפטנט הבינלאומית הוגשה ביום 14.12.2005. כשנתיים וחצי לאחר מכן, בחודש יוני של שנת 2007, הגישה המבקשת את השלב הלאומי של בקשת הפטנט בישראל. פטנט ישראלי ניתן, אך כאשר הגיעה השעה לשלם את אגרת החידוש בחלוף שש שנים – לא הועבר כל תשלום והפטנט הוזנח.

מתברר, כי עורך הפטנטים אשר ייצג את בעלת הפטנט סבר בטעות כי מניין שש השנים נספר מיום הגשת השלב הלאומי – בשנת 20107 – ולא מיום הגשת הבקשה הבינלאומית בשנת 2005. כיוון שכך, רק בבואם לשלם את אגרת החיודש באיחור של למעלה משנתיים, התגלתה הטעות והוברר כי הפטנט הוזנח זה מכבר.

לקריאת המשך המאמר »

2

פוסט אורח: אסור למנוע רישום פטנט על גנים

אורן הרמן, פרופסור להיסטוריה של המדע באוניברסיטת בר אילן, כותב במוסף הארץ האחרון על אחד ממשפטי הפטנטים החשובים והמרתקים של העת האחרונה, הוא התיק שנדון בימים אלו בפני בית המשפט העליון של ארה"ב בנושא הפטנטים של חברת Myriad על הגנים BRCA1 ו- BRCA2 שמקודדים למוטציה המגבירה את הסיכון להתפתחות סרטן השד, אשר מאפשרים מצדם לחברה למעשה לנכס לעצמה בלעדית כל שימוש מסחרי של הבדיקה לגילוי הסבירות ללקות במחלה (אותה היא מציעה לכל דכפין תמורת תשלום, בסך של 3,000 דולר).
הסקירה המקיפה של הרמן, המתפרסת על כמעט שלושה עמודים, כתובה אמנם בכישרון לא מבוטל ובשפה בהירה וקולחת, המשתדלת ואולי אף מצליחה להנגיש להדיוטות את התפיסות והתובנות המדעיות המורכבות של הביולוגיה המולקולרית שברקע הסכסוך המשפטי; עם זאת, בהיבט הדוקטרינרי של מוסד הפטנט ומהותו והכללים המקובלים על פיהם הוא מתנהל מקדמת דנא, למרבה הצער היא מפספסת לחלוטין – כשהתוצאה הבלתי נמנעת היא החלשה משמעותית של הטיעון הכללי שהרמן מנסה לקדם, אף על פי שחלק מהנקודות שהוא מעלה הן בהחלט תקפות, כשלעצמן.
בשולי החלק הראשון של הרשימה, לאחר ההקדמה הפותחת, המוקדש לתיאור עקרונות היסוד של דיני הפטנטים בארה"ב כפי שהם משתקפים מן ההיסטוריה החקיקתית וההלכה הפסוקה שם, לפיהם רעיונות ותגליות 'עירומים' לא יהוו נושא לפטנט בפני עצמם, אלא רק היישום שלהם לחיי המעשה עשוי להיות כשיר – הרמן משחית לא מעט מילים ודיו כדי להסביר שהגנים העומדים במרכזם של הפטנטים של Myriad אינם אלא סוג כזה של תגלית, נטילה של חומר המצוי בטבע כמות שהוא, בלא השקעת כל מאמץ מיוחד או ביצוע פעולה יוצאת דופן בו לאחר מכן, אשר על פי אותם עקרונות היתה צריך לכאורה להיפסל מרישום כפטנט. בחלק השני, לעומת זאת, הרמן מתאר באריכות ובפירוט דקדקני עד להחריד את נסיבותיו של מקרה אחר וותיק יותר שהצדיקו לטעמו רישום פטנט על גן – מדובר במחקר המורכב, הארוך והמתיש שערכו עובדי חברת Amgen לפני כשלושים שנה (ומן הסתם בתנאים נחותים בהרבה מאלו שעמדו לרשות חוקרי Myriad, על ספו של האלף השלישי לספירה) לצורך איתורו של גן האחראי ליצירת ההורמון אריתרופואטין ופיתוח תרופה לאנמיה המבוססת עליו.

לקריאת המשך המאמר »

0

העליון: זכות יוצרים אינה מגינה על המצאות

(cc by-nc-nd barnism)

למר זיסו היה רעיון מצוין. כידוע, בכדי לעודד בעלי כלבים לאסוף אחר כלביהם,  הטילו חוקי העזר העירוניים חובה שכזו. אך אליה וקוץ בה – בכדי שניתן יהיה להעניש את העבריין, יש לתפוס אותו (או את כלבו) בשעת מעשה. מר זיסו מצא פתרון מצוין – כאשר פקח ימצא "מוקשים" ברשות הרבים, הוא יוכל לאתר את העבריין באמצעות לקיחת דגימת ד.נ.א והשוואתה למאגר של כלבים רשומים. עיריית פתח תקווה, תאמינו או לא, חשבה שזה רעיון מצוין. אלא, שהיא שמעה את מר זיסו, והחליטה ליישם את אותו הרעיון בעצמה. 

בעקבות כך, זיסו פנה לבית המשפט המחוזי וביקש סעד. בית המשפט המחוזי של מחוז מרכז קיבל את התביעה והצהיר כי זיסו בעל זכויות היוצרים ברעיון של איתור כלבים באמצעות בדיקות ד.נ.א בצואה.

עתה, נדון העניין בפני בית המשפט העליון שקיבל את הערעור של עיריית פתח תקווה וקבע חד משמעית – זכות היוצרים לא יכולה להגן על הרעיון של זיסו.

לקריאת המשך המאמר »

2

אי תשלום אגרה משיקולים של כדאיות כלכלית אינה מאפשרת החזרת תוקף הפטנט

מר אלי תייר היה הממציא והבעלים של פטנט 148847, שכותרתו "יתד סיפרלית". כאשר הגיעה השעה לחדש את תוקף הפטנט, היה המבקש נתון תחת אילוצים תקציביים, אשר הטילו הספק את המשך השימוש המסחרי במוצר מושא הפטנט. כיוון שכך, האגרה לא שולמה והפטנט פקע.

לאחר שהתקופה הקשה עברה, מר תייר עשה מאמצים, וככל הנראה אף הצליח, להחזיר את השימוש במוצר בשוק המסחרי. מכאן שהוא עתר להחזרת תוקפו של הפטנט.

הבקשה נדונה בפני סגנית רשם הפטנטים, אשר מצאה לנכון לדחות את הבקשה.

בקשה להחזרת תוקפו של פטנט מתבססת על הוראת סעיף 60 לחוק הפטנטים:

60. שוכנע הרשם כי אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבות סבירות, כי בעל הפטנט לא רצה בפקיעת תוקפו של הפטנט, וכי הבקשה להחזר תקפו של הפטנט הוגשה סמוך ככל האפשר לאחר שדבר אי-התשלום נודע לבעל הפטנט או למי שאחראי מטעמו לתשלום האגרה, יורה על פרסום הבקשה באינטרנט לאחר ששילם בעל הפטנט את אגרת החידוש שלא שולמה.

כלומר, ישנן שלוש דרישות נפרדות: (1) האגרה לא שולמה בשל סיבה סבירה, (2) בעל הפטנט לא רצה בפקיעת תוקפו של הפטנט, ו-(3) העדר שיהוי בהגשת הבקשה לאחר שנודע על אי התשלום.

סגנית הרשם ציינה:

"אי תשלום מכוון של אגרת חידוש בשל שיקולים של כדאיות כלכלית, אינו יכול להוות סיבה סבירה כמשמעותו בסעיף 60 לחוק. לא בכדי קבע המחוקק מספר נקודות זמן בחיי הפטנט, בהן על בעל הפטנט להחליט האם יש בו תועלת לצד עלות תחזוקתו. להחלטה זו השלכות על זכויותיהם של בעל הפטנט ושל הציבור. אם החליט בעל הפטנט במודע כי אינו מעוניין עוד בפטנט, אין מתקיימות ההצדקות שבבסיס מנגנון החזרי התוקף שבחוק, אשר נועד להקל עם בעלי פטנט שרצו בהמשך חיי הפטנט, אך נכשלו בכך מסיבות שונות, כגון טעויות אנוש."

כלומר, אילוצים תקציביים לא יכולים להוות סיבה סבירה לאי תשלום האגרה, ומקום ובו הסיבה שבגינה לא שולמה האגרה נובעת משיקולים מסחריים-כלכליים, הפטנט לא יוכל עוד לחזור לתוקף.

(פטנט 148847 (בקשה להחזר תוקף) אלי תייר (אתר הרשות, 7.04.2013))

3

ביטול פטנט על ידי בעליו

חוק הפטנטים מאפשר לכל אדם החפץ בכך, לעתור לביטול הפטנט. אלא, שכאשר מדובר בבעל הפטנט עצמו, להבדיל מכל צד שלישי, החוק מאפשר לו לבקש את ביטול הפטנט אף מבלי שיש עילה לכך. יתר על כן, בידי בעל הפטנט החופש לבחור את האופן שבו הפטנט יסיים את חייו: הראשון, בטלות – משמעה, ביטול הפטנט באופן רטרואקטיבי כאילו לא היה קיים מעולם. השני, מחיקה – ביטול הפטנט מכאן ולהבא.

ההסדר האמור קבוע בסעיף 73א לחוק הפטנטים:

(א) בוטל פטנט סופית על פי בקשת בעל הפטנט, ירשום הרשם את דבר הביטול בפנקס, ורואים את הפטנט כאילו לא ניתן.
(ב) נמחק פטנט סופית על פי בקשת בעל הפטנט, ירשום הרשם את דבר המחיקה בפנקס ורואים את הפטנט כאילו נמחק ביום הגשת הבקשה לפי סעיף 73(א).

כאמור, במקרה של בקשת ביטול או מחיקה על ידי בעל הפטנט, אין צורך להראות פגם משפטי במתן הפטנט. מדובר במעין זניחה אקטיבית של הזכות המשפטית והשמתה בחזקת הרבים. כיוון שיתכן וישנם צדדים שלישיים המסתמכים על הקניין שיש לבעל הפטנט בפטנט, דוגמת מי שמחזיק ברישיון, בשיעבוד או בזכות דומה, החוק קובע כי בקשת ביטול תפורסם ברבים בכדי שמי שעשוי להיפגע מביטול הפטנט יוכל להביא את עמדתו בפני רשם הפטנטים.

נדמה שזה אך ברור מאילו כי אין שימוש רב בסעיף 73 לחוק הפטנטים. השארתו של פטנט בתוקפו אינה כרוכה בהוצאות כלשהן, מלבד אגרות חידוש. מי שמבקש לזנוח מחמת חיסכון כיס, עשוי פשוט להימנע מתשלום אגרות החידוש במועדן. הגשת בקשה לביטול – שלרוב מוגשת על ידי עורכי פטנטים – דווקא כרוכה בהוצאות.

והנה, לאחרונה, הוגשה בקשה מעין זו לרשם הפטנטים.

בעניינה של חברת GENENTECH INC עתרה האחרונה לביטול פטנט מס' 175885 שכותרתו "נוגדן, חלקי נוגדן, שיטה להכנתו ושימושים של הנוגדן". סגנית הרשם קבעה כי הבקשה תפורסם וככל שלא יהיו התנגדויות, הפטנט יבוטל.

באותו עניין התעוררה סוגיה משנית והיא המועד שבו הוגשה בקשת הביטול לרשות הפטנטים. בעלת הפטנט טענה כי הוגשה בקשה קודמת שלא טופלה. סגנית הרשם דחתה טענה זו בהעדר ראיות לקיומה של בקשה קודמת, אך העירה כי ממילא אין לתאריך הגשת הבקשה כל נפקות מחמת שמדובר בבקשה לביטול רטרואקטיבי של תוקף הפטנט כאילו לא ניתן. זאת, למעשה, להבדיל מבקשת מחיקה בה תוקף המחיקה מתחיל ממועד הגשת הבקשה ואילך.

ההחלטה אינה מציינת מדוע בעלת הפטנט מבקשת את ביטולו.

(בקשה לביטול פטנט 175885 GENENTECH, INC (אתר הרשות, 24.04.2013))

4

מופת של תגובה לבוחן שלא תשלחו

כל עורך פטנטים מכיר את תחושת התסכול של דחייה לא מוצדקת של בקשת פטנט. לא אחת הדחייה עשויה לחזור גם לאחר תגובה מפורטת והסבר מנומק. בניגוד להליך משפטי רגיל, המנוהל כנגד צד שני ומתברר על ידי גוף מכריע אובייקטיבי, במסגרת הליך בחינת הפטנט, מי שעומד מנגד – בוחן הפטנטים – הוא גם הגוף המכריע (לפחות עד הערעור). בגלל זה, תוכן התגובה שפורסמה במסגרת בלוג Patently-O היא חריגה על אף שהתחושה של מי שכתב אותה בוודאי אינה זרה למרבית עורכי הפטנטים.

אחרי שהבקשה נדחתה בטענות שהגדישו את הסאה, עורך הפטנטים שלח את התגובה הבאה:

REMARKS: Are you drunk? No, seriously…are you drinking scotch and whiskey with a side of crack cocaine while you "examine" patent applications? (Heavy emphasis on the quotes.) Do you just mail merge rejection letters from your home? Is that what taxpayers are getting in exchange for your services? Have you even read the patent application? I'm curious. Because you either haven't read the patent application or are… (I don't want to say the "R" word) "Special."

Numerous examples abound in terms of this particular Examiner not following the law. Clearly, the combination of references would render the final product to be inoperable for its intended use. However, for this Special Needs Examiner, logic just doesn't cut it. It is manifestly clear that this Examiner has a huge financial incentive to reject patent applications so he gets a nice Christmas bonus at the end of the year. When in doubt, reject right?

Since when did the USPTO become a post World War II jobs program? What's the point of hiring 2,000 additional examiners when 2,000 rubber stamps would suffice just fine? So, tell me something Corky…what would it take for a patent application to be approved? Do we have to write patent applications in crayon? Does a patent application have to come with some sort of pop-up book? Do you have to be a family member or some big law firm who incentivizes you with some other special deal? What does it take Corky?

Perhaps you might want to take your job seriously and actually give a sh.t! What's the point in having to deal with you Special Olympics rejects when we should just go straight to Appeals? While you idiots sit around in bathtubs farting and picking your noses, you should know that there are people out here who actually give a sh.t about their careers, their work, and their dreams.

Your job is not a joke, but you are turning it into a regular three ring circus. If you can't motivate yourself to take your job seriously, then you need to quit and let someone else take over what that actually wants to do the job right.

אישית, אם אני הייתי כותב את התגובה הזו, אז כנראה שלא הייתי שולח אותה למשרד הפטנטים, אבל בטוח הייתי ממסגר אותה על הקיר. או לפחות בבלוג Patently-O.

(מקור: Patently-O)

3

פוסט אורח: ביהמ"ש העליון: היקף הגנת הפטנט יפורש בצמצום לערכים המספריים שצוינו בתביעה תלויה

(cc by-sa Downtowngal)

יצרנית הרעפים חסין אש תבעה את המתחרה קוניאל על הפרת שני פטנטים שלה, הנוגעים לתהליך ייצור משופר של רעף עמיד מתערובת חרסיות או חרסית ובזלת הנשרפות בטמפרטורה נמוכה – זאת לאחר שנמצא כי המבנה הקריסטלוגרפי של המוצר המואשם חופף לזה של המוצר המוגן בפטנט. ביהמ"ש המחוזי דחה את התביעה, בקבעו כי הרכב חומרי הגלם במוצר המואשם ויחס כמויותיהם שונה מן המופיע במסמכי הפטנטים ולכן הוא אינו מפר אותם. בנוסף הוצב סימן שאלה לגבי תוקפו של אחד הפטנטים, לאור פרסום קודם בפטנט יפני שתיאר ייצור כלי חרס מבזלת וחרסית בחשיפה תרמית מופחתת. 

הערעור נסב הן על הפרשנות הצרה שהעניקה הערכאה הראשונה להגדרת האמצאה – לרבות הקביעה כי לא מדובר באמצאה שהיא תהליך ולכן כלל העברת נטל ההוכחה לא חל לגביה – והן על המשקל נמוך שיוחס לחוות הדעת של העדים המומחים מטעם בעלת הפטנט, עקב הקשרים ביניהם ומעורבות בהליכי הפיתוח והרישום.

לקריאת המשך המאמר »

0

כללי ברירת הדין ב-AIA והחרפת בעיית הפרוביזיונאל

(cc by-nc-sa Jack Snell "Snappy Jack")

רפורמת הפטנטים האמריקאית נועדה בראש ובראשונה, כך מספרים לנו, לבטל את עיקרון first to invent ולהתאים את השיטה האמריקאית לשיטה הנהוגה בשאר העולם לפיה ידו של מבקש הפטנט הראשון היא על העליונה. שינוי משמעותי זה בא לידי ביטוי בהגדרת הידע הקודם שלאורו נבחנות שאלות החדשנות וההתקדמות ההמצאתית של האמצאה בגינה מתבקש פטנט. אלא, ששינוי מעין זה אינו יכול לחול רטרואקטיבית באשר יהיה בו כדי לפגוע בזכויותיהם של מי שכבר הגישו את בקשתם בעבר. כנהוג בעניינים שכאלה, הרפורמה, אשר עוגנה בחוק המוכנה America Invents Act, קובעת כללי ברירת דין עבור בקשות פטנט ופטנטים, אשר קובעים האם חל על בקשת פטנט פלונית הדין החדש או שמא הדין הישן. כללים אלא, כפי שאבקש להראות, עשויים להחריף את הבעיה הקיימת למי שמגיש בקשות פטנט מסוג פרוביזיונאל במידה ובהגשת בקשת הפטנט המלאה יתווסף חומר נוסף שלא נכלל בבקשה הארעית.

לקריאת המשך המאמר »

3

מגן חדש נגד טרולי פטנטים

קפטן אמריקה נגד טרולי פטנטים?
(cc byPop Culture Geek)

בפעם האחרונה שS.H.I.E.L.D יצאו למלחמה, זה היה נגד לוקי וחבורת החייזרים המוזרה שלו. בהנחיית המנהל החדש שלהם, ברק אובמה (נשיא אפרו-אמריקאי  ראשון זה ללא ספק כוח על שווה במיוחד), הם הולכים להילחם עכשיו בטרולי הפטנטים

הצעת חוק חדשה הובאה לאחרונה לקונגרס האמריקאי. מעצבי ההצעה כינו אותה Saving High-Tech Innovators from Egregious Legal Disputes Act ובכך הצליחו במשימה לייצר לה שם מקוצר מגניב במיוחד: S.H.I.E.L.D. במסגרת ההצעה, טרולי פטנטים יתקלו במהמורות חדשות אם יבקשו לאכוף את הפטנטים שלהם במסגרת הליך משפטי.

לקריאת המשך המאמר »

4

המצאה שלא עובדת: על דרישת היעילות בדין הישראלי

(cc by-nc-sa mliu92)

בין שלל הדרישות לכך שאמצאה תהיה כשירה לפטנט, מצויה דרישה אחת בה לא מרבים לדבר: דרישת היעילות. במסגרת פוסט זה נתייחס לדרישה הזו ונראה כי מדובר בדרישה שסף המעבר שלה נמוך, אך עשוי להכשיל את מי שלא ער לקיומה.

סעיף 3 לחוק הפטנטים מחייב כי בכדי שאמצאה תהיה כשירה לפטנט עליה להיות "מועילה". בניגוד למונחים אחרים המופיעים בסעיף, מונח זה לא זוכה לפירוש או איזכור נוסף בחוק. כיוון שכך, בתי המשפט נאלצו לפתח את המשפט ולהבהיר מהי אמצאה יעילה.

האם מנוע בעל תצרוכת בנזין גבוהה יכול להיות יעיל חרף טבעו הבזבזני? התשובה לשאלה זו, מתסבר – פשוטה, והכל תלוי במטרת האמצאה. אמצאה יעילה, קובעת הפסיקה, היא אמצאה אשר לא רק מבטיחה, אלא גם מקיימת. אמצאה יעילה היא אמצאה שפועלת להשגת המטרה שהובטחה במסגרת בקשת הפטנט. על המבקש מוטל הנטל להציג, במפורש או במשתמע, מטרה אשר האמצאה משיגה. די לה לאמצאה כי תשיג את המטרה המוצהרת בכדי שתחשב יעילה. בעניין של אותו מנוע בזבזני – ככל שהמטרה של המנוע מושגת, האמצאה יעילה חרף חוסר יעילותה האנרגטי.

לקריאת המשך המאמר »

0

עבדות ופטנטים: למי שייכת האמצאה של עבד?

בתקופה שלפני מלחמת האזרחים של ארה"ב, המשטר האמריקאי הכיר גם בקניין על בני אדם. כך, אדם אחד יכל להיות בעליו של אדם אחר – עבד. עם זאת, מסתבר, שבאותה תקופה חשוכה האדונים לא יכלו להינות מכל פירות העמל של העבדים שבבעלותם.

תחת דיני הפטנטים האמריקאים, רק הממציא המקורי והאמיתי זכאי כי הפטנט ירשם בשמו. כך למשל, בארה"ב אמצאות שירות של עובדים קמות לקניין העובד. גם במקרה שבו יש חובה חוזית או חובה מכוח המשפט המקובל להעביר את הבעלות בפטנט למעסיק, הקניין קם לטובת העובד והוא נאלץ להמחות אותו לאחר. מסתבר שהמצב עם עבדים (slaves) להבדיל מעובדים – אינו שונה בהרבה, אלא שלאור העובדה שעבדים לא היו זכאים לזכויות על פי דין, גם בעלי העבדים יצאו קירחים וללא בעלות באמצאה.

כך, התרחש במקרה של בן מונטגומרי, עבד אפריקאי-אמריקאי, שהיה בבעלותו של ג'וזף דיוויס. מונטוגמרי המציא מדחף לסירות המויעד לשימוש במים רדודים. דיוויס ביקש לרשום על האמצאה הזו פטנט, אלא שמשרד הפטנטים סירב להעניק את הפטנט. בתחילה, כאשר הבקשה הוגשה בשמו של מונטגומרי, הבקשה נדחתה מחמת שלא היו לו זכויות שבדין. לאחר מכן, כאשר בקשת רישום הפטנט הוגשה בשמו של דיוויס, תוך שהוא מציין שהעבד מונטגומרי הוא הממציא, הבקשה סורבה מחמת שהוא לא הממציא האמיתי. כלומר, פועל יוצא של המשטר המשפטי שהיה נהוג באותה תקופה – אף אחד לא יכל לזכות לבעלות על האמצאה של העבד מונטגומרי. מי שהיה ער לצרה של דיוויס, היה אחיו, ג'פרסון שגם הוא ניסה את מזלו ברישום אותו פטנט ונכשל. כנראה שמסיבה זו, כאשר ג'פרסון נהפך לנשיא הראשון (והיחיד) של הקונפדרציה, הוא דאג לחוקק חוק פטנטים שיצר קונסטרוקציה משפטית שאיפשרה לבעלי העבדים לזכות בפטנטים של עבדיהם.

אז בפעם הבאה שיספרו לכם שמעסיק שמשלם שכר עבודה זכאי לקבל בעלות מלאה ומוחלטת על פטנטים של עובדים, תזכרו שאפילו במקרה הקיצון של העבדים – זה לא היה כל כך ברור מאילו.

(לקריאה נוספת: How the Patent Office Helped to End Slavery)

0

פטנטים שלא ראו אור יום

רן לוי חוזר לדבר על פטנטים בכתבה שפרסם ב-YNET, והפעם פטנטים שלא מומשו. אין יותר מדי בשר בכתבה עצמה, כמה אנקדוטות, לא יותר מכך: מתקן סיוע בזמן לידה, חומר שמכופף גלים מסביבו, הולודק נוסח מיקרוסופט, וחיישנים אופטיים לזיהוי מחוות (gestures) ההופכים כל משטח לדמוי משטח מגע. רן לוי, כדרכו, מעביר את התוכן בצורה נעימה ומהנה.

0

הודעת הסתלקות מיותרת: טעות שלא ניתן לתקן בהנפקה מחדש של פטנט אמריקאי

תחת הדין האמריקאי, לאחר שפטנט ניתן ישנה אפשרות לבצע הנפקה מחדש של הפטנט (reissue) וזאת בכדי לתקן טעויות שהתרחשו בעת הרישום. הנפקה מחדש מאפשרת אפילו להרחיב את היקף המונופולין של הפטנט, וזאת בתנאי שהבקשה מוגשת בתוך שנתיים מיום מתן הפטנט.
עם זאת, לא כל טעות ניתנת לתיקון באמצעות הנפקה מחודשת, כפי שימאצאקי למד על בשרו. בתחילת תהליך הרישום הוגשה הודעת הסתלקות – terminal disclaimer – אשר במסגרתה ויתור בעל הפטנט על חלק מתקופתו כך שהוא יפוג ביחד עם פטנט אחר, קודם (פטנט ארה"ב 4,581,476). עם זאת, לאחר תיקון משמעותי בתביעות, הוגשה עתירה לביטול הודעת ההסתלקות. בטרם משרד הפטנטים התייחס לעתירה, ניתן אישור לרישום הפטנט, דמי ההנפקה שולמו, והפטנט ניתן (פטנט ארה"ב 6,180,991). או אז קבע משרד הפטנטים כי לאחר שהפטנט כבר ניתן, אין אפשרות לבטל את הודעת ההסתלקות. במקרה הקונקרטי הזה, ההבדל הוא עצום: במקום שהפטנט יפוג בשנת 2003, ביטול הודעת ההסתלקות יאפשר לפטנט לפוג רק בשנת 2018.
בשנת 2004, הגיש ימאצאקי בקשה להנפקה מחדש ובה ביקש לתקן את הפטנט כך שהודעת ההסתלקות תבוטל. גם בקשה זו טופלה בעצלתיים ובשנת 2007 נדחתה. ערעור שהוגש נדחה וימאצאקי נאלץ לפנות לערכאת הערעור של בית המשפט הפדראלי. ערכאה זו קבעה כי אין ביכולתה לסייע. הוראת סעיף 251, המאפשרת הגשת בקשה להנפקה מחדש, קובעת כי הפטנט החדש יונפק לתקופה שנותרה לפטנט המקורי, ואילו סעיף 253 קובע כי הודעת ההסתלקות נכללת בתוך תקופת המונופול של הפטנט המקורי. שילוב שתי הוראות אלו, קבעה ערכאת הערעור, מלמדת כי בקשה להנפקת פטנט מחדש אינה מאפשרת להאריך את תקופת הפטנט באמצעות ביטול הודעת הסתלקות.
המסקנה היא שבקשה להנפקה מחדש מאפשרת לבצע דברים רבים. ניתן לתקן שגיאות בניסוח תביעות הפטנט, ואף שגיאות המצמצמות את המונופולין ללא הצדקה. עם זאת, התיקון לא יוכל לשנות את תקופת הפטנט שניתנה.
((In re Yamazaki (Fed. Cir. 2011)

0

כשבעל פטנט משחק משחקים או איך פייזר איבדה את הפטנט שלה על הויאגרה בקנדה?

פייזר כנראה כבר לא תנסה תעלול שכזה עוד פעם. בית המשפט העליון בקנדה קבע בפה אחד כי הפטנט הקנדי בגין תרופת הויאגרה הרווחית שלה אינו בתוקף עוד. הסיבה: פייזר לא חשפה את האמצאה שלה במסגרת בקשת הפטנט.

יש שרואים בפטנט כעסקה בין הממציא לבין הציבור שבמסגרתה שני הצדדים מרוויחים. הממציא זוכה בפטנט רשום ובזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש באמצאה שלו לתקופת זמן קצובה. מן העבר השני, הציבור זוכה בחשיפת המידע ובקידום הידע האנושי כבר היום, ובאפשרות להשתמש בידע זה ממש לכשהפטנט יפוג. בית המשפט העליון הקנדי קבע שפייזר פשוט לא עמדה בצד שלה בעסקה:

" However, the public’s right to proper disclosure was denied in this case, since the claims ended with two individually claimed compounds, thereby obscuring the true invention. The disclosure failed to state in clear terms what the invention was. Pfizer gained a benefit from the Act — exclusive monopoly rights — while withholding disclosure in spite of its disclosure obligations under the Act.

לקריאת המשך המאמר »

1

כנס: זכות העובד לקבלת תגמול בגין אמצאת שירות

ביום חמישי, 1.11.2012, יתקיים אירוע פתיחת שנת הלימודים של המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה. האירוע יעסוק בזכותו של העובד-הממציא לתגמול בגין אמצאותיו, בפרט בעקבות פסק הדין בעניין ד"ר בייר נ' פלוראליטי.

אני אשתתף בפאנל בכנס, ביחד עם ראש רשות הפטנטים, אסא קלינג, ועו"ד ברי לבנפלד ממשרד יגאל ארנון.

למעוניינים, ניתן להירשם באמצעות אתר הכנס.

1

פסיקה: הפרה תורמת אינה דורשת קיומה של הפרה ישירה

ערכאת הערעור הפדראלית נדרשה לדון, בהרכב מלא, בשני תיקים שנגעו לסוגיה של הפרה במשותף (Joint Infringement). בשני המקרים, Akamia ו-McKesson, אף שכל הצעדים של תביעות הפטנט בוצעו, נקבע כי לא בוצעה הפרת פטנט. הסיבה לקביעה זו היתה שהצעדים בוצעו על ידי מספר גופים, כאשר נקבע שלא היה אחד אשר שלט והנחה את כל התהליך. התוצאה היתה שהיכולת לעקוף תביעות פטנט מסוג זה היתה קלה במיוחד, אלא אם עורך הפטנטים ניסח את התביעות בצורה שתתייחס לשחקן אחד מיני רבים.

בדיון הנוסף, בהרכב מלא שאינו כבול לתקדימים הקודמים של אותה ערכאה, דעת הרוב החליטה שלא להחליט בסוגיה שהובאה לפתחה. במקום להתייחס לסוגיה של הפרה במשותף, בית המשפט בחן את הסוגיה של הפרה תורמת לפי סעיף 271(b) וקבע כי במקרים מעין אלה לבעלי הפטנטים יהיה מזור באמצעות הגשת תביעה כנגד מי שגרם להפרה. ברוב דחוק של 6 נגד 5, נקבעה הלכה חדשה שספק אם תעמוד ללא בחינה מחודשת של בית המשפט העליון.

לקריאת המשך המאמר »

0

אפל נ' סמסונג: ראיון עם מושבע

אפל ניצחו, כולם כבר יודעים, והמושבעים קבעו להם מעל למיליארד דולר פיצויים. קביעה נוספת, חשובה לא פחות, היא שההפרות נעשו ביודעין והשופט יוכל להגדיל את הפיצויים עד כדי פי שלוש.

עכשיו, אחרי שמשפט המושבעים נגמר, אפשר לדבר ולראיין אותם. בראיון שנתן יו"ר המושבעים ל-BBC, התברר הרקע הטכנולוגי הנרחב שלו. ולוין הוגן הוא CTO בחברת מולטיקאסט לאבס שמפתחת טכנולוגיה להפצת וידיאו על גבי הרשת. הוגן מספר עד כמה התכתובות הפנימיות של סמסונג, שבהן הם התייחסו לדימיון בין המוצר שלהם לשל אפל, היו משמעותיות מבחינת המושבעים.

בנוסף, ולא פחות חשוב הוא מסביר מדוע הם חשבו שעל אף הידע הקודם באמצאות של אפל היתה התקדמות המצאתית:

And in example after example, when we put it to the test, the older prior art was just that. Not that there's anything [wrong] with older prior art – but the key was that the hardware was different, the software was an entirely different methodology, and the more modern software could not be loaded onto the older example and be run without error.

את הנימוק שלו לשאלה מדוע לא נפסקו פיצויים גם לסמסונג, הסביר הוגן בפשטות:

What was key to us… is that [the technologies] had to be interchangeable.

And so consequently, when we looked at the source code – I was able to read source code – I showed the jurors that the two methods in software were not the same, nor could they be interchangeable because the hardware that was involved between the old processor and the new processor – you couldn't load the new software methodology in the old system and expect that it was going to work. And the converse of that was true.

רק בכדי להבהיר נקודה שנדמה לי שהיא ברורה – נראה שהמושבעים בחנו מימוש אחד לעומת מימוש אחר. לעומת זאת, היה עליהם דווקא לבחון מימוש אחד למול תביעות הפטנט.

על פניו, נראה שהמושבעים השתמשו במבחן מחמיר ביותר לחיבור של פרטי ידע קודם – דרישה שניתן יהיה לחבר את הפרטים ללא שינוי ושהם יעבדו. בוודאי שזה אינו הסטנדרט המקובל בתחום, שכן ברור שניתן לבצע אי-אלו התאמות בכדי לחבר בין שני הפרסומים. למעשה, אני מאחל לי וללקוחותיי למצוא בוחני פטנטים שמשתמשים בסטנדרט הכל כך מחמיר הזה לחיבור של פרטי ידע קודם, שכן המבחנים הנהוגים במשרד הפטנטים האמריקאי מציבים רף נמוך בהרבה (נמוך יתר על המידה, להשקפתי) מרף זה.

3

האם אפשר לקבל פטנט על גן?

כידוע, גן הוא יחידת מידע אורגנית שמועברת בתורשה, לרוב באמצעות מולקולת DNA, והיא הקובעת את תכונותיו של האורגניזם. כיוון שכך, ישנה חשיבות לניסיון לפענח את התכונות הטמונות בכל גן ולזהות את אותם גנים שעשויים להיות קשורים לתכונות מסוימות. במיוחד, ישנה חשיבות בזיהוי של הגנים הקשורים למחלות תורשתיות בניסיון למצוא תרופה לאותן מחלות. אך האם זיהוי של תכונה הטמונה בגן היא בגדר אמצאה הכשירה מבחינה נושאית לרישום פטנט או שמא מדובר בתגלית שאין לקבל עליה בלעדיות?

פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין Myraid בערכאת הערעורים הפדראלית מכריע, בדעת רוב, שגן מבודד זכאי להגנה פטנטית, וזאת כיוון שאין המדובר בתגלית של חומר המצוי בטבע כי אם בתוצר יציר האדם. החלטה דומה כבר התקבלה בעבר על ידי אותה ערכאה בוטל על ידי בית המשפט העליון לאור פסק הדין שניתן לאחר מכן בעניין מאיו נ' פרומיתיאוס. שם, כזכור, בית המשפט קבע כי שיטה לאבחון מחלה היא בבחינת חוק טבע שאינו כשיר לפטנט. חרף החלטה זו, ערכאת הערעור נותרה בעמדתה.

לקריאת המשך המאמר »

0

טרולים, כרישים וציפורים עצבניות – פרק חדש בפודקאסט של רן לוי על פטנטים

עושים היסטוריה! הפודקאסט של רן לוי על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה פרסם פרק על פטנטים. אומנם, הדיון אינו מעמיק יתר על המידה, וישנו ערבוב מושגי בין מדגמים לבין פטנטים, הפרק עצמו מעניין וכדרכו רן לוי מצליח להעביר את המידע בצורה מעניינת למדי.

ההקדמה לפרק:

חוקי הפטנטים מלווים את המהפיכה הטכנולוגית מזה מאות שנים, ומסייעים לקידמה ולשגשוג. אך בשנים האחרונות הפכו הפטנטים לכלי נשק בידיהן של חברות ענק ועורכי דין ממולחים…האם הפטנטים יבלמו את הקידמה במקום לסייע לה?

-על העקרונות החשובים שבבסיס שיטת הפטנטים המודרנית…
-על דילמות אתיות ומוסריות בתחומי הביוטכנולוגיה והרפואה…
-ועל טרולי הפטנטים שמאיימים על החברות הקטנות של ימינו, ואיך כל זה קשור לכלים חקלאיים במאה ה-19?

לשמיעה: פרק 115: טרולים, כרישים וציפורים עצבניות- על פטנטים בעידן טכנולוגיית המידע

0

פסיקה: מה דינו של עובד שמסרב לסייע להגן בפטנט על אמצאת שירות?

(cc by-nc-sa Shawn Oster)

האם עובד-ממציא אשר מסרב לחתום על בקשה לרישום פטנט בארה"ב על אמצאת השירות שהמציא מבצע הפרת משמעת? סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו והוכרעה בחיוב.

העובד, ד"ר טבורובסקי, עבד בחברת ביונה חברה למחקר ביוטכנולוגי בע"מ, אשר עוסקת בתחומי הביוטכנולוגיה והפרמקולוגיה. העובד שירת כמדען ראשי בפרוייקט ליצירת תרופה בעל השפעה כפולה לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני. במסגרת עבודתו, הוא זיהה רשימה של מוליקולות בעלות השפעה כפולה, ובעזרת אחר סינתז את החומרים. בגין אמצאה זו הוגשה בקשה לפטנט שכותרתה "Heterocyclic Compounds and Uses Thereof in the Treatment of Sexual Disorders". בתחילה הוגשה בקשת פרוביוזנאל אשר זיהתה שלושה ממציאים – ד"ר טבורובוסקי ושניים נוספים. לאחר מכן, הוגשה בקשת פרוביזיונל שנייה אשר זיהתה כממציאים את התובע וכן אדם נוסף. בין לבין, חלק מעבודת הסינתוז עברה לעובד אחר – ד"ר קוגן שמו.

לבסוף, מכוחן של בקשות הפטנט הארעיות הוגשה בקשת פטנט בינלאומית (בקשת PCT), אשר מאזכרת שלושה ממציאים, ביניהם את ד"ר טבורובסקי וד"ר קוגן. לשם רישום בקשת הפטנט, נתבקש העובד לחתום על מסמכי ההצהרה אך הוא סירב. החברה ראתה בכך הפרת משמעת חמורה ופיטרה אותו לאלתר.

בית הדין בחן את הסוגיה וקבע כי מאחר ואין חולק שמדובר באמצאת שירות, הבעלות בה נתונה למעסיק. במסמך הסבת פטנט (Assignment) של אחד מהבקשות הארעיות התחייב העובד לעשות כל הנדרש לשם רישום והגנה על האמצאה נשוא בקשת הפטנט, ובית הדין קבע כי בהתנהלותו הוא הפר התחייבות זו, וזאת ללא כל הצדקה. בכך, נקבע, ביצע הפרת משמעת חמורה.

לקריאת המשך המאמר »

0

דו"ח רשות הפטנטים לשנת 2011

דו"ח רשות הפטנטים לשנת 2011 פורסם והוא מגלה נתונים מעניינים רבים.

בשנת 2011 נתבקשו כ-6,900 בקשות לרישום פטנט, ירידה של כ-5% לעומת אשתקד. בשנה זו ניתנה כמות יוצאת דופן של פטנטים (5,104) וההסבר לכך נובע מעיכובים בפרסום יומני הפטנטים עליהם הרשות התגברה באמצעות מעבר לפרסום אלקטרוני.

עמ' 36 לדו"ח

הרוב המוחלט של הבקשות לרישום פטנט (כ-5,500) הוא שלב לאומי של בקשה בינלאומית במסגרת אמנת ה-PCT. כמו כן, עיקר מבקשי הפטנטים הינם זרים שכן רק עבור כ-1,300 בקשות מדינת המקור הינה ישראל.

ברשימת מבקשי הפטנטים המקומיים המובילים בולטות חברות המסחור של האוניברסיטאות, אך בראש הרשימה מוביל מבקש פרטי ששמו לא נחשף.

עמ' 40 לדו"ל

כמו כן, במהלך שנת 2011 נפתחו 42 הליכי התנגדות, 3 הליכי ביטול וכן הליך אחד בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.

0

העליון: לא בטוח שניתן לותר על הזכות של ממציא לתמלוגים

(cc by RonAlmog)

בפסק דין תקדימי, במותב תלתא, בית המשפט העליון חיזק את מעמדם של העובדים-הממציאים ונתן תמיכה להחלטה של הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.

לאור העובדה שפסק דין זה ניתן בהליך בו אני מייצג את הממציא, וכיוון שההליכים כאן לא נגמרו, לא ארחיב בעניין זה. עם זאת, כיוון שמדובר בפסק דין תקדימי וחשוב, סברתי שיש מקום לדווח עליו.

כזכור, בעניין אילני הוועדה העירה, באימרת אגב, שיתכן שזכות הממציא לתמלוגים הינה זכות קוגנטית, בדומה לזכות העובד לשכר מינימום ולתשלום שעות נוספות. בהחלטה ההיא ההערה היתה אימרת אגב. עתה, העליון מבסס את פסק דינו לאור סוגיה זו, אף שבית המשפט לא הכריע בה. בית המשפט ציין:

"כפי שציינה הוועדה (בהרכב פרופ' י' אנגלרד, יו"ר; ד"ר מאיר נועם ופרופ' שמואל פלג), בהחלטתה בענין Actelis Networks נ' אילני (3.2.2010), החלטה ששני הצדדים התייחסו אליה בטיעוניהם בבית משפט קמא ואשר פורסמה במאגרים משפטיים, סעיף 134 לחוק הפטנטים ניתן לפרשנות כפולה ולשונו סובלת את שתי האפשרויות: ניתן לפרשו כחל רק כאשר אין כלל הסכם בין העובד לבין המעביד, אך גם ניתן לפרשו כחל "גם במקרה שבו קיים הסכם, אך ההסכם שולל את הזכות לפיצויים או לתמלוגים" (פסקה 5 להחלטה) […] כפי שציינה הוועדה, יש אפשרות שהזכות לתמורה בעד אמצאת שירות היא "זכות קוגנטית המהווה חלק בלתי נפרד ממשפט העבודה המגן" (פסקה 5 להחלטה). במצב כזה עדיין תהיה הוועדה מוסמכת לדון במחלוקת בעניין התמורה בעד אמצאת השירות, לרבות במחלוקת שעניינה תוקף ההסכם שבין הצדדים ומשמעותו."

בית המשפט סיכם את הסוגיה וקבע כי הוועדה היא הפורום הנכון להכריע בסוגיה חשובה זו:

"לסיכום, מהאמור לעיל עולה, כי העובדה שבהסכם נשללה, לכאורה, זכות המבקש לתמלוגים בגין אמצאת שירות (מעבר לסכומים להם הוא זכאי על-פי הוראות אחרות שבהסכם), אינה בהכרח נועלת את הדלת בפני המבקש לטעון לזכותו לתמלוגים. אפשרות זו הועלתה על-ידי הוועדה בהחלטתה הנ"ל, ולא היה מקום לקבוע, במסגרת דחיית הבקשה, שההסכם חורץ את גורל הטענה מבלי שיתקיים דיון בה. דיון כזה אמור, לכאורה, להתקיים בפני הוועדה."

(רע"א 3564/12 ד"ר בייר נ' פלוראליטי בע"מ (בפירוק) (מיום 1.08.2012))

2

פס"ד בארה"ב: כשירות נושאית לפטנט – מבחן גס לשימוש רק במקרים מובהקים

(cc by digitalbob8)

על אף שבית המשפט העליון האמריקאי דן לאחרונה בסוגיה של כשירות נושאית לרישום לפטנט בשתי הזדמנויות שונות (עניין פרומיתיאוס, שם נקבע ששיטת דיאגנוסיטקה אינה כשירה לפטנט ובעניין בילסקי, שם נקבע ששיטה לגידור סיכונים אינה כשירה לפטנט), ערכאת הערעור הפדראלית ממשיכה להיות חלוקה בתוך עצמה בסוגיה. הפעם במרכז הדיון עמדה אמצאה מבוססת מחשב הנוגעת לחיי המסחר. על פי האמצאה שני צדדים המבצעים עסקה נעזרים בצד שלישי בכדי להקטין את הסיכון שאחד הצדדים לא יעביר את התשלום המגיע לו. בית המשפט קבע, בדעת רוב, כי הסטנדרט אותו יש לבחון לשאלת הכשירות הנושאית הינו סטנדרט מקל ביותר.

דעת הרוב הזכירה כי רעיונות מופשטים אינם זכאים להגנה. עם זאת, נקבע כי קו הגבול בין רעיונות מופשטים לבין אמצאות כשירות לפטנט הינו עמום ומטושטש:

"The majority's "nothing more than" limitation: In reversing the district court, the majority focused on the "abstract ideas" exception to patent eligible subject matter. Examing the concept of "abstract ideas," the majority concluded that despite substantial precedent and commentary, its meaning remains unclear and its boundary elusive. There is, of course, some guidance in the precedent, notably the machine or transformation test and concerns about preempting an entire field of innovation. There are also computer-specific opinions, which the majority distilled down into the rule that "a claim that is drawn to a specific way of doing something with a computer is likely to be patent eligible whereas a claim to nothing more than the idea of doing that thing on a computer may not." Slip Op. at 18 (emphasis in original). But even this rule allows for "great uncertainty" as to the meaning of "abstract ideas.""

נוכח טישטוש זה, נקבע, יש ליתן לבעלי האמצאות להנות מן הספק, מקום הוא מתעורר, בדבר שאלת הכשירות הנושאית. אוסיף על כך אני, כי ממילא מסננות אחרות – דוגמת אלו של החדשנות וההתקדמות ההמצאתית – צפויות לסייע לעניינים אלה.

לקריאת המשך המאמר »

5

הכנסת קבעה: גם בישראל פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודשים

הכינו את היומנים. בקשת הפטנט תפורסם לאחר 18 חודש.

לאחר ציפיה ארוכה (ודיונים רבים בועדת חוקה), אושר תיקון לחוק הפטנטים שקובע כי בקשות לפטנט יפורסמו 18 חודש לאחר תאריך הבכורה שלהן. כזכור, מדובר בהצעת חוק שתואמת את התחייבויות המדינה והיא נועדה לייצר הרמוניה בין הדין הישראלי לבין הדין המקובל בעולם. המצב תחת הדין הישן היה כזה שבקשה לפטנט לא פורסמה בישראל עד אשר היא קובלה, וזאת אף אם במקביל הוגשו בקשות במדינות זרות שפורסמו בינתיים. אחת הבעיות שנוצרו נגעו לעובדה שלמבקש הפטנט לא היתה זכות לפיצויים לתקופת הביניים – בין הפרסום בחו"ל, כאשר דבר האמצאה נעשה פומבי, ועד לקיבול הבקשה בישראל. החלטה של בית המשפט העליון אף לימדה כי בתי המשפט לא יתערבו באיזון שקבע המחוקק לגבי הסעדים בטרם ניתן פטנט, ואף משום כך יש חשיבות יתרה לאיזון החדש שנקבע.

סעיף 16א לחוק הפטנטים הוא הסעיף הקובע את דבר הפרסום החדש, והוא עושה כן בזו הלשון:

(א) הרשם יפרסם הודעה באינטרנט, כאמור בסעיף 166א, סמוך ככל האפשר לאחר המועד הקובע, ובה רשימה של בקשות שכל המסמכים הנוגעים להן יהיו פתוחים לעיון הציבור באופן מקוון, ממועד הפרסום ואילך (בסעיף זה – ההודעה); ואולם לא יפרסם הרשם בהודעה כאמור –
(1) בקשה שסורבה או בוטלה לפני המועד הקובע;
(2) בקשה שדבר קיבולה פורסם לפי סעיף 26 לפני המועד הקובע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ההודעה לעניין בקשה שהיא בקשה בין-לאומית כהגדרתה בסעיף 48א, תפורסם בתוך 45 ימים מהמועד שבו קיים המבקש את הוראות סעיף 48ד.
(ג) לעניין סעיף זה, "המועד הקובע" – 18 חודשים מיום הגשת הבקשה ללשכה, ולעניין בקשה שנדרש לגביה דין קדימה – 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת כמשמעותה בסעיף 10(א), או 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר כאמור בסעיף 10(ב), לפי העניין.

לקריאת המשך המאמר »

1

טיוטת כללים חדשים: סטטוס ישות זעירה

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

אחד השינויים הבולטים של הרפורמה האמריקאית בדיני הפטנטים התייחסה לממציא הקטן. בכדי לעודד ממציאים כאלה, הממשל ביקש לתת הנחה מיוחדת, לממציאים חדשים וקטנים במיוחד. סטטוס ישות זעירה (Micro Entity) נקבע כמקנה הנחה בסך 75% מהאגרות. עם זאת, הכללים המדויקים המאפשרים לבקש את ההנחה מבחינה בירוקרטית טרם נקבעו סופית. לאחרונה, רשם הפטנטים האמריקאי פרסם טיוטת כללים לעניין זה.

על פי הכלל המוצע, ההנחה בת 75% מהאגרות הרשמיות תינתן למי שעומד בקריטריונים של יישות קטנה (Small Entity), המקנה, דרך כלל, הנחה בת 50% על האגרות, ובנוסף הוא גם:

  1. לא נרשם כממציא ביותר מ-4 בקשות פטנט בארה"ב (למעט בקשות פרוביזיונאל ובקשות PCT שלא נכנסו לשלב הלאומי בארה"ב);
  2. הכנסתו השנתית בתקופה הרלוונטית אינה עולה על פי שלוש מהחציון האמריקאי (כרגע, סכום זה עמוד על כ-150,00 דולרים);
  3. לא העביר ואף לא התחייב להעביר את הזכויות בבקשת הפטנט ליישות שלא עומדת בדרישת ההכנסה המקסימאלית.

חשוב לציין שעל פי הכללים המוצעים, לא יבואו במניין ארבעת בקשות הפטנט האמורות בקשות לפטנט בגין אמצאות שירות. כלומר, ממציא פורה שהמציא רבות למעסיקו יזכה עדיין להינות מסטטוס ישות זעירה אם יחליט לעזוב את מעסיקו ולפתוח מיזם חדש משל עצמו.

כאמור, מדובר בכללים מוצעים שטרם נתקבלו.

 

(מקור: הודעת ה-USPTO; הכללים המוצעים)

0

הוסדר מסלול ה-PPH הקבוע בין משרדי הפטנטים הישראלי והאמריקאי

בסוף חודש יוני נגמר הפיילוט של תוכנית ה-PPH עם המשרד האמריקאי, חרף העובדה שהדבר לא פורסם בצורה רשמית, מתברר שרשות הפטנטים והמשרד האמריקאי חתמו על הסכם שהופך את הפיילוט לעניין קבוע.

נראה כי התוכנית הקבועה, בניגוד לפיילוט, כוללת גם אפשרות לקשר בין בקשות שונות שהן שלבים לאומיים שונים של בקשת PCT. לאחרונה, שמעתי את הרשם מבהיר כי הקביעה שהפיילוט הוגבל בצורה זו בכדי למנוע הצפה בשלב הראשון של יישום התוכנית. נראה שעתה התוכנית תוכל להיות רלוונטית כמעט לכל משפחת פטנטים שיש לה בקשות בישראל ובארצות הברית.

(מקור: הודעה בדבר יישום תוכנית PPH בצורה מלאה ברשות הפטנטים הישראלית)

0

החל מיולי: הגשה אלקטרונית מלאה של בקשות PCT

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים הודיעה כי החל מחודש יולי 2012, היא תקבל בקשות פטנט בינלאומיות המוגשות באמצעות האינטרנט.

כזכור, תקנות הפטנטים תוקנו זה מכבר בכדי לאפשר את השינוי המיוחל. עכשיו, רשות הפטנטים מתחילה לאפשר למי שרוצה להגיש בקשת פטנט בינלאומית באמצעות המשרד הישראלי כמשרד מקבל, יוכל לבצע הגשה מקוונת באמצעות האינטרנט.

(מקור: הודעת הרשות)

0

העליון סירב לדון בפרשנות המונח "עקב השירות"

(cc by-nc-sa James Ratcliffe) גלגול שלישי?

בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי התגלגלה לפתחו של בית המשפט העליון, ובה נתבקש בית המשפט להכריע בשאלה מהם המבחנים לפיהם יש לקבוע כי המצאה הומצאה "עקב השירות". ברם, בית המשפט קבע כי בגדרו של העניין הפרטני אין מקום לדון בשאלה ודחה את הבקשה.

אף שההחלטה שפורסמה לא נוקבת בשמות הצדדים, נראה כי אין ספק שמדובר באותה פרשה שכבר פורסמה בצורה חלקית בעבר ועליה כבר דיווחתי. כזכור , מדובר בחבלן שהמציא המצאה שבגינה נרשם פטנט. רשם הפטנטים קבע, מכוח סמכותו בסעיף 133 לחוק הפטנטים, כי מדובר באמצאת שירות. החלטת הרשם נסמכה על פסק הדין בעניין בננסון שבו נקבע כי די בקשר רופף בין עבודתו של הממציא לבין ההמצאה כדי לספק את הדרישה כי מדובר בהמצאה שהומצאה עקב השירות. לפיכך, ולאור נסיבות פרטניות רבות ובין היתר נוכח הקביעה שתפקידו של חבלן כולל, בין היתר, גם פיתוח אמצעים מתחום החבלה, נפסק כי ההמצאה הומצאה "עקב השירות". משדרישה זו התקיימה, לא היה מנוס מהקביעה כי מדובר באמצאת שירות.

לקריאת המשך המאמר »

0

סימון כוזב בישראל – מה הדין?

לאחרונה, ביקרנו במסעדת אורי בורי שבעכו. בסיום הארוחה, קיבלנו אריזה של קיסמים. במבט חטוף עליה שמתי לב שמובהר שם כי מדובר במוצר המוגן בפטנט רשום שמספרו 6000988. כיוון שמספר הפטנט אינו מתאים למספרי פטנט ישראלים, חשבתי שאולי מדובר בפטנט ארה"ב. בבדיקה במאגר האמריקאי, התגלה שיש אומנם פטנט 6000988, אך הוא עוסק בצעצוע לילדים (Fighting UFO toy car, אם לדייק). אם כך, נראה, שהסימון אינו מדויק, ואף עולה החשש שמא מדובר בסימון כוזב. כזכור, עד לרפורמה בדין האמריקאי, כל אדם יכל לבצע אכיפה אזרחית של האיסור על סימון כוזב, ולהתחלק עם המדינה בקנס שיגבה. אך מהו המצב בדין הישראלי?

לקריאת המשך המאמר »

תגיות: ,
0

העליון האמריקאי: עניין Hulu ייבחן מחדש

בית המשפט העליון האמריקאי ביטל את פסק הדין בעניינה של Hulu. כזכור, בפסק הדין של ערכאת הערעור הפדראלית נקבע כי המצאה שמימושה דורש תכנות סבוך עוברת את רף הכשירות הנושאית להגנה פטנטית.

עתה, בית המשפט מבטל את פסק הדין ומורה לערכאת הערעור לדון בו שוב פעם לאור פסק הדין של העליון בעניין פרומיטיוס אשר ניתן לאחר שהתיק הוכרע. לשון הצו שניתן היא זו:

The petition for a writ of certiorari is granted. The judgment is vacated, and the case is remanded to the United States Court of Appeals for the Federal Circuit for further consideration in light of Mayo Collaborative Services v. Prometheus Laboratories, Inc., 566 U.S. ___ (2012).

(ראו מקור כאן)

כזכור, השאלה המרכזית בעניין Hulu היתה האם השיטה הינה בגדר רעיון אבסטרקטי שאינו בר הגנה בפטנט. לעומת זאת, פרומיטאוס דן בהמצאה שנקבע כי היא בבחינת חוק טבע ולא יישום שלו. אף שעל פניו, מדובר בשאלות שונות הנוגעות לאספקטים שונים של סעיף 101 בדין האמריקאי, נראה כי העליון סבור שלא כך, ונראה שפסק הדין ההוא ייצר קושי ברישום פטנטים בתוכנה, ולא רק בשיטות רפואיות.

בין היתר, יתכן שלקביעה של בית המשפט העליון הפדראלי של ארה"ב לגבי האפשרות להשתמש בידע הקודם לצורך בחינת היותה של ההמצאה פטנטבילית במחינה נושאית (patentable subject matter) עשויה להיות בעלת רלוונטיות מסוימת לעניין כשירות נושאית להגנה פטנטית.

 

לקריאה נוספת: PatentlyO

0

פוסט אורח: פסיקה בארה"ב: שלילת תוקף מתביעה פונקציונלית כבלתי-מוגדרת בשל החסרת תיאור אלגוריתם לבקרה ממוחשבת מן הפירוט

שרטוט 1 מפטנט '412. Control Device 4

פוסט אורח זה, פרי עטה של שרון, מתייחס לפסיקה אמריקאית חדשה הדנה בהגדרה פונקציונאלית של רכיבי האמצאה שנתבעה בפטנט

בפסק-הדין בעניין Ergo Licensing v. CareFusion 303 שניתן לאחרונה, אישר בית-המשפט הפדראלי לערעורים בארה"ב בדעת רוב את קביעת הערכאה הראשונה כי תביעות הפטנט בהן ננקט המינוח הפונקציונלי "אמצעי בקרה" ("control means") או "אמצעי בקרה ניתנים לתכנות" ("programmable control means") אינן תקפות, מאחר והיקפן לא ניתן להגדרה ברורה ומדויקת בהעדר תיאור של מבנה מתאים במסמכי הפטנט, כדרישת החוק האמריקאי בסעיף 35 U.S.C. § 112.

הכרעה זו נפלה במסגרת הליך הקרוי "Markman Hearing" שהתקיים בין הצדדים כמקובל בתביעות על הפרה בשנים האחרונות ומטרתו בירור הסוגיות המקדמיות של היקף ופרשנות התביעות, על-מנת שניתן יהיה להמשיך ולבחון בשלב הבא האם "המוצר המואשם" אכן נופל בגדרן.

האמצאה במוקד הסכסוך נוגעת למערכת עירוי נוזלים לגוף מטופל, כשהללו מוזרמים אליו במקביל ממקורות שונים ונמדדים עצמאית כך שמתאפשר שחרור של כל אחד מהם בקצב אחר. השליטה בכל מקור מתבצעת על-ידי אמצעי כיוונון, המחוברים בתורם ליחידת בקרה מרכזית המאפשרת הפעלה בררנית שלהם.

לקריאת המשך המאמר »

9

פוסט אורח: תביעות פונקציונליות בפטנטים

(cc by-nc-sa efilpera)

פוסט אורח זה שנכתב על ידי שרון מוקדש לסקירה כללית על הנושא של תביעות פונקציונליות בפטנטים ויחס הדין הישראלי כלפיו, בעקבות ההחלטה העדכנית של ערכאת הערעור הפדראלית בארה"ב בעניין Ergo Licensing v. CareFusion 303 אשר תידון בהמשך ברשימה נפרדת פרי עטה של שרון.

תביעות פונקציונליות בפטנטים, או תביעות המוגבלות בתוצאה כפי שהן מכונות לעיתים בספרות המשפטית, היו ומוסיפות לעמוד במוקדן של התדיינויות משפטיות רבות עוד החל משנות ה-30 של המאה הקודמת לפחות, ודומה כי הנושא עודנו רחוק מהתבהרות והתייצבות.

ביטויים, מונחים או הגדרות הינם "פונקציונליים" שעה שהם באים לתאר רכיב מסוים שלא באמצעות מניית תכונותיו המבניות כי אם על-ידי התוצאה או ההשפעה התפקודית אותה הוא נועד להשיג.

לקריאת המשך המאמר »

0

בעקבות AIA: יותר תביעות, בפרט בדלאוור

(cc by-nc-nd wallyg)

דיווח ראשוני על מחקר אמפירי חדש מגלה שמאז כניסתה לתוקף של הרפורמה בדיני הפטנטים האמריקאים (America Invents Act), הוגשו יותר תביעות בגין הפרת פטנטים. כמובן, שזו תוצאה טבעית של הכלל שמגביל איחוד דיון בתביעות שונות בגין הפרת אותו פטנט.

על פי המחקר, מהראשון באוקטובר 2011 ועד הראשון במרץ 2012 הוגשו כ-2,500 תביעות. כלומר, קצב ההגשה השנתי הצפוי הוא של 5,000 תביעות, לעומת כ-3,000 דאשתקד. כאמור, זוהי תוצאה מתבקשת של הרפורמה. הנתון המעניין יותר נוגע לבתי המשפט אליהם הוגשו התביעות. המחוז המזרחי של טקסס ממשיך להוביל, אך במקום השני נמצאת כיום דלאוור, אשר אליה מוגשים כ-15% מהתיקים, כמעט כמו המצב בטקסס.  עורך המחקר טוען שהמשפטים בדלאוור מסתיימים בתוצאות טובות יחסית לבעלי הפטנט, ויתכן שזו הסיבה לגידול. אני אוסיף שמרבית החברות מאוגדות בדלאוור כך שהיא כמעט תמיד פורום אפשרי להגשת התביעה (בניגוד לטקסס, שלעיתים בעל הפטנט מעוניין להגיש את תביעתו שם, אך לא יכול בגלל העדר סמכות מקומית).

(מקור: PatentlyO)

0

מחקר אמפירי: על בוחני פטנטים והסיכויים לקבל פטנט

(cc by Kazuhisa OTSUBO)

מחקר מעניין חדש מנסה לנתח נתונים אמפיריים ממשרד הפטנטים האמריקאי ולבדוק האם ישנה חשיבות למיהו בוחן הפטנטים שבודק את כשירות בקשת הפטנט לרישום. התשובה – חיובית, כמובן – אינה מפתיעה כשלעצמה, אבל הממצאים בהחלט מעניינים.

על פי המחקר, ישנן שתי אוכלוסיות מובהקות של בוחני פטנטים: כאלו המעניקים פטנטים בקושי רב (low allowance rate) וכאלו המעניקים פטנטים בקלות יתרה (high allowance rate). כך למשל, 19% מבוחני הפטנטים, אלו המסווגים באוכלוסיה הראשונה, אחראים רק ל-0.6% מהפטנטים שאושרו. לעומת זאת, 10% מבוחני הפטנטים מסווגים בקבוצה השנייה ועל פי המחקר הם אלו שעומדים מאחורי רישום של  44% מהפטנטים. הסיווג לאוכלוסיות אינו תלוי תחום טכנולוגי, אלא קשור יותר לסטטוס של הבוחנים. דווקא בוחני פטנטים צעירים נוטים לאשר פחות פטנטים מאשר הבוחנים המנוסים יותר ובעלי זכות חתימה.

המאמר מתייחס לתמריצים השונים ומנסה להסביר מה גורם לתופעה זו. בין היתר, ישנה התייחסות לשיטת ה-count במשרד הפטנטים האמריקאי והמאמר מבהיר מדוע שיטה זו עשויה לתמרץ בוחנים לפעול באחת משתי אסטרטגיות שונות למקסם את רווחיהם: להתמיד בדחיות או לאשר רישום פטנטים בקלות. בנוסף, המאמר מתייחס גם לשאלת הקביעות ולעובדה שכיום רק החלטות לאישור פטנט עוברות ביקורת אמיתית. נטען שלבוחנים צעירים יש תמריץ להימנע מלאשר רישום פטנט שעשוי לספוג ביקורת מהממונים עליהם ולהשפיע על הסיכוי שלהם להישאר בתפקידם.

נדמה לי שלכל עורך פטנטים שעוסק בתחום ברור שישנה חשיבות מכרעת לבוחן הפטנטים שמטפל בתיק. בוחן פטנטים אחד עשוי שלא להבין את ההמצאה לגמרי ולדחות אותה בשל חוסר התקדמות המצאתית לאור פרסומים אחרים דומים, בעוד שבוחן פטנטים אחר שיבין את ההמצאה טוב יותר יסבור אחרת, אף אם אותם פרסומים בדיוק יהיו לפניו. בוחני פטנטים שונים אף מיישמים את הדין באופן שונה ועשויים להרים דרישות שונות בכדי להתגבר על קשיים מסויימים. עם זאת, אני הופתעתי מהשונות הרבה. נראה שכרבע מהבוחנים בארה"ב הינם בוחנים מוטים לכיוון זה או אחר. כמובן, שכל הטייה – בין אם אישור בקלות ובין אם דחייה מיותרת – פוגעת במערכת ובזכויות הציבור שלא לצורך. העובדה שרבע מהבוחנים מוטים נראית מטרידה ומלמדת על חולי של המערכת.

(Tu, Shine, Luck/Unluck of the Draw: An Empirical Study of Examiner Allowance Rates (October 5, 2011). Stanford Technology Law Review, Vol. 20, Forthcoming. Available at SSRN: http://ssrn.com/abstract=1939508)

תגיות: , ,
0

הרצאה קצרה: איך ניצחתי טרול פטנטים

דרו קרטיס, מייסד fark.com, מספר בהרצאת TED קצרה על איך שהם נאבקו בטרול פטנטים שהגיש כנגדם תביעה.

בהרצאה דרו מסביר מדוע עלות המטרד (Nuisance value) של תביעה כזו עשויה להוביל לפשרות משמעותיות, ומספר שבפועל טרול הפטנטים לא יכל להצביע על ההפרה שעושה החברה שלו. אחת המסקנות של דרו נשמעת נכונה – יותר קל להתמודד עם טענת ההפרה מאשר להתמודד עם תקפות הפטנט (זה נובע מנטלי הוכחה מוגברים והבנה כללית שמשרד הפטנטים ממילא כבר אישר את הפטנט). מצד שני, לא הייתי סומך יותר מדי על הסטטיסטיקות שהוא מביא לעניין ההשפעה הכלכלית של טרולי פטנטים על הכלכלה האמריקאית.


(הרצאת TED מופצת תחת רישיון Creative Commons BY-NC-ND)

2

מצג שגוי ברקע בקשת הפטנט עשוי להוות בסיס לטענת התנהלות לא הולמת

בעל מקצוע מיומן רואה גם תוכנה (cc by-nc-nd lensfodder)

מה יש לכתוב בחלק ה-Background של בקשת פטנט? אף שיש גישות שונות לעניין זה, ישנה תשובה טובה לגבי מה שלא צריך להיכתב שם וכוונתי לאמירות שגויות.

מלבד העובדה שאמירות שגויות אלה עשויות לשמש לרעת מבקש הפטנט תוך יצירת ידע קודם שאינו קיים באמת, נדמה שכדאי לכל עורך פטנטים להיות מודע לכך גם שמצג שגוי, עשוי להוות בסיס לטענת התנהלות לא הולמת. בעניין (Ring Plus v. Cingular Wireless (Fed. Cir. 2010 נקבע שההסבר שהובא ברקע של בקשת הפטנט ביחס לפרסומים קודמים היה שגוי ומוסלף. המצג המסולף, נקבע, הינו מהותי לעניין פטנטביליות (וראו עוד לעניין זה בפסק הדין המנחה בעניין Therasense), ואם יקבע שהוא נעשה ביודעין ומתוך כוונה להסתיר מידע, הרי שהוא יבסס טענה בדבר התנהלות לא הולמת (inequitable conduct).

במקרה ההוא, ברקע הפטנט הוסבר כי בשני פרסומים קודמים הציעו מערכות חומרה אך לא תוכנה להפעלת המערכות האמורות. אף שהפרסומים לא תיארו מפורשות תוכנה כלשהי, נקבע שבעל מקצוע מיומן מהתחום היה מסיק שהן מתארות גם אלגוריתמים מבוססי תוכנה. למזלה של בעלת הפטנט נקבע כי לא הובאו די ראיות להוכחת כוונת המזיד שבאימרה המוסלפת ומשכך הפטנט נותר בר-אכיפה.

 

 

 

0

פסיקה: הממציא הסתיר מידע ממשרד הפטנטים והפטנט אינו אכיף

מזה שנים רבות, אחת מההגנות הפופולאריות בכל תביעת הפרת פטנט בארצות הברית הינה הטענה בדבר התנהלות לא הגונה (inequitable conduct). הגנה זו שמה דגש לא על התנהלותו של מפר הפטנט למול הזכות המשפטית, אלא על התנהלותו של בעל הפטנט בהשיגו את הזכות הזו. במהותה, ההגנה קובעת כי התנהלות לא ראויה תמנע מבעל הפטנט להינות מפירות התנהלותו הנפסדת, קרי הפטנט. לפי כשנה הגביהה ערכאת הערעור הפדראלית (בהרכב מלא) את הרף הנדרש להוכיח טענה זו, בהחלטה בעניין Therasense. בפסק דין תקדימי, לראשונה לאחר העניין ההוא, ערכאת הערעור מצאה כי ממציא הסתיר במכוון מידע ממשרד הפטנטים האמריקאי ומשכך קבעה כי הפטנט אינו אכיף.

לקריאת המשך המאמר »

0

גוגל מספקת גישה גם לתיקי הבחינה במשרד הפטנטים האמריקאי

Googleבשקט, בשקט, ובלי הודעה רשמית, גוגל התחילה לספק גישה גם לתיקי בחינה של פטנטים במשרד הפטנטים האמריקאי. גוגל סורקת את מאגרי המידע הפומביים של ה-USPTO – ובראשם, ה-Public PAIR, ומאפשרת להוריד העתקים של תיקי הבחינה גם באמצעות שירות Google Patents.

בשלב הנוכחי השירות החדש אינו מוסיף דבר על האפשרות הקיימת ממילא לגשת ל-Public PAIR ולהוריד את תיק הבחינה מאתר משרד הפטנטים האמריקאי בו. עם זאת, מדובר בשירות נוח יותר משל זה הרשות הממשלתית (למשל, כיוון שאין צורך לעבור מנגנון CAPTCHA), ואין ספק שבעתיד יתאפשרו אף פעולות חיפוש במידע המצוי בתיקי הבחינה עצמם.

לא הצלחתי לאתר הודעה רשמית של גוגל לשינוי, ונראה שהוא התרחש מתישהו במהלך פברואר. לפי האמור באתר של גוגל, נכון ל-11 באפריל 2012, במאגר של גוגל יש כמעט 1.8 מיליון תיקי בחינה. פרטים אודות הפורמט של תיקי הבחינה, ניתן למצוא כאן.

0

מלחמות הפטנטים בסמארטפונים

בלוג The Big Picture פרסם מפת תביעות פטנטים מעודכנת של שוק הסמארטפונים.

מתוך The Big Picture.

 

 

3

עדכון חוזר רשם 10/2012 וביטול ייפוי כוח

(cc by-sa Steve Punter)

רשות הפטנטים פרסמה עדכון לחוזר רשם 10/2012 העוסק ברישום שינויים בפנקס הפטנטים. העדכון מבהיר עניינים מסוימים בחוזר המקורי ואף מרחיב את תחולתו גם ביחס לפנקס המדגמים. ניתן לקרוא את תוכן החוזר באתר הרשות.

נראה לי שזו הזדמנות טובה לעדכן את קוראי הבלוג על עמדתי באשר לזכותו של מייצג להסיר את ייפוי הכוח שלו. להשקפתי, חוזר הרשם מטיל שלא בסמכות מגבלות על אפשרותם של מייצגים (עורכי דין ועורכי פטנטים כאחד) להשתחרר מייצוג בפני רשות הפטנטים, לרבות מי שמייצג במסגרת הליכי בחינת בקשות לפטנט ואף לאחר מתן הפטנט וכל עוד הוא בתוקף. מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של המייצגים, שאף אינה עומדת בדרישות חוקי היסוד במדינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

החל מיוני – רשות הפטנטים תשמש כרשות חיפוש בינלאומית

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים פרסמה היום הודעה לפיה החל מה-1.6.2012 היא תחל לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות. כזכור, בשנת 2009 אפשר WIPO לרשות הפטנטים הישראלית לשמש כרשות חיפוש במערכת ה-PCT. בשלהי 2011 תוקן חוק הפטנטים הישראלי בהתאם והרשות הוסמכה על ידי הכנסת לשמש כרשות בינלאומית. לאחר דחייה ראשונה של מועד כניסת החוק לתוקף, ולאחר דחייה שנייה, מכריזה הרשות כי ביוני 2012 היא תחל בפעילותה החדשה.

על פי ההודעה, בשנת הפעילות הראשונה  האפשרות להשתמש ברשות הפטנטים כרשות חיפוש תוגבל למבקשי פטנט ישראלים בלבד. לאחר תקופה זו, תבחן האפשרות להרחיב את מעגל הזכאים ולכלול גם מבקשים זרים.

בשלב הראשוני, הרשות תבקש לעודד שימוש בה כרשות חיפוש באמצעות אגרות מוזלות. למיטב זכרוני, הרשות טרם פרסמה מה יהיה גובה האגרות, אך לאור האגרות הנמוכות ממילא ברשות הפטנטים הישראלית, לא מן הנמנע שיהיה מדובר באגרה הזולה משמעותית מהאלטרנטיבות (משרדי הפטנטים האמריקאי והאירופאי)

רשם הפטנטים התייחס לשינוי משמעותי זה ומסר:

הפעלת השירות תחייב את רשות הפטנטים לשדרג את נהלי עבודתה בכל התחומים ולהתאימם לסטנדרטים הגבוהים ביותר בכל הנוגע לחיפוש ובחינות פטנטים, הן בבקשות הבינלאומיות והן בבקשות הלאומיות בישראל. רשות הפטנטים תמשיך לעשות את מירב המאמצים על מנת לתת למבקש את השירות המהיר, היעיל והאיכותי ביותר באופן אשר יתחרה בשירות הניתן כיום למבקשים ישראלים על ידי משרדי הפטנטים בארה"ב ואירופה הפועלים כרשויות חיפוש ובחינה בינלאומיות."

(מקור: הודעת רשות הפטנטים)

0

פסיקה: טעות אדמיניסטרטיבית של משרד עורך הפטנטים – טעות בלתי נמנעת

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

בעלת פטנט ישראלי 154325 ביקשה להאריך את תקופת ההגנה של הפטנט, בהתאם להוראות סימן ב1' לפרק ד' לחוק הפטנטים. המועד להגשת בקשה מתאימה היה ביולי 2011, אך רק כחצי שנה לאחר מכן, בינואר 2012, לראשונה, הוגשה בקשה להארכת המועד. אף איחור ניכר זה, נעתרה סגנית רשם הפטנטים לבקשה.

סעיף 164(א1) לחוק הפטנטים קובע:

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בסעיף 64טו אלא אם כן שוכנע כי במועד בו היה על מבקש צו הארכה להגיש את הבקשה למתן צו הארכה, לא ניתן היה לעשות כן, בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען.

אף לשון זו, המתייחסת לחוסר השליטה של המבקש ובא-כוחו, נקבע כי במקרה זה, כאשר האיחור נבע מטעות משרדית אצל עורך הפטנטים של המבקש, ניתן להאריך את המועד. המבקש הסביר את הטעות ברישום שגוי של תאריך התזכורת במערכת המעקב של בא-כוחו – רישום התאריך 1.12.2011 תחת התאריך 1.12.2010.

נקבע, כי בדומה לסעיף 164(א)(1), המתייחס להארכת מועדים ביחס לדרישת דין קדימה לפי סעיף 10 לחוק, אשר פורש במסגרת חוזר רשם מ.נ. 57 כמצריך סטנדרט זהירות של Due Care, כך גם לעניין סעיף 164(א1). מכאן, שהמבחן הינו מבחן של נקיטת אמצעי זהירות סבירים לשם הגשת הבקשה במועדה.

לקריאת המשך המאמר »

10

פסיקה: שיטה למינון תרופות אינה ניתנת להגנה בפטנט

(cc by-nc-sa hitthatswitch)

בית המשפט העליון האמריקאי נדרש, פעם נוספת, לדון בזכאות הנושאית להגנה פטנטית (patentable subject matter), והפעם הוא התרכז באיסור לתת פטנט בגין חוק טבע.

כידוע, סעיף 101 לחוק הפטנטים האמריקאי מגדיר בצורה רחבה אילו המצאות ראויות להגנת פטנט וקובע כי הגנה תינתן לתהליך, מכונה, תוצרת או הרכב חומרים. עם זאת, הפסיקה האמריקאית קבעה במרוצת השנים שלושה חריגים אשר בגינן לא תינתן הגנה: חוקי טבע, תופעות טבעיות ורעיונות מופשטים. בפסק דין חדש קובעים כל תשעת שופטי בית המשפט העליון – בפה אחד – כי תהליך לטיוב טיפול תרופתי המתבצע על ידי מתן הטיפול וניטור רמות התרופה בדם לזיהוי רמות מינון יתר וחסר אינו בר הגנה בפטנט. נקבע, כי תהליך זה, הינו למעשה ניסיון לקבל הגנה על חוק טבע.

לקריאת המשך המאמר »

0

חוזר רשם: הנחיות בחינה ברשות הפטנטים

רשות הפטנטיםחוזר רשם חדש, חוזר רשם 014/2012 – פטנטים "מעמדן, נוסחן ואופן פירסומן של הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט" מבהיר את מעמדן של הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט המפורסמות על ידי רשות הפטנטים.

הוראות החוזר:

  1. הוראות העבודה לבחינת בקשה לפטנט על ידי מחלקת הפטנטים ברשות הפטנטים (להלן: "ההוראות") מהוות הנחיות מנהליות באשר לתהליך הבחינה של בקשה לפטנט ואופן יישום הוראות החוק, התקנות, הפסיקה וחוזרי הרשם על תהליך זה.
  2. ההוראות מנוסחות כהוראות עבודה בהתאם לתקן ISO-9001 (מהדורה 2002), כאשר כל הנחיה עוסקת בנושא אחר. בראש כל הנחיה יצוינו הפרטים הבאים:
    – הפרק ונושא ההנחיה;
    – מספר המהדורה ותאריך פרסומה;
    – סימונה של ההנחיה.
  3. ההנחיות מתעדכנות באופן שוטף בהתאם לצורך ומפורסמות לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. עם העלאת מהדורה חדשה של ההנחיות או חלקן תופץ הודעה מתאימה ברשימת התפוצה ובאתר האינטרנט של הרשות.
  4. ניתן לשלוח הערות תמציתיות, הנוגעות להנחיות שפורסמו באתר, בכל עת. על ההערות להישלח אל גב' חמוטל סיון, בכתובת הדוא"ל HamutalS@justice.gov.il . הערות כאמור יישקלו בעת ניסוח המהדורה הבאה של ההנחיות. יובהר כי אין הרשות מתחייבת לאמץ את הערות הציבור וניסוחן הסופי של ההנחיות הוא בשיקול דעת הרשות בלבד.

במקביל לפירסומו של חוזר רשם זה, רשות הפטנטים פירסמה עידכונים להוראות העבודה עצמן.

הערה:

אף על פי שהדבר לא בא לידי ביטוי בפרסום הרשות, נראה כי ישנו סימון בהנחיות המתוקנות (בצורה של קו אנכי בשולי הדף) באיזור שבו נעשה שינוי.

4

עכשיו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-nc-sa Walter Corno)

אחרי פרסום הטיוטה לעניין בחינת בקשות לפטנט על תוכנה, רשות הפטנטים פירסמה ביום חמישי את ההנחיות הסופיות ולפיהן אפשר לקבל בישראל פטנט על תוכנה.

הנחיות הבחינה עברו תיקונים מספר מהטיוטה. כך, תחת שימוש בשני מונחים דומים "אופי טכנולוגי מוחשי" ו"אפקט טכנולוגי מוחשי", ההנחיות עושות שימוש רק במונח הראשון.

תיקון בולט נוסף נמצא בצד הדוגמאות: דוגמה 3 המקורית, העוסקת בשיטה לעשיית עסקים (שהתפרסמה במסגרת WO 2007/002296), אשר הדגימה מצב בו אין אופי טכנולוגי מוחשי – נמחקה. דוגמה 5 (GB 2171877 שעמד במרכז פסיקה בריטית מוכרת) שהדגים שיטה לעשיית עסקים שניחנה באופי טכנלוגי מוחשי – נמחקה אף היא. כך גם זכרה של דוגמה 12 (WO 2005/005004) נעלם מההנחיות הסופיות. דוגמה זו הציגה שיטה לסיווג תמונות שאין בה, לפי טיוטת ההנחיות, אופי טכנולוגי מוחשי. הסיבה למחיקת הדוגמאות לא הובהרה ונותרת השאלה האם המסקנות בדבר כשירות אותן ההמצאות לפטנט, כפי שהובאו בטיוטה, נותרו בעינן או לאו.

לקריאת המשך המאמר »

9

על בקשת פטנט ארעית (פרוביזיונאל)

מזוודה ובתוכה מסמכי פטנט

(cc by-nc-sa Statens Arkiver – Danish State Archives)

אחד המונחים השגורים בפני ציבור הממציאים הישראלי הוא מונח ה-Provisional. ברשימה קצרה זו אבקש להבהיר במה דברים אמורים – מהי בקשת פטנט ארעית (provisional patent application), ומה היתרונות והחסרונות בשימוש בכלי זה.

אף שישנן בקשות פטנט ארעיות גם בטריטוריות נוספות, ברשימה זו אתמקד בבקשות פטנט פרוביזוריות על פי הדין האמריקאי.

בראש ובראשונה – מעניקה תאריך

בראש ובראשונה, בקשת פרוביזיונל מעניקה לבעליה תאריך הגשה. תאריך זה יהיה תאריך הבכורה שממנו תיבחן שאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית. תאריך זה עשוי אף לשמש בתחרות שבין שתי בקשות בגין אותה המצאה – כאשר ברוב מדינות העולם הבקשה בעלת התאריך המוקדם תהיה זו שתגבר (וראו סעיף 9 לחוק הפטנטים הישראלי).

לקריאת המשך המאמר »

4

טופס השבת האגרות – מבט מקומם לאותיות הקטנות

טופס מקומם (cc by-nc-nd Aleksi Aaltonen)

רשות הפטנטים התחייבה להשיב אגרות שנגבו שלא כדין לציבור, אך מבט לטופס אותו מתבקש הציבור למלא בכדי שכספו יושב לו מציג תמונה מקוממת.

כזכור, רשות הפטנטים גבתה אגרות פרסום אף לאחר שחדלה לפרסם פרסומים ברשומות בניגוד לחוק. החוק תוקן כך שניתן לפרסם את יומן הפטנטים באינטרנט, אך בוטלו אגרות הפרסום הרלוונטיות. כפי שדיווחתי, רשות הפטנטים מאפשרת לציבור לפנות אליה בטופס מוכן מראש ולבקש שהאגרות ששולמו ביתר ונגבו בניגוד לדין יושבו.

עיון בפרטי הטופס מציג תמונה מקוממת.

לקריאת המשך המאמר »

0

ה-USPTO מציג: המצאות לטובת האנושות

משרד הפטנטים האמריקאי הודיע על מיזם חדש ולפיו בקשות לפטנט בנושאים הומניטריים עשויות לזכות את בעליהן בפרס – זיכוי המאפשר להאיץ בחינת בקשה לפטנט כלשהי – זיכוי המוערך בשווי של כמה אלפי דולרים.

יודגש, כי בניגוד לפיילוט בדבר המצאות ירוקות (שנסגר בינתיים), שבו הואצה הבחינה לאותה בקשה בעלת אופי ירוק, הפיילוט הזה יאפשר לבעל הפטנט להשתמש בזיכוי לכל בקשת פטנט בה יחפוץ.

בהחלט מדובר ביוזמה ברוכה, וכשם שהפיילוט בעניין המצאות ירוקות אומץ על ידי רשם הפטנטים הישראלי, לא אופתע אם גם פיילוט זה ייובא לישראל.

לפרטים נוספים על התוכנית ראו באתר ה-USPTO.

4

האם גם לכם מגיע כסף מרשות הפטנטים?

(cc by-nc-sa reway2007)

לאחר שרשות הפטנטים פסקה מלפרסם את בקשות הפטנט ברשומות והחלה לפרסם אותן רק באינטרנט, התברר כי עשתה כן ללא סמכות ובניגוד לדין. חוק הפטנטים תוקן רטקואקטיבית בכדי להבטיח את זכויות מבקשי הפטנט, אך בו בעת הוחלט על הפסקת גביית אגרות פרסום. כיוון שכך, רשות הפטנטים הבטיחה להשיב כ-2.5 מיליון שקלים שנגבו כאגרות פרסום.

כעת, רשות הפטנטים עומדת במילתה ומאפשרת למי שחפץ בכך לפנות אליה ישירות ולקבל את האגרות ששולמו ביתר. על פי הודעת רשות הפטנטים, יש להגיש בקשה נפרדת לכל אגרת פרסום שהשבתה מתבקשת. בחישוב מהיר, ולאור העובדה שאגרת הפרסום היתה כ-150 ש"ח, הרי שבסך הכל צפויים להיות לא יותר מ-15,000 בקשות השבה.

לקריאת המשך המאמר »

1

שיטה לאיגוד נכסי מקרקעין היא רעיון אבסטרקטי שאינו בר הגנה בפטנט

(cc by-nc-nd Nikita Kashner)

מה דינה של שיטה המאגדת נכסי מקרקעין יחדיו ומאפשרת מסחר בהם תוך עקיפת חיובים מיסויים? המצאה שכזו נדונה לאחרונה בערכאת הערעורים של בית המשפט הפדראלי אשר קבע כי היא אינה ברת הגנה בפטנט באשר מדובר ברעיון אבסטרקטי ולא בהמצאה עליה ניתן לקבל הגנת פטנט.

פטנט 6,292,788 שכותרתו Methods and investment instruments for performing tax-deferred real estate exchanges עוסק בשיטה לאיגוד נכסי מקרקעין. שיטה זו כוללת, בעיקרה, שלושה שלבים. תחילה ישנה אגריגציה של מספר נכסי נדל"ן לכדי תיק נכסים אחד. לאחר מכן, מייצרים שיעבוד על כלל הנכסים בתיק על פי הסכם-על, ולבסוף, מחלקים את הנכסים שבתיק באמצעות "שטרי מניות" (deedshares) לבעלות מסוג דיירים משותפים (tennant in common), כאשר כל שטר שכזה כפוף לחיוב לבצע רה-אגרגציה של הנכסים, כפי שנקבע בהסכם העל.

לקריאת המשך המאמר »

0

תוכנית PPH גם עם המשרד היפני

אחרי תוכנית ה-PPH עם משרד הפטנטים האמריקאי ועם משרד הפטנטים הדני, פיילוט חדש מושק החל ממחר , 1.3.2012 – תוכנית PPH עם משרד הפטנטים היפני למשך שנה.

כידוע, תוכניות ה- Patent Prosecution Highway (או PPH בקצרה) כוללות מערך של תוכניות דו-צדדיות או תלת-צדדיות שבמסגרתן ישנו שיתוף פעולה בין משרדי פטנטים שונים.

מבקש פטנט אשר הגיש בקשה בשתי מדינות שיש ביניהן הסכם PPH, יוכל לקבל קיצור של תור הבחינה של בקשתו במדינה אחת על בסיס קבלת דו"ח בחינה חיובי במדינה השנייה. תוכנית ה-PPH מאפשרת למשרד פטנטים המשתתף בתכנית להתבסס על עבודה אשר כבר בוצעה במשרד הפטנטים האחר ובכך להקטין את העומס ולקצר את תור הבחינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: הפרטים שיש לכלול בבקשה לתמורה בגין אמצאת שירות

(cc by-nc-sa cobalt123)

בהחלטה שפורסמה אך לאחרונה, נדרשה הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים להתייחס להיקף הפירוט שיש לכלול בבקשת ממציא-עובד. כידוע, אף שהמצאה של עובד אשר הומצאה במסגרת עבודתו נלקחת מידי העובד לטובת מעסיקו, זכאי הראשון לקבל תמורה בגין ההמצאה.

בעניין שנדון שם, נקבע כי בהיקש מתקנות סדר הדין האזרחי, לוועדה ישנה סמכות להורות על מתן פרטים נוספים וטובים יותר (תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי), אך במסגרת בקשה לפרטים כאלו, יש להעלות אך עניינים שמותר וצריך לכללם בכתבי הטענות, ולא כל עניין הרלוונטי להליך.

עוד נקבע, כי נוכח העובדה שבבקשה כגון הא שלב הצגת הטענות ושלב העדויות בתצהיר הוא משותף, ואף שניתן לדרוש פרטים נוספים בטרם מתן מענה כלשהו לבקשה, אין מקום להצגת שאלונים בטרם הצגת בדל גרסה.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה אמריקאית: בתחום הרפואה, אין מקום לתת צווי מניעה בגין הפרת פטנט

אור אדום ברמזור

(cc by-nd Glyn Lowe Photos)

על דרך הכלל, אנחנו יודעים שכאשר פטנט מופר, לבעליו יש את הזכות למנוע את המשך ההפרה וזאת באמצעות צו מניעה קבוע. אף שבשנים האחרונות הובהר כי בדין האמריקאי יש לשקול שיקולים מדיני היושר בעת מתן צווי מניעה קבועים וכי אין זכות אוטומטית לצווים כאלו, ההנחה הרווחת היתה שכשאשר מי שמפר את הפטנט הינו מתחרה ישיר של בעל הפטנט, יינתן צו מניעה. ברם, פסק דין מתחילת פברואר מלמד כי אין זה המצב. בית המשפט קבע כי אף שהפטנט הופר, נוכח האינטרס הציבורי הרב בקיומה של תחרות בתחום האמצאה – תחום הרפואה, לא יינתן צו מניעה קבוע לבעל הפטנט.

לקריאת המשך המאמר »

4

חוזר רשם: מסירת רשימת אסמכתאות

רשות הפטנטיםחוזר רשם 011/2012 – פטנטים "תשובת המבקש לדרישת הרשות להמציא אסמכתאות ופרסומים" קובע נהלים חדשים להגשת אסמכתאות בתשובה לדרישה לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים.

לקריאת המשך המאמר »

1

חוזר רשם 010/2012 – רישום שינויים בפנקס

תיקונים ביומן

(cc by-nd ASurroca)

רשם הפטנטים פרסם היום את חוזר רשם 010/2012 – פטנטים – רישום שינויים בפנקס שמתייחס לשלל סוגיות המשתקפות בפנקס הפנטנטים. בין היתר, ישנה התייחסות להעברת בעלות, רישום שיעבודים, רישיונות ועיקולים על פטנט, וכן שינויי שם. כמו כן החוזר עוסק בציון שם ממציא. בנוסף, החוזר מתייחס גם להחלפת עורך פטנטים או עורך דין מייצג ומבקש להבטיח שזכויות מבקשי ובעלי הפטנטים לא ייפגעו כתוצאה מכך.

הערה

לפחות ביחס להנחיות החדשות באשר לבקשה לציון שם ממציא, נראה שרשם הפטנטים חורג מהוראותיו המפורשות של החוק.

כיודע, ציון שם ממציא הינו מעין מימוש של זכות מוסרית, בדומה לדין בעניין זכויות יוצרים. בניגוד למצב שם, חוק הפטנטים מבהיר:

מי ששמו צויין כממציא, לא יהא זכאי בשל כך בלבד לזכות כל שהיא באמצאה ובפטנט

עם זאת, ובהערת אגב אזכיר כי לזכות הממציא עשויה לעמוד זכות לתמורה הקיימת לעובדים-ממציאים.

החוזר קובע כי מקום שבו מצוין כבר שמו של ממציא כלשהו ומתבקש שינוי כלשהו ברשימת הממציאים, יידרש אישורם של הממציאים הרשומים. הדרישה לאישור מעין זה – אף שהיא נראית הגיונית – אינה קיימת בחוק. לא זו בלבד שאישורם של שאר הממציאים הרשומים אינו נובע מהחוק, כלל לא ברור שהרשם מוסמך לפנות ולהודיע להם על קיומה של בקשה לציון שם ממציא. חוק הפטנטים קובע בסעיף 40 כי מקום בו ממציא מגיש בקשה לציון שמו, ובמידה והבעלות בפטנט אינה בידו, הרשם ייתן הודעה מתאימה לבעל הפטנט. עוד מוסיף הסעיף וקובע, כי במידה ומתקיימים הליכי התנגדות כלשהם, ההודעה תימסר גם לצדדים להליך. היינו, על פי החוק, הרשם מוסמך ומחויב להודיע לבעל הפטנט ולמי שהוא צד להליך התנגדות, אך לא לממציאים רשומים.

0

חוזר רשם: יבוטל נוהג הוספת "הצהרת הסתלקות" בבקשות לפטנט

רשות הפטנטיםחוזר רשם חדש פורסם ובו רשם הפטנטים קובע כי מעתה מבקשי פטנט לא יידרשו להוסיף "הצהרת הסתלקות" המבהירה אלו חלקים מן הפירוט אינם נופלים בגדר האמצאה מוגנת הפטנט.

לקריאת המשך המאמר »

9

אוטוטו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-sa Lindsey Bieda)

רשם הפטנטים ביטל את הודעות קודמו בעניין פטנטים בתוכנה ופרסם טיוטת הוראות עבודה לעניין סעיף 3 לחוק הפטנטים. לפי ההוראות החדשות, רשות הפטנטים מכירה באפשרות לקבל פטנטים בגין המצאות בתחום טכנולוגי, בלבד שבביצועה יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי. המשמעות האופרטיבית של הוראה זו הינה כי ישנה הכרה באפשרות לקבל פטנט על תוכנה בישראל.

בשלב זה טרם קראתי את הטיוטה בצורה מעמיקה, אך העדפתי לפרסם את דבר ההודעה בהקדם לטובת קהל קוראי הבלוג.

לקריאת המשך המאמר »

0

מדיניות רשות הפטנטים בעולם משתנה

ביום שישי הקרוב (13.1.2012), הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה תארח את רשם הפטנטים אשר יעביר הרצאה על "מדיניות רשות הפטנטים בעולם משתנה". באותו מעמד יתקיים גם טקס הענקת פרס רשות הפטנטים לעבודה הסטודנטיאלית המצטיינית בתחום הקניין הרוחני לשנת 2011. הזוכים בפרס הם בן אינגל ודימה ליטווק בגין עבודת המחקר האמפירית שכותרתה "משברים כלכלים וההשפעות שלהם על הגשת בקשות לפטנט".

מדיניות רשות הפטנטים בעולם משתנה, יום ו', 13.1.2012, בין השעות 11:00-13:00

2

שירות חדש של WIPO: פרסום רצון למתן רישיון

(cc by-nc Kyle MacDonald)

האם קרה לכם שראיתם שקיים פטנט שחוסם אתכם מלפעול? במקרה כזה ניתן לבחור באחת מכמה דרכי פעולה. ניתן לחשוב על אפשרות לעקוף את ההגנה הפטנטית – לבצע Design Around – אבל ניתן גם לרכוש רישיון ולפעול בהסכמת בעל הזכות. כמובן, שקבלת רישיון מחייבת הסכמתו של בעל הפטנט. לעיתים, זה עניין של כסף, אבל לפעמים בעל הפטנט כלל אינו מעוניין לתת רישיון אלא לנצל את הבלעדיות המוקנית לו מכוח חוק באמצעות פטנט.

WIPO מנסה לייעל את השוק ולאפשר למי שהגיש בקשת PCT להודיע על רצונו הכללי לתת רישיון על הטכנולוגיה שבגינה נתבקש פטנט. הפרסום יבוצע באתר ה-PatentScope של WIPO במסגרתו מתפרסם מאגר בקשות הפטנט הבינלאומיות.

לקריאת המשך המאמר »

0

תוכנית PPH חדשה עם משרד הפטנטים הדני

לפני מספר ימים הודיעה רשות הפטנטים כי תחל בתוכנית PPH עם משרד הפטנטים הדני, ולפיו על סמך דו"ח בחינה חיובי של משרד פטנטים אחד, יהיה ניתן לקבל זירוז הבחינה של בקשה מקבילה במשרד הפטנטים השני. על פי התוכנית, די יהיה בדו"ח הקובע כי בתביעה אחת יש חדשנות, התקדמות המצאתית וכי ההמצאה ניתנת ליישון תעשייתי בכדי להחיל אותו. כך, דחיות בגין נימוקים אחרים, לרבות בגין היות ההמצאה לא מסוג ההמצאות שניתן לקבל עליהם פטנט (non-patentable subject matter) לא תילקחנה בחשבון וחרף העלת, יהיה ניתן לזרז את הבחינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

בקרוב: הגשת בקשות PCT באינטרנט

 

מקלדת במקום עט

(cc by-nc-nd odaiwai)

תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון), התשע"ב-2011 מאפשרות להגיש בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT באחת משלוש דרכים:

  1. מודפס על נייר.
  2. על גבי מדיית מחשב (למשל, דיסק).
  3. באמצעות האינטרנט.
תקנות אלו מגיעות בהמשך להודעת הרשות מנובמבר כי בכוונתה לאפשר בקרוב הגשה מקוונת של בקשות פטנט. עתה, הרשם מוסמך יהיה לקבוע כללים לעניין הגשת בקשות בצורה זו, ובלבד ש"שוכנע כי אופן ההגשה האמור עומד בדרישות אבטחת המידע של משרד המשפטים".
נראה כי אנו הולכים ומתקרבים לשאר המדינות המתקדמות המאפשרות הגשות אלקטרוניות באמצעות האינטרנט. אני מאמין שלאחר שיהיה לרשות הפטנטים ניסיון חיובי עם הגשות אלקטרוניות של בקשות PCT, לא ירחק היום בו נוכל להגיש גם בקשות ישראליות ושלבים לאומיים באופן זה.


עדכון 29.12.2011: בעקבות פרסום התקנות, הודיעה הרשות, בהודעתה "הגשה אלקטרונית במחלקת ה-PCT – עדכון" כי מעתה אין עוד חובה להגיש בנוסף להגשה באמצעות התקן מדיה גם עותק פיסי מודפס. עם זאת, הרשות מבהירה כי התקן שאינו תקין לא יקנה מועד הגשה, ומשכך, ולשם הזהירות, יתכן כי מוטב יהיה עדיין להגיש גם עותק מודפס. ההודעה מוסיפה ומתייחסת גם להגשת מסמכי הבכורה, כאשר מובהר כי מי שמגיש בקשה באמצעות התקן חייב לצרף את מסמכי הבכורה שאינם מסמכי בכורה ישראלים, בעותק דיגיטלי על גבי התקן המדיה.
0

רשות הפטנטים דוחה את מועד הפיכתה לרשות חיפוש בינלואמית

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים הסמיך את רשות הפטנטים לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT. כעת, שר המשפטים הוציא תחת ידו צו הדוחה את מועד כניסת התיקון לתוקף. על פי הצו, רשות הפטנטים לא תחל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית המבצעת חיפוש פטנטים ועורכת דו"חות חיפוש עבור בקשות PCT עד לאפריל 2012.

צו הפטנטים (תיקון מם׳ 9) (דחייה  של  תחילת  החוק), התשע״ב – 2011 קובע בסעיף היחיד שלו כדלהלן:

מועד תחילתו של החוק [תיקון מס' 9. ז.ג.] יידחה ליום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012).

0

מאמר ב-ynet: "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. מה התגמול?"

ynetאתמול התפרסם ב-ynet מאמר פרי עטי בנושא אמצאות שירות ותמורה לממציאים. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר כאן.

8

רשות הפטנטים מוסמכת לשמש כרשות חיפוש בינלאומי

רשות הפטנטיםהכנסת אישרה, והחל מהחודש הבא, רשות הפטנטים תוכל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית (International Search Authority או ISA) לבקשות PCT.

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים מסמיך את רשות הפטנטים להנפיק לערוך חיפושי פטנטים ולהפיק דו"חות חיפוש, בהתאם להוראות אמנת ה-PCT. בכך, נסללה הדרך לאפשר לרשות (אשר שינתה את שמה רשמית מהשם הקודם – "לשכת הפטנטים") להפוך לרשות חיפוש בינלאומית. כזכור, לפני כשנה נחתם ההסכם בין רשות הפטנטים לבין WIPO שאפשר לרשות הפטנטים לשמש כמרכז בחינה. כעת, המחוקק הישראלי מאשרר הסכמה זו ומסמיך את הרשות לפעול בהתאם.

הרשות הישראלית מצטרפת לרשימה המצומצמת של משרדי פטנטים המהווים כיום מרכזי בחינה עבור בקשות פטנט בינלאומיות: ארצות הברית, רוסיה, משרד הפטנטים האירופאי, סין, יפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה, קנדה, פינלנד, שבדיה, ברזיל, אוסטריה, המדינות הנורדיות (נורבגיה, דנמרק ואיסלנד) וספרד. בנוסף לישראל, גם מצרים והודו צפויות להפוך בקרוב למרכזי בחינה, לאחר ש-WIPO
אישרה גם אותן.

הפיכת הרשות לרשות חיפוש צפויה להביא הכנסה נאה למשרד הישראלי. אף שהרשות טרם הודיעה מה תהיה האגרה שבכוונתה לגבות, ברור שמדובר בסכום לא מבוטל שכנראה יהיה באותם סדרי גודל כמו של מרכזי הבחינה האחרים. כך למשל, כיום מבקש ישראלי יכול לבצע את הבחינה באמצעות המשרד האירופאי או אמריקאי וזאת בעלות של כ-1,800 אירו או כ-2,000 דולר. הרשות אף אינה מוגבלת מבחינת החוק הישראלי לטיפול במבקשים ישראלים בלבד, ומשכך כלל ציבור הלקוחות הפוטנציאלים עולה על 1,500 המבקשים הישראלים בשנה.

על פי התיקון לחוק, לדו"ח חיפוש שהונפק על ידי מרכז הבחינה הישראלי אין מעמד משפטי שונה משל דו"ח חיפוש אחר. זאת, בניגוד, למשל, למצב באירופה, שמתייחס לדו"ח הבחינה כאל השגות בוחן.

בהודעת הרשות הובהר כי בכוונתה להתחיל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית כבר בתחילת שנת 2012. עם זאת, המחוקק איפשר לרשות מרווח נשימה אם לא תסיים את ההכנות לפעילותה, ושר המשפטים יוכל לדחות את כניסתו לתוקף של התיקון.

(הודעת רשות הפטנטים)

2

האם יש זכות לקבל צו מניעה במקרה של הפרת פטנט?

שלט עצור

(cc by Kt Ann)

זכות הפטנט הינה זכות קניינית, אך כפי שדיווחתי בעבר, בארה"ב היא החלה לקבל סממנים של זכות נזיקית בלבד. פסיקת בית המשפט העליון בעניין eBay קבעה כי קבלת צו מניעה במקרים בהם פטנט הופר אינה עניין אוטומטי. היו שתהו האם פסיקה זו רלוונטית רק לצווים זמניים (כפי המצב בישראל, שכן נפסק כי קיומו של סימן מסחר אינו ערובה למתן צו מניעה זמני) או שמא היא חלה גם על מתן צווים קבועים בסיומו של הליך. ברם, נדמה כי לאור קביעת ערכאת הערעור של המחוז הפדראלי התשובה ברורה. בית המשפט קבע, בלשון ציורית:

"We take this opportunity to put the question to rest and confirm that eBay jettisoned the presumption of irreparable harm as it applies to determining the appropriateness of injunctive relief."

ואם חזקת הנזק הבלתי הפיך נזנחה כך, אין אלא להסיק כי הדבר נכון הן ביחס לצווי מניעה זמניים והן ביחס לצווים קבועים שכאלה.

לקריאת המשך המאמר »

0

מארק טוויין על פטנטים

תמונת מארק טוויין (זכות היוצרים פגה)

(A.F. Bradley, New York)

לאחרונה נתקלתי באקראי בפוסט אורח ב-Patently-O שמביא סיפור קצר מאת מארק טוויין. ייחודו של הסיפור הוא לא בסגנונו או בעלילתו. מדובר בלא פחות מהסיפור היחיד של מארק טוויין, או בשמו האמיתי סמיואל קלמנס, שנתמך בתצהיר.

מסתבר שסמיואל קלמנס היה גם ממציא, שהאמין במערכת הפטנטים. המצאה אחת שלו (בגינה ניתן פטנט ארה"ב 121,992) נדרשה לעבור הליך משפטי בכדי שתאושר לאחר שהוא נדרש להראות כי הוא המציא את המצאתו לפני ממציא אחר. במסגרת ההליך הוא כתב ובו הוא תיאר את התהליך שבמסגרתו הרעיון הכללי שלו התגבש לכדי המצאה קונקרטית:

לקריאת המשך המאמר »

תגיות: , ,
2

חוזר רשם חדש: איסור על שימוש בתביעות אומניבוס

 

אוטובוס שעליו כתוב אומניבוס

לא עוד אומניבוסים(cc by Jamiecat *)

חוזר רשם 008/2011 פטנטים – תביעות המפנות לשרטוטים ולהדגמות לצורך הגדרת תכונות או היבטים טכניים של אמצאה מיום 6.12.2011 מתייחס לשימוש בתביעות אומניבוס לשם הגדרת היקף המונופול בתביעת הפטנט. תביעות אומניבוס הינה תביעה אינה מגדירה את ההמצאה בעצמה, אלא עושה כן בצורה עקיפה – באמצעות הפניה לשרטוט מסוים או לכלל הפירוט. משום כך, תביעות מסוג זה נחשבות בארה"ב ככאלו שאינן תובעות במדויק את ההמצאה ולפיכך מפרות את דרישת  סעיף לפי 35 U.S.C. 112.

חוזר רשם מ.נ. 63 הגביל את האפשרות לקבל פטנט עבור תביעה בלתי תלויה מסוג אומניבוס, וקבע כי ניתן יהיה לעשות שימוש בתביעות מסוג זה רק כתביעות תלויות. עתה, מגדיר חוזר רשם חדש את האפשרות להשתמש בתביעות אומניבוס בצורה מצומצמת אך מהותית ולא פורמאליסטית.

אומנם החוזר מגדיר באופן ברור  כי לא יתקבלו תביעות אומניבוס, בין אם תלויות או בלתי תלויות. יחד עם זאת, מגדיר החוזר חריג המאפשר שימוש בתביעות כאלו כאשר יש בכך לקידום היעילות והבהירות:

מובהר כי, על תביעה המפנה לשרטוטים ולהדגמות, אך מציינת במפורש אילו היבטים או תכונות ספציפיים של האמצאה נתבעים מתוך שרטוט או הדגמה מסוימים, לא יחול סעיף 2 לחוזר זה, וזאת בתנאי שההפניה הינה לצורך תמצות ומניעת סרבול התביעה.

כך למשל, לגבי הדוגמאות הבאות לא יחול סעיף 2 לחוזר זה: תביעה לרצפים גנטיים המפנה לרצף המופיע בפירוט; תביעה למבנה גבישי של חומר המאופיין באמצעות תכונות פיזיקליות שתוצאות מדידתן מופיעות בשרטוט, אליו מפנה התביעה; תביעה למוצר או להתקן המאופיין על ידי צורה פונקציונלית שלא ניתן לתארה באופן מילולי והצורה מופיעה באופן ברור בשרטוט, אליו מפנה התביעה.

הוראות החוזר יחולו באופן מיידי ועל כלל בקשות הפטנט התלויות ועומדות אשר טרם ניתנה בהן הודעת קיבול.

0

מוצר איום

מוצר איום - מאחד חשמל

בלוג חדש בשם "מוצר איום" מפרסם באופן יומי מוצרים דימיוניים שלא ראיתם בשום מקום אחר, ושהם רעיונות כל כך גרועים שגם לא תראו.

כך, יש שם צבעי פנדה, משחרר חלומות, כרית אויר עוגה, משתיק קול לאקדח פיקות, חיל צעצוע ג'ובניק, ועוד רבים ורעים.

בתור דוגמה אחת הבאתי את מאחד החשמל – המצאה גאונית המאפשרת לכל בר דעת לאחד מספר שקעי חשמל לשקע אחד. על פניו, נראה שמדובר בהמצאה פטנטבילית, ואולי כאן ניתן להיווכח – לפני שרצים לרשום פטנט על מוצר חדש, כדאי לחשוב שנייה גם על שאלת הערך הכלכלי שלה.

תגיות: ,
2

מחשבות בעקבות "המרדף אחר נוסחת הזהב"

(cc by stevendepolo)

בסוף השבוע האחרון התפרסמה הכתבה "המרדף אחר נוסחת הזהב" במוסף כלכליסט. כתבה זו המתארת סכסוך בין אוניברסיטת בר-אילן ובין ממציאה אחת שהצליחה לחבר בין יהלום ובין זהב בתהליך כימי. על פי הכתבה, התגלע סכסוך בין הצדדים שנבע מהחשש של הממציאה כי לא תזכה לתמורה הוגנת בגין המצאתה. על אף הערך הרב שיש להמצאתה, נראה כי הוצע לה לקבל תמלוגים בשיעור 1.5% מהרווחים שיצמחו מההמצאה.
על פי האמור בכתבה, שיעור נמוך זה נובע מכך שהיא תקבל רק 15% מתוך הסכום שיקבל הפרופ' שהוביל את המחקר, ואילו האחרון מקבל 40% מרווחי האוניברסיטה. רווחים אלו – הם רק 25% מכלל הרווחים, וזאת נוכח הסכם עם משקיע.

עוד מסופר בכתבה כי אף שבידי האוניברסיטה כל מחברות המעבדה של המחקר, הפרופ' וצוות המחקר שלו אינם מצליחים לשחזר את הניסוי המוצלח שערכה הממציאה עצמה, והם חושדים כי היא מסתירה חלק מהמידע עד שדרישותיה לתגמולים גבוהים יותר תתקבלנה.

אף שאיני מכיר את פרטי הפרשה, לאחר שקראתי את הכתבה, חשבתי שישנן מספר סוגיות מעניינות העולות מהאמור בה.

לקריאת המשך המאמר »

0

פוסט אורח: עדכון פסיקה: תכנון בעזרת הדמיית מחשב הינו כשיר לפטנט

cc by Samuel M. Livingston

בפסק-דין מהשבוע שעבר קבע בית-המשפט לפטנטים בבריטניה, בקבלו את עתירת Halliburton כנגד החלטות סגן רשם הפטנטים על דחיית בקשותיה, כי שיטת תכנון מקדחה, באמצעות הדמיה ממוחשבת של פעולתה בהתאם לפרמטרים ניתנים לכוונון, אינה נופלת בגדר הסייגים לפטנט של תוכנת מחשב או פעולה מחשבתית בתור שכזו – כפי שהם מנויים בסעיף 1 לחוק הפטנטים הבריטי, המהווה העתק כמעט מדויק של סעיף 52 לאמנת הפטנטים האירופית, כדלקמן:

1. (1)…
(2) It is hereby declared that the following (among other things) are not inventions for the purposes of this Act, that is to say, anything which consists of—
(a) …
(b) …
(c) a scheme, rule or method for performing a mental act, playing a game, or doing business, or a program for a computer;
(d) …
but the foregoing provision shall prevent anything from being treated as an invention for the purposes of this Act only to the extent that a patent or application for a patent relates to that thing as such.

בדונו בסייג של פעולה מחשבתית בפרט, תוך סקירה וניתוח מפורטים של הפסיקה בנושא עד כה, הצביע השופט בירס על שתי גישות פרשניות העולות ממנה לגביו: המרחיבה, לפיה הוא חל על כל תהליך הניתן להתבצע במחשבה; והמצמצמת, הפוסלת פעולות המבוצעות במחשבה בלבד – והכריע לטובת האחרונה, הן לאור הלכות קודמות והן משיקולי מדיניות (פסקה 57):

So the balance of authority in England is in favour of the narrow approach to the mental act exclusion. I will only add that, if the matter were free from authority, I would favour the narrow interpretation on its own merits. The wide construction seems to me to be uncertain in scope and I am not aware of any good reason why the exclusion needs to be interpreted widely. On the other hand I can see a logic behind the narrow interpretation, preventing patents being granted which could be infringed by a purely mental process. Allowing for the possibility of patent infringement by thought alone seems to me to be undesirable.
כאסמכתא נוספת להעדפת גישה זו צוטטה החלטה T 1227/05 של ועדת הערר במשרד הפטנטים האירופי, שקבעה כי די במימוש ממוחשב לשיטה כדי לשלול את תחולת הסייג.
יישום הגישה לתביעה שבמחלוקת בהתאם למבחן ארבעת השלבים שהותווה בעניין אירוטל הוביל למסקנה כי מאחר ותרומת האמצאה אינה נופלת בלעדית בגדרו של התחום הלא כשיר – שכן היא נוגעת לשיטה הממומשת במחשב, שלגביה סייג הפעולה המחשבתית אינו עוד רלבנטי מעתה – אזי היא צולחת את מחסום הכשירות הראשוני, הגם שהתביעה לא צומצמה ליישום גשמי על-ידי הוספת צעד של ייצור המקדחה. התיקים הוחזרו אפוא לרשם הפטנטים להמשך הבחינה.
בשולי הדברים הוער כי חרף הבדלי הגישות בין בריטניה ומשרד הפטנטים האירופי, אין מניעה כי החלתן תניב את אותה תוצאה, ושמבחינה משפטית אמצאות המיושמות במחשב כשירות לפטנט בבריטניה ובאירופה באותה מידה. עוד צוין ביחס לגישה האירופית העכשווית, כי סוגית הכשירות תחתיה כרוכה בד-בבד בגישה מיוחדת לסוגית ההתקדמות ההמצאתית, כך שלא ניתן לנתק בין השתיים ולברור מכל גישה רק את החלקים הנוחים למבקשים.
(מקור : IPKat)
הערות:
על-פניו נראה שלא מדובר בהחלטה תקדימית – או שלפחות כך היא מתיימרת להציג את עצמה, בצלן של ההלכות המחייבות של ערכאת הערעורים והחלטות קודמות של ביהמ"ש לפטנטים, לרבות מקרה דומה כביכול שאמור היה לייתר את העתירה הנוכחית (עניין קאפור המוזכר בפסקאות 54-53).
נקודה מסקרנת אחת היא ההערות המסכמות ביחס למחלוקת שמתגלעת מזה חמש שנים בין בתי-המשפט הבריטים למשרד הפטנטים האירופי סביב הסטייה כביכול של האחרון בדרך החלת הסייגים לפטנט בכלל והסייג הנוגע לאמצאות תוכנה בפרט: בצד ההצהרה החגיגית בדבר (חזקת) שוויון הדינים, הבריטים מסכימים לכל היותר שלא להסכים ודבקים ב"גישה המוקדמת", בין בגלל המחויבות לתקדימי ערכאת הערעורים ובין כי היא נראית להם מסתמא פחות זרה ומפותלת (תחושה שניתן בהחלט להזדהות איתה). עם זאת הדבר הבולט לעין שנותר במשותף משני צדי התעלה הוא שהסייג של תוכנות מחשב במידה רבה נמחק והפך הלכה למעשה לאות מתה: כך, העובדה שהתהליך הנתבע ממומש כולו או מקצתו באמצעות תוכנה כבר אינה עומדת עוד בעוכריו, כשהיא לבדה; ולא זו אף זו: עצם המימוש הממוחשב שולל מיניה וביה את תחולת הסייג של פעולה מחשבתית.
הניגוד החריף יותר מתעורר דווקא כשחוצים את האוקיינוס, בהשוואה עם הפסיקה האמריקאית העדכנית שבחרה לאמץ את הגישה המרחיבה דווקא ביחס לסייג הפעולה המחשבתית – (אולי בגלל, ולא למרות) שבארה"ב הוא הלכתי ולא חקוק כבאירופה ובריטניה – בפרשת סייברסורס (שנדונה בבלוג כאן וכאן), ובפרשת קלאסן בה נדחו שניים מתוך שלושה פטנטים שעסקו בקביעת משטר חיסונים לפעוטות הממזער את הסיכון לתחלואה בגיל מבוגר, בעוד שאושר השלישי מתוכם שכלל, בנוסף לסקירת התצפיות ושערוך ההסתברות, גם את הצעד הגשמי של מתן החיסונים עצמם (בעוד שבנדון דידן לא נדרש כאמור צמצום דומה). כרסום מסוים של סייברסורס אירע בפרשת הולו, אולם נראה שהמילה האחרונה בעניין זה טרם נאמרה.
2

הגשות אלקטרוניות של בקשות PCT ברשות הפטנטים

בצעד מבורך, הודיעה אתמול רשות הפטנטים כי החל מחודש נובמבר ניתן יהיה להגיש בקשות PCT על גבי מדיה מגנטית באמצעות מערכת ה-PCT-SAFE. הגשה כאמור תאפשר קבלת הנחה של עד 300 פרנק שוויצרי באגרות הרישמיות.

כמו כן, לפי האמור בהודעה, בקרוב הרשות תודיע על אפשרות להגיש הגשה מקוונת של בקשות PCT.

(מקור: הודעת רשות הפטנטים)

0

שנה טובה

פטנט אחד לשנה החדשה (או יותר נכון, בקשת פטנט): מכשיר ביתי לפריטת גרעיני רימון



שנה טובה ומתוקה לקוראי הבלוג ולכל בית ישראל

18

מחקר חדש: טרולי פטנטים פוגעים ברווחה המצרפית

זהירות? טרול פטנטים.
(cc-by gil mnogueira)

מחקר חדש ביקש לבחון נתונים אמפיריים באשר לפעילות הכלכלית של טרולי הפטנטים ועל השפעתם על הכלכלה. החוקרים, ג'יימס באסן, מיכאל מיורר, וג'ניפר פורד מאונבירסיטת בוסטון, פרסמו את מאמרם "The Private and Social Costs of Patent Trolls" ובו הם מציגים את ממצאיהם.
בבסיס המחקר, ההנחה כי מחיר המניה של חברה משקף את שוויה הכלכלי הנכון. תחת הנחה זו, שינוי במחיר המניה בחלון זמנים הרלוונטי לתביעה, לאחר שמנטרלים השפעות חיצוניות אחרות, מאפשר חישוב הנזק לנתבעת. ברם, הנזק לנתבע אינו סוף הסיפור, כיוון שישנו צד מנצח המרוויח מעצם הפעולה. בצורה דומה, ועל ידי התייחסות לשינוי במחירי המניות של טרולי הפטנטים, החוקרים מעריכים כמה מהשווי הכלכלי שנגרע מהנתבעים עבר לצד התובעים.
החוקרים השתמשו במאגר מידע של 1,630 תביעות טרולי פטנטים שנאסף על ידי Patent Freedom. מתוכם 62% עסקו בפטנט על תוכנה. כיוון שבהרבה מהתביעות היו מספר נתבעים (עניין שעתה, לאחר רפורמת הפטנטים צפוי להיפסק לאור קביעת כלל חדש בדבר אי-צירוף נתבעים), בסך הכל היו 4,144 זוגות של תובע-נתבע. על פי ממצאי המחקר, הנתבע החציוני הפסיד 20.4 מיליון דולר בשווי שוק ואילו ההפסד הממוצע היה 122 מיליון דולר.
בממוצע מדובר על נזק של כמעט 90 מיליארד דולר בשנה, בעוד שהרווח לטרולי הפטנטים הוא רק של פחות מ-8 מיליארדי דולרים בשנה.
החוקרים בדקו אם אובדן הרווחה המצרפית האבודה צמחה לשחקן אחר, והגיעו למסקנה כי התשובה היא לאו. הממציאים זוכים רק לפחות מ-2% מההפסד שנגרם לנתבעים. גם מתחרים אחרים אינם זוכים לחלק ניכר מרווחה זו ואף לא עורכי הדין והפטנטים העוסקים בניהול ההליך.

טרול פטנטים. יותר נזק מתועלת?
(cc-by-nc-sa thecrypt)

מכאן מסקנת המחקר כי הנזק שטרולי הפטנטים עושים גובר על הרווחה המצרפית שלהם.

הערות:
הנתונים נראים משכנעים על פניהם. אך חשוב לציין שמדובר על חברות ציבוריות. אינני יודע לאבחן בין טרול פטנטים המונפק בבורסה לבין כזה שמניותיו אינן נסחרות, אך לא אופתע אם יימצאו הבדלים מסוימים בין שתי יישויות אלו. בסך הכל, המחקר התייחס ל-14 טרולי פטנטים שנסחרים בבורסה (Acacia Technologies, Asure Software, Burst.com Inc, Decisioning.com Inc, Interdigital, Intertrust Technologies Corp, LecTec Corp, Mosaid Technologies Inc, Network-1 Security Solutions Inc, OPTi Inc, Rambus, Tessera Technologies Inc, VirnetX Inc, Wi-Lan) וגם גודל מדגם זה אינו בהכרח בעל תקפות סטטיסטית.
בעיה נוספת במחקר היא שהוא, כאמור, מתבסס על ההנחה שמחירי המניות משקפים שווי כלכלי אמיתי, וכי היד הנעלמה מתקנת את שווי החברות בצורה נכונה. הנחה זו, אף שהיא מקובלת בעולם הכלכלי, אינה תואמת את המציאות ונראה לי שהדברים ברורים, במיוחד לאחר משבר הסאב-פריים של 2008.
יתרה מכך, טרולי הפטנטים מעודדים ממציאים להמשיך ולהמציא. משכך, תרומתם לחברה אינה רק בעצם הגשת התביעה כי אם גם בעצם הגשת בקשות פטנט נוספות. בכך, הטרולים תורמים להרחבת הידע האנושי. יתכן שתרומה זו מוסיפה לרווחה המצרפית תועלת כלכלית שלא נמדדה במחקר. החוקרים מציינים עובדה זו, אך הם סבורים כי אין מדובר בתרומה משמעותית.

אף כל הבעיות הללו, המחקר נראה היה משכנע בעיניי. נראה כי טרולי הפטנטים פוגעים ברווחה המצרפית.
לטעמי, אין בכך לגזור את המסקנה אותה מבקשים החוקרים לגזור – כי אין הצדקה כלכלית-ערכית לקיומם של טרולי פטנטים. אף אם טרולי הפטנטים מקטינים את העוגה הכוללת, יתכן שהם מאפשרים חלוקה שונה של העוגה (הקטנה). הטרולים מעבירים מההון המצוי אצל חברות מסוימות ומעבירים את חלקו לממציא. בכך, הטרולים מייצרים צדק חלוקתי בהקטנת הפערים החברתיים בין בעלי ההון והממציאים.
האם צדק חלוקתי זה הוא ראוי? מהו יחס פגיעה ברווחה – צמצום פערים ראוי? לא יודע. תשאלו את ג'ון רולס ופילוסופים אחרים. לא אתיימר לענות על שאלות אלו.

(מקור נוסף: ars)

8

רפורמת הפטנטים האמריקאית יצאה לדרך.

אובמה חותם.
(White House Photo, Lawrence Jackson, 9/16/11. אין זכויות שמורות)

במזל טוב, אובמה חתם במהלך סוף השבוע האחרון על רפורמת הפטנטים האמריקאית.
בפוסט זה אציין רק בראשי פרקים מספר שינויים מרכזיים שהרפורמה עורכת:

  1. First (inventor) to file – גם בארה"ב מי שיגיש בקשה לפטנט יגבר בזכות, אף אם הוא זה שהמציא את המצאתו מאוחר יותר בזמן. כלל זה, הנהוג בכל העולם, לרבות בישראל (בסעיף 9 לחוק הפטנטים בעל הכותרת הילדותית משהו "כל הקודם זוכה") מייצר ודאות בדבר עדיפותו של ממציא אחד על פני השני.
  2. מהו Prior Art – הרפורמה משנה את הגדרת הידע הקודם, אך משמרת את תקופת החסד בת השנה ביחס לפרסום שעשה הממציא (אך לא פרסומים שעשו אחרים). בין היתר, מבוטלת ההבחנה בין שימוש קודם שנעשה בארה"ב לבין שימוש קודם שנעשה מחוץ לה (וקודם לכן לא היווה ידע קודם על פי הדין האמריקאי). 
  3. התנגדויות – החוק החדש מאפשר הגשת התנגדות, כמו גם הגשת מסמכים במהלך הבחינה על ידי צדדים שלישיים. 
  4. ביטול ה-Best Modeדרישת ה-Best Mode היתה דרישה ייחודית לדין האמריקאי וכעת היא בוטלה. 
  5. ביטול תביעות False Marking – לאחר פסיקה תקדימית ופרץ התביעות שהיא הובילה, החוק החדש מבטל את התמריץ להגיש תביעות בגין סימון כוזב בארה"ב. החוק קובע כי רק המדינה תגבה את הקנס בגין הפרה, אך מתחרה יוכל גם לזכות בפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו. 
בצד הפיננסי ישנן גם כן שתי בשורות חשובות. הראשונה, תוך 10 ימים מחקיקת החוק אגרות ה-USPTO יעלו ב-15%, כך שאם יש לכם תשלום שעליכם לשלם – מוטב לעשות זאת כעת, ולא להמתין ולספוג את ההתייקרות.
הבשורה השנייה חשובה לממציאים קטנים – בדומה לסטטוס ישות קטנה, החוק מכיר גם בסטטוס ישות זעירה (micro entity) שתזכה בהנחה משמעותית של 75% מכלל האגרות (בניגוד לישות קטנה שזוכה להנחה של 50% "בלבד"). 
4

כמה מחשבות על CyberSource

בדיקה מי מאחורי הכבל – רעיון אבסטרקטי
(by explainthatstuff)

בפוסט האורח שלה, שרון סקרה את פסק הדין בעניין CyberSource ואת הדין הנוגע לתביעות Beauregard ברחבי העולם. המסקנה הכללית היא כי מקום בו בפטנט על תוכנה מוכר, הגבלה צורנית של הגדרת ההמצאה אינה מעלה ואינה מורידה. כך, הגדרת ההמצאה לכדי מוצר המאוחסן על גבי מצע קריא על ידי מחשב (computer readable medium) אשר תוכנו מאפשר למחשב לבצע שיטה כלשהי, לא תהיה מוכרת לפטנט אלמלא השיטה עצמה ראויה לקבלת הגנה פטנטית.
אף שפסק הדין מתייחס לסעיף 101 (היינו, לשאלה אילו סוגי המצאות ראויות למתן הגנה פטנטית), נדמה כי הדברים האמורים נכונים גם באשר לדרישות המהותיות ובראשם ההתקדמות ההמצאתית – שכן שיטה הנעדר התקדמות המצאתית, ממילא קידודה לכדי הוראות מחשב המאוחסנות על מצע מתאים אינו מסוג הדברים שבעל מקצוע מיומן בתחום לא היה יכול לעשות בעצמו.


בעיניי, ההחלטה בעניין CyberSource היא יוצאת דופן בנוף המשפטי האמריקאי. בעוד שבישראל ההגנה הפטנטית משתרעת אל מעבר לאמור בתביעות הפטנט והיא חלה על "עיקר האמצאה" (ראו סעיף 49 לחוק הפטנטים), בארצות הברית הכל מתחיל ונגמר בתביעות. כך, בתי משפט לעולם מזהירים עצמם מפני קריאה של תוספות מתוך הספסיפיקציה (תיאור בקשת הפטנט) אל תוך התביעות בכדי שלא לצמצם את היקפן שלא כדין. צמצום זה, יש להבהיר, אינו עניין שקל להתחמק ממנו כאשר בית המשפט מתבקש לפרש את היקף התביעות, ועליו לעשות זאת לאור התיאור עצמו. הקו בין פרשנות מצמצת לבין הוספת לימיטציות אינו קל, והוא מושא של ערעורים רבים.
כיוון שכך, כאשר אנו רואים את בית המשפט האמריקאי מתעלם מהתביעות ותחת זאת מבקש לחשוף את ה-underlying invention – הוא עושה דבר יוצא דופן. שרון כינתה זאת כ"הרמת מסך", אך בעיניי אין זה אלא זיהוי עיקר האמצאה. במקרים רבים בעבר בית המשפט נמנע מלזהות את עיקר ההמצאה וטרח להבהיר כי היה על מנסח התביעות לעשות עבודה טובה יותר. כך למשל, בעניין BMC Resources קבע בית המשפט כי נוכח ניסוח התביעות הפרת ההמצאה המוגנת בפטנט מתבצעת על ידי שני גופים שונים ולמעשה הפטנט לעולם לא יופר. שם, בית המשפט ציין כי אף שמדובר בתוצאה קשה עבור בעל הפטנט, הוא יכל היה להימנע ממנה באמצעות ניסוח נכון של התביעות. כמו עניין BMC Resources כך מקרים רבים אחרים של הפרת פטנט במשותף.
זאת ועוד. אף הדרישה להבחנה בין הקטגוריות השונות של ההמצאות לפי סעיף 101 (מכונה, שיטה, הרכב או מוצר) נחשבת דרישה מהותית, ומקום בו יש ערבוב של סוגי המצאות שונות דין הערבוב לפסול את התביעה הרלוונטית.

בעניין CyberSource אנו עדים לגישה שונה. אומנם, ניתן לאבחן אותה בנקל מהעניינים הקודמים. כאן זיהוי עיקר האמצאה נועד להקשות על מבקש הפטנט, וזאת בניגוד למצב בהפרת פטנט במשותף וגם באשר לערבוב סוגי ההמצאות. כל עוד בעל הפטנט ניסח בעצמו את תביעותיו, אין לו אלא להלין על עצמו על שגיאותיו אשר גרמו להצרה מיותרת של היקף הפטנט או לבטלותו. כאשר בעל הפטנט מנסה באמצעים צורניים לגבור על דרישה מהותית – לא נרשה לו זאת (והשוו עניין G03/08 האירופאי, אשר מאפשר התגברות צורנית על דרישת התוכן).

הנקודה השנייה אליה ארצה להתייחס הוא השוני המהותי בין שתי התביעות.
תביעה 3, תביעת השיטה, קובעת בפשטות:

3. A method for verifying the validity of a credit card transaction over the Internet comprising the steps of:
a) obtaining information about other transactions that have utilized an Internet address that is identified with the credit card transaction;
b) constructing a map of credit card numbers based upon the other transactions and;
c) utilizing the map of credit card numbers to determine if the credit card transaction is valid.

לעומתה תביעה 2, תביעת המצע, קובעת המצאה צרה בהרבה:

2. A computer readable medium containing program instructions for detecting fraud in a credit card transaction between a consumer and a merchant over the Internet, wherein execution of the program instructions by one or more processors of a computer system causes the one or more processors to carry out the steps of:
a) obtaining credit card information relating to the transactions from the consumer; and
b) verifying the credit card information based upon values of plurality of parameters, in combination with information that identifies the consumer, and that may provide an indication whether the credit card transaction is fraudulent, wherein each value among the plurality of parameters is weighted in the verifying step according to an importance, as determined by the merchant, of that value to the credit card transaction, so as to provide the merchant with a quantifiable indication of whether the credit card transaction is fraudulent,
wherein execution of the program instructions by one or more processors of a computer system causes that one or more processors to carry out the further steps of;
[a] obtaining information about other transactions that have utilized an Internet address that is identified with the credit card transaction;
[b] constructing a map of credit card numbers based upon the other transactions; and
[c] utilizing the map of credit card numbers to determine if the credit card transaction is valid.

כפי שניתן להתרשם מההדגשה שהוספתי, בניגוד לתביעה 3, תביעה 2 קושרת את ההמצאה למכונה מסוימת. אומנם, מדובר במחשב סטנדרטי בעל מעבד, אך עדיין בכך ישנו הבדל מהותי בין שתי התביעות. תביעה 3 יכולה היתה להיות מופרת באמצעות נייר ועפרון ואילו תביעה 2 לא. תביעה 2, למעשה, איננה רעיון אבסטרקטי, אלא היא מתרחשת בעולם והיא בעלת מימוש מטאפיזי ברור. בעיניי, נדמה כי מבחן המכונה-או-טרנספורמציה מתקיים לעניין תביעה זו. כזכור, על פי הלכת בילסקי, אין בכך די ואף המצאה העומדת במבחן זה אינה בהכרח עומדת בדרישת סעיף 101, אך נוכח ההבדל דומה בעיניי כי נדרשת הצדקה שונה לאי עמידתה של תביעה 2 במבחן סעיף 101.

בסופו של יום, כמו שרון, אף אני חושב שהתוצאה נכונה. תחושת הבטן אינה נוחה ממתן פטנט רחב כל כך על עניין שנראה כטריוויאלי. כלשון המימרא הידועה Hard cases make bad law, ופסק הדין אינו נותן מבחן כלשהו ליישום לעתיד.
טוב תעשה ערכאת הערעור הפדראלית אם תדון בעניין מחדש בהרכב מלא ותוציא תחת ידיה מבחנים חדשים ליישום למקרים עתידיים.

0

IBM שוב מוכרת פטנטים לגוגל

אחרי המקרה הקודם, נראה שזה מתחיל להיות הרגל. IBM מכרה לגוגל לא פחות מ-1,023 פטנטים. גוגל רוכשת פטנטים בכדי להגן על עסקיה לאור מלחמות הפטנטים, ונראה ש-IBM שמחה להמשיך ולממש את הפטנטים כאשר הם במחירי שיא.

בחודש יולי, גוגל רכשה כ-1,000 פטנטים מ-IBM, וכעת נודע כי בחודש אוגוסט היא רכשה את האלף החדשים. עובדת קיומה של העסקה התגלה לאחר שב-13.09.2011 נרשמה העברת הזכויות במשרד הפטנטים האמריקאי. מסמכי ההסבה נחתמי ב-17.08.2011.

עניין אנקדוטלי אחד. מספר הפטנטים שנרכשו הוא לא פחות מאשר המספר המקסימאלי הניתן לייצוג באמצעות 9 סיביות. המספר הבא, 1024, הוא מספר בעל משמעות מיוחדת במדעי המחשב. אין זו הפעם הראשונה שבהצעות רכש לפטנטים על ידי גוגל אנו עדים למספרים טיפולוגיים. במכירה הפומבית של נורטל, גוגל הציעה לא פחות מפאי מיליארדי דולרים בגין חבילת הפטנטים שנמכרה שם…

(מקור: PCWorld)

0

נדחתה עתירה לדיון נוסף בעניין "הפרה תורמת"

האוניברסיטה העברית.
דיון נוסף? רק באקדמיה.
(מתוך ויקיפדיה)

כזכור, בחודש יוני הכריע בית המשפט העליון והכיר מפורשות בדוקרטינת ההפרה התומרת בזכויות יוצרים, בפסק הדין התקדימי, בעניין האוניברסיטה העברית נ' שוקן. הוצאת הספרים שוקן, אשר נמצאה בצד המפסיד של ההכרעה השיפוטית ההיא עתרה בפני בית המשפט העליון וביקשה כי יתקיים דיון נוסף בעניין.
סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט, המסמיך את בית המשפט לקיים דיון נוסף כאמור, קובע:

"נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף"

בעתירתה תמכה שוקן בקביעה העקרונית של בית המשפט אך היא הצביעה על שני עניינים הראויים, לדידה, לדיון נוסף: הראשון, והוא המהותי, מדבר על סתירה לכאורה בין הלכת רב בריח לבין ההלכה החדשה לעניין דרישת הידיעה. כזכור, בפסק הדין בעניין האוניברסיטה העברית נקבע כי יש להראות ידיעה ממשית ולא די בידיעה קונסטרוקטיבית של מי שביצע את ההפרה התורמת. מנגד, בעניין רב-בריח, לא נדרשה הוכחתו של רכיב זה.
העניין השני עסק בקביעה כי לא די בתרומה להפרה במחדל ביצירת חיוב בהפרה תורמת.

לקריאת המשך המאמר »

0

מחקר חדש: לפטנטים יש ערך בפרסום מידע טכני

חוקר מתקשה לקרוא בין שורות הפטנט.
(מקור: ויקימדיה)

דיני הפטנטים נועדו לשרת מטרה חברתית של עידוד המחקר והתפתחות הטכנולוגיה. הם עושים זאת, באמצעות יצירת הסדר של גילוי תמורת בלעדיות– הממציא יגלה לציבור את המצאתו, ברמה שתאפשר לבעל מקצוע מיומן בתחום לנצל את ההמצאה, ובתמורה, הוא יזכה לבלעדיות על ניצול ההמצאה לתקופה תחומה בזמן. כך, המדע יוכל להתקדם. כלל החוקרים יחשפו למידע החדש, ויוכלו לשפר ולפתח את ההמצאה ולנצל אותה להמשך המחקר שלהם. מנגד, בעל ההמצאה שמח לפרסם אותה, כיוון שכך הוא זוכה לבלעדיות על ההמצאה, בלעדיות שהיא בלתי-תלויה במקור – כלומר, בלעדיות גם למול מי שהגיע לאותה ההמצאה בצורה בלתי תלויה אליו, אך בזמן מאוחר יותר. מבקרי מערכת הפטנטים טוענים כי הפטנטים אינם משרתים מטרה מוצהרת זו, באשר האופן שבו הם נכתבים אינו מאפשר לבעל מקצוע לקרוא אותם ולהבין את ההמצאה מהם.

מאמר חדש שהתפרסם לאחרונה, מתאר מחקר אמפירי בעניין זה, ולפיו מתברר שדווקא ישנה תועלת מחקרית מקיומם של הפטנטים. לטענת המחברת, הפטנטים התגלו כמקור למידע מחקרי שימושי, אשר לעיתים אינו זמין במקומות אחרים. 70% מהנשאלים שקראו פטנטים ציינו כי הם קראו אותם מתוך מטרה לגלות מידע טכני. בין היתר, 40% ציינו כי קראו פטנטים בכדי להבין כיצד אחרים פתרו בעיות דומות לשלהם. 44% ציינו כי נעזרו בפטנטים בכדי לחקור נושא כלשהו.
תשובה מעניינית נוספת היתה כי 62% מאלו שקראו פטנטים חשבו שלא ניתן יהיה לשחזר את ההמצאה ללא מידע נוסף. כלומר, 62% סברו כי התיאור אינו עומד בדרישת האיפשור (Enablement).
יש לציין, כי המחקר התמקד בתעשיית הננו-טכנולוגיה, כך שלא מן הנמנע שבדיקה בתחומים שונים תניב תוצאות אחרות, ואף הפוכות.
המחברת סבורה כי יש לעמוד בקפדנות על דרישת האיפשור, וכן להקטין את החסמים הקיימים בשימוש במידע הפטנטי. לעניין זה, היא מזכירה, כי קריאת פטנט שלאחר מכן ייחשב כמופר, עשויה להתפרש כהפרתו ביודעין (willful infringement). החשש מפני הפרה ביודעין עשוי למנוע מחוקרים לגשת למידע המצוי בפטנטים.
לטעמי, הנושא עצמו מעניין, וראוי למחקר מעמיק. לשם הדוגמה, אחד הנימוקים השכיחים כנגד מתן פטנטים על תוכנה הוא שאין תועלת לציבור מקיומה של מערכת הפטנטים ומחשיפת ההמצאות באמצעותה. מחקרים אמפיריים מסוג זה, עשויים לשפוך אור על הנושא ולאפשר דיון מושכל יותר בדבר הפתרון הרצוי והראוי.
13

פסיקה: עובד ומעביד יכולים להסכים שאמצאת השירות תהיה בבעלות העובד

חוק הפטנטים קובע כי המצאה של עובד שהומצאה בתקופת שירותו ובעקבותיו היא המצאת שירות השייכת למעביד. ברם, הוראת חוק זו אינה הוראה קוגנטית והצדדים רשאים להתנות עליה בהסכם.
בעניין שנדון אך לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו התברר סכסוך בין מעסיק לעובדת. לאחר שהוגשה בקשת פטנט ארעית (פרוביזיונאל) בארצות הברית על שם העובדת בלבד, הוגשה גם בקשת PCT על שמה של העובדת ועל חשבונו של המעביד (פורסמה כ: WO/2010/049927). לאחר זמן קצר, התגלע סכסוך בין הצדדים בדבר הבעלות באמצאה כאשר כל צד טוען – שלי היא.
בית המשפט הבהיר, כי הנטל להראות כי אמצאה הינה אמצאת שירות, כהוראת סעיף 132 לחוק מוטל על שכמו של המעסיק. לעומת זאת, נטל ההוכחה להראות כי בין הצדדים נערך "הסכם אחר", המתלה על גבי הוראות סעיף 132 לחוק, מוטל על טוען טענה זו – דהיינו על העובדת.
בית המשפט בחן את עובדות המקרה וקבע כי אף שאין הסכם בכתב, הראיות מצביעות כי גרסת העובדת עדיפה על גרסת המעביד. בית המשפט סיכם את קביעתו העובדתית כדלהלן:

"ולסיום לא למותר לשוב ולהטעים, כי חברת אוריין הניחה לפתחו של בית המשפט גרסה קוטבית, שלפיה "כולה שלי". חברת אוריין בחרה שלא לצרף לתובענתה ראיות מהותיות שאינן מתיישבות עם גרסתה, ובכללן תכתובת דואר אלקטרוני שהתקיימה סמוך להגשתה של הבקשה הארעית, וכתב ההתחייבות שיעל נדרשה לחתום עליו לאחר הגשתה של הבקשה הבינלאומית. מכתב ההתחייבות עולה בבירור, כי בין הצדדים השתכללה הסכמה מוקדמת באשר לבעלות באמצאה, אך חברת אוריין בחרה שלא להציג עובדה זו לפני בית המשפט וממילא שלא התמודדה עימה. כאשר עומתה חברת אוריין עם המסמך, היו הסבריה סותרים ומגומגמים. אמנם במועד עריכתו של כתב ההתחייבות טענה חברת אוריין לקיומה של הסכמה מוקדמת שעניינה בעלות משותפת באמצאה, אך אוריין בחרה  להתעלם מהמסמך ולנסות לתפוס מרובה תוך שהיא טוענת להעדרה של הסכמה מוקדמת כלשהי. טענתה הנוספת של חברת אוריין, כי למדה על דבר הגשתן של הבקשות לרישום הפטנט רק בדיעבד לאחר קבלת מכתבו מיום 4/11/09 של עו"פ ברסלר, תלושה אף היא מהמציאות. עם קרוס נדבכיה המרכזיים של גרסת חברת אוריין, ובהינתנה של יריעת המחלוקת הקוטבית שהונחה לפני, גרסתה של יעל עדיפה בעיני על פני גרסתה של אוריין."

נוכח קביעה זו, נדחתה תביעתו של המעביד לצו הצהרתי כי הוא הבעלים של האמצאה נשוא בקשת הפטנט. כן נפסקו לטובת העובדת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 60,000 ש"ח.

הערות:
שלוש סוגיות משפטיות מעניינות עולות לדידי מפסק הדין.
לקריאת המשך המאמר »

2

חוזר 004/2011 – פטנטים – בקשות להארכת תקופת הגנה של פטנטים

היום פורסם חוזר 004/2011 – פטנטים העוסק בבקשות להארכת תקופת ההגנה של פטנטים, מכוח פרק ד', סימן ב' לחוק הפטנטים. החוזר עוסק בשני עניינים של פרוצדורה: סדר בחינה ותוכן הבקשה.
באשר לסדר הבחינה נקבע בפשטות סדר הנגזר ממועד פקיעת הפטנט ולא ממועד הגשת הבקשה.
באשר לתוכן הבקשה לצו הארכה, מעיר החוזר כי נוכח תיקון החוק משנת 2006, התקנות הרלוונטיות (תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה – סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ"ח-1991) אינן תואמות את הדרישה שבחוק. כיוון שכך, החוזר מבקש להבהיר מהם הפרטים שיש לציינם בבקשה לצו ארכה.

אני חש רגשות אמביוולנטיים לגבי העניין השני. מובן, כי מוטב כי הרשם והרשות יפעלו ליידע את הציבור בדבר הדרישות הפרוצדורליות, וכך יחסכו הסתבכויות מיותרות. כאשר התקנות אינן תואמות את הדרישה החוקית, הוצאת החוזר היא עניין מבורך. ברם, מקום בו יש חוסר התאמה בין התקנות לבין החוק מוטב לטעמי לפעול לתיקון התקנות, ולא לאיין עניין זה באמצעות חוזר רשם. כמובן, שכל עוד המדובר בפתרון זמני וארעי, אין כל בעיה עם החוזר. הניסיון מלמד כי תקנות הפטנטים השונות אינן מעודכנות תדיר ואין המדובר בפרט היחיד המופיע בתקנות כלשהן השונה מהוראות החוק. ועם זאת, אחרי כחמש שנים של מצב קיים, הבהרת העניין בחוזר – מבורכת היא. אני אקווה שהתיקון לא ייעצר שם.

0

100 שנה לפטנט הראשון של IBM

IBM מציינת השבוע את יום השנה המאה לפטנט הראשון שנרשם על שמה.
הפטנט, העוסק במכונת ליווח – בניית לוח המציג נתונים שנאספו על גבי כרטיסים מנוקבים, היווה בסיס להצלחה העסקית הראשונית של החברה. מאז, המציאו מדענים ומפתחים של IBM יותר מ- 150,000 המצאות שנרשמו כפטנטים.
בשנה שעברה השיגה IBM שיא של כל הזמנים ברישום פטנטים בארה"ב, עם 5,896 פטנטים חדשים שנרשמו על שמה, עיקרם פטנטים על תוכנה. גם ב-2011 IBM מדווחת על ציפייה להמשיך ולשמור על המסורת המתמשכת מזה כמעט שני עשורים, כחברה המובילה בראש טבלת רושמי הפטנטים בארה"ב.

מזה הכל התחיל. שרטוט מתוך הפטנט הראשון של IBM

עודד כהן, מנהל מעבדת המחקר של IBM בחיפה ציין כי "המצאות וחדשנות היו תמיד חלק מרכזי באסטרטגיה העסקית של IBM. הן מאפשרות לחברה להפתח ולהוביל את השוק לאורך מאה שנה – למרות השינויים הדרמטיים בתעשיית טכנולוגיות המידע". "גם בעידן ההאטה העולמית, שהובילה אחדים מהמתחרים לצמצם את השקעות המו"פ על מנת לעמוד ביעדים קצרי טווח המשיכה IBM לדבוק בעיקרון לפיו הגנה על השקעות המחקר שלה חיונית על מנת להבטיח את יתרונה התחרותי בעתיד. המחוייבות המתמשכת של IBM לחדשנות ולהצגה מתמדת של חידושים והמצאות, הולידה תזרים הכנסות של מיליארד דולר בשנה המגיעות לחברה כתמלוגים על שימוש בנכסי הקניין הרוחני שלה", ציין כהן. ולכך יש להוסיף שלאחרונה IBM מכרה כ-1,000 פטנטים לגוגל, וגם עסקה זו הולידה הכנסות נוספות.

מעבדות המחקר של IBM בישראל מהוות מקור חשוב לפטנטים אותם רושמת החברה. עד היום, הוענקו 356 פטנטים אמריקאים לחידושים טכנולוגיים שפותחו במעבדות המחקר של IBM בישראל. 1,140 בקשות לרישום פטנטים של חוקרים ומפתחים בארץ הוגשו לאורך שנות קיום המעבדות.
אחד הפטנטים המוכרים ביותר לכל משתמש אינטרנט, אשר נהגה ופותח בישראל, הוא זה של שינוי צבע הקישורית באתר אינטרנט. פטנט US5806077, שפותח על ידי חוקרי IBM בישראל, הגדיר לראשונה את המנגנון שבו לחיצה על קישורית היפר-טקסט משנה את צבע הקישורית בהצגות הבאות שלה, על מנת להזכיר למשתמש כי כבר ביקר באתר אליו היא מובילה.
פטנט אחר שפותח בישראל ושמוכר לקהל הוא האפשרות לחלץ טקסט, באמצעות OCR, מהמסך. אין זו אלא הטכנולוגיה בבסיסה של תוכנת התרגום המוכרת "בבילון".

(מקור: press release של IBM)

2

יש בבעלותך פטנט? עכשיו זה (אולי) הזמן למכור

האם עכשיו זו תקופת הגאות של נכסי הפטנטים? יש שיטענו כי הנתונים האמפיריים ללא ספק מצביעים שכן.
אז אחרי שמודו מכרה את תיק הפטנטים שלה במחיר של כ-200,000 דולר לבקשת פטנט/פטנט, ואחרי שתיק הפטנטים בן 6,000 הפטנטים של נורטל נרכש במחיר אסטרונומי של 4.5 מיליארד דולר, כלומר 750,000 דולר לפטנט (אחרי שגוגל קצת השתגעה בתהליך), אתמול נודע כי IBM מכרה אוסף פטנטים לגוגל.
הנתון הזה מעניין במיוחד כיוון שהאסטרטגיה המסחרית של IBM בנוגע לפטנטים היא ברורה: חתימת הסכמי רישיונות צולבים בינה לבין מתחרותיה. כלומר, IBM אינה נוהגת למכור את הנכסים עצמם, ואילו עכשיו הם החליטו לעשות כן. לאחר שגוגל הפסידה בהתמחרות לרכישת הפורטפוליו של נורטל, היה זה אך ברור כי היא תאלץ למצוא פתרון אחר, ובשל כך היא, ככל הנראה, הסכימה לשלם סכום כסף נכבד ל-IBM.
אז למה זה קורה? ראשית, בגלל המצב. מחירי המטריות עולים לאחר היורה, וגם מחירי התותחים מאמירים לאחר פרוץ המלחמה. נוכח מלחמות הפטנטים הבלתי פוסקות (כאן וכאן וכאן וכאן כבר נמאס לי).
שנית, בגלל שהתעשייה מבינה את השווי הפוטנציאלי של הפרת פטנט. אחרי שחברה קנדית קטנה זכתה בפיצויים בסך של כמעט רבע מיליארד דולר ממיקרוסופט בגלל feature זניח למדי, השוק לומד ומבין את השווי של הנכסים הללו, ואחת האינדיקציות הטובות לכך היא ההצלחה של RPX שתפקידה להגן על לקוחותיה מפני התקפות של טרולי פטנטים.
שלישית, קיומם של טרולי הפטנטים שיכלל את השוק. בעוד שבעבר, מסלול מסחור הפטנטים היחיד שהיה מקובל היה הקמת עסק והדגמת הטכנולוגיה עד כדי רווחיות או EXIT, טרולי הפטנטים הפכו את השוק למשוכלל (ובכך תרומתם החיובית, להשקפתי). כך הטרולים מאפשרים מיקסום מחירי הנכסים, לטובת הממציאים ובעלי הפטנטים.
כיום, יותר מתמיד, ובמיוחד בתחום של פטנטים בתוכנה, כל בעל פטנט צריך לשקול את אפשרות מימושו במכירה. הדבר נכון לבעלי פטנטים פרטיים, אבל גם לחברות שעוסקות בתחומים, ואף מנצלות את ההמצאות מוגנות הפטנט. חברות כגון אלה יכולות למכור את הפטנטים תוך שימור רישיון ניצול לעצמן, אם יש צורך בכך.
יכול להיות שמדובר בבועה, ושרמת המחירים לא תישאר בגובה הנוכחי לאורך זמן. סוחרי פטנטים שעמם אני בקשרים מספרים שהיום, יותר מתמיד, קל לקבל הצעות לרכישה, ובמיוחד כאשר מדובר בפטנטים על תוכנה.

(ותודה לשמואל אור על ההפנייה לאסטרטגיית ה-bidding של גוגל במכרז של נורטל)

עדכון (10.08.11): וכאילו להמחיש את הנקודה שלי, התפרסמה רשימה מעניינת של עסקאות פטנטים שבוצעו לאחרונה. בכלל אלו העסקאות הבאות:

  • Wi-Lan רכשה 60 פטנטים במחיר של 8 מיליון דולר. כלומר במחיר של כ-130,000 דולר לפטנט.
  • LSI העבירה 115 פטנטים ל-NetApp.
  • RPX קנתה 43 פטנטים.
0

סטטיסטיקות על הארכות תקופות של פטנטים בארצות הברית

על פי סעיף 154 לחוק הפטנטים האמריקאי במקרים מסוימים יש התאמה של תקופת הפטנט לאור ההתנהלות במהלך הליך בחינת בקשת הפטנט. הרעיון הכללי הוא שתקופת הפטנט לא תיפגע לאור התנהלות איטית של משרד הפטנטים. כך, תינתן ארכה על כל יום שעבר לאחר תקופה של 14 חודשים מיום הגשת הבקשה ועד שליחת דו"ח ההשגות הראשון/הודעת קיבול על ידי בוחן הפטנטים. כמו כן, ניתנת ארכה על תקופת הפטנט לכל יום נוסף שלקח לבוחן לענות על תגובה להשגה מעבר ל-4 החודשים הראשונים. תקופת הארכת הפטנטים מתחשבת גם התנהלות איטית של מבקש הפטנט ומקזזת את הארכות שהוא קיבל.

בלוג הפטנטים Patently-O מציג נתונים סטטיסטיים מענייניים לגבי הארכות שניתנות בפועל. החל משנת 2006, שם כ-50% מהפטנטים שניתנו זכו להארכה, חל גידול בשיעור הפטנטים שזוכים להארכת מועד עד לשיא של 80% בשלהי 2010. לאחר שיא זה, החלה מגמת ירידה, שניתן להעריך שהיא קשורה לשיפור בקצב העבודה של ה-USPTO מאז כניסתו של רשם הפטנטים האמריקאי הנוכחי, דיוויד קאפוס, לתפקיד ביוני 2009 (למשל במסגרת תוכנית "ניקוי" מלאי הבקשות הישנות (COPA)).
עוד נתון שמעניין לראות הוא תקופת הארכה שניתנת בפועל.

כמו שניתן לראות החל מתחילת 2010 היתה קפיצה משמעותית בתקופת הארכה הממוצעת שניתנת. קפיצה זו נובעת מההחלטה בעניין Wyeth שקבעה כי ה-USPTO נהג לחשב בחסר את תקופת ההארכה לפטנטים.
נראה שהחלטה זו הוסיפה בממוצע ל-80% מהפטנטים כ-200 ימי בלעדיות נוספים. כלומר, בממוצע, כל פטנט זוכה לתקופה נוספת של 160 ימי בלעדיות בארצות הברית, תודות להחלטה זו.

ובכלל, כיוון שהארכה הממוצעת כיום היא בת כ-600 יום והיא ניתנת בכ-80% מהפטנטים, מעתה אל תאמרו שפטנט ניתן לתקופה של 20 שנים מיום הגשת הבקשה, אלא תאמרו – פטנט בארה"ב ניתן, בממוצע, לתקופה של 20 שנים מיום הגשת הבקשה ו-480 יום נוספים, או בקיצור לתקופה ממוצעת של 21.3 שנה.

תגיות: ,
1

פטנטים על המצאות "ירוקות"

אחד הנתונים המעניינים שנחשפו בדו"ח רשות הפטנטים לשנת 2010 נוגע להכרה בבקשות "ירוקות". חוזר רשם מ.נ. 76 קבע מסלול מואץ לבחינת בקשות פטנט העוסקות בהמצאות "ירוקות". על פי החוזר:

במסגרת המאמצים הגלובליים לשמירת כדור הארץ ואיכות הסביבה, נוקטים משרדי פטנטים רבים בעולם המערבי מדיניות של עידוד הגשת בקשות פטנט בגין אמצאות ירוקות. משרד הפטנטים הישראלי רואה לנכון לאמץ מדיניות זו, לשם עידוד המחקר והפיתוח בנוגע לאמצאות "ירוקות".

החוזר מאפשר למי שמגיש בקשה לפטנט על אמצאה המסייעת לשיפור איכות הסביבה לעתור לבחינה מהירה של בקשת הפטנט שלו, וזאת מבלי עלות נוספת.
דו"ח הרשות מלמד כי בשנת 2010 הרשות התבקשה להאיץ את הבחינה ב-22 בקשות בלבד. מתוך 22 הבקשות הללו, 6 נמצאו כאינן מתאימות מחמת שאינן עומדות בקריטריונים של בקשה ירוקה.

מבט אל מעבר לים, לתוכנית המקבילה אצל רשם הפטנטים האמריקאי, מלמד כי שם לתוכנית הצלחה גדולה בהרבה. התוכנית, שהחלה גם שם בשלהי דצמבר 2010, קיבלה עד כה למעלה מ-3,700 פניות להאצת בחינת הבקשות לפטנט. מתוך פניות אלה למעלה מ-2,000 נתקבלו, וכמעט 400 פטנטים נתנו עד כה (ראו סטטיסטיקה לשנים 2010-2011).

0

לראשונה: דו"ח שנתי של רשות הפטנטים

השבוע, פורסם לראשונה, דו"ח לשנת 2010 על פעילות רשות הפטנטים. זו הפעם הראשונה בה מפרסמת רשות הפטנטים דו"ח שנתי מקיף שכזה.
במסגרת הנתונים שנפרסו במסגרת הדו"ח ישנם נתונים סטטיסטיים רבים.
בין היתר, מדווח שם כי בשנת 2010 הוגשו לרשות הפטנטים 7,266 בקשות פטנט חדשות, מתוכן 6,001 בקשות PCT.
מעל לשליש מהבקשות בשנת 2010 הגיע מארה"ב. (2,641, למדקדקים). כמו כן, דווח כי ניתנו בסך הכל 2,293 פטנטים, כאשר רק 429 מתוכם לא התבססו על בקשת PCT.

הדו"ח מפרט גם את חלוקת הבקשות לתחומים טכנולוגיים ומחזק את מעמד הממציאים הישראלים בתחומי ההיי-טק עם למעלה מ-40% מהבקשות בתחום המחשבים והאלקטוניקה, ו-17% בתחום הביו-טכנולוגיה. עובדה זו מבליטה את האנומליה (לשיטתי) באי-הכרה בפטנטים על תוכנה בישראל.

הדו"ח מביא מגוון רחב של נתונים, וביניהם גם נתונים המוכרים לעוסקים בתחום במסגרת הדו"חות של WIPO ובהם נעשית השוואה בין ישראל לבין שאר מדינות העולם בפעילות הפטנטית.  דווקא נתונים אלה, שהם חשובים, אך קשורים פחות לפעילות הרשות, הובאו בצורה קצת מבולבלת ומפוזרת (בין היתר, הובאו נתונים לגבי מספר בקשות פטנט בשנים 1995-2007 מנורמל לפי תמ"ג, מספר בקשות פטנט בשנת 2007 מנורמל לפי אוכלוסיה, סך בקשות הפטנט שהוגשו בשנת 2009, חלוקת בקשות לפי תחומים לגבי השנים 2003-2007 ועוד). השורה התחתונה – מדינת ישראל ממוצבת במקום גבוה בעולם בתחום הפטנטים.
הדו"ח כולל גם נתונים לגבי מדגמים וסימני מסחר. בעוד שבסימני מסחר כ-65% מהבקשות מוגשות על ידי מבקשים זרים, רק 25% מהמדגמים מוגשים על ידי זרים.
0

אפל נגד HTC – והפעם Tekken Style

קרבות הפטנטים בין ענקי הסלולאר נמצאים בכותרות כבר תקופה ארוכה. אך לאחרונה, HTC הפסידה בקרב לאפל על הפרת פטנט בדיון שנערך בפני ה-ITC. לאחר מכאן, אפל הגישה תביעה נוספת, ולמען האמת, גם לי כבר נמאס לעקוב. תספרו לי מה התוצאה אחרי שהמשחק נגמר.

אבל עד שזה יקרה, אישית, אני אעדיף לראות עוד דיווחים על העניין בסגנון Tekken.

0

בעקבות Therasense: עדכון חובת הגילוי בפני ה-USPTO

בעקבות פסק הדין בעניין Therasense, משרד הפטנטים האמריקאי שוקד על עדכון הכללים הקובעים את חובת הגילוי של מבקשי הפטנט במהלך בחינת בקשותיהם.
כזכור, כאשר מבקש פטנט פועל במכוון ומסתיר מידע מהותי לפטנטבליות של בקשת הפטנט שלו, הוא יהיה מנוע מלהשתמש בפטנט נגד מפר כלשהו. בפסק הדין האמור סייגה ערכאת הערעור והבהירה מהם הסטנדרטים השונים הרלוונטיים לעניין זה. בין היתר, נקבע כי המבחן למידע מהותי הוא מבקש "but-for" מחמיר – אילו הבוחן היה מודע למידע, הוא לא היה מאשר את הפטנט כפי שניתן.
כעת, משרד הפטנטים שוקד להתאים את כלל 56 המגדיר את חובת הגילוי בהתנהלות מול משרד הפטנטים. ודוק. המדובר בכלל הקובע את חובת הגילוי, להבדיל מטענת ההגנה של inequitable conduct בה דן בית המשפט ומתייחס לנפקות של הפרת חובת הגילוי. בתזכיר הכללים החדשים שפירסם אך לאחרונה, מציע ה-USPTO לתקן את הכללים ולאמץ את מבחן ה-but-for כפי שנקבע בפסק הדין. על פי התזכיר, ה-USPTO סבור כי קביעה שכזו תצמצם את התמריץ למבקשי פטנט להגיש מסמכים בעלי משמעות שולית, מבלי לפגוע בחובה להגיש מסמכים בעלי נפקות אמיתית.
הציבור מוזמן להציג את עמדתו תוך חודשיים (עד ליום 19.09.11) על תזכיר הכלל.

(תזכיר הכללים)

1

גם לעובדים בהייטק מגיע: על זכות לתמלוגים בגין המצאות בשירות המעסיק

סוד גלוי הוא שתעשיית הייטק היא בין מנועי הצמיחה הבולטים של המשק הישראלי. תעשייה זו נסמכת על חידושים ופיתוחים טכנולוגיים פרי מוחם הקודח של עובדי התעשייה ועל יכולתם לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות טכנולוגיות. המחוקק הישראלי זיהה את חשיבות תפקידו של העובד ביצירת ערך למעסיקו, וביקש לתמרץ את יצר ההמצאה של העובד באמצעות תגמול הוגן. עם זאת, עקב חוסר מודעות לזכויותיהם, עובדים רבים אינם זוכים לתגמולים שהמחוקק ביקש להעניק להם.

המצאות עובדים
חוק הפטנטים הישראלי מקדיש פרק שלם להמצאות של עובדים, המכונות "המצאות שירות" (או בשפתו הארכאית של החוק – אמצאת שירות). המצאת שירות היא המצאה של עובד, שהומצאה עקב שירותו אצל מעסיקו ובמהלך שירות זה. בבסיסו של פרק זה בחוק גלום הרעיון, שהבעלות על המצאות הקשורות בעבודה תהיה של המעביד, אך העובד יתוגמל על הניצוץ ההמצאתי ועל התרומה שלו לרווחי החברה.
החוק קובע, כי לממציא-העובד יש זכות לתמורה עבור השימוש שעושה המעסיק בהמצאה, ואף קובע קריטריונים לעניין גובה התמורה. כלומר, מדובר במנגנון הדומה במידת מה להפקעה; אמנם הבעלות בהמצאה לא תהיה של העובד, אולם הוא זכאי לקבל מן פיצוי על כך שהבעלות על ההמצאה אינה שלו. למרות שהעובד המציא את המצאתו עקב עבודתו והמעביד משלם לעובד עבור זמן עבודתו,  החוק קובע, כי יש לתגמל את העובד בתגמול נוסף בגין ההמצאה, תגמול שנגזר בצורה פרטנית ממהות ההמצאה הקונקרטית, נסיבותיה ונסיבות ההעסקה.

וועדה מיוחדת
ההסדר החוקי מנסה להביא את הצדדים להסכים על התמורה ההוגנת, אך בהעדר הסכמה שכזו, העובד רשאי לפתוח בהליך משפטי כדי לקבוע את גובה ואופי התמורה. אף שמדובר ביחסים בין עובד ומעביד, סכסוך בעניין זה אינו נדון בפני בית הדין לעבודה, כפי שקורה בדרך כלל, אלא בהליך ייחודי ויוצא דופן בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בראשותו של שופט מבית המשפט העליון (בימים אלו, כב' השופט בדימוס יצחק אנגלרד). הדיון בפני הוועדה, ולא בפני בית הדין לעבודה, נועד לוודא, כי לגוף המכריע תהיה את היכולת להבין את ההמצאה ואת היתרונות הגלומים בה, ולכן יתר חבריה הם רשם הפטנטים ונציג מהאקדמיה.

לוועדה סמכות רחבה לקבוע את גובה התמלוגים שמגיעים לממציא. כך, ככל שהערך הכלכלי של ההמצאה גדול יותר, ערך הנגזר מהיכולת לנצל את ההמצאה ולהגן עליה בפטנט, יהיה העובד זכאי לתמורה גבוהה יותר. בצורה דומה, גם היוזמה שהפגין העובד נלקחת בחשבון, וחלקו של עובד שדחף וקידם את גיבוש ההמצאה ופיתוחה צפוי להיות גדול יותר. גם לאופי התפקיד בו מועסק העובד יש חשיבות בקביעות התמלוגים: אין דינו של מי שהועסק כחוקר מתוך מטרה שימציא המצאות, כדינו של מי שעשה כן מעבר להגדרות תפקידו. יתרה מכך, אף טיב הקשר בין ההמצאה לעבודת העובד עשוי לשחק תפקיד בקביעת שיעור התמלוגים הראוי.
שני מגזרים נהנים כיום באופן אוטומטי מהסדרי תמלוגים נדיבים למדי. באקדמיה, לדוגמה, ממציא זכאי בדרך כלל לתמלוגים בסך של כ-40% מהרווחים בגין המצאתו. בשנה שעברה, הגיעו משרד האוצר והבריאות להסדר שקבע, כי חוקרים בבית חולים ממשלתי יזכו ל-35% מהרווחים הצומחים מהמצאותיהם.

בפועל, מיעוט קטן מקרב הממציאים בהייטק מודע לזכותו לתמלוגים, והם אינם מבקשים להגיע להסכמות עם מעסיקיהם ואף אינם פונים לוועדה. מנגד, לא זו בלבד שהמעסיקים אינם פועלים להסדרת הסוגיה, אלא שפעמים רבות הם אף נהנים מחוסר מודעות העובדים לזכותם הלגיטימית לתגמול בגין המצאותיהם. בהעדר דרישה, המעסיקים אינם משלמים לממציאים את אשר מגיע להם, ומגדילים את שורת הרווח שלהם.
אך התעלמות המעסיקים מהסוגיה עשויה לפגוע גם בהם. נראה כי אי הסדרת נושא התגמול לו זכאי הממציא יוצרת סיכון כבד למעביד לפסיקת תמלוגים גבוהים, שאינם צפויים, ואף אינם נשלטים על ידי המעביד, שכן קביעת הוועדה מוציאה את ההכרעה בעניין זה מידי הצדדים.

הזנחה זו מתבטאת, בין היתר, בעובדה שסוגית התגמול לו זכאי הממציא אינה מוסדרת בהסכמי ההעסקה וסיום ההעסקה הנפוצים בתעשיית ההייטק כיום. מעניין לציין כי במרבית הסכמים אלו מוקדש מקום של כבוד לזכויות הקניין הרוחני על תוצרי עבודתו של העובד, מתוך ההבנה כי עיקר נכסיהם של חברות מעין אלה הינם נכסי קניין רוחני. עם זאת, ההתייחסות בחוזים מוגבלת, על פי רוב, לשאלת הבעלות בהמצאות, ואינה מתייחסת כלל לזכות העובד לתמלוגים. הדין בישראל קובע, כאמור, כי בהיעדר הסדר מפורש לעניין התמורה, עובד-ממציא שיחפוץ בכך ימצא כי דלתה של וועדה לענייני פיצויים ותמלוגים פתוחה בפניו.
הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים נדרשה זה מכבר לנוסח הסטנדרטי והמוכר של חוזים אלה, ובהחלטתה מלפני כשנה, קבעה כי אין בויתור על הבעלות בהמצאה להשליך על שאלת הזכאות לתמורה. יתרה מכך, גם אם קיים ויתור על הזכות לתגמול בחוזה ההעסקה, כלל לא ברור כי לויתור זה יש תוקף. בהחלטה האמורה, הוסיפה הוועדה וגילתה דעתה כי זכותו של העובד לתגמול ראוי הינה זכות קוגנטית, כלומר, זכות שלא ניתן לוותר עליה. מכאן שהוועדה רואה בזכות לתמלוגים כזכות בסיסית של העובד שיש להגן עליה, בדומה לזכותו של העובד לשכר מינימום או לחופשה שנתית.

לסיכום, כידוע, תעשיית ההייטק מהווה ממרכיבי העוצמה הישראלית, ומשמשת כקטר של התעשייה והיצוא הישראלי. הצלחתה של תעשייה זו טמונה, בין השאר, ביכולתם של העובדים לחדש ולמצוא פתרונות חדשים לבעיות טכנולוגיות. כיוון שכך, החוק הישראלי מקנה להם זכות לתמורה הוגנת בגין תרומתם למעסיקיהם. עד היום נראה כי המעסיקים נוקטים בשיטת "מצליח" בהצלחה מרובה. נראה כי הגיעה העת שעובדי תעשיית ההייטק והממציאים ביניהם יהיו מודעים לזכויותיהם ויזכו לנתח המגיע להם מעוגת ההייטק הישראלית.

(רשומה זו התפרסמה במקור באתר newsgeek)

16

פרסום בקשות פטנט: תהליכי החקיקה מתקדמים

Law Booksphoto © 2009 Ted | more info (via: Wylio)
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011 המבקשת לערוך מספר תיקונים בדיני הפטנטים הישראלים הונחה, לבסוף, על שולחן הכנסת. הצעת החוק היא המשכו של תזכיר הצעת החוק, עליו דיווחתי בעבר, וחקיקה ברוח זו היא אחת מההתחייבויות שמדינת ישראל לקחה על עצמה.

הצעת החוק נועדה ליצור הסדר של פרסום בקשות פטנט בישראל התואם את ההסדר הרגיל המצוי ברוב מדינות העולם. כיום, עם הגשת בקשה לפטנט בישראל נעשה פרסום אודות דבר ההגשה, וזאת מבלי לחשוף את תוכנה, את השרטוטים שבה ואף לא את התביעות שלה. לאחר שהבקשה מתקבלת על ידי רשות הפטנטים, נעשה פרסום נוסף, הבקשה נפתחת לעיון הציבור, אשר מאותו שלב רשאי להגיש את התנגדויותיו.
כלומר, על פי הדין הישראלי כיום, תוכן בקשת פטנט אשר לא הוחלט לקבלה אינו מתפרסם. המצב החדש המוצע, הדומה להסדרים הקיימים בארצות הברית, אירופה ובמערכת ה-PCT, יהיה שבקשה לפטנט תפורסם תוך 18 חודשים מיום הגשתה. כך, גם מקום בו בעל הבקשה זנח אותה ולא זכה לפטנט, הידע הגלום בה יופץ לציבור. כידוע, פטנט ניתן להשוות לעסקה בין הציבור לבין הממציא, ובמסגרתה הממציא מתחייב לחשוף את המצאתו וללמד את הציבור כיצד להשתמש בה, ובתמורה, ובהנחה וההמצאה "טובה" דיה, הוא יזכה לבלעדיות תחומה בזמן על ניצול המצאתו. ההסדר החדש קובע כי החשיפה, למעשה, תתרחש בשלב מוקדם של ההליך ואף בטרם הוחלט להעניק לממציא פטנט. כמו כן, מרגע פרסום הבקשה ייפתח תיק הבחינה לציבור וכל החפץ בכך יוכל לבחון את מצב הבחינה.
נוכח הגלובוליזציה, ממילא מרבית בקשות הפטנט מוגשות לא רק בישראל, וממילא הן מתפרסמות במועד זה במסגרת דיני הפטנטים השונים. כיוון שכך, מבקש הפטנט הישראלי, למעשה, כמעט ולא מושפע לרעה מהתיקון המוצע. לעומת זאת, הוא זוכה לתקופה ארוכה יותר של זכויות פטנט זמניות (provisional patent rights).
לעניין זה, מציע התיקון החדש, כי בגין ניצול ההמצאה בתקופה שלאחר הפרסום, ובטרם קיבול, יזכה בעל הפטנט, רטרואקטיבית, לפיצויים בגובה תמלוגים סבירים. זאת, להבדיל מהזכאות הרטרוקאטיבית לפיצויים בגין ניצול ההמצאה לאחר פרסום דבר קיבול הפטנט, והזכות לפיצויים ולצו מניעה לאחר מתן הפטנט בפועל.
בעיניי, ההסדר המוצע יוצר מצב של חוסר וודאות. בשלב הפרסום, סט התביעות המפורסמות אינו בהכרח תואם את סט התביעות הסופי. כלומר, צדדים שלישיים אינם יכולים לדעת מה היקף ההגנה הנדרש. תזכיר הצעת החוק הציע גם איסור על הרחבת התביעות המקוריות, בדומה לאפשרות תיקון התביעות המוענקת לבעל פטנט לאחר מתן הפטנט (סעיף 65 לחוק הפטנטים), ולכן למעשה יצר וודאות לציבור בדבר היקף המונופול שיוענק לבעל הפטנט לבסוף. כלומר, צד שלישי יכול היה להסתכל לסט התביעות המפרוסמות, לבחון אם הוא מנצל את ההמצאה המוגדרת בהן ולשקול צעדיו בהתאם. אך תנייה זו נעלמה מהצעת החוק (ובצדק, לעניות דעתי). אך עם הורדתה, ראוי היה לעדכן את ההצעה בדבר הזכויות הקמות ממועד פרסום הבקשה.
בעיניי, ראוי להעניק זכות לפיצויים (בין אם בגובה תמלוגים סבירים ובין על פי מבחן אחר) רק בגין ניצול המצאה שנתבעה בבקשה שפורסמה ואשר תביעה להמצאה זו, או תביעה רחבה יותר ממנה, התקבלה לרישום פטנט. כך, הציבור יוכל לבחון את ההמצאה, לשקול את קיום הידע הקודם ולדעת אם הוא מפר או לאו.
אתן דוגמה. נניח שישנה בקשה לפטנט בגין אלמנטים A ו-B. צד שלישי, רואה כי ישנו ידע קודם החושף A ו-B, ומשכך, הוא מעריך, לא יינתן פטנט בסופו של יום. הצד השלישי מבצע את ההמצאה, A ו-B, בקונסטלציה C. בעל הבקשה, לאחר שנדחה נוכח קיומו של הידע הקודם, מתקן את תביעותיו ומבקש פטנט בגין A ו-B בקונסטלציה C. פטנט זה ניתן לה, וכעת הוא רשאי לקבל פיצויים מהצד השלישי.
הצד השלישי, יובהר, עשה כל שיכל לעשות. הוא בחן כיצד הבקשה מגדירה את ההמצאה, גילה כי הגדרה זו רחבה דיה כדי לכלול את פריטי הידע הקודם ומשכך אינה ברת פטנט. אין להטיל על כתפיו את הנטל הכבד לבחון ולהחליט כיצד יבחר בעל הבקשה לתקן את תביעותיו: באם יבחר לתבוע את A, B ו-C או B ו-D דווקא. כל עוד לא היתה תביעה ראויה לפטנט, אשר פורסמה בבקשה,
לא בכדי קובע סעיף 154 לחוק האמריקאי כי זכות לתמלוגים סבירים בגין הפרה שבוצעה לאחר הפרסום ולפני מתן הפטנט תהיה רק במידה וההמצאה, כפי שנתבעה בפטנט, היא זהה מוהתית (substantially identical) להמצאה שנתבעה בבקשה לפטנט, כפי שפורסמה.

הצעת החוק מבקשת גם לבטל את הלכת א.ש.י.ר המפורסמת, לפיה היה ניתן להיפרע, במקרים מסוימים, מפלוני המנצל את המצאה השייכת לאלמוני, אף שאלמוני לא טרח להגן על המצאתו באמצעות פטנט. למעט במקרים שבהם אלמוני יבחר להגן על המצאתו באמצעות סוד מסחרי, לא תהיה לו עילת תביעה כנגד פלוני.

נקודה שנוספה להצעת החוק החדשה נוגעת לעניין טכני-פרוצדורלי. מוצע כי מבקש פטנט יגיש ללשכה את הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב. הצעת החוק מסמיכה את הרשם לקבוע כיצד יש להגיש את הבקשה האלקטרונית. ברם, מנסיון העבר, אני חושש כי הרשם לא ישכיל לאפשר הגשה בפורמט פתוח לא קנייני. בפעם הקודמת שעניין זה עלה, התשובה שקיבלתי מרשות הפטנטים היתה כי אין חובה להגיש את הבקשה על גבי מדיה מגנטית. אותי התשובה הזו לא סיפקה, שכן אין סיבה שרשות ציבורית תעודד ותתגמל רק את מי שמשתמש בפורמט קנייני. אך לפחות, בשלב ההוא, מי שלא נעזר בפורמט הקנייני לא נפגע. כעת, ישנה הצעה לעגן את החובה בחקיקה, ואם הרשם (שהתחלף בינתיים) לא יתן דעתו לסוגייה, יכול שנגלה כי ההסדר הוולנטרי הקודם יהפוך במהרה להסדר מנדטורי. 

8

גם בישראל: פטנט התוכנה של נטקס אושר על ידי רשם הפטנטים

הפטנט האמריקאי.
עכשיו יש לו אח ישראלי

ביומן הפטנטים שפורסם ביום 30.06.11 (יומן הפטנטים והמדגמים 06.11) התפרסם דבר קיבולה של בקשה לפטנט מספר 207,660 ששמה "WWW addressing", לטובת חברת נטקס. ההמצאה נשוא הבקשה היא ההמצאה המפורסמת של נטקס, אשר בחינתה בארצות הברית ערכה למעלה מ-10 שנים, ולכשנתקבלה לבסוף שם, בשנת 2009 (פטנט ארה"ב 7,596,609), הגיבה מנייתה של נטקס בזינוק חד של 144% בשווייה.
בבסיס ההמצאה שיטה בתוכנה הכוללת קבלת טקסט שהוכנס לדפדפן (והכוונה בעיקר לשורת הכתובת), מציאת הכתובת המתאימה ביותר לטקסט שהוכנס והתייחסות אליה כאל כתובת שהוזנה לדפדפן. כלומר, אין ספק כי מדובר במקרה מובהק של פטנט בתוכנה.
כזכור, בשלהי כהונתו של הרשם הקודם פורסמו הנחיות חדשות באשר לפטנטים בתוכנה אשר קבעו מפורשות: "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט". כלומר, בניגוד להנחיות החדשות ובניגוד למדיניות המוצהרת, אנו עדים להמצאות תוכנה מובהקות הזוכות להגנה פטנטית בישראל. לטעמי, עניין לנו באחת משתיים: טעות בבחינת הבקשה הפרטנית הזו, או סטייה חדה מהמדיניות המוצהרת.
אמת, אין מדובר במקרה היחיד, ואף לא ביומן הפטנטים הנוכחי, שבו ניתן פטנט על המצאת תוכנה. אך כאשר מדובר בסטייה מהמדיניות המוצהרת במקרה בעל פרופיל חשיפה גבוה, נראה בעיניי כי מדובר בפעולה כמעט הצהרתית על מדיניות דה-פקטו המכירה בפטנטביליות של פטנטים בתוכנה.
כאמור, מדובר בפטנט מפורסם ומוכר עד מאוד (אשר מעבר להשלכות שלו על שוק ההון, אף זכה להתייחסות ולביקורת בנייר העמדה מטעמה של עמותת המקור (ראו ביקורת שלי)). אני מאמין כי גם רשות הפטנטים, כמותי, זיהתה את הפטנט אך משמו, ואם לא כך אזי שבוודאי שמקריאת תוכנו. ברי, כי קיבול בקשת פטנט כל כך מפורסמת, אשר מהווה את אחד מיסודות הערך של חברת נטקס הישראלית, יתפרסם ברבים, ומשכך אני מאמין כי בחינת הבקשה נעשתה בזהירות מיוחדת (אף אם נעשתה, כפי שנראה על פניו, בהתבסס על ההסדר הקבוע בסעיף 17(ג)). ההחלטה לקבל את הבקשה, ולא לדחות אותה על סמך סעיף 3 לחוק הפטנטים מחמת היותה מתחום שאינו טכנולוגי, כפי שקובעות ההנחיות החדשות, כמוה, בעיניי, כהצהרה על מדיניות שונה מזו שנקבעה בהנחיות, ולפיה ישנה הגנה פטנטית על תוכנה גם בישראל.

כאמור, הבקשה קובלה, וכעת היא פורסמה ברבים. בתקופת הפרסום ישנה אפשרות כי מי מהציבור יתנגד לבקשה, ובין היתר מחמת אי עמידתה בדרישת הקבועות בסעיף 3 לחוק. בין אם מדובר בחברה מתחרה, כגון גוגל או מיקרוסופט, שהדפדפנים שלהן מפירים, ככל הנראה, את הפטנט, ובין אם מדובר בגוף המעוניין בדחייה עקרונית של מתן פטנט על תוכנה בישראל, נדמה לי שמדובר במקרה שיכול להיות מקרה בוחן טוב ומעניין לבחינת סוגיית ההגנה על תוכנה באמצעות פטנטים בישראל.

2

בית המשפט העליון האמריקאי ידון שוב בהמצאות הראויות להגנה פטנטנית

העליון יקבע: האם די במתן זריקה כדי להפוך
רעיון אבסטרקטי להמצאה ראויה להגנה פטנטית?
(מתוך: ויקישיתוף)

כמעט שנה לאחר ההחלטה הידועה בעניין בילסקי, חוזר בית המשפט העליון האמריקאי לדון בסעיף 101 לחוק האמריקאי הקובע מהן ההמצאות עליהן יכול להינתן פטנט.
אם בעניין בילסקי בית המשפט נדרש לבחון סוגיות הקשורות מהותית בפטנטים על תוכנה ובשיטות לעשיית עסקים, הפעם מדובר בשיטה לטיפול. בעניין פרומתאוס נדונו פטנטים המתמקדים בשיטות לשיפור יעילות הטיפול הרפואי. בעיקרן, התביעות מתייחסות לשיטה בת שלושה צעדים: (1) מתן תרופה למטופל, (2) זיהוי רמת התרופה בדם של המטופל, (3) עדכון מינון התרופה.
לאחר ההחלטה בעניין בילסקי בערכאת הערעור, החלטה אשר כזכור קבעה שהמבחן לפטנטבליות הינו מבחן מכונה או טרנספורמציה (Machine or Transformation), נקבע כי הפטנטים של פרומתאוס בטלים כיוון שאינם תובעים המצאה אלא אך רעיון. ברם, נוכח שינוי הדין בהחלטת בית המשפט העליון בעניין בילסקי, העניין הוחזר לדיון מחודש בערכאת הערעור. גם בדיון החוזר נקבע כי אין מדובר בתביעות הראויות למתן הגנה פטנטית.
עתה, בית המשפט העליון קיבל בקשה לדיון בתיק, כאשר השאלה לדיון היא זו:

Whether 35 U.S.C. § 101 is satisfied by a patent claim that covers observed correlations between blood test results and patient health, so that the claim effectively preempts all uses of the naturally occurring correlations, simply because well-known methods used to administer prescription drugs and test blood may involve “transformations” of body chemistry.

כלומר, בית המשפט רוצה לדון בשאלה מה מידת הטרנספורמציה שבקיומה נוכל לומר כי אין עוד מדובר ברעיון אבסטרקטי.
אולי הפעם, בניגוד למה שקרה בעניין בילסקי, בית המשפט העליון יאחז את השור בקרניו וידון בשאלה המהותית האמיתית – כיצד נוכל לזהות רעיון אבסטרקטי ולהבחין בינו לבין אחותו הנאווה – ההמצאה ראוית הגנת הפטנט.
((Mayo Collaborative Services v. Prometheus Laboratories, Inc. (Supreme Court 2011)

(מקור: Patently-O)
0

מלחמת העולם נגמרה? אפל ונוקיה התפשרו

היום הודיע נוקיה כי היא הגיעה לפשרה עם אפל. כזכור, אפל ונוקיה התכתשו אחת עם השנייה במסגרת מלחמות הפטנטים בעולם הסלולאר. אפל ונוקיה היגשו תלונות הדדיות בפני ה-ITC, וכן תביעות הפרת פטנט בארה"ב ובאירופה. כעת, הן החליטו שטובים קשיי השלום מייסורי המלחמה. השתיים הגיעו לפשרה במסגרתה יינתנו רשיונות צולבים בין החברות. על פי הסכם הפשרה, שתוכנו נשמר בסוד, אפל תשלם לנוקיה תשלום חד פעמי ראשוני וכן תמשיך ותשלם תמלוגים תקופתיים.

(מקור: הודעת יח"צ נוקיה)

1

סיום לסאגת i4i: בית המשפט העליון קובע חזקת תקינות הפטנט עומדת גם ביחס לידע קודם שלא היה בפני משרד הפטנטים

בשנת 2007 הגישה i4i תביעה נגד מיקרוסופט בגין הפרת פטנט 5,787,449 על ידי החברה בתוכנת Word שלה. כזכור, המדובר בשימוש שעשתה מיקרוסופט ב-XML בכדי להפריד את תוכן המסמך ואת המטה דטה. במקור, ניצחה i4i וזכתה לפיצויים בסך של יותר מ-500 מיליון דולר, ובכך הפך פטנט התוכנה שלה לאחד הידועים בעולם. עוד זכתה החברה בצו מניעה שחייב את מיקרוסופט לערוך שינויים בתוכנת Word, וכיום מי שחפץ ביכולת ה-XML-ית של Word יכול לעשות זאת רק אם יוריד את התוסף ש-i4i עצמה מפיצה. בשלב הערעור, ההחלטה הושארה על כנה, אך הפיצויים צומצמו לסך של 240 מיליון דולר.

מיקרוסופט לא אמרה נואש, דרשה וקיבלה דיון נוסף בפני בית המשפט העליון האמריקאי. השאלה המשפטית שעמדה במרכז הדיון היתה זו: נוכח חזקת תקפות הפטנט, מה היא אמת המידה הראייתית הדרושה בכדי לבטל את הפטנט?

ונסביר. סעיף 282 לחוק האמריקאי קובע חזקת תקינות לפטנט שניתן:

A patent shall be presumed valid. Each claim of a patent (whether in independent, dependent, or multiple dependent form) shall be presumed valid independently of the validity of other claims; dependent or multiple dependent claims shall be presumed valid even though dependent upon an invalid claim.

בתי המשפט פירשו חזקה זו כדורשת שהוכחת חוסר תקפותו של הפטנט תעשה באמת מידה ראייתית מוגברת. כלומר, לא די בהוכחה ברמה שמאזן ההסתברויות נוטה לטובת טענה זו (קרי, הסתברות של יותר מ-50%), אלא יש צורך בראיות ברורות ומשכנעות (clear and convincing evidence) לביסוס הטענה. מיקרוסופט טענה, כי לכל הפחות כאשר מדובר בפריט ידע קודם אשר לא נבחן על ידי רשם הפטנטים, הרי שחזקה זו לא צריכה לעמוד ודי יהיה לעמוד בנטל הראייתי הרגיל.
בית המשפט העליון שמע את הטענה ולא השתכנע. נקבע, כי חזקת התקפות הקבועה בחוק חופפת לקביעה של הדין המקובל בתקופה שקדמה לחוק, ואשר התפרשה לאורך השנים כמחייבת אמת מידה ראייתית מוגברת להוכחת אי תקפותו של פטנט שניתן.
לעניין זה נקבע:

"By the time Congress enacted §282 and declared that a patent is "presumed valid," the presumption of patent validity had long been a fixture of the common law. According to its settled meaning, a defendant raising an invalidity defense bore "a heavy burden of persuasion," requiring proof of the defense by clear and convincing evidence. That is, the presumption encompassed not only an allocation of the burden of proof but also an imposition of a heightened standard of proof. Under the general rule that a common-law term comes with its common-law meaning, we cannot conclude that Congress intended to "drop" the heightened standard proof from the presumption simply because §282 fails to reiterate it expressly".

בית המשפט הסכים עם מיקרוסופט בנקודה אחת – באמרת אגב, הסכים כי ישנו הבדל בין פריט ידע קודם שנבחן על ידי רשם הפטנטים לבין כזה שלא היה בפני הרשם בעת בחינת הפטנט. הבדל זה, מסביר בית המשפט, יכול להצדיק מתן הוראות שונות למושבעים כך שישכללו עובדה זו ויתנו משקל רב יותר לידע קודם חדש שלא נבחן. עם זאת, אמת המידה הראייתית הדרושה היא בכל מקרה אמת המידה המוגברת, גם עבור סוג כזה של ידע קודם.
כיוון שמיקרוסופט לא ביקשה בזמנו כי בית המשפט יורה למושבעים לקחת עניין זה בחשבון, אלא אך ביקשה כי יובהר למושבעים שדי בעמידה במאזן ההסתברויות הרגיל, בית המשפט העליון קבע כי עניין זה הועלה בשלב מאוחר מדי, ומכוח טענה זו כעת לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור. 
כאמור, התייחסתי אני לסוגיה זו בעבר. אז ציינתי כי הצלחה של מיקרוסופט בטענותיה תוריד את קרנו של הליך הבחינה מחדש (reexamination) כמו גם תיתן משקל עודף לסוגי ידע קודם שאינם נבחנים על ידי רשם הפטנטים דוגמת שימוש קודם (prior use). אף שמיקרוסופט הפסידה בטענותיה, אימרת האגב של בית המשפט מלמדת, להשקפתי, כי לפחות ההשלכה השנייה שצפיתי עודנה רלוונטית. לאחר פסק הדין, כל מי שמתגונן בטענת חוסרת תקפות יעדיף למצוא ידע קודם שלא נבחן על ידי רשם הפטנטים. אף כאשר ישנו פרסום מסוג פטנט שנבחן, יהיה זה אך כדאי לתור אחר השימוש שעשה בעל הפטנט בפועל בהמצאה נשוא הפטנט (ככל שאכן עשה שימוש כזה). 
בית המשפט העליון סיים את סאגת i4i. עכשיו למיקרוסופט לא נותרה עוד כל ברירה – סטיב באלמר יצטרך להוציא את פנקס השיקים ולרשום סכום של 9 ספרות, ולשלם. והכל בגלל פטנט תוכנה אחד של חברה קנדית עלומת שם.

((Microsoft Corp. v. i4i Limited Partnership (Supreme Court 2011)

0

פסיקה: הפרה תורמת בארצות הברית דורשת ידיעה בפועל אודות קיום הפטנט

כזכור, לאחרונה בית המשפט העליון בחר תיק פטנטים נוסף לדון בו, והפעם דובר בסוגיה של הפרה תורמת (induced infringement).
סעיף 271(b) לחוק הפטנטים האמריקאי קובע:

Whoever actively induces infringement of a patent shall be liable as an infringer.
בעניין SEB קבעה ערכאת הערעור הפדראלית, בהחלטה תקדמית אודותיה דיווחתי בעבר, כי אין דרישה כי מי שמעודד את ההפרה ידע על קיומו של הפטנט אלא די באדישות מכוונת (deliberate indifference) לאפשרות כאמור. בית המשפט העליון דחה קביעה זו ברוב מוחץ (8-1).
נקבע, כי בכדי להיות חב בהפרה תורמת שכזו, על המעוול להיות מודע לכך שהפעולות אותן הוא מעודד את חברו לבצע מהוות הפרה של פטנט. כלומר, עליו להיות מודע הן לפעולות עצמן והן לקיומו של פטנט המעניק מונופולין עליהן. בית המשפט הוסיף וקבע כי לא ניתן יהיה להסתפק באמת מידה אובייקטיבית כגון רשלנות ואף לא באמת מידה של פזיזות (recklessness). עם זאת, נקבע, כי מקום בו נעשה מעשה מכוון להתעלם מהמציאות, הרי שמי שעצם את עיניו לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו ולטעון כי לא היה לו ידע ממשי בעניין. בית המשפט קבע – מי שפעל בכוונת מכוון להימנע מלאשר את החשד כי יש במעשים משום הפרה, רואים אותו כאילו ידע על קיומם. בעניין זה, לא די בחשד כלשהו אלא יש צורך כי היה חשד ממשי, שסבירותו גבוהה. ובמילותיו של בית המשפט:
"under this formulation, a willfully blind defendant is one who takes deliberate actions to avoid confirming a high probability of wrongdoing and who can almost be said to have actually known the critical facts"
 אמת מידה זו – של עצימת עיניים – היא גבוהה בהרבה מזו שנקבעה על ידי ערכאת הערעור, ומכאן כי מעתה והלאה יהיה קשה יותר להוכיח הפרה תורמת שכן יהיה צורך למצער במעשה מכוון מתוך כוונה להימנע מלאשר חשד ברמת סבירות גבוהה כי יש במעשים משום הפרת פטנט.
לטעמי, עניין זה מראה, פעם נוספת, מדוע ביצוע של חיפוש פטנטים עשוי לשמש כחרב פיפיות. ממצאי החיפוש עשויים להיות ההוכחה כי מי שחיפש ידע או למצער עצם עיניו מלדעת, כי במעשיו יש משום הפרת פטנט ומכאן להיות חב בהפרה ביודעין (willful infringement) או כי במעשים אותם הוא מעודד יש משום הפרה, ומכאן להיות חב בהפרה תורמת.
0

קטאר מצטרפת למערכת ה-PCT

החל מיום 3.8.2011, קטאר תצטרף כחברה לאמנת ה-PCT, כך שניתן יהיה להמשיך בקשות פטנט בינלאומיות לשלב לאומי גם בקטאר. בכך, קטאר מצטרפת כמדינה ה-143 לאמנת ה-PCT, המאפשרת למבקשי פטנטים ברחבי העולם לדחות את המועד שבו עליהם להחליט באילו מדינות הם מעוניינים להגן על המצאתם (ולהוציא את ההוצאה הכרוכה בכך) ולהתחיל בבחינה מאוחדת של בקשת הפטנט בטרם יצטרכו לקבל החלטה זו.

(מקור: הודעה רשמית)

תגיות: ,
1

פסיקה: מעכשיו, יהיה קשה יותר להוכיח inequitable conduct

ערכאת הערעור הפדראלית דנה בהרכב מלא (en banc) באחת מטענות ההגנה הפופולאריות ביותר: התנהלות לא הגונה (inequitable conduct). הגנה זו נובעת מדיני היושר (equity), בדומה למניעות, השתק או שיהוי. הגנה זו שמה דגש לא על התנהלותו של מפר הפטנט למול הזכות המשפטית, אלא על התנהלותו של בעל הפטנט בהשיגו את הזכות הזו. במהותה, ההגנה קובעת כי התנהלות לא ראויה תמנע מבעל הפטנט להינות מפירות התנהלותו, קרי הפטנט.

ראוי לשים לב, מדובר בטענה מחרבת פטנטים. כלומר, בניגוד לטענה כי תביעה זו או אחרת אינה חדשה או נעדרת התקדמות המצאתית, שמשמעותה כי תביעה זו תתבטל, כאן די לנו בהתנהלות לא הגונה ביחס לתביעה אחת כלשהי בכדי למנוע את יכולת האכיפה של הפטנט כולו.
בכדי שטענת הגנה זו תתקבל במשפט בגין הפרת פטנט, על הטוען אותה להראות כי בעל הפטנט ביצע תרמית כלפי משרד הפטנטים והסתיר מידע חיוני במהלך בחינת הפטנט. טענת הגנה זו הפכה לכלי שימושי במהלך השנים, ולפי האמור בפסק הדין כ-80% מהליכי ההפרה כוללים גרסה כזו או אחרת שלה. נוכח האמור, בית המשפט החליט להבהיר את הסטנדרטים לפיהם יש לבחון את הטענה, והוא העלה אותם עד מאוד בהחלטה זו.
שתי רגלים יש לה לטענת ההתנהלות הלא הגונה. הרגל האחת, דרישת כוונה – דורשת כי בעל הפטנט ירצה להטעות את משרד הפטנטים. הרגל השנייה, דרישה שהמידע שהוסתר הינו מידע מהותי.
בית המשפט ביטל הלכה קודמת לפיה מדובר בדרישות הקשורות זו בזו, כך שמקום בו המידע מהותי דיו, ניתן להגמיש את דרישת הכוונה. כלומר, מעתה והלאה, אין עוד אפשרות לקבוע התנהלות לא הגונה כאשר ההתנהלות היתה רשלנית כך שהיה על בעל הפטנט לדעת כי עליו לספק את המידע, אלא נדרש שבעל הפטנט רצה בכוונת מכוון להסתיר את המידע.
בית המשפט הוסיף והקשיח את דרישות הגנה זו בקובעו כי אף לעניין מהותיות המידע שהוסתר, אין די כי המידע יהיה קשור לתביעה זו או אחרת בצורה כלשהי, אלא עליו להיות מידע שיש בו כדי לבטל את אחת התביעות. כלומר, אם יתברר כי המידע שהוסתר לא היה משנה את תוצאות הליך בחינת הפטנט, הרי שהגנה זו לא תעמוד. ודוק. אפילו המידע הוסתר בכוונה ובזדון, ומתוך חשש שהדבר יפגע בבחינת הפטנט, בית המשפט לא יכריז כי היה בכך התנהלות לא הגונה. עם זאת, ולאור פסיקת בית המשפט העליון, במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, די בהתנהלותו של בעל הפטנט כדי למנוע ממנו לאכוף את הפטנט, וזאת כחלק מהגנת ניקיון הכפיים. דרישה זו, המכונה "but-for" דורשת קשר סיבתי בין העדר קיומו של המידע בפני בוחן הפטנטים לבין קיבול הפטנט כפי שנתבקש. כלומר, על בית המשפט לקבוע כי בוחן הפטנטים היה דוחה לפחות תביעה אחת אילו היה נחשף למידע שהוסתר ממנו.

עוד ראוי לציין, כי ישנן דרישות דיוניות וראייתיות הנגזרות מאופי הטענות המועלות במסגרת טענת הגנה זו. כך, על כתב בי-הדין לפרוט ולדקדק בפרטים הנוגעים לתרמית הנטענת. יתרה מכך, ישנה דרישה ראייתית להוכיח את טענת התרמית  במידה מוגברת, ולא במאזן ההסתברויות, כפי הנהוג במשפט אזרחי בדרך כלל.

ובאשר למקרה הפרטני שנדון, דובר היה במקרה שעשה גלים בעולם הפטנטים. בית המשפט קבע שהעובדה שלא חשפו בפני רשם הפטנטים האמריקאי את התכתבויות עם משרד הפטנטים האירופאי (EPO) שנגעו לאחד מפרטי הידע הקודם, הצדיקה למנוע את אכיפת הפטנט.
למדקדקים בפרטים אוסיף, כי ניתן תצהיר למשרד הפטנטים האמריקאי, ובו נטען אודות האופן בו בעל מקצוע מיומן היה קורא פטנט מאן דהוא. לימים התברר, כי למשרד הפטנטים האירופאי בעל הפטנט מסר, בהזדמנות אחרת, ובקשר לבחינתה של בקשת פטנט אחרת, כי בעל מקצוע מיומן היה קורא את אותו פטנט בצורה אחרת.
עתה קבעה ערכאת הערעור, כי לאור הסטנדרטים המעודכנים אותם הציבה, יהיה לבחון את העניין הפרטני מחדש. בפרט, יש לבחון האם מדובר ברשלנות או במעשה מכוון, וכן האם המידע שהוסתר הינו מהותי, לאור מבחן ה-but-for שנקבע.

0

פסיקה: היקף ההגנה הזמנית בטרם מתן פטנט – פיצויים רטרואקטיביים בלבד, ולא צווי מניעה

מהו היקף הזכויות הנתונות למי שהגיש בקשה לפטנט אך טרם ניתן לו הפטנט? זו השאלה שהוצבה לבית המשפט העליון בעניין שבין מרק לבין טבע.
העניין, בתמצית, הוא זה: מרק פתחה בהליכי רישום פטנט לתרופה למחלת ההאוסטאופורוזיס, "פוסאלאן 70 מ"ג", ורשם הפטנטים קיבל את בקשתה. דבר הקיבול פורסם ברבים, וטבע מיהרה להתנגד למתן הפטנט. הליכי ההתנגדות תלויים ועומדים בפני רשם הפטנטים, וטרם הוכרעו.
במקביל להליך ההתנגדות, אושרה התרופה פוסאלאן על ידי משרד הבריאות, וטבע עתרה וקיבלה רשות להפיץ גרסה גנרית של תרופה זו. קצפה של מרק יצא על התנהלות זו, והיא פתחה בתביעה כנגד טבע. כיוון שטרם ניתן לה פטנט, טענה מרק כי השימוש של טבע הינו התעשרות שלא כדין על חשבונה.
במסגרת התביעה עתרה היא לצו מניעה זמני, ובקשה זו נדחתה בבית המשפט המחוזי. מכאן, הגיעה בקשת הערעור וההליך בפני בית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום להחיל את דיני עשיית עושר במקרה זה. נקבע, כי בעל המצאה רשאי לבחור באחד משני מסלולים שונים: מסלול הגנה של פטנטים ומסלול הגנה חלופי של סוד מסחרי. בבוחרו במסלול הפטנטי, מכפיף עצמו בעל ההמצאה ליתרונות הגלומים בשיטה זו, אך גם לחסרונותיה. אחד מהם, הוא העובדה כי בטרם ניתנת זכות קניינית בהמצאה, היא מפורסמת ברבים.
בית המשפט הוסיף כי חוק הפטנטים יוצר איזון עדין בין הזכות הקניינית של בעל ההמצאה, מחד, ובין הזכות החוקתית לחופש העיסוק ולתחרות חופשית והוגנת של המתחרים, מנגד. במסגרת שלל האיזונים, קבע המחוקק כי בעל המצאה אינו זכאי לסעד של צו מניעה ביחס לניצול המצאתו בטרם ניתן לו פטנט. עם זאת, נקבע, הוא יהיה זכאי לפיצויים רטרואקטיביים, אם לבסוף יקבל את הפטנט. כך, מבהיר בית המשפט, נוצרת מערכת של תמריצים שמטילה על הציבור את הצורך להחליט אם ליטול את הסיכון שמא ידרשו לפצות בעתיד, או לאו. בית המשפט מציין:

איזון זה מבוסס על ההנחה לפיה קיבולה של בקשת הפטנט ופרסומה, קודם להכרעה בהתנגדויות והענקת הפטנט, אינם מצדיקים בלימה של התחרות החופשית, אלא מצדיקים יצירת מאזן-אימה: במאזן-אימה זה, המתחרה אמנם אינו נבלם בשעת מעשה, אך הוא נדרש לקחת על עצמו סיכון כבד כי התנהגותו המתחרה, וניצול פרטי האמצאה של האחר על ידו, עלולים לעלות לו בממון רב אם וכאשר יוענק לבעל האמצאה פטנט בסופו של יום. מנגד, נתונה למתחרה בתקופת הביניים האפשרות להעריך, בנסיבות ענין קונקרטי, כי סיכויי הענקת הפטנט נמוכים, וכי פעילותו התחרותית לא תוליד בסופו של יום אחריות לפיצוי בגין הפרה. לבעל האמצאה ניתנת, מצידו, הגנה קניינית מלאה עם הענקת הפטנט, שטמונה בה גם זכות פיצוי על הפרה רטרואקטיבית של הפטנט, המתייחסת לתקופת הביניים, אך זאת רק במבט לאחור.

סעיף 179 לחוק הפטנטים קובע מפורשות:

אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט להעניק סעד על הפרה שנעשתה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 26 (ההדגשה הוספה)

דהיינו, חוק הפטנטים אינו מאפשר להגיש את תביעת ההפרה אלא לאחר מתן הפטנט. אך הסעד המדובר שיינתן בסופו של יום, יכול שיכלול גם סעד בגין תקופה שלאחר יום פרסום הקיבול ובטרם מתן הפטנט. בית המשפט קבע כי הזדקקות לצווי מניעה מכוח דיני עשיית עושר תשנה מהאיזון שנקבע מפורשות על ידי המחוקק. בלשון בית המשפט:

הסדר איזון זה הוא הסדר כוללני שטמונים בו איזונים פנימיים מורכבים ועדינים. כל שינוי באיזונים אלה, לכאן או לכאן, משנה את שיווי המשקל הזהיר שחוק הפטנטים קבע לצורך ענין זה. הכרה בזכותו של בעל האמצאה לשאוב סעדים מענף משפטי חיצוני, ולהטמיעם בהליך בקשה לפטנט לצורך בלימת התחרות בתקופת הביניים, עלולה לערער את האיזונים הפנימיים שיצר חוק הפטנטים. הענקת צווי מניעה מכח דיני עשיית עושר, שנועדו לאסור על מתחרה לייצר ולשווק תרופות מתחרות בתקופת הביניים, משמעה הענקה, למעשה, של זכויות מעין-קנייניות לבעל האמצאה קודם לרכישת הזכויות הקנייניות באמצאה באמצעות הפטנט. פרשנות המאפשרת אימוץ סעדים מכח דיני עשיית עושר משנה, אפוא, באופן בסיסי את האיזונים הקיימים בדיני הפטנטים, והמסקנה המתבקשת מכך היא כי דינים אלה שוללים במשתמע התערבות מקורות דין חיצוניים בסוגיה הנוגעת לענייננו.

נוכח האמור, דחה בית המשפט את הערעור ופסק לטובת טבע הוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח.

הערות
פסק הדין עוסק בזכויות זמניות המוענקות למבקשי פטנט לאחר הפרסום ובטרם מתן הפטנט. זכויות אלה מכונות provisional patent rights (ולא להתבלבל עם בקשות פטנט זמניות – provisional patent applications), ואין מדובר בזכויות אחידות על פני הגלובוס. ישנן מדינות המכירות בזכויות הזמניות וישנן כאלה שלאו. למיטב ידיעתי, אין מדינה בה הזכויות הזמניות הללו כוללות זכות לסעד בדמותו של צו מניעה.

פסק הדין התמקד במצב המשפטי הנכון להיום. במצב זה, פרסום הפטנט נעשה רק לאחר הקיבול. ברם, לאור התחייבותה של מדינת ישראל, על פי הצעת חוק חדשה כל בקשת פטנט תתפרסם לאחר תקופה של 18 חודשים (בדומה למצב בארצות הברית ובבקשות ה-PCT). כלומר, לו תתקבל הצעה זו, הרי שהמשמעות של הפסיקה תהיה רחבה בהרבה – לא ידובר רק בתקופת ההתנגדות וכל עוד הליך ההתנגדות לא הוכרע, כי אם בתקופה שבטרם קיבול הבקשה לפטנט, ופעמים רבות בתקופה שבטרם בחינה מהותית שלה.
לא למותר לציין, כי באותה הצעת חוק, הוצע גם לבטל את הלכת א.ש.י.ר שבמסגרתה ניתן סעד מכוח דיני עשיית העושר אף במקום בו לא נרשמה זכות קניין רוחני כדין.

בישראל ישנה זכות לסעד של צו מניעה כנגד הפרת פטנט, מכוח התפיסה הקניינית את הפטנטים. זאת, בניגוד למצב בארצות הברית שם אף לאחר מתן פטנט, כלל אין הבטחה כי יינתן צו מניעה כנגד מפרים. במובן זה, פסק הדין משמר את המשמעות הקניינית של הפטנט – בטרם זכות קניינית החלה כלפי כולא עלמא, אין מקום לסעד המונע מאחרים לנצל את ההמצאה. רק לאחר מתן הגושפנקא הקניינית, נמצאת לנו ההצדקה להגביל את חופש הפעולה של הציבור.

(רע"א 6025/05 Merck & Co. Inc. נ' טבע תעשיות פרמצטיות בע"מ (מיום 19.5.2011))

3

פסיקה: אין נפקות קניינית להפרת החובה ליידע את המעביד בהמצאה

סעיף 132 לחוק הפטנטים מגדיר אמצאת שירות – מהי:

"132. (א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131."

כלומר, אמצאת שירות הינה: (1) אמצאה; (2) של עובד; (3) שהגיע אליה עקב שירותו (4) ובתקופת שירותו. דרישות אלו הן דרישות מצטברות ומשמען כי לא כל המצאה של עובד שהומצאה במהלך עבודתו שייכת למעבידו, אלא רק כאלו שהומצאו עקב השירות. ובצורה דומה, המצאה שנוצרה עקב השירות אך לאחר תקופת השירות – אף היא אינה אמצאת שירות.
ברי, כי ישנו קושי למעביד לדעת על קיומה של המצאה, שלרוב אין לה כל התגלמות מוחשית, והיא עלולה להיות צפונה במוחו של העובד. קניינו של המעביד, גורס החוק, ומשכך חייב הוא לדעת על קניין זה.

סעיף 131 לחוק הפטנטים נועד למצוא פתרון לבעיית פערי המידע שבין העובד למעביד בקובעו חובת יידוע:

"עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת פטנט שהגיש"

כלומר, במצב בו ישנו חשש לאמצאת שירות, יתכבד העובד ויודיע למעביד על קיומה של ההמצאה ויאפשר בכך למעביד לכלכל צעדיו. בין היתר, יוכל המעביד לפנות לרשם שיכריע בסוגיה האם עניין לנו באמצאת שירות או לאו.
ויובהר. ישנם שני חששות שונים. הראשון, שהעובד יפעל לקידום ההמצאה בזמנו הפנוי מבלי שהמעביד כלל מודע לעניין זה. והחשש השני, שעובד אשר המציא המצאה שעל פי דין היא קניין המעביד, ימתין עד לסיום העסקתו אצל המעביד, ורק אז יחשוף את דבר קיום ההמצאה. במצבים אלו, יצלח העובד "להבריח" נכס השייך למעביד לידיו שלו. כיוון שכך, החוק מחייב את העובד להודיע למעביד ביחס לכל המצאה המקיימת שלוש מתוך ארבעת הקריטריונים של אמצאת שירות. ירצה – יוכל המעביד לחלוק על עמדת העובד ולטעון כי מדובר באמצאת שירות.
על עניין זה כבר עמדתי בעבר ברשימה בדבר אמצאת שירות וחובת הודעה.

חבלן. גם הוא מפרק וממציא במהלך שירותו?
(התמונה מתוך ויקישיתוף)

השבוע התפרסמה החלטה בעניין שנדון בדלתיים סגורות בפני רשם הפטנטים. בבקשה לרישום פטנט מספר *** (הכרעה בשאלת אמצאת שירות) מדינת ישראל נ' רונן הראל (חממי) (מיום 8.12.2010) נדונה אמצאת שירות חסויה אותה המציא השוטר הראל שמשרת כחבלן. לאחר שניתן צו חסיון על בקשת הפטנט, והשוטר הראל פנה בבקשה לפיצוי בגין צו זה לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, נזכרה המדינה כי מדובר בכלל באמצאת שירות שצריכה לקום לקניינה שלה. בין הצדדים ניטש הויכוח, ורשם הפטנטים נתבקש להכריע בסוגיה.
לאחר בחינת מכלול הראיות – ולא נכביר במילים כאן לעניין זה – נקבע כי מדובר באמצאת שירות וכי הבעלות בה היא של המדינה ולא של השוטר.
הנקודה אליה ארצה להתייחס ברשימה זו נוגעת רק לעניין חובת ההודעה בדבר המצאת-חשש-שירות.
אחת הטענות שהועלו היתה כי לאור הפרת חובת היידוע, יש מקום להטיל סנקציה על העובד, בדמות השתקת טענתו בדבר בעלותו בהמצאה. הרשם דחה טענה זו וקבע כי סעיף 131 לחוק הפטנטים הינו "אדמיניסטרטיבי" בלבד, ואינו מהותי, וזאת בניגוד לסעיף 132. הפרתו של סעיף זה אינה מקימה סנקציה קניינית. עם זאת, מציין הרשם נכונה כי בעניינו של שוטר, חובת היידוע היא חובה מוגברת והפרתה מהווה עבירה פלילית.
לטעמי, החלטה זו כמוה כמחיקת חובת היידוע. מה לו לעבוד כי יודיע למעבידו בדבר קיום אמצאת-חשש-שירות, אם אין כל סנקציה בצדה של הפרת החובה. ודוק. בגין הפרת החובה הקבועה בסעיף 131, להבדיל מהחובה המגוברת החלה, בין היתר, על שוטרים, אינה מהווה עבירה פלילית. נותרנו, אם כן, עם חובה שאין כל סנקציה בהפרתה. ברי, כי אין מדובר בכלי יעיל להכוונת התנהגות, ובוודאי שאין תמריץ כלשהו לעובד לקיים חובתו ולהקטין את פערי המידע הקיימים למעסיק.
אעיר, כי אין חובה לקבוע כי מדובר סנקציה קניינית של שלילת הבעלות בהמצאה או בפטנט שמכוחה. פתרון אחר היה יכול להיות בדמות העברת הנטלים כך שהעובד הוא זה שיצטרך להוכיח כי אין מדובר באמצאת שירות. לעניין זה, ראוי לציין כי בתזכיר חוק התקציב, שבמסגרתו היה ניסיון לעשות שינוי בחוק הפטנטים, ניסיון אשר נכשל, נקבע כי הנפקות של העדר הודעה היא חזקה לרעת העובד. ובלשון התזכיר:

"לא מסר העובד הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), חזקה כי האמצאה היא אמצאת שירות"

לטעמי, מדובר בפתרון ראוי בהחלט, אך יחד עם זאת, כל פתרון שבו הינו למדים כי ישנה סנקציה אפקטיבית  בצדה של הפרת הוראת חוק זו הייתה מספקת אותי.
נכון להיום, נראה בעיניי כי סעיף 131 כאילו אינו קיים.

0

פסיקה: הנפקה מחודשת של פטנט בארצות הברית – לא ניתן לתקן כל טעות

על פי דיני הפטנטים האמריקאים, לאחר שכבר ניתן פטנט, ישנה אפשרות לתקן ולשנות את תביעות הפטנט וזאת באמצעות בקשה להנפקה מחדש (reissue). על פי החוק האמריקאי, הנפקה מחדש נועדה לתקן טעות שקרתה בהנפקת הפטנט – בין אם מדובר בטעות סופר ובין אם בשגיאה אמיתית באשר להיקף המונופול הנתבע (והשוו: המצב בישראל). לא רק שבארצות הברית ניתן לתקן את סט התביעות, אף ניתן להרחיב את היקף המונופולין, וזאת ב-broadening reissue, ובלבד שהבקשה מוגשת בתוך שנתיים מיום הנפקת הפטנט.
בעניין שהגיע לבית המשפט הפדראלי התעוררה השאלה – מתי מדובר בטעות ומתי מדובר בויתור מושכל?
נסביר. בעת בחינת הבקשה, בכדי להתגבר על ציטוטי ידע קודם, מבקש הפטנט עשוי לצמצם את היקף תביעותיו ולוותר (surrender) על הגדרה רחבה יותר של ההמצאה שלו. צמצום שכזה, אף אם הוא מיותר (כיוון, למשל, שהיה עודף ולא התחייב), אינו יכול להיחשב כטעות, וניסיון לתקן בכדי להרחיב בחזרה את היקף תביעות הפטנט נדון לכשלון. ניסיון שכזה נאסר על ידי כלל התפיסה המחודשת הפסולה, או בלעז impermissible recapture rule.
ברם, פעמים רבות, התיקון המובקש אינו מחיקת הלימיטציה שנוספה, אלא תיקון סמנטי עמוק יותר, שמרחיב את היקף המונופולין בצורה חלקית, לדרגת ביניים, בין הנוסח הראשון הרחב ובין הנוסח הצר שהתקבל.
בית המשפט קבע מבחן המורכב משלושה צעדים:
1. בחינה האם ישנו אספקט של התביעות החדשות שהוא רחב יותר מאשר זה בתביעות של הפטנט, כפי שניתן.
2. בחינה האם האספקט הרחב מתקשר לחומר שויתרו עליו במהלך הבחינה בכדי להתגבר על ידע קודם.
3. החלטה האם חלק מהותי (substantial portion) אשר ויתרו עליו הוחזר לתוך תביעות הפטנט בבקשת ה-reissue.

אין ספק כי מדובר במבחן עמום ביותר, שאי הוודאות שולטת בו.

בשולי הדברים יוער, כי על דרך הכלל, מקום בו נעשה ויתור בכדי לקדם את בחינת הפטנט ולא מסיבות מהותיות, יש לבחון האם כדאי לפתוח בבקשת המשך (continuation) שבמסגרתה מבקש הפטנט ינסה לזכות במונופול רחב יותר מזה הכולל גם את החומר שויתר עליו. תפיסה מחודשת כזו, במסגרת בקשת המשך, היא אפשרית, שכן מדובר בבקשת פטנט חדשה ולא בניסיון להיבנות מפטנט שכבר ניתן. כל זאת, בהנחה שלא ניתנה הודאה (מפורשת או משתמעת) במסגרת הבחינה כי ישנו ויתור על הגרסה הרחבה יותר.

(מקור: פוסט מתוך Patently-O)

0

פסיקה: סרגל כלים ניתן לסידור מחדש – נעדר התקדמות המצאתית

ערכאת הערעור הפדראלית אישררה פסק דין המבטל פטנט בגין העדר התקדמות המצאתית.

פטנט 7,363,592 שכותרתו Tool Group Manipulator מתייחס לסרגלי הכלים של תוכנות מחשב. תביעות הפטנט הרחבות ביותר מתייחסות לסרגל כלים שיש בו מספר קבוצות של "כלים". קלט מהמשתמש ישנה את המיקום של מפריד הקבוצות ובכך משנה את הסידור של סרגל הכלים.
בית המשפט אישרר פסק דין של הערכאה הראשונה, ולפיו לאור פטנט קודם, שעניינו סרגל כלים המורכב ממספר סרגלים נפרדים, ההמצאה החדשה אינה בעלת התקדמות המצאתית. בית המשפט קבע כי אכן מדובר בהמצאה חדשה, לאור הידע הקודם שנמצא והוצג, אך לאור ההבדל הזניח – העובדה שמדובר בסרגל אחד ובו קבוצות של כלים לעומת סרגל הכולל בחובו מספר סרגלים של כלים – ההמצאה נעדרת את ההתקדמות ההמצאתית שנדרשת בכדי להצדיק מתן פטנט.
בית המשפט ביטל את פטנט התוכנה הזה ובכך סתם את הגולל על תביעה של בעל הפטנט נגד מיקרוסופט, בגין סרגלי הכלים בתוכנות ה-Office 2007 (ה-Ribbon).

((Gary Odom v. Microsoft (Fed. Cir. 2011)

1

ישראל נכללה מחדש ברשימת המדינות שאינן מגינות על קניין רוחני

מדינות לעקוב אחריהן. גרסת ארצות הברית
(לשנת 2010)

נציבות הסחר האמריקאית (USTR) החזירה את ישראל לרשימת המעקב בעדיפות עליונה (Priority watch list) הכוללת את המדינות שבהן, לשיטת הממשל הפדראלי, זכויות קניין רוחני אינן זוכות להגנה מספקת.
הדו"ח לשנת 2011 מחזיר את ישראל לרשימה, לאחר שבשנה שעברה היא הוצאה ממנה לאור הבטחות לשינויי חקיקה בישראל. בהעדר התקדמות בחקיקה הרלוונטית, ישראל הוחזרה לרשימה.
הדו"ח מציין כי ישראל טרם החלה בהליכי חקיקה ביחס לשני נושאים עליהם התחייבה – פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודש (תזכיר חוק פורסם על ידי רשות הפטנטים בתחילת 2010) והארכת תקופת ההגנה הפטנטית על תרופות (תזכיר החוק). עוד מציין הדו"ח, "רשימת מכולת" של השגות על השיטה הישראלית, וביניהן: העדר אימוץ אמנות האינטרנט של WIPO, אי-אכיפה של פסקי דין לתשלום תגמולים על שידורי משנה, והבהרת המצב המשפטי כי חברה המסייעת למשתמשי קצה להפר זכויות יוצרים בתוכנה מבצעת עבירה פלילית.
טרוניה אחת, מצחיקה למדי, נוגעת להעדר פיצויים לדוגמה בחוק זכות יוצרים הישראלי. כידוע, חוק זכות יוצרים דווקא מעניק סעד של פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך של 100,000 ש"ח.

הרשימה אינה כוללת רק את ישראל, ומככבות בה מדינות נוספות כמו סין, רוסיה, פקיסטן, ותאילנד. גם קנדה נמצאת ברשימה כיוון שלטענת ארצות הברית החוק הקנדי אינו מעניק הגנה מספקת לזכויות יוצרים, ומאחר ולפקידי המכס אין סמכות לעכב סחורה מזויפת במעברי גבול מבלי שנתבקשו לעשות כן.

ארצות הברית משתמשת בכוחה הכלכלי בכדי לייצר לחץ פוליטי לטובת החברות האמריקאיות. אם טבע היתה חברה אמריקאית, לא מן הנמנע שהיינו רואים דרישות אחרות לגמרי. ומצד שני, אם טבע היתה אמריקאית, כנראה שהדין הישראלי היה נראה אף הוא שונה. 

6

פסיקה: לאחר קיבול הפטנט, לא ניתן להוסיף תביעות תלויות חדשות

האם ניתן להוסיף תביעה תלויה חדשה לבקשת פטנט שכבר פורסמה? – זו השאלה שנציבה במרכזו של הליך ההתנגדות לתיקון פירוט בקשת פטנט מס' 149567.

במסגרת בקשה לתיקון פירוט בקשת הפטנט, עתרה המבקשת למחיקת תביעה תלויה מספר 6 המקורית, ולהחלפתה בנוסח אחר. הנוסחים – ועל כך קשה לחלוק – תביעה מספר 6 המקורית בבקשת הפטנט האמורה לא צומצמה על ידי הנוסח החדש. בעוד שתביעה מספר 6 המקורית נבעה מתביעות 3 ו-4 וצמצמה את משמעותן, תביעה מספר 6 נבעה מתביעות 1-5.
תביעה 6 המקורית קבעה:
"Compound in accordance with claims 3 and 4, characterized in that R represents cyclopropyl, cyclobutyl, cyclopentyl, cyclohexyl, 4-(1 – clopropyl–methanoyloxy)- Phenyl, 4-(1-cyclobutyl-methanoyloxy)-phenyl, 4- (cyclohexyl-methanoyloxy)–phenyl or 4-(2,2–dimenthyl- propanoyloxy)- phenyl and X denotes chloride."
ואילו התביעה החדשה קבעה:
"Compounds in accordance with claims 1 to 5 in crystalline form."
הדין הרלוונטי
בקשת הפטנט קובלה, ומשכך לפי סעיף 29 לחוק הפטנטים, תיקון של הפירוט, ובכללו של זה התביעות, נעשה בדרך ובצורה שבה פטנט מתוקן. הסעיפים הרלוונטים לעניין זה הם סעיפים 65 ו-66. בשל חשיבותם, נביא אותם כלשונם:
סעיף 65 שכותרתו "זכות לתיקון" קובע:
בעל פטנט רשאי לבקש תיקון פירוט הפטנט לשם הבהרה או סילוק שגיאה שנפלה בו או לשם צמצום תביעותיו.
ואילו סעיף 66 שכותרתו "תנאי לתיקון" קובע:

הרשם ירשה תיקון, אם שוכנע שאין בו כדי להרחיב את היקף התביעות שבפירוט או כדי להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה; דבר מתן הרשות לתקן יפורסם ברשומות.

אין ספק כי עניין לנו בשני שלבים. ראשית, יש לבחון האם לבעל הפטנט זכות לתקן את הפטנט. זכות כזו קיימת מקום בו התיקון נועד לאחת משלוש מטרות: הבהרה, סילוק שגיאה שנפלה בו, או לשם צמצום תביעותיו. מקום בו יש לבעל הפטנט את הזכות לתקן, על הרשם מוטלת החובה לוודא כי אין בתיקון כדי להרחיב את המונופול הניתן לבעל הפטנט. ההנחה היא שהציבור החל לפעול תוך הסתמכות על היקף המונופולין שניתן לבעל הפטנט זה מכבר, ואין כל סיבה לאפשר לו להרחיב את היקף תביעותיו כעת.

במקרה הנידון, לא היה כל ספק – היקף התביעות לא הורחב, שהרי תביעה תלויה ממילא מצומצמת יותר מהתביעה בה היא תלויה, שכן היא מוסיפה לימיטציות נוספות – אלמנטים נוספים – שביחד עם האלמנטים המופיעים בתביעה ההורה, מגדירים את היקף המונופולין. כידוע, כל לימיטציה נוספת מקטינה את היקף המונופולין שניתן, באשר בכדי להפר את הפטנט יש לבצע את שלל הלימיטציות (כלל המוכר בארה"ב בשם The All Limitations Rule).
עם זאת, כבוד הפוסקת קבעה כי על אף האמור, אין מקום להרשות את התיקון. נקבע, כי לאור הוראת סעיף 65 יש להראות מה מטרת התיקון. לעניין זה נקבע:

"בענייננו, סבורני כי אין בתביעה מס' 6 החדשה כדי לעמוד בתנאי סעיף 65 לחוק. אין בהוספת התביעה הנ"ל כדי להבהיר דבר מה שהיה טעון הבהרה או לסלק שגיאה כלשהי בבקשת הפטנט. אף אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי יש בהוספת תביעה מס' 6 החדשה כדי לצמצם תביעה מסוימת, אף לא את מערך התביעות בבקשת הפטנט. צמצום תביעות משמעו תביעת חלק קטן יותר מהיקף המונופולין שנתבע במסגרת תביעה או מערכת תביעות כפי שהוגשו במקור. אין בתביעה מס' 6 החדשה כדי להקטין את היקף המונופולין הנתבע בתביעה מס' 1 או במערך תביעות 1-5. שהרי שעה שתתברר ההתנגדות לבקשת הפטנט שבפני (כמו גם במסגרת תביעת הפרה, אם ירשם הפטנט), תיבחנה תביעות אלו בשלמותן, והיקף המונופולין הנתבע בהן לא יושפע כהוא זה מהוספת תביעה מס' 6 החדשה. משמע, אין בתביעה מס' 6 החדשה כדי לצמצם את הנתבע בבקשת הפטנט בהתאם לסעיף 65 לחוק הפטנטים"

מילים אחרות, אף שאין כל ספק כי התיקון אינו מרחיב את המונופול שניתן לבעל הפטנט, בהעדר הוכחה כי הוא מצמצם את ההגדרות הקודמות, אין מקום לקבל את השינוי. עוד נקבע, כי אף העובדה שתביעה מספר 6 המקורית נמחקה אינו מספק דרישה זו, שכן תביעה 6 החדשה אינה בהכרח צימצום שלה, אלא מקימה היקף מונופולין שונה.

נוכח קביעה זו, התקבלה ההתנגדות ביחס להוספת תביעה מס' 6 החדשה. לטובת המתנגדת נפסקו הוצאות בסך 8,000 ש"ח.

בשולי ההחלטה, ציינה הפוסקת הנחיות להגשת בקשות לתיקון פירוט:
"הפרקטיקה הראויה והרצויה, תהא זו במסגרתה המבקש לתקן את בקשת הפטנט יראה במפורש, במדויק ובאופן ברור, ביחס לכל תביעה ותביעה, כיצד עומד התיקון המבוקש באחד (או יותר) משלושת תנאי סעיף 65 לחוק הפטנטים אשר רק בהתמלאם עומדת הזכות לבקש את תיקון הפירוט. בנוסף, כנדרש בסעיף 66 לחוק הפטנטים, על המבקש לפרט כדבעי מדוע אין בתיקון המבוקש כדי להרחיב את היקף התביעות בכללותו או להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו מעיקרם. בנוסף, על המבקש לציין מראי מקום מדויקים בפירוט או בתביעות עליהם נסמכים התיקונים המבוקשים. אין לדעתי לקבל עוד בקשות לתיקון פירוט החורגות מהכללים הנ"ל"

על אף זאת יוער, כי אף חלוף הזמן מאז מתן החלטה זו, לא יצא חוזר רשם ברוח זו. עובדה זו ניתן לייחס לעובדה כי רשם הפטנטים הקודם סיים את תפקידו בסוף שנת 2010 ומחליפו טרם מונה.

הערות להחלטה
לכשעצמי, הייתי סבור כי התוצאה צריכה להיות אחרת. כל עוד היקף המונופולין אינו מורחב, כנדרש לפי סעיף 66 לחוק הפטנטים, גם תיקון סט התביעות למטרות אסטרטגיות צריך להיות מותר. אף במקרים קודמים, הותרה פרוצדורה זו.
בארצות הברית מוסד ה-reissue מאפשר לעשות בדיוק זאת. הדין האמריקאי מאפשר להגיש גם בקשה לתקן את הפטנט בכדי לתקן טעות בתביעות, ובכלל אלו אף טעויות שצימצמו יתר על המידה את היקף הפטנט (ר' סעיף 251 לקוד האמריקאי). לאחרונה, נדון מקרה בו הוגשה בקשה לתקן על דרך ההרחבה. ברם, בסופו של התהליך, ביקשו רק להוסיף תביעות צרות יותר. בקשה זו נדחתה ורק ערכאת הערעור הפדראלית הפכה את הדחייה וקבעה, ברוב דעות, כי ניתן להגיש בקשת reissue אף בכדי להוסיף תביעות תלויות נוספות לפטנט (In Re Yasuhito Tanaka (Fed. Cir. 2011)) (וראו הדיווח ב-Patently-O)

נקודה אחת שבה היתה, לטעמי, שגיאה, נגעה לצורה שבה יש להוכיח את הדין הזר. כידוע, הדין הזר הינו עובדה הדרושה הוכחה. ברם, כאשר אין הדין הזר טעון הוכחה, כפי המצב כאשר מבקשים להשתמש בו כמשפט משווה, אין כל צורך להיעזר במומחה לדין הזר. מכאן, שבניגוד לאמור בהחלטה, אני סבור כי אין כל זה נכון לומר כי "הסתמכות על משפט משווה מן הראוי שתעשה בדרך של הגשת חוות דעת מומחה לדין הזר, ולא על-ידי העלאת טיעונים בעלמא". יתכן ושימוש במומחה לדין הזר יוסיף ויהיה משכנע אף יותר, אך אין כל הכרח בכך. במיוחד ראוי לזכור כי שימוש במומחה מעין זה כרוך בהוצאה כספית ניכרת בפני עצמה.

(התנגדות לתיקון פירוט בבקשת פטנט מס' 149567  Schwartz Pharma AG נ'  טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (מיום 16.11.2010))

0

בחינה במסלול מהיר ב-USPTO – נדחת עד להודעה חדשה

פיילוט חדש שהיה אמור להתחיל היה אמור לאפשר למבקשי הפטנט לבחור בין שלושה מסלולים: בחינה רגילה, בחינה מהירה ובחינה מעוכבת. המסלול המהיר היה אמור להתחיל כבר בחודש מאי.
ברם, ביום שישי הודיע רשם הפטנטים האמריקאי, דיוויד קאפוס, כי בעקבות קיצוצי תקציב משמעותיים פיילוט זה נדחה. כמו כן, הוקפאו כלל גיוסי כוח האדם ונאסרה עבודה בשעות נוספות.
0

סוגיית הפרה משותפת תישמע בהרכב מלא של ערכאת הערעור הפדראלית

ערכאת הערעור הפדראלית תדון מחדש ובהרכב מלא (en banc) בסוגיה של הפרה משותפת (Joint Infringement) אשר עלתה בפסק הדין Akamai Technologies, Inc. v. Limelight Networks, Inc. (Fed. Cir. 2010).
. בית המשפט הציב לעצמו את השאלה הבאה:

If separate entities each perform separate steps of a method claim, under what circumstances would that claim be directly infringed and to what extent would each of the parties be liable? 

בפסק הדין ההוא, נקבע כי בכדי לבצע הפרה משותפת של פטנטים על שיטות, נדרש כי ביצוע של כל השלבים צריך להתבצע על ידי יישות אחת או בהכוונתה. בעניין זה נקבע, כי הכוונה של הישות צריכה להיות על ידי יחסי שליחות או התחייבות חוזית לבצע את הצעד שבשיטה, ולא די בעידוד כללי. 
לאחרונה, ניתן פסק דין נוסף בסוגיה של הפרה משותפת ושם קראה דעת המיעוט לדיון בהרכב מלא בסוגיה זו. 
(מקור: Patently-O)
עדכון (27.5.11): דיון נוסף בהרכב מלא נקבע בתיק נוסף (McKesson Technologies Inc. v. Epic Systems Corp., (Fed. Cir. 2011) (ההחלטה לקיום הדיון). בתיק זה נקבעו שתי סוגיות לדיון: הראשונה, במצב בו שתי יישויות מבצעות צעדים שונים של תביעת שיטה, מהן הנסיבות המקימות חבות בגין הפרה ליישויות אלו או לצד שלישי. הסוגייה השנייה שהוצבה נוגעת לשאלה האם מהות היחסים בין היישויות (ספק שירות – משתמש, רופא-מטופל וכדומה) משפיעה על שאלת ההפרה.
מדובר בתיק נוסף העוסק באותה מטריה של הפרה משותפת, ומשכך סביר כי התיקים ידונו ויוכרעו יחדיו.
7

פוסט אורח: הערת פסיקה: התנגדות לבקשת פטנט מס' 136482 תרכובות ברום נ' Albermarle Corporation USA – חלק שני

הערת המערכת: רשומה זו הינה החלק השני של הערת הפסיקה. החלק הראשון של הערת פסיקה זו דן בזכות התיקון של בקשת פטנט להיות בקשה לפטנט מוסף, וכן בשימוש בנימוק של "טוהר הפנקס" כטענה הגנתית ולאו דווקא טענה התקפית.

בסמוך להגשת ההתנגדות, עוד בטרם תידון זו לגופה וקודם להגשת ראיות הצדדים, עתרה המתנגדת לדחיית הבקשה לפטנט על הסף, מהעילה שקיבולה היה שלא כדין. זאת, בשל פגמים היורדים לשורש ההליך שנפלו לשיטתה בבחינת הבקשה.
הטענות שהעלתה המתנגדת לעניין זה היו בחלקן עקרוניות ובחלקן כאלו הנוגעות פרטנית למבקשת ולהתנהלותה באותו מקרה מול הרשות.
הטענות העקרוניות עסקו ביחס בין שני מוסדות אידיוסינקרטיים ושנויים במחלוקת במידה רבה, כל אחד מהם תוצר של שיטת משפט אחרת: ההסדר הקבוע בסעיף 17(ג) לחוק הפטנטים הישראלי, ובקשת המשך או המשך-בחלקה המעוגנת בדין האמריקאי.

סעיף 17(ג) לחוק – סדר בחינה מקוצר
סעיף זה, שהוסף לחוק במסגרת תיקונו בשנת 1995, מאפשר למבקש שבחר בכך להאיץ את הבחינה וזאת בהסתמך על הליכים שקוימו בפני רשות זרה לגבי אותה אמצאה, אשר הבשילו לכדי פטנט שם. עם מילוים של התנאים המפורטים בו, קמה חזקה עובדתית לטובת המבקש כי בקשתו עומדת בדרישות החוק המהותיות: חידוש, התקדמות המצאתית, אחידות, דיות התיאור ותביעות לא חומדניות – הקבועות בסעיפים 4, 5, 8, 12 ו-13 לחוק, בהתאמה.
הרציונל העומד ביסוד ההסדר הוא שאם אותה רשות המוחזקת כנוהגת הקפדה יתרה בבחינותיה מצאה לנכון להעניק פטנט בגין בקשה שתבעה אמצאה זהה, אזי סביר להניח שבדיקה חוזרת מקומית תוביל למסקנה דומה ועל-כן אפשר בעצם לוותר עליה. עם זאת, יש לשים לב כי חזקה זו ניתנת לסתירה; בפרט, על-פי סעיף 17(ד) לחוק, לרשם וכן לממונה על הבוחנים או סגנו שמור שיקול-דעת שלא לקבל את הבקשה, במקרה שבו ישנן ראיות המפריכות את הנחת הכשירות האמורה, או מכל "טעם מיוחד אחר". עוד חשוב לזכור כי החלת הנוהל המזורז אינה פוטרת את הבקשה מעמידה בדרישות מהותיות נוספות המנויות בסעיפי החוק האחרים, כגון סעיפים 2, 3, 7 ו-9 לחוק.
יש להעיר כי מדובר בהסדר חריג שאין לו אח ורע בעולם, בין אם משום שיתר המדינות כנראה ששות הרבה פחות "להפריט" או "לאצול" סמכות ריבונית מעין זו לפקידיה של מדינה או רשות שיפוט אחרת, ובין אם בשל מתח אפשרי עם הוראת סעיף 4bis לאמנת פאריס, המחייבת את המדינות החברות לכיבוד העיקרון בדבר עצמאות הפטנטים שנתקבלו עבור אותה אמצאה במדינות שונות.
הדבר אולי הקרוב ביותר לכך מצוי בדין האוסטרלי, שבצד בחינה רגילה (Standard) מקנה ברירה הקרויה Modified Examination, במסגרתה יכול מבקש לפטור עצמו מהדרישות הצורניות – אחידות, דיות התיאור, היקף התביעות וניסוחן – ומהן בלבד, במידה והגיש פירוט זהה לפטנט מקביל שהוענק לו בארה"ב, קנדה, ניו-זילנד או מדינה חברה באמנת הפטנטים האירופית.
נקודה נוספת וחמקמקה לגבי הסעיף, שגם בה לא תמיד מדקדקים מספיק, היא הדרישה לקשר של דין קדימה שבסעיף-קטן (1), אשר ראוי להתעכב על נוסחו המלא:

(1) המבקש הגיש בקשה למתן פטנט על אותה אמצאה (בסעיף זה – בקשה מקבילה) וקיבל את הפטנט, במדינה ששמה מופיע ברשימה שפרסם הרשם ברשומות (בסעיף זה – פטנט מקביל), ונתקיים אחד מאלה:
(א) עבור בקשת הפטנט בישראל נדרש כדין דין קדימה, מכוח הבקשה המקבילה, לפי סעיף 10;
(ב) עבור הבקשה המקבילה נדרש, על פי הדין החל עליה, דין קדימה מכוח בקשת הפטנט בישראל;
(ג) עבור בקשת הפטנט בישראל נדרש כדין דין קדימה מכוח בקשה אחרת להגנה שהוגשה במדינה החברה, ומכוחה של הבקשה האחרת נדרש דין קדימה עבור הבקשה המקבילה, על פי הדין החל עליה;

הדין צופה אם כן שלושה מצבים אפשריים לקיום קשר של דין קדימה:
– מצב א: הבקשה בישראל תובעת דין קדימה מהבקשה המקבילה.
– מצב ב: הבקשה המקבילה תובעת דין קדימה מהבקשה בישראל.
– מצב ג: הן הבקשה בישראל והן הבקשה המקבילה תובעות דין קדימה מבקשה שלישית.
נכון להיום, רשימת המדינות ורשויות הבחינה שסעיף 17(ג) חל לגביהן כוללת את אוסטריה, אוסטרליה, ארצות הברית, גרמניה, דנמרק, הממלכה המאוחדת, הפדרציה הרוסית, יפן, משרד הפטנטים האירופאי, נורווגיה, קנדה ושבדיה.
בנדון דידן, הבקשה בישראל תבעה דין קדימה מבקשת המשך-בחלקה שהוגשה בארה"ב, כלומר הוא נפל כביכול בגדרו של מצב א.
בהמשך הרשימה עוד יורחב הדיבור על סוגיה זו.

בקשת המשך/המשך-בחלקה
המוסד של בקשת המשך (Continuation) או בקשת המשך-בחלקה (Continuation-in-Part, ובקצרה CIP) נועד לשמש למטרות דומות לאלו של פטנט מוסף, אולם הוא נושא כמה מאפיינים ייחודים לדין האמריקאי. מדובר בבקשה המבוססת על בקשה קודמת בארה"ב תוך תביעת דין קדימה ממנה, המוגשת בידי אותם ממציאים או חלק מהם, ומכסה היבטים אחרים או נוספים של האמצאה או שיפורים שלה.
בניגוד גמור לאמנת פאריס התוחמת את מסגרת הזמן שבמהלכה ניתן לתבוע דין קדימה מבקשה קודמת לתקופה בת 12 חודשים, המגבלה היחידה שמציב לעניין זה 35U.S.C. §120 היא שבקשת ההמשך הוגשה בטרם הוזנחה הבקשה הקודמת או הפכה לפטנט, או לפני שנסתיימו ההליכים בנוגע לבקשה הקודמת או לבקשה הזכאית גם כן ליהנות מתאריך הבכורה שלה.
בבקשת המשך ניתן לכלול תביעות חדשות אך על התיאור להיות זהה לזה שבבקשה המקורית. הוספת חומר חדש לתיאור הבקשה המקורית מתאפשרת רק במסגרת בקשת המשך-בחלקה, תוך חזרה על חלק ניכר ממנו.
עם זאת, דומה כי התמריץ העיקרי להגשת בקשות המשך נעוץ דווקא בכללים הדיוניים ובנהלי הבחינה האמריקאיים, לפיהם דחייתה של תביעה מסוימת במהלך הבחינה הופכת חלוטה עם הישנותה (final rejection), כך שההליך מגיע על-פי-רוב לקיצו הרשמי בתום שני "סיבובים" בלבד של דוח לגופו של עניין (Office Action on the merits). במקרה כזה, שהוא כאמור גם פרדיגמטי, הגשת בקשת המשך מאפשרת אפוא את המשך ההתדיינות מול משרד הפטנטים סביב אותן תביעות שבמחלוקת, או לחלופין הרחבות חזית שטרם מוצו.
יצוין כי מאז 8 יוני 1995 קיים מסלול מיוחד לצורך התמודדות עם דחייה סופית, בדמות בקשה להמשך הליכים (Request for continued examination, ובקצרה RCE).

העלילה מסתבכת – חוזר רשם מ.נ. 33
נקל להבין אפוא כי המפגש בין שני בנים חורגים אלו לדיני הפטנטים, זר ומוזר ככל שייראה על-פניו, היה גם במידה רבה בלתי נמנע, שכן הבקשה המקבילה בארה"ב לא פעם אינה הופכת לפטנט אלא לאחר הגשתה כבקשת המשך, פעם אחת או יותר. אך מה אם הפטנט האמריקאי המקביל נבע מבקשת המשך-בחלקה – הכוללת ומן הסתם גם תובעת תוספות שלא נכללו במקור, לא כל שכן בבקשה הישראלית – האם עדיין ניתן להחיל לגביו את הנוהל המעוגן בסעיף 17(ג) לחוק?
באופן מפתיע, התשובה שניתנה לשאלה זו במסגרת חוזר רשם מ.נ. 33 (בסעיף 6.ג. בו) היתה חיובית.
המתנגדת במקרה דנן ביקשה לערער על תקפותה של הנחיה מינהלית זו, בהעלאת טענות שונות באשר לאופן הבחינה של בקשות CIP על-ידי משרד הפטנטים האמריקאי, שיש בו לכאורה כדי לחתור תחת הרציונל שביסוד סעיף 17(ג) לחוק. כך, למשל, נטען כי מכוח תאריך הבכורה של הבקשה ההורה, לא נבחנים החידוש וההתקדמות ההמצאתית בבקשת ההמשך לעומת פרסומים בתקופת הביניים שבין תאריך ההורה ותאריך ההגשה, וגם לא לעומת הבקשה ההורה עצמה שאפשר שפורסמה בינתיים.
ייאמר לזכותה של המתנגדת, כי הבקשה אותה בחרה לתקוף היוותה מקרה בוחן מצוין, כפי שעולה מאילן היוחסין המסועף שבדף השער של פטנט US 6218584 – היא תבעה דין קדימה מבקשת המשך-בחלקה של בקשת המשך-בחלקה של בקשת המשך-בחלקה של 3 בקשות, האחת מהן בעצמה בקשת המשך-בחלקה, ואחת אחרת מהן שגם הפכה לפטנט היתה בקשת המשך של בקשה שהפכה אף היא לפטנט.
יתרה מכך, גם כשנשאלה על כך במפורש, השיבה המבקשת לבוחנת כי הבקשות הקודמות בשרשרת אינן רלבנטיות – הצהרה שקשה ליישבה עם מהותה של בקשת ההמשך-בחלקה, ושאולי אף עולה כדי מסירת פרט מטעה כמשמעותו בסעיף 18ג לחוק, העלולה להוביל לקיצור, ביטול, הפקעת או אי-מתן הפטנט.
אלא שהרשם לא התרגש מטענות המתנגדת ופסק כי אינו רואה לנכון להחריג את הפטנטים הנובעים מבקשת CIP מתחולת הסעיף. אגב כך הוא בחר לצטט בהסכמה התבטאות של בית-המשפט המחוזי בפרשת המגילות הגנוזות, לפיה חזקת שוויון הדינים בכל הקשור לקניין רוחני אינה פיקטיבית אלא משקפת את המציאות עקב הרמוניזציה בינלאומית – אמירה שאינה עומדת במבחן הביקורת או המציאות אפילו לא ביחס לאותה פרשה עצמה.
יחד עם זאת, החשש מהחמצת בקשה הורה אחת או יותר כפרסום קודם רלבנטי הניעוֹ לקבוע הנחיה מינהלית חדשה ולעגנה בחוזר רשם מ.נ. 58 שהופץ עם מתן ההחלטה בבקשת הסף, ולפיו:

"בקשה שהוגשה בישראל תוך תביעת דין קדימה מבקשת המשך או המשך בחלקה תחייב הודעה ללשכה אודות תאריכי הפרסום של הבקשות בשרשרת בקשות ההמשך או בקשות המשך בחלקן.
במידה ועל סמך אחת הבקשות בשרשור הוגשה בקשה בישראל, יש להודיע ללשכה את מספרה."

האמנם בכך הסתיימו כל התלאות ובאו אל פתרונן?

סעיף (4C.(4 לאמנת פאריס – החייאת תאריך הבכורה
סעיף זה, שלמרבה הצער אף הוא נוטה לחמוק מעיניהם של רבים וטובים כפי שיתברר מיד, למרות שהשלכותיו עשויות להיות קריטיות לעניין עצם תוקפה של תביעת דין הקדימה, קובע כדלהלן

"(4) A subsequent application concerning the same subject as a previous first application within the meaning of paragraph (2), above, filed in the same country of the Union shall be considered as the first application, of which the filing date shall be the starting point of the period of priority, if, at the time of filing the subsequent application, the said previous application has been withdrawn, abandoned, or refused, without having been laid open to public inspection and without leaving any rights outstanding, and if it has not yet served as a basis for claiming a right of priority. The previous application may not thereafter serve as a basis for claiming a right of priority."

ובמילים פשוטות, מה שהסעיף בא לומר הוא שהזכות או היכולת ליהנות מדין הקדימה היא חד-פעמית, במובן זה שאם לאחר הגשת הבקשה הראשונה הוגשה באותה מדינה בקשה עוקבת באותו נושא, אזי הבקשה המאוחרת לא תוכל לבסס תביעת דין קדימה, זולת אם הבקשה הקודמת הוסרה, נזנחה או סורבה, מבלי שפורסמה ברבים ומבלי להותיר כל זכויות, ואם לא שימשה כבסיס לתביעת דין קדימה. כלומר, על-מנת שהבקשה העוקבת תוכל לבסס תביעת דין קדימה ברת-תוקף, הבקשה הקודמת צריכה להיות בטלה מדעיקרא, כאילו מעולם לא היתה ולא נבראה.
מדובר בפרקטיקה די מקובלת, בין בידי ממציאים שבמהלך השנה מהגשת הבקשה הראשונה לא עלה בידם לגייס מימון מספיק ובין בידי חברות המבכרות לשמור על סודיות הטכנולוגיה אך במקביל רוצות להיות מוכנות על כל צרה שלא תבוא. הפעולה של הגשת הבקשה החדשה תוך הזנחת הבקשה הקודמת מכונה re-filing או revival of the priority date.
חרף זאת, בסעיף 10(א)(1) לחוק לא בא זכרה, במסגרת התייחסותו לריבוי בקשות קודמות באותו נושא:

10. (א) הגיש בעל אמצאה בקשת פטנט בישראל על אמצאה שכבר הגיש עליה, הוא או מי שקדם לו בזכות בעלות, בקשה קודמת לפטנט במדינה חברה (להלן – בקשה קודמת), רשאי הוא לדרוש כי לענין הסעיפים 4, 5 ו-9 יראו את תאריך הבקשה הקודמת כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל (להלן – דין קדימה), אם נתמלאו כל אלה:
(1) הבקשה בישראל הוגשה תוך שנים עשר חודש לאחר הגשת הבקשה הקודמת, ואם הוגשו יותר מבקשה קודמת אחת לאותו ענין – לאחר המועד שבו הוגשה המוקדמת שביניהן;

ומכאן, בחזרה לנפלאות הדין האמריקאי –
כזכור, בקשת המשך או המשך-בחלקה מוגשת בטרם הוזנחה הבקשה ההורה, כאשר זו האחרונה אף משמשת בסיס לתביעת דין קדימה של בקשת ההמשך/המשך-בחלקה ממנה.
נפקותו של סעיף (4C.(4 לכך היא אם כן ברורה: בקשת המשך, בהגדרה, היא אינה "הבקשה הראשונה" לאותו עניין, שכן תיאורה נכלל במלואו כבר בבקשה ההורה שאת תאריכה היא מבקשת לנצל; מכאן שתביעת דין קדימה מבקשת המשך, למצער במדינות המקיימות את אמנת פאריס ככתבה וכלשונה (היינו, בכולן מלבד ארה"ב…) היא חסרת כל תוקף!
בפרט, אין נפקא מינה לעניין זה אם הבקשה ההורה או אחת מקודמותיה בשרשור פורסמו עובר להגשת בקשת ההמשך. הללו יהוו בכל מקרה פרסום קודם לעומת הבקשה בישראל, שתאריכה הקובע יידחה למועד הגשתה בפועל.
לכל היותר, ביחס לבקשת המשך-בחלקה, ניתן יהיה אולי לבסס תביעת דין קדימה על החומר החדש שלא תואר בבקשה ההורה. אם כי, באופן טיפוסי, מדובר בתוספות פעוטות למה שמהווה כאמור חזרה על התיאור המקורי או חלק ניכר ממנו. דין כל חזרה כזו זהה לזה של בקשת המשך רגילה – אין היא יכולה להקים תביעת דין קדימה ברת-תוקף.
אולם אם כך הדבר, האם יש עוד מקום לומר, כי התנאי להחלת סעיף 17(ג) שקובע סעיף-קטן (1) בו מתקיים, שעה שדין הקדימה הנתבע אינו תקף כלל ביחס לחלקה הארי של הבקשה?

סעיף 17(ג) ובקשות המשך/המשך-בחלקן – מתי בכל זאת כן?
כאמור, סעיף-קטן (1) המצוטט לעיל עוסק בשלושה סוגי קשר של דין קדימה שייתכנו בין הבקשה בישראל והבקשה המקבילה. המסקנה המתחייבת לאורו של סעיף (4C.(4 לאמנת פאריס היא כי תחולת סעיף 17(ג) נשללת קטיגורית ביחס למצב א, שכן אמנם "נדרש" דין קדימה עבור הבקשה בישראל, אך לא "כדין"; התאריך הקובע במקרה כזה הוא תאריך ההגשה בישראל ולא תאריך הבקשה המקבילה. שאלה פתוחה היא אם ניתן לחלופין להחיל את הוראות חוזר רשם מ.נ. 70 במקרה כזה. אף שבניסוחו המקורי השיב על כך החוזר לכאורה בחיוב, הרי שתיקונו המסורבל – המתבסס בין היתר על הנחה שניתן להרהר אחריה, לפיה כאשר הבקשה הראשונה מוגשת כבקשה בינלאומית (PCT), שלביה הלאומיים אינם תובעים מכוחה דין קדימה – נראה כשולל זאת.
מה באשר לשני המצבים האחרים?
מצב ב המתייחס לבקשה מקבילה התובעת דין קדימה מן הבקשה בישראל – ואשר לגביו דומה כי בכל הקשור לבקשות המשך או שרשור שלהן השאלה כלל אינה מתעוררת – אינו טומן בחובו קשיים מיוחדים, ככל שבתיאור הבקשה המקבילה לא נכללו לכתחילה תוספות שלא בא זכרן בבקשה המקורית שהוגשה בישראל; אחרת, על-מנת לנצל את ההסדר באופן שאינו מעמיד בספק את תוקף הפטנט, יש לכלול את התוספות מבעוד מועד בטרם פורסמו בבקשה הישראלית בדרך של תיקון הפירוט, בקשה לפטנט מוסף, או במסגרת שלב לאומי בנסיבות מתאימות.
כוחם של דברים אלו יפה בשינויים המחויבים גם ביחס למצב ג, ככל שהבקשה ממנה נתבע דין הקדימה בישראל ובמקבילה, היא "הבקשה הראשונה" לאותו ענין במובן סעיף (4C.(4 לאמנת פאריס.
יושם אל לב כי על-פי סעיף-קטן (1), בכל הנוגע לבקשה המקבילה ולדין הקדימה שהיא תובעת, הרי שתקפותו נבחנת לא במשקפי האמנה כי אם "על פי הדין החל עליה", דהיינו הדין המדינתי; משמע, שאם הדין האמריקאי מכיר בתביעת דין קדימה בידי בקשת המשך/המשך-בחלקה על אף ולמרות האמור באמנת פאריס, אזי גם מבחינת סעיף 17(ג) לחוק מתקיים אותו קשר של דין קדימה הנדרש לצורך החלתו.
בהקשר זה לא יהיה זה למותר להטעים כי סעיף (4C.(4 לא פורש באופן אחיד בדין הפנימי לרבות בחקיקה הקולטת של המדינות החברות: כך, בעוד הדין האמריקאי הנהיג משטר ייחודי גמיש ולמעשה מנוגד לו, החוק הישראלי כאמור מתעלם ממנו ואילו אמנת הפטנטים האירופית משמרת את כפל המשמעות הגלומה בו (סעיף 87 EPC), חוק הפטנטים האנגלי מאמץ את הפרשנות המחמירה יותר ולפיה החיאת תאריך הבכורה תהא תקפה אך ורק אם הבקשה העוקבת הוגשה באותה מדינה בה הוגשה הבקשה הראשונה ((.Patents Act, 1977, c. 37, §5(3)(a) (Eng).

1

פסיקה: הפרת פטנט במשותף – רק על ידי יד מכוונת אחת

פסק דין של ערכאת הערעורים הפדראלית חוזר על ההלכה (בה דנתי בעבר) כי בכדי להפר תביעה של תהליך יש לבצע את כל השלבים של התהליך על ידי יישות אחת או על ידי מי שמונחה ונשלט על ידי היישות הזו. דרישה זו מחייבת את עורכי הפטנטים לדאוג לניסוח הולם של תביעות הפטנט, שכן ייתכנו מצבים בהם הפטנט לא יוכל להיות מופר כלל.
כך קרה במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט הפדראלי לערעורים. פטנט אמריקאי שמספרו 6,757,898 מגדיר, בתביעה 1, את המונופולין עליו הוא משתרע באופן הבא:

A method of automatically and electronically communicating between at least one health-care provider and a plurality of users serviced by the health-care provider, said method comprising the steps of: 

initiating a communication by one of the plurality of users to the provider for information, wherein the provider has established a preexisting medical record for each user; 

enabling communication by transporting the communication through a provider/patient interface over an electronic communication network to a Web site which is unique to the provider, whereupon the communication is automatically reformatted and processed or stored on a central server, said Web site supported by or in communication with the central server through a provider-patient interface service center; 

electronically comparing content of the communication with mapped content, which has been previously provided by the provider to the central server, to formulate a response as a static or dynamic object, or a combined static and dynamic object; and 

returning the response to the communication automatically to the user's computer, whereupon the response is read by the user or stored on the user's computers 

said provider/patient interface providing a fully automated mechanism for generating a personalized page or area within the provider's Web site for each user serviced by the provider; and 
said patient-provider interface service center for dynamically assembling and delivering custom content to said user.
כפי שניתן להתרשם, הצעד הראשון אינו צעד המבוצע על ידי המערכת עצמה, אלא על ידי המשתמשים במערכת זו. כיוון שכך, ומאחר והמשתמשים אינם מחוייבים לבצע צעד זה, לא ניתן לומר כי מי שמפעיל את המערכת מבצע בעצמו או מנחה/שולט באחרים לבצע את הצעד הראשון. מכאן, שאין הפרה של שיטה זו. בית המשפט הדגיש כי לא די בעידוד (inducement) של המשתמשים לבצע את הצעד המפר. מתן אפשרות גישה, לכשעצמה, אין בה די בכדי לקבוע שליטה/הנחייה (direction or control).
בית המשפט הוסיף והדגיש כי התוצאה במקרים כאלו היא קשה, אך מוצדקת. נקבע, כי בניגוד לדיני הנזיקין, שם מעוולים במשותף נחשבים כמי שעיוולו אף בהעדר שיתוף פעולה או יד מכוונת אחת, הרי שבפטנטים בעל הפטנט הוא שמגדיר את תחום המונופולין שלו בעצמו תוך שרטוט קווי הגבול בין המותר לאסור. כיוון שכך, יש הצדקה לתוצאה הפוגעת בו, מקום בו הוא יכל להתחמק מהנזק על ידי ניסוח זהיר ונכון של התביעות. זאת, בניגוד למצב בדיני הנזיקין, המתייחסים למצב שבו לנפגע אין כל שליטה על הגדרת העוולה, והשארתו ללא כיס להיפרע ממנו אינה תוצאה צודקת.
עם זאת, דעת המיעוט סברה כי הפסיקה המוקדמת בעניין זה מחייבת וקובעת תוצאה הפוכה. דעת המיעוט קראה לדיון נוסף בפאנל מלא (en banc) בכדי להכריע בסוגיה הזו, שכרגע, לשיטתה, יש לגביה הכרעות סותרות.
(מקור: Patently-O)
0

הממונה על ההגבלים העסקיים אישר הסדר כובל לאכיפת זכויות יוצרים נגד אתרים פיראטיים

הממונה על ההגבלים העסקיים אישר לשורה של מפיקים ומפיצי תוכן לשתף פעולה נגד אתרים המפרים זכויות יוצרים.
בהחלטה שניתנה ביום 11.4.11, נתן הממונה על ההגבלים העסקיים פטור מאישור הסדר כובל להסדר בין שורה של גופים שונים המפיקים ומפיצים תכנים. בין הגופים נמצאות חברות כמו קשת, רשת, הוט, יס, ערוץ 10, צ'רלטון ויונייטד קינג. עניינו של ההסדר הוא הקמת חברה שתעסוק באכיפת זכויות קניין רוחני של הצדדים על פי חוק זכות יוצרים וחוק זכויות מבצעים ומשדרים כנגד אתרי אינטרנט המפרים זכויות אלה באופן משמעותי.
אף שהצדדים להסדר הם מתחרים ישירים האחד של השני, הממונה אישר את ההסדר הכובל, תוך קביעת מגבלות מסוימות, מתוך רצון לאפשר לגופים לפעול במשותף כנגד מפרי זכויות יוצרים סדרתיים. עוד קבע הממונה כי כל מתחרה נוסף שירצה להצטרף למיזם, יוכל לעשות כן, ובלבד ומדובר בגוף שפועל בשוק בתקופת זמן מינימאלית של שנתיים לפחות. החברה שתוקם תוכל לפעול לאיתור ולניטור אתרים כאמור, חשיפת המפעילים של אתרים אלו באמצעים משפטיים, איסוף ראיות והגשת תביעות בנושא.

מטרת דיני ההגבלים העסקיים לעודד תחרות הוגנת בשוק ולמנוע ניצול לרעה של כוחות מונופוליסטים, וזאת בכדי למקסם את התועלת של הצרכן בשוק. דינים אלה אוסרים עריכתם של הסדרים כובלים בין מתחרים שכן אלה עשויים לפגוע בתחרות. עם זאת, היחס בין דיני הקניין הרוחני לבין דיני ההגבלים העסקיים הוא יחס אמביוולנטי, שכן מתן בלעדיות על אמצאה או על יצירה עשויה להעניק כוח מונופוליסטי לבעל הקניין הרוחני. מי שזוכה לזכות בלעדית שכזו, רשאי לסחור ברישיונות או להגביל את מתחריו. חוק ההגבלים העסקיים הישראלי מחריג מפורשות הסדרים ביחס לזכויות קניין רוחני. ובלשון סעיף 3(2):

הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה –
(א) הסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו;
(ב) אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין – שהוא נרשם.

עם זאת, ההסדר שנדון בהחלטה זו הוא אינו הסדר המחורג מכוח החוק. בדומה להסדרי אכיפה אחרים של בעלי זכויות (דוגמת אלו שמבוצעים על ידי אקו"ם ואמי) המדובר בהסדרים שעל פניהם פוגעים בתחרות בשוק אך הם מהווים הסדרים יעילים המקדמים ערכים חשובים אחרים.

ותודה לעו"ד איילת גלעדי על ההפניה.
(ההחלטה בעניין החלטה לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים , התשמ"ח- 1988 בדבר מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל להסדר שצדדים לו שידורי קשת בע"מ, די. בי. אס שירותי לווין (1998) בע"מ, הוט מערכות תקשורת בע"מ, ישראל – 10 שידורי הערוץ החדש בע"מ, רשת -נגה בע"מ  אר.ג'י.אי גרופ בע"מ, ענני תקשורת בע"מ, .וי.איי.פי אייבורי וידאו פרודקשנס בע"מ, סרטי יונייטד קינג (1999) בע"מ, דורי מדיה גרופ בע"מ, צ'רלטון בע"מ, זברה זהב תקשורת בע"מ)

2

פיילוט חדש ברשם הפטנטים האמריקאי: בחינת פטנט במסלול המהיר

משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) הודיע על פיילוט חדש לבחינה מהירה של בקשות פטנט. המשרד מתעתד לייצר שלושה מסלולים שונים: הראשון, מסלול מהיר; השני, מסלול רגיל; והשלישי, בחינה מעוכבת.

יריית הפתיחה תהיה ברביעי במאי (4.5.2011) ותאפשר ל-10,000 להגיע למסלול המהיר, לניסיון ראשון.

בחינה במסלול המהיר אמורה להסתיים תוך 12 חודשים לאחר כניסת הבקשה לפטנט למסלול זה. לא, הכוונה אינה בהכרח שתוך 12 חודשים ינתן פטנט, אלא שזכותו של המבקש לבחינה תמוצה בתקופה זו. האירועים שמסמלים את סיום הזכות, ומשכך יחשבו "סיום הבחינה" לעניין זה הם: קיבול הבקשה, דחייה בסטטוס סופי (שמחייב תשלום אגרה נוספת בגין חידוש הבחינה), ערעור על החלטת בוחן או זניחת הבקשה. כםי שבוודאי ברור לכל, עיקר הבקשות יסתיימו עקב דחיות סופיות, ומכאן שהבחינה בהם תוכל להימשך עוד זמן רב. עם זאת, כיום זמן ההמתנה הממוצע עד לקבלת התייחסות של בוחן לבקשת פטנט הוא 24.5 חודשים (נכון להיום, לפי ה-Dashboard), כך שעדיין מדובר בשיפור משמעותי.
בכדי לזכות בבחינה במסלול המהיר, על המבקש לעמוד במספר תנאים מצטברים:

  1. הבקשה צריכה להיות בקשת הפטנט הראשונה שתובעת את ההמצאה (ללא שימוש בדין קדימה) ולא להוות שלב לאומי של בקשת PCT. בנוסף, הבקשה צריכה להיות מלאה וללא חלקים חסרים כבר מראשיתה.
  2. ישנה מגבלה על מספר התביעות: עד 4 תביעות בלתי תלויות, לא יותר מ-30 תביעות בסך הכל וללא תביעות עם תלות מרובה (multiple dependent).
  3. יש להגיש ביחד עם הבקשה לפטנט גם בקשה לבחינה מהירה, יחד עם תשלום האגרה המתאימה. מדובר באגרה נוספת בסך של 4,000 דולר. בשלב זה אין הנחה לממציאים קטנים (small entity), אך על פי ההודעה, המשרד מתכוון להעניק הנחה בסך 50% באגרה למי שזכאי לסטטוס זה.

עוד, יש להדגיש, כי המסלול המהיר אינו רלוונטי למדגמים (Design Patents).

בתחילה, המסלול השלישי (בחינה מעוכבת) לא יהיה זמין. מסתמן כי מסלול זה ייועד למי שמעוניין לדחות את תשלום האגרות, בכדי לאפשר למבקש הפטנט לדחות את ההחלטה האם יש טעם בקבלת פטנט מסיבות כלכליות.

והערה נוספת. גם רשות הפטנטים הישראלית יצאה ביוזמה דומה, אך זולה בהרבה.

(מקור: ההודעה הרשמית; התקנות המוצעות)

0

גוגל רוצה לרכוש פטנטים

עוד מכירת חיסול. אחרי שבשבוע שעבר דיווחתי על מכירת הפטנטים של מודו, היום נודע כי גוגל מתעניינת ברכישת פורטופליו הפטנטים של נורטל. על פי הפרסום, לחברת נורטל הנמצאת במצב של חדלות פירעון יש 6,000 פטנטים ובקשות פטנט שמכסות המצאות מתחומים שונים ובהם טכנולוגיות אינטרנט אלחוטי, רשתות מידע, ספקי שירות אינטרנט, מוליכים למחצה.

עוד פורסם כי המחיר שגוגל הציעה הוא 900,000,000 דולרים. מחישוב מהיר עולה כי פטנט ממוצע נמכר במחיר של 150,000 דולרים.
בהודעה הרשמית של גוגל הודיעה החברה כי החליטה לחזק את פורטפוליו הפטנטים שלה, בכדי להתמודד עם המצב הקיים בשוק של ריבוי תביעות פטנטים. גוגל, שלא חסכה את שבט ביקרותה ממערכת הפטנטים, הצהירה כי היא מעוניינת בפטנטים למטרות אסטרטגיות-הגנתיות.

(מקור: כלכליסט)

0

פסיקה: הסרת התנגדות אינה ערובה כי יינתן פטנט

הליך הבחינה של בקשת פטנט מחולק בעיקרו לשני שלבים. בשלב הראשון, נערכת בחינה על ידי הרשות עצמה. במידה וזו סבורה כי יש מקום ליתן פטנט, דבר קיבולה מפורסם ברבים (ס' 26 לחוק הפטנטים). הבחינה המבוצעת אינה מהווה ערובה לכך שאכן ההמצאה ראויה לפטנט, וחוק הפטנטים אף קובע זאת מפורשות בסעיף 37:

"בחינת הבקשה ומתן הפטנט אינם משמשים ערובה שהפטנט הוא בר-תוקף, והמדינה או עובדיה לא ישאו בשל מתן הפטנט בשום אחריות."

לאחר הפרסום, מחל השלב השני בו לציבור מתאפשר להשיג על מתן פטנט. הגשת התנגדות, אם כן, משרתת את האינטרס הציבורי שלא יינתנו פטנטים על המצאות שאינן ראויות לכך.

המחוקק צפה כי האינטרס הציבורי והאינטרס של מתנגד הפטנט – לא חד הם. כיוון שכך, הסמיך את הרשם הדן בהתנגדות לבקשת פטנט להימנע מליתן פטנט גם כאשר ההתנגדות הוסרה.
בעניין זה, תפקידו של הרשם אינו תפקיד של שופט בהליך אדברסרי טהור, אלא תפקידו ממשיך להיות כמי שאמון על האינטרס הציבורי כי פטנטים ינתנו רק במקום בו הדבר ראוי. עוד ראוי לציין, כי בניגוד לשופט אשר אינו דן בעניינים אשר בעלי הדין אינם חלוקים בהם, הרשם אמון על "טוהר הפנקס" והוא מייצג את האינטרס של שאר הציבור, אשר אינו שותף להליך, אך עשוי להיות מושפע מתוצאותיו.
לעניין זה, השוו את חוק תובענות ייצוגיות, שם הסכמי פשרה בין התובע הייצוגי, אשר, כידוע, מייצג ציבור שלם, ובין הנתבע טעונים את אישורו של בית משפט. בשני המקרים, הגוף השיפוטי מקבל על עצמו את החובה לייצג את האינטרס של אלו שייתכן ואינם זוכים לייצוג הולם.

בהחלטה שניתנה ביום 30.03.11, השתמש כב' סגן הרשם נח שלו שלומוביץ בסמכותו לפי סעיף 34 לחוק הפטנטים וקבע כי אף שההנגדות שם הוסרה בהסכמת הצדדים, אין מקום להעניק פטנט נוכח הראיות שנגלו בפניו.

(החלטה בבקשה לפטנט מס' 147642 בעניין Lilly Icos LLC נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (מיום 30.3.11))

0

פסיקה: מצג של מבקש פטנט במהלך הבחינה מגביל את תחום המונופלין של הפטנט

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה לאחרונה תביעה בגין הפרת פטנט שהגישה חברת חסין אש תעשיות בע"מ נגד חברת קוניאל אנטוניו. בבעלות התובעת שני הפטנטים ישראלים (138826141765) המתייחסים לרעפי גג מקרמיקה ואופן ייצורם. במסגרת התביעה נטען כי הנתבעת הפרה את שני הפטנטים האמורים בכך שייצרה ושיווקה רעפים המפרים את המונופולין המוענק מכוחם של הפטנטים.
כזכור, סעיף 49(א) לחוק הפטנטים, המגדיר אמתי מתרחשת הפרה, קובע:

"(א)בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן – הפרה)."

כיוון שכך, ביחס לפטנט 765' נדרש בית המשפט לשאלה מהי עיקר ההמצאה. ברם, אם החוק קובע כי יש לבחון את עיקר האמצאה נוכח המוגדר בתביעות, בית המשפט בחר להתייחס דווקא למקורות פרשניים אחרים.
ראשית, בית המשפט הפנה לטבלה מספר 10 בפירוט הפטנט, שם מוגדרים יחסים כמותיים מסוימים בין חומרי הרעף (באזלת וחרסית). אם הניתוח היה נעצר בשלב זה, היינו עשויים לסבור כי בית המשפט ייבא לימיטציות מתוך הפירוט לתביעות. ברם, לבית המשפט נימוק נוסף – וטוב בהרבה, לדידי – להגבלת "עיקר האמצאה".
בית המשפט פנה להתכתבויות במהלך בחינת הבקשה לפטנט. במהלך הליך הבחינה, הודיעה התובעת לרשות הפטנטים כי ההמצאה בפטנט 765' מוגבלת ליחס מסוים של חרסית ובאזלת. אמירה זו ניתנה בכדי לבדל את ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט מידע קודם שצוטט כנגדה. למעשה, נדמה כי בעקבות אמירה שכזו, היה על רשות הפטנטים לדרוש כי מאפיין מבדיל זה יצוין מפורשות בתביעות, אך לא כך נעשה וזכרו של מאפיין זה נעדר מהתביעות עצמן. בהערת אגב, אציין כי אין המסקנה בהכרח כי קרתה תקלה אצל הרשות, שכן יכול שמאפיין אחר הצדיק כשלעצמו את ההבדלה בין ההמצאה דכאן לבין הידע הקודם שצוטט.
למעשה, בית המשפט מגביל את מונופולין הפטנט נוכח המצג שהציג בהליך הבחינה. קביעה זו תואמת את דוקטרינת "השתק תיק הבחינה" (File History Estoppel) הנהוגה בארצות הברית בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון שם בעניין פסטו. הרציונאל העומד מאחורי דוקטרינה זו הינו רציונאל של השתק – איסור דיוני על בעל דין, והוא נובע מכוח דיני היושר של המשפט המקובל. במקרה זה, הציבור והרשות מסתמכים על מצגיו של מבקש הפטנט בעת בחינת זכותו לקבל פטנט. כיוון שכך, בעל פטנט יהיה מושתק מלהעלות טענה הסותרת מצג זה, אף אם המצג אינו נכון.

ביחס לפטנט 826' קבע בית המשפט כי "השוני בין חומרי הגלם המשמשים בתהליך יצור רעפי התובעת מהליך ייצור רעפי הנתבעת מחייב את המסקנה כי הפטנט אינו מופר".
בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות בסך 75,000 ש"ח לטובת הנתבעת.
0

כמה שווים הפטנטים של מודו?

חברת מודו של דב מורן נכנסה להליכי כינוס. במסגרת הליכים אלו, נכסי החברה נאספים וכונס הנכסים מנסה למקסם את שווים בכדי לשלם לנושיה. במקרה של מודו, כמרבית חברות הטכנולוגיה שעוסקות במחקר ובפיתוח, עיקר נכסיה הם נכסיה הקניין רוחניים – ובפרט הפטנטים ובקשות הפטנט שהגישה בגין ההמצאות שבבעלותה (בין אם מדובר בהמצאות שרות או לאו).
לפי הפרסומים, ההצעות לרכישת פורטפוליו הפטנטים של מודו זורמות, וכרגע ההצעה הגבוהה ביותר עומדת על שבעה מיליון ש"ח.
מבדיקה שערכתי עולה כי מדובר בפורטפוליו הכולל כ-25 משפחות פטנטים שונות. כלומר, מדובר בשווי ממוצע של 280,000 ש"ח לכל משפחת פטנטים. עם זאת, ראוי להזכיר שיתכן כי ישנן בקשות פטנט נוספות שהוגשו בשנה וחצי האחרונה וטרם פורסמו.

שווה 280,000 ש"ח – שרטוט מתוך בקשת פטנט אמריקאית מס' 12/476,261

כמו כן, בבעלות מודו גם מספר מדגמים אשר לא ברור אם הם בגדר הנכסים שמוצעים למכירה כרגע.

עדכון מיום 26.04.11: ההצעה הזו הגיעה מגוגל (מקור: TheMarker). ובדיעבד, מתברר, כי הקישור שעשיתי אני בין ההצעה של גוגל לרכישת הפטנטים של נורטל לבין ההצעה כאן, היה יותר ממוצדק.

עדכון מיום 19.05.11: גוגל תרכוש את הפטנטים של מודו תמורת 17 מיליון שקל (מקור: כלכליסט).

0

קול קורא להגשת מועמדות לפרס רשות הפטנטים

רשות הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר פרסמה קול קורא להגשת מועמדות לפרס לשנת 2011.
הפרס הוא בסכום של 10,000 ש"ח. יש להגיש מועמדויות עד 15.7.2011.

לא מצאתי לינק מתאים, אז אני מביא את תוכן הקול הקורא שהגיע לידיי כלשונו.

כללי
רשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר מזמינה סטודנטים להגיש מאמרים מצטיינים לתחרות בנושא פטנטים, מדגמים וסימני מסחר על פרס בסך 10,000 ₪.
קריטריונים להצגת מועמדות והענקת הפרס:
הפרס יינתן למאמר סטודנטיאלי מצטיין בעברית, מכל מוסד אקדמי בארץ, ובכלל זה מאמר לקראת פרסום, עבודת סמינריון, סמינריון מורחב או עבודת מאסטר לתואר שני, דוקטורט או פוסט-דוקטורט, או כל חלק מהם, שהיקפו לא יעלה על 15,000 מילים (כולל הערות שולים). המאמר יהא בתחום דיני הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, וייכתב בפורמט משפטי, דהיינו ההפניות והאזכורים במאמר יופיעו כהערות שוליים בתחתית כל עמוד.
הערכת איכותו של המאמר תעשה בהתחשב במידת חדשנותו, מקוריותו ותרומתו לקידום המשפט בתחומים האמורים. וועדת הפרס עשויה לשנות משיקולי מתן הפרס או לחלקו מעת לעת לפי העניין.
נוהל הגשת מועמדות
מאמרים יוגשו בשלושה עותקים בדפוס (רווח שורה 1.5 בפונט דוד 12) לוועדת הפרס עד ליום 15 ליולי 2011 בשעה 12:00 אחר הצהריים. הגשת המאמרים תעשה במישרין למרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה בתא דואר 63 בפקולטה, במקרה של מסירה ידנית, או באמצעות דואר רשום לכתובת:
וועדת פרס רשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר למאמר סטודנטיאלי מצטיין    
באמצעות המרכז למשפט וטכנולוגיה חיפה
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
הר הכרמל, חיפה 31905 ישראל

הודעה על זכייה בפרס
הודעה על זכייה בפרס ופרסום המאמר הזוכה יוצג באתר האינטרנט של רשות הפטנטים וכן של הפקולטות החברות בועדת הפרס או מי מהן.
מועד אחרון להגשת מועמדות הינו ה- 15 ליולי 2011 בשעה 12:00 אחר הצהריים
תקנון וועדת הפרס וכן פרטים נוספים על התחרות ניתן לקבל מחברי וועדת הפרס – דר' דניאל בן-אוליאל, דר' מרים ביטון ודר' קטיה אסף, מהפקולטות למשפטים באוניברסיטת חיפה, בר-אילן וירושלים, בהתאמה.

עדכון: לינק לקול הקורא (ותודה לעו"ד אילת פלדמן על העדכון)

0

מיקרוסופט טוענת שאנדרויד מפר פטנטים שלה

מיקרוסופט הגישה תביעה בגין הפרת פטנטים שלה, בטענה כי מערכת ההפעלה אנדרויד של גוגל מנצלת את ההמצאות מוגנות הפטנט שלה. את התביעה הגישה מיקרוסופט לא נגד גוגל, אלא בצורה עקיפה, נגד מי שמשתמש במערכת אנדרויד במוצריו. Barnes & Noble מצאה עצמה נתבעת בגין קורא הספרים האלקטרוני אותו היא מוכרת – Nook. כמו כן, נתבעו יצרניות האלקטרוניקה Inventec ו- Foxconn International. 

על פי הודעת היועץ המשפט של מיקרוסופט, התביעה הוגשה לאחר שמשא ומתן למתן רישיונות לחברות אלו עלה על שרטון. 
לטענת מיקרוסופט, מספר פטנטים שלה מופרים ובהם:
US Patent No. 5,778,372,“remote retrieval and display management of electronic document with incorporated images”
US Patent No. 6,339,780, “Loading status in a hypermedia browser having a limited available display area” 
US Patent No. 5,889,522, “system provided child window controls”
US Patent No. 6,891,551, “selection handles in editing electronic documents”
US Patent No. 6,957,233, “Method and apparatus for capturing and rendering annotations for non-modifiable electronic content”
התביעה הוגשה "במגרש הביתי" של מיקרוסופט, בבית המשפט הפדראלי המחוזי שבסיאטל.
(מקור: FOSS PATENTS)
0

פסיקה: שיטה לעשיית עסקים הממומשת במחשב – עשויה לא להיות ראויה להגנת פטנט בארה"ב

בפסק דין של בית המשפט הפדראלי של מחוז DC נקבע כי פטנטים של חברה אוסטרלית מתחום הפיננסים אינם תקפים. בית המשפט קבע, כי על אף שחלק מהתביעות מתייחסות במפורש לשימוש במחשב, להבדיל מהמצב שהיה בפסק הדין בילסקי, הם עדיין אינן ראויות לפטנט. נקבע, כי במצב בו מדובר ברעיון אבסטרקטי, תביעה שמונעת שימוש בפועל של כל מימוש קונקרטי של הרעיון האבסטרקטי הזה אינה עומדת בדרישות שנקבעו בפסיקה ואין לתת בגינה פטנט.

יש להדגיש, פסק הדין ניתן בערכאה הנמוכה ביותר, והוא אינו מהווה תקדים משפטי לערכאות אחרות או לערכאה זו.
עוד כדאי לשים לב, כי אם לפני ההכרעה של בית המשפט העליון האמריקאי, פטנטים שעמדו במבחן מכונה-או-טרנספורמציה היו ראויים למתן פטנט, לאחר פסק הדין העובדה שתביעה כלשהי עומדת במבחן זה אינה מבטיחה כי היא תחזיק מים גם בבית המשפט. כלומר, אם בתחילה יש שחשבו שבילסקי הרחיב את יריעת ההמצאות הראויות לקבלת פטנט, נמצאו למדים כי לפחות במקרה זה, המצאות שהיו ראויות לפטנט בטרם בילסקי, אינן זוכות עוד להגנה.
מצד שני, יש שיאמרו שמדובר בסך הכל בפסק דין של שופטת שמתנגדת לפטנטים על שיטות לעשיית עסקים, ואשר חיפשה את הטיעון המשפטי להצדיק את התוצאה בה היא רצתה.

לשם הדוגמה, תביעה מספר 1 של פטנט מספר 7,149,720, אשר בוטלה, היא כדלהלן:

A data processing system to enable the exchange of an obligation between parties, the system comprising:
a data storage unit having stored therein information about a shadow credit record and shadow debit record for a party, independent from a credit record and debit record maintained by an exchange institution; and
a computer, coupled to said data storage unit, that is configured to
(a) receive a transaction;
(b) electronically adjust said shadow credit record and/or said shadow debit record in order to effect an exchange obligation arising from said transaction, allowing only those transactions that do not result in a value of said shadow debit record being less than a value of said shadow credit record; and
(c) generate an instruction to said exchange institution at the end of a period of time to adjust said credit record and/or said debit record in accordance with the adjustment of said shadow credit record and/or said shadow debit record, wherein said instruction being an irrevocable, time invariant obligation placed on said exchange institution.

(CLS Bank International v. Alice Corp. LTD. (DDC 2011)

0

האם רפורמת הפטנטים בארה"ב יצאה לדרך? הסנאט מאשר שינויים בשיטה האמריקאית

הסנאט האמריקאי אישר ברוב גדול (95-5) את הצעת החוק S.23 או בשמה America Invents Act. על פי השיטה האמריקאית, להצעת החוק נותרו עוד מספר משוכות בדרך להפיכתה לחוק והם הצבעה בבית הנבחרים (House of Representatives) ולאחר מכן, חתימה על ידי הנשיא.

עיקרי ההצעה, להשקפתי ולהבנתי, הם אלו:

First to File: ארה"ב זונחת את השיטה שלה שמקדשת את זמן ההמצאה, ועוברת להתייחס לנקודת זמן אוביקטיבית ופשוטה יותר – זמן הגשת הבקשה. במידה ושני יבקשו פטנט על אותה ההמצאה, זכותו של מי שהגיש את הבקשה ראשון היא שתגבר. גישה זו, המכונה First to File היא הנהוגה בעולם כולו, וניתן למצוא אותה גם בסעיף 9 לחוק הפטנטים הישראלי המוכתר בכותרת הממצה: "כל הקודם זוכה".

הגדרת הידע הקודם: גם בעניין הגדרת מהו הידע הקודם, ארה"ב מנסה ליישר קו עם שאר העולם במידה רבה, ולהתעלם ממועד ההמצאה. כיום סעיף 102(a) לחוק מתייחס לתאריך ההמצאה. תחת זאת, ההצעה היא להתייחס לתאריך ההגשה.
נוכח שינוי זה, ייפסק הנוהל שבו ממציאים מצהירים על תאריך המצאה מוקדם מאשר הפרסום שמצוטט כנגדם (swear back).

תקופת החסד (Grace Period): סעיף 102(b) מגדיר תקופת חסד בת שנה לפני הגשת הבקשה. בזכות סעיף זה, פרסומים שנעשו על ידי הממציא בטרם הגיש את בקשת הפטנט, אינם מונעים ממנו לזכות בפטנט בארה"ב. זאת בניגוד למצב, לדוגמה, בישראל ובאירופה.
כיום, תקופת החסד מונעת הכנסה של כל פרסום שנעשה במהלך תקופה של שנה לפני הגשת הבקשה. בשילוב עם סעיף 102(a) האמור, כל פרסום שנעשה בשנה שלפני הגשת הבקשה, ולאחר ההמצאה על ידי מבקש הפטנט, אינה מהווה ידע קודם כנגד בקשתו.
השינוי המוצע יקבע תקופת חסד בת שנה כנגד פרסומים שנעשו על ידי הממציאים עצמם או שהמידע שבפרסום נגזר מהממציאים עצמם. כמו כן, פרסומים שנעשו לאחר פרסום על ידי הממציאים עצמם, גם הוא לא ייחשב לידע קודם. ההבדל הוא בפרסום שאינו תלוי ואינו נובע מהממציאים, אשר בוצע לפני שהם פרסמו את המצאתם. פריט כזה ייחשב גם ייחשב כידע קודם.
מעניין לציין, כי ההצעה מייצרת תמריץ לממציאים לפרסם עוד בטרם הם מגישים בקשה לפטנט בארה"ב. זאת, כמובן, בניגוד לתמריצים בשאר העולם אשר מעודדים חשיפה רק לאחר הגשת הבקשה לפטנט.

התקדמות המצאתית: הצעת החוק כותבת מחדש את סעיף 103 לחוק האמריקאי ומגדירה מחדש מהי התקדמות המצאתית – non-obviousness – בדין האמריקאי. השינוי המוצע מתמקד, אף הוא, במועד הגשת הבקשה ולא במועד ההמצאה. כך שיידרש כי ההמצאה לא תהיה ברורה מאליה לבעל מקצוע מיומן במועד הגשת הבקשה לפטנט ולא במועד המצאת ההמצאה.

התנגדויות: ההצעה תאפשר הגשת התנגדויות על ידי צדדים שלישיים לאחר קיבול הבקשה ובטרם הנפקת הפטנט. זאת, בדומה לדין היום בישראל ובאירופה.

(ותודה לנדב דופמן-גור שהפנה את תשומת ליבי)

2

נדחה מועד פרסום הנימוקים למדיניות בעניין פטנטים בתוכנה בישראל

כזכור, בשלהי כהונתו של רשם הפטנטים הקודם התפרסמו עיקרי המדיניות החדשה לעניין פטנטים בתוכנה. בהודעה ההיא נמסר כי הנימוקים למדיניות יפורסמו עד סוף חודש ינואר 2011.

היום, התפרסמה הודעה מאת ד"ר רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים המשמש בימים אלו כרשם הפטנטים עד למינוי רשם חדש, ולפיה הנימוקים יפורסמו במועד מאוחר יותר.
1

תעלול פרסומי: הוצאת ספרים מגישה בקשה לפטנט על נשיקה

תעלול פרסומי לקראת יום האהבה שחל ב-14 בפברואר: הוצאת ספרים הגישה בקשה לפטנט על… נשיקה.
החברה הגישה בקשת פטנט פרוביזינאל שמספרה, על פי הפרסומים הוא 61/438,360. הבקשה מוצגת באתר של הוצאת הספרים.
אז למה הגישו את הבקשה הזו? לפי האתר של החברה הם רוצים לשמר את המידע:

At Harlequin, we've decided we must apply for a patent for the kiss to ensure it's around for future generations to enjoy. We're officially preserving The Essential Romantic Kiss for all persons, everywhere, to promote the art of kissing, and help romance flourish.

לציניקן כמוני זה נראה קצת אחרת. דבר אחד בטוח – זו השקעה מצויינת של לא יותר מ-220$ אגרות רשמיות. תראו כמה פרסום זה נתן להם – הם אפילו הגיעו לבלוג שלי…

(מקור: PatentYourKiss)

0

אפל ממציאה את הסטיילוס מחדש

בקשת פטנט חדשה של אפל התפרסמה לאחרונה (US Patent Publication No. 2010/0,006,350) והיא אולי חושפת את כוונתה של אפל לחזור לימי הסטיילוס. כזכור, הסטיילוס הוא  מכשיר דמוי עט עם קצה שנועד לאפשר שימוש על מסכי מגע. בעבר, מרבית המכשירים בהם היו מסכי מגע דרשו שימוש בסטיילוס בכדי להגיע לתוצאות מייטביות. בשנים האחרונות, ובמיוחד בהנהגתה של אפל, הטכנולוגיה של מסכי המגע הפופולאריים השתנתה והיא מתבססת על קיבוליות חשמלית. במסכים אלו, לא ניתן לעשות שימוש בסטיילוס רגיל שכן אין לו את המאפיינים הנדרשים בכדי לאפשר זיהוי מגע על פי שיטה זו.
התמונה מבלוג Patently Apple
אף שסטיילוס נוגד את העיקרון אותו הנחילה אפל – מסכי מגע מרובי נקודות מגע וזיהוי של מחוות (gesture) שונות כסוגי קלט שונים – היא הגישה בקשת פטנט שמתייחסת לשימוש בסטיילוס גם על מסכי המגע שלה. מנגד, אמצעי קלט זה הוא, ללא ספק, מדויק יותר מאצבע, ובכך ניתן לעשות שימוש גם ליישומים הדורשים דיוק מרבי דוגמת תוכנות גרפיות. 
בקשת הפטנט הוגשה בשנת 2008 והתפרסמה החודש, שנה וחצי לאחר הגשתה בארצות הברית. כעת נותר לראות אם ההמצאה הזו גם תמומש בפועל.
(מקור: Patently Apple)
0

עדכונים בקצרה

עדכונים קצרים:

  • חבר מושבעים טקסני הורה לחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון לשלם 428 מיליון דולרים בגין הפרת פטנט של ממציא פרטי. נקבע כי הסטנטים של החברה הפרו את הפטנט. (מקור: abc
  • מוטורולה התפשרה עם חברת Wi-Lan בתביעת הפרת הפטנט שהוגשה נגדה. פרטי הפשרה לא פורסמו. (מקור: total-telcom)
  • החלטת ביניים של ה-ITC בתביעה של קודאק נגד אפל ו-RIM קבעה כי הפטנט של קודאק אינו תקף. (מקור: רוייטרס)
0

גידול של 10% במספר הבקשות האירופאיות שהוגשו בשנת 2010

בשנת 2010 היתה עלייה של 10% בהגשות בקשות פטנט במשרד האירופאי, כך לפי פרסום רשמי של ה-EPO.
בשנת 2010 הוגשו 232,000 בקשות פטנט ב-EPO, גידול של 10% בהשוואה למספר של שנת 2009 – 211,000. על פי הפרסום, 39% מהבקשות הגיעו ממדינות החברות בארגון האירופאי, 26% מארה"ב, 18% מיפן, 5% מסין ו-5% נוספות מקוריאה.

גם בצד של הפטנטים שהנופקו חל גידול באותו סדר גודל. 58,100 פטנטים חדשים ניתנו בשנת 2010 – גידול של 11% לעומת 52,400 הפטנטים שניתנו בשנת 2009.
נשיא ה-EPO מסר "המספרים מצביעים בצורה ברורה כי שוב יש גידול בדרישה להגנה הפטנטית, לאחר המיתון הכלכלי של השנתיים הקודמות".

(מקור: EPO)

6

פוסט אורח: הערת פסיקה: התנגדות לבקשת פטנט מס' 136482 תרכובות ברום נ' Albermarle Corporation USA – חלק ראשון

בהחלטה הסופית בהליך שניתנה ביום 7.11.2010 נקט הרשם בצעד יוצא-דופן וקבע כי הסבה לכדי פטנט מוסף מותרת גם לאחר קיבול הבקשה – בניגוד להלכה בת 30 השנה שגרסה כי מדובר בתיקון מהותי שהחוק אינו מאפשר בשלב כזה (ע"ש 47/80 .Monsanto Co נ' מכתשים מפעלים כימיים (לא פורסם)).
מדובר בתפנית מפתיעה מעט גם על רקע ראשית הדעה שהובעה בהחלטת ביניים מיום 20.8.2007
בבקשת הסף שהגישה המתנגדת, וממנה הסתמנה נטייה להחלת ההלכה הישנה גם במקרה הנוכחי (בפסקה 48). יש לשבח אפוא את הרשם על שהיה נכון לשקול את העניין מחדש ולא לדבוק כתוכי בדברי ימי קדם.
מעבר למהלך החריג של הפיכת ההלכה כשלעצמו, מעניין לבחון את ההנמקה שביסודו, המבוססת על שני נדבכים עיקריים: האחד נוגע לפרשנות מהות ההסבה וסיווגה כתיקון, והאחר להשקפה על הליך ההתנגדות ותכליתו.
החלק הראשון של רשימה זו מבקש להצביע על קשיים-לכאורה העולים מנימוקים אלו תוך הצעת טעמים חלופיים מדוע אף על פי כן התוצאה אליה הגיע הרשם מוצדקת ברמה העקרונית.
החלק השני יוקדש לשאלות שהתעוררו במהלך ובעקבות החלטת הביניים, לרבות ההנחיה המינהלית שהולידה המחייבת הודעת מועדי פרסום בקשות-המשך שנתבע מהן דין קדימה (
חוזר רשם מ.נ. 58).

פטנט מוסף ותיקון פירוט
ככלל, מוסד הפטנט המוסף בא לאפשר לבעלי פטנט להגן על שינויים ושכלולים שנוספו לאחר הגשת הבקשה, גם כשאין בהם התקדמות המצאתית כדי לעמוד כפטנט עצמאי. משמעות הבחירה במסלול זה היא קיצור בפועל של תקופת ההגנה, מאחר והפטנט המוסף יעמוד בתוקפו רק כל עוד הפטנט העיקרי שריר וקיים, הגם שתאריך הגשתו מאוחר יותר. הנחת המוצא היא לרוב שמדובר באיחור "פתולוגי", היינו בשלב שבקשת הפטנט כבר קובלה ולא ניתן על כן לכלול בה את התוספות כתיקון במסגרת סעיף 22 לחוק. עם זאת, אין מניעה לבקש פטנט מוסף גם בטרם הפכה הבקשה העיקרית לפטנט, משיקולים אסטרטגיים כאלו או אחרים. שיקול אחד כזה עשוי להיות החשש מהחלת סעיף קטן 23(2) בידי הרשם על הבקשה המתוקנת ודחיית תאריכה למועד התיקון.
עוד יש לזכור כי ביחס לתקופת הביניים שלאחר הקיבול ועד למתן הפטנט, קובע סעיף 29 לחוק כי ניתן יהיה לתקן את פירוט הבקשה רק אם מדובר בסוג התיקונים המותרים לביצוע בפטנט לאחר שניתן. ההגבלות המרכזיות על תיקון כזה מנויות בסעיפים 66-65 לחוק, כדלקמן:

65. זכות לתיקון
בעל פטנט רשאי לבקש תיקון פירוט הפטנט לשם הבהרה או סילוק שגיאה שנפלה בו או לשם צמצום תביעותיו.

66. תנאי לתיקון
הרשם ירשה תיקון, אם שוכנע שאין בו כדי להרחיב את היקף התביעות שבפירוט או כדי להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה; דבר מתן הרשות לתקן יפורסם באינטרנט.

מאחר ובענייננו עסקינן בבקשה שהחלה את דרכה במסלול הרגיל, התעוררה שאלה האם בשלב ההתנגדות, לאחר שהבקשה כבר קובלה, ניתן עוד להסב אותה לבקשת פטנט מוסף. כזכור ההלכה הישנה השיבה על כך בשלילה. מבקשת הפטנט שעתרה להסבה כסעד חלופי (מעין "קו נסיגה" במידה וטענתה שיש בבקשה התקדמות המצאתית תידחה), הציעה לראות בכך "צמצום תביעות" הואיל ותקופת תוקפן תקוצר בכך.
הרשם נעתר למבקשת אולם נימק את בחירתו בדרך שונה (בפסקה 54 להחלטה):

"לא ניתן להתייחס לבקשה לפטנט מוסף כבקשה לתיקון פירוט. אין מקובלת עליי העמדה שהעלתה המתנגדת שבקשה ממין זה לפטנט מוסף הינה בקשה לתיקון פירוט וכי יש להחיל עליה את הוראות החוק הנוגעות לתיקון פירוט. בדיוק כפי שבקשה לחלוקת הבקשה אינה בקשה לתיקון פירוט, כך גם בקשה לפטנט מוסף. בעוד שתיקון הפירוט משנה את תוכנו של הפטנט, הבקשה לקבל פטנט מוסף משנה את מעמדו של הפטנט מבחינת תקופת ההגנה והיחס בינו לבין הפטנט העיקרי". [ההדגשות במקור]

דומה כי בדברים אלה מגלה הרשם בדרך-אגב גם את דעתו, כי הקונסטרוקציה המשפטית שבהצעת המבקשת דלעיל אינה נראית לו.
לטעמי, אף שנראה במבט ראשון שהגיונה של הנמקת הרשם בצידה, עיון מדוקדק יותר חושף בה קשיים מספר, חלקם דיוניים וחלקם מהותיים. בנוסף ניתן לומר כמה דברים לזכות העמדה שהציעה המבקשת לגופה.
ראשית, לשון החוק סובלת את הפירוש כי "צמצום התביעות" יכול שיהא גם בדרך של קיצור תקופתן ולא רק באמצעות הצרת היקפן; פירוש כזה עולה בקנה אחד עם תכלית ההיתר לתיקון, והיא לאפשר פגיעה מידתית בקניינו של בעל האמצאה גם במקרה שפירוטו נוסח באורח רשלני או שנתגלה כי היקפה הראוי הינו פחוּת ממה שסבר לתומו בתחילה (השוו גם עם ההסדרים בסעיפים 185-184 המקנים שיקול דעת רחב לבית המשפט בעת פסיקת פיצויי הפרה, בנסיבות דומות). כמו כן, הוא מתיישב עם התנאי לתיקון שבסעיף 66 רישא, לפיו אין בתיקון משום הרחבת חזית או תוספת חומר חדש.
שנית, הבחנה זו בין תוכן הפירוט לבין מעמדו אינה בהכרח כה פשוטה וחדה כפי שניתן היה לחשוב. כאמור, לעיתים קרובות עשוי פיתוח האמצאה להימשך גם לאחר הגשת הבקשה ואף לאחר הרישום. אחד המקרים השכיחים ביותר הוא תוספות במהלך 12 החודשים מעת הגשת הבקשה הראשונה ועד להגשת בקשות מקבילות תוך תביעת דין קדימה לפי אמנת פאריס. ככל שהתוספות הכלולות בפירוט הינן מהותיות בהשוואה לבקשה שממנה נתבע דין הקדימה, הרי שלפי סעיף 23 יש לדחות את תאריכן (או את תאריך הבקשה כולה) למועד הגשת הבקשה.
ניתן אולי לטעון כי סעיף 23 נוגע רק לתיקונים המאוחרים לתאריך ההגשה, בעוד שכאן מדובר במקרה שסעיף קטן 10(ד) מתיחס אליו – תביעת דין קדימה רק לגבי חלק מהבקשה, המוגבל לקטעי הפירוט שהופיעו בבקשה הראשונה. דא עקא, שהדבר מעורר קושי פרשני ומעשי למול הוראות התקנות 22(ג) ו-26(ב) הקובעות, בהתאמה, כי בעת תיקון שתאריכו נדחה לפי סעיף 23, או תביעת ריבוי דיני קדימה לפי סעיף 10(ב), יש לציין את התאריכים הרלבנטיים בפירוט בשולי הקטעים המתאימים. ביחס לסעיף 10(ד) לא קבע מחוקק המשנה חובת סימון דומה, כפי שהיה מתבקש; שהרי לא סביר שעניין שרירותי כמועד הוספת החומר החדש – היינו אם אירע טרם ההגשה, במהלכה או לאחריה – יעיב על יכולת הרשות לאכוף את הדין המהותי (סעיפים 4, 5 ו-9) בצורה יעילה. נראה על כן שמדובר בהשמטה שבהיסח-הדעת ולא בשתיקה מכוונת.
המסקנה המתחייבת היא אפוא שהסתלקות מדין קדימה ביחס לקטעי הפירוט שאינם זכאים ליהנות ממנו, אף אם נראה בה שינוי "מעמד" הפירוט, גוררת עימה גם את תיקונו ושינוי תוכנו, לכל הפחות מבחינה צורנית.
שלישית, טעם נוסף שהעלה הרשם לתמיכה בהחלטתו היה כי על אף הקיבול, בעת ההתנגדות עדיין מדובר במעמד של בקשה ולכן אין מניעה לכאורה מהתרת ההסבה. זאת, כיוון שהוראות החוק ביחס לפטנט מוסף אינן נוקטות עמדה בנדון – בשונה למשל ממועד חלוקת הבקשה, לגביו נקבע בסעיף קטן 24(א) כי ניתן לבצעה רק עד לקיבול. כפי שהעיר בפניי בצדק עמיתי זיו גלסברג, נימוק זה מעורר קושי במישור הדיוני, הואיל ומשתמע ממנו כי לו היתה המתנגדת משכילה להמתין עד לאחר המתן ולתקוף את תוקף הפטנט רק או-אז באמצעות הגשת בקשה לביטולו, הרי שמסלול ההסבה לפטנט מוסף היה כבר נחסם באותה עת בפני המבקשת והיא היתה מוצאת עצמה מול שוקת שבורה. בכך נוצר תמריץ בעייתי החותר תחת מטרתו של הליך ההתנגדות, למנוע תקלות מהסוג של רישום פטנטים חסרי-תוקף לפני שהן מתרחשות. לא סביר כי לכך כיוון הרשם. פשיטא שקושי זה נפתר אם מאמצים את הצעת המבקשת, המסירה את האבחנה המאולצת-משהו בין המעמד של בקשה שקובלה לבין זה של פטנט שניתן.

הליך ההתנגדות ו"טוהר הפנקס" – חרב או מגן?
חידוש מסקרן נוסף שהוצנע מעט בהנמקת הרשם הוא העוגן הכללי יותר שבחר להצדקת התוצאה, והוא "שינוי התפיסה" הנשקף לשיטתו בפסיקה המאוחרת. לפי גישה זו "הליך ההתנגדות […]משלים את הליך הבחינה המנהלי, במובן זה שהוא נועד לשרת גם את האינטרס הציבורי לטוהר הפנקס". הרשם מצטט, תוך הוספת ההדגשה, מתוך רע"א 2826/04 רשם הפטנטים נ' Recordati Ireland Limited, פ"ד נט(2) 85:

"בית המשפט עמד על מדיניות ליברלית שהונהגה בהיעתרות לבקשות הארכת מועד על-ידי צד המתנגד לרישום הפטנט. צד המתנגד לרישום פטנט עונה, בעצם הגשת התנגדותו, לא רק על האינטרס העצמי שלו, כי אם גם על אינטרס הציבור בשמירת טוהר הפנקסים."

הבחירה במובאה לפיה כביכול בתי המשפט לא יבואו בדקדוקי עניות עם אדם המערער על תוקף פטנט פלוני, בהיותו מעין "תובע ייצוגי" הרב את ריב הציבור בכללו ושעניינו במחיקת פטנטים חסרי-תוקף מהפנקס, נדמית מוזרה מעט בהקשר הנוכחי. במקרה דנן הלא הפגם הדיוני דבק לא במתנגדת כי אם במבקשת דווקא, שעתרה להסבת בקשתה לכדי פטנט מוסף לראשונה רק במסגרת הליך ההתנגדות, ולא טרם הקיבול כפי שאולי ראוי היה שתעשה. כיצד אם כן מתאפשר לה ליהנות מאותה "מדיניות ליברלית" הנהוגה כלפי מי שאמורים להיות, בכוח או בפועל, בעלי פלוגתא שלה? היאך ניתן לתלות זאת ב"טוהר הפנקס"?
נראה כי כאן גלומה אמירה עמוקה יותר ואף ערכית, המציעה תפיסה מתקדמת ומקורית של המושג "טוהר הפנקס", לא רק כחרב המונפת מעל מבקשים ובעלי פטנט למיגור פטנטים חסרי-תוקף, אלא גם כמגן להצלתם מכליה של פטנטים תקפים-בחלקם. תפיסה זו חותרת להשגת איזון ראוי בין האינטרסים המתנגשים של בעל האמצאה, מתחריו העסקיים והציבור בכללו, באופן שיביא להגשמה מיטבית של תכלית דיני הפטנטים: מתן תמריצים הולמים להשקעה במחקר ופיתוח טכנולוגי וחשיפת פירותיהם, כך שהללו יהפכו נחלת-הכלל בסופו של יום.
ניתן לראות זאת כעוד מופע של דוקטרינת הבטלות היחסית שקנתה אחיזה רחבה בשיטת משפטנו בתחומים שונים (ראו למשל סעיף 31 ל
חוק החוזים – חלק כללי). עקרון "טוהר הפנקס" שלרוב מקבל משמעות שלילית ולפיה אין לשייר בפנקס רישום של פטנטים חסרי תוקף, נטען כאן במשמעות חיובית, לפיה יש לאפשר הותרת רישומם של פטנטים העשויים להיות תקפים בשינויים המתאימים.
במילים אחרות – אין לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבט, אלא יש להבחין בין החלק הכשיר והחלק חסר התוקף ולתקן את המרשם כך שיכיל מחד רק את מה שראוי (הפן השלילי) ומאידך את כל מה שראוי (הפן החיובי). כדברי הרשם בסיכום החלטתו:

"הנני סבור כי לא תהא זו תוצאה צודקת של הליך ההתנגדות שלא להעניק פטנט כלל למבקשת שעה שהחוק מאפשר לרשם ליתן בגינה פטנט מוסף והמבקשת עצמה מסכימה אף היא לקבל את הפטנט כ"פטנט מוסף" על מגבלותיו ואינה "חומדת" הגנה שאינה מגיעה לה."

לשלמות התמונה יוער כי בארה"ב קיים מנגנון דומה של Terminal Disclaimer, המאפשר התגברות על השגה בדבר חוסר התקדמות המצאתית לעומת פטנט או בקשה קודמים של אותה מבקשת (תופעה הידועה גם בכינוי Obviousness-type Double Patenting), באמצעות קיצור משך הפטנט והעמדתו על התקופה שעד לתאריך פקיעת הפטנט המוקדם מביניהם.

9

עיון מחודש בפסק הדין בנסון משנות השבעים

דונלד צ'יזם פרסם מאמר חדש ומרתק שחוזר להחלטה הראשונה בשלישית החלטות הפטנטים של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין פטנטים בתוכנה. בעקבות פסק הדין בעניין בילסקי, בית המשפט למעשה החזיר את הגלגל לאחור וחיזק את מעמדם של פסקי הדין הללו.

צ'יזם חוזר ומנתח את פסק הדין בעניין בנסון. שם דובר על אלגוריתם להמרה של מספרים המקודדים בפורמט BCD למספרים בינארים טהורים, ונקבע כי מדובר ברעיון אבסטרקטי שחוסם שימוש ברעיון הבסיסי מכל יישום שהוא. כיוון שכך, נקבע, אין מקום להעניק בגינו פטנט. צ'יזם מתאר את הרקע לפסק הדין, מזכיר כי פסק הדין ניתן בחטף ועל ידי שופט שנטה כנגד הכרה בפטנטים על תוכנה. עוד מתברר, כי פסק הדין מסתמך על תקדימים תוך הוצאתם מהקשרם מבלי לנמק או להסביר. צ'יזם עושה עבודה טובה בניתוח פסק הדין, ותיאר הכשלים הלוגיים שבו, כמו גם הבלטת העובדה שפסק הדין, ממש בדומה לעניין בילסקי, מדגיש מה אינו מהווה המבחן לפטנטביליות במקום להגדיר בצורה פוזיטיבית וברורה מהו כן המבחן.
פסק הדין בעניין בנסון, שהוא קצר ורזה, תמיד היה נקודה לא ברורה עבורי. הקביעות המשפטיות שלו נראות הגיוניות לגמרי מחד, אבל היישום שלהן נראה משולל כל הקשר לטכנולוגיה שבה דובר, מאידך. תמיד ייחסתי את הכשל היישומי בחוסר ההבנה בתוכנה ובעובדה שהוא ניתן בשנת 1972, כאשר האנשים ברחוב, ובוודאי השופטים בבית המשפט, לא הכירו ולא הבינו את הפלא החדש הקרוי תוכנה.
צ'יזם, כאמור, טוען אחרת.
4

תיקון לחוק הפטנטים: פרסום יומן הפטנטים באינטרנט

במזל טוב, התפרסם התיקון לחוק הפטנטים שמכשיר בדיעבד את פרסום יומני הפטנטים באינטרנט. כזכור, במהלך הדיון על הצעת החוק הזו, התפוצצה פרשת הגבייה שלא כדין של אגרת הפרסום, פרשה שבעקבותיה הוגשה גם תביעה ייצוגית נגד רשם הפטנטים.

מדובר בתיקון רטרואקטיבי שמוחל בדיעבד משנת 2007, וזאת, ככל הנראה, מתוך מטרה להכשיר גם את הפרסומים של יומן הפטנטים שנעשו בעבר ולתת להם תוקף חוקי.
ניתן לראות את התיקון לחוק כאן.
(חוק הפטנטים (תיקון מס' 8), התשע"א-2011)
0

ראיון עם מאיר נועם

לרגל פרישתו של ד"ר מאיר נועם מתפקידו כרשם הפטנטים, כלכליסט מפרסם ריאיון שערך עמו.

בריאיון, נועם מסמן את הפיכת ישראל למרכז חיפוש של WIPO כהישג הגדול שלו בתפקיד, שלטעמו יוכל לספק עבודה למדענים, למנוע בריחת מוחות, ולהכניס כסף זר למדינה.
0

בלעדי: חוק הפטנטים לא שונה במסגרת חוק ההסדרים

בשבוע שעבר, בימים האחרונים של 2010, הצליחה הקואליציה להעביר בכנסת את חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011. כזכור, בתזכיר הצעת החוק דובר על שינויים מרחיקי לכת בענייני פטנטים, ובין היתר בהקשר של היחסים שבין עובד למעביד בשאלות של המצאות שירות. אבל, בחוק, כפי שעבר בכנסת, נעדרו הסעיפים הרלוונטיים וחוק הפטנטים נותר ללא שינוי.

בעניין זה לא ניתן כל דיווח בתקשורת, והחוק, כפי שנתקבל, טרם התפרסם, אך הגיע לידיי.

3

חיפוש פטנטים: הגדרת המטרה בשביל להשיג תוצאה

(cc by-nd bk1bennett)

מה מטרת החיפוש? שאלה זו היא השאלה המרכזית אותה צריך להציב בפניו כל מי שמבקש לבצע, בין אם בעצמו, ובין אם באמצעות עורך דין או עורך פטנטים, חיפוש פטנטים. ממטרת החיפוש ייגזרו הפרמטרים הרלוונטיים לחיפוש ובינם אילו סוגי פרסומים יש לחפש, האם יש חשיבות לתאריך פרסומם ולשאלה אם קיימת זכות פטנט רשומה בדין והיכן.

אני נוהג להסביר ללקוחותיי, כי בבואם להגיש בקשה לפטנט, עליהם, לזנוח לרגע את המוצר אותו הם מתכוונים לפתח ולמכור. הפטנט הינה זכות המאפשרת למנוע מאחרים לפעול, אך היא אינה מקנה לבעליה את הזכות לנצל את המצאתו שלו. כך, מקום בו דין אחר מסדיר את אופן ניצול ההמצאה, יכול שדין זה יאסור על ניצולה. כזה הוא המקרה באשר מדובר בתרופות, אותן יש לאשר תחילה אצל הרגולטור הרלוונטי.
יתרה מזאת, יכול שיהיה בכוחה של זכות אחרת המוקנת לאחר למנוע את ניצול ההמצאה נושא הפטנט. לעניין זה אין דרך פשוטה יותר מאשר מתן דוגמה. נבחן המצאה חדשה וחדישה – סמארטפון בעל צג מגע, המאפשר שימוש ביותר מנקודת מגע אחת על גבי הצג. המצאה זו, המוכרת לכולנו כמוצר אייפון, מכשירי אנדרויד למיניהם וכיוצא באלה, אומנם עומדה בשלב כלשהו בדרישות דיני הפטנטים כאשר היא היתה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, ומכיוון שכך יכול שניתן לי בגינה פטנט. ברם, אם אייצר מכשיר שכזה, יכול גם יכול שאני מפר עשרות פטנטים קודמים. החל מפטנטים בגין טלקומוניקציה בסיסית (למשל, פטנט זה של אלכסנדר גרהם בל, לו היה עדיין בתוקף), דרך פטנטים המתייחסים למעבדים המצויים במכשיר, לזיכרונות על גביהם נשמר המידע, וכיוצא באלה. דוגמאות להפרות כאלו אנו רואים, חדשות לבקרים, ביחס לתביעות הדדיות של חברות הסלולאר השונות שמצויות עתה במלחמת פטנטים.
כיוון שזהו המצב, הרי שכאשר מבצעים חיפוש, מטרתו של החיפוש מגדירה למחפש אילו פרסומים עליו למצוא. כך, כאשר עורכים חיפוש לבדיקת האפשרות להגיש בקשה לפטנט, יש לבחון את שאלת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, ומכאן שיש לבסס מהו הידע הקודם הקיים. בין היתר, יש לחפש פרסומים כלשהם, שהתפרסמו ומשכך מהווים "ידע קודם". הפרסומים עשויים להתפרסם בכל מקום בעולם ובכל נקודת זמן. אף מהות הפרסומים אינה מעניינת בסוג חיפוש זה, שכן ידע קודם מתפרסם בין אם באמצעות פטנט רשום ובין אם מסגרת בקשה לפטנט. יתרה מזאת, הידע הקודם כולל גם מוצרים שנמכרו בשוק, מאמרים שהתפרסמו, הרצאות בכנסים וכיוצא באלה.
לעומת זאת, כאשר מבקשים לערוך חיפוש באשר לזכותך לפעול בשוק, הרי שיש צורך לבצע חיפוש אחר לגמרי. ראשית, על החיפוש להתמקד בטריטוריות רלוונטיות בהן אתה מעוניין לפעול. שנית, על החיפוש להתמקד בזכויות קיימות ולא בקיומו של "ידע קודם". כלומר, על החיפוש לאתר פטנטים שנרשמו ואשר עדיין תקפים בטריטוריה הרלוונטית.
במקרה מוכר בתחום, בו ניתן פסק דין בערעור רק לאחרונה, נפסק כי חיפוש פטנטים בוצע באופן רשלני. עם זאת, בשל העובדה שהחיפוש הרשלני נעשה לצורך בדיקת היתכנות לרישום פטנט, הרי שהנזק שנגרם כתוצאה ממנו ללקוח מוגבל לעלויות שהוצאו ברישום הפטנט, שהיה מיועד לכשלון מלכתחילה. הלקוח במקרה ההוא, ביקש כי יכירו גם בנזק נוסף שנגרם לו – עלויות פיתוח ויצור של אב-טיפוס המוצר. בית המשפט, לאחר שקבע כי עורך הפטנטים שם הסביר את ההבדל בין שני סוגי החיפושים ללקוח, פסק כי עלויות הפיתוח אינן חלק מהנזק שנגרם שכן מטרת החיפוש לא היתה להבטיח חופש פעולה (Freedom to Operate) כי אם לבדוק את סיכוייה של בקשת פטנט להבשיל לכדי זכות פטנט רשומה.
לסיכום, בעת ביצוע חיפוש פטנטים על הלקוח להגדיר את מטרת החיפוש. ראוי כי הלקוח יהיה מודע להבדלים שבין סוגי החיפוש השונים בכדי שיהיה גם לו נהיר וברור מדוע הוא מבצע את החיפוש, מה התוצרים יכולים להגיד לו וחשוב מכל – מה הם אינם יכולים להבטיח לו.
14

פטנטים בתוכנה: הנחיות חדשות בישראל

ברקע האחרון בטרם סיים את תפקידו, הודיע רשם הפטנטים על מדיניות חדשה ברשות, אשר תיושם לאחר עזיבתו, ביחס לפטנטים על תוכנה.

כזכור, רשם הפטנטים הוציא בזמנו קול קורא לניירות עמדה מטעם הציבור ביחס לסוגיה של המצאות מבוססות מחשב. השאלה שעמדה במרכזו של הקול הקורא היתה:
"האם יש מקום לבחינה מחודשת של מדיניות רשות הפטנטים באשר לבחינת בקשות לפטנט בתחום התוכנה והחומרה?"
עתה, לאחר שעיין בעשרות ניירות עמדה, מן האקדמיה, מתעשיית התוכנה ומעורכי דין ועורכי פטנטים ומארגונים רלוונטיים (דוגמת נייר העמדה של עמותת המקור, אליו התייחסתי בעבר), קיבל הרשם את החלטתו ופרסם הנחיות חדשות בדבר בחינתן של בקשות פטנט המתייחסות לתוכנה.
ההנחיות הנוכחיות, הובאו בשלב זה ללא הנמקה או הסבר, ובצורה תמציתית ביותר, והן כדלהלן:
1. האמצאה כפי שהיא מוגדרת במערכת התביעות צריכה להיות בתחום טכנולוגי. דרישה זו נובעת מהוראות סעיף 3 לחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").
2. האמצאה נבחנת בכללותה מבלי להפריד את רכיבי התוכנה מרכיבי החומרה ומבלי להתמקד בתוכנה אלא בתרומת האמצאה ביחס לידע הקודם. תרומת האמצאה צריכה לבוא לידי ביטוי במערכת התביעות.
3. האמצאה בכללותה צריכה להביא לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
4. תרומת האמצאה כפי שנתבעת בתביעות ביחס לידע הקודם צריכה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, כנדרש בסעיף 3 לחוק. לחלופין, האמצעים (בכללותם) שבהם מגיעה האמצאה לאותה תרומה צריכים להיות חדשים ובעלי התקדמות המצאתית.
5. אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט. התוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי, שכן התוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים.
במבט ראשוני בהנחיות, ולאור הסעיף האחרון, נדמה כי רשם הפטנטים נותר בגישתו השוללת מתן פטנטים על תוכנה. ברם, ראוי לשים לב למספר שינויים מהגישה הקודמת:
ראשית, הבחינה היא של ההמצאה בכללותה. אם בעבר נתנו רמיזות כי יש צורך לבחון מהו "עיקר ההמצאה" מקום בו מדובר בהמצאה היברידית, ולוודא כי עיקרה מצוי מחוץ לתחום התוכנה, חוזר בו הרשם מדרישה זו. ההמצאה כולה צריכה להיבחן כיחידה אחת ולבחון איזו תרומה זו מביאה ביחס לידע הקודם.
שנית, בדומה לדין האירופאי, דורש רשם הפטנטים כי תרומת ההמצאה תתבטא בתחום טכנולוגי. מעניין יהיה לראות איזו פרשנות משפטית יעניק הרשם בכדי למצוא ביסוס לדרישה זו בחוק הפטנטים.
לעניין זה אציין כי נדמה שגישתו זו של הרשם תמשיך ותחסום את דרכם של ממציאים של שיטות לעשיית עסקים, כפי שהיה בעבר. נדמה כי לדעת הרשם, מקום בו מדובר בשיטה עסקית, אפילו היא מבוצעת על ידי מערכת מחשב, הרי שאין מקום להעניק בגינה פטנט.
הרשם ממשיך בגישתו כי תוכנה אינה "ביטוי טכנולוגי" וכיוון שכך הוא גורס כי אם השיטה אינה אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, הרי שאין מקום להגנה פטנטית. אני ממתין בקוצר רוח להנמקה של קביעה זו, שעל פניה נראית לי חסרה. ומי שעיין בדעתי בדבר פטנטים בתוכנה בוודאי יודע כי איני מסכים עמה. אף שיש משהו לא הוגן בשיפוט קביעות ללא בחינת הביסוס וההנמקה שלהן, אני מתקשה להתאפק ואציין רק את הפגמים הניכרים על פניה של האמירה המופיעה בהודעה עצמה.
ראשית, אינני מבין כיצד ניתן לומר כי משהו אינו טכנולוגי כיוון שהוא מוגן בחוק זכות יוצרים. למען הדיוק – עיון בהודעת הרשם מלמד כי זהו בדיוק הנימוק אותו הוא מביא. חוק זכות יוצרים אינו מתייחס לשאלה הטכנולוגית בשום צורה, ובוודאי אינו מגדיר את המונח "טכנולוגי". מכאן שמבחינה לוגית הטיעון כי "כיוון שהתוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים" הרי ש"תוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי" נראה לי פגום וחסר מהותית.
שנית, הרשם קובע כי "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט", והרי מושכלות יסוד הן כי תוכנה אינה מבצעת דבר. תוכנה היא ההוראה הניתנת למכונה אשר מבצעת אותה כלשונה. כיוון שכך, לעולם הצעדים אינם הצעדים "שהתוכנה מבצעת". האם ב"צעדים שהתוכנה מבצעת" מכוון הרשם לחישובים גרידא (mere crunching of numbers)? או שמא מדובר גם על תוצאות המוצאות ביטוי בפלט התוכנית דוגמת תדפיס נייר או תצוגת מחשב?
על נקודות אלו נאלץ לתהות, ולהמתין, בקוצר רוח – כבר אמרתי – לפירסום ההנמקה הרשמית.
0

מאמר חדש

מאמר פרי עטי התפרסם בגיליון דצמבר של משפטהארץ תחת הכותרת "זה לא פטנט". ניתן לראות את המהדורה הדיגיטלית של הגיליון כאן (עמוד 24 במהדורה זו).

המאמר, שנכתב ביחד עם עמיתי יונתן אגמון, מתייחס לטרנד התביעות בגין סימון כוזב בארה"ב, עליו כבר דיווחתי בבלוג בעבר. אגב, ניתן להתרשם כאן מכמות התביעות העצומה – למעלה מ-5,000 תביעות – שהוגשו במהלך שנת 2010 בגין סימון כוזב של פטנטים.
תגיות:
0

הנחיות בדבר הגשה אלקטרונית של בקשות

רשם הפטנטים פרסם היום הודעה בדבר הגשה של בקשות במדיה אלקטרונית. בהמשך להודעה הקודמת בדבר כוונתו להוציא הנחיה כאמור, תיקן הרשם את ההודעה והבהיר מספר נקודות.

ראשית, אין כל חובה להגיש במדיה מגנטית, אלא ניתן לעשות כן בנוסף לדרישה לפי התקנות להגשה בנייר. יוער, כי כלל לא ברור איזו נפקות משפטית יש ל"הודעה", שהרי אין מדובר בחוק או בתקנה. ממילא הרשם זקוק להסמכה חוקית בכדי להגביל את הציבור בפעילותו, וזאת מתוקף עקרון החוקיות. עם זאת, ציבור המבקשים יוכל לסייע לרשם, וההודעה הזו, על אף שאינה מבהירה זו מפורשות ונוקטת לשון הוראה דווקא, מבקשת לאפשר לציבור – אם הוא מעוניין בכך – להקל על הרשות.
שנית, תחת ההנחיה הכללית בדבר שימוש בקובץ WORD, ניתנה הנחיה להשתמש בפורמט RTF. כידוע, מדובר בפורמט קנייני. עם זאת, מבירור שערכתי עולה כי הרשות שוקלת לאפשר בעתיד, לאחר התאמות טכנולוגיות, גם הגשה בפורמט פתוח, כפי שהצעתי בעבר. בעיניי, חבל שהרשות לא תיקנה עניין זה כבר בשלב זה, וחבל עוד יותר שלא הודיעה על כוונתה בצורה גלויה ומפורשת.
שלישית, ההודעה אינה מתייחסת עוד רק לבקשות הכוללת 200 עמודים או יותר, כפי שהיה בתחילה. אלא היא מתייחסת לכלל הבקשות לפטנט המוגשות בישראל.
לנוחיות הציבור, לשון ההודעה מובאת כאן.
הנדון: הודעה בעניין אופן הגשת מסמכים הנוגעים לבקשות לפטנט במדיה דיגיטלית
מזה זמן, נוהג ציבור המבקשים להגיש מסמכים הנוגעים לבקשות לפטנט גם על גבי CD(או DVD לפי הצורך), בנוסף להגשה בנייר (על פי התקנות).
בהעדר הנחיות ברורות באשר לאופן ההגשה במדיה דיגיטלית, הריני להבהיר כדלקמן:
1. מסמכים כאמור יוגשו בפורמט הבא:
א. הבקשה תהיה מחולקת לקבצים כדלקמן: קובץ תיאור, קובץ תביעות, קובץ שרטוטים (במידה וישנם) וקובץ רשימת רצפים (במידה וישנם);
ב. הקבצים המרכיבים את הבקשה יוגשו הן בקובץ מסוג RTF (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF;
ג. במועד ההגשה יכונו הקבצים "תיאור", "תביעות", "שרטוטים" ו"רשימת רצפים";
ד. בעת הגשת תיקונים יגיש המבקש את הגרסה המלאה של הקובץ הכולל את התיקונים המבוקשים ולא את הדפים המתוקנים בלבד. הגירסה תוגש הן בקובץ מסוג RTF (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF. סימון התיקונים יעשה באמצעות "עקוב אחר שינויים" בקובץ ה-RTF בלבד. בהגשת גרסאות חדשות בעקבות תיקונים, שם הקבצים יכלול את מספר הבקשה ואת המספר הגרסה, לדוגמא "תיאור123456גרסה2", "תביעות123456גרסה2".
ה. חלף הצורך לציין את מספר הגרסה בראש כל דף בקובץ ה-PDF המחליף, במזכר המלווה את הגשת התיקונים יצויינו במפורש העמודים בהם נערכו תיקונים בלי תלות במספר גירסת הקובץ. במקרה של הגשת שרטוטים מתוקנים יצויינו מספרי השרטוטים בהם בוצע התיקון ופירוט מהות התיקון.
2. קבצי ה-PDF המוגשים כאמור לעיל יוגשו חתומים באמצעות חתימה שתתווסף לעמוד האחרון. בהתאם, כאשר מוגש סט תביעות הכולל תיקונים, העמוד האחרון יוגש חתום באותו האופן (גם אם עמוד זה לא תוקן).
3. לגבי בקשות הכוללות רצפים גנטיים, פורמט ההגשה המתואר לעיל אינו גורע מדרישות חוזרים מ.נ. 51 ו-מ.נ. 64. לתשומת לבכם: בקשות הכוללות רצפים גנטיים שלא יוגשו בפורמט המוצע בהודעה זו, יעוכב פרסומם לצורך סריקת הרצף הגנטי מתוך המסמך בנייר שיוגש.
4. אין שינוי בהגשת טופס הבקשה לגבי בקשות אלה.
5. הנחיות ההגשה המפורטות בהודעה זו נובעות מהצורך לקלוט את הבקשות ישירות, ללא סריקה, במערכת התפעולית ולפרסמן (לאחר הקיבול) במאגר האינטרנטי.
6. הודעה זו תיכנס לתוקף ממועד פרסומה באתר האינטרנט של רשות הפטנטים ותחול גם על בקשות שטרם קובלו.
0

פטנט אחד לחנוכה

סט מודולארי להרכבת מנורות בכלל, וחנוכיות בפרט.

(מתוך פטנט ארה"ב 4406616)

חג אורים שמח

תגיות:
0

אגרת הפרסום: רשות הפטנטים תשיב את הכסף

סוף לפרשת אגרות הפרסום?

במסגרת ישיבתה של ועדת חוקה, חוק ומשפט אשר דנה בתיקון לחוק הפטנטים, הודיע מנכ"ל משרד המשפטים כי המשרד ישיב את אגרות הפרסום שנגבו שלא כדין: ”אני מצהיר באופן ברור וחד משמעית, משרד המשפטים לא גובה כסף שלא כדין. מה שנגבה שלא כדין צריך לחזור לאזרח".
כזכור, במהלך הישיבה הקודמת של הועדה, התברר כי רשות הפטנטים החלה לפרסם את יומני הפטנטים בצורה דיגיטלית, אף שעל פי הפרשנות המקובלת של החוק היה עליה להדפיס אותם. חברי הועדה הקשו על רשם הפטנטים, ד"ר מאיר נועם, והתייחסו לאגרות פרסום שנגבו ממבקשי פטנט בישראל. לשיטת חברי הועדה, אף שהאגרות שולמו, השירות שבגינו הן נגבו לא סופק מעולם. בעקבות אותה ישיבה, הוגשה גם תביעה ייצוגית נגד רשם הפטנטים.
עתה, הודיע מנכ"ל משרד המשפטים, הגוף לו רשות הפטנטים כפופה מנהלתית, כי בכוונת המשרד להשיב את הכסף שנגבה שלא כדין. המדובר בסכום לא מבוטל של 2.5 מיליון ש"ח.
אף שבשלב זה טרם פורסם פרוטוקול הישיבה, פרסום אחד הטריד אותי. על פי אתר הועדה, דווקא מי שמייצג את מבקשי הפטנט בפני הועדה ביקש להימנע מהשבה אוטומטית, ולהסתפק בהשבת הכספים רק למי שידרוש זאת מפורשות:

"עלויות ההשבה והחיפוש אחר הלקוחות יהיו גבוהות מהאגרה ששולמה. בנוסף, תהיה בעיה של הפרשי שער מט”ח בעת השבת הכספים ללקוחות מחו”ל".

נדמה לי שמובן לכל שאמירה מעין זו אינה משרתת את מבקשי הפטנט, אלא את המשרדים המקומיים שאינם מעוניינים ל"חפש" את לקוחותיהם בצורה אקטיבית ולספוג הוצאות אלו.
0

בחינה על אתר – לכל בקשה ישראלית שצפויה לשמש לצורכי דין קדימה

רשות הפטנטים הודיעה כי החל מתחילת השנה הבאה היא תקבל בקשות לבחינה על אתר שינומקו בכך שבכוונת המבקש להסתמך על בקשת פטנט ישראלית לצורך דין קדימה בטריטוריות אחרות.
משמעות ההודעה היא שמי שיגיש את בקשתו הראשונה בישראל יוכל לקבל דו"ח בחינה מקיף תוך זמן קצר, ולאורו של דו"ח זה יוכל להחליט אם ברצונו להמשיך ולהגיש בקשות גם בטריטוריות אחרות.
בזכות החלטה זו, הגשת בקשה ראשונה בישראל עשויה לתת יתרון משמעותי למבקש פטנט, בכך שתאפשר לו לשקול צעדיו בצורה טובה יותר בטרם ימשיך בתהליך גם בטריטוריות אחרות ויוציא כספים רבים. עוד ראוי לציין כי דו"ח הבחינה יונפק לפני פרסום של בקשת הפטנט ולכן ניתן יהיה לזנוח את הבקשה ולהגיש בקשה מתוקנת ומשופרת, וזאת לאור ממצאי דו"ח הבחינה

הודעת הרשות, כלשונה, מובאת בזאת:

הנדון: בחינה על-אתר עבור בקשות שהוגשו לראשונה בישראל ומהוות דין קדימה לבקשות המוגשות בחו"ל

1. בהתאם לתקנה 35(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח – 1968 (להלן: "התקנות") מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך, רשאי להגיש בקשה לבחינת בקשתו לפטנט על אתר.

2. כדי לשפר את השירות הניתן למבקשים תאשר רשות הפטנטים בחינה על-אתר גם לבקשות ישראליות המהוות דין קדימה להגשה בחו"ל (לפי אמנת פאריס ולפי אמנת ה-PCT), כמפורט בהודעה זו.

3. הבקשה לבחינה על-אתר תוגש בצירוף תצהיר מטעם המבקש, המציין כי בכוונתו לתבוע דין קדימה מהבקשה הישראלית בבקשה מאוחרת לפטנט וכי הבקשה הישראלית הינה הבקשה הראשונה, שהוגשה בגין אותה אמצאה. לבקשה תצורף האגרה המתאימה לפי תקנה 35 לתקנות.

4. הרשות תמציא דו"ח בחינה ראשון מקיף תוך שלושה חודשים מתאריך אישור הבקשה לבחינה על אתר, וזאת על מנת לאפשר למבקשים לקבל תמונה ברורה יותר לגבי סיכוייהם לקבל פטנט לפני הגשת הבקשה בחו"ל.

5. הדו"ח ייערך בשפה העברית ולבקשת המבקש גם בשפה האנגלית במתכונת של דו"ח חיפוש ובחינה בינלאומי. לתשומת לבכם, על פי תקנה 4.12 לתקנות אמנת ה-PCT, יוכל המבקש לבקש מרשות החיפוש הבינלאומית לקחת בחשבון את תוצאות החיפוש הקודם שנערך על בקשתו בישראל (ראו חוזר רשם מ.נ. 68 "שימוש בתוצאות חיפוש קודם עבור בקשות בינלאומיות".

6. השירות דנן יחל ביום 1.1.2011. השירות הינו ניסיוני ואנו סמוכים ובטוחים שיסייע למבקשים רבים.

0

החיפוש אחר רשם הפטנטים החדש החל

עכשיו זה רשמי. נציבות שירות המדינה הקימה וועדה לאיתור רשם הפטנטים הבא.

חלון ההזדמנויות להגשת מועמדות לוועדה נפתח ביום חמישי 25.11.10 וייסגר ביום 16.12.10. פרטים מלאים אפשר למצוא כאן.

תגיות:
0

מבוא לדיני פטנטים – הרצאתו של רשם הפטנטים

רשם הפטנטים, ד"ר מאיר נועם, הרצה בפני קורס יזמות טכנולוגית בטכניון. בהרצאתו, הוא נתן מבוא לדיני הקניין הרוחני בכלל, ודיני פטנטים בפרט. ההרצאה עוסקת בעיקר במהות זכות הפטנט, בשאלה מהי המצאה, ומבחנים לכשירות המצאה לקבלת פטנט.

תגיות:
8

פסיקה: ניצול המצאה בטרם הגשת בקשה לפטנט – סיבה לביטול פטנט

בהתנגדות שנדונה לאחרונה על ידי רשם הפטנטים, הובא סיפורה של ממציאה של שיטה לייצור אריחים דקורטיביים. ההמצאה נשוא הליך זה היתה שיטה אוטומטית לייצור אריחים דקורטיבים. במהלך הדיון הוצגו אריחים שהממציאה ייצרה ומכרה, אשר זהים לאריחים שמיוצרים בשיטה האוטמטית. אף שהממציאה טענה כי אין מדובר בניצול קודם, כיוון שהאריחים יוצרו בשיטה ידנית, ההתנגדות התקבלה ולא ניתן לה פטנט.

רשם הפטנטים קבע כי הממציאה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה ולהראות שהאריחים שפורסמו לפני הגשת הבקשה לפטנט יוצרו בשיטה ידנית דווקא.
יתרה מזאת, חוק הפטנטים מגדיר מפורשות ניצול המצאה שהיא תהליך גם את תוצר התהליך:
(2) לענין אמצאה שהיא תהליך – שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך – כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
כיוון שכך, פרסום תוצר התהליך יכול להוות "ניצול ההמצאה" בדרך שפוגמת בחדשנותה, ובלבד שהניצול האמור יאפשר בעל מקצוע ממוצע לבצע את התהליך. כיוון שהממציאה עצמה הודתה כי אין בהליך כל קושי טכנולוגי, ולאחר שהרשם התרשם כי בעל מקצוע בתחום יכול היה לייצר את האריחים שהוצגו גם בצורה אוטומטית, כפי שנתבע בתביעות, נקבע כי פרסום זה שולל את חדשנות הפטנט.
ודוק. לעניין זה, אין נפקא מינה אם האריחים שפורסמו בעבר יוצרו בשיטה האוטומטית או לאו. תוצרי ההליך עליו מתבקשת הגנה – גם הם זוכים להגנה באמצעות פטנט על תהליך. כיוון שכך, הצגה של תוצר הזהה לזה המתקבל בתהליך עשויה לשלול חדשנות גם אם מדובר בתוצר של תהליך אחר, ובלבד שבעל מקצוע מיומן בתחום יוכל לבצע את התהליך.
לעניין זה, מעניין לציין כי הדין בארה"ב שונה במעט. שם, כלל אין חשיבות לכך שהפרסום יהיה כזה שמאפשר לבעל מקצוע מיומן לבצע את ההמצאה. די בכך שנעשה פרסום כלשהו, בכדי שהוא יהווה ידע קודם (בכפוף לכך שהוא פורסם שנה לפני הגשת הבקשה לפטנט. ראו סעיף 102(b) לחוק), אף אם ממנו לא ניתן ללמוד על אופן ביצוע ההמצאה.
כשל נוסף בו נפלה הממציאה בעניין זה, היה בתוכן שנכתב בבקשת הפטנט.
לאחר שבבקשה הצהירה המבקשת כי:
"…The inventor is not aware of using laser technology for creating deep cavities in hard material…for creating decorative objects in the way disclosed in the present invention. In addition, laser technology is expensive…"
היא מצאה עצמה במצב שבו היא לא יכולה לשוב בה מאמירה זו. רשם הפטנטים חייב אותה למילותיה וקבע כי נוכח הודאתה שלה ובהעדר תיאור נוסף בפירוט הפטנט, הרי שהיא לא תיארה באופן מספק שיטה לייצור אריחים דקורטיבים באמצעות לייזר.
סופו של יום, הרשם קבע כי ההמצאה נשוא ההליך נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. עם זאת, נפסקו הוצאות נמוכות למדי – 8,000 ש"ח בלבד, נוכח התנהגות המתנגד לפטנט שלא שטח בכתבי טענותיו בצורה נהירה אילו פרסומים הוא מייחס לשלילת החדשנות ואילו הוא מייחס לשלילת ההתקדמות ההמצאתית.
2

לשכת עורכי הדין: תמיכה בלתי מסויגת ברשם הפטנטים

ועדת קנין רוחני של לשכת עורכי הדין פנתה לשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, וליו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חה"כ דוד רותם, בעקבות פרסומים המכפישים את רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ד"ר מאיר נועם.

ועדת קנין רוחני ביקשה להביע את תמיכתה ברשם הפטנטים. בין היתר, מסרה כי:

"הועדה מבקשת להביע עמדה נחרצת על פיה אין כל מקום להשתלחות אישית בד"ר נועם אשר מהווה בפועלו, באישיותו וביושרתו דוגמא וסמל למשרת ציבור אמיתי".

הועדה הוסיפה כי:
"בקרב כל חבריה, עורכי דין העוסקים בעבודה יום יומית מול רשות הפטנטים, קיימת הערכה רבה למהפכה ולשינויים שחולל ד"ר נועם במהלך כהונתו אשר הובילו, בין השאר, לקיצור משמעותי בפרקי הזמן של בחינת פטנטים וזכויות קניין רוחני אחרות".
ראו גם גילוי דעתי בפוסט המתייחס לתביעה הייצוגית שהוגשה בעניין זה. אף אם הרשם פעל בחוסר סמכות, אין ספק לעוסקים בתחום זה כי הדבר נעשה עקב כורח המציאות, ולא מתוך שרירות לב. כיוון שכך, גם אם שגה הרשם בפועלו, בוודאי שאין מקום לתקיפתו האישית ואף לא לטונים הגבוהים שנשמעו מתוך כותרות דברי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט.
0

פרסום יומני הפטנטים – שוב (גם) בדפוס

היום התפרסמו יומני הפטנטים והמדגמים מספר 02/2010, 03/2010 ו-04/2010. (היומנים שהיום אמורים להתפרסם בחודשים פברואר, מרץ ואפריל)

כנראה שבעקבות התביעה הייצוגית שהוגשה לעניין אגרות הפרסום, הרשם הוסיף והודיע כי:

עותק קשיח של היומנים, אשר הודפס ע"י המדפיס הממשלתי, נמצא בספריית הרשות.

לאור פעולתו זו של הרשם, יכול להיות שאין עוד מקום לדון בקשה לתביעה הייצוגית, נוכח הוראות סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות. יודגש, ככל שבית המשפט יקבע כי הרשות תיקנה את מעשיה, הוא יכול לפטור אותה מחובת השבה של סכומים שנגבו שלא כדין בעבר. החוק מאפשר לפסוק גמול הוגן לטובת התובע הייצוגי ובאי כוחו אם התיקון נגרם כתוצאה מפעולותיהם. במקרה דנן, נדמה כי השינוי נגרם עקב ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט, ומשום כך ייתכן שעל אף שהרשות תיקנה מעשיה, בית המשפט ימאן לפסוק סכומי כסף כלשהם לתובעים הייצוגיים ולבאי כוחם.

2

מלחמות הפטנטים: הגרסה ההיסטורית

נתקלתי במאמר מעניין, וחשבתי לשתף.
במאמר "What Smartphone Makers Can Learn From the Sewing Machine Patent War" שהתפרסם ב-Wall Street Jounral מתאר הכותב את מלחמת הפטנטים שקרתה אי שם במהלך המהפכה התעשייתית. מסתבר, שבאותה העת, הטכנולוגיה המהפכנית היתה מכונות התפירה, ולמספר רב של חברות היו פטנטים שחסמו את יכולתן שלהן לפעול ולייצר את המכונה מיטבית. הדוגמה הזו מזכירה לכותב את המצב היום בשוק הסלולארי בו הוגשו מספר רב של תביעות הפרת פטנט בין יצרניות שונות – אשר לכל אחת מהן זכויות קניין רוחני על אלמנטים שונים בטלפונים החכמים של ימינו (ראו גם כאן, כאן וכאן). ואכן, כפי שכבר טענתי בעבר, פטנט על תוכנה אינו שונה מפטנטים בטכנולוגיות אחרות. במקרה ההוא, כפי שניתן להתרשם מהאמור בכתבה, הפטנטים חסמו את התפתחותו המהירה של התחום הטכנולוגי החדש. בדיוק כפי שנטען היום לא אחת ביחס לפטנטים בתוכנה, גם שם הפטנטים חסמו את הגעתה של הטכנולוגיה המיטבית שהיתה ידועה באותה העת לצרכן הסופי. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה גם מלמדת, כי בהעדר תפיסת בלעדיות באמצעות הפטנטים ישנו סיכוי לא מבוטל כי השוק המשוכלל היה מייצר אותן המצאות ממילא.
הפתרון שנמצא באותה העת היה לייצר "מאגר" משותף של פטנטים ולהעניק רישיונות להשתמש בפטנטים של המאגר. התמלוגים ששולמו בגין אותם רישיונות חולקו בין בעלי הפטנטים השונים.
אגב, להבנתי, בניגוד לאמור בכתבה, פתרון מעין זה יתכן והוא אפשרי מבחינה חוקית גם היום. הכותב מעלה את החשש כי דיני ההגבלים העסקיים יאסרו על שיתוף פעולה שכזה בין מתחרים. ברם, הדבר אינו נכון. כך, ארגוני אומנים ויוצרים, דוגמת אקו"ם, מנהלים מאגרים משותפים של זכויות יוצרים ו/או זכויות מבצעים. הסדרה מעין זה, המתחייבת לצורך פעילות יעילה בשוק, מוכרת כחוקית בארה"ב כמו גם בישראל.

0

ועדת חוקה, חוק ומשפט – פורסם פרוטוקול הדיון בפרסומים שלא ברשומות

היום התפרסם הפרוטוקול של ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 19.10.10, במסגרת נידונה הצעת חוק הפטנטים (ביטול חובת פרסום ברשומות).

בעקבות אותה ישיבה, כזכור, הוגשה תביעה ייצוגית להשבת אגרות פרסום שנגבו על אף שלא בוצע פרסום על גבי חוברות אלא הרשם הסתפק בפרסום באתר הרשות בלבד.
שמחתי לראות שבדיון נכחו עו"ד טל בנד ועו"פ מיכל חכמי שייצגו נאמנה את עמדת צרכני רשות הפטנטים, לפיה פעולתו של הרשם טובה לציבור ומשרתת אותו נאמנה.
0

איחוד מערכות סיווג הפטנטים – צעדים ראשונים בכיוון הנכון

משרד הפטנטים האירופאי,(EPO) הודיע כי הוא יחל לפעול ביחד עם משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) להסדרת מערכת מיון אחידה לשני המשרדים. ישנן מערכות סיווג שונות שיוצרות קושי בשעה שמבצעים חיפושי פטנטים. כך, המערכת האירופאית – ECLA – מבוססת על מערכת המיון של WIPO – מערכת ה-IPC. לעומת זאת, המערכת האמריקאית – ה-USPC שונה לחלוטין באשר היא אינה מבוססת על ה-IPC. אומנם, קיימים ממשקי המרה בין מערכת אחד לשנייה, אך לעיתים ההמרה אינה מדויקת דיה, וממילא יצירתה של זו מחייבת עבודה ידנית כפולה.

במסגרת פעולות חמשת משרד הפטנטים הגדולים (ארה"ב, אירופה, יפן, סין וקוריאה) לעידוד הרמוניזציה של מערכות הפטנטים השונות, הוטלה על ה-EPO להוביל איחוד מערכות הטקסונומיה הנהוגות במשרדים השונים.
מדובר, בלא ספק, ביוזמה מבורכת. שימוש בסיווגי פטנטים הוא דבר נחוץ ושימושי בעת ביצוע חיפוש פטנטים. עם זאת, לאור קיומן של מערכות הסיווג השונות, מי שמבצע את החיפוש נאלץ לזהות קטגוריות רלוונטיות לחיפוש בכל מערכת אם ברצונו לערוך חיפוש מקיף במאגרים שונים.
0

המצאות שירות: נקבעו בהסכמה התמלוגים לחוקרים בבתי חולים

כמה מגיע לממציא על המצאתו? תלוי את מי שואלים, אבל לפחות באשר לחוקרים בבתי חולים – היום כבר יש תשובה.

משרד האוצר ומשרד הבריאות הגיעו להסכם, ולפיו חוקרים בבתי חולים יזכו לתגמולים בסך 35% מהרווחים בגין פטנטים שנרשמו על המצאותיהם. מדובר בהמצאות שירות – המצאות אליהן הגיע החוקר עקב ובמהלך השירות. כזכור, ישנו סיכוי לא מבוטל שהזכות לתמורה לממציא הפטנט הינה זכות קוגנטית – כלומר, הממציא לא יכול לוותר על זכותו לתמלוגים בגין המצאת השירות שלו. הוא יכול, לכל היותר, להסכים על גובה התמורה בעדה.
חלוקת הרווחים המוסכמת היא כדלהלן: 35% לממציא, 30% לקרן המחקר או לתאגיד המסחור שבבעלותו, 25% לבית החולים עצמו, 5% למדען הראשי של משרד הבריאות ו-5% לקופת האוצר.
ההסכם מגיע אחרי שנים ארוכות בהן הנהלים בבתי חולים לא היו ברורים. בדצמבר 2005 הונח על שולחן החשכ"ל דו"ח הוועדה להסדרת הקניין הרוחני במשרדי הממשלה. בדו"ח זה נפרש המצב שהיה קיים באותה העת ולפיו המדינה אינה שומרת על קניינה הרוחני. בעקבות אותו דו"ח המדינה החלה בגיבוש נהלים מסודרים לזיהוי המצאות שירות של עובדיה ולתגמולם ההוגן של אלה. כמו כן, המדינה החלה לתבוע את מי שסברה כי גזל את קניינה (ראו עניין אומריקס, המתייחס להמצאת שירות שהומצאה לכאורה בבית החולים שיבא. גילוי נאות: הח"מ ייצג את אחד הנתבעים בעניין אומריקס. האמור כאן מובא בצורה כללית ולשם הדוגמה בלבד).

מעניין גם להשוות את מודל חלוקת הרווחים למודל המדורג שהוא (ראו עמ' 25 כאן).
(מקור: גלובס)
0

אגרת הפרסום: תביעה ייצוגית נגד רשות הפטנטים

ביום 19.10.10 דנה ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת בהצעת החוק ביטול חובת פרסום ברשומות לגבי יומן הפטנטים. אגב הדיון ההוא, התברר לחברי הוועדה כי רשם הפטנטים פסק מפרסום עותק מודפס של יומן הפטנטים וכי הוא מסתפק מזה זמן רב בפרסום אלקטרוני של היומן. התגלית עוררה תגובה נרעשת (לפחות לפי הפרסומים) כיוון שהרשם מוסמך לגבות, והוא אכן גובה אגרת פרסום.
היום התברר כי יש מי שמיהר בעקבות הפרסומים והגיש תביעה ייצוגית נגד רשות הפטנטים בגין גביה שלא כדין וככל הנראה גם בגין נזקים שעשויים להיגרם למי שבקשתם התפרסמה שלא בדרך הקבועה בחוק. התביעה הוגשה על ידי הממציאים יאיר ניסן ויאן לישינסקי מחיפה באמצעות עוה"ד רונן קינן וערן גורן.
אף שסוגיה זו התפרסמה במסגרת תיקוני החקיקה, היא היתה ידועה לכל מי שמצוי בתחום הפטנטים בארץ. בחוזר רשם מ.נ. 67 הודיע הרשם על כוונתו להפסיק את הפרסום בגרסה הכתובה של הרשומות. עם זאת, הרשות המשיכה ודרשה תשלום אגרת הפרסום, הנגבית מכוחו של סעיף 16 לחוק הפטנטים.
יודגש, מדובר באגרה זעומה, בסך 170 ש"ח בלבד, ביחס לנהוג בעולם. כמו כן, נהוג להתייחס לאגרה זו ביחד עם מכלול האגרות כמכסה את עלויות רשות הפטנטים בהליך הבחינה.
עם זאת, לפחות על פניו, מדובר בתביעה ייצוגית מעניינת. אני לא בטוח שהרשות אכן לא פרסמה כדין, ויכול בהחלט שהמטרה שלשמה האגרה שולמה מומשה בפרסום של הרשם. כך או כך, אני חושב שלא יכול להיות ספק שהרשם פעל מתוך כוונה טובה ורצון כן לשפר את ההליך. אף אם התביעה תצלח, אין מדובר במקרה "רגיל" של גביה שלא כדין ביודעין של רשות ציבורית, ויהיה זה חבל אם כהונתו של הרשם הנוכחי תסתיים בקול צורם עם קבלת התביעה.
ותודה לעו"ד נעמה גונן על ההפניה.
3

כלכליסט מציג: מפת תביעות פטנטים


כלכליסט פרסם את מפת תביעות הפטנטים בין ענקי הטכנולוגיה השונים. אילוסטרציה יפה שמראה את מצב שדה הקרב בעיקר בגזרת הסלולארי.

בעבר דיווחתי על חלק המתביעות האלה (למשל: כאן, כאן, וכאן)

למקרא המפה – ראו באתר כלכליסט.
0

פטנט הקליק האחד – גם קנדה מאשרת

בית המשפט הקנדי קבע – פטנט הקליק האחד של אמזון יכול להיות כשיר לפטנט גם בקנדה.

בניגוד לארצות הברית, שם פטנט זה התקבל זה מכבר (ואף שרד הליך של בחינה מחודשת), בקנדה רשויות הבחינה סירבו לאשר את בקשת הפטנט לרישום. העניין הגיעה לפתחו של בית המשפט הקנדי שקבע כעת כי אין מניעה חוקית לפיה שיטות לעשיית עסקים לא יזכו להגנת פטנט. עם זאת, רעיון כללי לא יזכה להגנה באשר הוא נעדר יישום פרקטי. החלטת בית המשפט מתבססת על הגדרת המונח "המצאה" בחוק הקנדי:

“[I]nvention” means any new and useful art, process, machine, manufacture or composition of matter, or any new and useful improvement in any art, process, machine, manufacture or composition of matter.

במקרה הזה, נקבע, התביעות אכן מתייחסות להמצאה, וזאת משתי סיבות: הראשונה, כיוון שהן דורשות שימוש במכונה לצורך ביצוע ההמצאה; והשנייה, כיוון שהשיטה מבוצעת על באמצעות מחשבים, האינטרנט, העוגיות על גבי המחשבים ובאמצעות פעולות המשתמש. התוצר של אלו, נקבע, הינו אפקט פיסי על האלמנטים הללו.
במידה רבה, המבחן שנקבע דומה לזה שנקבע לאחרונה בעניין בילסקי. המצאה צריכה להיות, בעיקרה, רעיון מסויים (להבדיל מרעיון אבסטרקטי). מבחני עזר יכולים לסייע בזיהויים של רעיונות אבסטרקטים ובהבדלתם מהרעיונות המסויימים.
פועל יוצא, גם בקנדה ממשיכים להעניק פטנטים על תוכנה ועל שיטות לעשיית עסקים.
בית המשפט החזיר את התיק לבחינה על ידי הרשויות המוסמכות, בכדי שיבחנו האם ראוי להעניק פטנט גם לאור דרישות החוק האחרות (ובעיקרן, חדשנות והתקדמות המצאתית).
(מקור: Patently-O)
0

דו"ח מצב הבחינה – אוקטובר 2010

רשות הפטנטים פרסמה היום, כהרגלה, את דוח מצב הבחינה.

הדו"ח מציין מהו תאריך הגשת הבקשה המוקדמת ביותר שתיבחן במהלך החודש הקרוב, לפי סיווגי ההמצאות. כלומר, ניתן להבין מהו התור של כל מחלקה ומחלקה, באמת מידה של חודשים.
תמצית הדברים היא כזו:
  • בתחום ביוטכנולוגיה – תור בן 32 חודשים.
  • בתחומי מכניקה מסויימים- תור בן 34 חודשים (התחום מוגדר כך:מכניקה – התקני בניה/טקסטיל/מזגנים ומשאבות)
  • בתחומי הפיזיקה – תור בן 36 חודשים.
  • בתחומי מכניקה אחרים- תור בן 37 חודשים (התחום מוגדר כך: מכניקה – התקנים לחיתוך/כרסום/ציפוי וניקוי/תעבורה/שיטות עסקיות/מערכות התראה ומערכות תצוגה/ ננוטכנולוגיה/MEMS)
  • בתחומי אלקטרוניקה ומכשור רפואי – תור בן 37 חודשים.
  • בתחום הפארמה – תור בן 46 חודשים.
  • בתחומי התקשורת והמחשבים – תור בן 47 חודשים.
  • בתחום הכימיה – תור בן 58 חודשים.
הדו"ח מפורט בהרבה והוא כולל גם תת-תחומים לפי סיווגים בינלואמיים (IPC)
0

מבוא התביעה: מגביל או לא מגביל?!

איזו משמעות, אם בכלל, ראוי לתת לאלמנטים המופיעים במבוא של תביעה של פטנט? – זו השאלה שנשאלה ערכאת הערעור של בית המשפט הפדראלי בעניין American Medical Systems, Inc. v. Biolitec, Inc. (Fed. Cir. 2010).

כזכור, תביעות הפטנט (המכונות Claims בלעז) מגדירות את היקף המונופולין שניתן לבעל הפטנט. ברם, לא כל חלקי התביעה זהים. כלל, תביעה הינה משפט אחד ארוך, המתחיל באות גדולה בתחילתו ומסתיים בנקודה בסופו, ככל שאר המשפטים בשפה האנגלית. תחילתה של התביעה במבוא ובו הצגה של המחלקה אליה משתייכת התביעה.
סעיף 101 קובע:
Whoever invents or discovers any new and useful process, machine, manufacture, or composition of matter, or any new and useful improvement thereof, may obtain a patent therefor, subject to the conditions and requirements of this title.
סעיף זה מגדיר מחלקות של סוגי המצאות בהן המחוקק האמריקאי מכיר לשם קבלת פטנט. מחלקות אלו הן: תהליך (process), מכונה (machine), תוצר (manufacture) או הרכב חומרים (composition of matte). בתחילתה של תביעה מופיע המבוא – Preamble בלעז ובו מוצגת ההמצאה ממעוף הציפור.

כך למשל, בפטנט על תוכנה יכול שהתביעה תיפתח במבוא הקובע: עניין לנו בתהליך לעיבוד תמונה. תביעה אחרת יכול שתתיחס למערכת לעיבוד תמונה הכוללת מעבד וזיכרון שעל גביו מוטבעות הוראות למעבד. תביעה שלישית יכול שתדבר בתוצר תוכנה. לעיבוד תמונה. המבוא, אם כן, מתייחס לקטגוריה של ההמצאה הנתבעת (ראו גם, דיון במונח המצאת תוכנה).
בתי משפט התחבטו בשאלה האם אלמנטים המופיעים במבוא משפיעים על היקף התביעה או שמא הם רק מגדירים את המחלקה הרלוונטית להמצאה. כך למשל בשלוש הדוגמאות שהבאתי מעלה הגדרתי כי השיטה, המערכת או התוצר נועדו לצורך מסוים – עיבוד תמונה. ברם, מה ייקרה אם ההמצאה שלי ניתנת ליישום מעשי גם לצרכים אחרים? ניקח כדוגמה את המערכת – מה ייקרה אם אותה מערכת, כפי שהיא מתוארת בשאר האלמנטים המופיעים בתביעה, ניתנת לשימוש גם ביישומים אחרים – האם אז מדובר בהפרת הפטנט או לאו?
בית המשפט האמריקאי הכריע כבר בעבר כי על דרך הכלל, המבוא אינו מגביל את היקף המונופולין. עם זאת, במקרים בהם המבוא מאזכר אלמנט מבני או צעד שהם מהותיים להמצאתי או שהוא נדרש בכדי להפיח רוח חיים בתביעה, המבוא עשוי לצמצם את היקף הפטנט.
כאשר המבוא אינו אלא מציין בשנית אלמנטים שממילא מופיעים בשאר חלקי התביעה, אין מדובר בלימיטציה נוספת שצריכה להיבחן בשאלות של הפרת פטנט ושל תקפות הפטנט.
במקרה הנוכחי, נקבע, בדעת רוב, כי המבוא לא ציין אלא שם תיאורי-דיסקפרטיבי של ההמצאה אשר מתוארת במלואה בגוף התביעה. כיוון שכך, התביעה אינה מוגבלת על ידי האלמנט שהופיע במבוא.
השופט דייק, בדעת מיעוט, הציע כי הגיעה העת שבית המשפט יהפוך את ההלכות הישנות ויכניס וודאות למערכת הפטנטים. לשיטתו, אין כל יתרון באפשרות שניתנת למבקש פטנט להכניס אלמנטים לתביעה ולאחר מכן להתעלם מהם. ההגינות מחייבת כי בעל הפטנט ייתפס במילתו – והרי התביעות אינן אלא תיאורו שלו את ההמצאה – ויהיה מחוייב למילים אותן רשם מלכתחילה.
לטעמי, אגב, דעתו של השופט דייק נכונה וממצה. עם זאת, ראוי לציין כי במידה ומבקש הפטנט יתלה, במהלך הבחינה, על אלמנט המופיע במבוא בכדי להראות נקודת חדשנות למול הידע הקודם, אזי הוא ממילא יהיה מושתק מלהעלות טענה כי לאלמנט זה אין משמעות לאחר מכן.
הערה נוספת – לעיתים דווקא בעל הפטנט יבקש להוסיף לימיטציות בכדי לצמצם את היקף הפטנט. תופעה זו מתרחשת כאשר מתמקדים בשאלה התקפות (validity) של הפטנט. במקרה כזה, בעל הפטנט ייטען לפרשנות מצמצמת של היקף הפטנט בכדי שהידע הקודם לא ייפול בתוך הגדרת התביעה. אף שאני סבור כי אין לדעת באיזה צד יימצא עצמו בעל הפטנט – בצד המעוניין בצימצום או בצד המעוניין בהרחבה – ראוי כי התשובה תהיה ודאית מלכתחילה. כיוון שכך, ולאור העובדה שהמבקש או אשר כותב את תביעותיו, מוטב היה לו המבוא היה מחייב.
0

עוד תיק פטנטים בעליון האמריקאי

חם מהתנור.

בית המשפט העליון האמריקאי הודיע היום כי הוא יישמע תיק פטנטים נוסף. בניגוד לעניין בילסקי, שם נדונו השאלה בדבר האפשרות לקבל פטנט על תוכנה ועל שיטה עיסקית, הנושא הפעם מתמקד דווקא באמות המידה הרלוונטיות למפרים.

בהכרעתו בעניין SEB S.A. v. MONTGOMERY WARD & CO., INC., קבע בית המשפט הפדראלי לערעורים כי בכדי לעודד הפרה של אחר, אין צורך בידיעה ממשית אודות הפטנט המופר. בית המשפט הסתפק באמת מידה מופחתת של "עצימת עיניים" לסיכון זה (deliberate indifference of a known risk).
בניגוד לחוק הישראלי, החוק האמריקאי, בסעיף 271, מגדיר מפורשות כי עידוד אחר להפר פטנט מהווה עוולה:
(b) Whoever actively induces infringement of a patent shall be liable as an infringer.
עד הפסיקה האחרונה, בתי המשפט קבעו אחריות רק לאחר קביעה עובדתית כי מי שעודד את ההפרה היה מודה לקיומו של הפטנט. בית המשפט העליון החליט כעת לבחון בעצמו סוגיה זו בכדי לפתח את הדין כרצונו.
(מקור: SCOTUSblog)
עדכון: אפשר למצוא דיווח ממצא בבלוג Patently-O. פוסט אורח מעניין מתייחס לסוגיה של "יסוד נפשי" בהפרות בעידוד הפרות פטנט.
0

זהירות! הארכת מועדים בגלל פגרה בישראל, לא בהכרח תכובד בארה"ב

רשם הפטנטים הישראלי הפיץ החלטה של משרד הפטנטים האמריקאי הנוגעת לתאריכי דין קדימה של שלב לאומי לבקשת PCT.
סיפור המעשה, בקצרה, הוא זה. בקשת פטנט פרוביזונאל (provisional) הוגשה בארצות הברית. על פי אמנת פריס ניתן להגיש בקשות מקבילות לבקשת הפטנט תוך 12 חודשים. רצה הגורל והתאריך הרלוונטי נפל בפגרת סוכות, שעה שמשרד הפטנטים הישראלי סגור. מיד עם סיומה של הפגרה, הוגשה בקשה בינלאומית, בקשת PCT, תוך שימוש במשרד הישראלי כמשרד המקבל (RO). על סמך בקשת ה-PCT הוגש שלב לאומי בארצות הברית.
רשם הפטנטים האמריקאי סירב להכיר בתביעת דין הקדימה לתאריך של הבקשת הפרוביזונאל. המשמעות היא שהתאריך הרלוונטי לצורך חדשנות והתקדמות המצאתית הוא שנה ומספר ימים מאוחר יותר מתאריך הבקשה הפרוביזורית.
החלטה זו של הרשם התקבלה על אף שאמנת ה-PCT מאפשרת הארכות מועד במצב שבו המשרד המקבל, רשות הפטנטים הישראלית בדוגמה זו, אינו פעיל (PCT Rule 80.5). הסיבה לכך היא דווקא הוראה אחרת באמנת ה-PCT – PCT Article 8. לפי הוראה זו של האמנה, במקרה שבו בקשת ה-PCT נסמכת על בקשת פטנט מאותה מדינה בה מתבקש השלב הלאומי, יחולו הוראות אותה המדינה כלשונן. ההיגיון בהוראה זו ברור – האמנה לא נועדה לעקוף את הוראות הדין המקומי אלא לאפשר הגשה מאוחרת במדינות נוספות. נוכח הוראה זו, הארכת המועדים נקבעת לפי הדין האמריקאי. לא במפתיע, פגרת סוכות (ואף יום שישי) אינם נלקחים בחשבון בדין האמריקאי. הארכת מועדים שם ניתנת כאשר משרד הפטנטים האמריקאי סגור (כלומר בחופשות ובימים שבת וראשון).
אז מה המסקנה כאן?
ראשית, המקרה הזה אינו כה יוצא דופן. הרבה ממציאים ישראלים בוחרים בשיטה זו של הגשת בקשת פרוביזיונאל בארצות הברית תחילה, ולאחר מכן הגשתה של בקשת PCT וירידה לשלב לאומי בארצות הברית (ואולי מדינות נוספות) בבוא העת. כלומר, ראוי להיות ערים לכך שבמקרים כאלו – הדין החל על השלב הלאומי בארה"ב הוא האמריקאי בלבד. ממציאים לא יזכו בהנחות במועדי ההגשה כיוון שבחרו להיעזר במערכת ה-PCT.
שנית, אם מגיעים למצב כזה, כדאי להשתמש במשרד האמריקאי כמשרד מקבל או לחלופין להגיש ישירות למשרד המרכזי (International Bureau). בצורה כזו, העובדה שהמשרד הישראלי סגור לא תגרום לאיבוד דין הקדימה.
שלישית, וכמו תמיד, מומלץ שלא להגיע לרגע האחרון. תאריכים הם עניין חשוב בדיני פטנטים. לפיספוס של תאריך יכולה להיות השפעה מכרעת. מי שממתין לרגע האחרון, עשוי למצוא עצמו ללא פטנט בסופו של יום.
0

אמת המידה הראייתית להוכחת חוסר תקפות של פטנט – עתירה חדשה של מיקרוסופט

לפני כחודש עתרה מיקרוסופט בפני בית המשפט העליון כי יכריע בשאלה משפטית הנוגעת לתיק שלה כנגד i4i. בתביעה ההיא, כזכור, מיקרוסופט נחלה מפלה כואבת והחברה הקנדית הקטנה זכתה בפסק דין של כ-240 מיליון דולר כמו גם צו מניעה שאסר ואוסר על מיקרוסופט להמשיך להפיץ תוכנת Word המממשת את הפטנט.

מיקרוסופט הפסידה גם בהליך הערעור בפני בית המשפט לערעורים הפדראלי (Federal Circuit). כעת, המוצא היחיד שנותר בפניה הוא להגיש עתירה לבית המשפט העליון כדי שישמע את התיק שלה. כך היא אכן עשתה.

אנחנו בתור ישראלים רגילים שדברים נידונים בפני בית המשפט העליון מדי יום, אך בארצות הברית המצב שונה. בניגוד לבית המשפט העליון הישראלי ששומע כ-15,000 תיקים בשנה (!), מקבילו האמריקאי שומע כ-80 תיקים בלבד. לבית המשפט העליון האמריקאי יש את הפררוגטיבה לבחור את התיקים אותם הוא מעוניין לשמוע, והוא עושה זאת ללא כל מבחן פורמאלי כלשהו – ברצותו ישמע את התיק וברצותו ידחה אותו.
כאמור, מיקרוסופט הגישה עתירה שכזו ובה היא מבקשת כי בית המשפט העליון ישמע את התיק שלה. בפרט, היא מבקשת כי בית המשפט העליון יבחן שאלה אחת שעלתה והוכרעה על ידי ערכאת הערעור – מהו הרף הראייתי הנדרש לשם קביעה כי פטנט אינו תקף.
ערכאת הערעור קבעה כי אמת המידה היא של ראיות ברמה מובהקת (Clear and Convincing) ואילו מיקרוסופט מבקשת כי הרף יונמך ויהיה מאזן ההסתברויות הרגיל באזרחי. אין זו הפעם הראשונה שמיקרוסופט עותרת עם בקשה כזו. גם לאחר שהפסידה בתיק של z4 – ונפסקו כנגדה פיצויים בסך מאה מיליון דולר – היא הגישה עתירה דומה. אך לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה, היא חזרה בה מהעתירה.
בחודש האחרון הוגשו לא פחות מ-11 כתבי טענות מטעם "ידידי בית המשפט" (Amicus briefs) המצדדים בעמדתה של מיקרוסופט. בין המצדדים, טבע, גוגל, HP, אפל, EFF, אינטל, פייסבוק, יאהו ועוד.
אז מה הסיכוי שבית המשפט העליון יבחר לשמוע את התיק? כנראה שלא גדולים. מבחינה סטטיסטית הסיכוי הוא ברמה של שברי האחוז.
עם זאת, מצאתי לנכון כן לפרסם את הפוסט הזה, ודווקא מסיבה אחרת. מסתבר שבעיתונות הישראלית לא כל כך הבינו במה מדובר. כלכליסט פרסם כי "מיקרוסופט בראש קואליציה נגד פטנטים בתוכנה". ובכן, אומנם במקרה הספציפי הזה הפטנט שבנדון הוא באמת פטנט תוכנה, אך הטענה המשפטית אינה קשורה ולו בצורה עקיפה לפטנטי תוכנה. הטענות של מיקרוסופט נוגעות לכל הפטנטים באשר הם. אין זו הפעם הראשונה שבה אני סובר כי אנשים מפנים כנגד פטנטים על תוכנה ביקורת כללית כנגד פטנטים.
ועוד אנקדוטה לסיום. ההיגיון בכך שאמת המידה הראייתית לביטול פטנט הינה גבוהה יותר ממאזן ההסתברויות נובע מכך שהפטנט נבחן ואושר על ידי רשות מנהלית – משרד הפטנטים. במקרה של מיקרוסופט, כפי שגם קורה לא אחת, הידע הקודם שעליו התבססה מיקרוסופט לא נבחן על ידי אותה רשות מנהלית. כיוון שכך, נטען, אין הצדקה כי הרף הראייתי יהיה כה גבוה. בישראל, אגב, הדין הוא עם מיקרוסופט, באשר נטל ההוכחה מוטל אומנם על הצד הטוען לחוסר התקפות, אך הנטל הראייתי הינו זהה.
אם טענה של מיקרוסופט תתקבל, לטעמי, תהינה שתי השלכות משמעותיות: האחת, השימוש בהליך Reexamination עשוי לפחות; והשנייה, הסתמכות יתרה על ניצול ההמצאה בפומבי תחת פרסומים ופטנטים.
באשר לנקודה הראשונה. כזכור, הליך Reexamination הוא הליך שבו מביאים בפני רשם הפטנטים שאלות חדשות לגבי הפטנטביליות של פטנט שכבר ניתן. בפרט, הפטנט של i4i צלח הליך שכזה, לאחר שמיקרוסופט יזמה את ההליך. כיום, יש שימוש מאסיבי בהליך זה במהלך ליטיגציה של פטנטים, במיוחד של נתבעים החוששים כי המושבעים לא יבינו את הטכנולוגיה שמאחורי ההמצאה ויבחרו לסמוך על כך שהממשלה הפדראלית עשתה מלאכתה נאמנה כאשר הפטנט אושר. אולם, אם טענתה של מיקרוסופט תתקבל, המשמעות היא שבעל דין שבוחר ללכת בנתיב ה-Reexamination למעשה פוגע בסיכוייו לצלוח בטענה זו בבית המשפט אם הטענה תדחה על ידי רשם הפטנטים.
באשר לנקודה השנייה – לא כל סוגי הידע הקודם נבחנים בפועל על ידי רשם הפטנטים. כך למשל, הרשם אינו מחפש הרצאות והצגות פומביות אלא מתמקד בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מכך, לא ניתן להביא בפני הרשם פריטי ידע קודמים מסוימים לבחינה. כך לדוגמה, טענה כי בעל הפטנט השתמש בפומבי באב-טיפוס שמנצל את ההמצאה לא תישמע על ידי הרשם. כיוון שכך, מי שמבקש לבטל פטנט יתמקד באיתור פריטי ידע קודם מסוימים ולא רק בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מזאת, בעל הפטנט יהיה מנוע מלהביא את הפריטים האלה – גם אם יובאו לידיעתו – בפני רשם הפטנטים. מילים אחרות, במלחמה על תקפות הפטנטים הנשקים יתפלגו בין הרובים לבין התותחים.
0

אפל ונוקיה: סכסוך חוצה גבולות

היום מתברר שאפל החליטה לגרור את נוקיה לבית משפט גם בבריטניה בגין הפרת פטנטים. כזכור, אפל ונוקיה מנהלות הליכי תביעה הדדיים (ראו גם כאן וכאן) בערכאות השונות בארצות הברית. אפל היא הראשונה לגרור את הסכסוכים בין החברות אל מחוץ לאדמת ארצות הברית.

פטנט הינה זכות טריטוראלית ולכן התביעות במדינות השונות ממילא מסתמכות על פטנטים שונים (אף אם מקבילים). משכך, התוצאה בהליך אחד – אין בה כדי להשפיע (לפחות לא פורמאלית) על תוצאות ההליך האחר.
0

מחקר חדש: רישום פטנטים בשלב ראשוני – אינדיקציה להצלחת הסטארט-אפ

מחקר אמפירי חדש שנערך על ידי שני פרופסורים למימון בחן את ההשלכות של רישום פטנטים על חברות הממומנות על ידי קרנות הון סיכון. המחקר בחן נתונים משלהי שנות ה-70 ועד שנת 2005 והתמקד במשמעות האיתות שמועבר בין הסטארט-אפיסטים לבין אנשי הון הסיכון (VC).

החוקרים הגיעו למסקנה שרישום הפטנטים בטרם ישנה השקעה של הון סיכון במיזם משמש לאיתות בדבר איכות המיזם. התורה הכלכלית גורסת שכאשר ישנו א-סימטריה במידע, בכדי להימנע מכשלי שוק (דוגמת שוק הלימונים של אקרלוף), על הפרטים למזער את פערי המידע. פתרון אפשרי אחד הוא לאותת לצד השני ולהעביר לו מידע. האיתות יכול לכלול ביצוע פעולות שהן אינדיקטיביות לאיכויות ולמידע שאותו רוצים להעביר. כך למשל, תואר ראשון בממוצע 85 יכול להיתפס כאיתות למעסיקים שבעל התעודה עשוי להיות עובד איכותי.
בין היתר, נמצא כי בסטארט-אפים שבהם רישום הפטנטים נעשה בטרם גיוס הון הסיכון, הסיכוי ל-IPO (הצעה ראשונית לציבור) מוצלח גבוה יותר. כמו-כן, מיזמים שפועלים לרישום פטנט בעצמם מושכים השקעות גדולות יותר מקרנות הון הסיכון בכל שלבי גיוס הממון – ולא רק בשלב הגיוס הראשוני.
מילים אחרות – רישום מוקדם של פטנט בטרם גיוס ההון מהווה אינדיקציה להצלחה עתידית של הסטארט-אפ. משכך, החוקרים סבורים כי מדובר בפעולת איתות איכותית ומומלצת בכדי להקטין את פערי המידע.
נדמה לי שכל מי שמכיר את התנהלות התעשייה מבין שרישום הפטנטים נעשה פעמים רבות בשביל לשלוח מסר חיובי למשקיעים פוטנציאליים. התוצאות המעניינות מבחינתי הן דווקא אלו המוצאות קשר בין פעולת הרישום לבין הנפקה מוצלחת בסופו של יום. כלומר, בסופו של יום, האיתות הזה איכותי. יכול להיות שהדבר גם נובע מהעלויות הגבוהות של הליך רישום הפטנטי הראשוני – בדומה למתן אחריות לתקופה ארוכה – עלותו הגבוהה של האיתות מפחיתה את הסיכוי שמי שהאיתות אינו רלוונטי לגביו ישקיע את כספו בשליחת האיתות.
לינק למאמר.
תגיות:
0

התאמת תקופת הפטנט – האם ה-USPTO עדיין טועה בחישוב?

אחרי שבסוף 2009 ערכאת הערעור הפדראלית קבעה כי משרד הפטנטים האמריקאי שגה בחישוב תקופת התאמה לפטנטים, נראה שעניין זה לא לובן סופית.

פרופ' קרואצ' מבלוג Patently-O מדווח על בעיה חדשה-ישנה שצצה לעניין תקופת ההתאמה.
הקדמה קצרה: בניגוד לדין האמריקאי הישן, אז היתה הזכות קצרה יותר (17 שנה) אך היא תקופת ההגנה נספרה ממועד קבלת הפטנט, היום המועד הרלוונטי הוא יום הגשת הבקשה לפטנט. משמע, שבמקרים מסוימים הליכי בחינה ארוכים של הבקשה עשויים לגזול מהזמן שבו לבעל הפטנט יש מונופולין בגין המצאתו.
המחוקק האמריקאי היה ער לקושי זה והוא ניסה לצמצם את הפגיעה בבעל ההמצאה בקובעו כי עיכובים מסוימים בבחינת הבקשה שאינם בשליטת המבקש לא יפגעו בתקופת הפטנט. התחשיב מקזז מתקופה זו עיכובים להם גרם המבקש (שהרי אם המבקש גרם לעיכובים נוספים, אין לו להלין על עיכובים מאת הרשות), ובסופו נקבעת תקופת התאמה לפטנט – Patent Term Adjustment – המתווספת לעשרים השנים מיום הגשת הבקשה.
אז על מה מלינים כעת? כאשר מוגש ערעור על החלטת בוחן פטנטים, עובר זמן מיום ההגשה ועד היום בו התיק נפתח בערכאה המתאימה (BPAI). בתקופה זו, הבוחן רואה את הערעור ופעמים רבות מחליט לחזור בו מהדחייה המקורית ולהמשיך בהליך הבחינה. עם זאת, תקופת העיכוב הזו אינה נספרת במניין הימים המתווספים לתקופת הפטנט.
1

נחתם הסכם להפיכת רשות הפטנטים הישראלית למרכז בחינה בינלאומי של WIPO

ארגון WIPO הכיר רשמית בישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי לצורך מנגנון ה-PCT. ההכרה אומנם אינה מפתיעה – דיווחתי עליה בעבר ובישראל אף החלו בהליכי חקיקה מתאימים. עם זאת, ישראל כעת מצטרפת לרשימה אקסלוסיבית של 15 מדינות שבהן מתקיימים הליכי הבחינה הבינלאומית.

אין ספק כי מדובר בהכרה בינלאומית באיכותו של משרד הפטנטים הישראלי וביכולתו של המשרד לערוך חיפוש פטנטים איכותי ולייצר דוחות חיפוש ובחינה ברמה גבוהה.
במסגרת חתימת ההסכם עם WIPO, התחייב המשרד למספר דרישות סף, וביניהן מצבת כוח אדם של לפחות 100 בוחני פטנטים. מימון לתוספת כוח האדם סביר שיימצא באגרות שהמשרד יגבה בגין שירותיו החדשים. כמו כן, המשרד התחייב גם לשמור תיעוד של הליך חיפוש הפטנטים, תיעוד שסביר שישמר גם בפעולת הבחינה של הבקשות הישראליות. תיעוד זה צפוי לייעל את יכולתו של הציבור לבחון את תקפותם של פטנטים קיימים.
ותודה לעו"ד תומר אפלדורף על ההפנייה.
0

תביעות הפרה חדשות

תביעות הפרת פטנט חדשות שהוגשו לאחרונה בארצות הברית, בקצרה:

  • אפל תובעת יצרנית של עזרים ל-iPod בגין הפרת פטנטים ומדגמים. עיקר התביעה מתייחסת למחברים (connectors) הקנייניים של אפל ואשר בהם היצרנית, מטבע הדברים, משתמשת. התביעה הוגשה בבית המשפט הפדרלי של המחוז הצפוני של קליפורניה. הפטנטים והמדגמים הרלוונטיים הם: פטנט 7,517,222, פטנט 7,627,343, פטנט 7,751,853, פטנט 7,783,070, מדגם D618,189, מדגם D588,545. (מקור)
  • חברת BackWeb הישראלית הגישה לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה תביעות נגד HP ו-IBM בגין הפרת פטנטים. נטען כי פטנט 5,913,040, פטנט 6,317,789, פטנט 6,539,429, ופטנט 6,374,289 מופרים על ידי ענקיות התוכנה. (מקור)
  • CommScope, חברת תשתיות תקשורת, תובעת את BoreFlex בגין הפרת פטנט 7,279,643. התביעה הוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז האמצעי של ג'ורג'יה. (מקור)
  • פרונובה תובעת את טבע וחברה נוספת בגין הפרת פטנט בבית המשפט הפדרלי המחוזי בדלאוור. נטען כי פטנט 7,732,488 הופר. (מקור)
0

פסיקה: ניהול שגוי של הליכי בחינה עשוי לשלול את כשירות ההמצאה לפטנט

לעיתים פעולותיו של ממציא ושל עורך הפטנטים שלו עשויות לשלול את כשירות המצאתו לפטנט. כך היה בעניינם המצאתם של ד"ר עודד כפרי וחברת וואירקום קומיוניקיישנס בע"מ.

בקשת פטנט הוגשה בישראל בגין ההמצאה ביום 16.04.00. במקביל להליך הבחינה בישראל, הוגשה גם בקשת פטנט בינלאומית (PCT), אשר פורסמה ביום 25.01.01. לכאורה, כיוון שהבקשה הוגשה בישראל לפני פרסום בקשת ה-PCT, לא היה בבקשה זו כדי לפגוע בכשירות ההמצאה לפטנט, אך תיקון שנעשה בפירוט בקשת הפטנט הישראלית הפך את התמונה. ביום 21.07.05 תיקנו המבקשים את בקשתם הישראלית וזאת בהתאם לשינויים שבוצעו בבקשות מקבילות לה, ובין היתר בבקשת ה-PCT. המתנגדת בעניין זה, קומברס, הצביעה על תיקון זה כתיקון מהותי. רשם הפטנטים קיבל את הטענה, ומשמעותה – לפי הוראות סעיף 23 לחוק הפטנטים – שינוי התאריך הקובע לעניין חדשנות והתקדמות המצאתית. מכאן שמאחר ובקשת ה-PCT המתארת את ההמצאה כפי שנתבעה בסופו של יום פורסמה לפני התאריך הקובע, הרי שמדובר בפרסום ידע קודם השולל את חדשנות ההמצאה.
רשם הפטנטים העיר על הדרך הנכונה בה היה על המבקשים לפעול:
"כדי למנוע מצב בו הפרסום הבינלאומי שולל את החידוש של הבקשה המתוקנת, היה על המבקש לתקן את הפירוט של הבקשה הישראלית מייד עם הגשת בקשת ה-PCT הכוללת את היישומים החדשים. אמנם היה בתיקון כזה לשנות את תאריך הבקשה הישראלית של התוספות המהותיות, אך לא היה בפרסום של הבקשה הבינלאומית כדי לשלול את החידוש".
עם זאת, ומעבר לנדרש, רשם הפטנטים הוסיף וקבע כי נוכח מוצר של המתנגדת – מערכת הטריילוג – אשר הופץ ביחד עם חוברת הוראות בטרם הוגשה הבקשה הישראלית, הרי שההמצאה שתבעה הבקשה הישראלית נעדרה חידוש אף במועד זה. לעניין זה, הביאה המתנגדת שני עדים שהצהירו לעניין העובדות הרלוונטיות, ואילו המבקשים – אשר לא היו מיוצגים בהליך זה באותו שלב – לא הביאו כל עדות מטעמם, ואף לא חקרו את עדי המתנגדת על גרסתם. במצב דברים זה, נוכח קיומה של גרסה עובדתית אחת בלבד, אשר על פניה תאמה את העובדות הכתובות, התקבלה זו כלשונה. משכך, קיבל רשם הפטנטים את עמדתה של המתנגדת באשר לטענה כי מערכת הטריילוג שוללת את חדשנות ההמצאה שנתבעה.
רשם הפטנטים קיבל את ההתנגדות ודחה את הבקשה לפטנט. בנוסף, נפסקו לטובת המתנגדת הוצאות בסך 25,000 ש"ח.
גילוי נאות: החתום מטה ייצג את המתנגדת בהליך זה (ביחד עם עו"ד אגמון ועו"ד ראב"ד ממשרד סורוקר-אגמון). האמור בפוסט זה מתבסס כולו על החלטת כבוד רשם הפטנטים כפי שפורסמה.
0

תביעה חדשה נגד גוגל בגין הפרת פטנט והפעם – שירותי המפה שלה על הכוונת

האם גוגל שוב פעם בצרה? אחרי התביעות של זירוקס ושל אורקל, נפתחה מולה חזית חדשה בעולם הפטנטים.

הפעם חברת SkyHook תובעת אותה, בשתי תביעות נפרדות. התביעה הראשונה, בגין הפרה של לא פחות מארבעה פטנטים בשירות Google Maps. התביעה השנייה, תביעה מסחרית בעיקרה, מתבססת על עוולה מסחרית. לטענת SkyHook, גוגל גרמה לה הפסדים כספיים ניכרים ביחסים בינה לבין מוטורולה כאשר הפעילה את כוחה בכדי שמוטורולה תפסיק להשתמש בתוצריה של SkyHook.
ההפרדה לשתי תביעות נובעת מכך שהדין השולט על הפטנטים בארצות הברית הוא דין פדראלי ואילו הדין המסחרי הינו דין מדינתי (אף אם אחיד למדי).
(מקור Cnet)
0

דו"ח חדש של WIPO קובע: השפעות המשבר על חדשנות ודרישה ל-IP ניכרות, אך ההתאוששות בפתח

דו"ח חדש של WIPO מנתח סטטיסטיקות הנוגעות להגשות של פטנטים, מדגמים וסימני מסחר מהשנים האחרונות. מחברי הדו"ח טוענים שניכרה ירידה משמעותית בביקוש לזכויות קניין רוחני בשנים 2008-2009 וזאת על רקע משבר הכלכלי הגלובלי שהעולם חווה בשנים אלו. עם זאת, לפי הדו"ח, ישנם אינדיקטורים לכך שההתאוששות מהשפעות המשבר בתחום זה החלה השנה.

דו"ח זה מחזק ממצאים מדו"ח קודם בדבר הקיטון בפעילות בתחומי הקניין הרוחני בעקבות המשבר.
לעניין תחומי ההמצאות, הדו"ח מציין גידול של כמעט 600% בתחום האנרגיה לעומת שנת 2000. בשנת 2009 הוגשו קרוב ל-3,500 בבקשות PCT בגין המצאות בנושאים של תאי דלק, אנרגיה סולארית, שימוש באנרגית רוח ובאנרגיה גאותרמית, וזאת לעומת כ-600 בלבד בשנת 2000. המצאות ממין אלו מתומרצות, כזכור, במספר משרדי פטנטים כמו משרד הפטנטים הישראלי והאמריקאי.
0

פסיקה: שימוש בסימן מסחר לא מוכר לתיאור ההמצאה – ייתכן שאינו עומד בדרישת ה-Best Mode

דיני הפטנטים האמריקאים דורשים כי ממציאים יחשפו במסגרת בקשת הפטנט שלהם את הדרך הטובה ביותר הידועה להם לנצל את ההמצאה. דרישה זו, המכונה Best Mode, מחייבת כי בכל הקשור לתביעות הפטנט, הבקשה תפרט את הצורה המועדפת, ככל שיש כזו, על מבקש הבקשה לנצל אותה. בעוד שישנה דרישה לחשוף את דרך הניצול המיטבית, אין כל דרישה להצביע עליה מפורשות ודי כי הבקשה תכלול גם אותה כאחת משלל אפשרויות שמתוארות.

במקרה שהובא לפתחה של ערכאת הערעור בארצות הברית, דובר בפטנט בייצור Rubber Mulch. שם, למבקשת הפטנט היתה שיטה אחת מועדפת לצביעת הגומי – תוך שימוש במערכת VISICHROME, והיא אף הצהירה על כך מפורשות בפירוט הפטנט. למרבה הצער, מערכת VISICHROME אינו שם סטנדרטי, ולמעשה מדובר היה בסימן מסחר שבו המבקשת התכוונה להשתמש, אך בסופו של יום לא השתמשה. במצב דברים זה, נטען, כי המבקשת הסתירה את פרטי דרך הניצול המיטבית של המצאתה.
בית המשפט המחוזי קיבל טענה זו וקבע, במסגרת Summary Judgement, כי הפטנט אינו תקף נוכח פגם זה.
ערכאת הערעור הפכה החלטה זו וקבעה כי ישנן עובדות שעשויות לאפשר למושבעים לקבוע אחרת. לעניין זה, בית המשפט הצביע על כך שבזמן הגשת הבקשה, איש מקצוע מהשורה עשוי היה לקשר בין השם VISICHROME לבין המוצר הרלוונטי וזאת לאור העובדה שלפחות במקרה אחד התייחס אחד ממנהלי מבקשת הפטנט למוצר בשם זה. כיוון שכך, נקבע, כי השאלה האם השימוש בשם זה מהווה הסתרה אובייקטיבית של דרך הניצול המיטבית דורשת בירור עובדתי, ומשכך עליה להיעשות על ידי המושבעים.
בשורה התחתונה, הליך זה מלמד כי בעת כתיבת הבקשה לפטנט מומלץ להשתמש בשמות המוצרים עצמם ולא בסימני המסחר המוכרים לנו היום. כך למשל, עדיף להתייחס למעבד תמלילים מאשר לתוכנת Word של Microsoft. דוגמה נוספת, עדיף להתייחס לתרופה קופולימר-1 על פני שימוש בשם המסחרי והמוכר של חברת טבע – הקופקסון. בנוסף להיותה של צורה תיאורית זו רחבה וכללית יותר, היא גם מייתרת את החשש שבעל מקצוע מיומן לא יוכל להבין כיצד לנצל את ההמצאה. בעוד ששם מסחרי יכול להיות מוכר לממציא, יתכן כי בעל המקצוע הסביר מהתחום הרלוונטי לא יכיר אותו.
0

בקרוב: חיפוש במאגרים הסיניים באנגלית

משרדי הפטנטים האירופאי (EPO) והסיני (SIPO) הודיעו על שיתוף פעולה ביניהם במטרה להפוך את הפרסומים הסיניים לנגישים יותר לקהל קורא האנגלית. המשרדים מקדמים פרוייקט של תרגום אוטומטי מאנגלית לסינית ומסינית לאנגלית, כך שניתן יהיה לערוך חיפושים אחר מילות מפתח אנגליות גם במסמכים סיניים, ולהפך. בצורה זו, חיפוש בשפה אחת יאפשר מציאתם של פטנטים ובקשות לפטנט בשפה אחרת.

היוזמה הזו מתווספת על השירות של WIPO שמאפשר חיפוש במספר שפות בו-זמנית. נכון להיום, השירות של WIPO מאפשר חיפוש במאגרים באנגלית, בצרפתית, בגרמנית, בספרדית וביפנית באמצעות שאילתא בודדת.
0

ה-USPTO הנפיק הנחיות חדשות באשר לבחינת התקדמות המצאתית לאור KSR

משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USPTO, פרסם בתחילת החודש הנחיות חדשות לבחינה האם המצאה הינה בעלת התקדמות המצאתית לפי הדין האמריקאי ולכן ראוי כי יינתן פטנט בגינה. על אף שאין מדובר בהנחית בעלות תוקף מחייב, הן חשובות משתי סיבות: הראשונה, הן מסכמות בתמצית את גוף הפסיקה בנושא זה לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין KSR. ההנחיות חשובות גם מסיבה נוספת: הבוחנים האמריקאים מונחים על ידי הכללים המוגדרים בהנחיות ובפועל הם יפעלו על פיהם.

הלכת KSR קבעה כי בכדי שהמצאה תהיה ברורה מאליה (ונעדרת התקדמות המצאתית) אין צורך להראות כי הרצינואל לחיבור שני פרטי ידע קודם נמצא בתוכם. בטרם הלכה זה, שלט מבחן Teaching-Suggestion-Motivation, או בקצרה TSM, ולפיו יש למצוא לימוד, רמיזה או מוטיבציה לאחד בין שני פרטי הידע הקודם מתוך עצמם. פסיקת ערכאת הערעור לאחר אותה החלטה קבעה בצורה קוזאיסטית וממקרה למקרה, כללים באשר לרצינואלים אפשריים לחיבור כאמור.
בסיומן של ההנחיות ניתן למצוא טבלה מסכמת של פסיקות ערכאת הערעור בעניין.
לינק להנחיות.
תגיות:
0

חדש: "לוח מחוונים" למדדי היעילות של ה-USPTO

משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USPTO, השיק מערכת ויזואליזציה להצגת מדדי היעילות שלו. התצוגה, כפי ששמה מעיד עליה, היא בצורת לוח שעוני מחוונים (Dashboard).

בנוסף למדדים המסורתיים בהם המשרד משתמש, נוספו ששה מדדים חדשים שנועדו לאבחן את זמן ההמתנה לקבלת פטנט בצורה ברורה יותר.

המדדים הישנים כללו את מדד ההמתנה הכולל (Tradional Total Pendency) וכן מדד ההמתנה עד לתחילת הבחינה המהותית של הבקשה (First Office Action Pendency)
מדד ההמתנה הכולל המסורתי מתייחס למספר החודשים שחולף בין הגשת בקשת הפטנט לבין סיום הטיפול בה. לעניין זה, מסיבות היסטוריות, דרישה של המבקש לסיבוב בחינה נוסף – RCE – נחשבת לסיום הטיפול בבקשה. הסיבה לכך, אגב, היא השיטה שהיתה קיימת לפני קיומו של ה-RCE, אז הוגשה בקשה חדשה ממש שכונתה CPA. המדד הישן ממשיך להיות מתוחזק בכדי לאפשר למשרד להעריך את השינוי במצבו ביחס לשנים עברו.
למדד זה נוסף מדד המשכלל בתוכו את הזמן שחולף בין ההגשה לבין סיום הטיפול בקשת פטנט, כולל טיפול בסיבובי בחינה נוספים (Traditional Total Pendency INCL. RCEs).
כמו כן, המשרד מפרסם מדד לזמן הממוצע שחולף לסיום הטיפול בבקשות שדרשו לפחות RCE אחד (Pendency of RCEs), מדד לגבי זמן הטיפול בבקשות המשך (Pendency of Continuation Applications), מדד לגבי זמן הטיפול בבקשות חלוקה (Pendency of Divisional Applications), מדד לגבי זמן הטיפול כאשר נדרשת החלטה שיפוטית של ה-BPAI (Pendency from Application Filing to Board Decision), ומדד המשערך את זמן הטיפול שהיה נדרש למשרד הפטנטים לסיים את הטיפול בכל הבקשות הקיימות במערכת לו לא היו נוספות בקשות חדשות (Inventory Position).
0

נדחה ניסיון תקיפה על הפטנטים של טבע על תרופת הקופקסון

בית המשפט הפדרלי של המחוז הדרומי בניו יורק דחה בקשה לפסק דין כי הפטנטים של טבע על תרופת הקופקסון, תרופת הדגל של טבע.

בארצות הברית, להבדיל מבישראל, שיטת המושבעים מחייבת הפרדה בין שאלות מסוגים שונים: שאלות משפטיות טהורות נדונות בפני השופט ואילו שאלות עובדתיות נדונות בפני המשובעים. לעיתים רבות, וכפי שקרה במקרה זה, אחד הצדדים מבקש כי בית המשפט יכריע עוד בטרם יובא העניין בפני המושבעים. לפי הדין האמריקאי, בקשה שכזו – המכונה בקשה לתמצית פסק דין (Summary Judgment) – תתקבל אם אין מחלוקת אמיתית באשר לעובדות הרלוונטיות ואם בית המשפט מקבל את הטענה המשפטית של מגיש הבקשה.
במקרה דנן, בית המשפט דחה את הבקשה, והעביר את ההכרעה לפתחם של המושבעים, לכשאלו יכונסו לשמוע את התיק.
תגיות: ,
0

פטנט אחד לשנה החדשה

פטנט אחד לשנה החדשה – שעון מעורר המדמה את תרועת השופר.

שנה טובה!
0

פטנט וגניבת עין – הגנה משלימה

זכויות קניין רוחני יכולות לדור בכיפה אחת ולתת הגנה משלימה לאספקטים שונים.

כך, יכול שינתן פטנט על תוכנה, וזאת על אף שקוד התוכנה יכול שהוא מוגנת בזכות יוצרים. בצורה דומה, זכות יוצרים יכולה להגן על תמונה מפני העתקה ואילו סימן מסחר יכול לתת הגנה על שימוש בתמונה או בגרסה דומה לה, לשם סימון טובין ושירותים. מדגם יכול להעניק הגנה על צורתו האסטית של מוצר ואילו פטנט יכול להעניק הגנה על אספקטים פונקציונאליים בו.
בעניין ע"א 2154/07 בריח נ' אבגים (מיום 5.9.2010) נדונו בבית המשפט העליון ערעוריהם של מתחרים בשוק המנעולים למסכי מחשב, ושם באלה לידי ביטוי היתרון הגלום בהגנה כפולה של שתי מערכות דינים משלימות.
לתובעים בהליך המקורי יש פטנט בגין מנעול שכזה, ואילו הנתבעים התחרו בהם ומכרו מנעול משל עצמם. אף שרבות העובדות הרלוונטיות, הטיבה לעשות כבוד השופטת מ' נאור בתימצותה את העניין לכדי פיסקה בודדת:
ראובן מייצר ומשווק מִתקן המשמש לקיבוע מסכי מחשב לשולחנות. שמעון – אשר משמש כסוכן מכירות של המוצר אותו מייצר ראובן – מתחיל לייצר בעצמו מִתקן דומה. ראובן פונה לבית המשפט על מנת למנוע את ייצור ושיווק המתקן המתחרה של שמעון וכן על מנת לדרוש פיצויים המגיעים לו, לטענתו. בית המשפט מונע את ייצור ושיווק המוצר המתחרה של שמעון ומעניק לראובן פיצויים. בתגובה, שמעון מכניס שינויים במוצרו ומתחיל לייצר ולשווק מוצר חדש. ראובן פונה שוב לבית המשפט על מנת למנוע את שיווק המוצר החדש של שמעון. בית המשפט מאפשר את ייצורו ושיווקו של המוצר החדש. שני הצדדים מערערים על פסק דינו של בית המשפט. זו, בקליפת אגוז, הפרשה שלפנינו.
התביעה התבססה על מספר עילות ובראשן הפרת הפטנט הרשום של התוביעם וכן גניבת עין במכירת המנעול המתחרה. בית המשפט קבע, כי על אף שהפטנט לא הופר, בדרך פעולתם של הנתבעים היה משום גניבת עין. היינו, התובעים הוכיחו את שני הרכיבים הדרושים לעניין זה: הראשון, קיומו של מוניטין במוצר שלהם; והשני, חשש להטעיה ביחס למקור המוצר המתחרה.
בערעור, טענו הנתבעים כי לאחר שנקבע כי המוצר המתחרה אינו מפר את הפטנט, לא היה מקום להידרש לשאלת גניבת העין. לקושיה זו משיב בית המשפט העליון בצורה נחרצת:
הנתבעים טוענים כי לא היה מקום כלל להיזקק לתביעה בגין גניבת עין משנדחתה התביעה להפרת פטנט. אין לקבל טענה זו. התביעות אינן מוציאות זו את זו, ואין בעניין זה כל הסדר שלילי. בית המשפט קבע, בעקבות חוות דעת המומחה המוסכם, כי לא הופר הפטנט של נובל. אין פירוש הדברים שמותר לגנוב את דעת הבריות כך שהם יוטעו לחשוב שהנתבעים מוכרים להם את מוצרי התובעים.
כל מערכת דינים עומדת בפני עצמה. הפטנט נועד ליתן מונופול לממציא בגין המצאתו החדשה, המועילה, הניתנת לשימוש תעשייתי ושיש בה ההתקדמות המצאתית. מנגד, גניבת העין נועדה להגן על סוחרים ועל הציבור מפני תחרות לא הוגנת ולא הגונה שבה המתחרים ינצלו את המוניטין המוקנה לא להם ויגרמו לציבור לטעות ולשייך את המוניטין למוצריהם שלהם.
0

פטנט חדש לפייסבוק – דירוג תוצאות חיפוש לפי הקשר חברתי

עוד פטנט לפייסבוק. ב-31.8.2010 הם ניתן לפייסבוק פטנט ארה"ב US7,788,260 שכותרתו "Ranking search results based on the frequency of clicks on the search results by members of a social network who are within a predetermined degree of separation ". בתרגום חופשי – דירוג תוצאות חיפוש בהתבסס על תדירות הלחיצות על ידי חברים ברשת חברתית הנמצאים במרחק חברתי מוגדר מראש. למותר לציין כי מדובר בפטנט על תוכנה.

הפטנט מתאר שימוש בהקשרים החברתיים של משתמש בכדי לדרג בעבורו תוצאות חיפוש – בין אם תוצאות אורגניות ובין אם תוצאות ממומנות – בהתבסס על העדפותיהם של חבריו.
תביעות הפטנט, כהרגלן, צרות בהרבה. למשל, הן דורשות כי יהיה גם שימוש בתג ויזואלי שיוצג ליד תוצאות חיפוש אם מדובר בתוצאות רלוונטיות נוכח התנהגותם של חברי הרשת החברתית של המשתמש.
לטעמי, ומבלי להידרש לשאלת תקפותו של פטנט זה, מדובר במונופולין רחב למדי שיכול לשמש את פייסבוק בתחרות אם רשתות חברתיות אחרות. כמו כן, נדמה לי שמדובר במקרה מובהק שבו הפטנט יכול להתאים גם לגופים שאינם בתחרות ישירה עם הרשת החברתית של פייסבוק ובראשם מנועי החיפוש. פייסבוק יכולה להשתמש בפטנט זה בכדי לייצר זרם הכנסות בגין רישיונות לגופים אלו.
לקריאה נוספת: SFGate.
0

בחזרה לעתיד? נייק ביקשה פטנט על הנעל מ-2015

העתיד כבר כאן?
בשנת 1989 יצא הסרט "בחזרה לעתיד 2" והראה לנו גרסה של העתיד הקרוב – שנת 2015.
לפני שנתיים, שבע שנים לפני תאריך היעד, הגישה נייק בקשה לפטנט על מנגנון אוטומטי לנעילת שרוכים, ממש כמו בסרט. הבקשה הוגשה בארצות הברית וכן הוגשה על בסיסה בקשה בינלאומית במנגנון ה-PCT. לפי הבקשה בתוך הנעל ישנו מנוע קטן שמושך את השרוכים בכיוון המתאים. לפי המימוש המועדף, שריכת השרוכים מתבצעת בתגובה לזיהוי משקל בסנסור הממוקם בתוך הנעל.

כן כן, גם מהתמונות לא יכול להיות ספק מה מקור ההשראה להמצאה זו.

ורק למקרה שאתם לא זוכרים במה מדובר:
7

פסיקה: כיצד יש לקבוע מיהו ממציא בפטנט?

"יש לי פטנט!" מצהירים לא אחת ממציאים רבים, וזאת על אף שהמציאו את המצאתם תוך כדי עבודה או שהעבירו את הזכויות בפטנט לאחר. אכן, הקשר האישי הזה שבין הממציא לתעודת התוקף שניתן להמצאתו אינו קשור במשמעות הקניינית של הפטנט. חוק הפטנטים מכיר בתופעה זו ומקים לממציאים זכות לדרוש כי שמם יתנוסס על הפטנט. סעיף 39 לחוק מקים את זכותו המוסרית של הממציא – הזכות ששמו יקשר בהמצאה – אף לאחר שהבעלות בהמצאה ובפטנט שמכוחה עברה ממנו.
עם זאת, השאלה מיהו ממציא אינה שאלה קלה, ואם נדרשה לכך הוכחה ניתן לעיין בהחלטת כבוד סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ בהתנגדות לרישום שם ממציא בבקשת פטנט 146776 אורן נ' שחל טלרפואה בע"מ (מיום 25.8.2010). כפי שעולה מההחלטה, אף העדר פער משמעותי בגרסה העובדתית באשר לתרומתו של המבקש למוצרי המשיבה ובעלת הפטנט, לא הוביל לתמימות דעים באשר לשאלת היותו ממציא. נטען, כי אין תרומתו עולה כדי המצאת ההמצאה נשוא הפטנט.
ההמצאה מוגדרת על ידי התביעות שבפטנט. משזו נקודת המוצא, הרי שבכדי לקבוע האם המבקש הינו ממציא או לאו, יש תחילה לפרש את התביעות ולעלות על טבעה האמיתי של ההמצאה נשוא הפטנט. לשם כך, ניתן, ראוי ורצוי לבחון את פירוט הפטנט.
נקבע, כי גם אם בפירוט מוזכרים רעיונות פרי עטו של המבקש, אין זה אומר שהוא ממציא הפטנט, אם זכרם של רעיונות אלו לא בא בתביעות. כך כאשר מדובר בדוגמאות למימושים אפשריים. עם זאת, כאשר דוגמה מסוימת מוגדרת כ"מועדפת", יכול גם יכול שרק מעצם הגדרתה זו חלקים ממנו יחשבו לחלק מההמצאה:

"10. באשר להיקף האמצאה, הרי לשון החוק ברורה, ועל פיה זו תקבע על פי התביעות כפי שהן נובעות מן הפירוט. הסמכות זו על הפירוט, גם היא תשובה יש לה בשכל הישר, אם כלל הפירוט דוגמא, הרי שמי שניסה את אותה דוגמא והפעיל עליה את עקרונות האמצאה אינו יכול להחשב ממציא, כי דוגמא אינה חלק מאמצאה. אולם מורכבת יותר שאלתה של הימצאותה של אפשרות מועדפת המופיעה בבקשה. על פי רוב, האפשרות המועדפת בבקשות פטנט היא האמצאה כפי ששקד עליה המבקש. אלא שפעמים רבות מגלמת אמצאה עקרון או עקרונות הרחבים יותר מאלה המיושמים באפשרות המועדפת, ועל כן התביעות אינן מגבילות את היקף ההגנה הנתבע לאפשרות זו בלבד.
11. משמעותם של הדברים היא כי אם בחר צד להציג אפשרות מסוימת בפירוט כמועדפת, ואפשרות זו היא זו הבאה ללמד את בעל המקצוע הממוצע כיצד לחזור ולבצע את האמצאה, אפשרות זו היא חלק בלתי נפרד מן האמצאה. כזכור, בקשת הפטנט נקראת כמסמך אחד ולא כמחקר היסטורי, ועל כן אין חשיבות לשאלה האם המפורט בה הוא האמצאה כפי שהומצאה ובעקבותיה נוסחו התביעות כרחבות יותר, או שהתביעות נוסחו על פי האמצאה ובשלב מאוחר יותר שוכללה זו עוד קמעה באופן המוצג כמועדף – אפשרות מועדפת היא חלק מן האמצאה, היא גם זו שמצויה בפירוט כחלק מן התנאי המוצב לבעל פטנט לפיו יגלה הוא את סוד ביצוע אמצאתו בפירוט – על מנת שיזכה להיקף ההגנה שבתביעות. עם זאת חשוב לזכור, כי על אף שזהו הכלל הפרשני, יש פרטים, חלקים או רכיבי אמצאה שעל אף הימצאותם תחת מטרית האפשרות המועדפת, אין בהם חלק המצאתי, מסיבה זו או אחרת. משכך, חייבת כל אמצאה להיבדק לגופה, ולהתפרש מתוך מסמכי הבקשה והידע הקודם לה." (ההדגשות הוספו. ז.ג.)

לטעמי, קביעה זו מלמדת כי בדין הישראלי יש חסרון בציון כי דוגמה מסוימת היא מועדפת (Preferred embodiment). יתרה מכך, לציון זה יש חסרון משמעותי – צמצום מרחב הפרשנות של התביעות נוכח המימוש הקונקרטי – מבלי שיש כל יתרון בצדו.

בהחלטתו סוקר כבוד סגן הרשם את הפטנט ואת הרכיבים אותם זיהה המבקש כפרי עטו. כך, הוא מראה כי ההמצאה אינה על רכיב נטען אחד ("הוצאת הדם מכרית האצבע המונחת על גבי תא ואקום ואינה מוכנסת לתוכו") וזאת על אף שישנן רמיזות עקיפות להוצאת הדם בצורה שכזו. יתרה מכך, על אף שאחד מרכיבי התביעה מתייחס ליחידה להוצאת דם מהאצבע, נקבע כי אין בכך שהמבקש המציא רכיב אחד אפשרי מיני רבים תחליפיים כדי להפוך אותו לממציא. מילים אחרות – בכדי להיחשב כממציא הפטנט על המבקש להמציא לא רק אופציה אחת לרכיב הנתבע בתביעות, אלא עליו להגות את הרכיב הכללי כולו, או לכל הפחות את הדוגמה המובהקת והבולטת שלו.
עם זאת, נקבע, כי רכיב אחר – "הפסקת זרימת הדם באמצעות הפסקת הואקום, שמתבצע לאחר אינדיקציה של תא פוטו- אלקטרי הסופר את טיפות הדם" – הוא-הוא לב-ליבו של הפטנט. עובדה זו נובעת מהפירוט שהדגיש כי בכך מתגברת ההמצאה על החסרים של הידע הקודם. לאור קביעה זו, ונוכח הקביעה כי המבקש המציא אלמנט זה, נפסק כי הוא ממציא הפטנט. עם זאת, כיוון שחלקים אחרים הקשורים במתקן שידור ובמתקן בדיקה לא היו פרי המצאתו של המבקש, נפסק כי שמו של הממציא הנוכחי ימשיך להתנוסס כממציא במשותף על גבי הפטנט.
בנוסף לרישומו כממציא משותף, נפסקו לטובת המבקש הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.
נקודה אחת למחשבה: האם ניתן להיות ממציא כאשר כל תרומתך להמצאה היא בהוספת רכיבים שהיו ידועים קודם לכן?
נדמה מההחלטה כי התשובה לכך היא בשלילה – והדבר כמעט מובן מאיליו. אם ממציא של מנוע רכב חדש נעזר באחר שמציע להוסיף למכונית תיבת הילוכים, ברי כי לאחרון אין כל זכות – אף לא מוסרית – בפטנט התובע מכונית הכוללת, בין היתר, תיבת הילוכים שהיתה ידועה קודם לכן.
עם זאת – וכאן עולה הקושיה – בהמצאות קומבינציה שלל הרכיבים יכול שהיו ידועים מראש. כלומר, הרכיבים A ו-B יכול שהיו חלק מהידע הקודם, אך תרומת ההמצאה לעולם היתה בקיבוצם יחדיו. אם הקיבוץ הוא תוצר של עבודה משותפת של שני אנשים – האחד תרם את A והשני תרם את B – נדמה כי הכלל הזה, שהשכל הישר כה תומך בו, מוביל לתוצאה אבסורדית: המצאה (ואף כשירת פטנט) – יש; אך ממציא – אין.
2

פסיקה: אין הפרת פטנט במערכת לפריצה דלתות – שלל סוגיות

פסק הדין שנידון בבית המשפט המחוזי בחיפה מעורר מספר סוגיות מעניינות.
במרכזה של תביעה זו מערכת לפריצה "קרה", שהיא מערכת המאפשרת פריצת דלתות שלא באמצעות חומרי נפץ או מקור אש דומה. לתובעת הוענק פטנט ישראלי בגין מערכת זו וכן נרשם לזכותה מדגם.
לאחר הגשת הבקשה לפטנט ובטרם נבחנה הבקשה על ידי רשם הפטנטים, פירסם משרד הביטחון מכרז למערכות פריצה קרה שכאלו. במכרז זה זכתה אחת הנתבעות. לאחר זכייה זו החלה התובעת בשורה של הליכים לנסות ולערער על תוצאות המכרז. התובענה דנן היא הצעד האחרון בעניין זה.
תוקפו של הפטנט
במסגרת טענות ההגנה, נטען כי דינו של הפטנט להתבטל. במסגרת טענה זו, הוצגו מספר פרסומי ידע קודם שמתארים מערכות דומות לזו שנתבעה בפטנט. עם זאת, קיומו של רכיב אחד – טבעת מסתובבת – הוא שהציל את הפטנט מלהתבטל נוכח העדר חדשנות. תפקידה של הטבעת לאפשר גישה למפתח אותו מבקשים לפרוץ מזוויות שונות. בית המשפט קבע כי:
בשל האפשרות הקיימת שרשם הפטנטים, אף אם היה נחשף למוצרים הקיימים ולפטנטים הרשומים בתחום הרלוונטי, היה בכל זאת רושם את הפטנט או חלקו, אך בשל ההמצאה הכרוכה בהתקן הטבעת המסתובבת, סבור אני כי למרות הבעייתיות הרבה ברישומו של הפטנט מלכתחילה, אין זה מן המידה שאורה במסגרת הליך זה על ביטולו של הפטנט, על קרבו וכרעיו.
לטעמי, בעניין זה בית המשפט נקלע לכלל טעות. עיקרון טוהר הפנקס מחייב ניקוי פנקס הפטנטים מהמצאות שלא ראויות להיות מוגנות בפטנט. האינטרס הציבורי מחייב זאת, שכן הפטנט, המהווה מעין חוזה בין הממציא לציבור, מעניק לממציא מונופול בתמורה לגילוי פרטי ההמצאה. ואם מדובר בהמצאה שהיתה כבר ידועה או שבעל מקצוע מיומן יכל להגיע אליה לבדו – הרי שהממציא לא קיים את חלקו, וממילא אין כל הצדקה כי הציבור יהיה מנוע מלנצל את ההמצאה. אם נתקל בית המשפט בפטנט שלא ראוי להירשם כפטנט – טובת הציבור מחייבת את מחיקתו, אף אם הצדדים מחליטים אחרת (ראו סעיף 34 לחוק הפטנטים כדוגמה).
אמנם, כפי שבית המשפט קובע, נטלי ההוכחה לעניין זה רובצים על הטוען טענת הבטלות. אך נדמה לי כי מהכתובים עולה כי הנתבעים עמדו בנטל זה. יתרה מכך, בית המשפט קובע עוד כי אין בהחלטתו למנוע פתיחת הליך נפרד ונוסף בפני רשם הפטנטים. ראשית, אני סבור כי בקביעותיו של בית המשפט יש משום השתק פלוגתא בסוגיה זו, שסוגר את דרכם של הנתבעים מלפתוח בהליך זה. אך חשוב מכך – יעילות הדיון מחייבת הכרעה בסוגיה זו לכשהיא מתעוררת. שליחתם של הצדדים לפתוח בהליך חדש ונפרד הכרוך בהוצאות נפרדות ובשמיעת אותן הראיות שכבר נשמעו בפני בית המשפט נראית בעיניי ככפילות מיותרת.
חובה לדווח על ידע קודם המוכר למבקש פטנט
במסגרת פסק הדין ביקר בית המשפט את העובדה שמספר פריטי ידע קודם לא נחשפו בפני הרשם.

מכל מקום, תהא אשר תהא רמת הפתיחות והגילוי שנהגו התובעים עם עו"ד לנגר בבואם לשכור את שירותיו להגשת הפטנט, ולכשעצמי סבור אני כי הם נמנעו מלגלות לו על קיומם של מוצרים דומים הנמצאים בשוק מזה שנים, ואם היו מגלים לו זאת, בוודאי היה שוטח העובדות בפני הרשם, ברור כי בסופו של יום אינפורמציה מהותית עד מאוד זו, לא נפרשה בפני רשם הפטנטים, בעת שדן באישור הפטנט.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בישראל, בניגוד לארצות הברית, אין חובה כללית לגלות את כלל פרטי הידע הקודם הידועים למבקש הפטנט. סעיף 18 לחוק הפטנטים מסמיך את הרשם לדרוש פרטים אלו, ולאחרונה הוא החל לעשות כן (ראו חוזר רשם מ.נ. 83), אך בהעדר דרישה כזו, אין המבקש מחויב לגלות את כלל הפרסומים הידועים לו.
אסייג את דברי. יתכן גם יתכן, כי מכוח חובת תום הלב הכללית במשפט הישראלי יהיה המבקש חייב להגיע לרשם הפטנטים בכפיים נקיות ולגלות פרסומים מהותיים הידועים לו. אך למיטב ידיעתי אין כל פסיקה המתייחסת לחובה מעין זו, ובמצב זה, אם מבקש בית המשפט לעגן אותה, ראוי כי הדבר ייעשה מפורשות. במקרה דנן, בית המשפט לא קבע כי הופרה חובה שכזו, אך מנימת הכתובים נהיר כי הוא חש שלא בנוח עם התנהלותו של התובע.
הפרת פטנט בפרסום מכרז
במסגרת התביעה נתבעה גם מדינת ישראל בגין הפרת פטנט בפרסום המכרז. נטען, כי משרד הביטחון העביר מוצר של התובעים לנתבעים כדי שיעתיקו אותו וכי העביר לנתבעים גם שרטוטים. בית המשפט דוחה טענות אלו מבחינה עובדתית, ומדגיש כי במסגרת המכרז לא צורפו שרטוטים:

בעניין זה ראוי להוסיף כי ,על פי עדותו של רס"ן סימון האפיון [של המכרז. ז.ג.] לא כלל שרטוטים, ואף לא תמונות, אלא היה בלשונו של העד "אפיון ביצועים", וליצרן ניתן חופש פעולה מלא להחליט על בסיס איזו טכנולוגיה הוא ייצר את המוצר שיתחרה במכרז.

עם זאת, אבקש להתייחס דווקא לפן המשפטי של טענה זו. היתכן כי בפרסום שרטוטים יש משום הפרת פטנט לכשעצמה? הפרת פטנט מתרחשת כאשר יש ניצול של ההמצאה נשוא הפטנט או עיקרה. ניצול מוגדר בחוק הפטנטים:

(1) לענין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה – ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

(2) לענין אמצאה שהיא תהליך – שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך – כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

ברי, כי בפרסום שרטוטים – אף יהיו אלו שרטוטים מדויקים של מוצר המפר את הפטנט – אין משום ייצור, אין משום שימוש, אין משום הצעה למכירה, אין משום מכירה ובוודאי שאין משום ייבוא. כיוון שכך, אף בפרסומם של שרטוטים לא יכולה להיות הפרה של פטנט. ייתכן ויש עידוד של הפרה על ידי אחר, ויכול שיש כאן הפרה תורמת מסוג אחר, אך הפרה עצמאית ונפרדת – לאו.

יתרה מכך, וזהו העיקר – העיקרון הגלום בדיני הפטנטים,חשיפה וגילוי בתמורה למונופול, מחייב כי נאפשר לכל דכפין להמשיך ולהפיץ את הבשורה. המצאה שזכתה לפטנט זוכה להגנה מפני ניצול בפועל, ולא מפני לימוד תוכנה. נהפוך הוא – המטרה שלשמה מוענק המונופול על ניצול האמצאה היא העשרת הידע והשיח הציבורי בתובנות חדשות והמצאות מועילות שכשזמנן יגיע גם הן יצטרפו לנחלת הכלל. עד זמן זה, תיאורם לבדו הינו האספקט שלהן שנכנס בכנפיה של נחלת הכלל. (ובהערת אגב אוסיף שזו הסיבה לכך שבארצות הברית ישנה קביעה פוזיטיבית כי אף אין זכות יוצרים בפירוט בקשת הפטנט ובשרטוטים שבה)
מדגם או פטנט
לזכות התובע, כאמור, עמד גם מדגם רשום. בית המשפט קבע כי מדובר במדגם שכל רכיביו אינם אלא מוכתבים מהפונקציונאליות הנדרשת מהם. כיוון שכך, נקבע, לא היה מקום לרשום אותו כמדגם. בלשון בית המשפט:

עיון במדגם מעלה כי טענה זו בדין יסודה. אכן המדובר בהתקן מכאני אשר צורתו מוכתבת אך ורק על ידי התפקיד שהוא בא למלא.

בעניין זה ראוי להבהיר שאף כי הפונקציונאליות של חפץ אינה שוללת את כשרות צורתו לרישום כמדגם, הרי בשעה שהצורה מוכתבת כל כולה רק על ידי הפונקציה שהחפץ בא למלא, אין היא ראויה לרישום בתור מדגם. (בעניין זה ראה, בין היתר, ע"א 430/67, שרנוע בע"מ נגד מפעלי סרן מאוחדים בע"מ (בפירוק) נגד תנובה ואח', פ"ד כב' (1), 113, וכן ע"א 513/89 s/ interlogo a, נגד lines bros .s.a ואח' , פ"ד מח (4), 133)

בית המשפט הוסיף וקבע מעבר לנדרש כי המדגם אף לא היה חדש במועד רישומו ואף משום טעם זה – דינו להתבטל.

בסופו של יום, דחה בית המשפט את התביעה על שלל רכיביה ועילותיה ופסק הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ לנתבעים 1-4 (החברה הנתבעת, בעלי מניותיה ומנהליה) והוצאות בסכום זהה לנתבעת 5 – מדינת ישראל.

(ת"א (חיפה) 34912-11-09 הידרו-נע נ' סאן הייטק בע"מ (22.8.2010))

0

פסיקה: תגלית חדשה לגבי מוצר ידוע – אינה מצדיקה מתן פטנט

עמדתי בבלוג זה לא אחת על כך שתביעות הפטנט מגדירות את המונופול המוענק לבעל הפטנט. כיוון שכך, על כל תביעה בפטנט (claim בלעז) להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית לכשעצמה.

מילים אחרות – תביעה למוצר צריכה להגדיר אלמנטים מבניים (מלשון מבנה, structure) שלא נמצאו יחדיו במוצר בעבר ושצירופם יחדיו לא היו מובנים מאליהם לבעל מקצוע ממוצע בתחום; ואילו תביעה לתהליך צריכה להגדיר צעדים שלא נמצאו יחדיו בשיטה ושאף איגודם אינו מובן מאליו ויש בו משום התקדמות המצאתית.
בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 140901 כהן נ' התעשיה הצבאית לישראל בע"מ (12.8.2010) הומחשה דרישה זו. בקשת הפטנט שנדונה שם עסקה בשריון מורכב משלוש שכבות ושנועד לפזר אנרגיה קינטית מקליעים. כבוד סגן הרשם קבע כי צירופם של האלמנטים המבניים המרכיבים השיריון, כפי שנתבעו, היה ברור מאליו, וזאת על סמך עדויות מומחים. עם זאת, כבוד סגן הרשם הודה בחוסר יכולתו להכריע באשר לשאלה אם בעל מקצוע מיומן היה יודע לצרף את אחד האלמנטים המבניים לשם השגת המטרה בה הבחין הממציא:
"השאלה היחידה לגביה לא הצלחתי להכריע, היא האם עטיפת שכבות שריון בטקסטיל, ובפרט בקבלר, שימשה בתחום האמצאה כאמצעי לצורך מניעת היפרדותן של השכבות לאחר פגיעה של קליע בשריון. דהיינו לא לצורך אחסנתם, ולא לצורך שמירתם אלא דווקא, כפי שטוענן המבקש בבקשתו ובסיכומיו לצורך עמידת השריון בפגיעות חוזרות של קליעים, לאחר הפגיעה הראשונה."
סוגיה זו לא הוכרעה, ואף על פי כך נקבע כי אין באמצאה התקדמות המצאתית. תגלית בדבר יתרון נוסף – הגם יתרון שלא היה ידוע קודם לכן – אינו מצדיק מתן מונופול על מוצר שהיה קיים בעבר. ובלשון סגן הרשם:
"השכל הישר מחייב גם הוא קבלתה של טענה זו. בקובעי כי שריון העשוי שלוש שכבות בעלות קושי יורד ועטוף בטקסטיל מוספג, היה בתחום השגתו של בעל המקצוע הממוצע, שוב אין חשיבות לשאלה האם ידע או התכוון אותו בעל מקצוע למנוע גם הפרדות השכבות לאחר פגיעה או שיתרון זה נעלם מעיניו. לא למותר להדגיש בעניין זה כי אין לנו עניין במוצר שהוא חדש או שונה או בשימוש שהוא חדש או שונה. מדובר באותו המוצר המשמש לאותה מטרה, אלא שהמבקש טוען כי הוא מצא יתרון נוסף שלא היה ידוע אודותיו קודם לכן. "
תפיסה זו מתיישבת היטב עם כך שפטנט אינו ניתן בגין תגלית, חוק טבע או רעיון אבסטרקטי. עצם גילוי אמת כלשהי – חשובה ככל שתהיה – אין בכך כדי להצדיק מתן בלעדיות על מה שהיה כבר חלק מנחלת הכלל.
בכדי להתגבר על קושי זה, היה על הממציא להגביל את תביעתו כך שהתגלית שגילה במוצר הלא-פטנטבלי תגדיר מוצר חדש. כך למשל, כפי שהובהר בהחלטה – יכול שאופן עטיפת השיריון שונה מבחינה טכנית ממה שהיה ידוע ומובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע.
בעניינו של הממציא הזה ושל אמצאה זו, הוחלט כי אין מקום להעניק פטנט. גם כיוון שהוא לא תיקן את התביעות במהלך ההתנגדות ולאורה והמשיך וביקש לנכס לעצמו מונופול על תביעות חמדניות, אך גם כיוון כי מבחינה עובדתית לא הוכחו כל העובדות הדרושות לעניין.
עם זאת, ישנם מקרים בהם ניתן לקבל הגנה פטנטית גם בגין אמצאה שמנצלת מוצר שהיה ידוע גם בעבר. הדוגמה המובהקת לכך נמצאת בעולם התרופות – שם ניתן לקבל הגנה פטנטית על חומר פעיל ידוע שהתגלתה בו תכונה חדשה המטפלת במחלה חדשה. כך, אם תרופה פלונית הידועה כמשכחת כאבים מתגלה כטיפול יעיל ואפקטיבי לנשירת שיער, ניתן יהיה לקבל הגנה מסוימת על התגלית הזו. לשם קבלת מונופול על שימוש חדש שכזה, על התביעה להיות מנוסחת בצורה כזו שתגדיר גם את השימוש החדש כחלק מהלימיטציות שבה.
ההכרה בתביעות לשימוש חדש דורשת איזון בין אינטרסים נוגדים: מחד, עידוד מחקר ושיתוף מידע; ומאידך, מניעת פגעה בנחלת הכלל. בישראל, איזון זה בא לידי ביטוי בהכרה בתביעות מסוימות לשימוש חדש, אך לא בכולן (ראו חוזר רשם מ.נ. 30).
0

אורקל תובעת: אנדרויד של גוגל מפר פטנטים וזכות יוצרים

ענקית מסדי הנתונים, אורקל, הגישה בסוף השבוע הזה תביעה נגד גוגל. לפי כתב התביעה (אותו ניתן להוריד מפה), אורקל טוענת שגוגל מפרה שבעה פטנטים שהיא מחזיקה. הפטנטים המדוברים היו במקור בבעלותה של חברת סאן והם נוגעים לטכנולוגיה הרלוונטית ל-Java. אורקל טוענת כי גוגל מפרה את הפטנטים הללו במערכת ההפעלה שלה לטלפונים ניידים – אנדרויד. כידוע, מדובר במערכת הפעלה המופצת תחת רישיון קוד פתוח, ואשר הפכה פופולארית בשנים האחרונות בקרב משתמשים ויצרנים רבים.

לפי כתב התביעה, מערכת ההפעלה אנדרויד כוללת תוכניות Java המורצות על גבי Dalvik, מכונה וריטואלית (VM), שמאפשרת קימפול בזמן ריצה (Just-in-time compilation). תכונות אלו מפרות את הפטנטים של אורקל, נטען.

התביעה אינה עוסקת בפטנטים לבד, כי אם גם בהפרה של זכויות יוצרים. לפי הנטען, משתמשים של אנדרויד (ובכלל אלו גם יצרני מכשירים) חייבים להשיג חלקים מפלטפורמת Java לשם ייצור ושימוש בשירותים של אנדרויד. בכך, נטען, גוגל מעודדת שימוש לא מורשה ביצירה מוגנת שלה, ומשום כך מעודדת הפרת זכות יוצרים.
התביעה הוגשה במחוז הצפוני של קליפורניה, מחוז פופולארי למדי להגשת תביעות מסוג זה (מקום #4 בשנת 2009).
0

ישראל שוקלת להצטרף לתוכנית Patent Prosecution Highway

רשות הפטנטים הודיעה כי היא שוקלת אפשרות להצטרף לתוכנית Patent Prosecution Highway. תוכנית PPH הינה תוכנית להאצת תהליך רישום פטנטים במשרדים שונים בעולם. לפי התוכנית, כאשר בקשה לפטנט מתקבלת באחד המשרדים השונים ברחבי העולם המשתתפים בתוכנית (נכון להיום: ארה"ב, יפן, דרום קוריאה, אירופה, אנגליה, גרמניה, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, פינלנד וסינגפור) בקשות מקבילות לה עוברות למסלול בחינה מהיר בשאר המשרדים. כל בקשה מקבילה מקודמת לתחילת תור הבחינה והבחינה מקוימת לאור צליחת תהליך הבחינה במשרד הראשון.

רשות הפטנטים מבקשת את עזרת הציבור בגיבוש עמדתה באשר לשאלה אם תוכנית זו כדאית או לאו. הציבור מתבקש להעביר לרשות ניירות עמדה עד ליום 6.9.2010.
נראה כי החשש העיקר הוא הגברת העומס על בוחני הפטנטים. כך לדוגמה, בעוד שבאפריל השנה הודיעה הרשות הישראלית כי באותו החודש נבחנו בקשות בנות 4 שנים בתחום המחשבים, הרי שבארה"ב בשנת 2009 בקשות מאותו תחום טכנולוגי המתינו בממוצע כ-30 חודשים לבחינה, וכ-40 חודשים עד סיום הבחינה (ראו כאן סטטיסטיקה ארה"ב). כלומר, התור בישראל ארוך יותר מזה שבארה"ב, ולכאורה הפעלת התוכנית תחייב קידומן של בקשות ישראליות רבות, אשר הבקשות המקבילות להן בארה"ב כבר נבחנו.
סוגיות נוספות שעשויות לעורר בעיה הן כלל ה"כל הקודם זוכה" (סעיף 9 לחוק הפטנטים) ודחיית הבחינה נוכח קיומה של בקשה אחרת שטרם פורסמה (סעיף 19 לחוק). שינוי סדר התור עשוי לעורר בעיות בבחינה. כך למשל, אם הבקשות נבחנות לפי סדר הגעתן, ברי כי הבקשה הראשונה התובעת אמצאה פלונית תגבר על בקשה שנייה לאותה האמצאה. כאשר הסדר אינו נשמר, יהיה על הבוחנים לוודא כי אין בקשה אחרת הקודמת בזמן לזו שמקודמת.
אינני מתיימר לדעת כיצד יש לפתור בעיות אלו. הייתי יכול לחשוב שאפשר לערוך חיפוש בבקשות המצויות בתור לפני הבקשה שאותה יש לקדם ולבדוק אם בהן יש לפגום בחדשנות האמצאה ובהתקדמות ההמצאתית שבה. עם זאת, מעולם לא שימשתי בוחן פטנטים. אני אומנם ער לקשיים הקיימים בביצוע מלאכה זו, אך וודאי אינני מודע לכולם. כיוון שכך, יהיה זה יומרני מצדי להציע פתרון כאשר את הבעיות כולן אינני מכיר.
על אף האמור, אני סבור כי התועלת שבתוכנית עולה על הקשיים שבמימושה.
אנמק בקצרה:
סעיף 17(ג) וכן הוראות חוזר רשם מ.נ. 70 מאפשר קיבול בקשה על סמך קיבול בקשה מקבילה מחוץ לישראל. כיוון שכך, מרגע הקיבול של הבקשה שמחוץ לישראל, הדרך לקיבול בישראל סלולה והיא אכן מהווה פעולה פשוטה יותר. אומנם, ניתן שיהיו הבדלים בדינים שבגינם הבחינה לא תצלח בישראל (כך למשל במקרה של שיטות לעשיית עסקים), אך עיקר הבדיקה העובדתית הקשה – מציאת פריטי הידע הקודם הקרובים ביותר לאמצאה – כבר בוצעה. כיוון שכך, סיום עניינו של מבקש הפטנט בישראל יכול להיעשות בצורה מהירה יחסית. כך, יצא האחרון נשכר שכן הוא זוכה בבלעדיות על האמצאה גם בישראל במהרה, ואילו העיכוב שנגרם לשאר המבקשים, הממתינים כעת בתור לאחר בקשה אחת נוספת, הינו קל יחסית.
בסופו של יום, רשות הפטנטים הישראלית אמונה על רוות ציבור המבקשים. עומס מיותר עליה, גורר עיכוב בקיבול בקשות ופגיעה בציבור. כל עוד הרשם יאשר כי קיבול על ידי כלל משרדי הפטנטים הקשורים עמו בתוכנית ה-PPH יכולים להוות בסיס להפעלת סעיף 17(ג), דומה בעיניי כי ציבור המבקשים הישראלי ירוויח מהצטרפות ישראל לתוכנית.
0

הפטנט של i4i שרד הליך בחינה מחדש

במזל טוב, פטנט ארה"ב 5,787,449 של i4i קיבל אישור מחודש של משרד הפטנטים האמריקאי. הפטנט, שהיה במרכזה של התביעה בין i4i לבין מיקרוסופט, תביעה בה i4i זכתה לפיצויים בסך 290 מיליון דולר בגין הפרת הפטנט בתוכנת עיבוד התמלילים Word של מיקרוסופט, עבר תהליך של בחינה מחדש (reexamination). לאחרונה אישר משרד הפטנטים את זכאותה של i4i להחזיק בפטנט נוכח היות האמצאה הגלומה בפטנט חדשה ובעלת התקדמות המצאתית כנדרש.

הליך הבחינה מחדש, שמספרו 90/010,347 נפתח בשנת 2008, במקביל לקיומו של ההליך בבית המשפט, והסתיים זה עתה בהחלטה כי הפטנט שריר וקיים.
2

פטנט חדש לגוגל – מעקב אחרי סמן העכבר


פטנט חדש שניתן לגוגל ביולי השנה חושף – גוגל רוצה לעקוב אחרי סמן העכבר שלנו. לפי הפטנט, בזמן הצגת תוצאות החיפוש, גוגל מעוניינת לדעת היכן מצביע העכבר שלנו, אף אם לא לחצנו על אף תוצאה. מידע זה, לפי הפטנט, יכול לשמש בתור פידבק למנוע החיפוש לגבי רלוונטיות התוצאות השונות.

הפטנט החדש, פטנט ארה"ב מספר 7,756,887 שכותרתו "System and method for modulating search relevancy using pointer activity monitoring" מתאר בתקציר כדלהלן:

A method and system of modulating search result relevancy use various types of user browsing activities. In particular, a client assistant residing in a client computer monitors movements of a user controlled pointer in a web browser, e.g., when the pointer moves into a predefined region and when it moves out of the predefined region. A server then determines a relevancy value between an informational item associated with the predefined region and a search query according to the pointer hover period. When preparing a new search result responsive to a search query, the server re-orders identified informational items in accordance with their respective relevancy values such that more relevant items appear before less relevant ones. The server also uses the relevancy values to determine and/or adjust the content of an one-box result associated with a search query.

מבט לתביעות הפטנט מגלה כי, בניגוד לדוגמאות אחרות שהראיתי כאן בעבר, המונופול שניתן לגוגל הינו רחב למדי. כך למשל, תביעה מספר 1 מכסה הצגה של תוצאות חיפוש, זיהוי זמן "ריחוף" (hover) מעל אחת התוצאות המוצגות ושליחת מידע לגבי זמן הריחוף לשרת. בצד השרת, התביעה דורשת כי יעודכן מדד הרלוונטיות של תוצאת החיפוש בעקבות זמן הריחוף. מדד הרלוונטיות האמור משמש לשם הצגת תוצאות לחיפוש נוסף בעתיד.

1. A method of providing search results, comprising: at a client: presenting, in response to a search query, a plurality of search results received from a remotely located search engine, each search result occupying a respective region on a display; determining a hover period comprising a length of time that a user hovers a user-controlled pointer over the display region occupied by a respective search result of the plurality of search results without user selection of the respective search result; and transmitting, to a server, information about the length of the hover period and the respective search result over which the user-controlled pointer was hovering; at a server: updating a relevancy value of the respective search result at least partially in accordance with the received user hover periods; and in response to a second search query after the update of the relevancy value, identifying a set of search results for the second search query in accordance with their relevancy values, the set of search results including the respective search result whose relevancy value has been updated.
לא ברור אם גוגל אכן משתמשת בהמצאה זו בפועל. אם אכן כן, עליה להפעיל תוכנית בצד הלקוח שבאמצעותה היא תוכל לעקוב אחרי זמן הריחוף. למיטב ידיעתי, אין תוכנית כזו, ויש לי גם הרגשה שאם היתה תוכנית שכזו, אבירי הפרטיות היו מתריעים על קיומה בחוצות העיר.
(מקורות: SEO by the sea, Ask Pavel)
0

הנחיות חדשות של ה-USPTO בעקבות עניין בילסקי

משרד הפטנטים האמריקאי הוציא הנחיות חדשות בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בילסקי. ההנחיות החדשות מדברות בשאלה כיצד על בוחן לבדוק האם המצאה ראויה למתן פטנט. ההנחיות ממשיכות לשים דגש על מבחן Machine or Transofrmation כפי שהיה טרם פסק הדין של בית המשפט העליון. בנוסף, ההנחיות מפנות לבדיקה האם מדובר באפליקציה של חוק טבע או האם מדובר ברעיון כללי. ההנחיות נותנות דוגמאות והן שימושיות בכדי להבין כיצד בוחנים יסתכלו על התביעות מעתה והלאה, אף שהן אינן מהוות מקור חוקי מחייב.

0

תביעה בגין הפרת פטנט בסינון דואר זבל

36 חברות, לא פחות, נתבעות על ידי טרול הפטנטים InNova בגין הפרת פטנט ארה"ב 6,018,761. התביעה הוגשה במחוז המזרחי של טקסס, המוכר כמחוז המוטה לטובת בעלי פטנטים. הפטנט הנדון, אשר הוגש בשנת 1996 וניתן בשנת 2000, עוסק בשליפת מידע קונטקסטואלי לגבי שולח של הודעת דואל ממקור חיצוני להודעה. המידע הקונטקסטואלי הזה שימושי בסינון הודעת זבל לא רצויות. על פי הדיווח, בין 36 החברות נמצאות גוגל, אפל, מקאפיי ו-AOL.

מבט מהיר על תביעות הפטנט מגלה כי מדובר בתביעות רחבות מאוד. עם זאת, מנסח התביעות לא הכין כמעט תביעות תלויות. כיוון שכך, וכיוון שמדובר בתביעות רחבות, בסופו של יום לא מן הנמנע שהפטנט לא ישרוד את הליך הליטיגציה.

1

פסק הדין בעניין בילסקי – יש פטנטים בתוכנה ובשיטות עסקים

מהי המצאה הכשירה למתן פטנט? שאלה לא פשוטה זו עמדה במרכזו של פסק הדין בעניינו של מר בילסקי, אשר עמד בפני בית המשפט העליון האמריקאי מזה כשנה (ראו כאן, וכאן). פסק הדין Bilski v. Kappos (קאפוס, למי שתהה, הוא הדירקטור של משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USTPO, אשר שימש כמשיב לאחר שהמשרד סירב להעניק לבילסקי פטנט בגין המצאתו) ניתן לאחרונה, ועתה אבקש להתייחס למשמעות הגלומה בו.

רקע היסטורי
בשלהי שנות ה-80, לאחר שורה של פסקי דין שיצאו מפתחו של בית המשפט העליון האמריקאי (בעניין בנסון, פלוק ודיהר), היה זה ברור כי המצאות מבוססות מחשב יכולות להיות מוגנות בפטנט. עם זאת, הפסיקה לא הכירה בכל רעיון הממומש על ידי תוכנה כהמצאה, ונשללה ההגנה מהמצאות שאינן אלא רעיון אבסטרקטי (עניין בנסון). עוד נקבע, כי אף בהגבלת הרעיון האבסטרקטי לתחום מסוים לא די ואף לא מספיק לבצע פעולות הכנה או סיום שוליות כדי להפוך את הרעיון האבסטרקטי לכדי המצאה (עניין פלוק). לבסוף נקבע, כי אף כאשר החידוש הוא כולו בתוכנה, אך מדובר בהמצאה ולא רעיון אבסטרקטי טהור, ניתן לקבל פטנט (עניין דיהר). בעניין דיהר, הוא המעניין מבין שלוש התקדימים והיחיד בו ניתן בפועל פטנט, נדונה מערכת משובצת מחשב במובנה היומיומי – מערכת ששלטה על תהליך עיבוד גומי סינטטי, כאשר תזמוני המערכת הופעלו על ידי תוכנה. החידוש של ההמצאה שם היה באלגוריתם שבדק פרמטרים שונים והחליט מתי להפסיק את התהליך. בית המשפט העליון קבע אז שכיוון שהתהליך שנתבע בפטנט היה קשור בשינוי המצב הפיסי של דבר מוחשי – הגומי – הרי שאין מדובר ברעיון אבסטרקטי אלא בהמצאה הראויה להגנה (הגישה משם, אגב, אומצה בישראל בעניין UTC בידי בית המשפט המחוזי אך נדחתה בפועל על ידי רשם הפטנטים בפסיקות מאוחרות יותר. ראו דיון על פטנטים בתוכנה בישראל).
לאחר הטרילוגיה ההיא, קולו של בית המשפט העליון נדם בסוגיה והוא השאיר לערכאת הערעורים הפדראלית לפתח את הדין. בשנת 1998 ערכאת הערעור קבעה בעניין סטייט סטריט כי יש מקום ליתן פטנט כאשר לתהליך יש תוצאה שהיא "מועילה, קונקרטית ומוחשית". באותו עניין נדונה המצאה שהיתה בבחינת שיטה לעשיית עסקים הממומשת בתוכנה.
פסק הדין ההוא הלהיב והפחיד את השחקנים השונים בתעשייה. בקשות לפטנט בגין שיטות לעשיית עסקים החלו לזרום לכיוון משרד הפטנטים האמריקאי, וקיטונות של ביקורת נשמעו על הפסיקה ההיא ועל הקלות שבה עיבוד נתונים שהיה ידוע, כאשר הוא מיושם על פרמטרים עסקיים חדשים, זוכה להגנת הפטנטים (ראו, למשל, הדוגמה בסרט זה).
עניין בילסקי – יריית הפתיחה
בשנת 2008 הגיעה עניינו של מר בילסקי לערכאת הערעור הפדראלית. ערכאה זו החליטה לדון בעניינו בהרכב מלא (en banc) ופסק הדין שנתנה קבע כי אף ששיטות לעשיית עסקים והמצאות תוכנה אינן מוחרגות א-פריורית מדיני הפטנטים, הרי שלא כל סדרה של צעדים מהווה תהליך הניתן להגנה בפטנטים. תהליך שדיני הפטנטים מדברים בו, נקבע, הוא תהליך הקשור למכונה מסוימת או לחלופין תהליך המבצע טרנספורמציה בעולם המוחשי. מבחן זה, המכונה Machine or Transformation (או בקצרה – M-o-T), נקבע הינו המבחן הבלעדי שבאמצעותו יש לבדוק אם תביעה לשיטה היא אכן התהליך בו סעיף 101 לחוק מדבר. מקורו של המבחן הזה, באמירותיו של בית המשפט העליון בעניין דיהר. עוד קבעה ערכאת הערעור כי המבחן של סטייט סטריט הינו מבחן רחב יתר על המידה, ואין הוא המבחן הנכון.
אף שהתביעות בבקשה של בילסקי דיברו בגידור סיכונים בעת השקעה בסחורות (commodities) – כלומר פטנט בגין שיטה לעשיית עסקים – רבים ראו בפסיקת ערכאת הערעור כמצמצמת משמעותית את האפשרות לזכות לפטנט בגין המצאה שעיקרה תוכנה. פסקי הדין שהגיעו בעקבות אותה פסיקה לא היו אחידים באשר לשאלה אם היותו של תהליך מבוצע על ידי מחשב רגיל (general purpose computer) מספק את חלק המכונה במבחן M-o-T. עם זאת, משרד הפטנטים האמריקאי סבר כי התשובה לשאלה זו חיובית, והעביר בקשות לפטנט שעמדו בדרישה קלילה זו.
בית המשפט העליון
בשנת 2009 בית המשפט העליון הסכים לשמוע את הטענות בתיק. בגלל חולשתה של האמצאה של בילסקי, אשר נוסחה בקווים כלליים למדי, רבים חששו שמא כוונתו של בית המשפט העליון לחסום את דרכן של שיטות לעשיית עסקים ואף אמצאות תוכנה מלזכות בהגנה פטנטית. בדיון בעל-פה שנערך, התמונה לא נראתה שונה, כאשר בא-כוחו של בילסקי נשאל לדעתו על האפשרות לזכות בהגנת פטנט לשיטות ללחישה לסוסים.
You know, you mention that there are all these — these new areas that didn’t exist in the past because of modern business and what-not, but there are also areas that existed in the past that don’t exist today. Let’s take training horses. Don’t you think that — that some people, horse whisperers or others, had some, you know, some insights into the best way to train horses? And that should have been patentable on your theory
העיכוב בפסק-הדין, שהוא הארוך ביותר שידענו בתיקי פטנטים בעליון האמריקאי, אף הוא לא עודד את רוחם של אנשי התעשייה. יתרה מכך, דווח כי פסק הדין ממתין לכתיבתו על ידי השופט סטיבנס, אשר התנגד לפסק הדין בעניין דיהר ואשר רבים האמינו כי הוא מתנגד לפטנטים בתוכנה ובשיטות לעשיית עסקים.
פסק הדין
כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. בעניינו של בילסקי, דעתם של השופטים היתה אחידה – אין מדובר בהמצאה הראויה להגנת פטנט.
נקודת המוצא, שב בית המשפט העליון ואמר, היא כי המצאה בגדרו של סעיף 101 אינה יכולה להיות רעיון אבסטרקטי. מנקודת מוצא זו הכל נגזר. מבחן M-o-T אינו המבחן הבלעדי שכן הוא אינו בוחן אם התהליך הינו רעיון גרידא או דבר מעבר לכך. עם זאת, נקבע, מדובר במבחן מועיל שיכול לרמוז אודות פטנטביליות. למעשה, מפסק-הדין כלל לא ברור כי המבחן הזה הינו מבחן מספק. כלומר, מבחן שאם עומדים בו אזי השיטה עומדת בדרישות סעיף 101 לחוק. כל שנרמז הוא שמדובר באינדיקציה באשר לפטנטביליות. הא ותו לאו.
בית המשפט העליון הכריע חד משמעית ובקול אחיד כי המבחן שנקבע בסטייט סטריט היה מבחן שגוי ורחב יתר על המידה. לא די בכך שיש תוצאה מועילה, קונקרטית ומוחשית בכדי שיהיה מדובר בתהליך ראוי להגנה. יש לוודא כי אין מדובר ברעיון אבסטרקטי.
דעת הרוב קבעה כי שיטות לעשיית עסקים ואמצאות תוכנה אינן א-פריורית מנועות מקבלת הגנה על ידי פטנט. ההמצאה צריכה להיות דבר מעבר לרעיון אבסטרקטי. אמצאתו של בליסקי, נקבע, אינה אלא רעיון שכזה.
דעת המיעוט, שהיא חסרת כל תוקף משפטי, גרסה כי שיטה לעשיית עסקים אינה יכולה לחסות בצלו של פטנט. דעת המיעוט, אגב, נכתבה בידי השופט סטיבנס, והיא ארוכה ומפורטת. עיקר המחלוקת בין דעת המיעוט לדעת הרוב נגעה לשאלת פרשנות הוראת חוק. בעוד שדעת הרוב ראתה בתיקון לחוק אשר מגביל את האפשרות לאכוף פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים כהצהרה מפורשת מהמחוקק שפטנטים כאלו קיימים, דעת המיעוט פנתה להיסטוריה החקיקתית והראתה כי אותו תיקון נועד לצמצם את המשמעות של פסק הדין בעניין סטייט סטריט. השופט סטיבנס הצביע על פרדוקס לוגי שנוצר לכאורה כאשר ביטול הוראת החוק המצמצמת תבטל את המקור היחיד להרחבה שמאפשרת הגנה על שיטות לעשיית עסקים. כלומר, ביטול הוראת החוק המצמצמת מתוך כוונה להרחיב, תביא לצמצום. או במילים אחרות: ההוראה המצמצמת היא שנמצאה מרחיבה, הלכה למעשה, את תכולת דיני הפטנטים.
משמעות
בית המשפט העליון אמר את דברו. אך מהו אותו דבר שנאמר? בית המשפט העליון חזר על הקטגוריות המנועות ממתן פטנט, מבלי להגדיר ולו מבחן אחד בכדי לאפשר לזהות אם המצאה נופלת לגדרן של אותן קטגוריות. מהו רעיון אבסטרקטי וכיצד הוא נבדל מאמצאה ראויה לפטנט? על שאלה זו בית המשפט אינו עונה.
בית המשפט מחזיר את הגלגל לאחור, לשנות ה-80, למצב ששרר לאחר פסק הדין בעניין דיהר. ההתפתחות המשפטית של שלושים השנים שלאחר מכן לא מצאו חן בעיני בית המשפט העליון. באבחת יד – הוא ביטל אותן, והורה לערכאות שתחתיו לפתח את הדין מחדש. בתקווה שהפעם הן יעשו זאת כשורה.
הפסיקה בעניין בילסקי היתה פסיקה חשובה, אף אם היא איננה ברורה דיה. הקביעה העקרונית והחשובה היא כי אין קטגוריות תוכניות – דוגמת תוכנה או שיטה לעשיית עסקים – האסורות לפטנט. כלומר, בעלי המקצוע מתחום הפטנטים לא יוכלו לשלוח ממציאים לדרכם רק משום שהם המציאו המצאה מתחום זה או אחר. יהיה עלינו לנסות ולהבין אם מדובר בהמצאה קונקרטית או ברעיון אבסטרקטי. במקרים גבולייים, נוכל להמשיך ולהשתמש במבחן ה-M-o-T למתן אינדיקציה: האם מדובר בשיטה הקשורה עם מכונה מסוימת? האם ישנו שינוי במצב של דבר מה מוחשי כתוצאה מהשיטה?
היקף ההגנה שדיני הפטנטים מעניקים כיום לאחר פסק הדין הוא צר יותר משהיה לאחר סטייט סטריט, רחב יותר משהיה לאחר פסק הדין של ערכאת הערעור בעניין בילסקי, ודומה לזה שהיה בשנות ה-80 לאחר עניין דיהר.
בחינת פטנטים לאור בילסקי
משרד הפטנטים האמריקאי הוציא הוראות חדשות לבוחנים לאור פסק הדין, ולפיהן הוא ממשיך להשתמש במבחן M-o-T כמבחן העיקרי לצורך סעיף 101. עם זאת, אין מדובר במבחן משני והמבחן העיקרי הוא מבחן הרעיון האבסטרקטי:
If a claimed method does not meet the machine-or-transformation test, the examiner should reject the claim under section 101 unless there is a clear indication that the method is not directed to an abstract idea. If a claim is rejected under section 101 on the basis that it is drawn to an abstract idea, the applicant then has the opportunity to explain why the claimed method is not drawn to an abstract idea.
בהערת צד, ראוי לשים לב כי ישנו חשש שההוראה הזו אינה חוקית שכן היא מעבירה את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הפטנט עוד בטרם הבוחן גיבש טיעון המוכיח על פניו prima facie כי הבקשה אינה עומדת בדרישות סעיף 101 לחוק. הבחנה זו אינה הבחנה שלי בלבד. רבים נוספים שמו לב לבעייתיות זו (ראו למשל כאן וכאן). נותר לנו רק להמתין ולראות כיצד יתמודד משרד הפטנטים עם הטענה הזו לכשתועלה.
לסיכום, פסק הדין בעניין בילסקי חזר וקבע כי אין פטנטים על רעיונות אבסטרקטיים. ככל שישנה המצאה שאינה רעיון אבסטרקטי טהור, היא תוכל לזכות בהגנה באמצעות דיני הפטנטים. פסק הדין מוחק שנים של תקדימים משפטיים שהיו שגויים לטעמו של בית המשפט. שופטי בית המשפט העליון הכניסו את כולנו למכונית הדלוריאן, כיוונו את התאריך לשנת 1981 יום אחרי מתן פסק הדין בעניין דיהר, והחזירו אותנו שלושים שנים לאחור. עכשיו המשימה של כולנו, היא להגיעה בחזרה לעתיד, ולקוות שהפעם, we will get it right.
3

פסיקה: גם פרוביזיונאל יכול להיות פטנט צוללת

בעניין In re Giacominiקבע בית המשפט לערעורים הלכה חשובה באשר לתכולתו של סעיף 102(e) לחוק הפטנטים האמריקאי.

סעיף 102 עוסק בזיהוי פריטי ידע קודם שעשויים לשלול חדשנות והתקדמות המצאתית של בקשת פטנט נבחנת. בסעיף קטן e נקבע:
the invention was described in – (1) an application for patent, published under section 122(b), by another filed in the United States before the invention by the applicant for patent or (2) a patent granted on an application for patent by another filed in the United States before the invention by the applicant for patent, except that an international application filed under the treaty defined in section 351(a) shall have the effects for the purposes of this subsection of an application filed in the United States only if the international application designated the United States and was published under Article 21(2) of such treaty in the English language
סעיף זה מסמיך את בוחן הפטנטים לשלול את חדשנות המצאה נתבעת עקב קיומה של בקשה לפטנט שנתפרסמה או פטנט שניתן על בסיס בקשה לפטנט, ובלבד שהבקשה הוגשה לרשם הפטנטים האמריקאי בטרם המצאת ההמצאה על ידי מבקש ההמצאה הנתבעת. במילים אחרות, שאולי יפשטו את העניין למי שאינו מכיר את הסוגיה – בקשת פטנט של פלוני עשויה להישלל גם על ידי מסמך סודי שלא פורסם ושלא היה יכול להיות ידוע למגיש הבקשה בעת שהגיש אותה. משום כך, יש המכנים פריטי ידע קודם כאלו כ"פטנטי צוללת" או כ"ידע קודם סודי", שבקשות מתאימות הוגשו בעבר, והן סודיות ביום הגשת הבקשה של פלוני, ועם זאת הן עשויות לשלול את חדשנות המצאתו של פלוני או את ההתקדמות ההמצאתית שבה.
משום קיומם של "פטנטי צוללת" אלו, אין ולא יכול להיות חיפוש פטנטים שנערך בעת הגשת הבקשה שיהיה מקיף ומלא.
במקרה שנדון בפני בית המשפט לערעורים עמד "פטנט צוללת" שכזה, אשר הוגש כבקשת פטנט רגילה בארצות הברית לאחר הגשת הבקשה של גיאקומיני. עם זאת, בקשת הפטנט ההיא נסמכה על בקשת פטנט פרוביזינאל אשר הוגשה לפני המועד הרלוונטי.
כיוון שכך, בית המשפט נדרש לשאלה האם בקשת פרוביזיונאל עשויה להוות אף היא פטנט צוללת. לכך השיב בית המשפט בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – כן. החלטה זו נסמכה על פסיקה קודמת שבה הוכר פטנט צוללת שתבע דין קדימה מבקשה אחרת. בית המשפט קבע כין אין נפקא מינה אם נתבע דין קדימה מבקשת פטנט רגילה או מבקשת פרוביזיונאל. כך או כך, על בקשת הבסיס להיות מוגשת בארצות הברית, בבקשה שמתארת בצורה מספקת את ההמצאה.
(מקור: Patently-O)
8

פטנטים בתוכנה באירופה

כשמשווים את דיני הפטנטים באירופה עם אלו שבארצות הברית, נהוג לומר כי האירופאים מקשים על קבלת פטנטי תוכנה. אכן, סעיף פרטני באמנה האירופאית אוסר על מתן פטנטים בגין תוכנה לכשעצמה, וזאת לעומת המצב בארצות הברית שם פטנטים אמורים להינתן בגין כל מעשה אדם חדש תחת השמש. שתי החלטות שמגיעות מהיבשת מעוררות ספק אם ישנו שוני אמיתי בגישה בין האמריקאים לאירופאים באשר לאפשרות להגן על אמצאת תוכנה בפטנט (ראו כאן לדיון במושג אמצאת תוכנה).

תיחום הדיון
העניין בו אני דן בפוסט זה הוא עצם האפשרות לקבל פטנט על תוכנה. במילים אחרות: האם אמצאה שעניינה תוכנת מחשב נכללת, מבחינת subject matter, תחת אמצאה שניתן לקבל בגינה פטנט. הדיון זהה לדיון אם אמצאת תוכנה נכללת בגדרו של סעיף 3 לחוק הפטנטים הישראלי או לסעיף 101 לחוק הפטנטים האמריקאי. בנוסח האמנה האירופאית, אנו בוחנים האם אמצאת תוכנה עוברת את המשוכה הקבועה בסעיף 52 לאמנה.
גרמניה
בית המשפט העליון הגרמני נדרש לבקשת פטנט בתוכנה אשר סורבה (DE10232674 של סיימנס, אשר הוגשה ביום 18.7.2002). הבקשה מתארת מערכת שרת-לקוח שבה תוכנת השרת מייצרת קובץ מובנה (דוגמת HTML או XML) ומעבירה אותו ללקוח. בית המשפט העליון הגרמני קבע כי כיוון שמדובר במערכת אשר נועדה לפתור בעיה טכנית מוחשית – כמות משאבים מוגבלת בשרת המוקצת לטובת יצירת הקובץ האמור – הרי שיש לה אפקט טכני. משכך אין מדובר באמצאה המהווה תוכנה לכשעצמה המנועה מקבלת פטנט נוכח הוראות החוק הגרמני והאמנה האירופאית. לאור קביעה זו, נפסק כי האמצאה יכול שתהיה מושא לפטנט ובית המשפט החזיר את הדיון לערכאה התחתונה בכדי שתדון בסוגיות אחרות הנוגעות לפטנטביליות, ובראשן – חדשנות והתקדמות המצאתית.

המשמעות של פסיקה זו ברורה – די לתוכנה שיהיה לה אפקט טכני הקשור בחומרה בכדי שהיא תעבור את רף הכניסה אל היכל הפטנטבליות של הדין הגרמי. על דרך הכלל, אמצאות תוכנה פותרות בעיות טכניות – שיפור ביצועים, ייעול השימוש בזיכרון, ביצוע חישוב בצורה מבוזרת, הקטנת רוחב פס נדרש וכדומה. כיוון שכך, הדרישה לפי הדין הגרמני שלאמצאה יהיה אפקט טכני כלשהו מתבררת כמשוכה נמוכה למדי.
אך אם בגרמניה נראה שהמשוכה נמוכה, באירופה היא כמעט אינה קיימת עוד.

אירופה

בית הדין המורחב לערעורים דן בסוגיה שהפנתה אליו נשיאת משרד הפטנטים האירופאי, וקבע כי אין סתירה בפסיקות השונות בבתי הדין האירופאיים. אף שהנשיאה הצביעה על שתי פסיקות נוגדות העוסקות בשאלה האם תוצר תוכנה (computer program product) יכול להיות מוגן על ידי פטנט, בית הדין קבע כי מדובר בהתפתחות טבעית של הדין. מבחינה פורמאלית, בית הדין מיאן לבחון את הסוגיה, אך בפועל הוא בחן את הפסיקות השונות והסביר את המצב המשפטי כפי שהוא היום לפי הדין האירופאי.
תוצר תוכנה הוא למעשה מדיית מחשב שעל גבה מעוגנות הוראות למחשב לפעול. בארצות הברית תוצר התוכנה הוכר כפטנטבילי לאחר פסק דין מפורסם In re Beauregard, 53 F.3d 1583 (Fed. Cir. 1995) שעל שמו קרויות עד היום תביעות לתוצר תוכנה: תביעות Beauregard. באירופה, לעומת זאת, תוכנה לכשעצמה לא יכולה לחסות בצל הגנת הפטנט. בכדי שאמצאה כלשהי תזכה להגנה באירופה עליה להיות קשורה באפקט טכנולוגי כלשהו.
בעניין T 1173/97 נקבע כי לא די באפקט הטכנולוגי הרגיל של הפעלת המחשב על ידי תוצר התוכנה, אלא יש להראות כי בעת הפעלת המחשב על ידי תוצר התוכנה מתקבל אפקט טכנולוגי נוסף. בפסק דין מאוחר יותר, T 424/03, נקבע כי די בהגדרת האמצאה כתוצר תוכנה בכדי שהיא תחמוק מהחריג העוסק בתוכנה לכשעצמה.
בית הדין המורחב בחן שתי פסיקות אלו וקבע כי הן אינן סותרות. נהפוך הוא – ההחלטה הראשונה שדרשה אפקט נוסף חתרה תחת הנימוקים שנמצאו בה שאומרים שאין לדרוש חדשנות או התקדמות המצאתית לבחינת השאלה המדוברת. כיוון שכך, פסק הדין השני שבו נקבע כי די באפקט הטכנולוגי ה"רגיל" שקיים בעת שימוש בתוצר מחשב, מאמץ את הנימוקים של פסק הדין הראשון, ואף שהתוצאות שונות, בית הדין המורחב לא ראה בכך סתירה המאפשרת לו לבחון את הסוגיה מחדש. בית הדין הוסיף וקבע כי מדובר בהפתחות רגילה של הדין שאינה מקימה לו סמכות לדון בסוגיה בהרכב מורחב.
פסיקה זו מבהירה כי האירופאיים והאמריקאים אינם כה שונים כפי שלעיתים נדמה. אומנם, השאלה המדוברת – patentable subject matter – אינה סוף פסוק והדין האירופאי, בניגוד לאמריקאי, דורש כי ההתקדמות ההמצאתית הגלומה באמצאה תהיה קשורה באפקט טכנולוגי שבה, ולא באלמנטים שאינם טכנולוגיים. עם זאת, המשוכה המקובעת בחוק האירופאי בסעיף 52כמעט אויינה באירופה ונדמה כי בית הדין האירופאי אינו רואה בכך בעיה.
בית הדין המורחב העיר כי כיוון שתביעה למדיית מחשב היא אמצאה שיכול ותהיה פטנטבילית, הרי שהגבלת המדיה בכך שמוטבעות עליה פקודות מחשב מהווה סוג מדיה מוגבל יותר שהוא בוודאי, על דרך של קל וחומר, פטנטבילי. עם זאת, בית הדין העלה לאוויר טענה מעניינית – ייתכן שכיוון שמדיה הקריאה על ידי מחשב היא מונח גנרי כל כך, יש להתעלם מהאלמנט הנתבע הזה, וזאת בניגוד למשל לתביעה לדיסק בלו-ריי שעל גביו מוטבעות שורות קוד. עם זאת, בית הדין קבע כי אין בנמצא פסיקה התומכת בטענה זו וכיוון שכך הוא זנח אותה. יודגש, בית הדין במתכונת שבה התכנס לא יכל לדון בשאלה זו אלמלא היא נובעת מסתירות שבפסיקות קודמות. כלומר, אם תועלה טענה זו בפני הערכאה הרגילה של בית הדין היא תיבחן גם תיבחן.
(פסק הדין האירופאי G 03/08)
(לקריאה נוספת פוסטים ב-Patenlty-O, וב-IP::JUR)
10

משטר הפטנטים האמריקאי – מעבר מזכות קניינית לזכות מעין-נזיקית

בארצות הברית החל מעבר ממשטר שבו זכות הפטנט זוכה למעמד קנייני לזכות נחותה המקבלת סממנים של זכות נזיקית בלבד.

בית המשפט העליון האמריקאי קבע הלכה בעניין (eBay v. MercExchange LLC 547 US 388 (2006 בדבר המקרים בהם זכאי בעל פטנט אשר הופר לצו המונע מהמפר להמשיך ולהפר את הזכות שלו.

החוק האמריקאי אינו מדבר בצווי מניעה. המקור החוקי לצווים אלו הינו מקור של דיני היושר – Equity – אשר מעניקים זכויות וחובות שלא מכוח החוק החרות. בית המשפט העליון, אשר דן במספר זעום של תיקים כל שנה, בחר לעסוק בשאלה מהם המבחנים שאותם יש להחיל מקום בו מתבקש צו מניעה קבוע כנגד מפר פטנט.
בערכאה הדיונית, בבית המשפט המחוזי, נדחתה בקשתו של בעל הפטנט (MercExchange) לצו מניעה שכן הוא אינו מנצל את ההמצאה הגלומה בפטנט בעצמו. בערכאת הערעור הקביעה נהפכה תוך אמירה שבמקרים של הפרות פטנטים, הכלל הוא שיש להעניק צו מניעה קבוע כנגד מפר לאחר שההפרה הוכחה.
בית המשפט העליון חשב אחרת.
בית המשפט הצהיר כי צו מניעה כנגד מפר פטנט הינו צו מניעה ככל הצווים, וככזה עליו לעמוד בכללים הידועים של דיני היושר והם:
  1. בעל הפטנט יראה כי הוא סבל נזק בלתי הפיך.
  2. התרופות שהחוק מעניק אינם מספיקות לריפוי הנזק.
  3. מאזן הנוחות, בין התועלת לבעל הפטנט לנזק למפר, נוטה לטובת בעל הפטנט.
  4. האינטרס הציבורי אינו שולל מתן הצו.
כלומר, אין מקום לקבוע כלל לפיו טרולי פטנטים אינם זכאים לצווי מניעה מחד גיסא, ואין גם מקום לקבוע כי כל בעל פטנט שהופר זכאי לצו מניעה קבוע, מאידך גיסא.
קביעה זו התקבלה פה אחד בבית המשפט העליון, אך היא הובאה בשלוש דעות שונות. אחת הדעות, זו שנכתבה בידי השופט קנדי, התייחסה מפורשות לטרולי הפטנטים:

In cases now arising trial courts should bear in mind that in many instances the nature of the patent being enforced and the economic function of the patent holder present considerations quite unlike earlier cases. An industry has developed in which firms use patents not as a basis for producing and selling goods but, instead, primarily for obtaining licensing fees […]. For these firms, an injunction, and the potentially serioussanctions arising from its violation, can be employed as abargaining tool to charge exorbitant fees to companies that seek to buy licenses to practice the patent […] . When the patented invention is but a small component of the product the companies seek to produce and the threatof an injunction is employed simply for undue leverage in negotiations, legal damages may well be sufficient tocompensate for the infringement and an injunction maynot serve the public interest. In addition injunctive reliefmay have different consequences for the burgeoning num-ber of patents over business methods, which were not ofmuch economic and legal significance in earlier times. The potential vagueness and suspect validity of some of these patents may affect the calculus under the four-factor test

הפסיקה האמריקאית אכן מתבססת על הדין שם. עם זאת, השינוי דה-פאקטו בפסיקה זו הביא לשינוי מהותי בדיני הפטנטים. ממצב שבו פטנט זכה למעמד קנייני טהור, מעמדו נשחק ואין עוד מדובר בזכות בעלת מעמד גבוה כבעבר. זכות קניינית חלה כלפי כולא עלמא, ועל הכל לכבד אותה. בעל מקרקעין שגבולו הושג, אינו צריך להסביר מה הנזק שנגרם לו ולהראות שכסף לבדו לא יפצה אותו בכדי לדרוש שמשיג הגבול יצווה לעזוב את נכסו. והנה – בעל הפטנט אינו זוכה לעדנה שכזו. עליו הנטל להראות לבית המשפט כי יש מקום למנוע מהמפר להמשיך את הפרתו.

מבחינה מהותית, מפר אשר מנצל את ההמצאה בבסיס הפטנט, יכול להיות מחויב בפיצוי בגין נזקים שגרם לבעל הפטנט – נזקים כגון הפסד הכנסות בשל המכירות או הפסד תגמולים – אבל, וזה העיקר, יכול להמשיך את הפרתו. בגין הפרות עתידיות, יכול שאותו מפר יצטרך להמשיך ולשלם פיצויים, אך בית המשפט לא ימנע מבעדו להמשיך ולהפר. כך שהלכה למעשה, הדבר שקול למתן רישיון כפייה למפר בגין תגמולים שאת גובהם קובע בית המשפט.
בפועל, הפסיקה בעניין eBay יצרה מצב שבו בעל פטנט אינו זוכה בצורה אוטומטית לצו מניעה בארצות הברית, שכן אין עוד הנחה כי הוא סובל נזק בלתי הפיך רק מעצם ההפרה. עליו להראות שנגרם לו נזק שכזה בפועל. הפסד הכנסה בלבד אינו מהווה נזק שכזה. משכך, על דרך הכלל, טרולי הפטנטים וגם מי שאינם פועלים עוד בתחום בו מצוי הפטנט, זכאים לפיצויים בכסף בלבד ולא לצו מניעה.
עם זאת, ההלכה אינה מרתיעה טרולי פטנטים מלפעול. הפיצויים הנפסקים בגין הפרה עשויים להגיע לסכומים של מיליוני דולרים רבים. עם זאת, השוט שהיה בעבר בידי בעלי הפטנטים האמריקאיים, שוט שמצוי בידו של כל בעל קניין, למנוע מאחרים לפעול כל עוד הם מפרים את זכותו – לא עומדת להם כבעבר.
המצב בישראל, אם מישהו תוהה, הוא שונה בהחלט. אומנם, השיקולים במתן צו מניעה זמני הם אותם שיקולים הנובעים מדיני היושר (אף שהם מוסדרים מפורשות בתקנות סדר הדין האזרחי). אך כאשר מדובר בסעד קבוע כנגד מפר, לאחר שההפרה הוכחה כדבעי בבית המשפט – החוק החרות בישראל קובע חד משמעית – "בתביעה על הפרה זכאי התובע לסעד בדרך צו-מניעה ולפיצויים". להשקפתי, כך צריך להיות.
לסיכום, התייחסתי בפוסט זה למשמעות של פסק הדין בשל בית המשפט העליון בעניין eBay. פסק דין זה קובע כי הדין הכללי לגבי צווי מניעה חל גם באשר לצווי מניעה בפטנטים וכי אין כל הנחה אוטומטית כי בעל הפטנט סבל נזק בלתי הפיך רק מעצם ההפרה. כיוון שכך, בעל הפטנט, ובמיוחד בעל פטנט אשר אינו מנצל את ההמצאה הגלומה בפטנט שלו בעצמו, עשוי למצוא עצמו במצב שעל אף זכותו הלכאורה קניינית עומדת לרשותו רק זכות נזיקית להיפרע ממונית מהמפר.
1