פטנטים ארכיון

0

פעולות מסחריות כפרסום קודם – היזהרו מפני "גול עצמי" לפטנט שלכם

Bert and Ernie: Let me tell you a secret (cc-by-sa See-ming Lee on flickr)

לאחרונה ניתן פסק-דין חשוב של בית-המשפט הפדרלי לערעורים בארה"ב בעניין Helsinn Healthcare S.A. v. Teva Pharmaceuticals USA, Inc. שעסק בשאלת פרשנות הוראת סעיף 102 לחוק הפטנטים האמריקאי אשר נוסחו שונה במסגרת תיקוני החקיקה המקיפים בשנת 2011 שכונו (America-Invents-Act (AIA. סעיף זה מתייחס לדרישת החידוש לעניין כשירות האמצאה לפטנט ומגדיר אלו פרסומים שנעשו לפני התאריך הקובע יילקחו בחשבון לצורך הקביעה האם האמצאה היא חדשה או לא. בין היתר, הסעיף קובע כי גם שימוש פומבי באמצאה או מכירה שנעשו על ידי בעלי האמצאה עצמם לפני למעלה משנה מתאריך הגשת הבקשה או תאריך הבכורה, ייחשבו כפרסומים קודמים שוללי חידוש. לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: קביעה כי שינויי עיצוב מבניים ברורים מאליהם דורשת ביסוס

חברת Ecolab הגישה את בקשת פטנט 190,482 בישראל. בקשה זו, התובעת דין קדימה מבקשה אמריקאית, נבחנה בישראל ונדחתה על ידי בוחן הפטנטים משנקבע כי לאורו של הידע הקודם, אין באמצאה הנתבעת את הצעד ההמצאתי הנדרש לכדי להכשיר אותה לקבל פטנט. החברה השיגה על החלטת בוחן הפטנטים ועניינה נדון בפני סגנית רשם הפטנטים, ז'קלין ברכה.

הבקשה תובעת מערכת ושיטה למיחזור מים שלאחר עיבוד עופות, לצורך שימוש חוזר לאותה מטרה. חרף בקשה לקיים הליך בחינה מזורז בהתאם לסעיף 17(ג) לחוק הפטנטים על בסיסו של פטנט אוסטרלי, בוחן הפטנטים עמד על התייחסות להשגה שהעלה בהתבסס על פרסום בקשת פטנט אמריקאית שמספרה US 2005/0016934 ואשר התפרסמה קודם לתאריך הבכורה של הבקשה הישראלית.

במסגרת תביעת הפטנט, הוגדר כי מערכת בהתאם להמצאה כוללת מספר רב של רכיבים. בין היתר, המערכת כוללת מיכל ראשון האוסף את המים שלאחר העיבוד, מסנן, הפועל בצורה סיבובית ושייעודו סינון המוצקים והפסולות, מתקן חלוקה המכיל ציוד להכנת תמיסה אנטי בקטריאלית ומתזים, מיכל נוסף לאיסוף המים והתמיסה מהמסנן וממתן החלוקה. עוד נדרש כי מתקן החלוקה נועד להתזת המים והתמיסה לתוך המסנן. בנוסף, ולאחר ההשגה האחרונה, צומצמה הגדרת האמצאה כך שהמתזים מתוכננים להתיז את התמיסה בצורה רציפה על המסנן למשך 10-60 שניות כל פעם בכל תקופה בת 5 דקות עד 5 שעות.

בוחן הפטנטים מצא כי חרף ההבדלים שבין האמצאה הנתבעת לבין הפרסום, אין בה יתרון למול המערכת שבפרסום הקודם, והשינויים בה הם עניינים עיצוביים ברורים מאליהם. ההבדלים הקיימים כוללים ביצוע הסינון לאחר איסוף ראשוני של המים למיכל הראשון, למול ביצוע הסינון קודם לכן – קרי, ביצוע הסינון בטרם מוכנס חומר חיטוי כלשהו; התזת חומר החיטוי בשלב מוקדם משקיים בידע הקודם, שם חומר החיטוי מותז רק לאחר שני סבבי סינון. בנוסף, במערכת מושא האמצאה קיים שלב חיטוי אחד בלבד המתבצע ביחד עם הסינון. לעומת זאת, במערכת שתוארה בפרסום הקודם ישנם שני שלבים בהם משתמשים בחומר חיטוי: תחילה מכניסים אוזון ובשלב מאוחר יותר מכניסים כלור. הבדל נוסף ואחרון נוגע לכך שבהתאם לצמצום שביצעה המבקשת, ההתזה אינה רציפה אלא מתבצעת לפרקים, בעוד שפרסום הקודם ההתזה מתבצעת באופן רציף.

המבקשת טענה כי יש בשינויים אלה כדי להביא ליתרון, שכן הכנסת חומר החיטוי בשלב מוקדם מאפשרת לו לפעול לכל אורך התהליך ובכך לקצר את משכו של התהליך. כמו כן, נטען, כי משך הזמן הארוך בו נמצא חומר החיטוי במערכת מאפשר שימוש בחומרי חיטוי עדינים יותר מאלו שהיה נדרש לעשות בהם שימוש במסגרת הפרסום הקודם.

סגנית הרשם קבעה כי די בהבדלים שהוצגו כדי לבסס קיומה של התקדמות המצאתית. הצעד ההמצאתי, הזכירה סגנית הרשם מושכלות יסוד, לא נדרש להיות גדול. בענייננו, נקבע, כי לא ניתן לומר שהשינויים במערכות השונות אינם דבר ברור מאליו. סגנית הרשם העירה כי הבוחן לא הסתמך על כל דוגמה לשינוי דומה במערכות קיימות שניתן היה להיעזר בה לבסס את הטענה כי מדובר בשינוי עיצובי ברור ומובן מאליו לבעל מקצוע מיומן מהתחום. בהעדר ראיות שכאלה, ביטלה סגנית הרשם את השגת הבוחן.

בהערת אגב, סגנית הרשם העבירה ביקורת על השגה שהועלתה על ידי הבוחן אשר התבססה על כך שהמבקשת לא הבהירה מהו היתרון הגלום במערכת בהתאם לאמצאה למול זו שתוארה בפרסום הקודם. סגנית הרשם הזכירה כי לשאלה זו אין כל חשיבות לעניין ההתקדמות ההמצאתית. די לה להמצאה כך שתבצע פעולה בצורה שונה מהצורה בה נעשה שימוש במסגרת הידע הקודם, כל עוד שוני זה אינו ברור מאליו לבעל מקצוע מיומן מהתחום, ואין כל דרישה כי שוני זה יוביל בהכרח ליתרון למול הידע הקודם. כלומר, אף אם האמצאה יעילה פחות מהידע הקודם – אין בכך כדי לפגוע בכשירותה של האמצאה לפטנט.

(בקשת פטנט 190482 (השגה על החלטת בוחן), ECOLAB INC (מיום 18.05.2017))

 

הערות:

החלטת סגנית הרשם נראית לי, בכל הכבוד, נכונה לגופה. קיים קושי משמעותי בהשגה המבוססת על קביעה בעלמא כי מדובר בשינוי עיצובי ברור מאליו. לטעמי, ראוי כי בוחני פטנטים יבססו את ההשגה כמיטב יכולתם תוך הבאת נימוקים המבוססים על ראיות. כל עוד אין מדובר בידע בסיסי ביותר בתחום כלשהו, אני סבור כי בוחן פטנטים המעלה השגה יזדקק לבסס את השגתו על ראיה חיצונית ולא להסתמך על הערכתו האישית כי מדובר בשינוי ברור מאליו. השגה שכזו, המתבססת על התפיסה הסובייקטיבית של הבוחן הינה בעייתית במיוחד כיוון שהיא עשויה להתבסס על החוכמה שבדיעבד (hindsight). כך, בהוראות הבחינה (נספח ז') מובהר:

בבחינת ההתקדמות ההאמצאתית לאור הפרסומים הקודמים על הבוחן להימנע מלהסתמך על תובנות, מסקנות ואו ידע משלים העולים מהבקשה הנבחנת.
הפסיקה התייחסה להסתמכות אסורה זו מספר פעמים, בפס"ד Hughes הנחה בית המשפט כי : "יש להיזהר מניתוח הידע הקודם תוך שימוש, ולא באורח בלתי מודע, בידע החדש שהביא עמו הפטנט, היינו בשימוש ב"חכמה לאחר מעשה".

משמעות הדבר היא שיש "לשכוח" מהאמצאה ולנסות לחשוב איך היה פותר את הבעיה הטכנית בעל מקצוע ממוצע לנוכח הפרסומים הקודמים.

קושי נוסף הינו היכולת במועד הבחינה לקבוע בצורה סובייקטיבית מה היה ידוע וברור מאליו במועד בו הוגשה בקשת הפטנט. לדוגמה, בבקשה נושא ההחלטה דובר על אמצאה שתאריך הבכורה שלה קדם בכעשר שנים את מועד בחינתה בישראל. כיוון שכך, לא יהיה זה מפתיע אם הבוחן יתפס לכלל טעות בתפיסתו הסובייקטיבית מה היה ידוע באותו מועד. רק לשם הדוגמה, תאריך הבכורה כאן הינו כזה המוביל אותנו חזרה לעולם שבטרם המצאת האייפון הראשון, כאשר טלפונים ניידים בקושי עשו שימוש במסכי מגע כלשהם והפיתוחים החדשים ביותר היו אלה שהגיעו עם מקלדות קטנטנות מובנות. קשה לסבור כי אדם מסוגל להתעלם מכל הידע הרב שנצבר בשנים שעברו מאז הוגשה בקשת הפטנט ומכל השינויים הטכנולוגיים שהפכו חלק מהידע הכללי מאז בעת שהוא בוחן אמצאה שהומצאה עשור קודם לכן. על כן, שימוש בחומרים אובייקטיביים – פרסומים מתוארכים – מקטין את הסיכון שאותה "בחירה עיצובית" ברורה היתה אכן ברורה מאליה במועד המצאת האמצאה ולא שנים רבות לאחר מכן, ובדיעבד.

בהערת אגב קובעת סגנית הרשם כי אין צורך להוכיח את היתרון הטמון באמצאה תוך שימוש בראיות חיצוניות לבקשה, אלא יש לבכר שימוש באמירות קודמות שיופיעו בבקשת הפטנט עצמה:

במאמר מוסגר אתייחס לאחת מעילות הסירוב של הבוחן לפיה לא הסבירה המבקשת בתשובותיה לדו"חות הליקויים מהו היתרון הטמון במערכת הנתבעת על פני מערכת הפרסום הקודם. סבורה אני כי אין חובה להביא תימוכין חיצוניים ליתרון שגלום באמצאה על פני הידע הקודם. נהפוך הוא – כדאי וראוי כי אותו יתרון נטען יופיע כבר בשלב הגשת הבקשה על מנת שלא יימצא המבקש ממציא את אמצאתו בשלב הבחינה.

בעניין זה, דעתי שונה. הדרישה כי יתרון האמצאה על פני הידע הקודם ייטען בשלב הגשת הבקשה הינה דרישה בלתי סבירה בעליל. במועד הגשת הבקשה, אין בפני מבקש הפטנט אלא את הידע הקודם אליו הוא מודע. אלא, שפעמים רבות, הידע הקודם למולו הוא נדרש להתמודד הינו ציטוט אחר שלא היה ידוע לו במועד הגשת הבקשה. וכאשר זהו המצב – כיצד ניתן לסבור כי המבקש יוכל להקדים תרופה למכה ובטרם יידע אילו פרסומים יוצגו לו, יבהיר בבקשתו מדוע המצאתו שלו עדיפה?

0

אין עוד מגבלה על מספר התביעות הבלתי תלויות בבקשת פטנט בישראל

רשות לוגו רשות הפטנטיםהפטנטים פרסמה לאחרונה עדכון להוראות הבחינה ובאופן עקיף הודיעה על ביטול חוזר רשם מ.נ. 78. כזכור, חוזר רשם זה הגביל את מספר התביעות הבלתי תלויות בכל היבט שונה של האמצאה (מכשיר, שיטה וכדומה), לשתיים לכל היותר. כך, הוגבלה יכולתו של בעל האמצאה להגדיר כרצונו את היקף המונופולין המבוקש על ידו.

כבר עם הוצאת החוזר, הבעתי ביקורת כנגד המגבלה שזה הטיל. בפרט, אני סבור שהמגבלה היתה בלתי חוקתית משהיא הוטלה ללא כל הסמכה חוקית לכך ותוך פגיעה בזכות הקניין של מבקשי הפטנט. בקצרה, האילוץ שהרשות כפתה על המבקשים, פגעה בהיקף המונופולין שהם יכלו לזכות בו במסגרת הפטנט ובכך פגעה בקניינם. כידוע, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי אין לפגוע בקניינו של אדם, אלא בתנאי פסקת ההגבלה הידועה. פסקת ההגבלה דורשת – בראש ובראשונה – שהפגיעה תעשה מכוחו של חוק, דבר, שלטעמי, לא נעשה במקרה זה.

בפועל, הרשות חרגה מהוראות חוזר מ.נ. 78 אף קודם לכן, כאשר עלו נימוקים מנימוקים שונים. רק לאחרונה אחד מלקוחותיי זכה להקלה בדרישה זו לאחר שבוחן הפטנטים הסכים כי לא הוטל עליו עול נוסף משמעותי בבחינת תביעה בלתי תלויה נוספת.

ביטול המגבלה מותיר את מבקשי הפטנט בישראל כרשאים להגיש כל מספר של תביעות בלתי תלויות, כאשר המגבלה היחידה היא מגבלת תקציב באשר כל תביעה מעבר ל-50 התביעות הראשונות חייבת באגרה נוספת. לטעמי, ניתן היה בהחלט לקבוע אגרה נוספת בגין כל תביעה בלתי תלויה מעבר לכמות מסוימת, ובכך לעודד את מבקשי הפטנט לפעול בחסכנות בעת עריכת בקשות פטנט וניסוח תביעות פטנט. יחד עם זאת, עדיף המצב הנוכחי בו אין כל מגבלה מאשר זה שקדם לו שכלל מגבלה בלתי חוקתית לכאורה.

(מקור: הודעת הרשם)

0

ג'ון אוליבר על פטנטים

מסתבר שג'ון אוליבר הקדיש פרק אחד לפטנטים ולטרולי פטנטים. כמובן, שקשה להגיד שהוא מציג את הנושא בצרוה מקיפה; הוא מסתמך על מחקרים אמפיריים בעיתיים ושנויים במחלוקת וגם על גידול במספר התביעות שנגרם בצורה מכוונת על ידי הממשל האמריקאי. עדיין, פטנטים בפריים טיים זו תמיד סיבה למסיבה.

ובינתיים, לא להאמין, הבחור צייר כבר 19,183 חתולים!

0

משרד הפטנטים האמריקאי ממשיך לעודד ראיונות עם בוחנים

USPTO AIRמשרד הפטנטים האמריקאי ממשיך לעודד מבקשי פטנטים ועורכי פטנטים לקיים ראיונות עם בוחנים בכדי לדון בתיקים ולקדם את תהליך הבחינה. במסגרת ראיון הצדדים יכולים, בראש ובראשונה, להבין אחד את השני טוב יותר. הבוחן יכול להסביר כיצד הוא מפרש מונח מסויים שבעינייו רחב יתר על המידה, וכך הצדדים יכולים לאחוז את השור בקרניו ולקדם את הדיון בתיק. לעיתים , הבוחן עשוי אף להצביע על כיוון שבעיניו מתגבר על הקשיים הנוכחיים, ובכך לקצר את התהליך. קיצור התהליך יכול להיות גם ההבנה שהצדדים לא יוכלו להסכים על נקודה עקרונית והרצון לזנוח את התיק במקום ל"דפוק את הראש בקיר" או להתקדם לשלב הערעור או קדם-הערעור. כך או כך, ראיון בין מבקש הפטנט או עורך הפטנטים שלו ובין בוחן הפטנטים הוא כלי שפעמים רבות מתגלה ככלי יעיל לקידום התיק.

במסגרת המשך עידוד השימוש בכלי זה, משרד הפטנטים האמריקאי החל להתחשב בקיום הראיון במסגרת בדיקת יעדי העבודה של כל בוחן. כעת, המשרד מבקש כעת להקל ולסייע בעצם תיאום הראיון. המשרד השיק כלי חדש: כלי אוטומטי לקביעת מועד הראיון. כלי זה, שזכה לראשי התיבות AIR (ובשם המלא – Automated Interview Request), מאפשר לתאם מועד עם הבוחן בצורה נוחה. השימוש בטופס מחייב לתת הסכמה להתכתב עם משרד הפטנטים באמצעות דוא"ל והסכמה זו אינה ספציפית רק לפעולה זו אלא מהווה הסכמה כללית בתיק עד שהמבקש יחזור בו ויבטל אותה, אם בכלל.

הכלי זמין באתר משרד הפטנטים האמריקאי, בפורטל העוסק בראיונות.

0

אני והפה הגדול שלי – או על אמירות מיותרות בבקשות פטנט

man with tape on mouth

Anything you say may and will be used against you (cc by-nd Jennifer Moo)

הנטייה לחדד ולהבהיר את מהותה האמתית של ההמצאה בעת עריכת בקשת פטנט היא אומנם אנושית, אך אינה בהכרח מסייעת ולעיתים אף תוביל לפגיעה בהיקף הפטנט. לאורך השנים, בתי המשפט האמריקאים קבעו כי בעצם העבודה שפירוט הפטנט ציין מהי ההמצאה (the invention is; the invention includes; all embodiments of the invention are וכדומה) בעל הפטנט ויתר על זכותו לקבל פטנט רחב יותר. דוקטרינה זו של התכחשות (Disavowal) קובעת כי מקום שבעל הפטנט הצהיר בצורה מפורשת כי ההמצאה מושא הפטנט מאופיינת בצורה זו או אחרת, הצהרה זו תחייב אותו ותמנע כל אפשרות לפרש את תביעות הפטנט בצורה רחבה יותר. 

נביא מספר דוגמאות מהעת האחרונה.

לקריאת המשך המאמר »

0

העליון האמריקאי: הפרה עקיפה – רק אם יש מי שמבצע הפרה ישירה

Limelightבית המשפט העליון האמריקאי דן בערעור על ההחלטה בעניין Akamai נ' Limelight, שם עקפה ערכאת הערעוער הפדראלית את הקשיים הקיימים באכיפת פטנטים על שיטות אשר מבוצעות על ידי מספר גורמים שונים. בית המשפט העליון לא קיבל בהבנה את ההלכה החדשה וקבע כי היא מסרבלת את הדין, תוך שהוא שולח רמזים עבים לכך שמקור הבעיה שנוצרה הוא בהלכה אחרת. יחד עם זאת, בית המשפט העליון סירב להתייחס להלכה האחרת במסגרת הערעור הנוכחי.

פטנט ארה"ב 6,108,703 עוסק במערכת להספקת תוכן (CDN) מבוזרת. תביעה 19 תובעת את השיטה הבאה:

19. A content delivery service, comprising:

replicating a set of page objects across a wide area network of content servers managed by a domain other than a content provider domain;

for a given page normally served from the content provider domain, tagging the embedded objects of the page so that requests for the page objects resolve to the domain instead of the content provider domain;

responsive to a request for the given page received at the content provider domain, serving the given page from the content provider domain; and

serving at least one embedded object of the given page from a given content server in the domain instead of from the content provider domain.

כפי שניתן להתרשם, השיטה דורשת שיכפול של מספר אובייקטי דפים במסגרת CDN מבוזר. אובייקטים מוטמעים בתוך דף מתוייגים של שישויכו לשם המתחם של ה-CDN ולא שם המתחם של האתר. בעקבות כך, כאשר ישנה בקשה לצפות בדף, הדף עצמו מועבר מהאתר ואילו האובייקטים המוטמעים מועברים מתוך ה-CDN.

לקריאת המשך המאמר »

2

פסיקה: השתק עילה ופטנט שתוקן

טיפות עיניים

(by cc-nc Community Eye Health)

מוסכמת יסוד בסיסית היא שהליך שנדון והוכרע לא יידון שוב. כך, לאחר שהוכרעה עילת תביעה מסוימת, בית המשפט לא ישמע את אותה עילת תביעה ביחס לאותם צדדים בשנית, אף אם יש בידי מי מהצדדים טענות חדשות. ערכאת הערעור הפדראלית נדרשה לדון בכלל בסיסי זה כאשר הוא מוחל על תביעת פטנטים. אלא, שבניגוד להליך הרגיל בו גדרי המחלוקת מוגדרים על ידי החוק, בתביעת הפטנטים היקף הזכות מוגדר על ידי תביעות הפטנט. במקרה שהובא בפני בית המשפט, הועלתה השאלה – מה דינה של תביעת פטנטים בין אותם צדדים, ביחס לאותו מוצר מפר וביחס לאותו פטנט, כאשר תביעות הפטנט השתנו?

סנג'ו פיתחה טיפות עיניים העושות שימוש בחומר אנטי-בקטריאלי ואף טרחה ורשמה את פטנט ארה"ב 6,333,045 בגין אמצאה זו. משחברת אפוטקס החלה לשווק גרסה גנרית לטיפות עיניים אלו, הגישה סנג'ו תביעה בגין הפרת הפטנט. בית המשפט קבע כי הפטנט אומנם הופר אך כי לאור הידע הקודם שהוצג התביעות נעדרו התקדמות המצאתית ומשום כך אינן ברות אכיפה.

לקריאת המשך המאמר »

0

פילוט חדש: בחינה מואצת לבקשות שכוללות מילון מונחים

מילון מרים-וובסטר

(cc by-sa-nc Brian Herzog)

משרד הפטנטים האמריקאי הודיע על פיילוט חדש ומעניין שמטרתו לעודד ממציאים לכלול בבקשות הפטנט שלהם הגדרות מפורשות למונחים המופיעים בתביעות. כידוע, על פי הדין האמריקאי, כאשר קיימת הגדרה מפורשת במסגרת בקשת הפטנט, הגדרה זו שולטת והיא עדיפה על פני המשמעות המקובלת של המונחים או על פני פרשנות סבירה אחרת (ראו, למשל, MPEP 2111.01).

הפיילוט החדש מאפשר לממציא שהגיש בקשת פטנט שכוללת מילון מונחים לבקש בבחינה מואצת של בקשת הפטנט שלו, ללא צורך בתשלום אגרה נוספת. הפיילוט יכנס לתוקף בחודש יוני 2014 וימשך, בשלב הנוכחי, עד לדצמבר 2014. הפיילוט רלוונטי אך ורק לבקשות פטנט שאינן שלב לאומי של בקשת PCT ורק לעניין אמצאות ממומשות מחשב.

פרטים מלאים ניתן לקרוא באתר ה-USPTO או בפרסום הרשמי של התוכנית.

0

סעד הצהרתי: על מי נטל ההוכחה?

הצהרת העצמאות האמריקאית

על מי הנטל להוכיח שההצהרה הנכונה?

על פי הדין האמריקאי, מי שניצב בסיכון של תביעה בגין הפרת פטנט רשאי לפנות לבית המשפט ולעתור לסעד הצהרתי לפיו הוא אינו מפר את הפטנט. ברגיל, אין ספק כי נטל השכנוע מוטל על כתפיו של בעל הפטנט הטוען במסגרת תביעתו כי הפטנט מופר. ברם, במצב שבו קיימת עתירה לסעד הצהרתי שכזו, האם נטל השכנוע נותר על כתפיו או שמא המוציא מחברו עליו הראיה והנטל רובץ לפתחו של מי שפתח בהליך? שאלה דיונית זו התבררה לאחרונה בבית המשפט העליון האמריקאי.

בית המשפט העליון מנה מספר כללים מושרשים בדין האמריקאי, אשר חיבורם יחדיו מוביל לתוצאה ברורה: ברגיל הנטל הוא על בעל הפטנט להוכיח את דבר ההפרה; החוק המאפשר הגשת תביעות לסעד הצהרתי הינו חוק בעל השלכות דיוניות בלבד, ולא מהותיות; ולבסוף, נטל השכנוע הינו רכיב מהותי, להבדיל מדיוני, של עילת התביעה. ובלשונו של בית המשפט:

It is well established that the burden of proving infringement generally rests upon the patentee….We have long considered “the operation of the Declaratory Judgment Act” to be only “procedural,” … And we have held that “the burden of proof” is a “'substantive' aspect of a claim”

שלושת הכללים הללו, כאשר נלקחים יחדיו, מובילים לתוצאה הברורה לפיה הנטל צריך להיוותר על כתפיו של בעל הפטנט גם בהליך של סעד הצהרתי.

לקריאת המשך המאמר »

0

גמישות ועמימות: מתי מותר להגיש ראיות בערעור על רשם הפטנטים?

השופטים ד. לוין ודורנר במשפט דמניוק מעיינים בראיות

השופטים ד. לוין ודורנר במשפט דמניוק
(cc by-sa סער יעקב)

עניין עמינח, יזכרו קוראי הבלוג, עסק במזרן שאף שהוכח כי הוא חדש ובעל התקדמות המצאתית, נקבע כי הוא אינו עומד בדרישת היעילות. על החלטה זו הוגש ערעור, אשר נדחה תוך שבית המשפט תומך במסקנות סגנית הרשם. במסגרת הליך הערעור ביקשו המערערים, בעלי האמצאה, להביא ראיות חדשות לדיון וזאת בכדי לאפשר להם להתמודד עם הטענה ולהוכיח כי בניגוד לדבריו של המומחה מטעמה של עמינח – אמצאתם הינה יעילה, כמשמעות מונח זה בדין. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו תוך שהוא מבהיר:

"המערערים לא הוכיחו, לצורך הגשת הראיות החדשות בערעור, כי לא ניתן היה בשקידה סבירה להשיג ולהגיש את הראיות החדשות הללו במועד, במסגרת ההליכים בפני הפוסקת שהיא הערכאה הדיונית ואשר לה יש הרקע והניסיון הדרוש לניתוח הממצאים המדעיים המובאים בפניה"

בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדונה והתקבלה. בית המשפט העיר כי בדיני הפטנטים, להבדיל מהדין הכללי, קיים כלל מיוחד, lex specialis, המתיר שיקול דעת רחב בשמיעת ראיות חדשות בערעור. בעוד שתקנות סדר הדין האזרחי, ותקנה 457 בראשן, מצמצמות את האפשרות להגיש ראיות בערעור למקרים חרגים בלבד, סעיף 177 לחוק הפטנטים קובע כי לבית המשפט שיקול דעת רחב לשמוע ראיות במסגרת הערעור:

"בית המשפט הדן בערעור רשאי לגבות ראיות, בין ראיות שכבר נגבו על ידי הרשם ובין אחרות, והוא רשאי לדרוש שראיות אלה יובאו בתצהיר או בדרך אחרת שיראה; הובאו ראיות בתצהיר, יחול סעיף 163(א) בשינויים המחוייבים."

כלומר, לא רק שניתן לשמוע במסגרת הערעור ראיות חדשות, אלא שניתן אף לשמוע מחדש את אותן הראיות ממש שנשמעו כבר בדיון בפני הרשם או הפוסקים.

לקריאת המשך המאמר »

0

פיילוט PPH נוסף בישראל, והפעם – קוריאה

PPH LOGOרשות הפטנטים הודיעה כי החל מתחילת שנת 2014 יחל פיילוט PPH בן שנה בין רשות הפטנטים הישראלית לבין משרד הפטנטים הקוראיני. במסגרת הפיילוט יתאפשר לזרז בחינה של בקשות פטנט אשר בקשה מקבילה להן אושרה על ידי המשרד המקביל. הפיילוט כולל הן תוכנית ישירה בין המשרדים והן תוכנית המתייחסת לתוצרי המשרדים בתור רשויות בחינה בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT.

תוכנית זו מצטרפת למגוון תוכניות PPH אחרות קיימות.

0

אגרות PCT: תחרות מחירים בין ישראל לארה"ב

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

החל מיוני 2012 רשות הפטנטים הישראלית פעלה כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית לבקשות פטנט בינלאומיות. למן היום הראשון, הרשות הישראלית קבעה מחירים תחרותיים לעומת המחירים שגבו שתי המתחרות האחרות: הרשות האמריקאית והאירופאית. במקום לשלם אגרות בסכומים של 2,000 – 2,500 דולר ארה"ב, רשות הפטנטים הישראלית "שברה" את המחירים וגבתה אגרה בסכום של 3,500 ש"ח בלבד.

במהלך 2012-2013, המשרד שלי העדיף, דרך כלל, להשתמש ברשות הפטנטים הישראלית כרשות החיפוש והבחינה הבינלאומית. הניסיון הוכיח שהמחיר הזול לא היה היתרון היחיד, ובפועל נראה כי זכינו לשיעור נאה של דוחות חיפוש חיוביים מהרשות הישראלית. אין ספק: באתי בגלל המחיר, נשארתי בגלל השירות.

אלא, שבמהלך הימים האחרונים מתברר כי רשות הפטנטים האמריקאית (USPTO) הורידה אף היא, בפועל, את מחיריה בצורה דרסטית. אומנם, ספק רב אם הצעד הזה בוצע בכדי להתחרות דווקא ברשות הפטנטים הישראלית, שכן מדובר במחירים החלים כלפי כל המבקשים הנעזרים בשירותי משרד הפטנטים האמריקאי במסגרת אמנת ה-PCT. יחד עם זאת, מדובר במחיר תחרותי להפליא למחיר הזול שהציעה הרשות הישראלית.

רשות הפטנטים האמריקאית הודיעה כי מעתה ואילך הנחות שניתנו ליישויות קטנות וזעירות יחולו גם לעניין אגרות המשולמות במסגרת אמנת ה-PCT. הנחות אלה הינן הנחות משמעותיות, והן בשיעורים של 50% ליישות קטנה ו-75% ליישות זעירה. כלומר, תחת תשלום של כ-2,000 דולרים, ישות קטנה תוכל לשלם אגרה מופחתת של כ-1,000 דולרים ואילו יישות זעירה תזכה לאגרה של 500 דולרים. בעוד שהאגרה עבור יישות קטנה דומה לאגרה המשולמת לרשות הפטנטים הישראלית (3,500 ש"ח), האגרה עבור יישות זעירה הינה כמחצית סכום זה.

והנה דילמת המחיר עבור הלקוחות הקטנים ומעוטי היכולת – אלו מביניהם הזכאים לסטטוס יישות זעירה עשויים להעדיף הנחה בת כ-500 דולרים על פני שימוש ברשות הפטנטים הישראלית. לאורך השנים היו עליות ומורדות בשירות שנתנה רשות הפטנטים האמריקאית במסגרת מערכת ה-PCT. כך, למשל דוחות חיפוש התעכבו הרבה מעבר למועדם ואף היו מקרים שבהם הרשות האמריקאית לא הנפיקה דו"ח חיפוש כלשהו על אף התשלום ששולם לה. מנגד, 500 דולרים הם סכום לא מבוטל עבור מי שמנסה להקים חברת הזנק רזה או מי שמבקש להסתמך על התקציב שמעמיד לרשותו המדען הראשי.

מעניין יהיה לראות האם רשות הפטנטים תסכים להפחית את אגרת החיפוש הבינלאומית לסכומים נמוכים יותר, ואולי להעניק הנחה של 40% כפי שהיא עושה כיום בהגשת בקשות פטנט חדשות בישראל למי שהמחזור השנתי שלו אינו עולה על 10 מיליון ש"ח. כך או כך, נראה כי שנת 2014 תהיה השנה שבה דילמת המחיר הזו תחזור להעסיק אותנו.

0

מביך: אובמה מתלונן על גידול במספר התביעות שהוא יצר בעצמו

אובמה יוצא לאחרונה, במלוא המרץ, נגד טרולי הפטנטים הרעים. אם תרצו להקדיש לזה חמש דקות, בוודאי תצליחו למצוא אסופה של הצעות חוק שמבקשות להילחם באותם יצורים נלוזים (ואם לא, תזכרו שכבר כתבתי על SHIELD ותראו ריכוז הצעות כאן). דו"ח רשמי של הבית הלבן, שמבהיר שטרולים – נו נו נו – זה רע לכלכלה,

אובמה מקבל פרס נובל לשלום

טוב, נו. לא מביך כמו זה שנתנו לאובמה פרס נובל לשלום.

מזהיר שבשנתיים האחרונות מספר התביעות של אותם טרולים שילשה את עצמה. בתקווה שתרעדו מפחד, הממשל האמריקאי החליט באמת להתעלם מהמציאות.

אז, מה הסיפור? כפי שהערתי ביום העיון שקיימנו בזמנו, הרפורמה בדיני הפטנטים האמריקאית חייבה הפרדה של תביעות, מתוך מטרה להקשות על טרולי הפטנטים להביא נתבעים שונים למחוז האהוב עליהם – המחוז המזרחי של טקסס. הכלל המכונה dis-joinder קבע שהעובדה שנתבעים שונים נתבעים בגין הפרה של אותו פטנט לא תהווה עילה מספקת לנהל את התביעה כנגדם במאוחד. תוצאה מתבקשת היא יותר תביעות בגין הפרת פטנט. יתר על כן, וכיוון שטרולים נוהגים להגיש תביעות נגד מספר רב יותר של נתבעים, התוצאה הטבעית היא שיעור גבוה יותר של תביעות של טרולי פטנטים. ואם אתם מתעקשים על הוכחה אמפירית במקום נפנופי ידיים – יש גם מחקר מתאים.

אז מה היה לנו? אובמה שונא טרולים. אובמה משנה את החוק בשביל להקשות על הטרולים. הטרולים נאלצים להגיש יותר תביעות מבעבר. אובמה מתלונן על גידול במספר תביעות הפטנטים שמוגשות על ידי טרולים. אין דרך אחרת להגיד זאת: מביך.

0

פסיקה: מכירה של מוצר ממצה את זכות הפטנט בתהליכים שמבוצעים באמצעותו

מכשיר One Touch של LifeScan

(cc by-sa David-i98)

מודל עסקי מקובל של עסקים רבים הוא למכור בהנחה, ולפעמים אפילו לתת בחינם, מוצר מסוים מתוך כוונה להשיג רווחים בשוק משני של מוצרים מתכלים. דוגמה בולטת למודל כזה קיימת בשוק המדפסות שם חברות מוכרות את המדפסות עצמן במחירים נמוכים מתוך רצון להרוויח במכירת הדיו. למעשה, יש היגיון כלכלי רב במודל הזה, שכן לאחר שהלקוח רוכש מדפסת מסוימת, הוא לא ימהר להחליף אותה וירכוש דיו עבורה במשך תקופה ניכרת. ככל ששולי הרווח ממכירת המוצרים המתכלים הוא גבוה, המודל הזה עשוי להיות רווחי ביותר. אלא, שאליה וקוץ בה, שכן עצם מכירת המכשיר עשוי למנוע אפשרות לאכוף פטנטים.

במקרה אחד שנדון לאחרונה בערכאת הערעור הפדראלי נבחן עניינה של חברת LifeScan המייצרת מכשירים למדידת רמת גלוקוז בדם לחולי סוכרת. מכשירים אלה עושים שימוש בסטריפים – מעין חתיכות נייר קטנות שתפקידן לספוג את טיפת הדם במסגרת המדידה. החברה מוכרת את מכשיריה במחיר הנמוך ממחיר העלות ובמרבית המקרים אף נותנת בחינם את המכשיר עצמו בחינם עם מספר דוגמיות לנסיון. תחת גריפת רווחים ממכירת המכשיר, החברה מקווה להרוויח ממכירת הסטריפים המתכלים באם החולה יבקש להמשיך ולהשתמש במוצר. אף שהמודל העסקי מבוסס על הסטריפים, החברה לא הצליחה לרשום פטנט עליהם, אלא נאלצה להסתפק בפטנט על השיטה למדידת רמת הדם. בפועל, לחברה קמו מתחרות אשר התחילו למכור סטריפים תואמים למכשיריה שלה ונגסו ברווחי החברה. כיוון שכך, החברה ביקשה להגן על עצמה, וכיוון שהסטריפים שנמכרו נועדו לשימוש במסגרת השיטה מוגנת הפטנט שלה, היא ביקשה לאכוף את זכותה וטענה להפרות עקיפות על ידי חברה מתחרה שכזו.

לקריאת המשך המאמר »

0

האם ניו זילנד ביטלה פטנטים על תוכנה?

שבב מחשבהתקשורת רעשה השבוע כאשר סיפרה לכולנו שניו זילנד ביטלה את האפשרות לרשום פטנטים על תוכנה. כלכליסט ודה מרקר הכריזו על מותו של פטנט התוכנה בניו זילנד, ואף הסבירו שמדובר בפתרון אלגנטי לדרישה הנובעת מאמנת הטריפס שלא להפלות סוגי טכנולוגיות.

כבר בעבר התייחסתי להצעת חוק זו והסברתי שעל פניו, הדברים אינם כה ברורים. נראה כי גם לאחר שהחוק תוקן, הסוגיה אינה כה ברורה כפי שהעיתונות מציירת אותה.

לקריאת המשך המאמר »

3

פוסט אורח: ביהמ"ש העליון: היקף הגנת הפטנט יפורש בצמצום לערכים המספריים שצוינו בתביעה תלויה

(cc by-sa Downtowngal)

יצרנית הרעפים חסין אש תבעה את המתחרה קוניאל על הפרת שני פטנטים שלה, הנוגעים לתהליך ייצור משופר של רעף עמיד מתערובת חרסיות או חרסית ובזלת הנשרפות בטמפרטורה נמוכה – זאת לאחר שנמצא כי המבנה הקריסטלוגרפי של המוצר המואשם חופף לזה של המוצר המוגן בפטנט. ביהמ"ש המחוזי דחה את התביעה, בקבעו כי הרכב חומרי הגלם במוצר המואשם ויחס כמויותיהם שונה מן המופיע במסמכי הפטנטים ולכן הוא אינו מפר אותם. בנוסף הוצב סימן שאלה לגבי תוקפו של אחד הפטנטים, לאור פרסום קודם בפטנט יפני שתיאר ייצור כלי חרס מבזלת וחרסית בחשיפה תרמית מופחתת. 

הערעור נסב הן על הפרשנות הצרה שהעניקה הערכאה הראשונה להגדרת האמצאה – לרבות הקביעה כי לא מדובר באמצאה שהיא תהליך ולכן כלל העברת נטל ההוכחה לא חל לגביה – והן על המשקל נמוך שיוחס לחוות הדעת של העדים המומחים מטעם בעלת הפטנט, עקב הקשרים ביניהם ומעורבות בהליכי הפיתוח והרישום.

לקריאת המשך המאמר »

3

מגן חדש נגד טרולי פטנטים

קפטן אמריקה נגד טרולי פטנטים?
(cc byPop Culture Geek)

בפעם האחרונה שS.H.I.E.L.D יצאו למלחמה, זה היה נגד לוקי וחבורת החייזרים המוזרה שלו. בהנחיית המנהל החדש שלהם, ברק אובמה (נשיא אפרו-אמריקאי  ראשון זה ללא ספק כוח על שווה במיוחד), הם הולכים להילחם עכשיו בטרולי הפטנטים

הצעת חוק חדשה הובאה לאחרונה לקונגרס האמריקאי. מעצבי ההצעה כינו אותה Saving High-Tech Innovators from Egregious Legal Disputes Act ובכך הצליחו במשימה לייצר לה שם מקוצר מגניב במיוחד: S.H.I.E.L.D. במסגרת ההצעה, טרולי פטנטים יתקלו במהמורות חדשות אם יבקשו לאכוף את הפטנטים שלהם במסגרת הליך משפטי.

לקריאת המשך המאמר »

4

המצאה שלא עובדת: על דרישת היעילות בדין הישראלי

(cc by-nc-sa mliu92)

בין שלל הדרישות לכך שאמצאה תהיה כשירה לפטנט, מצויה דרישה אחת בה לא מרבים לדבר: דרישת היעילות. במסגרת פוסט זה נתייחס לדרישה הזו ונראה כי מדובר בדרישה שסף המעבר שלה נמוך, אך עשוי להכשיל את מי שלא ער לקיומה.

סעיף 3 לחוק הפטנטים מחייב כי בכדי שאמצאה תהיה כשירה לפטנט עליה להיות "מועילה". בניגוד למונחים אחרים המופיעים בסעיף, מונח זה לא זוכה לפירוש או איזכור נוסף בחוק. כיוון שכך, בתי המשפט נאלצו לפתח את המשפט ולהבהיר מהי אמצאה יעילה.

האם מנוע בעל תצרוכת בנזין גבוהה יכול להיות יעיל חרף טבעו הבזבזני? התשובה לשאלה זו, מתסבר – פשוטה, והכל תלוי במטרת האמצאה. אמצאה יעילה, קובעת הפסיקה, היא אמצאה אשר לא רק מבטיחה, אלא גם מקיימת. אמצאה יעילה היא אמצאה שפועלת להשגת המטרה שהובטחה במסגרת בקשת הפטנט. על המבקש מוטל הנטל להציג, במפורש או במשתמע, מטרה אשר האמצאה משיגה. די לה לאמצאה כי תשיג את המטרה המוצהרת בכדי שתחשב יעילה. בעניין של אותו מנוע בזבזני – ככל שהמטרה של המנוע מושגת, האמצאה יעילה חרף חוסר יעילותה האנרגטי.

לקריאת המשך המאמר »

0

עבדות ופטנטים: למי שייכת האמצאה של עבד?

בתקופה שלפני מלחמת האזרחים של ארה"ב, המשטר האמריקאי הכיר גם בקניין על בני אדם. כך, אדם אחד יכל להיות בעליו של אדם אחר – עבד. עם זאת, מסתבר, שבאותה תקופה חשוכה האדונים לא יכלו להינות מכל פירות העמל של העבדים שבבעלותם.

תחת דיני הפטנטים האמריקאים, רק הממציא המקורי והאמיתי זכאי כי הפטנט ירשם בשמו. כך למשל, בארה"ב אמצאות שירות של עובדים קמות לקניין העובד. גם במקרה שבו יש חובה חוזית או חובה מכוח המשפט המקובל להעביר את הבעלות בפטנט למעסיק, הקניין קם לטובת העובד והוא נאלץ להמחות אותו לאחר. מסתבר שהמצב עם עבדים (slaves) להבדיל מעובדים – אינו שונה בהרבה, אלא שלאור העובדה שעבדים לא היו זכאים לזכויות על פי דין, גם בעלי העבדים יצאו קירחים וללא בעלות באמצאה.

כך, התרחש במקרה של בן מונטגומרי, עבד אפריקאי-אמריקאי, שהיה בבעלותו של ג'וזף דיוויס. מונטוגמרי המציא מדחף לסירות המויעד לשימוש במים רדודים. דיוויס ביקש לרשום על האמצאה הזו פטנט, אלא שמשרד הפטנטים סירב להעניק את הפטנט. בתחילה, כאשר הבקשה הוגשה בשמו של מונטגומרי, הבקשה נדחתה מחמת שלא היו לו זכויות שבדין. לאחר מכן, כאשר בקשת רישום הפטנט הוגשה בשמו של דיוויס, תוך שהוא מציין שהעבד מונטגומרי הוא הממציא, הבקשה סורבה מחמת שהוא לא הממציא האמיתי. כלומר, פועל יוצא של המשטר המשפטי שהיה נהוג באותה תקופה – אף אחד לא יכל לזכות לבעלות על האמצאה של העבד מונטגומרי. מי שהיה ער לצרה של דיוויס, היה אחיו, ג'פרסון שגם הוא ניסה את מזלו ברישום אותו פטנט ונכשל. כנראה שמסיבה זו, כאשר ג'פרסון נהפך לנשיא הראשון (והיחיד) של הקונפדרציה, הוא דאג לחוקק חוק פטנטים שיצר קונסטרוקציה משפטית שאיפשרה לבעלי העבדים לזכות בפטנטים של עבדיהם.

אז בפעם הבאה שיספרו לכם שמעסיק שמשלם שכר עבודה זכאי לקבל בעלות מלאה ומוחלטת על פטנטים של עובדים, תזכרו שאפילו במקרה הקיצון של העבדים – זה לא היה כל כך ברור מאילו.

(לקריאה נוספת: How the Patent Office Helped to End Slavery)

0

פטנטים שלא ראו אור יום

רן לוי חוזר לדבר על פטנטים בכתבה שפרסם ב-YNET, והפעם פטנטים שלא מומשו. אין יותר מדי בשר בכתבה עצמה, כמה אנקדוטות, לא יותר מכך: מתקן סיוע בזמן לידה, חומר שמכופף גלים מסביבו, הולודק נוסח מיקרוסופט, וחיישנים אופטיים לזיהוי מחוות (gestures) ההופכים כל משטח לדמוי משטח מגע. רן לוי, כדרכו, מעביר את התוכן בצורה נעימה ומהנה.

0

הודעת הסתלקות מיותרת: טעות שלא ניתן לתקן בהנפקה מחדש של פטנט אמריקאי

תחת הדין האמריקאי, לאחר שפטנט ניתן ישנה אפשרות לבצע הנפקה מחדש של הפטנט (reissue) וזאת בכדי לתקן טעויות שהתרחשו בעת הרישום. הנפקה מחדש מאפשרת אפילו להרחיב את היקף המונופולין של הפטנט, וזאת בתנאי שהבקשה מוגשת בתוך שנתיים מיום מתן הפטנט.
עם זאת, לא כל טעות ניתנת לתיקון באמצעות הנפקה מחודשת, כפי שימאצאקי למד על בשרו. בתחילת תהליך הרישום הוגשה הודעת הסתלקות – terminal disclaimer – אשר במסגרתה ויתור בעל הפטנט על חלק מתקופתו כך שהוא יפוג ביחד עם פטנט אחר, קודם (פטנט ארה"ב 4,581,476). עם זאת, לאחר תיקון משמעותי בתביעות, הוגשה עתירה לביטול הודעת ההסתלקות. בטרם משרד הפטנטים התייחס לעתירה, ניתן אישור לרישום הפטנט, דמי ההנפקה שולמו, והפטנט ניתן (פטנט ארה"ב 6,180,991). או אז קבע משרד הפטנטים כי לאחר שהפטנט כבר ניתן, אין אפשרות לבטל את הודעת ההסתלקות. במקרה הקונקרטי הזה, ההבדל הוא עצום: במקום שהפטנט יפוג בשנת 2003, ביטול הודעת ההסתלקות יאפשר לפטנט לפוג רק בשנת 2018.
בשנת 2004, הגיש ימאצאקי בקשה להנפקה מחדש ובה ביקש לתקן את הפטנט כך שהודעת ההסתלקות תבוטל. גם בקשה זו טופלה בעצלתיים ובשנת 2007 נדחתה. ערעור שהוגש נדחה וימאצאקי נאלץ לפנות לערכאת הערעור של בית המשפט הפדראלי. ערכאה זו קבעה כי אין ביכולתה לסייע. הוראת סעיף 251, המאפשרת הגשת בקשה להנפקה מחדש, קובעת כי הפטנט החדש יונפק לתקופה שנותרה לפטנט המקורי, ואילו סעיף 253 קובע כי הודעת ההסתלקות נכללת בתוך תקופת המונופול של הפטנט המקורי. שילוב שתי הוראות אלו, קבעה ערכאת הערעור, מלמדת כי בקשה להנפקת פטנט מחדש אינה מאפשרת להאריך את תקופת הפטנט באמצעות ביטול הודעת הסתלקות.
המסקנה היא שבקשה להנפקה מחדש מאפשרת לבצע דברים רבים. ניתן לתקן שגיאות בניסוח תביעות הפטנט, ואף שגיאות המצמצמות את המונופולין ללא הצדקה. עם זאת, התיקון לא יוכל לשנות את תקופת הפטנט שניתנה.
((In re Yamazaki (Fed. Cir. 2011)

1

כנס: זכות העובד לקבלת תגמול בגין אמצאת שירות

ביום חמישי, 1.11.2012, יתקיים אירוע פתיחת שנת הלימודים של המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה. האירוע יעסוק בזכותו של העובד-הממציא לתגמול בגין אמצאותיו, בפרט בעקבות פסק הדין בעניין ד"ר בייר נ' פלוראליטי.

אני אשתתף בפאנל בכנס, ביחד עם ראש רשות הפטנטים, אסא קלינג, ועו"ד ברי לבנפלד ממשרד יגאל ארנון.

למעוניינים, ניתן להירשם באמצעות אתר הכנס.

1

פסיקה: הפרה תורמת אינה דורשת קיומה של הפרה ישירה

ערכאת הערעור הפדראלית נדרשה לדון, בהרכב מלא, בשני תיקים שנגעו לסוגיה של הפרה במשותף (Joint Infringement). בשני המקרים, Akamia ו-McKesson, אף שכל הצעדים של תביעות הפטנט בוצעו, נקבע כי לא בוצעה הפרת פטנט. הסיבה לקביעה זו היתה שהצעדים בוצעו על ידי מספר גופים, כאשר נקבע שלא היה אחד אשר שלט והנחה את כל התהליך. התוצאה היתה שהיכולת לעקוף תביעות פטנט מסוג זה היתה קלה במיוחד, אלא אם עורך הפטנטים ניסח את התביעות בצורה שתתייחס לשחקן אחד מיני רבים.

בדיון הנוסף, בהרכב מלא שאינו כבול לתקדימים הקודמים של אותה ערכאה, דעת הרוב החליטה שלא להחליט בסוגיה שהובאה לפתחה. במקום להתייחס לסוגיה של הפרה במשותף, בית המשפט בחן את הסוגיה של הפרה תורמת לפי סעיף 271(b) וקבע כי במקרים מעין אלה לבעלי הפטנטים יהיה מזור באמצעות הגשת תביעה כנגד מי שגרם להפרה. ברוב דחוק של 6 נגד 5, נקבעה הלכה חדשה שספק אם תעמוד ללא בחינה מחודשת של בית המשפט העליון.

לקריאת המשך המאמר »

0

אפל נ' סמסונג: ראיון עם מושבע

אפל ניצחו, כולם כבר יודעים, והמושבעים קבעו להם מעל למיליארד דולר פיצויים. קביעה נוספת, חשובה לא פחות, היא שההפרות נעשו ביודעין והשופט יוכל להגדיל את הפיצויים עד כדי פי שלוש.

עכשיו, אחרי שמשפט המושבעים נגמר, אפשר לדבר ולראיין אותם. בראיון שנתן יו"ר המושבעים ל-BBC, התברר הרקע הטכנולוגי הנרחב שלו. ולוין הוגן הוא CTO בחברת מולטיקאסט לאבס שמפתחת טכנולוגיה להפצת וידיאו על גבי הרשת. הוגן מספר עד כמה התכתובות הפנימיות של סמסונג, שבהן הם התייחסו לדימיון בין המוצר שלהם לשל אפל, היו משמעותיות מבחינת המושבעים.

בנוסף, ולא פחות חשוב הוא מסביר מדוע הם חשבו שעל אף הידע הקודם באמצאות של אפל היתה התקדמות המצאתית:

And in example after example, when we put it to the test, the older prior art was just that. Not that there's anything [wrong] with older prior art – but the key was that the hardware was different, the software was an entirely different methodology, and the more modern software could not be loaded onto the older example and be run without error.

את הנימוק שלו לשאלה מדוע לא נפסקו פיצויים גם לסמסונג, הסביר הוגן בפשטות:

What was key to us… is that [the technologies] had to be interchangeable.

And so consequently, when we looked at the source code – I was able to read source code – I showed the jurors that the two methods in software were not the same, nor could they be interchangeable because the hardware that was involved between the old processor and the new processor – you couldn't load the new software methodology in the old system and expect that it was going to work. And the converse of that was true.

רק בכדי להבהיר נקודה שנדמה לי שהיא ברורה – נראה שהמושבעים בחנו מימוש אחד לעומת מימוש אחר. לעומת זאת, היה עליהם דווקא לבחון מימוש אחד למול תביעות הפטנט.

על פניו, נראה שהמושבעים השתמשו במבחן מחמיר ביותר לחיבור של פרטי ידע קודם – דרישה שניתן יהיה לחבר את הפרטים ללא שינוי ושהם יעבדו. בוודאי שזה אינו הסטנדרט המקובל בתחום, שכן ברור שניתן לבצע אי-אלו התאמות בכדי לחבר בין שני הפרסומים. למעשה, אני מאחל לי וללקוחותיי למצוא בוחני פטנטים שמשתמשים בסטנדרט הכל כך מחמיר הזה לחיבור של פרטי ידע קודם, שכן המבחנים הנהוגים במשרד הפטנטים האמריקאי מציבים רף נמוך בהרבה (נמוך יתר על המידה, להשקפתי) מרף זה.

3

האם אפשר לקבל פטנט על גן?

כידוע, גן הוא יחידת מידע אורגנית שמועברת בתורשה, לרוב באמצעות מולקולת DNA, והיא הקובעת את תכונותיו של האורגניזם. כיוון שכך, ישנה חשיבות לניסיון לפענח את התכונות הטמונות בכל גן ולזהות את אותם גנים שעשויים להיות קשורים לתכונות מסוימות. במיוחד, ישנה חשיבות בזיהוי של הגנים הקשורים למחלות תורשתיות בניסיון למצוא תרופה לאותן מחלות. אך האם זיהוי של תכונה הטמונה בגן היא בגדר אמצאה הכשירה מבחינה נושאית לרישום פטנט או שמא מדובר בתגלית שאין לקבל עליה בלעדיות?

פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין Myraid בערכאת הערעורים הפדראלית מכריע, בדעת רוב, שגן מבודד זכאי להגנה פטנטית, וזאת כיוון שאין המדובר בתגלית של חומר המצוי בטבע כי אם בתוצר יציר האדם. החלטה דומה כבר התקבלה בעבר על ידי אותה ערכאה בוטל על ידי בית המשפט העליון לאור פסק הדין שניתן לאחר מכן בעניין מאיו נ' פרומיתיאוס. שם, כזכור, בית המשפט קבע כי שיטה לאבחון מחלה היא בבחינת חוק טבע שאינו כשיר לפטנט. חרף החלטה זו, ערכאת הערעור נותרה בעמדתה.

לקריאת המשך המאמר »

0

טרולים, כרישים וציפורים עצבניות – פרק חדש בפודקאסט של רן לוי על פטנטים

עושים היסטוריה! הפודקאסט של רן לוי על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה פרסם פרק על פטנטים. אומנם, הדיון אינו מעמיק יתר על המידה, וישנו ערבוב מושגי בין מדגמים לבין פטנטים, הפרק עצמו מעניין וכדרכו רן לוי מצליח להעביר את המידע בצורה מעניינת למדי.

ההקדמה לפרק:

חוקי הפטנטים מלווים את המהפיכה הטכנולוגית מזה מאות שנים, ומסייעים לקידמה ולשגשוג. אך בשנים האחרונות הפכו הפטנטים לכלי נשק בידיהן של חברות ענק ועורכי דין ממולחים…האם הפטנטים יבלמו את הקידמה במקום לסייע לה?

-על העקרונות החשובים שבבסיס שיטת הפטנטים המודרנית…
-על דילמות אתיות ומוסריות בתחומי הביוטכנולוגיה והרפואה…
-ועל טרולי הפטנטים שמאיימים על החברות הקטנות של ימינו, ואיך כל זה קשור לכלים חקלאיים במאה ה-19?

לשמיעה: פרק 115: טרולים, כרישים וציפורים עצבניות- על פטנטים בעידן טכנולוגיית המידע

0

פסיקה: מה דינו של עובד שמסרב לסייע להגן בפטנט על אמצאת שירות?

(cc by-nc-sa Shawn Oster)

האם עובד-ממציא אשר מסרב לחתום על בקשה לרישום פטנט בארה"ב על אמצאת השירות שהמציא מבצע הפרת משמעת? סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו והוכרעה בחיוב.

העובד, ד"ר טבורובסקי, עבד בחברת ביונה חברה למחקר ביוטכנולוגי בע"מ, אשר עוסקת בתחומי הביוטכנולוגיה והפרמקולוגיה. העובד שירת כמדען ראשי בפרוייקט ליצירת תרופה בעל השפעה כפולה לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני. במסגרת עבודתו, הוא זיהה רשימה של מוליקולות בעלות השפעה כפולה, ובעזרת אחר סינתז את החומרים. בגין אמצאה זו הוגשה בקשה לפטנט שכותרתה "Heterocyclic Compounds and Uses Thereof in the Treatment of Sexual Disorders". בתחילה הוגשה בקשת פרוביוזנאל אשר זיהתה שלושה ממציאים – ד"ר טבורובוסקי ושניים נוספים. לאחר מכן, הוגשה בקשת פרוביזיונל שנייה אשר זיהתה כממציאים את התובע וכן אדם נוסף. בין לבין, חלק מעבודת הסינתוז עברה לעובד אחר – ד"ר קוגן שמו.

לבסוף, מכוחן של בקשות הפטנט הארעיות הוגשה בקשת פטנט בינלאומית (בקשת PCT), אשר מאזכרת שלושה ממציאים, ביניהם את ד"ר טבורובסקי וד"ר קוגן. לשם רישום בקשת הפטנט, נתבקש העובד לחתום על מסמכי ההצהרה אך הוא סירב. החברה ראתה בכך הפרת משמעת חמורה ופיטרה אותו לאלתר.

בית הדין בחן את הסוגיה וקבע כי מאחר ואין חולק שמדובר באמצאת שירות, הבעלות בה נתונה למעסיק. במסמך הסבת פטנט (Assignment) של אחד מהבקשות הארעיות התחייב העובד לעשות כל הנדרש לשם רישום והגנה על האמצאה נשוא בקשת הפטנט, ובית הדין קבע כי בהתנהלותו הוא הפר התחייבות זו, וזאת ללא כל הצדקה. בכך, נקבע, ביצע הפרת משמעת חמורה.

לקריאת המשך המאמר »

0

דו"ח רשות הפטנטים לשנת 2011

דו"ח רשות הפטנטים לשנת 2011 פורסם והוא מגלה נתונים מעניינים רבים.

בשנת 2011 נתבקשו כ-6,900 בקשות לרישום פטנט, ירידה של כ-5% לעומת אשתקד. בשנה זו ניתנה כמות יוצאת דופן של פטנטים (5,104) וההסבר לכך נובע מעיכובים בפרסום יומני הפטנטים עליהם הרשות התגברה באמצעות מעבר לפרסום אלקטרוני.

עמ' 36 לדו"ח

הרוב המוחלט של הבקשות לרישום פטנט (כ-5,500) הוא שלב לאומי של בקשה בינלאומית במסגרת אמנת ה-PCT. כמו כן, עיקר מבקשי הפטנטים הינם זרים שכן רק עבור כ-1,300 בקשות מדינת המקור הינה ישראל.

ברשימת מבקשי הפטנטים המקומיים המובילים בולטות חברות המסחור של האוניברסיטאות, אך בראש הרשימה מוביל מבקש פרטי ששמו לא נחשף.

עמ' 40 לדו"ל

כמו כן, במהלך שנת 2011 נפתחו 42 הליכי התנגדות, 3 הליכי ביטול וכן הליך אחד בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.

0

העליון: לא בטוח שניתן לותר על הזכות של ממציא לתמלוגים

(cc by RonAlmog)

בפסק דין תקדימי, במותב תלתא, בית המשפט העליון חיזק את מעמדם של העובדים-הממציאים ונתן תמיכה להחלטה של הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.

לאור העובדה שפסק דין זה ניתן בהליך בו אני מייצג את הממציא, וכיוון שההליכים כאן לא נגמרו, לא ארחיב בעניין זה. עם זאת, כיוון שמדובר בפסק דין תקדימי וחשוב, סברתי שיש מקום לדווח עליו.

כזכור, בעניין אילני הוועדה העירה, באימרת אגב, שיתכן שזכות הממציא לתמלוגים הינה זכות קוגנטית, בדומה לזכות העובד לשכר מינימום ולתשלום שעות נוספות. בהחלטה ההיא ההערה היתה אימרת אגב. עתה, העליון מבסס את פסק דינו לאור סוגיה זו, אף שבית המשפט לא הכריע בה. בית המשפט ציין:

"כפי שציינה הוועדה (בהרכב פרופ' י' אנגלרד, יו"ר; ד"ר מאיר נועם ופרופ' שמואל פלג), בהחלטתה בענין Actelis Networks נ' אילני (3.2.2010), החלטה ששני הצדדים התייחסו אליה בטיעוניהם בבית משפט קמא ואשר פורסמה במאגרים משפטיים, סעיף 134 לחוק הפטנטים ניתן לפרשנות כפולה ולשונו סובלת את שתי האפשרויות: ניתן לפרשו כחל רק כאשר אין כלל הסכם בין העובד לבין המעביד, אך גם ניתן לפרשו כחל "גם במקרה שבו קיים הסכם, אך ההסכם שולל את הזכות לפיצויים או לתמלוגים" (פסקה 5 להחלטה) […] כפי שציינה הוועדה, יש אפשרות שהזכות לתמורה בעד אמצאת שירות היא "זכות קוגנטית המהווה חלק בלתי נפרד ממשפט העבודה המגן" (פסקה 5 להחלטה). במצב כזה עדיין תהיה הוועדה מוסמכת לדון במחלוקת בעניין התמורה בעד אמצאת השירות, לרבות במחלוקת שעניינה תוקף ההסכם שבין הצדדים ומשמעותו."

בית המשפט סיכם את הסוגיה וקבע כי הוועדה היא הפורום הנכון להכריע בסוגיה חשובה זו:

"לסיכום, מהאמור לעיל עולה, כי העובדה שבהסכם נשללה, לכאורה, זכות המבקש לתמלוגים בגין אמצאת שירות (מעבר לסכומים להם הוא זכאי על-פי הוראות אחרות שבהסכם), אינה בהכרח נועלת את הדלת בפני המבקש לטעון לזכותו לתמלוגים. אפשרות זו הועלתה על-ידי הוועדה בהחלטתה הנ"ל, ולא היה מקום לקבוע, במסגרת דחיית הבקשה, שההסכם חורץ את גורל הטענה מבלי שיתקיים דיון בה. דיון כזה אמור, לכאורה, להתקיים בפני הוועדה."

(רע"א 3564/12 ד"ר בייר נ' פלוראליטי בע"מ (בפירוק) (מיום 1.08.2012))

2

פס"ד בארה"ב: כשירות נושאית לפטנט – מבחן גס לשימוש רק במקרים מובהקים

(cc by digitalbob8)

על אף שבית המשפט העליון האמריקאי דן לאחרונה בסוגיה של כשירות נושאית לרישום לפטנט בשתי הזדמנויות שונות (עניין פרומיתיאוס, שם נקבע ששיטת דיאגנוסיטקה אינה כשירה לפטנט ובעניין בילסקי, שם נקבע ששיטה לגידור סיכונים אינה כשירה לפטנט), ערכאת הערעור הפדראלית ממשיכה להיות חלוקה בתוך עצמה בסוגיה. הפעם במרכז הדיון עמדה אמצאה מבוססת מחשב הנוגעת לחיי המסחר. על פי האמצאה שני צדדים המבצעים עסקה נעזרים בצד שלישי בכדי להקטין את הסיכון שאחד הצדדים לא יעביר את התשלום המגיע לו. בית המשפט קבע, בדעת רוב, כי הסטנדרט אותו יש לבחון לשאלת הכשירות הנושאית הינו סטנדרט מקל ביותר.

דעת הרוב הזכירה כי רעיונות מופשטים אינם זכאים להגנה. עם זאת, נקבע כי קו הגבול בין רעיונות מופשטים לבין אמצאות כשירות לפטנט הינו עמום ומטושטש:

"The majority's "nothing more than" limitation: In reversing the district court, the majority focused on the "abstract ideas" exception to patent eligible subject matter. Examing the concept of "abstract ideas," the majority concluded that despite substantial precedent and commentary, its meaning remains unclear and its boundary elusive. There is, of course, some guidance in the precedent, notably the machine or transformation test and concerns about preempting an entire field of innovation. There are also computer-specific opinions, which the majority distilled down into the rule that "a claim that is drawn to a specific way of doing something with a computer is likely to be patent eligible whereas a claim to nothing more than the idea of doing that thing on a computer may not." Slip Op. at 18 (emphasis in original). But even this rule allows for "great uncertainty" as to the meaning of "abstract ideas.""

נוכח טישטוש זה, נקבע, יש ליתן לבעלי האמצאות להנות מן הספק, מקום הוא מתעורר, בדבר שאלת הכשירות הנושאית. אוסיף על כך אני, כי ממילא מסננות אחרות – דוגמת אלו של החדשנות וההתקדמות ההמצאתית – צפויות לסייע לעניינים אלה.

לקריאת המשך המאמר »

1

טיוטת כללים חדשים: סטטוס ישות זעירה

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

אחד השינויים הבולטים של הרפורמה האמריקאית בדיני הפטנטים התייחסה לממציא הקטן. בכדי לעודד ממציאים כאלה, הממשל ביקש לתת הנחה מיוחדת, לממציאים חדשים וקטנים במיוחד. סטטוס ישות זעירה (Micro Entity) נקבע כמקנה הנחה בסך 75% מהאגרות. עם זאת, הכללים המדויקים המאפשרים לבקש את ההנחה מבחינה בירוקרטית טרם נקבעו סופית. לאחרונה, רשם הפטנטים האמריקאי פרסם טיוטת כללים לעניין זה.

על פי הכלל המוצע, ההנחה בת 75% מהאגרות הרשמיות תינתן למי שעומד בקריטריונים של יישות קטנה (Small Entity), המקנה, דרך כלל, הנחה בת 50% על האגרות, ובנוסף הוא גם:

  1. לא נרשם כממציא ביותר מ-4 בקשות פטנט בארה"ב (למעט בקשות פרוביזיונאל ובקשות PCT שלא נכנסו לשלב הלאומי בארה"ב);
  2. הכנסתו השנתית בתקופה הרלוונטית אינה עולה על פי שלוש מהחציון האמריקאי (כרגע, סכום זה עמוד על כ-150,00 דולרים);
  3. לא העביר ואף לא התחייב להעביר את הזכויות בבקשת הפטנט ליישות שלא עומדת בדרישת ההכנסה המקסימאלית.

חשוב לציין שעל פי הכללים המוצעים, לא יבואו במניין ארבעת בקשות הפטנט האמורות בקשות לפטנט בגין אמצאות שירות. כלומר, ממציא פורה שהמציא רבות למעסיקו יזכה עדיין להינות מסטטוס ישות זעירה אם יחליט לעזוב את מעסיקו ולפתוח מיזם חדש משל עצמו.

כאמור, מדובר בכללים מוצעים שטרם נתקבלו.

 

(מקור: הודעת ה-USPTO; הכללים המוצעים)

0

הוסדר מסלול ה-PPH הקבוע בין משרדי הפטנטים הישראלי והאמריקאי

בסוף חודש יוני נגמר הפיילוט של תוכנית ה-PPH עם המשרד האמריקאי, חרף העובדה שהדבר לא פורסם בצורה רשמית, מתברר שרשות הפטנטים והמשרד האמריקאי חתמו על הסכם שהופך את הפיילוט לעניין קבוע.

נראה כי התוכנית הקבועה, בניגוד לפיילוט, כוללת גם אפשרות לקשר בין בקשות שונות שהן שלבים לאומיים שונים של בקשת PCT. לאחרונה, שמעתי את הרשם מבהיר כי הקביעה שהפיילוט הוגבל בצורה זו בכדי למנוע הצפה בשלב הראשון של יישום התוכנית. נראה שעתה התוכנית תוכל להיות רלוונטית כמעט לכל משפחת פטנטים שיש לה בקשות בישראל ובארצות הברית.

(מקור: הודעה בדבר יישום תוכנית PPH בצורה מלאה ברשות הפטנטים הישראלית)

0

החל מיולי: הגשה אלקטרונית מלאה של בקשות PCT

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים הודיעה כי החל מחודש יולי 2012, היא תקבל בקשות פטנט בינלאומיות המוגשות באמצעות האינטרנט.

כזכור, תקנות הפטנטים תוקנו זה מכבר בכדי לאפשר את השינוי המיוחל. עכשיו, רשות הפטנטים מתחילה לאפשר למי שרוצה להגיש בקשת פטנט בינלאומית באמצעות המשרד הישראלי כמשרד מקבל, יוכל לבצע הגשה מקוונת באמצעות האינטרנט.

(מקור: הודעת הרשות)

0

העליון סירב לדון בפרשנות המונח "עקב השירות"

(cc by-nc-sa James Ratcliffe) גלגול שלישי?

בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי התגלגלה לפתחו של בית המשפט העליון, ובה נתבקש בית המשפט להכריע בשאלה מהם המבחנים לפיהם יש לקבוע כי המצאה הומצאה "עקב השירות". ברם, בית המשפט קבע כי בגדרו של העניין הפרטני אין מקום לדון בשאלה ודחה את הבקשה.

אף שההחלטה שפורסמה לא נוקבת בשמות הצדדים, נראה כי אין ספק שמדובר באותה פרשה שכבר פורסמה בצורה חלקית בעבר ועליה כבר דיווחתי. כזכור , מדובר בחבלן שהמציא המצאה שבגינה נרשם פטנט. רשם הפטנטים קבע, מכוח סמכותו בסעיף 133 לחוק הפטנטים, כי מדובר באמצאת שירות. החלטת הרשם נסמכה על פסק הדין בעניין בננסון שבו נקבע כי די בקשר רופף בין עבודתו של הממציא לבין ההמצאה כדי לספק את הדרישה כי מדובר בהמצאה שהומצאה עקב השירות. לפיכך, ולאור נסיבות פרטניות רבות ובין היתר נוכח הקביעה שתפקידו של חבלן כולל, בין היתר, גם פיתוח אמצעים מתחום החבלה, נפסק כי ההמצאה הומצאה "עקב השירות". משדרישה זו התקיימה, לא היה מנוס מהקביעה כי מדובר באמצאת שירות.

לקריאת המשך המאמר »

0

סימון כוזב בישראל – מה הדין?

לאחרונה, ביקרנו במסעדת אורי בורי שבעכו. בסיום הארוחה, קיבלנו אריזה של קיסמים. במבט חטוף עליה שמתי לב שמובהר שם כי מדובר במוצר המוגן בפטנט רשום שמספרו 6000988. כיוון שמספר הפטנט אינו מתאים למספרי פטנט ישראלים, חשבתי שאולי מדובר בפטנט ארה"ב. בבדיקה במאגר האמריקאי, התגלה שיש אומנם פטנט 6000988, אך הוא עוסק בצעצוע לילדים (Fighting UFO toy car, אם לדייק). אם כך, נראה, שהסימון אינו מדויק, ואף עולה החשש שמא מדובר בסימון כוזב. כזכור, עד לרפורמה בדין האמריקאי, כל אדם יכל לבצע אכיפה אזרחית של האיסור על סימון כוזב, ולהתחלק עם המדינה בקנס שיגבה. אך מהו המצב בדין הישראלי?

לקריאת המשך המאמר »

תגיות: ,
0

העליון האמריקאי: עניין Hulu ייבחן מחדש

בית המשפט העליון האמריקאי ביטל את פסק הדין בעניינה של Hulu. כזכור, בפסק הדין של ערכאת הערעור הפדראלית נקבע כי המצאה שמימושה דורש תכנות סבוך עוברת את רף הכשירות הנושאית להגנה פטנטית.

עתה, בית המשפט מבטל את פסק הדין ומורה לערכאת הערעור לדון בו שוב פעם לאור פסק הדין של העליון בעניין פרומיטיוס אשר ניתן לאחר שהתיק הוכרע. לשון הצו שניתן היא זו:

The petition for a writ of certiorari is granted. The judgment is vacated, and the case is remanded to the United States Court of Appeals for the Federal Circuit for further consideration in light of Mayo Collaborative Services v. Prometheus Laboratories, Inc., 566 U.S. ___ (2012).

(ראו מקור כאן)

כזכור, השאלה המרכזית בעניין Hulu היתה האם השיטה הינה בגדר רעיון אבסטרקטי שאינו בר הגנה בפטנט. לעומת זאת, פרומיטאוס דן בהמצאה שנקבע כי היא בבחינת חוק טבע ולא יישום שלו. אף שעל פניו, מדובר בשאלות שונות הנוגעות לאספקטים שונים של סעיף 101 בדין האמריקאי, נראה כי העליון סבור שלא כך, ונראה שפסק הדין ההוא ייצר קושי ברישום פטנטים בתוכנה, ולא רק בשיטות רפואיות.

בין היתר, יתכן שלקביעה של בית המשפט העליון הפדראלי של ארה"ב לגבי האפשרות להשתמש בידע הקודם לצורך בחינת היותה של ההמצאה פטנטבילית במחינה נושאית (patentable subject matter) עשויה להיות בעלת רלוונטיות מסוימת לעניין כשירות נושאית להגנה פטנטית.

 

לקריאה נוספת: PatentlyO

0

פוסט אורח: פסיקה בארה"ב: שלילת תוקף מתביעה פונקציונלית כבלתי-מוגדרת בשל החסרת תיאור אלגוריתם לבקרה ממוחשבת מן הפירוט

שרטוט 1 מפטנט '412. Control Device 4

פוסט אורח זה, פרי עטה של שרון, מתייחס לפסיקה אמריקאית חדשה הדנה בהגדרה פונקציונאלית של רכיבי האמצאה שנתבעה בפטנט

בפסק-הדין בעניין Ergo Licensing v. CareFusion 303 שניתן לאחרונה, אישר בית-המשפט הפדראלי לערעורים בארה"ב בדעת רוב את קביעת הערכאה הראשונה כי תביעות הפטנט בהן ננקט המינוח הפונקציונלי "אמצעי בקרה" ("control means") או "אמצעי בקרה ניתנים לתכנות" ("programmable control means") אינן תקפות, מאחר והיקפן לא ניתן להגדרה ברורה ומדויקת בהעדר תיאור של מבנה מתאים במסמכי הפטנט, כדרישת החוק האמריקאי בסעיף 35 U.S.C. § 112.

הכרעה זו נפלה במסגרת הליך הקרוי "Markman Hearing" שהתקיים בין הצדדים כמקובל בתביעות על הפרה בשנים האחרונות ומטרתו בירור הסוגיות המקדמיות של היקף ופרשנות התביעות, על-מנת שניתן יהיה להמשיך ולבחון בשלב הבא האם "המוצר המואשם" אכן נופל בגדרן.

האמצאה במוקד הסכסוך נוגעת למערכת עירוי נוזלים לגוף מטופל, כשהללו מוזרמים אליו במקביל ממקורות שונים ונמדדים עצמאית כך שמתאפשר שחרור של כל אחד מהם בקצב אחר. השליטה בכל מקור מתבצעת על-ידי אמצעי כיוונון, המחוברים בתורם ליחידת בקרה מרכזית המאפשרת הפעלה בררנית שלהם.

לקריאת המשך המאמר »

9

פוסט אורח: תביעות פונקציונליות בפטנטים

(cc by-nc-sa efilpera)

פוסט אורח זה שנכתב על ידי שרון מוקדש לסקירה כללית על הנושא של תביעות פונקציונליות בפטנטים ויחס הדין הישראלי כלפיו, בעקבות ההחלטה העדכנית של ערכאת הערעור הפדראלית בארה"ב בעניין Ergo Licensing v. CareFusion 303 אשר תידון בהמשך ברשימה נפרדת פרי עטה של שרון.

תביעות פונקציונליות בפטנטים, או תביעות המוגבלות בתוצאה כפי שהן מכונות לעיתים בספרות המשפטית, היו ומוסיפות לעמוד במוקדן של התדיינויות משפטיות רבות עוד החל משנות ה-30 של המאה הקודמת לפחות, ודומה כי הנושא עודנו רחוק מהתבהרות והתייצבות.

ביטויים, מונחים או הגדרות הינם "פונקציונליים" שעה שהם באים לתאר רכיב מסוים שלא באמצעות מניית תכונותיו המבניות כי אם על-ידי התוצאה או ההשפעה התפקודית אותה הוא נועד להשיג.

לקריאת המשך המאמר »

0

בעקבות AIA: יותר תביעות, בפרט בדלאוור

(cc by-nc-nd wallyg)

דיווח ראשוני על מחקר אמפירי חדש מגלה שמאז כניסתה לתוקף של הרפורמה בדיני הפטנטים האמריקאים (America Invents Act), הוגשו יותר תביעות בגין הפרת פטנטים. כמובן, שזו תוצאה טבעית של הכלל שמגביל איחוד דיון בתביעות שונות בגין הפרת אותו פטנט.

על פי המחקר, מהראשון באוקטובר 2011 ועד הראשון במרץ 2012 הוגשו כ-2,500 תביעות. כלומר, קצב ההגשה השנתי הצפוי הוא של 5,000 תביעות, לעומת כ-3,000 דאשתקד. כאמור, זוהי תוצאה מתבקשת של הרפורמה. הנתון המעניין יותר נוגע לבתי המשפט אליהם הוגשו התביעות. המחוז המזרחי של טקסס ממשיך להוביל, אך במקום השני נמצאת כיום דלאוור, אשר אליה מוגשים כ-15% מהתיקים, כמעט כמו המצב בטקסס.  עורך המחקר טוען שהמשפטים בדלאוור מסתיימים בתוצאות טובות יחסית לבעלי הפטנט, ויתכן שזו הסיבה לגידול. אני אוסיף שמרבית החברות מאוגדות בדלאוור כך שהיא כמעט תמיד פורום אפשרי להגשת התביעה (בניגוד לטקסס, שלעיתים בעל הפטנט מעוניין להגיש את תביעתו שם, אך לא יכול בגלל העדר סמכות מקומית).

(מקור: PatentlyO)

0

מחקר אמפירי: על בוחני פטנטים והסיכויים לקבל פטנט

(cc by Kazuhisa OTSUBO)

מחקר מעניין חדש מנסה לנתח נתונים אמפיריים ממשרד הפטנטים האמריקאי ולבדוק האם ישנה חשיבות למיהו בוחן הפטנטים שבודק את כשירות בקשת הפטנט לרישום. התשובה – חיובית, כמובן – אינה מפתיעה כשלעצמה, אבל הממצאים בהחלט מעניינים.

על פי המחקר, ישנן שתי אוכלוסיות מובהקות של בוחני פטנטים: כאלו המעניקים פטנטים בקושי רב (low allowance rate) וכאלו המעניקים פטנטים בקלות יתרה (high allowance rate). כך למשל, 19% מבוחני הפטנטים, אלו המסווגים באוכלוסיה הראשונה, אחראים רק ל-0.6% מהפטנטים שאושרו. לעומת זאת, 10% מבוחני הפטנטים מסווגים בקבוצה השנייה ועל פי המחקר הם אלו שעומדים מאחורי רישום של  44% מהפטנטים. הסיווג לאוכלוסיות אינו תלוי תחום טכנולוגי, אלא קשור יותר לסטטוס של הבוחנים. דווקא בוחני פטנטים צעירים נוטים לאשר פחות פטנטים מאשר הבוחנים המנוסים יותר ובעלי זכות חתימה.

המאמר מתייחס לתמריצים השונים ומנסה להסביר מה גורם לתופעה זו. בין היתר, ישנה התייחסות לשיטת ה-count במשרד הפטנטים האמריקאי והמאמר מבהיר מדוע שיטה זו עשויה לתמרץ בוחנים לפעול באחת משתי אסטרטגיות שונות למקסם את רווחיהם: להתמיד בדחיות או לאשר רישום פטנטים בקלות. בנוסף, המאמר מתייחס גם לשאלת הקביעות ולעובדה שכיום רק החלטות לאישור פטנט עוברות ביקורת אמיתית. נטען שלבוחנים צעירים יש תמריץ להימנע מלאשר רישום פטנט שעשוי לספוג ביקורת מהממונים עליהם ולהשפיע על הסיכוי שלהם להישאר בתפקידם.

נדמה לי שלכל עורך פטנטים שעוסק בתחום ברור שישנה חשיבות מכרעת לבוחן הפטנטים שמטפל בתיק. בוחן פטנטים אחד עשוי שלא להבין את ההמצאה לגמרי ולדחות אותה בשל חוסר התקדמות המצאתית לאור פרסומים אחרים דומים, בעוד שבוחן פטנטים אחר שיבין את ההמצאה טוב יותר יסבור אחרת, אף אם אותם פרסומים בדיוק יהיו לפניו. בוחני פטנטים שונים אף מיישמים את הדין באופן שונה ועשויים להרים דרישות שונות בכדי להתגבר על קשיים מסויימים. עם זאת, אני הופתעתי מהשונות הרבה. נראה שכרבע מהבוחנים בארה"ב הינם בוחנים מוטים לכיוון זה או אחר. כמובן, שכל הטייה – בין אם אישור בקלות ובין אם דחייה מיותרת – פוגעת במערכת ובזכויות הציבור שלא לצורך. העובדה שרבע מהבוחנים מוטים נראית מטרידה ומלמדת על חולי של המערכת.

(Tu, Shine, Luck/Unluck of the Draw: An Empirical Study of Examiner Allowance Rates (October 5, 2011). Stanford Technology Law Review, Vol. 20, Forthcoming. Available at SSRN: http://ssrn.com/abstract=1939508)

תגיות: , ,
0

הרצאה קצרה: איך ניצחתי טרול פטנטים

דרו קרטיס, מייסד fark.com, מספר בהרצאת TED קצרה על איך שהם נאבקו בטרול פטנטים שהגיש כנגדם תביעה.

בהרצאה דרו מסביר מדוע עלות המטרד (Nuisance value) של תביעה כזו עשויה להוביל לפשרות משמעותיות, ומספר שבפועל טרול הפטנטים לא יכל להצביע על ההפרה שעושה החברה שלו. אחת המסקנות של דרו נשמעת נכונה – יותר קל להתמודד עם טענת ההפרה מאשר להתמודד עם תקפות הפטנט (זה נובע מנטלי הוכחה מוגברים והבנה כללית שמשרד הפטנטים ממילא כבר אישר את הפטנט). מצד שני, לא הייתי סומך יותר מדי על הסטטיסטיקות שהוא מביא לעניין ההשפעה הכלכלית של טרולי פטנטים על הכלכלה האמריקאית.


(הרצאת TED מופצת תחת רישיון Creative Commons BY-NC-ND)

2

מצג שגוי ברקע בקשת הפטנט עשוי להוות בסיס לטענת התנהלות לא הולמת

בעל מקצוע מיומן רואה גם תוכנה (cc by-nc-nd lensfodder)

מה יש לכתוב בחלק ה-Background של בקשת פטנט? אף שיש גישות שונות לעניין זה, ישנה תשובה טובה לגבי מה שלא צריך להיכתב שם וכוונתי לאמירות שגויות.

מלבד העובדה שאמירות שגויות אלה עשויות לשמש לרעת מבקש הפטנט תוך יצירת ידע קודם שאינו קיים באמת, נדמה שכדאי לכל עורך פטנטים להיות מודע לכך גם שמצג שגוי, עשוי להוות בסיס לטענת התנהלות לא הולמת. בעניין (Ring Plus v. Cingular Wireless (Fed. Cir. 2010 נקבע שההסבר שהובא ברקע של בקשת הפטנט ביחס לפרסומים קודמים היה שגוי ומוסלף. המצג המסולף, נקבע, הינו מהותי לעניין פטנטביליות (וראו עוד לעניין זה בפסק הדין המנחה בעניין Therasense), ואם יקבע שהוא נעשה ביודעין ומתוך כוונה להסתיר מידע, הרי שהוא יבסס טענה בדבר התנהלות לא הולמת (inequitable conduct).

במקרה ההוא, ברקע הפטנט הוסבר כי בשני פרסומים קודמים הציעו מערכות חומרה אך לא תוכנה להפעלת המערכות האמורות. אף שהפרסומים לא תיארו מפורשות תוכנה כלשהי, נקבע שבעל מקצוע מיומן מהתחום היה מסיק שהן מתארות גם אלגוריתמים מבוססי תוכנה. למזלה של בעלת הפטנט נקבע כי לא הובאו די ראיות להוכחת כוונת המזיד שבאימרה המוסלפת ומשכך הפטנט נותר בר-אכיפה.

 

 

 

0

פסיקה: הממציא הסתיר מידע ממשרד הפטנטים והפטנט אינו אכיף

מזה שנים רבות, אחת מההגנות הפופולאריות בכל תביעת הפרת פטנט בארצות הברית הינה הטענה בדבר התנהלות לא הגונה (inequitable conduct). הגנה זו שמה דגש לא על התנהלותו של מפר הפטנט למול הזכות המשפטית, אלא על התנהלותו של בעל הפטנט בהשיגו את הזכות הזו. במהותה, ההגנה קובעת כי התנהלות לא ראויה תמנע מבעל הפטנט להינות מפירות התנהלותו הנפסדת, קרי הפטנט. לפי כשנה הגביהה ערכאת הערעור הפדראלית (בהרכב מלא) את הרף הנדרש להוכיח טענה זו, בהחלטה בעניין Therasense. בפסק דין תקדימי, לראשונה לאחר העניין ההוא, ערכאת הערעור מצאה כי ממציא הסתיר במכוון מידע ממשרד הפטנטים האמריקאי ומשכך קבעה כי הפטנט אינו אכיף.

לקריאת המשך המאמר »

0

גוגל מספקת גישה גם לתיקי הבחינה במשרד הפטנטים האמריקאי

Googleבשקט, בשקט, ובלי הודעה רשמית, גוגל התחילה לספק גישה גם לתיקי בחינה של פטנטים במשרד הפטנטים האמריקאי. גוגל סורקת את מאגרי המידע הפומביים של ה-USPTO – ובראשם, ה-Public PAIR, ומאפשרת להוריד העתקים של תיקי הבחינה גם באמצעות שירות Google Patents.

בשלב הנוכחי השירות החדש אינו מוסיף דבר על האפשרות הקיימת ממילא לגשת ל-Public PAIR ולהוריד את תיק הבחינה מאתר משרד הפטנטים האמריקאי בו. עם זאת, מדובר בשירות נוח יותר משל זה הרשות הממשלתית (למשל, כיוון שאין צורך לעבור מנגנון CAPTCHA), ואין ספק שבעתיד יתאפשרו אף פעולות חיפוש במידע המצוי בתיקי הבחינה עצמם.

לא הצלחתי לאתר הודעה רשמית של גוגל לשינוי, ונראה שהוא התרחש מתישהו במהלך פברואר. לפי האמור באתר של גוגל, נכון ל-11 באפריל 2012, במאגר של גוגל יש כמעט 1.8 מיליון תיקי בחינה. פרטים אודות הפורמט של תיקי הבחינה, ניתן למצוא כאן.

0

מלחמות הפטנטים בסמארטפונים

בלוג The Big Picture פרסם מפת תביעות פטנטים מעודכנת של שוק הסמארטפונים.

מתוך The Big Picture.

 

 

3

עדכון חוזר רשם 10/2012 וביטול ייפוי כוח

(cc by-sa Steve Punter)

רשות הפטנטים פרסמה עדכון לחוזר רשם 10/2012 העוסק ברישום שינויים בפנקס הפטנטים. העדכון מבהיר עניינים מסוימים בחוזר המקורי ואף מרחיב את תחולתו גם ביחס לפנקס המדגמים. ניתן לקרוא את תוכן החוזר באתר הרשות.

נראה לי שזו הזדמנות טובה לעדכן את קוראי הבלוג על עמדתי באשר לזכותו של מייצג להסיר את ייפוי הכוח שלו. להשקפתי, חוזר הרשם מטיל שלא בסמכות מגבלות על אפשרותם של מייצגים (עורכי דין ועורכי פטנטים כאחד) להשתחרר מייצוג בפני רשות הפטנטים, לרבות מי שמייצג במסגרת הליכי בחינת בקשות לפטנט ואף לאחר מתן הפטנט וכל עוד הוא בתוקף. מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של המייצגים, שאף אינה עומדת בדרישות חוקי היסוד במדינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

החל מיוני – רשות הפטנטים תשמש כרשות חיפוש בינלאומית

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים פרסמה היום הודעה לפיה החל מה-1.6.2012 היא תחל לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות. כזכור, בשנת 2009 אפשר WIPO לרשות הפטנטים הישראלית לשמש כרשות חיפוש במערכת ה-PCT. בשלהי 2011 תוקן חוק הפטנטים הישראלי בהתאם והרשות הוסמכה על ידי הכנסת לשמש כרשות בינלאומית. לאחר דחייה ראשונה של מועד כניסת החוק לתוקף, ולאחר דחייה שנייה, מכריזה הרשות כי ביוני 2012 היא תחל בפעילותה החדשה.

על פי ההודעה, בשנת הפעילות הראשונה  האפשרות להשתמש ברשות הפטנטים כרשות חיפוש תוגבל למבקשי פטנט ישראלים בלבד. לאחר תקופה זו, תבחן האפשרות להרחיב את מעגל הזכאים ולכלול גם מבקשים זרים.

בשלב הראשוני, הרשות תבקש לעודד שימוש בה כרשות חיפוש באמצעות אגרות מוזלות. למיטב זכרוני, הרשות טרם פרסמה מה יהיה גובה האגרות, אך לאור האגרות הנמוכות ממילא ברשות הפטנטים הישראלית, לא מן הנמנע שיהיה מדובר באגרה הזולה משמעותית מהאלטרנטיבות (משרדי הפטנטים האמריקאי והאירופאי)

רשם הפטנטים התייחס לשינוי משמעותי זה ומסר:

הפעלת השירות תחייב את רשות הפטנטים לשדרג את נהלי עבודתה בכל התחומים ולהתאימם לסטנדרטים הגבוהים ביותר בכל הנוגע לחיפוש ובחינות פטנטים, הן בבקשות הבינלאומיות והן בבקשות הלאומיות בישראל. רשות הפטנטים תמשיך לעשות את מירב המאמצים על מנת לתת למבקש את השירות המהיר, היעיל והאיכותי ביותר באופן אשר יתחרה בשירות הניתן כיום למבקשים ישראלים על ידי משרדי הפטנטים בארה"ב ואירופה הפועלים כרשויות חיפוש ובחינה בינלאומיות."

(מקור: הודעת רשות הפטנטים)

0

פסיקה: טעות אדמיניסטרטיבית של משרד עורך הפטנטים – טעות בלתי נמנעת

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

בעלת פטנט ישראלי 154325 ביקשה להאריך את תקופת ההגנה של הפטנט, בהתאם להוראות סימן ב1' לפרק ד' לחוק הפטנטים. המועד להגשת בקשה מתאימה היה ביולי 2011, אך רק כחצי שנה לאחר מכן, בינואר 2012, לראשונה, הוגשה בקשה להארכת המועד. אף איחור ניכר זה, נעתרה סגנית רשם הפטנטים לבקשה.

סעיף 164(א1) לחוק הפטנטים קובע:

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בסעיף 64טו אלא אם כן שוכנע כי במועד בו היה על מבקש צו הארכה להגיש את הבקשה למתן צו הארכה, לא ניתן היה לעשות כן, בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען.

אף לשון זו, המתייחסת לחוסר השליטה של המבקש ובא-כוחו, נקבע כי במקרה זה, כאשר האיחור נבע מטעות משרדית אצל עורך הפטנטים של המבקש, ניתן להאריך את המועד. המבקש הסביר את הטעות ברישום שגוי של תאריך התזכורת במערכת המעקב של בא-כוחו – רישום התאריך 1.12.2011 תחת התאריך 1.12.2010.

נקבע, כי בדומה לסעיף 164(א)(1), המתייחס להארכת מועדים ביחס לדרישת דין קדימה לפי סעיף 10 לחוק, אשר פורש במסגרת חוזר רשם מ.נ. 57 כמצריך סטנדרט זהירות של Due Care, כך גם לעניין סעיף 164(א1). מכאן, שהמבחן הינו מבחן של נקיטת אמצעי זהירות סבירים לשם הגשת הבקשה במועדה.

לקריאת המשך המאמר »

10

פסיקה: שיטה למינון תרופות אינה ניתנת להגנה בפטנט

(cc by-nc-sa hitthatswitch)

בית המשפט העליון האמריקאי נדרש, פעם נוספת, לדון בזכאות הנושאית להגנה פטנטית (patentable subject matter), והפעם הוא התרכז באיסור לתת פטנט בגין חוק טבע.

כידוע, סעיף 101 לחוק הפטנטים האמריקאי מגדיר בצורה רחבה אילו המצאות ראויות להגנת פטנט וקובע כי הגנה תינתן לתהליך, מכונה, תוצרת או הרכב חומרים. עם זאת, הפסיקה האמריקאית קבעה במרוצת השנים שלושה חריגים אשר בגינן לא תינתן הגנה: חוקי טבע, תופעות טבעיות ורעיונות מופשטים. בפסק דין חדש קובעים כל תשעת שופטי בית המשפט העליון – בפה אחד – כי תהליך לטיוב טיפול תרופתי המתבצע על ידי מתן הטיפול וניטור רמות התרופה בדם לזיהוי רמות מינון יתר וחסר אינו בר הגנה בפטנט. נקבע, כי תהליך זה, הינו למעשה ניסיון לקבל הגנה על חוק טבע.

לקריאת המשך המאמר »

0

חוזר רשם: הנחיות בחינה ברשות הפטנטים

רשות הפטנטיםחוזר רשם חדש, חוזר רשם 014/2012 – פטנטים "מעמדן, נוסחן ואופן פירסומן של הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט" מבהיר את מעמדן של הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט המפורסמות על ידי רשות הפטנטים.

הוראות החוזר:

  1. הוראות העבודה לבחינת בקשה לפטנט על ידי מחלקת הפטנטים ברשות הפטנטים (להלן: "ההוראות") מהוות הנחיות מנהליות באשר לתהליך הבחינה של בקשה לפטנט ואופן יישום הוראות החוק, התקנות, הפסיקה וחוזרי הרשם על תהליך זה.
  2. ההוראות מנוסחות כהוראות עבודה בהתאם לתקן ISO-9001 (מהדורה 2002), כאשר כל הנחיה עוסקת בנושא אחר. בראש כל הנחיה יצוינו הפרטים הבאים:
    – הפרק ונושא ההנחיה;
    – מספר המהדורה ותאריך פרסומה;
    – סימונה של ההנחיה.
  3. ההנחיות מתעדכנות באופן שוטף בהתאם לצורך ומפורסמות לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. עם העלאת מהדורה חדשה של ההנחיות או חלקן תופץ הודעה מתאימה ברשימת התפוצה ובאתר האינטרנט של הרשות.
  4. ניתן לשלוח הערות תמציתיות, הנוגעות להנחיות שפורסמו באתר, בכל עת. על ההערות להישלח אל גב' חמוטל סיון, בכתובת הדוא"ל HamutalS@justice.gov.il . הערות כאמור יישקלו בעת ניסוח המהדורה הבאה של ההנחיות. יובהר כי אין הרשות מתחייבת לאמץ את הערות הציבור וניסוחן הסופי של ההנחיות הוא בשיקול דעת הרשות בלבד.

במקביל לפירסומו של חוזר רשם זה, רשות הפטנטים פירסמה עידכונים להוראות העבודה עצמן.

הערה:

אף על פי שהדבר לא בא לידי ביטוי בפרסום הרשות, נראה כי ישנו סימון בהנחיות המתוקנות (בצורה של קו אנכי בשולי הדף) באיזור שבו נעשה שינוי.

4

עכשיו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-nc-sa Walter Corno)

אחרי פרסום הטיוטה לעניין בחינת בקשות לפטנט על תוכנה, רשות הפטנטים פירסמה ביום חמישי את ההנחיות הסופיות ולפיהן אפשר לקבל בישראל פטנט על תוכנה.

הנחיות הבחינה עברו תיקונים מספר מהטיוטה. כך, תחת שימוש בשני מונחים דומים "אופי טכנולוגי מוחשי" ו"אפקט טכנולוגי מוחשי", ההנחיות עושות שימוש רק במונח הראשון.

תיקון בולט נוסף נמצא בצד הדוגמאות: דוגמה 3 המקורית, העוסקת בשיטה לעשיית עסקים (שהתפרסמה במסגרת WO 2007/002296), אשר הדגימה מצב בו אין אופי טכנולוגי מוחשי – נמחקה. דוגמה 5 (GB 2171877 שעמד במרכז פסיקה בריטית מוכרת) שהדגים שיטה לעשיית עסקים שניחנה באופי טכנלוגי מוחשי – נמחקה אף היא. כך גם זכרה של דוגמה 12 (WO 2005/005004) נעלם מההנחיות הסופיות. דוגמה זו הציגה שיטה לסיווג תמונות שאין בה, לפי טיוטת ההנחיות, אופי טכנולוגי מוחשי. הסיבה למחיקת הדוגמאות לא הובהרה ונותרת השאלה האם המסקנות בדבר כשירות אותן ההמצאות לפטנט, כפי שהובאו בטיוטה, נותרו בעינן או לאו.

לקריאת המשך המאמר »

9

על בקשת פטנט ארעית (פרוביזיונאל)

מזוודה ובתוכה מסמכי פטנט

(cc by-nc-sa Statens Arkiver – Danish State Archives)

אחד המונחים השגורים בפני ציבור הממציאים הישראלי הוא מונח ה-Provisional. ברשימה קצרה זו אבקש להבהיר במה דברים אמורים – מהי בקשת פטנט ארעית (provisional patent application), ומה היתרונות והחסרונות בשימוש בכלי זה.

אף שישנן בקשות פטנט ארעיות גם בטריטוריות נוספות, ברשימה זו אתמקד בבקשות פטנט פרוביזוריות על פי הדין האמריקאי.

בראש ובראשונה – מעניקה תאריך

בראש ובראשונה, בקשת פרוביזיונל מעניקה לבעליה תאריך הגשה. תאריך זה יהיה תאריך הבכורה שממנו תיבחן שאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית. תאריך זה עשוי אף לשמש בתחרות שבין שתי בקשות בגין אותה המצאה – כאשר ברוב מדינות העולם הבקשה בעלת התאריך המוקדם תהיה זו שתגבר (וראו סעיף 9 לחוק הפטנטים הישראלי).

לקריאת המשך המאמר »

4

טופס השבת האגרות – מבט מקומם לאותיות הקטנות

טופס מקומם (cc by-nc-nd Aleksi Aaltonen)

רשות הפטנטים התחייבה להשיב אגרות שנגבו שלא כדין לציבור, אך מבט לטופס אותו מתבקש הציבור למלא בכדי שכספו יושב לו מציג תמונה מקוממת.

כזכור, רשות הפטנטים גבתה אגרות פרסום אף לאחר שחדלה לפרסם פרסומים ברשומות בניגוד לחוק. החוק תוקן כך שניתן לפרסם את יומן הפטנטים באינטרנט, אך בוטלו אגרות הפרסום הרלוונטיות. כפי שדיווחתי, רשות הפטנטים מאפשרת לציבור לפנות אליה בטופס מוכן מראש ולבקש שהאגרות ששולמו ביתר ונגבו בניגוד לדין יושבו.

עיון בפרטי הטופס מציג תמונה מקוממת.

לקריאת המשך המאמר »

0

ה-USPTO מציג: המצאות לטובת האנושות

משרד הפטנטים האמריקאי הודיע על מיזם חדש ולפיו בקשות לפטנט בנושאים הומניטריים עשויות לזכות את בעליהן בפרס – זיכוי המאפשר להאיץ בחינת בקשה לפטנט כלשהי – זיכוי המוערך בשווי של כמה אלפי דולרים.

יודגש, כי בניגוד לפיילוט בדבר המצאות ירוקות (שנסגר בינתיים), שבו הואצה הבחינה לאותה בקשה בעלת אופי ירוק, הפיילוט הזה יאפשר לבעל הפטנט להשתמש בזיכוי לכל בקשת פטנט בה יחפוץ.

בהחלט מדובר ביוזמה ברוכה, וכשם שהפיילוט בעניין המצאות ירוקות אומץ על ידי רשם הפטנטים הישראלי, לא אופתע אם גם פיילוט זה ייובא לישראל.

לפרטים נוספים על התוכנית ראו באתר ה-USPTO.

4

האם גם לכם מגיע כסף מרשות הפטנטים?

(cc by-nc-sa reway2007)

לאחר שרשות הפטנטים פסקה מלפרסם את בקשות הפטנט ברשומות והחלה לפרסם אותן רק באינטרנט, התברר כי עשתה כן ללא סמכות ובניגוד לדין. חוק הפטנטים תוקן רטקואקטיבית בכדי להבטיח את זכויות מבקשי הפטנט, אך בו בעת הוחלט על הפסקת גביית אגרות פרסום. כיוון שכך, רשות הפטנטים הבטיחה להשיב כ-2.5 מיליון שקלים שנגבו כאגרות פרסום.

כעת, רשות הפטנטים עומדת במילתה ומאפשרת למי שחפץ בכך לפנות אליה ישירות ולקבל את האגרות ששולמו ביתר. על פי הודעת רשות הפטנטים, יש להגיש בקשה נפרדת לכל אגרת פרסום שהשבתה מתבקשת. בחישוב מהיר, ולאור העובדה שאגרת הפרסום היתה כ-150 ש"ח, הרי שבסך הכל צפויים להיות לא יותר מ-15,000 בקשות השבה.

לקריאת המשך המאמר »

1

שיטה לאיגוד נכסי מקרקעין היא רעיון אבסטרקטי שאינו בר הגנה בפטנט

(cc by-nc-nd Nikita Kashner)

מה דינה של שיטה המאגדת נכסי מקרקעין יחדיו ומאפשרת מסחר בהם תוך עקיפת חיובים מיסויים? המצאה שכזו נדונה לאחרונה בערכאת הערעורים של בית המשפט הפדראלי אשר קבע כי היא אינה ברת הגנה בפטנט באשר מדובר ברעיון אבסטרקטי ולא בהמצאה עליה ניתן לקבל הגנת פטנט.

פטנט 6,292,788 שכותרתו Methods and investment instruments for performing tax-deferred real estate exchanges עוסק בשיטה לאיגוד נכסי מקרקעין. שיטה זו כוללת, בעיקרה, שלושה שלבים. תחילה ישנה אגריגציה של מספר נכסי נדל"ן לכדי תיק נכסים אחד. לאחר מכן, מייצרים שיעבוד על כלל הנכסים בתיק על פי הסכם-על, ולבסוף, מחלקים את הנכסים שבתיק באמצעות "שטרי מניות" (deedshares) לבעלות מסוג דיירים משותפים (tennant in common), כאשר כל שטר שכזה כפוף לחיוב לבצע רה-אגרגציה של הנכסים, כפי שנקבע בהסכם העל.

לקריאת המשך המאמר »

0

תוכנית PPH גם עם המשרד היפני

אחרי תוכנית ה-PPH עם משרד הפטנטים האמריקאי ועם משרד הפטנטים הדני, פיילוט חדש מושק החל ממחר , 1.3.2012 – תוכנית PPH עם משרד הפטנטים היפני למשך שנה.

כידוע, תוכניות ה- Patent Prosecution Highway (או PPH בקצרה) כוללות מערך של תוכניות דו-צדדיות או תלת-צדדיות שבמסגרתן ישנו שיתוף פעולה בין משרדי פטנטים שונים.

מבקש פטנט אשר הגיש בקשה בשתי מדינות שיש ביניהן הסכם PPH, יוכל לקבל קיצור של תור הבחינה של בקשתו במדינה אחת על בסיס קבלת דו"ח בחינה חיובי במדינה השנייה. תוכנית ה-PPH מאפשרת למשרד פטנטים המשתתף בתכנית להתבסס על עבודה אשר כבר בוצעה במשרד הפטנטים האחר ובכך להקטין את העומס ולקצר את תור הבחינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: הפרטים שיש לכלול בבקשה לתמורה בגין אמצאת שירות

(cc by-nc-sa cobalt123)

בהחלטה שפורסמה אך לאחרונה, נדרשה הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים להתייחס להיקף הפירוט שיש לכלול בבקשת ממציא-עובד. כידוע, אף שהמצאה של עובד אשר הומצאה במסגרת עבודתו נלקחת מידי העובד לטובת מעסיקו, זכאי הראשון לקבל תמורה בגין ההמצאה.

בעניין שנדון שם, נקבע כי בהיקש מתקנות סדר הדין האזרחי, לוועדה ישנה סמכות להורות על מתן פרטים נוספים וטובים יותר (תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי), אך במסגרת בקשה לפרטים כאלו, יש להעלות אך עניינים שמותר וצריך לכללם בכתבי הטענות, ולא כל עניין הרלוונטי להליך.

עוד נקבע, כי נוכח העובדה שבבקשה כגון הא שלב הצגת הטענות ושלב העדויות בתצהיר הוא משותף, ואף שניתן לדרוש פרטים נוספים בטרם מתן מענה כלשהו לבקשה, אין מקום להצגת שאלונים בטרם הצגת בדל גרסה.

לקריאת המשך המאמר »

1

חוזר רשם 010/2012 – רישום שינויים בפנקס

תיקונים ביומן

(cc by-nd ASurroca)

רשם הפטנטים פרסם היום את חוזר רשם 010/2012 – פטנטים – רישום שינויים בפנקס שמתייחס לשלל סוגיות המשתקפות בפנקס הפנטנטים. בין היתר, ישנה התייחסות להעברת בעלות, רישום שיעבודים, רישיונות ועיקולים על פטנט, וכן שינויי שם. כמו כן החוזר עוסק בציון שם ממציא. בנוסף, החוזר מתייחס גם להחלפת עורך פטנטים או עורך דין מייצג ומבקש להבטיח שזכויות מבקשי ובעלי הפטנטים לא ייפגעו כתוצאה מכך.

הערה

לפחות ביחס להנחיות החדשות באשר לבקשה לציון שם ממציא, נראה שרשם הפטנטים חורג מהוראותיו המפורשות של החוק.

כיודע, ציון שם ממציא הינו מעין מימוש של זכות מוסרית, בדומה לדין בעניין זכויות יוצרים. בניגוד למצב שם, חוק הפטנטים מבהיר:

מי ששמו צויין כממציא, לא יהא זכאי בשל כך בלבד לזכות כל שהיא באמצאה ובפטנט

עם זאת, ובהערת אגב אזכיר כי לזכות הממציא עשויה לעמוד זכות לתמורה הקיימת לעובדים-ממציאים.

החוזר קובע כי מקום שבו מצוין כבר שמו של ממציא כלשהו ומתבקש שינוי כלשהו ברשימת הממציאים, יידרש אישורם של הממציאים הרשומים. הדרישה לאישור מעין זה – אף שהיא נראית הגיונית – אינה קיימת בחוק. לא זו בלבד שאישורם של שאר הממציאים הרשומים אינו נובע מהחוק, כלל לא ברור שהרשם מוסמך לפנות ולהודיע להם על קיומה של בקשה לציון שם ממציא. חוק הפטנטים קובע בסעיף 40 כי מקום בו ממציא מגיש בקשה לציון שמו, ובמידה והבעלות בפטנט אינה בידו, הרשם ייתן הודעה מתאימה לבעל הפטנט. עוד מוסיף הסעיף וקובע, כי במידה ומתקיימים הליכי התנגדות כלשהם, ההודעה תימסר גם לצדדים להליך. היינו, על פי החוק, הרשם מוסמך ומחויב להודיע לבעל הפטנט ולמי שהוא צד להליך התנגדות, אך לא לממציאים רשומים.

0

חוזר רשם: יבוטל נוהג הוספת "הצהרת הסתלקות" בבקשות לפטנט

רשות הפטנטיםחוזר רשם חדש פורסם ובו רשם הפטנטים קובע כי מעתה מבקשי פטנט לא יידרשו להוסיף "הצהרת הסתלקות" המבהירה אלו חלקים מן הפירוט אינם נופלים בגדר האמצאה מוגנת הפטנט.

לקריאת המשך המאמר »

9

אוטוטו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-sa Lindsey Bieda)

רשם הפטנטים ביטל את הודעות קודמו בעניין פטנטים בתוכנה ופרסם טיוטת הוראות עבודה לעניין סעיף 3 לחוק הפטנטים. לפי ההוראות החדשות, רשות הפטנטים מכירה באפשרות לקבל פטנטים בגין המצאות בתחום טכנולוגי, בלבד שבביצועה יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי. המשמעות האופרטיבית של הוראה זו הינה כי ישנה הכרה באפשרות לקבל פטנט על תוכנה בישראל.

בשלב זה טרם קראתי את הטיוטה בצורה מעמיקה, אך העדפתי לפרסם את דבר ההודעה בהקדם לטובת קהל קוראי הבלוג.

לקריאת המשך המאמר »

0

מדיניות רשות הפטנטים בעולם משתנה

ביום שישי הקרוב (13.1.2012), הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה תארח את רשם הפטנטים אשר יעביר הרצאה על "מדיניות רשות הפטנטים בעולם משתנה". באותו מעמד יתקיים גם טקס הענקת פרס רשות הפטנטים לעבודה הסטודנטיאלית המצטיינית בתחום הקניין הרוחני לשנת 2011. הזוכים בפרס הם בן אינגל ודימה ליטווק בגין עבודת המחקר האמפירית שכותרתה "משברים כלכלים וההשפעות שלהם על הגשת בקשות לפטנט".

מדיניות רשות הפטנטים בעולם משתנה, יום ו', 13.1.2012, בין השעות 11:00-13:00

2

שירות חדש של WIPO: פרסום רצון למתן רישיון

(cc by-nc Kyle MacDonald)

האם קרה לכם שראיתם שקיים פטנט שחוסם אתכם מלפעול? במקרה כזה ניתן לבחור באחת מכמה דרכי פעולה. ניתן לחשוב על אפשרות לעקוף את ההגנה הפטנטית – לבצע Design Around – אבל ניתן גם לרכוש רישיון ולפעול בהסכמת בעל הזכות. כמובן, שקבלת רישיון מחייבת הסכמתו של בעל הפטנט. לעיתים, זה עניין של כסף, אבל לפעמים בעל הפטנט כלל אינו מעוניין לתת רישיון אלא לנצל את הבלעדיות המוקנית לו מכוח חוק באמצעות פטנט.

WIPO מנסה לייעל את השוק ולאפשר למי שהגיש בקשת PCT להודיע על רצונו הכללי לתת רישיון על הטכנולוגיה שבגינה נתבקש פטנט. הפרסום יבוצע באתר ה-PatentScope של WIPO במסגרתו מתפרסם מאגר בקשות הפטנט הבינלאומיות.

לקריאת המשך המאמר »

0

תוכנית PPH חדשה עם משרד הפטנטים הדני

לפני מספר ימים הודיעה רשות הפטנטים כי תחל בתוכנית PPH עם משרד הפטנטים הדני, ולפיו על סמך דו"ח בחינה חיובי של משרד פטנטים אחד, יהיה ניתן לקבל זירוז הבחינה של בקשה מקבילה במשרד הפטנטים השני. על פי התוכנית, די יהיה בדו"ח הקובע כי בתביעה אחת יש חדשנות, התקדמות המצאתית וכי ההמצאה ניתנת ליישון תעשייתי בכדי להחיל אותו. כך, דחיות בגין נימוקים אחרים, לרבות בגין היות ההמצאה לא מסוג ההמצאות שניתן לקבל עליהם פטנט (non-patentable subject matter) לא תילקחנה בחשבון וחרף העלת, יהיה ניתן לזרז את הבחינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

בקרוב: הגשת בקשות PCT באינטרנט

 

מקלדת במקום עט

(cc by-nc-nd odaiwai)

תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון), התשע"ב-2011 מאפשרות להגיש בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT באחת משלוש דרכים:

  1. מודפס על נייר.
  2. על גבי מדיית מחשב (למשל, דיסק).
  3. באמצעות האינטרנט.
תקנות אלו מגיעות בהמשך להודעת הרשות מנובמבר כי בכוונתה לאפשר בקרוב הגשה מקוונת של בקשות פטנט. עתה, הרשם מוסמך יהיה לקבוע כללים לעניין הגשת בקשות בצורה זו, ובלבד ש"שוכנע כי אופן ההגשה האמור עומד בדרישות אבטחת המידע של משרד המשפטים".
נראה כי אנו הולכים ומתקרבים לשאר המדינות המתקדמות המאפשרות הגשות אלקטרוניות באמצעות האינטרנט. אני מאמין שלאחר שיהיה לרשות הפטנטים ניסיון חיובי עם הגשות אלקטרוניות של בקשות PCT, לא ירחק היום בו נוכל להגיש גם בקשות ישראליות ושלבים לאומיים באופן זה.


עדכון 29.12.2011: בעקבות פרסום התקנות, הודיעה הרשות, בהודעתה "הגשה אלקטרונית במחלקת ה-PCT – עדכון" כי מעתה אין עוד חובה להגיש בנוסף להגשה באמצעות התקן מדיה גם עותק פיסי מודפס. עם זאת, הרשות מבהירה כי התקן שאינו תקין לא יקנה מועד הגשה, ומשכך, ולשם הזהירות, יתכן כי מוטב יהיה עדיין להגיש גם עותק מודפס. ההודעה מוסיפה ומתייחסת גם להגשת מסמכי הבכורה, כאשר מובהר כי מי שמגיש בקשה באמצעות התקן חייב לצרף את מסמכי הבכורה שאינם מסמכי בכורה ישראלים, בעותק דיגיטלי על גבי התקן המדיה.
0

רשות הפטנטים דוחה את מועד הפיכתה לרשות חיפוש בינלואמית

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים הסמיך את רשות הפטנטים לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT. כעת, שר המשפטים הוציא תחת ידו צו הדוחה את מועד כניסת התיקון לתוקף. על פי הצו, רשות הפטנטים לא תחל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית המבצעת חיפוש פטנטים ועורכת דו"חות חיפוש עבור בקשות PCT עד לאפריל 2012.

צו הפטנטים (תיקון מם׳ 9) (דחייה  של  תחילת  החוק), התשע״ב – 2011 קובע בסעיף היחיד שלו כדלהלן:

מועד תחילתו של החוק [תיקון מס' 9. ז.ג.] יידחה ליום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012).

0

מאמר ב-ynet: "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. מה התגמול?"

ynetאתמול התפרסם ב-ynet מאמר פרי עטי בנושא אמצאות שירות ותמורה לממציאים. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר כאן.

8

רשות הפטנטים מוסמכת לשמש כרשות חיפוש בינלאומי

רשות הפטנטיםהכנסת אישרה, והחל מהחודש הבא, רשות הפטנטים תוכל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית (International Search Authority או ISA) לבקשות PCT.

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים מסמיך את רשות הפטנטים להנפיק לערוך חיפושי פטנטים ולהפיק דו"חות חיפוש, בהתאם להוראות אמנת ה-PCT. בכך, נסללה הדרך לאפשר לרשות (אשר שינתה את שמה רשמית מהשם הקודם – "לשכת הפטנטים") להפוך לרשות חיפוש בינלאומית. כזכור, לפני כשנה נחתם ההסכם בין רשות הפטנטים לבין WIPO שאפשר לרשות הפטנטים לשמש כמרכז בחינה. כעת, המחוקק הישראלי מאשרר הסכמה זו ומסמיך את הרשות לפעול בהתאם.

הרשות הישראלית מצטרפת לרשימה המצומצמת של משרדי פטנטים המהווים כיום מרכזי בחינה עבור בקשות פטנט בינלאומיות: ארצות הברית, רוסיה, משרד הפטנטים האירופאי, סין, יפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה, קנדה, פינלנד, שבדיה, ברזיל, אוסטריה, המדינות הנורדיות (נורבגיה, דנמרק ואיסלנד) וספרד. בנוסף לישראל, גם מצרים והודו צפויות להפוך בקרוב למרכזי בחינה, לאחר ש-WIPO
אישרה גם אותן.

הפיכת הרשות לרשות חיפוש צפויה להביא הכנסה נאה למשרד הישראלי. אף שהרשות טרם הודיעה מה תהיה האגרה שבכוונתה לגבות, ברור שמדובר בסכום לא מבוטל שכנראה יהיה באותם סדרי גודל כמו של מרכזי הבחינה האחרים. כך למשל, כיום מבקש ישראלי יכול לבצע את הבחינה באמצעות המשרד האירופאי או אמריקאי וזאת בעלות של כ-1,800 אירו או כ-2,000 דולר. הרשות אף אינה מוגבלת מבחינת החוק הישראלי לטיפול במבקשים ישראלים בלבד, ומשכך כלל ציבור הלקוחות הפוטנציאלים עולה על 1,500 המבקשים הישראלים בשנה.

על פי התיקון לחוק, לדו"ח חיפוש שהונפק על ידי מרכז הבחינה הישראלי אין מעמד משפטי שונה משל דו"ח חיפוש אחר. זאת, בניגוד, למשל, למצב באירופה, שמתייחס לדו"ח הבחינה כאל השגות בוחן.

בהודעת הרשות הובהר כי בכוונתה להתחיל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית כבר בתחילת שנת 2012. עם זאת, המחוקק איפשר לרשות מרווח נשימה אם לא תסיים את ההכנות לפעילותה, ושר המשפטים יוכל לדחות את כניסתו לתוקף של התיקון.

(הודעת רשות הפטנטים)

2

האם יש זכות לקבל צו מניעה במקרה של הפרת פטנט?

שלט עצור

(cc by Kt Ann)

זכות הפטנט הינה זכות קניינית, אך כפי שדיווחתי בעבר, בארה"ב היא החלה לקבל סממנים של זכות נזיקית בלבד. פסיקת בית המשפט העליון בעניין eBay קבעה כי קבלת צו מניעה במקרים בהם פטנט הופר אינה עניין אוטומטי. היו שתהו האם פסיקה זו רלוונטית רק לצווים זמניים (כפי המצב בישראל, שכן נפסק כי קיומו של סימן מסחר אינו ערובה למתן צו מניעה זמני) או שמא היא חלה גם על מתן צווים קבועים בסיומו של הליך. ברם, נדמה כי לאור קביעת ערכאת הערעור של המחוז הפדראלי התשובה ברורה. בית המשפט קבע, בלשון ציורית:

"We take this opportunity to put the question to rest and confirm that eBay jettisoned the presumption of irreparable harm as it applies to determining the appropriateness of injunctive relief."

ואם חזקת הנזק הבלתי הפיך נזנחה כך, אין אלא להסיק כי הדבר נכון הן ביחס לצווי מניעה זמניים והן ביחס לצווים קבועים שכאלה.

לקריאת המשך המאמר »

0

מארק טוויין על פטנטים

תמונת מארק טוויין (זכות היוצרים פגה)

(A.F. Bradley, New York)

לאחרונה נתקלתי באקראי בפוסט אורח ב-Patently-O שמביא סיפור קצר מאת מארק טוויין. ייחודו של הסיפור הוא לא בסגנונו או בעלילתו. מדובר בלא פחות מהסיפור היחיד של מארק טוויין, או בשמו האמיתי סמיואל קלמנס, שנתמך בתצהיר.

מסתבר שסמיואל קלמנס היה גם ממציא, שהאמין במערכת הפטנטים. המצאה אחת שלו (בגינה ניתן פטנט ארה"ב 121,992) נדרשה לעבור הליך משפטי בכדי שתאושר לאחר שהוא נדרש להראות כי הוא המציא את המצאתו לפני ממציא אחר. במסגרת ההליך הוא כתב ובו הוא תיאר את התהליך שבמסגרתו הרעיון הכללי שלו התגבש לכדי המצאה קונקרטית:

לקריאת המשך המאמר »

תגיות: , ,
2

חוזר רשם חדש: איסור על שימוש בתביעות אומניבוס

 

אוטובוס שעליו כתוב אומניבוס

לא עוד אומניבוסים(cc by Jamiecat *)

חוזר רשם 008/2011 פטנטים – תביעות המפנות לשרטוטים ולהדגמות לצורך הגדרת תכונות או היבטים טכניים של אמצאה מיום 6.12.2011 מתייחס לשימוש בתביעות אומניבוס לשם הגדרת היקף המונופול בתביעת הפטנט. תביעות אומניבוס הינה תביעה אינה מגדירה את ההמצאה בעצמה, אלא עושה כן בצורה עקיפה – באמצעות הפניה לשרטוט מסוים או לכלל הפירוט. משום כך, תביעות מסוג זה נחשבות בארה"ב ככאלו שאינן תובעות במדויק את ההמצאה ולפיכך מפרות את דרישת  סעיף לפי 35 U.S.C. 112.

חוזר רשם מ.נ. 63 הגביל את האפשרות לקבל פטנט עבור תביעה בלתי תלויה מסוג אומניבוס, וקבע כי ניתן יהיה לעשות שימוש בתביעות מסוג זה רק כתביעות תלויות. עתה, מגדיר חוזר רשם חדש את האפשרות להשתמש בתביעות אומניבוס בצורה מצומצמת אך מהותית ולא פורמאליסטית.

אומנם החוזר מגדיר באופן ברור  כי לא יתקבלו תביעות אומניבוס, בין אם תלויות או בלתי תלויות. יחד עם זאת, מגדיר החוזר חריג המאפשר שימוש בתביעות כאלו כאשר יש בכך לקידום היעילות והבהירות:

מובהר כי, על תביעה המפנה לשרטוטים ולהדגמות, אך מציינת במפורש אילו היבטים או תכונות ספציפיים של האמצאה נתבעים מתוך שרטוט או הדגמה מסוימים, לא יחול סעיף 2 לחוזר זה, וזאת בתנאי שההפניה הינה לצורך תמצות ומניעת סרבול התביעה.

כך למשל, לגבי הדוגמאות הבאות לא יחול סעיף 2 לחוזר זה: תביעה לרצפים גנטיים המפנה לרצף המופיע בפירוט; תביעה למבנה גבישי של חומר המאופיין באמצעות תכונות פיזיקליות שתוצאות מדידתן מופיעות בשרטוט, אליו מפנה התביעה; תביעה למוצר או להתקן המאופיין על ידי צורה פונקציונלית שלא ניתן לתארה באופן מילולי והצורה מופיעה באופן ברור בשרטוט, אליו מפנה התביעה.

הוראות החוזר יחולו באופן מיידי ועל כלל בקשות הפטנט התלויות ועומדות אשר טרם ניתנה בהן הודעת קיבול.

0

מוצר איום

מוצר איום - מאחד חשמל

בלוג חדש בשם "מוצר איום" מפרסם באופן יומי מוצרים דימיוניים שלא ראיתם בשום מקום אחר, ושהם רעיונות כל כך גרועים שגם לא תראו.

כך, יש שם צבעי פנדה, משחרר חלומות, כרית אויר עוגה, משתיק קול לאקדח פיקות, חיל צעצוע ג'ובניק, ועוד רבים ורעים.

בתור דוגמה אחת הבאתי את מאחד החשמל – המצאה גאונית המאפשרת לכל בר דעת לאחד מספר שקעי חשמל לשקע אחד. על פניו, נראה שמדובר בהמצאה פטנטבילית, ואולי כאן ניתן להיווכח – לפני שרצים לרשום פטנט על מוצר חדש, כדאי לחשוב שנייה גם על שאלת הערך הכלכלי שלה.

תגיות: ,
0

כנס: רפורמת הפטנטים בארצות הברית

כחבר ועדת קניין רוחני של מחוז מרכז, אני שמח להזמין את קוראי הבלוג לערב עיון בנושא "רפורמת הפטנטים בארצות הברית". ערב העיון יתקיים ביום חמישי, 10.11.2011 בשעה 16:45 ב"בית הפרקליט", ברח' דניאל פריש 10, תל אביב.
אני אדבר ביום העיון על טרולי הפטנטים ועל השפעת הרפורמה עליהם.

נשמח לראותכם בכנס.

עדכון: להרשמה באמצעות אתר מחוז תל אביב והמרכז – ראו כאן.

0

גם קודאק חושבת: עכשיו זה הזמן למכור

קודאק. פעם מכרו מצלמות.
היום מוכרים פטנטים
(צילום: D. Meyer)

חברת הצילום קודאק החליטה למכור כ-10% מפורטפוליו הפטנטים שלה, הכולל 1,100 פטנטים שונים. במרכז פורטפוליו הפטנטים בולטים פטנט 6,292,218 העוסק ביצירת תצוגה מקדימה למצלמות דיגיטליות ופטנט  5,493,335 העוסק במצלמה דיגיטלית המאפשרת צילום ברזולוציות שונות באמצעות אותו סנסור דיגיטלי. פטנטים אלו עמדו כבר במבחן מול סמסונג ו-LG בהליך בפני ה-ITC, ובפשרה שהושגה בין הצדדים, שילמו החברות המפרות לקודאק סכום של כ-900 מיליון דולר.
קודאק מצויה כרגע בתביעות נגד RIM ו-אפל בטענה של הפרת פטנטים אלו. כיוון שכך, חברות אלו יהיו, ככל הנראה, בין המתעניינים הראשונים לרכישה. כזכור, לאחרונה, RIM ואפל, ביחד עם מיקרוסופט וסוני, רכשו את הפטנטים של נורטל, כאשר גברו על ההצעה של גוגל לרכישת הפורטפוליו והציעו 4.5 ביליון דולר. כך, שלא מן הנמנע שקבוצת רכישה נוספת כזו תתארגן לרכישת הפטנטים האלה.

נראה, כי בדומה לדעתי, גם קודאק חושבת שעכשיו נכסי הפטנטים נמצאים בשיא, וכדאי לפעול לממשם. תחת המשך הליכי ליטיגציה כנגד מפרים ומכירת רישיונות – פעולות שיובילו לתזרימי הכנסות עתידיים, במכירת הפטנטים מאפשרת סילוק אלמנט אי-הוודאות וקבלת סכום כסף משמעותי במעמד המכירה.

(מקור: MoneyWatch)

9

פטנטים בתוכנה: האם ניתן לקבל פטנט על תוכנה?

פעמים רבות אני נשאל האם ניתן לקבל פטנט על תוכנה? התשובה לכך, על דרך הכלל, היא כן. רוב מדינות העולם מכירות בהגנה של פטנט על תוכנה.
בפוסט זה אני בוחן את החוק הישראלי בעניין זה ומציג בקצרה ולשם השוואה את הדין בארצות הברית ובאירופה. בתמצית, אני סבור כי הדין בישראל אינו מחריג את הגנת הפטנט מהמצאות הממומשות בתוכנה. עוד אני סבור, כי אין מקום לייחד את תחום התוכנה מתחומי מדע אחרים ולמנוע הגנה בתחום זה באמצעות פטנטים.
בטרם נצלול לנבכי הדיון המשפטי – הבהרה קלה. בשורה התחתונה ומכל בחינה פרקטית ישנה אפשרות לקבל פטנטים גם על תוכנה. בשנת 2012, רשות הפטנטים אף הצהירה מפורשות כי ישנם פטנטים בתוכנה בישראל. בפוסט זה אני מבהיר את הדיון המשפטי לרבות המצב בישראל ובמדינות אחרות.
מהי "המצאת תוכנה"- תיחום הדיון
המצאה בתוכנה הינה תהליך שניתן לבצע אותו באמצעות מחשב המריץ תוכנה ולחלופין מערכת ממוחשבת הכוללת גם רכיב של תוכנה. המצאת תוכנה לעיתים מוגדרת גם בתביעה מסוג Beauregard שהיא תביעה למוצר תוכנה, כלומר מדיה שמחשב קורא שעליה מוטבעת תוכנה שאם תבוצע על ידי מחשב תגרום לתהליך כלשהו.
שלוש הגדרות אלו מהוות, דרך כלל, שלוש פנים שונות של המצאה אחת, ומשום כך הן נתבעות בתביעות בלתי תלויות ונפרדות במסגרת פטנט אחד. לכל סוג של תביעה יש יתרונות מסוימים וחסרונות אחרים לעומת הסוגים האחרים. כך למשל, בכדי להוכיח הפרתו של תהליך יש להראות שהתוכנה בוצעה בפועל בעוד שאם התוכנה מותקנת על מחשב הרי שהמערכת קיימת ומפרה. מנגד, בהעדר סימון מוצר שבעל הפטנט מוכר המצהיר כי הוא מוגן בפטנט, בעל הפטנט לא יוכל לזכות בפיצויים בגין הפרתו על פי הדין האמריקאי. בתהליך, מגבלה זו אינה קיימת. תביעה למוצר מאפשרת לתפוס הפרה כאשר מדובר בדיסק בלבד המופרד ממחשב.
אדגיש, כי איני מתייחס לקוד לכשעצמו כהמצאת תוכנה. שורות קוד אינן בעלות השלכה פונקציונליות כלשהן. שורות הקוד הן לכל היותר ביטוי של רעיון, שיכול ויהיה מוגן בזכות יוצרים. גם קוד להרצה (executable) אינו אלא תוצר של הביטוי ואין לו השלכה פונקציונלית ללא האפשרות של מחשב לקרוא ולהריץ אותו.

הדין המצוי: החוק מכיר בפטנטים בתוכנה
כנהוג במשפטים, נפתח בלשון החוק הרלוונטי, הוא חוק הפטנטים. סעיף 3 לחוק קובע:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות אמצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט" (ההדגשה שלי)

לשון זו ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים. כל תחום טכנולוגי, יהא הוא תוכנה, חומרה, כימיה או פיסיקה, ראוי להגנה פטנטית. אף ההיסטוריה החקיקתית שמאחורי סעיף זה מלמדת כי זו כוונת המחוקק. סעיף 3 לחוק הפטנטים תוקן בהתאם לאמנות בינלאומיות. בתחילה בהתאם לאמנת פריז, ובהמשך בהתאם להסכם הטריפס. במסגרת הסכם הטריפס התחייבו המדינות החברות, ומדינת ישראל ביניהן, שלא להפלות תחום טכנולוגי לרעה מבחינת קניין רוחני.
אמת, המונח "טכנולוגיה" הינו מונח עמום. עיון במילון מרים-וובסטר מגלה שטכנולוגיה אינה אלא אפליקציה יישומית של ידע מתחום מסוים. עם זאת, אני סבור, כי כוונת הכל ברורה. ואף אם קו הגבול בו טכנולוגיה נגמרת אינו משרוטט בצורה מדוייקת, הרי שהכללת התוכנה בחובו מתבקשת.
אף אם הקורא הספקן אינו מקבל את עמדתי, לפיה תחום התוכנה הינו תחום טכנולוגי, אמשיך ואנסה לשכנע שבכל הקשור לחוק הפטנטים הישראלי כנוסחו היום, אין מנוס מקביעה זו.
בעניין בקשת פטנט מספר 13733 לאלי תמיר קבע רשם הפטנטים כי אין מקום להעניק פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים. קביעה זו נסמכה על כך ששיטות לעשיית עסקים אינן מתחום טכנולוגי. לצורך קביעה זו נעזר כבוד הרשם בתחומי התוכן מהם מגיעים עורכי הפטנטים ובוחני הפטנטים. תחומים אלו כוללים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות ומדעי המחשב. כפי שקבע הרשם בעניין זה:

אין חולק, כל התחומים הללו קשורים בצורה זו או אחרת לטכנולוגיה, והם מדגישים את כוונת המחוקק בכל הנוגע לתחום האמצאות כשירות הפטנט.

כלומר, אף לשיטת רשם הפטנטים, תחום המחשבים הינו תחום טכנולוגי. נדגיש – עורכי הפטנטים יכולים לבוא הן מתחום ההנדסה (ובכלל זה הנדסת תוכנה) והן מתחום מדעי המחשב. תחום מדעי המחשב הינו תחום תיאורטי הנוגע בעיקר באלגוריתמים, מבני נתונים, מסדי נתונים ושאר אספקטים שונים של תחום התוכנה. כלומר, אנשים בעלי השכלה פורמאלית בתוכנה בלבד עשויים להיות עורכי פטנטים.
נוכח האמור, אני סבור כי המסקנה המתבקשת היא כי על פי הדין הקיים תוכנה הינה תחום טכנולוגי, ומשום כך אף אמצאות בתוכנה ראויות להיות כשירות לפטנט.
אדגיש, פטנט הינו סוג של קניין. ככזה, הוא מוגן על ידי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שלילתו של קניין, דוגמת פטנט בתוכנה, לא יכול אלא להיעשות בחוק או מכוחו של חוק, וזאת אף אם הוא השלילה הינה מידתית, לתכלית ראויה והולמת את ערכי מדינת ישראל (ראו: סעיף 8 לחוק היסוד). כלומר, שלילת פטנט בתוכנה במצב החוקי השורר כיום פוגעת פגיעה חוקתית בזכות הקניין של בעל ההמצאה.
בשנת 2012 הצהיר רשם הפטנטים על מדיניות חדשה לפיה רשות הפטנטים מכירה באופן רשמי באפשרות לקבל פטנטים על המצאות תוכנה. אף שהצהרה זו היא חדשה, בפועל אף בטרם ההצהרה התקבלו לא אחת פטנטים על תוכנות, למשל הפטנט הידוע של Netex.

 

הדין בארצות הברית ובאירופה
הדין האמריקאי מכיר בפטנטים גם בתחומים שאינם טכנולוגיים (ראו: 35 USC 101). האמנה האירופאית, לעומתו, נצמדת לסטנדרט שנקבע באמנת טריפס ומעניקה פטנט רק בגין המצאות טכנולוגיות (ראו: Article 52). האמנה האירופאית מחריגה מפורשות בסעיף (2)52 מתן פטנט בתוכנה (programs for computers) ובלבד שהפטנט תובע תוכנה לכשעצמה:

Paragraph 2 shall exclude the patentability of the subject-matter or activities referred to therein only to the extent to which a European patent application or European patent relates to such subject-matter or activities as such. (Article 52(3))
בצורה דומה הנחיות הבחינה בארה"ב MPEP 2106.01 בעניין Computer listings per se מצדיקות אי מתן הגנה פטנטית בהעדר פונקציונאליות של הפקודות כשהן ניצבות לכשעצמן.
הפסיקה האירופאית קבעה מפורשות כי מוצר תוכנה יכול שיהיה מוגן בפטנט, ובלבד שיש בהרצתו על ידי מחשב אפקט טכני החורג מהאינטראקציה הרגילה בין תוכנה וחומרה (ראו: T 1173/97).
בימים אלו אנו ממתינים להחלטתו של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין בילסקי. החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים בעניינו קבעה כי בכדי שתהליך יהיה כשיר לפטנט, על התהליך לעמוד בכללי מבחן המכונה-או-טרנספורמציה. מבחן זה דורש כי התהליך יהיה קשור למכונה ספציפית או כי התהליך ישנה מצב של מוצר בעולם המוחשי ("טרנספורמציה"). פסיקה זו החליפה פסיקה קודמת של ערכאת הערעור הפדרלית בעניין State Street Bank, שם נקבע כי די לתהליך לייצר תוצאה קונקרטית, מוחשית ומועילה (a useful, concrete and tangible result) כדי להיות כשיר לפטנט. בפועל פסיקה זו בעניין בילסקי, אף שהצרה את תחומי כשירות הפטנטים, אינה פוגעת בפטנטים בתוכנה כי אם בפטנטים בשיטות לעשיית עסקים (הפטנט שנידון שם עסק בתהליך לגידור סיכונים במסחר בסחורות, וזאת ללא קשר למחשב). עוד יצוין, כי בהנחיות זמניות שפרסם רשם הפטנטים האמריקאי בעקבות פסק הדין של בילסקי בערכאת הערעור נקבע כי לצורך מבחן זה די בשימוש במחשב (general purpose computer) בכדי לעבור את המשוכה של סעיף 101. כלומר, אף לשיטתו של רשם הפטנטים האמריקאי ניתן גם ניתן לקבל פטנט בתוכנה לאחר פסק דין בילסקי.
היחס בין ההגנה הפטנטית ובין ההגנה בזכות יוצרים
טיעון שגור הוא כי נוכח ההגנה המוענקת לתוכנה בזכות יוצרים, אין הצדקה להענקת הגנה פטנטית נוספת על כך. כיוון שבפוסט זה בחרתי לעסוק רק בדין המצוי, אתייחס לטענה זו כפי שהשתקפה מהחלטת סגן הרשם. בהחלטה בעניין Biosense, Inc נ' אלביט מערכות בע"מ (מיום 16.4.2009) קבע כבוד סגן רשם הפטנטים כי פרשנות תכליתית של חוק הפטנטים שוללת הגנה של פטנטים בתוכנה. קביעתו של סגן הרשם, עליה אני, בכל הכבוד, חולק, מתבססת על שני נימוקים. הראשון – קיומה של הגנה חליפית בזכות יוצרים. והשני – קיומה של התוכנה כיישות מעולם התוכן ולא הפונקציה. בין היתר, נקבע כי:
"ממש כפי שמשתמע משמה העברי, תוכנה היא בעיקרה מתחום התוכן, ויפה לה אכסניית זכות היוצרים שבו היא הושמה".
אני סבור, בכל הכבוד, ששתי טענות אלו – לא די בהן כדי לשלול הגנה פטנטית. אני חולק, בכל הכבוד, על קביעה זו משלושה טעמים: ראשית, כפי שהסברתי, אני סבור כי המצאת תוכנה היא המצאה מתחום טכנולוגי. שנית, כיוון שעל אף שמה אין אני סבור כי תוכנה הינה מתחום התוכן; ושלישית, כיוון שאינני מאמין כי תוכנה דרה בלעדית באכסניית זכות היוצרים.
אף ששמה העברי של התוכנה יכול לרמוז כי היא מעולם התוכן – לא כך היא. התוכנה והחומרה הינן שתי פנים של אותה מכונה רב תכליתית. שמם הלועזי של רכיבים אלו: software ו-hardware מלמד טוב יותר כי האחד קבוע והשני משתנה (ובל נשכח את יציר הכלאיים: הקושחה, firmware). התוכנה ניתנת לשינוי תמידי, בעוד החומרה קבועה היא, והקושחה ניתנת לשינוי מפעם לפעם. רכיבים אלו אינם אלא אספקטים שונים של אותה מכונה, כאשר היא מופעלת לביצוע מטרה מסוימת. כידוע, המחשב אינו אלא מכונה אחת אשר ביכולתה לנהוג כמספר מכונות שונות, והכל בהתאם לפקודות הניתנות לה. יטען בה סט אחד של פקודות, והיא מכונה אחת; יוחלף סט זה בסט אחר – הרי לכם מכונה שנייה ושונה. אין זה סוד כי כל חישוב הניתן לביצוע בתוכנה, יכול להתבצע באמצעות מכונה ייעודית, המכילה חומרה שכל תכליתה הוא לבצע את הפעולות עליהן מורה התוכנה. ואכן, לעיתים רבות אנו שומעים כי רכיב מסוים שהיה נהוג עד כה לביצוע בתוכנה מבוצע כעת על ידי שבב ייעודי, ולהפך. מה לבוחן הפטנטים, אם כך, שידחה בקשה לפטנט בגין מימוש אחד וידחה בקשה זהה בגין מימוש שני.
האם את הלקוח המחזיק בידו טלפון סלולארי שממאן לעבוד מעניין אם החומרה שלו תקלה, אם התוכנה שבו קפאה או אם דווקא היתה זו הקושחה שכשלה? האם הוא רואה הבדל בין מכשיר אחד למשנהו אם חלק מאן דהוא ממומש בצורה זו או אחרת? מה לצרכן אם הטלוויזיה שרכש במיטב כספו תנצל תוכנה לשיפור איכות התמונה או שמא תיעזר בחומרה ייעודית לביצוע אותה הפעולה? כשם שאין הצרכן מודע להבדל בין אלמנטים שונים של אותו המכשיר, כך אין מקום כי דיני הפטנטים יבחינו בין האחד למשנהו, והכל בתנאי שמדובר ברכיבים פונקציונאליים.
באשר להגנה הניתנת באמצעות זכות יוצרים – זו אינה מחריגה הגנה פטנטית. כידוע, עצם קיומה של הגנה באמצעות זכות אחת אינה מחריגה קיומה של הגנה באמצעות זכות אחרת, אלא אם עניין זה הוסדר מפורשות בחוק (ראו: רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה, פ"ד נב(4) 289 (1998)). זאת ועוד, כל זכות נועדה לשרת הגנה על פן שונה של האמצאה. כך למשל, קיומו של מדגם אינו שולל זכות לפטנט; הגנה באמצעות החוק להגנת מעגלים משולבים, התש"ס-1999, אף הוא אינו שולל את ההגנה באמצעות פטנט. חוק אחד מסדיר את ההגנה על האמצאה, ואילו חוק שני מסדיר את ההגנה על ביטוי אחד מסוים של אותה אמצאה, ושני חוקים אלו דרים בכפיפה אחת ואינם גורעים האחד מרעהו.
עוד יצוין, כי פסיקה זו נוגדת, לעניות דעתי, פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי.בעניין ע"ש 23/94 (ת"א) United Technologies Corporation נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר (לא פורסם, מיום 25.10.1994) הפך בית המשפט המחוזי את החלטת רשם הפטנטים שלא להעניק פטנט בגין המצאה למערכת בקרה וויסות הספקת דלק למנוע מסוק. בית המשפט לא קיבל את קביעת הרשם לפיה כיוון שעיקר ההמצאה היה נעוץ בתוכנת המערכת, אין מקום להעניק פטנט. נקבע, כי המערכת בכלליותה עמדה בדרישת חוק הפטנטים. נקבע כי: "התהליך צריך שיביא בסופו של דבר לתוצאה מסוימת שיהא בה משום חידוש והתקדמות מבחינה טכנולוגית". עוד נקבע שם כי:
"מקובלת עלי טענת המערערת לפיה נדרשת בחינת המערכת בכללותה – הרכיבים הפיזיים הידועים, בצירופם עם תוכנת המחשב, אשר תפקידה – הנעת המערכת. למה הדבר דומה? לרישום פטנט על קומבינציה, אשר הדבר המייחד אותו הוא, שההגנה מוענקת עבור שילובם של שני רכיבים או יותר, כאשר בעצם השילוב מתקבלת אמצאה כשירת פטנט. בפטנט על קומבינציה נבחנת האמצאה כשילוב ולכן אין מניעה שרכיביה השונים יהיו ידועים כשלעצמם – או נעדרי צעד המצאתי בעומדם בפני עצמם – הרכיבים באופן פרטני כלל לא נבחנים. […]
בדומה לפטנט הקומבינציה אשר יכול שירשם כפטנט גם כאשר כל הרכיבים המרכיבים את המערכת כבר היו ידועים, כך גם בעניננו. תוכנת המחשב מהווה מרכיב אחד בלבד (אם כי חשוב ביותר) ממרכיבי המערכת הנתבעת ולא היה מקום לבדוק כשירותה להרשם כפטנט בנפרד. המבחן הראוי, לדעתי, הוא בדיקה האם המערכת בכללותה, ממלאת אחר דרישות הדין. הפטנט התבקש לגבי הצירוף החדש של התוכנה עם המרכיבים הפיזיים ולא על תוכנת המחשב כשהיא לעצמה. בין התוכנה לחומרה קיימת אינטראקציה, שהרי התוכנה בלעדי החומרה והחומרה ללא תוכנת המחשב אינן משנות דבר לענין החסכון בדלק. שילובן מאפשר את החסכון הניכר בצריכת הדלק של המסוק […]"
המצאת התוכנה, כפי שהגדרתי אותה, אינה תוכנה לבדה. כפי שנהוג גם בדין האמריקאי והאירופאי, גם הדין הישראלי מכיר בכשירות המצאה הכוללת גם רכיב תוכנה. רכיב התוכנה בהמצאת התוכנה הוא אכן רכיב מרכזי וחשוב. ברם, כל עוד מדובר בהמצאה כוללת שמשיגה מטרה אחת ורכיביה פועלים לשם השגת מטרה זו, אינני סבור כי יש החוק הישראלי מאפשר החרגתה מכלל ההגנה הפטנטית.
לסיכום, בפוסט זה ביקשתי להראות את הדין הישראלי בכל הקשור לפטנטים בתוכנה. החוק הישראלי אינו מכיר בשלילה קטגורית של המצאות תוכנה מקבלת הגנה באמצעות פטנט. הדגמתי כי תוכנה הינה תחום טכנולוגי ומשום כך המצאת התוכנה נכללת בסעיף 3 לחוק הפטנטים. ממבט השוואתי בשיטות משפט אחרות ביקשתי להדגים כי אף כשקיים חוק מפורש (הדין האירופאי) ואף בהעדרו (הדין האמריקאי) פטנטים ניתנים בהמצאת תוכנה ובלבד שהתוכנה אינה נתבעת לבדה. כל האמור אינו מלמד כי כל המצאת תוכנה – כשירה לפטנט היא. שאר המבחנים הקבועים בסעיף 3 לחוק הפטנטים, ובעיקרם דרישת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, צריכים עוד להתקיים בכדי שהמצאת התוכנה תזכה בפטנט. הנה כי כן, המצאת תוכנה אינה אלא המצאה ככל שאר ההמצאות והמבחנים לקבלת פטנט בגינה זהים לאלו שחלים כלפי שאר סוגי ההמצאות.