פטנטים בתוכנה ארכיון

0

פסיקה: אופן עיצוב תצוגה אינו הבדל טכנולוגי המקנה התקדמות המצאתית

by Alex Bertolini

by Alex Bertolini

בהחלטה בתום הליך חד צדדי, במסגרתו עתרה מבקשת הפטנט, חברת .Biosense Webster Inc להפוך על פיו את סירוב הבוחן ליתן פטנט בנמקו כי האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית כנדרש לפי סעיף 5 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") לאורם של 5 פרסומי ידע קודם, קבעה סגנית הרשם כי אכן כלל התכונות שנמנו בתביעות הבקשה תוארו על ידי שילוב הפרסומים האמורים וכי צדק הבוחן בדחותו אותה.

עוד קבעה סגנית הרשם באמרת אגב כי אף אם ההבדל העיצובי עליו הצביעה המבקשת בין האמצאה הנתבעת לבין הפרסום הקרוב ביותר לא היה מתואר באחד הפרסומים האחרים, הרי שעדיין לא היה בכך כדי להושיע את הבקשה, משבמועד האמצאה לא הציב הבדל זה כל קושי טכנולוגי שהתגברות עליו עשויה להוות צעד המצאתי – ולמעשה גם בתיאור הבקשה לא נכלל פירוט של רכיב שכזה, זולת אזכור סתמי כי אופן תצוגה כאמור הינו אפשרי. לקריאת המשך המאמר »

0

האם ניו זילנד ביטלה פטנטים על תוכנה?

שבב מחשבהתקשורת רעשה השבוע כאשר סיפרה לכולנו שניו זילנד ביטלה את האפשרות לרשום פטנטים על תוכנה. כלכליסט ודה מרקר הכריזו על מותו של פטנט התוכנה בניו זילנד, ואף הסבירו שמדובר בפתרון אלגנטי לדרישה הנובעת מאמנת הטריפס שלא להפלות סוגי טכנולוגיות.

כבר בעבר התייחסתי להצעת חוק זו והסברתי שעל פניו, הדברים אינם כה ברורים. נראה כי גם לאחר שהחוק תוקן, הסוגיה אינה כה ברורה כפי שהעיתונות מציירת אותה.

לקריאת המשך המאמר »

2

פס"ד בארה"ב: כשירות נושאית לפטנט – מבחן גס לשימוש רק במקרים מובהקים

(cc by digitalbob8)

על אף שבית המשפט העליון האמריקאי דן לאחרונה בסוגיה של כשירות נושאית לרישום לפטנט בשתי הזדמנויות שונות (עניין פרומיתיאוס, שם נקבע ששיטת דיאגנוסיטקה אינה כשירה לפטנט ובעניין בילסקי, שם נקבע ששיטה לגידור סיכונים אינה כשירה לפטנט), ערכאת הערעור הפדראלית ממשיכה להיות חלוקה בתוך עצמה בסוגיה. הפעם במרכז הדיון עמדה אמצאה מבוססת מחשב הנוגעת לחיי המסחר. על פי האמצאה שני צדדים המבצעים עסקה נעזרים בצד שלישי בכדי להקטין את הסיכון שאחד הצדדים לא יעביר את התשלום המגיע לו. בית המשפט קבע, בדעת רוב, כי הסטנדרט אותו יש לבחון לשאלת הכשירות הנושאית הינו סטנדרט מקל ביותר.

דעת הרוב הזכירה כי רעיונות מופשטים אינם זכאים להגנה. עם זאת, נקבע כי קו הגבול בין רעיונות מופשטים לבין אמצאות כשירות לפטנט הינו עמום ומטושטש:

"The majority's "nothing more than" limitation: In reversing the district court, the majority focused on the "abstract ideas" exception to patent eligible subject matter. Examing the concept of "abstract ideas," the majority concluded that despite substantial precedent and commentary, its meaning remains unclear and its boundary elusive. There is, of course, some guidance in the precedent, notably the machine or transformation test and concerns about preempting an entire field of innovation. There are also computer-specific opinions, which the majority distilled down into the rule that "a claim that is drawn to a specific way of doing something with a computer is likely to be patent eligible whereas a claim to nothing more than the idea of doing that thing on a computer may not." Slip Op. at 18 (emphasis in original). But even this rule allows for "great uncertainty" as to the meaning of "abstract ideas.""

נוכח טישטוש זה, נקבע, יש ליתן לבעלי האמצאות להנות מן הספק, מקום הוא מתעורר, בדבר שאלת הכשירות הנושאית. אוסיף על כך אני, כי ממילא מסננות אחרות – דוגמת אלו של החדשנות וההתקדמות ההמצאתית – צפויות לסייע לעניינים אלה.

לקריאת המשך המאמר »

0

העליון האמריקאי: עניין Hulu ייבחן מחדש

בית המשפט העליון האמריקאי ביטל את פסק הדין בעניינה של Hulu. כזכור, בפסק הדין של ערכאת הערעור הפדראלית נקבע כי המצאה שמימושה דורש תכנות סבוך עוברת את רף הכשירות הנושאית להגנה פטנטית.

עתה, בית המשפט מבטל את פסק הדין ומורה לערכאת הערעור לדון בו שוב פעם לאור פסק הדין של העליון בעניין פרומיטיוס אשר ניתן לאחר שהתיק הוכרע. לשון הצו שניתן היא זו:

The petition for a writ of certiorari is granted. The judgment is vacated, and the case is remanded to the United States Court of Appeals for the Federal Circuit for further consideration in light of Mayo Collaborative Services v. Prometheus Laboratories, Inc., 566 U.S. ___ (2012).

(ראו מקור כאן)

כזכור, השאלה המרכזית בעניין Hulu היתה האם השיטה הינה בגדר רעיון אבסטרקטי שאינו בר הגנה בפטנט. לעומת זאת, פרומיטאוס דן בהמצאה שנקבע כי היא בבחינת חוק טבע ולא יישום שלו. אף שעל פניו, מדובר בשאלות שונות הנוגעות לאספקטים שונים של סעיף 101 בדין האמריקאי, נראה כי העליון סבור שלא כך, ונראה שפסק הדין ההוא ייצר קושי ברישום פטנטים בתוכנה, ולא רק בשיטות רפואיות.

בין היתר, יתכן שלקביעה של בית המשפט העליון הפדראלי של ארה"ב לגבי האפשרות להשתמש בידע הקודם לצורך בחינת היותה של ההמצאה פטנטבילית במחינה נושאית (patentable subject matter) עשויה להיות בעלת רלוונטיות מסוימת לעניין כשירות נושאית להגנה פטנטית.

 

לקריאה נוספת: PatentlyO

4

עכשיו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-nc-sa Walter Corno)

אחרי פרסום הטיוטה לעניין בחינת בקשות לפטנט על תוכנה, רשות הפטנטים פירסמה ביום חמישי את ההנחיות הסופיות ולפיהן אפשר לקבל בישראל פטנט על תוכנה.

הנחיות הבחינה עברו תיקונים מספר מהטיוטה. כך, תחת שימוש בשני מונחים דומים "אופי טכנולוגי מוחשי" ו"אפקט טכנולוגי מוחשי", ההנחיות עושות שימוש רק במונח הראשון.

תיקון בולט נוסף נמצא בצד הדוגמאות: דוגמה 3 המקורית, העוסקת בשיטה לעשיית עסקים (שהתפרסמה במסגרת WO 2007/002296), אשר הדגימה מצב בו אין אופי טכנולוגי מוחשי – נמחקה. דוגמה 5 (GB 2171877 שעמד במרכז פסיקה בריטית מוכרת) שהדגים שיטה לעשיית עסקים שניחנה באופי טכנלוגי מוחשי – נמחקה אף היא. כך גם זכרה של דוגמה 12 (WO 2005/005004) נעלם מההנחיות הסופיות. דוגמה זו הציגה שיטה לסיווג תמונות שאין בה, לפי טיוטת ההנחיות, אופי טכנולוגי מוחשי. הסיבה למחיקת הדוגמאות לא הובהרה ונותרת השאלה האם המסקנות בדבר כשירות אותן ההמצאות לפטנט, כפי שהובאו בטיוטה, נותרו בעינן או לאו.

לקריאת המשך המאמר »

1

שיטה לאיגוד נכסי מקרקעין היא רעיון אבסטרקטי שאינו בר הגנה בפטנט

(cc by-nc-nd Nikita Kashner)

מה דינה של שיטה המאגדת נכסי מקרקעין יחדיו ומאפשרת מסחר בהם תוך עקיפת חיובים מיסויים? המצאה שכזו נדונה לאחרונה בערכאת הערעורים של בית המשפט הפדראלי אשר קבע כי היא אינה ברת הגנה בפטנט באשר מדובר ברעיון אבסטרקטי ולא בהמצאה עליה ניתן לקבל הגנת פטנט.

פטנט 6,292,788 שכותרתו Methods and investment instruments for performing tax-deferred real estate exchanges עוסק בשיטה לאיגוד נכסי מקרקעין. שיטה זו כוללת, בעיקרה, שלושה שלבים. תחילה ישנה אגריגציה של מספר נכסי נדל"ן לכדי תיק נכסים אחד. לאחר מכן, מייצרים שיעבוד על כלל הנכסים בתיק על פי הסכם-על, ולבסוף, מחלקים את הנכסים שבתיק באמצעות "שטרי מניות" (deedshares) לבעלות מסוג דיירים משותפים (tennant in common), כאשר כל שטר שכזה כפוף לחיוב לבצע רה-אגרגציה של הנכסים, כפי שנקבע בהסכם העל.

לקריאת המשך המאמר »

9

אוטוטו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-sa Lindsey Bieda)

רשם הפטנטים ביטל את הודעות קודמו בעניין פטנטים בתוכנה ופרסם טיוטת הוראות עבודה לעניין סעיף 3 לחוק הפטנטים. לפי ההוראות החדשות, רשות הפטנטים מכירה באפשרות לקבל פטנטים בגין המצאות בתחום טכנולוגי, בלבד שבביצועה יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי. המשמעות האופרטיבית של הוראה זו הינה כי ישנה הכרה באפשרות לקבל פטנט על תוכנה בישראל.

בשלב זה טרם קראתי את הטיוטה בצורה מעמיקה, אך העדפתי לפרסם את דבר ההודעה בהקדם לטובת קהל קוראי הבלוג.

לקריאת המשך המאמר »

0

פוסט אורח: עדכון פסיקה: תכנון בעזרת הדמיית מחשב הינו כשיר לפטנט

cc by Samuel M. Livingston

בפסק-דין מהשבוע שעבר קבע בית-המשפט לפטנטים בבריטניה, בקבלו את עתירת Halliburton כנגד החלטות סגן רשם הפטנטים על דחיית בקשותיה, כי שיטת תכנון מקדחה, באמצעות הדמיה ממוחשבת של פעולתה בהתאם לפרמטרים ניתנים לכוונון, אינה נופלת בגדר הסייגים לפטנט של תוכנת מחשב או פעולה מחשבתית בתור שכזו – כפי שהם מנויים בסעיף 1 לחוק הפטנטים הבריטי, המהווה העתק כמעט מדויק של סעיף 52 לאמנת הפטנטים האירופית, כדלקמן:

1. (1)…
(2) It is hereby declared that the following (among other things) are not inventions for the purposes of this Act, that is to say, anything which consists of—
(a) …
(b) …
(c) a scheme, rule or method for performing a mental act, playing a game, or doing business, or a program for a computer;
(d) …
but the foregoing provision shall prevent anything from being treated as an invention for the purposes of this Act only to the extent that a patent or application for a patent relates to that thing as such.

בדונו בסייג של פעולה מחשבתית בפרט, תוך סקירה וניתוח מפורטים של הפסיקה בנושא עד כה, הצביע השופט בירס על שתי גישות פרשניות העולות ממנה לגביו: המרחיבה, לפיה הוא חל על כל תהליך הניתן להתבצע במחשבה; והמצמצמת, הפוסלת פעולות המבוצעות במחשבה בלבד – והכריע לטובת האחרונה, הן לאור הלכות קודמות והן משיקולי מדיניות (פסקה 57):

So the balance of authority in England is in favour of the narrow approach to the mental act exclusion. I will only add that, if the matter were free from authority, I would favour the narrow interpretation on its own merits. The wide construction seems to me to be uncertain in scope and I am not aware of any good reason why the exclusion needs to be interpreted widely. On the other hand I can see a logic behind the narrow interpretation, preventing patents being granted which could be infringed by a purely mental process. Allowing for the possibility of patent infringement by thought alone seems to me to be undesirable.
כאסמכתא נוספת להעדפת גישה זו צוטטה החלטה T 1227/05 של ועדת הערר במשרד הפטנטים האירופי, שקבעה כי די במימוש ממוחשב לשיטה כדי לשלול את תחולת הסייג.
יישום הגישה לתביעה שבמחלוקת בהתאם למבחן ארבעת השלבים שהותווה בעניין אירוטל הוביל למסקנה כי מאחר ותרומת האמצאה אינה נופלת בלעדית בגדרו של התחום הלא כשיר – שכן היא נוגעת לשיטה הממומשת במחשב, שלגביה סייג הפעולה המחשבתית אינו עוד רלבנטי מעתה – אזי היא צולחת את מחסום הכשירות הראשוני, הגם שהתביעה לא צומצמה ליישום גשמי על-ידי הוספת צעד של ייצור המקדחה. התיקים הוחזרו אפוא לרשם הפטנטים להמשך הבחינה.
בשולי הדברים הוער כי חרף הבדלי הגישות בין בריטניה ומשרד הפטנטים האירופי, אין מניעה כי החלתן תניב את אותה תוצאה, ושמבחינה משפטית אמצאות המיושמות במחשב כשירות לפטנט בבריטניה ובאירופה באותה מידה. עוד צוין ביחס לגישה האירופית העכשווית, כי סוגית הכשירות תחתיה כרוכה בד-בבד בגישה מיוחדת לסוגית ההתקדמות ההמצאתית, כך שלא ניתן לנתק בין השתיים ולברור מכל גישה רק את החלקים הנוחים למבקשים.
(מקור : IPKat)
הערות:
על-פניו נראה שלא מדובר בהחלטה תקדימית – או שלפחות כך היא מתיימרת להציג את עצמה, בצלן של ההלכות המחייבות של ערכאת הערעורים והחלטות קודמות של ביהמ"ש לפטנטים, לרבות מקרה דומה כביכול שאמור היה לייתר את העתירה הנוכחית (עניין קאפור המוזכר בפסקאות 54-53).
נקודה מסקרנת אחת היא ההערות המסכמות ביחס למחלוקת שמתגלעת מזה חמש שנים בין בתי-המשפט הבריטים למשרד הפטנטים האירופי סביב הסטייה כביכול של האחרון בדרך החלת הסייגים לפטנט בכלל והסייג הנוגע לאמצאות תוכנה בפרט: בצד ההצהרה החגיגית בדבר (חזקת) שוויון הדינים, הבריטים מסכימים לכל היותר שלא להסכים ודבקים ב"גישה המוקדמת", בין בגלל המחויבות לתקדימי ערכאת הערעורים ובין כי היא נראית להם מסתמא פחות זרה ומפותלת (תחושה שניתן בהחלט להזדהות איתה). עם זאת הדבר הבולט לעין שנותר במשותף משני צדי התעלה הוא שהסייג של תוכנות מחשב במידה רבה נמחק והפך הלכה למעשה לאות מתה: כך, העובדה שהתהליך הנתבע ממומש כולו או מקצתו באמצעות תוכנה כבר אינה עומדת עוד בעוכריו, כשהיא לבדה; ולא זו אף זו: עצם המימוש הממוחשב שולל מיניה וביה את תחולת הסייג של פעולה מחשבתית.
הניגוד החריף יותר מתעורר דווקא כשחוצים את האוקיינוס, בהשוואה עם הפסיקה האמריקאית העדכנית שבחרה לאמץ את הגישה המרחיבה דווקא ביחס לסייג הפעולה המחשבתית – (אולי בגלל, ולא למרות) שבארה"ב הוא הלכתי ולא חקוק כבאירופה ובריטניה – בפרשת סייברסורס (שנדונה בבלוג כאן וכאן), ובפרשת קלאסן בה נדחו שניים מתוך שלושה פטנטים שעסקו בקביעת משטר חיסונים לפעוטות הממזער את הסיכון לתחלואה בגיל מבוגר, בעוד שאושר השלישי מתוכם שכלל, בנוסף לסקירת התצפיות ושערוך ההסתברות, גם את הצעד הגשמי של מתן החיסונים עצמם (בעוד שבנדון דידן לא נדרש כאמור צמצום דומה). כרסום מסוים של סייברסורס אירע בפרשת הולו, אולם נראה שהמילה האחרונה בעניין זה טרם נאמרה.
3

הנדנה ממשיכה: ניתן לקבל פטנט על תוכנה – בתנאי שהיא סבוכה מספיק…

תהליך חשיבתי טהור.
(by nc-nd planetschwa)

ערכאת הערעור הפדראלית ממשיכה במטוטלת, ולאחר פסק הדין בעניין CyberSource בו הוטל ספק בדבר דיות החיבור למחשב בכדי ששיטת תוכנה תהיה ברת פטנט בארה"ב, קובע פאנל אחר של שופטים, בתיק אחר, כי שיטה שניתן לבצע אותה באמצעות תוכנה סבוכה דיה תהיה ראויה להגנה פטנטית. האם יש פטנטים בתוכנה בארצות הברית? השאלה הולך ומסתבכת.

במסגרת פסק הדין נדון פטנט 7,346,545 שכותרתו "METHOD AND SYSTEM FOR PAYMENT OF INTELLECTUAL PROPERTY ROYALTIES BY INTERPOSED SPONSOR ON BEHALF OF CONSUMER OVER A TELECOMMUNICATIONS NETWORK" אשר נטען כי אתר Hulu מפר.
בעיקרו, מדובר בפטנט העוסק בהפצה של סרטים באינטרנט בתמורה לצפייה בפרסומות. מודל בא בימים זה עוגן במסגרת הפטנט לתהליך שלם שבו המידע מוגבל מכלל הציבור, מסופק למי שצפה בפרסומת, ובתמורה המפרסם מעביר תשלום לספק התוכן.
תביעה מספר 1 של הפטנט קובעת כדלהלן:

A method for distribution of products over the Internet via a facilitator, said method comprising the steps of:
a first step of receiving, from a content provider, media products that are covered by intellectual property rights protection and are available for purchase, wherein each said media product being comprised of at least one of text data, music data, and video data;
a second step of selecting a sponsor message to be associated with the media product, said sponsor message being selected from a plurality of sponsor messages, said second step including accessing an activity log to verify that the total number of times which the sponsor message has been previously presented is less than the number of transaction cycles contracted by the sponsor of the sponsor message;
a third step of providing the media product for sale at an Internet website;
a fourth step of restricting general public access to said media product;
a fifth step of offering to a consumer access to the media product without charge to the consumer on the precondition that the consumer views the sponsor message;
a sixth step of receiving from the consumer a request to view the sponsor message, wherein the consumer submits said request in response to being offered access to the media product;
a seventh step of, in response to receiving the request from the consumer, facilitating the display of a sponsor message to the consumer;
an eighth step of, if the sponsor message is not an interactive message, allowing said consumer access to said media product after said step of facilitating the display of said sponsor message;
a ninth step of, if the sponsor message is an interactive message, presenting at least one query to the consumer and allowing said consumer access to said media product after receiving a response to said at least one query;
a tenth step of recording the transaction event to the activity log, said tenth step including updating the total number of times the sponsor message has been presented; and
an eleventh step of receiving payment from the sponsor of the sponsor message displayed.
בית המשפט קבע כי מדובר בתהליך המהווה את אחת מהקטגוריות המוגנות בפטנט לפי סעיף 101. חריג לעניין זה הוא התהליך המגן על רעיון אבסטרקטי, אך בית המשפט בבוחנו סוגיה זו קבע כי אין זה המצב כאן.
בית המשפט מבהיר כי רעיון אבסטרקטי אינו בר הגנה, אך יישום של הרעיון – ראוי גם ראוי להגנה. בית המשפט מתייחס לתביעה 1 וקובע כי כאן עניין לנו ביישום ולא ברעיון. קביעה זו נסמכת על כך שנדרש תכנות "סבוך" בכדי לתכנת את השיטה הזו. ובלשון בית המשפט:

Returning to the subject matter of the ’545 patent, the  mere idea that advertising can be used as a form of currency is abstract, just as the vague, unapplied concept of hedging proved patent-ineligible in Bilski.  However, the ’545 patent does not simply claim the age-old idea that advertising can serve as currency.  Instead the ’545 patent discloses a practical application of this idea. […] Many of these steps [of claim 1] are likely to require intricate and complex computer programming.  In addition, certain of these steps clearly require specific application to the Internet and a cyber-market environment.

עם זאת, בית המשפט מבהיר – מידת מורכבות התוכנה אינה מבחן חד-משמעי. אף לא העובדה שהשיטה קשורה בטבורה לשימוש באתר אינטרנט. אין אלו אלא עוד אינדיקציות – בדומה למבחן מכונה-או-טרנספורמציה – אשר כאשר בוחנים את כולן נוכל לדעת אם עניין לנו ברעיון אבסטרקטי או ביישום קונקרטי.
בית המשפט ער אף לתוצאה בעניין CyberSource ולעניין זה הוא מבהיר: השיטה שנתבעה שם היתה שיטה מנטלית טהורה (purely mental), ואילו בעניין שהובא לפתחו נדרשת אינטרקציה מבוקרת של משתמשים דרך אתר אינטרנט, דבר החורג מגדר שיטה מנטלית טהורה. עוד מזכיר בית המשפט כי חריג זה הינו חריג מצומצם ממילא.
מכאן, קביעתו של בית המשפט כי הפטנט עומד בדרישות סעיף 101 לחוק האמריקאי. בית המשפט החזיר את הדיון לערכאה דלמטה בכדי שזו תבחן את יתר דרישות החוק ובראשם הדרישות לחדשנות והתקדמות המצאתית למול הידע הקודם.
הערות:
אף הניסיון ליישב בין שני פסקי הדין האחרונים, נראה לי שישנו קושי אמיתי לעשות זאת. ההסבר האמיתי להבדל הוא הסבר פרסונאלי. בעוד במותב שדן כאן ישב השופט ראדר אשר תומך בהגדרה רחבה של ההגנה הפטנטית, במותב של CyberSource ישבו השופטים דייק וברייסון שסבורים כי יש לצמצם הגדרה זו.
מידת המורכבות התכנותית נראית לי שלא מן העניין, מה עוד שאני מפקפק בידע של השופטים בדבר מידת המורכבות האמיתית הנדרשת לשם מימוש ההמצאה. 
בנוסף, מידת מורכבות המימוש נגזרת גם מהכלים הקיימים. אני לא בטוח שהפטנט של CyberSource היה קל למימוש למי שמתכנת את הפתרון באמצעות שפת סף בלבד. בצורה דומה, מי שנעזר במודולים קיימים יכול לממש את ההמצאה נשוא ההליך כאן בדקות בודדות. 
מבחן התוכן בר-הגנה פטנטית אינו צריך להיות תלוי זמן, ומה שנכנס בגדרו של המבחן היום צריך להמשיך ולהיכנס בגדרו אף מחר. מבחן המתייחס למידת מורכבות ממילא יהיה דינאמי ותוצאתו תשתנה.
שוב, לא נותר לי אלא לקוות כי בית המשפט ידון בעניין זה, כמו גם בעניין CyberSource בהרכב מלא.
ועניין אחרון – כיוון שבישראל אין את הפטנט הזה, אפשר להציע לאתר Hulu להתחיל לפעול בארץ ולבנות עלינו כמקור הכנסה חלופי.
(קריאה נוספת: Patently-O, Inventive Step)
18

מחקר חדש: טרולי פטנטים פוגעים ברווחה המצרפית

זהירות? טרול פטנטים.
(cc-by gil mnogueira)

מחקר חדש ביקש לבחון נתונים אמפיריים באשר לפעילות הכלכלית של טרולי הפטנטים ועל השפעתם על הכלכלה. החוקרים, ג'יימס באסן, מיכאל מיורר, וג'ניפר פורד מאונבירסיטת בוסטון, פרסמו את מאמרם "The Private and Social Costs of Patent Trolls" ובו הם מציגים את ממצאיהם.
בבסיס המחקר, ההנחה כי מחיר המניה של חברה משקף את שוויה הכלכלי הנכון. תחת הנחה זו, שינוי במחיר המניה בחלון זמנים הרלוונטי לתביעה, לאחר שמנטרלים השפעות חיצוניות אחרות, מאפשר חישוב הנזק לנתבעת. ברם, הנזק לנתבע אינו סוף הסיפור, כיוון שישנו צד מנצח המרוויח מעצם הפעולה. בצורה דומה, ועל ידי התייחסות לשינוי במחירי המניות של טרולי הפטנטים, החוקרים מעריכים כמה מהשווי הכלכלי שנגרע מהנתבעים עבר לצד התובעים.
החוקרים השתמשו במאגר מידע של 1,630 תביעות טרולי פטנטים שנאסף על ידי Patent Freedom. מתוכם 62% עסקו בפטנט על תוכנה. כיוון שבהרבה מהתביעות היו מספר נתבעים (עניין שעתה, לאחר רפורמת הפטנטים צפוי להיפסק לאור קביעת כלל חדש בדבר אי-צירוף נתבעים), בסך הכל היו 4,144 זוגות של תובע-נתבע. על פי ממצאי המחקר, הנתבע החציוני הפסיד 20.4 מיליון דולר בשווי שוק ואילו ההפסד הממוצע היה 122 מיליון דולר.
בממוצע מדובר על נזק של כמעט 90 מיליארד דולר בשנה, בעוד שהרווח לטרולי הפטנטים הוא רק של פחות מ-8 מיליארדי דולרים בשנה.
החוקרים בדקו אם אובדן הרווחה המצרפית האבודה צמחה לשחקן אחר, והגיעו למסקנה כי התשובה היא לאו. הממציאים זוכים רק לפחות מ-2% מההפסד שנגרם לנתבעים. גם מתחרים אחרים אינם זוכים לחלק ניכר מרווחה זו ואף לא עורכי הדין והפטנטים העוסקים בניהול ההליך.

טרול פטנטים. יותר נזק מתועלת?
(cc-by-nc-sa thecrypt)

מכאן מסקנת המחקר כי הנזק שטרולי הפטנטים עושים גובר על הרווחה המצרפית שלהם.

הערות:
הנתונים נראים משכנעים על פניהם. אך חשוב לציין שמדובר על חברות ציבוריות. אינני יודע לאבחן בין טרול פטנטים המונפק בבורסה לבין כזה שמניותיו אינן נסחרות, אך לא אופתע אם יימצאו הבדלים מסוימים בין שתי יישויות אלו. בסך הכל, המחקר התייחס ל-14 טרולי פטנטים שנסחרים בבורסה (Acacia Technologies, Asure Software, Burst.com Inc, Decisioning.com Inc, Interdigital, Intertrust Technologies Corp, LecTec Corp, Mosaid Technologies Inc, Network-1 Security Solutions Inc, OPTi Inc, Rambus, Tessera Technologies Inc, VirnetX Inc, Wi-Lan) וגם גודל מדגם זה אינו בהכרח בעל תקפות סטטיסטית.
בעיה נוספת במחקר היא שהוא, כאמור, מתבסס על ההנחה שמחירי המניות משקפים שווי כלכלי אמיתי, וכי היד הנעלמה מתקנת את שווי החברות בצורה נכונה. הנחה זו, אף שהיא מקובלת בעולם הכלכלי, אינה תואמת את המציאות ונראה לי שהדברים ברורים, במיוחד לאחר משבר הסאב-פריים של 2008.
יתרה מכך, טרולי הפטנטים מעודדים ממציאים להמשיך ולהמציא. משכך, תרומתם לחברה אינה רק בעצם הגשת התביעה כי אם גם בעצם הגשת בקשות פטנט נוספות. בכך, הטרולים תורמים להרחבת הידע האנושי. יתכן שתרומה זו מוסיפה לרווחה המצרפית תועלת כלכלית שלא נמדדה במחקר. החוקרים מציינים עובדה זו, אך הם סבורים כי אין מדובר בתרומה משמעותית.

אף כל הבעיות הללו, המחקר נראה היה משכנע בעיניי. נראה כי טרולי הפטנטים פוגעים ברווחה המצרפית.
לטעמי, אין בכך לגזור את המסקנה אותה מבקשים החוקרים לגזור – כי אין הצדקה כלכלית-ערכית לקיומם של טרולי פטנטים. אף אם טרולי הפטנטים מקטינים את העוגה הכוללת, יתכן שהם מאפשרים חלוקה שונה של העוגה (הקטנה). הטרולים מעבירים מההון המצוי אצל חברות מסוימות ומעבירים את חלקו לממציא. בכך, הטרולים מייצרים צדק חלוקתי בהקטנת הפערים החברתיים בין בעלי ההון והממציאים.
האם צדק חלוקתי זה הוא ראוי? מהו יחס פגיעה ברווחה – צמצום פערים ראוי? לא יודע. תשאלו את ג'ון רולס ופילוסופים אחרים. לא אתיימר לענות על שאלות אלו.

(מקור נוסף: ars)

4

כמה מחשבות על CyberSource

בדיקה מי מאחורי הכבל – רעיון אבסטרקטי
(by explainthatstuff)

בפוסט האורח שלה, שרון סקרה את פסק הדין בעניין CyberSource ואת הדין הנוגע לתביעות Beauregard ברחבי העולם. המסקנה הכללית היא כי מקום בו בפטנט על תוכנה מוכר, הגבלה צורנית של הגדרת ההמצאה אינה מעלה ואינה מורידה. כך, הגדרת ההמצאה לכדי מוצר המאוחסן על גבי מצע קריא על ידי מחשב (computer readable medium) אשר תוכנו מאפשר למחשב לבצע שיטה כלשהי, לא תהיה מוכרת לפטנט אלמלא השיטה עצמה ראויה לקבלת הגנה פטנטית.
אף שפסק הדין מתייחס לסעיף 101 (היינו, לשאלה אילו סוגי המצאות ראויות למתן הגנה פטנטית), נדמה כי הדברים האמורים נכונים גם באשר לדרישות המהותיות ובראשם ההתקדמות ההמצאתית – שכן שיטה הנעדר התקדמות המצאתית, ממילא קידודה לכדי הוראות מחשב המאוחסנות על מצע מתאים אינו מסוג הדברים שבעל מקצוע מיומן בתחום לא היה יכול לעשות בעצמו.


בעיניי, ההחלטה בעניין CyberSource היא יוצאת דופן בנוף המשפטי האמריקאי. בעוד שבישראל ההגנה הפטנטית משתרעת אל מעבר לאמור בתביעות הפטנט והיא חלה על "עיקר האמצאה" (ראו סעיף 49 לחוק הפטנטים), בארצות הברית הכל מתחיל ונגמר בתביעות. כך, בתי משפט לעולם מזהירים עצמם מפני קריאה של תוספות מתוך הספסיפיקציה (תיאור בקשת הפטנט) אל תוך התביעות בכדי שלא לצמצם את היקפן שלא כדין. צמצום זה, יש להבהיר, אינו עניין שקל להתחמק ממנו כאשר בית המשפט מתבקש לפרש את היקף התביעות, ועליו לעשות זאת לאור התיאור עצמו. הקו בין פרשנות מצמצת לבין הוספת לימיטציות אינו קל, והוא מושא של ערעורים רבים.
כיוון שכך, כאשר אנו רואים את בית המשפט האמריקאי מתעלם מהתביעות ותחת זאת מבקש לחשוף את ה-underlying invention – הוא עושה דבר יוצא דופן. שרון כינתה זאת כ"הרמת מסך", אך בעיניי אין זה אלא זיהוי עיקר האמצאה. במקרים רבים בעבר בית המשפט נמנע מלזהות את עיקר ההמצאה וטרח להבהיר כי היה על מנסח התביעות לעשות עבודה טובה יותר. כך למשל, בעניין BMC Resources קבע בית המשפט כי נוכח ניסוח התביעות הפרת ההמצאה המוגנת בפטנט מתבצעת על ידי שני גופים שונים ולמעשה הפטנט לעולם לא יופר. שם, בית המשפט ציין כי אף שמדובר בתוצאה קשה עבור בעל הפטנט, הוא יכל היה להימנע ממנה באמצעות ניסוח נכון של התביעות. כמו עניין BMC Resources כך מקרים רבים אחרים של הפרת פטנט במשותף.
זאת ועוד. אף הדרישה להבחנה בין הקטגוריות השונות של ההמצאות לפי סעיף 101 (מכונה, שיטה, הרכב או מוצר) נחשבת דרישה מהותית, ומקום בו יש ערבוב של סוגי המצאות שונות דין הערבוב לפסול את התביעה הרלוונטית.

בעניין CyberSource אנו עדים לגישה שונה. אומנם, ניתן לאבחן אותה בנקל מהעניינים הקודמים. כאן זיהוי עיקר האמצאה נועד להקשות על מבקש הפטנט, וזאת בניגוד למצב בהפרת פטנט במשותף וגם באשר לערבוב סוגי ההמצאות. כל עוד בעל הפטנט ניסח בעצמו את תביעותיו, אין לו אלא להלין על עצמו על שגיאותיו אשר גרמו להצרה מיותרת של היקף הפטנט או לבטלותו. כאשר בעל הפטנט מנסה באמצעים צורניים לגבור על דרישה מהותית – לא נרשה לו זאת (והשוו עניין G03/08 האירופאי, אשר מאפשר התגברות צורנית על דרישת התוכן).

הנקודה השנייה אליה ארצה להתייחס הוא השוני המהותי בין שתי התביעות.
תביעה 3, תביעת השיטה, קובעת בפשטות:

3. A method for verifying the validity of a credit card transaction over the Internet comprising the steps of:
a) obtaining information about other transactions that have utilized an Internet address that is identified with the credit card transaction;
b) constructing a map of credit card numbers based upon the other transactions and;
c) utilizing the map of credit card numbers to determine if the credit card transaction is valid.

לעומתה תביעה 2, תביעת המצע, קובעת המצאה צרה בהרבה:

2. A computer readable medium containing program instructions for detecting fraud in a credit card transaction between a consumer and a merchant over the Internet, wherein execution of the program instructions by one or more processors of a computer system causes the one or more processors to carry out the steps of:
a) obtaining credit card information relating to the transactions from the consumer; and
b) verifying the credit card information based upon values of plurality of parameters, in combination with information that identifies the consumer, and that may provide an indication whether the credit card transaction is fraudulent, wherein each value among the plurality of parameters is weighted in the verifying step according to an importance, as determined by the merchant, of that value to the credit card transaction, so as to provide the merchant with a quantifiable indication of whether the credit card transaction is fraudulent,
wherein execution of the program instructions by one or more processors of a computer system causes that one or more processors to carry out the further steps of;
[a] obtaining information about other transactions that have utilized an Internet address that is identified with the credit card transaction;
[b] constructing a map of credit card numbers based upon the other transactions; and
[c] utilizing the map of credit card numbers to determine if the credit card transaction is valid.

כפי שניתן להתרשם מההדגשה שהוספתי, בניגוד לתביעה 3, תביעה 2 קושרת את ההמצאה למכונה מסוימת. אומנם, מדובר במחשב סטנדרטי בעל מעבד, אך עדיין בכך ישנו הבדל מהותי בין שתי התביעות. תביעה 3 יכולה היתה להיות מופרת באמצעות נייר ועפרון ואילו תביעה 2 לא. תביעה 2, למעשה, איננה רעיון אבסטרקטי, אלא היא מתרחשת בעולם והיא בעלת מימוש מטאפיזי ברור. בעיניי, נדמה כי מבחן המכונה-או-טרנספורמציה מתקיים לעניין תביעה זו. כזכור, על פי הלכת בילסקי, אין בכך די ואף המצאה העומדת במבחן זה אינה בהכרח עומדת בדרישת סעיף 101, אך נוכח ההבדל דומה בעיניי כי נדרשת הצדקה שונה לאי עמידתה של תביעה 2 במבחן סעיף 101.

בסופו של יום, כמו שרון, אף אני חושב שהתוצאה נכונה. תחושת הבטן אינה נוחה ממתן פטנט רחב כל כך על עניין שנראה כטריוויאלי. כלשון המימרא הידועה Hard cases make bad law, ופסק הדין אינו נותן מבחן כלשהו ליישום לעתיד.
טוב תעשה ערכאת הערעור הפדראלית אם תדון בעניין מחדש בהרכב מלא ותוציא תחת ידיה מבחנים חדשים ליישום למקרים עתידיים.

0

IBM שוב מוכרת פטנטים לגוגל

אחרי המקרה הקודם, נראה שזה מתחיל להיות הרגל. IBM מכרה לגוגל לא פחות מ-1,023 פטנטים. גוגל רוכשת פטנטים בכדי להגן על עסקיה לאור מלחמות הפטנטים, ונראה ש-IBM שמחה להמשיך ולממש את הפטנטים כאשר הם במחירי שיא.

בחודש יולי, גוגל רכשה כ-1,000 פטנטים מ-IBM, וכעת נודע כי בחודש אוגוסט היא רכשה את האלף החדשים. עובדת קיומה של העסקה התגלה לאחר שב-13.09.2011 נרשמה העברת הזכויות במשרד הפטנטים האמריקאי. מסמכי ההסבה נחתמי ב-17.08.2011.

עניין אנקדוטלי אחד. מספר הפטנטים שנרכשו הוא לא פחות מאשר המספר המקסימאלי הניתן לייצוג באמצעות 9 סיביות. המספר הבא, 1024, הוא מספר בעל משמעות מיוחדת במדעי המחשב. אין זו הפעם הראשונה שבהצעות רכש לפטנטים על ידי גוגל אנו עדים למספרים טיפולוגיים. במכירה הפומבית של נורטל, גוגל הציעה לא פחות מפאי מיליארדי דולרים בגין חבילת הפטנטים שנמכרה שם…

(מקור: PCWorld)

4

פוסט אורח: פסיקה: תביעה למוצר תוכנה תיפסל אם התהליך המיושם אינו כשיר

by Luis Fernández García

על-פי הלכה תקדימית שנקבעה לאחרונה בבית-המשפט הפדראלי לערעורים בארה"ב, תביעה למצע מאכסן המכיל הוראות לביצוע תהליך בידי מחשב – המכונה בעגה המקצועית תביעת בורגארד – לא תיחשב עוד כשירה לפטנט, ככל שהתהליך שביסודה אינו בא בגדרו של סעיף 35U.S.C.§101, הקובע את תחומי הכשירות כדלקמן:

any new and useful process, machine, manufacture, or composition of matter, or any new and useful improvement thereof
האמצאה שעמדה במוקד הסכסוך בין הצדדים עוסקת בחשיפת ניסיונות מרמה בעסקאות מקוונות, באמצעות הצלבת מידע כתובת האינטרנט (MAC ,IP וכדומה) של הרוכש עם כתובות ששימשו לעסקאות מרמה בעבר. תביעת ההפרה שהגישה CyberSource כנגד Retail התבססה על שתי תביעות בלבד מן הפטנט.

בית-המשפט ניתח תחילה את תביעת השיטה – הן לפי מבחן ה"מכונה-או-התמרה" שסויג בפרשת Bilski כבלתי-מכריע, הן לאור הלכות קודמות שקבעו כי תהליכים מחשבתיים כשלעצמם לא יהיו כשירים לפטנט – והסיק כי היא נוגעת לתהליך מחשבתי הניתן להתבצע בידי אדם בשימוש בנייר ועפרון (למעשה, בעלת הפטנט אף הודתה כי טרם יצירת המימוש הממוחשב, ביצעו עובדיה בדיקה דומה באופן ידני).

by quacktaculous

או-אז עבר בית-המשפט לתביעה האחרת, וקבע – תוך שהוא מסתמך על מקרה קודם בו נעשתה "הרמת מסך" מעל תביעת התקן עם הגדרות פונקציונליות (Means-Plus-Function) כך שזוהתה עם תביעת שיטה שנפסלה – כי חרף השוני המילולי, מבחינה מהותית תביעת הבורגארד הנדונה, בדומה למקבילתה תביעת השיטה, נוגעת לתהליך מחשבתי של איתור עסקאות מרמה ולא למוצר לאכסון הוראות מחשב. הנטל לסתור, שהועבר לתובעת, לא הורם.

לקריאת המשך המאמר »

0

מחקר חדש: לפטנטים יש ערך בפרסום מידע טכני

חוקר מתקשה לקרוא בין שורות הפטנט.
(מקור: ויקימדיה)

דיני הפטנטים נועדו לשרת מטרה חברתית של עידוד המחקר והתפתחות הטכנולוגיה. הם עושים זאת, באמצעות יצירת הסדר של גילוי תמורת בלעדיות– הממציא יגלה לציבור את המצאתו, ברמה שתאפשר לבעל מקצוע מיומן בתחום לנצל את ההמצאה, ובתמורה, הוא יזכה לבלעדיות על ניצול ההמצאה לתקופה תחומה בזמן. כך, המדע יוכל להתקדם. כלל החוקרים יחשפו למידע החדש, ויוכלו לשפר ולפתח את ההמצאה ולנצל אותה להמשך המחקר שלהם. מנגד, בעל ההמצאה שמח לפרסם אותה, כיוון שכך הוא זוכה לבלעדיות על ההמצאה, בלעדיות שהיא בלתי-תלויה במקור – כלומר, בלעדיות גם למול מי שהגיע לאותה ההמצאה בצורה בלתי תלויה אליו, אך בזמן מאוחר יותר. מבקרי מערכת הפטנטים טוענים כי הפטנטים אינם משרתים מטרה מוצהרת זו, באשר האופן שבו הם נכתבים אינו מאפשר לבעל מקצוע לקרוא אותם ולהבין את ההמצאה מהם.

מאמר חדש שהתפרסם לאחרונה, מתאר מחקר אמפירי בעניין זה, ולפיו מתברר שדווקא ישנה תועלת מחקרית מקיומם של הפטנטים. לטענת המחברת, הפטנטים התגלו כמקור למידע מחקרי שימושי, אשר לעיתים אינו זמין במקומות אחרים. 70% מהנשאלים שקראו פטנטים ציינו כי הם קראו אותם מתוך מטרה לגלות מידע טכני. בין היתר, 40% ציינו כי קראו פטנטים בכדי להבין כיצד אחרים פתרו בעיות דומות לשלהם. 44% ציינו כי נעזרו בפטנטים בכדי לחקור נושא כלשהו.
תשובה מעניינית נוספת היתה כי 62% מאלו שקראו פטנטים חשבו שלא ניתן יהיה לשחזר את ההמצאה ללא מידע נוסף. כלומר, 62% סברו כי התיאור אינו עומד בדרישת האיפשור (Enablement).
יש לציין, כי המחקר התמקד בתעשיית הננו-טכנולוגיה, כך שלא מן הנמנע שבדיקה בתחומים שונים תניב תוצאות אחרות, ואף הפוכות.
המחברת סבורה כי יש לעמוד בקפדנות על דרישת האיפשור, וכן להקטין את החסמים הקיימים בשימוש במידע הפטנטי. לעניין זה, היא מזכירה, כי קריאת פטנט שלאחר מכן ייחשב כמופר, עשויה להתפרש כהפרתו ביודעין (willful infringement). החשש מפני הפרה ביודעין עשוי למנוע מחוקרים לגשת למידע המצוי בפטנטים.
לטעמי, הנושא עצמו מעניין, וראוי למחקר מעמיק. לשם הדוגמה, אחד הנימוקים השכיחים כנגד מתן פטנטים על תוכנה הוא שאין תועלת לציבור מקיומה של מערכת הפטנטים ומחשיפת ההמצאות באמצעותה. מחקרים אמפיריים מסוג זה, עשויים לשפוך אור על הנושא ולאפשר דיון מושכל יותר בדבר הפתרון הרצוי והראוי.
0

100 שנה לפטנט הראשון של IBM

IBM מציינת השבוע את יום השנה המאה לפטנט הראשון שנרשם על שמה.
הפטנט, העוסק במכונת ליווח – בניית לוח המציג נתונים שנאספו על גבי כרטיסים מנוקבים, היווה בסיס להצלחה העסקית הראשונית של החברה. מאז, המציאו מדענים ומפתחים של IBM יותר מ- 150,000 המצאות שנרשמו כפטנטים.
בשנה שעברה השיגה IBM שיא של כל הזמנים ברישום פטנטים בארה"ב, עם 5,896 פטנטים חדשים שנרשמו על שמה, עיקרם פטנטים על תוכנה. גם ב-2011 IBM מדווחת על ציפייה להמשיך ולשמור על המסורת המתמשכת מזה כמעט שני עשורים, כחברה המובילה בראש טבלת רושמי הפטנטים בארה"ב.

מזה הכל התחיל. שרטוט מתוך הפטנט הראשון של IBM

עודד כהן, מנהל מעבדת המחקר של IBM בחיפה ציין כי "המצאות וחדשנות היו תמיד חלק מרכזי באסטרטגיה העסקית של IBM. הן מאפשרות לחברה להפתח ולהוביל את השוק לאורך מאה שנה – למרות השינויים הדרמטיים בתעשיית טכנולוגיות המידע". "גם בעידן ההאטה העולמית, שהובילה אחדים מהמתחרים לצמצם את השקעות המו"פ על מנת לעמוד ביעדים קצרי טווח המשיכה IBM לדבוק בעיקרון לפיו הגנה על השקעות המחקר שלה חיונית על מנת להבטיח את יתרונה התחרותי בעתיד. המחוייבות המתמשכת של IBM לחדשנות ולהצגה מתמדת של חידושים והמצאות, הולידה תזרים הכנסות של מיליארד דולר בשנה המגיעות לחברה כתמלוגים על שימוש בנכסי הקניין הרוחני שלה", ציין כהן. ולכך יש להוסיף שלאחרונה IBM מכרה כ-1,000 פטנטים לגוגל, וגם עסקה זו הולידה הכנסות נוספות.

מעבדות המחקר של IBM בישראל מהוות מקור חשוב לפטנטים אותם רושמת החברה. עד היום, הוענקו 356 פטנטים אמריקאים לחידושים טכנולוגיים שפותחו במעבדות המחקר של IBM בישראל. 1,140 בקשות לרישום פטנטים של חוקרים ומפתחים בארץ הוגשו לאורך שנות קיום המעבדות.
אחד הפטנטים המוכרים ביותר לכל משתמש אינטרנט, אשר נהגה ופותח בישראל, הוא זה של שינוי צבע הקישורית באתר אינטרנט. פטנט US5806077, שפותח על ידי חוקרי IBM בישראל, הגדיר לראשונה את המנגנון שבו לחיצה על קישורית היפר-טקסט משנה את צבע הקישורית בהצגות הבאות שלה, על מנת להזכיר למשתמש כי כבר ביקר באתר אליו היא מובילה.
פטנט אחר שפותח בישראל ושמוכר לקהל הוא האפשרות לחלץ טקסט, באמצעות OCR, מהמסך. אין זו אלא הטכנולוגיה בבסיסה של תוכנת התרגום המוכרת "בבילון".

(מקור: press release של IBM)

2

יש בבעלותך פטנט? עכשיו זה (אולי) הזמן למכור

האם עכשיו זו תקופת הגאות של נכסי הפטנטים? יש שיטענו כי הנתונים האמפיריים ללא ספק מצביעים שכן.
אז אחרי שמודו מכרה את תיק הפטנטים שלה במחיר של כ-200,000 דולר לבקשת פטנט/פטנט, ואחרי שתיק הפטנטים בן 6,000 הפטנטים של נורטל נרכש במחיר אסטרונומי של 4.5 מיליארד דולר, כלומר 750,000 דולר לפטנט (אחרי שגוגל קצת השתגעה בתהליך), אתמול נודע כי IBM מכרה אוסף פטנטים לגוגל.
הנתון הזה מעניין במיוחד כיוון שהאסטרטגיה המסחרית של IBM בנוגע לפטנטים היא ברורה: חתימת הסכמי רישיונות צולבים בינה לבין מתחרותיה. כלומר, IBM אינה נוהגת למכור את הנכסים עצמם, ואילו עכשיו הם החליטו לעשות כן. לאחר שגוגל הפסידה בהתמחרות לרכישת הפורטפוליו של נורטל, היה זה אך ברור כי היא תאלץ למצוא פתרון אחר, ובשל כך היא, ככל הנראה, הסכימה לשלם סכום כסף נכבד ל-IBM.
אז למה זה קורה? ראשית, בגלל המצב. מחירי המטריות עולים לאחר היורה, וגם מחירי התותחים מאמירים לאחר פרוץ המלחמה. נוכח מלחמות הפטנטים הבלתי פוסקות (כאן וכאן וכאן וכאן כבר נמאס לי).
שנית, בגלל שהתעשייה מבינה את השווי הפוטנציאלי של הפרת פטנט. אחרי שחברה קנדית קטנה זכתה בפיצויים בסך של כמעט רבע מיליארד דולר ממיקרוסופט בגלל feature זניח למדי, השוק לומד ומבין את השווי של הנכסים הללו, ואחת האינדיקציות הטובות לכך היא ההצלחה של RPX שתפקידה להגן על לקוחותיה מפני התקפות של טרולי פטנטים.
שלישית, קיומם של טרולי הפטנטים שיכלל את השוק. בעוד שבעבר, מסלול מסחור הפטנטים היחיד שהיה מקובל היה הקמת עסק והדגמת הטכנולוגיה עד כדי רווחיות או EXIT, טרולי הפטנטים הפכו את השוק למשוכלל (ובכך תרומתם החיובית, להשקפתי). כך הטרולים מאפשרים מיקסום מחירי הנכסים, לטובת הממציאים ובעלי הפטנטים.
כיום, יותר מתמיד, ובמיוחד בתחום של פטנטים בתוכנה, כל בעל פטנט צריך לשקול את אפשרות מימושו במכירה. הדבר נכון לבעלי פטנטים פרטיים, אבל גם לחברות שעוסקות בתחומים, ואף מנצלות את ההמצאות מוגנות הפטנט. חברות כגון אלה יכולות למכור את הפטנטים תוך שימור רישיון ניצול לעצמן, אם יש צורך בכך.
יכול להיות שמדובר בבועה, ושרמת המחירים לא תישאר בגובה הנוכחי לאורך זמן. סוחרי פטנטים שעמם אני בקשרים מספרים שהיום, יותר מתמיד, קל לקבל הצעות לרכישה, ובמיוחד כאשר מדובר בפטנטים על תוכנה.

(ותודה לשמואל אור על ההפנייה לאסטרטגיית ה-bidding של גוגל במכרז של נורטל)

עדכון (10.08.11): וכאילו להמחיש את הנקודה שלי, התפרסמה רשימה מעניינת של עסקאות פטנטים שבוצעו לאחרונה. בכלל אלו העסקאות הבאות:

  • Wi-Lan רכשה 60 פטנטים במחיר של 8 מיליון דולר. כלומר במחיר של כ-130,000 דולר לפטנט.
  • LSI העבירה 115 פטנטים ל-NetApp.
  • RPX קנתה 43 פטנטים.
8

גם בישראל: פטנט התוכנה של נטקס אושר על ידי רשם הפטנטים

הפטנט האמריקאי.
עכשיו יש לו אח ישראלי

ביומן הפטנטים שפורסם ביום 30.06.11 (יומן הפטנטים והמדגמים 06.11) התפרסם דבר קיבולה של בקשה לפטנט מספר 207,660 ששמה "WWW addressing", לטובת חברת נטקס. ההמצאה נשוא הבקשה היא ההמצאה המפורסמת של נטקס, אשר בחינתה בארצות הברית ערכה למעלה מ-10 שנים, ולכשנתקבלה לבסוף שם, בשנת 2009 (פטנט ארה"ב 7,596,609), הגיבה מנייתה של נטקס בזינוק חד של 144% בשווייה.
בבסיס ההמצאה שיטה בתוכנה הכוללת קבלת טקסט שהוכנס לדפדפן (והכוונה בעיקר לשורת הכתובת), מציאת הכתובת המתאימה ביותר לטקסט שהוכנס והתייחסות אליה כאל כתובת שהוזנה לדפדפן. כלומר, אין ספק כי מדובר במקרה מובהק של פטנט בתוכנה.
כזכור, בשלהי כהונתו של הרשם הקודם פורסמו הנחיות חדשות באשר לפטנטים בתוכנה אשר קבעו מפורשות: "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט". כלומר, בניגוד להנחיות החדשות ובניגוד למדיניות המוצהרת, אנו עדים להמצאות תוכנה מובהקות הזוכות להגנה פטנטית בישראל. לטעמי, עניין לנו באחת משתיים: טעות בבחינת הבקשה הפרטנית הזו, או סטייה חדה מהמדיניות המוצהרת.
אמת, אין מדובר במקרה היחיד, ואף לא ביומן הפטנטים הנוכחי, שבו ניתן פטנט על המצאת תוכנה. אך כאשר מדובר בסטייה מהמדיניות המוצהרת במקרה בעל פרופיל חשיפה גבוה, נראה בעיניי כי מדובר בפעולה כמעט הצהרתית על מדיניות דה-פקטו המכירה בפטנטביליות של פטנטים בתוכנה.
כאמור, מדובר בפטנט מפורסם ומוכר עד מאוד (אשר מעבר להשלכות שלו על שוק ההון, אף זכה להתייחסות ולביקורת בנייר העמדה מטעמה של עמותת המקור (ראו ביקורת שלי)). אני מאמין כי גם רשות הפטנטים, כמותי, זיהתה את הפטנט אך משמו, ואם לא כך אזי שבוודאי שמקריאת תוכנו. ברי, כי קיבול בקשת פטנט כל כך מפורסמת, אשר מהווה את אחד מיסודות הערך של חברת נטקס הישראלית, יתפרסם ברבים, ומשכך אני מאמין כי בחינת הבקשה נעשתה בזהירות מיוחדת (אף אם נעשתה, כפי שנראה על פניו, בהתבסס על ההסדר הקבוע בסעיף 17(ג)). ההחלטה לקבל את הבקשה, ולא לדחות אותה על סמך סעיף 3 לחוק הפטנטים מחמת היותה מתחום שאינו טכנולוגי, כפי שקובעות ההנחיות החדשות, כמוה, בעיניי, כהצהרה על מדיניות שונה מזו שנקבעה בהנחיות, ולפיה ישנה הגנה פטנטית על תוכנה גם בישראל.

כאמור, הבקשה קובלה, וכעת היא פורסמה ברבים. בתקופת הפרסום ישנה אפשרות כי מי מהציבור יתנגד לבקשה, ובין היתר מחמת אי עמידתה בדרישת הקבועות בסעיף 3 לחוק. בין אם מדובר בחברה מתחרה, כגון גוגל או מיקרוסופט, שהדפדפנים שלהן מפירים, ככל הנראה, את הפטנט, ובין אם מדובר בגוף המעוניין בדחייה עקרונית של מתן פטנט על תוכנה בישראל, נדמה לי שמדובר במקרה שיכול להיות מקרה בוחן טוב ומעניין לבחינת סוגיית ההגנה על תוכנה באמצעות פטנטים בישראל.

0

פסיקה: סרגל כלים ניתן לסידור מחדש – נעדר התקדמות המצאתית

ערכאת הערעור הפדראלית אישררה פסק דין המבטל פטנט בגין העדר התקדמות המצאתית.

פטנט 7,363,592 שכותרתו Tool Group Manipulator מתייחס לסרגלי הכלים של תוכנות מחשב. תביעות הפטנט הרחבות ביותר מתייחסות לסרגל כלים שיש בו מספר קבוצות של "כלים". קלט מהמשתמש ישנה את המיקום של מפריד הקבוצות ובכך משנה את הסידור של סרגל הכלים.
בית המשפט אישרר פסק דין של הערכאה הראשונה, ולפיו לאור פטנט קודם, שעניינו סרגל כלים המורכב ממספר סרגלים נפרדים, ההמצאה החדשה אינה בעלת התקדמות המצאתית. בית המשפט קבע כי אכן מדובר בהמצאה חדשה, לאור הידע הקודם שנמצא והוצג, אך לאור ההבדל הזניח – העובדה שמדובר בסרגל אחד ובו קבוצות של כלים לעומת סרגל הכולל בחובו מספר סרגלים של כלים – ההמצאה נעדרת את ההתקדמות ההמצאתית שנדרשת בכדי להצדיק מתן פטנט.
בית המשפט ביטל את פטנט התוכנה הזה ובכך סתם את הגולל על תביעה של בעל הפטנט נגד מיקרוסופט, בגין סרגלי הכלים בתוכנות ה-Office 2007 (ה-Ribbon).

((Gary Odom v. Microsoft (Fed. Cir. 2011)

4

שירבוטי גוגל מוגנים בפטנט


ביום 22.3.2011 הונפק לגוגל פטנט אמריקאי חדש שכותרתו "Systems and methods for enticing users to access a web site". הפטנט, שמספרו 7,912,915 ניתן לגוגל לאחר עשור של הליכי בחינה, מתייחס לשירובטי גוגל – google doodle בלעז – אותן גרסאות ללוגו של גוגל המיועדות לאירועים מיוחדים.

תביעה מספר 1 מתייחסת למוצר תוכנה כדלהלן:

1. A non-transitory computer-readable medium that stores instructions executable by one or more processors to perform a method for attracting users to a web page, comprising:

  • instructions for creating a special event logo by modifying a standard company logo for a special event, where the instructions for creating the special event logo includes instructions for modifying the standard company logo with one or more animated images; 
  • instructions for associating a link or search results with the special event logo, the link identifying a document relating to the special event, the search results relating to the special event; 
  • instructions for uploading the special event logo to the web page; instructions for receiving a user selection of the special event logo; and 
  • instructions for providing the document relating to the special event or the search results relating to the special event based on the user selection. 

לפי הפרסומים (וכאן), הבקשה הוגשה שלוש שנים לאחר שגוגל עצמה החלה להשתמש בשירבוטים באתר הבית שלה. האם זה מעיד על בעיה? לא בטוח, כי אולי בתחילה זה היה מבוצע בצורה ידנית ולא כמו שנתבע בפטנט, אבל בהחלט יתכן.

כך או כך, לי זה נראה מסוג ההמצאות שגם אם הן חדשות הן בהחלט לא בעלות התקדמות המצאתית. אבל היי, אם לגוגל לקח עשור לשכנע בוחן, אז אולי בסוף גם אני אשתכנע…

2

נדחה מועד פרסום הנימוקים למדיניות בעניין פטנטים בתוכנה בישראל

כזכור, בשלהי כהונתו של רשם הפטנטים הקודם התפרסמו עיקרי המדיניות החדשה לעניין פטנטים בתוכנה. בהודעה ההיא נמסר כי הנימוקים למדיניות יפורסמו עד סוף חודש ינואר 2011.

היום, התפרסמה הודעה מאת ד"ר רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים המשמש בימים אלו כרשם הפטנטים עד למינוי רשם חדש, ולפיה הנימוקים יפורסמו במועד מאוחר יותר.
9

עיון מחודש בפסק הדין בנסון משנות השבעים

דונלד צ'יזם פרסם מאמר חדש ומרתק שחוזר להחלטה הראשונה בשלישית החלטות הפטנטים של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין פטנטים בתוכנה. בעקבות פסק הדין בעניין בילסקי, בית המשפט למעשה החזיר את הגלגל לאחור וחיזק את מעמדם של פסקי הדין הללו.

צ'יזם חוזר ומנתח את פסק הדין בעניין בנסון. שם דובר על אלגוריתם להמרה של מספרים המקודדים בפורמט BCD למספרים בינארים טהורים, ונקבע כי מדובר ברעיון אבסטרקטי שחוסם שימוש ברעיון הבסיסי מכל יישום שהוא. כיוון שכך, נקבע, אין מקום להעניק בגינו פטנט. צ'יזם מתאר את הרקע לפסק הדין, מזכיר כי פסק הדין ניתן בחטף ועל ידי שופט שנטה כנגד הכרה בפטנטים על תוכנה. עוד מתברר, כי פסק הדין מסתמך על תקדימים תוך הוצאתם מהקשרם מבלי לנמק או להסביר. צ'יזם עושה עבודה טובה בניתוח פסק הדין, ותיאר הכשלים הלוגיים שבו, כמו גם הבלטת העובדה שפסק הדין, ממש בדומה לעניין בילסקי, מדגיש מה אינו מהווה המבחן לפטנטביליות במקום להגדיר בצורה פוזיטיבית וברורה מהו כן המבחן.
פסק הדין בעניין בנסון, שהוא קצר ורזה, תמיד היה נקודה לא ברורה עבורי. הקביעות המשפטיות שלו נראות הגיוניות לגמרי מחד, אבל היישום שלהן נראה משולל כל הקשר לטכנולוגיה שבה דובר, מאידך. תמיד ייחסתי את הכשל היישומי בחוסר ההבנה בתוכנה ובעובדה שהוא ניתן בשנת 1972, כאשר האנשים ברחוב, ובוודאי השופטים בבית המשפט, לא הכירו ולא הבינו את הפלא החדש הקרוי תוכנה.
צ'יזם, כאמור, טוען אחרת.
0

IBM ישראל – מובילה במספר הפטנטים

לפי נתוני רשות הפטנטים האמריקאית, IBM ישראל היא הגוף הישראלי שקיבל במהלך שנת 2010 את מספר הפטנטים הרב ביותר בארצות הברית. IBM ישראל מובילה על פני גופים כמו טבע וסנדיסק ישראל בנתונים אלו. כ-100 פטנטים חדשים הונפקו ל-IBM על המצאות שירות של עובדי החברה הממוקמים בישראל, רובן המוחלט הן פטנטים תוכנה. לפי הפירוט שפורסם, במהלך שנת 2010, אושרו 45 בקשות לפטנט בארה"ב שמקורן במעבדות הישראליות של IBM וניתנו בגינן פטנטים, ו-63 פטנטים נוספים ניתנו בגין בקשות לפטנט שמקורן במעבדות אחרות של IBM, אך היה בהן מעורב לפחות ממציא ישראלי אחד.
ההובלה של IBM ישראל אינה מפתיעה. IBM היא ענקית הפטנטים הבלתי מעורערת מזה שנים רבות. חברת IBM הגישה בשנת 2010 5,868 בקשות לפטנט חדשות. לשם השוואה, אינטל הגישה כ-1600 בקשות, HP כ-1500 ומיקרוסופט כ-3100. השנייה במספר ההגשות היא חברת סמסונג עם 4551 בקשות לפטנט בשנת 2010.
(גילוי נאות: הח"מ משמש כעורך פטנטים עבור IBM בישראל)
(מקור: TheMarker)
14

פטנטים בתוכנה: הנחיות חדשות בישראל

ברקע האחרון בטרם סיים את תפקידו, הודיע רשם הפטנטים על מדיניות חדשה ברשות, אשר תיושם לאחר עזיבתו, ביחס לפטנטים על תוכנה.

כזכור, רשם הפטנטים הוציא בזמנו קול קורא לניירות עמדה מטעם הציבור ביחס לסוגיה של המצאות מבוססות מחשב. השאלה שעמדה במרכזו של הקול הקורא היתה:
"האם יש מקום לבחינה מחודשת של מדיניות רשות הפטנטים באשר לבחינת בקשות לפטנט בתחום התוכנה והחומרה?"
עתה, לאחר שעיין בעשרות ניירות עמדה, מן האקדמיה, מתעשיית התוכנה ומעורכי דין ועורכי פטנטים ומארגונים רלוונטיים (דוגמת נייר העמדה של עמותת המקור, אליו התייחסתי בעבר), קיבל הרשם את החלטתו ופרסם הנחיות חדשות בדבר בחינתן של בקשות פטנט המתייחסות לתוכנה.
ההנחיות הנוכחיות, הובאו בשלב זה ללא הנמקה או הסבר, ובצורה תמציתית ביותר, והן כדלהלן:
1. האמצאה כפי שהיא מוגדרת במערכת התביעות צריכה להיות בתחום טכנולוגי. דרישה זו נובעת מהוראות סעיף 3 לחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").
2. האמצאה נבחנת בכללותה מבלי להפריד את רכיבי התוכנה מרכיבי החומרה ומבלי להתמקד בתוכנה אלא בתרומת האמצאה ביחס לידע הקודם. תרומת האמצאה צריכה לבוא לידי ביטוי במערכת התביעות.
3. האמצאה בכללותה צריכה להביא לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
4. תרומת האמצאה כפי שנתבעת בתביעות ביחס לידע הקודם צריכה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, כנדרש בסעיף 3 לחוק. לחלופין, האמצעים (בכללותם) שבהם מגיעה האמצאה לאותה תרומה צריכים להיות חדשים ובעלי התקדמות המצאתית.
5. אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט. התוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי, שכן התוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים.
במבט ראשוני בהנחיות, ולאור הסעיף האחרון, נדמה כי רשם הפטנטים נותר בגישתו השוללת מתן פטנטים על תוכנה. ברם, ראוי לשים לב למספר שינויים מהגישה הקודמת:
ראשית, הבחינה היא של ההמצאה בכללותה. אם בעבר נתנו רמיזות כי יש צורך לבחון מהו "עיקר ההמצאה" מקום בו מדובר בהמצאה היברידית, ולוודא כי עיקרה מצוי מחוץ לתחום התוכנה, חוזר בו הרשם מדרישה זו. ההמצאה כולה צריכה להיבחן כיחידה אחת ולבחון איזו תרומה זו מביאה ביחס לידע הקודם.
שנית, בדומה לדין האירופאי, דורש רשם הפטנטים כי תרומת ההמצאה תתבטא בתחום טכנולוגי. מעניין יהיה לראות איזו פרשנות משפטית יעניק הרשם בכדי למצוא ביסוס לדרישה זו בחוק הפטנטים.
לעניין זה אציין כי נדמה שגישתו זו של הרשם תמשיך ותחסום את דרכם של ממציאים של שיטות לעשיית עסקים, כפי שהיה בעבר. נדמה כי לדעת הרשם, מקום בו מדובר בשיטה עסקית, אפילו היא מבוצעת על ידי מערכת מחשב, הרי שאין מקום להעניק בגינה פטנט.
הרשם ממשיך בגישתו כי תוכנה אינה "ביטוי טכנולוגי" וכיוון שכך הוא גורס כי אם השיטה אינה אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, הרי שאין מקום להגנה פטנטית. אני ממתין בקוצר רוח להנמקה של קביעה זו, שעל פניה נראית לי חסרה. ומי שעיין בדעתי בדבר פטנטים בתוכנה בוודאי יודע כי איני מסכים עמה. אף שיש משהו לא הוגן בשיפוט קביעות ללא בחינת הביסוס וההנמקה שלהן, אני מתקשה להתאפק ואציין רק את הפגמים הניכרים על פניה של האמירה המופיעה בהודעה עצמה.
ראשית, אינני מבין כיצד ניתן לומר כי משהו אינו טכנולוגי כיוון שהוא מוגן בחוק זכות יוצרים. למען הדיוק – עיון בהודעת הרשם מלמד כי זהו בדיוק הנימוק אותו הוא מביא. חוק זכות יוצרים אינו מתייחס לשאלה הטכנולוגית בשום צורה, ובוודאי אינו מגדיר את המונח "טכנולוגי". מכאן שמבחינה לוגית הטיעון כי "כיוון שהתוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים" הרי ש"תוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי" נראה לי פגום וחסר מהותית.
שנית, הרשם קובע כי "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט", והרי מושכלות יסוד הן כי תוכנה אינה מבצעת דבר. תוכנה היא ההוראה הניתנת למכונה אשר מבצעת אותה כלשונה. כיוון שכך, לעולם הצעדים אינם הצעדים "שהתוכנה מבצעת". האם ב"צעדים שהתוכנה מבצעת" מכוון הרשם לחישובים גרידא (mere crunching of numbers)? או שמא מדובר גם על תוצאות המוצאות ביטוי בפלט התוכנית דוגמת תדפיס נייר או תצוגת מחשב?
על נקודות אלו נאלץ לתהות, ולהמתין, בקוצר רוח – כבר אמרתי – לפירסום ההנמקה הרשמית.
0

טרול פטנטים מציג: 16 פטנטים, 12 נתבעות ו-3 תביעות בגין הפרת פטנט

טרול הפטנטים Intellectual Ventures יצאה למלחמה. כנראה מתוך מטרה להראות שהוא אכן יכול לייצר רווחים למשקיעים, הטרול הודיע כי פתח בשלוש תביעות בגין הפרות פטנט. כל שלוש התביעות הוגשו בבית המשפט הפדראלי של מחוז דלאוור.
זו הפעם הראשונה שבה טרול הפטנטים הזה – המחזיק פורטפוליו פטנטים עצום ומגוון – מגיש תביעה. עד התביעות הללו, הטרול הצליח לייצר הכנסות רק ממכירת רישיונות שימוש. אבל אין ספק – מי שאינו מוכן להגיש תביעה על הפרת הפטנט שלו, יהיה לו קשה להיות שחקן חוזר בשוק ולהצליח ולמכור רישיונות שימוש. בסופו של יום, כל שהרישיון מבטיח הוא שבעל הפטנט לא יגיש כנגדך תביעה…
בתביעה הראשונה, שהוגשה כנגד צ'ק פוינט, סימאנטק, מקאפי וטרנד מיקרו נטען כי הופרו פטנטים ארה"ב 5,987,610, 6,073,142, 6,460,050 ו-7,506,155 הקשורים כולם לאבטחת תוכנה.
בתביעה השניה, נתבעו ארבע חברות, בגין טכנולגיות הקשורות ל-Field Programmable Gate Array. הפטנטים בתביעה זו הינם: 5,675,808, 6,993,669, 5,687,325, 6,260,087 ו-6,272,646.
בתביעה השלישית, נתבעו שלוש יצרניות של זיכרונות בגין הפרת פטנטים מתחום ה-DRAM וה-FLASH. הפטנטים במרכז תביעה זו הינם: 6,373,753, 6,462,998, 6,455,937, 7,444,563, 5,581,513, 5,598,374 ו-5,583,822.
Intellectual Ventures הודיעה כי במהלך השנים חברות רבות רכשו מהם רישיונות שימוש לפטנטים השונים שלהם. חברות שהתעלמו מפניות החברה לפתוח במשא ומתן נתבעו כעת. התביעות, כך נמסר בהודעה לעיתונות, משרתות את הממציאים, המשקיעים ואת מי שרכש רישיונות.
2

מלחמות הפטנטים: הגרסה ההיסטורית

נתקלתי במאמר מעניין, וחשבתי לשתף.
במאמר "What Smartphone Makers Can Learn From the Sewing Machine Patent War" שהתפרסם ב-Wall Street Jounral מתאר הכותב את מלחמת הפטנטים שקרתה אי שם במהלך המהפכה התעשייתית. מסתבר, שבאותה העת, הטכנולוגיה המהפכנית היתה מכונות התפירה, ולמספר רב של חברות היו פטנטים שחסמו את יכולתן שלהן לפעול ולייצר את המכונה מיטבית. הדוגמה הזו מזכירה לכותב את המצב היום בשוק הסלולארי בו הוגשו מספר רב של תביעות הפרת פטנט בין יצרניות שונות – אשר לכל אחת מהן זכויות קניין רוחני על אלמנטים שונים בטלפונים החכמים של ימינו (ראו גם כאן, כאן וכאן). ואכן, כפי שכבר טענתי בעבר, פטנט על תוכנה אינו שונה מפטנטים בטכנולוגיות אחרות. במקרה ההוא, כפי שניתן להתרשם מהאמור בכתבה, הפטנטים חסמו את התפתחותו המהירה של התחום הטכנולוגי החדש. בדיוק כפי שנטען היום לא אחת ביחס לפטנטים בתוכנה, גם שם הפטנטים חסמו את הגעתה של הטכנולוגיה המיטבית שהיתה ידועה באותה העת לצרכן הסופי. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה גם מלמדת, כי בהעדר תפיסת בלעדיות באמצעות הפטנטים ישנו סיכוי לא מבוטל כי השוק המשוכלל היה מייצר אותן המצאות ממילא.
הפתרון שנמצא באותה העת היה לייצר "מאגר" משותף של פטנטים ולהעניק רישיונות להשתמש בפטנטים של המאגר. התמלוגים ששולמו בגין אותם רישיונות חולקו בין בעלי הפטנטים השונים.
אגב, להבנתי, בניגוד לאמור בכתבה, פתרון מעין זה יתכן והוא אפשרי מבחינה חוקית גם היום. הכותב מעלה את החשש כי דיני ההגבלים העסקיים יאסרו על שיתוף פעולה שכזה בין מתחרים. ברם, הדבר אינו נכון. כך, ארגוני אומנים ויוצרים, דוגמת אקו"ם, מנהלים מאגרים משותפים של זכויות יוצרים ו/או זכויות מבצעים. הסדרה מעין זה, המתחייבת לצורך פעילות יעילה בשוק, מוכרת כחוקית בארה"ב כמו גם בישראל.

3

כלכליסט מציג: מפת תביעות פטנטים


כלכליסט פרסם את מפת תביעות הפטנטים בין ענקי הטכנולוגיה השונים. אילוסטרציה יפה שמראה את מצב שדה הקרב בעיקר בגזרת הסלולארי.

בעבר דיווחתי על חלק המתביעות האלה (למשל: כאן, כאן, וכאן)

למקרא המפה – ראו באתר כלכליסט.
0

פטנט הקליק האחד – גם קנדה מאשרת

בית המשפט הקנדי קבע – פטנט הקליק האחד של אמזון יכול להיות כשיר לפטנט גם בקנדה.

בניגוד לארצות הברית, שם פטנט זה התקבל זה מכבר (ואף שרד הליך של בחינה מחודשת), בקנדה רשויות הבחינה סירבו לאשר את בקשת הפטנט לרישום. העניין הגיעה לפתחו של בית המשפט הקנדי שקבע כעת כי אין מניעה חוקית לפיה שיטות לעשיית עסקים לא יזכו להגנת פטנט. עם זאת, רעיון כללי לא יזכה להגנה באשר הוא נעדר יישום פרקטי. החלטת בית המשפט מתבססת על הגדרת המונח "המצאה" בחוק הקנדי:

“[I]nvention” means any new and useful art, process, machine, manufacture or composition of matter, or any new and useful improvement in any art, process, machine, manufacture or composition of matter.

במקרה הזה, נקבע, התביעות אכן מתייחסות להמצאה, וזאת משתי סיבות: הראשונה, כיוון שהן דורשות שימוש במכונה לצורך ביצוע ההמצאה; והשנייה, כיוון שהשיטה מבוצעת על באמצעות מחשבים, האינטרנט, העוגיות על גבי המחשבים ובאמצעות פעולות המשתמש. התוצר של אלו, נקבע, הינו אפקט פיסי על האלמנטים הללו.
במידה רבה, המבחן שנקבע דומה לזה שנקבע לאחרונה בעניין בילסקי. המצאה צריכה להיות, בעיקרה, רעיון מסויים (להבדיל מרעיון אבסטרקטי). מבחני עזר יכולים לסייע בזיהויים של רעיונות אבסטרקטים ובהבדלתם מהרעיונות המסויימים.
פועל יוצא, גם בקנדה ממשיכים להעניק פטנטים על תוכנה ועל שיטות לעשיית עסקים.
בית המשפט החזיר את התיק לבחינה על ידי הרשויות המוסמכות, בכדי שיבחנו האם ראוי להעניק פטנט גם לאור דרישות החוק האחרות (ובעיקרן, חדשנות והתקדמות המצאתית).
(מקור: Patently-O)
1

מבוא התביעה: מגביל או לא מגביל?!

איזו משמעות, אם בכלל, ראוי לתת לאלמנטים המופיעים במבוא של תביעה של פטנט? – זו השאלה שנשאלה ערכאת הערעור של בית המשפט הפדראלי בעניין American Medical Systems, Inc. v. Biolitec, Inc. (Fed. Cir. 2010).

כזכור, תביעות הפטנט (המכונות Claims בלעז) מגדירות את היקף המונופולין שניתן לבעל הפטנט. ברם, לא כל חלקי התביעה זהים. כלל, תביעה הינה משפט אחד ארוך, המתחיל באות גדולה בתחילתו ומסתיים בנקודה בסופו, ככל שאר המשפטים בשפה האנגלית. תחילתה של התביעה במבוא ובו הצגה של המחלקה אליה משתייכת התביעה.
סעיף 101 קובע:
Whoever invents or discovers any new and useful process, machine, manufacture, or composition of matter, or any new and useful improvement thereof, may obtain a patent therefor, subject to the conditions and requirements of this title.
סעיף זה מגדיר מחלקות של סוגי המצאות בהן המחוקק האמריקאי מכיר לשם קבלת פטנט. מחלקות אלו הן: תהליך (process), מכונה (machine), תוצר (manufacture) או הרכב חומרים (composition of matte). בתחילתה של תביעה מופיע המבוא – Preamble בלעז ובו מוצגת ההמצאה ממעוף הציפור.

כך למשל, בפטנט על תוכנה יכול שהתביעה תיפתח במבוא הקובע: עניין לנו בתהליך לעיבוד תמונה. תביעה אחרת יכול שתתיחס למערכת לעיבוד תמונה הכוללת מעבד וזיכרון שעל גביו מוטבעות הוראות למעבד. תביעה שלישית יכול שתדבר בתוצר תוכנה. לעיבוד תמונה. המבוא, אם כן, מתייחס לקטגוריה של ההמצאה הנתבעת (ראו גם, דיון במונח המצאת תוכנה).
בתי משפט התחבטו בשאלה האם אלמנטים המופיעים במבוא משפיעים על היקף התביעה או שמא הם רק מגדירים את המחלקה הרלוונטית להמצאה. כך למשל בשלוש הדוגמאות שהבאתי מעלה הגדרתי כי השיטה, המערכת או התוצר נועדו לצורך מסוים – עיבוד תמונה. ברם, מה ייקרה אם ההמצאה שלי ניתנת ליישום מעשי גם לצרכים אחרים? ניקח כדוגמה את המערכת – מה ייקרה אם אותה מערכת, כפי שהיא מתוארת בשאר האלמנטים המופיעים בתביעה, ניתנת לשימוש גם ביישומים אחרים – האם אז מדובר בהפרת הפטנט או לאו?
בית המשפט האמריקאי הכריע כבר בעבר כי על דרך הכלל, המבוא אינו מגביל את היקף המונופולין. עם זאת, במקרים בהם המבוא מאזכר אלמנט מבני או צעד שהם מהותיים להמצאתי או שהוא נדרש בכדי להפיח רוח חיים בתביעה, המבוא עשוי לצמצם את היקף הפטנט.
כאשר המבוא אינו אלא מציין בשנית אלמנטים שממילא מופיעים בשאר חלקי התביעה, אין מדובר בלימיטציה נוספת שצריכה להיבחן בשאלות של הפרת פטנט ושל תקפות הפטנט.
במקרה הנוכחי, נקבע, בדעת רוב, כי המבוא לא ציין אלא שם תיאורי-דיסקפרטיבי של ההמצאה אשר מתוארת במלואה בגוף התביעה. כיוון שכך, התביעה אינה מוגבלת על ידי האלמנט שהופיע במבוא.
השופט דייק, בדעת מיעוט, הציע כי הגיעה העת שבית המשפט יהפוך את ההלכות הישנות ויכניס וודאות למערכת הפטנטים. לשיטתו, אין כל יתרון באפשרות שניתנת למבקש פטנט להכניס אלמנטים לתביעה ולאחר מכן להתעלם מהם. ההגינות מחייבת כי בעל הפטנט ייתפס במילתו – והרי התביעות אינן אלא תיאורו שלו את ההמצאה – ויהיה מחוייב למילים אותן רשם מלכתחילה.
לטעמי, אגב, דעתו של השופט דייק נכונה וממצה. עם זאת, ראוי לציין כי במידה ומבקש הפטנט יתלה, במהלך הבחינה, על אלמנט המופיע במבוא בכדי להראות נקודת חדשנות למול הידע הקודם, אזי הוא ממילא יהיה מושתק מלהעלות טענה כי לאלמנט זה אין משמעות לאחר מכן.
הערה נוספת – לעיתים דווקא בעל הפטנט יבקש להוסיף לימיטציות בכדי לצמצם את היקף הפטנט. תופעה זו מתרחשת כאשר מתמקדים בשאלה התקפות (validity) של הפטנט. במקרה כזה, בעל הפטנט ייטען לפרשנות מצמצמת של היקף הפטנט בכדי שהידע הקודם לא ייפול בתוך הגדרת התביעה. אף שאני סבור כי אין לדעת באיזה צד יימצא עצמו בעל הפטנט – בצד המעוניין בצימצום או בצד המעוניין בהרחבה – ראוי כי התשובה תהיה ודאית מלכתחילה. כיוון שכך, ולאור העובדה שהמבקש או אשר כותב את תביעותיו, מוטב היה לו המבוא היה מחייב.
0

אמת המידה הראייתית להוכחת חוסר תקפות של פטנט – עתירה חדשה של מיקרוסופט

לפני כחודש עתרה מיקרוסופט בפני בית המשפט העליון כי יכריע בשאלה משפטית הנוגעת לתיק שלה כנגד i4i. בתביעה ההיא, כזכור, מיקרוסופט נחלה מפלה כואבת והחברה הקנדית הקטנה זכתה בפסק דין של כ-240 מיליון דולר כמו גם צו מניעה שאסר ואוסר על מיקרוסופט להמשיך להפיץ תוכנת Word המממשת את הפטנט.

מיקרוסופט הפסידה גם בהליך הערעור בפני בית המשפט לערעורים הפדראלי (Federal Circuit). כעת, המוצא היחיד שנותר בפניה הוא להגיש עתירה לבית המשפט העליון כדי שישמע את התיק שלה. כך היא אכן עשתה.

אנחנו בתור ישראלים רגילים שדברים נידונים בפני בית המשפט העליון מדי יום, אך בארצות הברית המצב שונה. בניגוד לבית המשפט העליון הישראלי ששומע כ-15,000 תיקים בשנה (!), מקבילו האמריקאי שומע כ-80 תיקים בלבד. לבית המשפט העליון האמריקאי יש את הפררוגטיבה לבחור את התיקים אותם הוא מעוניין לשמוע, והוא עושה זאת ללא כל מבחן פורמאלי כלשהו – ברצותו ישמע את התיק וברצותו ידחה אותו.
כאמור, מיקרוסופט הגישה עתירה שכזו ובה היא מבקשת כי בית המשפט העליון ישמע את התיק שלה. בפרט, היא מבקשת כי בית המשפט העליון יבחן שאלה אחת שעלתה והוכרעה על ידי ערכאת הערעור – מהו הרף הראייתי הנדרש לשם קביעה כי פטנט אינו תקף.
ערכאת הערעור קבעה כי אמת המידה היא של ראיות ברמה מובהקת (Clear and Convincing) ואילו מיקרוסופט מבקשת כי הרף יונמך ויהיה מאזן ההסתברויות הרגיל באזרחי. אין זו הפעם הראשונה שמיקרוסופט עותרת עם בקשה כזו. גם לאחר שהפסידה בתיק של z4 – ונפסקו כנגדה פיצויים בסך מאה מיליון דולר – היא הגישה עתירה דומה. אך לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה, היא חזרה בה מהעתירה.
בחודש האחרון הוגשו לא פחות מ-11 כתבי טענות מטעם "ידידי בית המשפט" (Amicus briefs) המצדדים בעמדתה של מיקרוסופט. בין המצדדים, טבע, גוגל, HP, אפל, EFF, אינטל, פייסבוק, יאהו ועוד.
אז מה הסיכוי שבית המשפט העליון יבחר לשמוע את התיק? כנראה שלא גדולים. מבחינה סטטיסטית הסיכוי הוא ברמה של שברי האחוז.
עם זאת, מצאתי לנכון כן לפרסם את הפוסט הזה, ודווקא מסיבה אחרת. מסתבר שבעיתונות הישראלית לא כל כך הבינו במה מדובר. כלכליסט פרסם כי "מיקרוסופט בראש קואליציה נגד פטנטים בתוכנה". ובכן, אומנם במקרה הספציפי הזה הפטנט שבנדון הוא באמת פטנט תוכנה, אך הטענה המשפטית אינה קשורה ולו בצורה עקיפה לפטנטי תוכנה. הטענות של מיקרוסופט נוגעות לכל הפטנטים באשר הם. אין זו הפעם הראשונה שבה אני סובר כי אנשים מפנים כנגד פטנטים על תוכנה ביקורת כללית כנגד פטנטים.
ועוד אנקדוטה לסיום. ההיגיון בכך שאמת המידה הראייתית לביטול פטנט הינה גבוהה יותר ממאזן ההסתברויות נובע מכך שהפטנט נבחן ואושר על ידי רשות מנהלית – משרד הפטנטים. במקרה של מיקרוסופט, כפי שגם קורה לא אחת, הידע הקודם שעליו התבססה מיקרוסופט לא נבחן על ידי אותה רשות מנהלית. כיוון שכך, נטען, אין הצדקה כי הרף הראייתי יהיה כה גבוה. בישראל, אגב, הדין הוא עם מיקרוסופט, באשר נטל ההוכחה מוטל אומנם על הצד הטוען לחוסר התקפות, אך הנטל הראייתי הינו זהה.
אם טענה של מיקרוסופט תתקבל, לטעמי, תהינה שתי השלכות משמעותיות: האחת, השימוש בהליך Reexamination עשוי לפחות; והשנייה, הסתמכות יתרה על ניצול ההמצאה בפומבי תחת פרסומים ופטנטים.
באשר לנקודה הראשונה. כזכור, הליך Reexamination הוא הליך שבו מביאים בפני רשם הפטנטים שאלות חדשות לגבי הפטנטביליות של פטנט שכבר ניתן. בפרט, הפטנט של i4i צלח הליך שכזה, לאחר שמיקרוסופט יזמה את ההליך. כיום, יש שימוש מאסיבי בהליך זה במהלך ליטיגציה של פטנטים, במיוחד של נתבעים החוששים כי המושבעים לא יבינו את הטכנולוגיה שמאחורי ההמצאה ויבחרו לסמוך על כך שהממשלה הפדראלית עשתה מלאכתה נאמנה כאשר הפטנט אושר. אולם, אם טענתה של מיקרוסופט תתקבל, המשמעות היא שבעל דין שבוחר ללכת בנתיב ה-Reexamination למעשה פוגע בסיכוייו לצלוח בטענה זו בבית המשפט אם הטענה תדחה על ידי רשם הפטנטים.
באשר לנקודה השנייה – לא כל סוגי הידע הקודם נבחנים בפועל על ידי רשם הפטנטים. כך למשל, הרשם אינו מחפש הרצאות והצגות פומביות אלא מתמקד בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מכך, לא ניתן להביא בפני הרשם פריטי ידע קודמים מסוימים לבחינה. כך לדוגמה, טענה כי בעל הפטנט השתמש בפומבי באב-טיפוס שמנצל את ההמצאה לא תישמע על ידי הרשם. כיוון שכך, מי שמבקש לבטל פטנט יתמקד באיתור פריטי ידע קודם מסוימים ולא רק בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מזאת, בעל הפטנט יהיה מנוע מלהביא את הפריטים האלה – גם אם יובאו לידיעתו – בפני רשם הפטנטים. מילים אחרות, במלחמה על תקפות הפטנטים הנשקים יתפלגו בין הרובים לבין התותחים.
0

פטנט וגניבת עין – הגנה משלימה

זכויות קניין רוחני יכולות לדור בכיפה אחת ולתת הגנה משלימה לאספקטים שונים.

כך, יכול שינתן פטנט על תוכנה, וזאת על אף שקוד התוכנה יכול שהוא מוגנת בזכות יוצרים. בצורה דומה, זכות יוצרים יכולה להגן על תמונה מפני העתקה ואילו סימן מסחר יכול לתת הגנה על שימוש בתמונה או בגרסה דומה לה, לשם סימון טובין ושירותים. מדגם יכול להעניק הגנה על צורתו האסטית של מוצר ואילו פטנט יכול להעניק הגנה על אספקטים פונקציונאליים בו.
בעניין ע"א 2154/07 בריח נ' אבגים (מיום 5.9.2010) נדונו בבית המשפט העליון ערעוריהם של מתחרים בשוק המנעולים למסכי מחשב, ושם באלה לידי ביטוי היתרון הגלום בהגנה כפולה של שתי מערכות דינים משלימות.
לתובעים בהליך המקורי יש פטנט בגין מנעול שכזה, ואילו הנתבעים התחרו בהם ומכרו מנעול משל עצמם. אף שרבות העובדות הרלוונטיות, הטיבה לעשות כבוד השופטת מ' נאור בתימצותה את העניין לכדי פיסקה בודדת:
ראובן מייצר ומשווק מִתקן המשמש לקיבוע מסכי מחשב לשולחנות. שמעון – אשר משמש כסוכן מכירות של המוצר אותו מייצר ראובן – מתחיל לייצר בעצמו מִתקן דומה. ראובן פונה לבית המשפט על מנת למנוע את ייצור ושיווק המתקן המתחרה של שמעון וכן על מנת לדרוש פיצויים המגיעים לו, לטענתו. בית המשפט מונע את ייצור ושיווק המוצר המתחרה של שמעון ומעניק לראובן פיצויים. בתגובה, שמעון מכניס שינויים במוצרו ומתחיל לייצר ולשווק מוצר חדש. ראובן פונה שוב לבית המשפט על מנת למנוע את שיווק המוצר החדש של שמעון. בית המשפט מאפשר את ייצורו ושיווקו של המוצר החדש. שני הצדדים מערערים על פסק דינו של בית המשפט. זו, בקליפת אגוז, הפרשה שלפנינו.
התביעה התבססה על מספר עילות ובראשן הפרת הפטנט הרשום של התוביעם וכן גניבת עין במכירת המנעול המתחרה. בית המשפט קבע, כי על אף שהפטנט לא הופר, בדרך פעולתם של הנתבעים היה משום גניבת עין. היינו, התובעים הוכיחו את שני הרכיבים הדרושים לעניין זה: הראשון, קיומו של מוניטין במוצר שלהם; והשני, חשש להטעיה ביחס למקור המוצר המתחרה.
בערעור, טענו הנתבעים כי לאחר שנקבע כי המוצר המתחרה אינו מפר את הפטנט, לא היה מקום להידרש לשאלת גניבת העין. לקושיה זו משיב בית המשפט העליון בצורה נחרצת:
הנתבעים טוענים כי לא היה מקום כלל להיזקק לתביעה בגין גניבת עין משנדחתה התביעה להפרת פטנט. אין לקבל טענה זו. התביעות אינן מוציאות זו את זו, ואין בעניין זה כל הסדר שלילי. בית המשפט קבע, בעקבות חוות דעת המומחה המוסכם, כי לא הופר הפטנט של נובל. אין פירוש הדברים שמותר לגנוב את דעת הבריות כך שהם יוטעו לחשוב שהנתבעים מוכרים להם את מוצרי התובעים.
כל מערכת דינים עומדת בפני עצמה. הפטנט נועד ליתן מונופול לממציא בגין המצאתו החדשה, המועילה, הניתנת לשימוש תעשייתי ושיש בה ההתקדמות המצאתית. מנגד, גניבת העין נועדה להגן על סוחרים ועל הציבור מפני תחרות לא הוגנת ולא הגונה שבה המתחרים ינצלו את המוניטין המוקנה לא להם ויגרמו לציבור לטעות ולשייך את המוניטין למוצריהם שלהם.
0

פטנט חדש לפייסבוק – דירוג תוצאות חיפוש לפי הקשר חברתי

עוד פטנט לפייסבוק. ב-31.8.2010 הם ניתן לפייסבוק פטנט ארה"ב US7,788,260 שכותרתו "Ranking search results based on the frequency of clicks on the search results by members of a social network who are within a predetermined degree of separation ". בתרגום חופשי – דירוג תוצאות חיפוש בהתבסס על תדירות הלחיצות על ידי חברים ברשת חברתית הנמצאים במרחק חברתי מוגדר מראש. למותר לציין כי מדובר בפטנט על תוכנה.

הפטנט מתאר שימוש בהקשרים החברתיים של משתמש בכדי לדרג בעבורו תוצאות חיפוש – בין אם תוצאות אורגניות ובין אם תוצאות ממומנות – בהתבסס על העדפותיהם של חבריו.
תביעות הפטנט, כהרגלן, צרות בהרבה. למשל, הן דורשות כי יהיה גם שימוש בתג ויזואלי שיוצג ליד תוצאות חיפוש אם מדובר בתוצאות רלוונטיות נוכח התנהגותם של חברי הרשת החברתית של המשתמש.
לטעמי, ומבלי להידרש לשאלת תקפותו של פטנט זה, מדובר במונופולין רחב למדי שיכול לשמש את פייסבוק בתחרות אם רשתות חברתיות אחרות. כמו כן, נדמה לי שמדובר במקרה מובהק שבו הפטנט יכול להתאים גם לגופים שאינם בתחרות ישירה עם הרשת החברתית של פייסבוק ובראשם מנועי החיפוש. פייסבוק יכולה להשתמש בפטנט זה בכדי לייצר זרם הכנסות בגין רישיונות לגופים אלו.
לקריאה נוספת: SFGate.
0

פסיקה: זניחה מכוונת של בקשה אינה הפיכה

בשנת 2003 נשלחה למר שמואל סדובסקי הודעה לפני קיבול בקשתו שמספרה 110548. עם זאת, הבקשה, אשר עסקה בספוגית ניקוי בעלת שני צדדים המתאפיינים במידת קרצוף שונה, נזנחה כיוון שאגרת הפרסום לא שולמה. שנתיים לאחר מכן, נשלחה על ידי סמנכ"ל חברת סדובסקי בע"מ בקשה ל"חידוש רישום פטנט" בטענה כי שריפה שהתחוללה במפעל המבקש גרמה לקצר בתקשורת עם מייצגו, עורך הדין ועורך הפטנטים מרק פרידמן. הבקשה, שלוותה בתצהיר, התקבלה והבקשה התפרסמה כדין.

חוגלה קימברלי הגישה את התנגדותה וכיוון שכך נפתח הליך על ריב בין המבקש לבין המתנגדת.

במהלך ההתנגדות התגלה מחומר הראיות כי תוכנו של התצהיר, אם הדבר ינוסח בזהירות, לא היה מדיוק. כך למשל, השריפה המדוברת התרחשה רק לאחר שבקשת הפטנט כבר סורבה בפועל. יתרה מכך, לאחר שהמבקש ויתר על חיסיון עו"ד-לקוח ותיקו של המבקש אצל עורך דינו נבדק, התברר כי אותו סמנכ"ל הורה לעורך הדין שלא לשלם את דמי הפרסום. כלומר, בקשת הפטנט נזנחה לא משום מחדל, אלא מחמת מעשה ממש. במצב דברים זה, לא היה מקום להשתמש בסמכותו של הרשם להחיות את הבקשה על ידי הארכת המועד לתשלום האגרה המדוברת.
מעבר לנדרש, בחן רשם הפטנטים את הבקשה למול אחד מפריטי הידע הקודם – פטנט אמריקאי US 4,254,530 – וקבע כי הוא שולל את חדשנות האמצאה נשוא הפטנט.
לבסוף ובשולי הדברים, פסק כבוד הרשם הוצאות לטובת המתנגדת בסך 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
0

הפטנט של i4i שרד הליך בחינה מחדש

במזל טוב, פטנט ארה"ב 5,787,449 של i4i קיבל אישור מחודש של משרד הפטנטים האמריקאי. הפטנט, שהיה במרכזה של התביעה בין i4i לבין מיקרוסופט, תביעה בה i4i זכתה לפיצויים בסך 290 מיליון דולר בגין הפרת הפטנט בתוכנת עיבוד התמלילים Word של מיקרוסופט, עבר תהליך של בחינה מחדש (reexamination). לאחרונה אישר משרד הפטנטים את זכאותה של i4i להחזיק בפטנט נוכח היות האמצאה הגלומה בפטנט חדשה ובעלת התקדמות המצאתית כנדרש.

הליך הבחינה מחדש, שמספרו 90/010,347 נפתח בשנת 2008, במקביל לקיומו של ההליך בבית המשפט, והסתיים זה עתה בהחלטה כי הפטנט שריר וקיים.
2

פטנט חדש לגוגל – מעקב אחרי סמן העכבר


פטנט חדש שניתן לגוגל ביולי השנה חושף – גוגל רוצה לעקוב אחרי סמן העכבר שלנו. לפי הפטנט, בזמן הצגת תוצאות החיפוש, גוגל מעוניינת לדעת היכן מצביע העכבר שלנו, אף אם לא לחצנו על אף תוצאה. מידע זה, לפי הפטנט, יכול לשמש בתור פידבק למנוע החיפוש לגבי רלוונטיות התוצאות השונות.

הפטנט החדש, פטנט ארה"ב מספר 7,756,887 שכותרתו "System and method for modulating search relevancy using pointer activity monitoring" מתאר בתקציר כדלהלן:

A method and system of modulating search result relevancy use various types of user browsing activities. In particular, a client assistant residing in a client computer monitors movements of a user controlled pointer in a web browser, e.g., when the pointer moves into a predefined region and when it moves out of the predefined region. A server then determines a relevancy value between an informational item associated with the predefined region and a search query according to the pointer hover period. When preparing a new search result responsive to a search query, the server re-orders identified informational items in accordance with their respective relevancy values such that more relevant items appear before less relevant ones. The server also uses the relevancy values to determine and/or adjust the content of an one-box result associated with a search query.

מבט לתביעות הפטנט מגלה כי, בניגוד לדוגמאות אחרות שהראיתי כאן בעבר, המונופול שניתן לגוגל הינו רחב למדי. כך למשל, תביעה מספר 1 מכסה הצגה של תוצאות חיפוש, זיהוי זמן "ריחוף" (hover) מעל אחת התוצאות המוצגות ושליחת מידע לגבי זמן הריחוף לשרת. בצד השרת, התביעה דורשת כי יעודכן מדד הרלוונטיות של תוצאת החיפוש בעקבות זמן הריחוף. מדד הרלוונטיות האמור משמש לשם הצגת תוצאות לחיפוש נוסף בעתיד.

1. A method of providing search results, comprising: at a client: presenting, in response to a search query, a plurality of search results received from a remotely located search engine, each search result occupying a respective region on a display; determining a hover period comprising a length of time that a user hovers a user-controlled pointer over the display region occupied by a respective search result of the plurality of search results without user selection of the respective search result; and transmitting, to a server, information about the length of the hover period and the respective search result over which the user-controlled pointer was hovering; at a server: updating a relevancy value of the respective search result at least partially in accordance with the received user hover periods; and in response to a second search query after the update of the relevancy value, identifying a set of search results for the second search query in accordance with their relevancy values, the set of search results including the respective search result whose relevancy value has been updated.
לא ברור אם גוגל אכן משתמשת בהמצאה זו בפועל. אם אכן כן, עליה להפעיל תוכנית בצד הלקוח שבאמצעותה היא תוכל לעקוב אחרי זמן הריחוף. למיטב ידיעתי, אין תוכנית כזו, ויש לי גם הרגשה שאם היתה תוכנית שכזו, אבירי הפרטיות היו מתריעים על קיומה בחוצות העיר.
(מקורות: SEO by the sea, Ask Pavel)
0

הנחיות חדשות של ה-USPTO בעקבות עניין בילסקי

משרד הפטנטים האמריקאי הוציא הנחיות חדשות בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בילסקי. ההנחיות החדשות מדברות בשאלה כיצד על בוחן לבדוק האם המצאה ראויה למתן פטנט. ההנחיות ממשיכות לשים דגש על מבחן Machine or Transofrmation כפי שהיה טרם פסק הדין של בית המשפט העליון. בנוסף, ההנחיות מפנות לבדיקה האם מדובר באפליקציה של חוק טבע או האם מדובר ברעיון כללי. ההנחיות נותנות דוגמאות והן שימושיות בכדי להבין כיצד בוחנים יסתכלו על התביעות מעתה והלאה, אף שהן אינן מהוות מקור חוקי מחייב.

1

פסק הדין בעניין בילסקי – יש פטנטים בתוכנה ובשיטות עסקים

מהי המצאה הכשירה למתן פטנט? שאלה לא פשוטה זו עמדה במרכזו של פסק הדין בעניינו של מר בילסקי, אשר עמד בפני בית המשפט העליון האמריקאי מזה כשנה (ראו כאן, וכאן). פסק הדין Bilski v. Kappos (קאפוס, למי שתהה, הוא הדירקטור של משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USTPO, אשר שימש כמשיב לאחר שהמשרד סירב להעניק לבילסקי פטנט בגין המצאתו) ניתן לאחרונה, ועתה אבקש להתייחס למשמעות הגלומה בו.

רקע היסטורי
בשלהי שנות ה-80, לאחר שורה של פסקי דין שיצאו מפתחו של בית המשפט העליון האמריקאי (בעניין בנסון, פלוק ודיהר), היה זה ברור כי המצאות מבוססות מחשב יכולות להיות מוגנות בפטנט. עם זאת, הפסיקה לא הכירה בכל רעיון הממומש על ידי תוכנה כהמצאה, ונשללה ההגנה מהמצאות שאינן אלא רעיון אבסטרקטי (עניין בנסון). עוד נקבע, כי אף בהגבלת הרעיון האבסטרקטי לתחום מסוים לא די ואף לא מספיק לבצע פעולות הכנה או סיום שוליות כדי להפוך את הרעיון האבסטרקטי לכדי המצאה (עניין פלוק). לבסוף נקבע, כי אף כאשר החידוש הוא כולו בתוכנה, אך מדובר בהמצאה ולא רעיון אבסטרקטי טהור, ניתן לקבל פטנט (עניין דיהר). בעניין דיהר, הוא המעניין מבין שלוש התקדימים והיחיד בו ניתן בפועל פטנט, נדונה מערכת משובצת מחשב במובנה היומיומי – מערכת ששלטה על תהליך עיבוד גומי סינטטי, כאשר תזמוני המערכת הופעלו על ידי תוכנה. החידוש של ההמצאה שם היה באלגוריתם שבדק פרמטרים שונים והחליט מתי להפסיק את התהליך. בית המשפט העליון קבע אז שכיוון שהתהליך שנתבע בפטנט היה קשור בשינוי המצב הפיסי של דבר מוחשי – הגומי – הרי שאין מדובר ברעיון אבסטרקטי אלא בהמצאה הראויה להגנה (הגישה משם, אגב, אומצה בישראל בעניין UTC בידי בית המשפט המחוזי אך נדחתה בפועל על ידי רשם הפטנטים בפסיקות מאוחרות יותר. ראו דיון על פטנטים בתוכנה בישראל).
לאחר הטרילוגיה ההיא, קולו של בית המשפט העליון נדם בסוגיה והוא השאיר לערכאת הערעורים הפדראלית לפתח את הדין. בשנת 1998 ערכאת הערעור קבעה בעניין סטייט סטריט כי יש מקום ליתן פטנט כאשר לתהליך יש תוצאה שהיא "מועילה, קונקרטית ומוחשית". באותו עניין נדונה המצאה שהיתה בבחינת שיטה לעשיית עסקים הממומשת בתוכנה.
פסק הדין ההוא הלהיב והפחיד את השחקנים השונים בתעשייה. בקשות לפטנט בגין שיטות לעשיית עסקים החלו לזרום לכיוון משרד הפטנטים האמריקאי, וקיטונות של ביקורת נשמעו על הפסיקה ההיא ועל הקלות שבה עיבוד נתונים שהיה ידוע, כאשר הוא מיושם על פרמטרים עסקיים חדשים, זוכה להגנת הפטנטים (ראו, למשל, הדוגמה בסרט זה).
עניין בילסקי – יריית הפתיחה
בשנת 2008 הגיעה עניינו של מר בילסקי לערכאת הערעור הפדראלית. ערכאה זו החליטה לדון בעניינו בהרכב מלא (en banc) ופסק הדין שנתנה קבע כי אף ששיטות לעשיית עסקים והמצאות תוכנה אינן מוחרגות א-פריורית מדיני הפטנטים, הרי שלא כל סדרה של צעדים מהווה תהליך הניתן להגנה בפטנטים. תהליך שדיני הפטנטים מדברים בו, נקבע, הוא תהליך הקשור למכונה מסוימת או לחלופין תהליך המבצע טרנספורמציה בעולם המוחשי. מבחן זה, המכונה Machine or Transformation (או בקצרה – M-o-T), נקבע הינו המבחן הבלעדי שבאמצעותו יש לבדוק אם תביעה לשיטה היא אכן התהליך בו סעיף 101 לחוק מדבר. מקורו של המבחן הזה, באמירותיו של בית המשפט העליון בעניין דיהר. עוד קבעה ערכאת הערעור כי המבחן של סטייט סטריט הינו מבחן רחב יתר על המידה, ואין הוא המבחן הנכון.
אף שהתביעות בבקשה של בילסקי דיברו בגידור סיכונים בעת השקעה בסחורות (commodities) – כלומר פטנט בגין שיטה לעשיית עסקים – רבים ראו בפסיקת ערכאת הערעור כמצמצמת משמעותית את האפשרות לזכות לפטנט בגין המצאה שעיקרה תוכנה. פסקי הדין שהגיעו בעקבות אותה פסיקה לא היו אחידים באשר לשאלה אם היותו של תהליך מבוצע על ידי מחשב רגיל (general purpose computer) מספק את חלק המכונה במבחן M-o-T. עם זאת, משרד הפטנטים האמריקאי סבר כי התשובה לשאלה זו חיובית, והעביר בקשות לפטנט שעמדו בדרישה קלילה זו.
בית המשפט העליון
בשנת 2009 בית המשפט העליון הסכים לשמוע את הטענות בתיק. בגלל חולשתה של האמצאה של בילסקי, אשר נוסחה בקווים כלליים למדי, רבים חששו שמא כוונתו של בית המשפט העליון לחסום את דרכן של שיטות לעשיית עסקים ואף אמצאות תוכנה מלזכות בהגנה פטנטית. בדיון בעל-פה שנערך, התמונה לא נראתה שונה, כאשר בא-כוחו של בילסקי נשאל לדעתו על האפשרות לזכות בהגנת פטנט לשיטות ללחישה לסוסים.
You know, you mention that there are all these — these new areas that didn’t exist in the past because of modern business and what-not, but there are also areas that existed in the past that don’t exist today. Let’s take training horses. Don’t you think that — that some people, horse whisperers or others, had some, you know, some insights into the best way to train horses? And that should have been patentable on your theory
העיכוב בפסק-הדין, שהוא הארוך ביותר שידענו בתיקי פטנטים בעליון האמריקאי, אף הוא לא עודד את רוחם של אנשי התעשייה. יתרה מכך, דווח כי פסק הדין ממתין לכתיבתו על ידי השופט סטיבנס, אשר התנגד לפסק הדין בעניין דיהר ואשר רבים האמינו כי הוא מתנגד לפטנטים בתוכנה ובשיטות לעשיית עסקים.
פסק הדין
כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. בעניינו של בילסקי, דעתם של השופטים היתה אחידה – אין מדובר בהמצאה הראויה להגנת פטנט.
נקודת המוצא, שב בית המשפט העליון ואמר, היא כי המצאה בגדרו של סעיף 101 אינה יכולה להיות רעיון אבסטרקטי. מנקודת מוצא זו הכל נגזר. מבחן M-o-T אינו המבחן הבלעדי שכן הוא אינו בוחן אם התהליך הינו רעיון גרידא או דבר מעבר לכך. עם זאת, נקבע, מדובר במבחן מועיל שיכול לרמוז אודות פטנטביליות. למעשה, מפסק-הדין כלל לא ברור כי המבחן הזה הינו מבחן מספק. כלומר, מבחן שאם עומדים בו אזי השיטה עומדת בדרישות סעיף 101 לחוק. כל שנרמז הוא שמדובר באינדיקציה באשר לפטנטביליות. הא ותו לאו.
בית המשפט העליון הכריע חד משמעית ובקול אחיד כי המבחן שנקבע בסטייט סטריט היה מבחן שגוי ורחב יתר על המידה. לא די בכך שיש תוצאה מועילה, קונקרטית ומוחשית בכדי שיהיה מדובר בתהליך ראוי להגנה. יש לוודא כי אין מדובר ברעיון אבסטרקטי.
דעת הרוב קבעה כי שיטות לעשיית עסקים ואמצאות תוכנה אינן א-פריורית מנועות מקבלת הגנה על ידי פטנט. ההמצאה צריכה להיות דבר מעבר לרעיון אבסטרקטי. אמצאתו של בליסקי, נקבע, אינה אלא רעיון שכזה.
דעת המיעוט, שהיא חסרת כל תוקף משפטי, גרסה כי שיטה לעשיית עסקים אינה יכולה לחסות בצלו של פטנט. דעת המיעוט, אגב, נכתבה בידי השופט סטיבנס, והיא ארוכה ומפורטת. עיקר המחלוקת בין דעת המיעוט לדעת הרוב נגעה לשאלת פרשנות הוראת חוק. בעוד שדעת הרוב ראתה בתיקון לחוק אשר מגביל את האפשרות לאכוף פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים כהצהרה מפורשת מהמחוקק שפטנטים כאלו קיימים, דעת המיעוט פנתה להיסטוריה החקיקתית והראתה כי אותו תיקון נועד לצמצם את המשמעות של פסק הדין בעניין סטייט סטריט. השופט סטיבנס הצביע על פרדוקס לוגי שנוצר לכאורה כאשר ביטול הוראת החוק המצמצמת תבטל את המקור היחיד להרחבה שמאפשרת הגנה על שיטות לעשיית עסקים. כלומר, ביטול הוראת החוק המצמצמת מתוך כוונה להרחיב, תביא לצמצום. או במילים אחרות: ההוראה המצמצמת היא שנמצאה מרחיבה, הלכה למעשה, את תכולת דיני הפטנטים.
משמעות
בית המשפט העליון אמר את דברו. אך מהו אותו דבר שנאמר? בית המשפט העליון חזר על הקטגוריות המנועות ממתן פטנט, מבלי להגדיר ולו מבחן אחד בכדי לאפשר לזהות אם המצאה נופלת לגדרן של אותן קטגוריות. מהו רעיון אבסטרקטי וכיצד הוא נבדל מאמצאה ראויה לפטנט? על שאלה זו בית המשפט אינו עונה.
בית המשפט מחזיר את הגלגל לאחור, לשנות ה-80, למצב ששרר לאחר פסק הדין בעניין דיהר. ההתפתחות המשפטית של שלושים השנים שלאחר מכן לא מצאו חן בעיני בית המשפט העליון. באבחת יד – הוא ביטל אותן, והורה לערכאות שתחתיו לפתח את הדין מחדש. בתקווה שהפעם הן יעשו זאת כשורה.
הפסיקה בעניין בילסקי היתה פסיקה חשובה, אף אם היא איננה ברורה דיה. הקביעה העקרונית והחשובה היא כי אין קטגוריות תוכניות – דוגמת תוכנה או שיטה לעשיית עסקים – האסורות לפטנט. כלומר, בעלי המקצוע מתחום הפטנטים לא יוכלו לשלוח ממציאים לדרכם רק משום שהם המציאו המצאה מתחום זה או אחר. יהיה עלינו לנסות ולהבין אם מדובר בהמצאה קונקרטית או ברעיון אבסטרקטי. במקרים גבולייים, נוכל להמשיך ולהשתמש במבחן ה-M-o-T למתן אינדיקציה: האם מדובר בשיטה הקשורה עם מכונה מסוימת? האם ישנו שינוי במצב של דבר מה מוחשי כתוצאה מהשיטה?
היקף ההגנה שדיני הפטנטים מעניקים כיום לאחר פסק הדין הוא צר יותר משהיה לאחר סטייט סטריט, רחב יותר משהיה לאחר פסק הדין של ערכאת הערעור בעניין בילסקי, ודומה לזה שהיה בשנות ה-80 לאחר עניין דיהר.
בחינת פטנטים לאור בילסקי
משרד הפטנטים האמריקאי הוציא הוראות חדשות לבוחנים לאור פסק הדין, ולפיהן הוא ממשיך להשתמש במבחן M-o-T כמבחן העיקרי לצורך סעיף 101. עם זאת, אין מדובר במבחן משני והמבחן העיקרי הוא מבחן הרעיון האבסטרקטי:
If a claimed method does not meet the machine-or-transformation test, the examiner should reject the claim under section 101 unless there is a clear indication that the method is not directed to an abstract idea. If a claim is rejected under section 101 on the basis that it is drawn to an abstract idea, the applicant then has the opportunity to explain why the claimed method is not drawn to an abstract idea.
בהערת צד, ראוי לשים לב כי ישנו חשש שההוראה הזו אינה חוקית שכן היא מעבירה את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הפטנט עוד בטרם הבוחן גיבש טיעון המוכיח על פניו prima facie כי הבקשה אינה עומדת בדרישות סעיף 101 לחוק. הבחנה זו אינה הבחנה שלי בלבד. רבים נוספים שמו לב לבעייתיות זו (ראו למשל כאן וכאן). נותר לנו רק להמתין ולראות כיצד יתמודד משרד הפטנטים עם הטענה הזו לכשתועלה.
לסיכום, פסק הדין בעניין בילסקי חזר וקבע כי אין פטנטים על רעיונות אבסטרקטיים. ככל שישנה המצאה שאינה רעיון אבסטרקטי טהור, היא תוכל לזכות בהגנה באמצעות דיני הפטנטים. פסק הדין מוחק שנים של תקדימים משפטיים שהיו שגויים לטעמו של בית המשפט. שופטי בית המשפט העליון הכניסו את כולנו למכונית הדלוריאן, כיוונו את התאריך לשנת 1981 יום אחרי מתן פסק הדין בעניין דיהר, והחזירו אותנו שלושים שנים לאחור. עכשיו המשימה של כולנו, היא להגיעה בחזרה לעתיד, ולקוות שהפעם, we will get it right.
2

פטנטים בתוכנה – הגרסה של ניו זילנד

על פי הדיווח בלנמגזין, ניו זילנד לקראת ביטול פטנטים בתוכנה. כיוון שאינני בקיא בפרטים ואף אינני מתיימר להכיר את הדין הניו זילנדי בנושא, לא אוכל לעמוד בהרחבה על המצב המשפטי שם. עם זאת, נוסח החוק, כפי שהוא מצוטט בלנמגזין לא היה נראה לי יוצא דופן מהמוכר לי.

סעיף 15 להצעת החוק קובע:
15. Other exclusions
(1) Human beings, and biological processes for their generation, are not patentable inventions.

(2) An invention of a method of treatment of human beings by surgery or therapy is not a patentable invention.


(3) An invention of a method of diagnosis practised on human beings is not a patentable invention.


(3A) A computer program is not a patentable invention.


(4) A plant variety is not a patentable invention.


(5) For the purposes of subsection (4), plant variety has the same meaning as that given to the term variety in section 2 of the Plant Variety Rights Act 1987.

כלומר, החוק מחריג תוכניות מחשב וקובע כי הן אינן המצאות כשירות לפטנט. ההחרגה הזו אינה יחידה במינה, והיא מזכירה את ההחרגה באמנה האירופאית. סעיף 52 לאמנה, שכותרתו Patentable inventions קובע:

(2) The following in particular shall not be regarded as inventions within the meaning of paragraph 1:
(a) discoveries, scientific theories and mathematical methods;
(b) aesthetic creations;
(c) schemes, rules and methods for performing mental acts, playing games or doing business, and programs for computers;
(d) presentations of information.

בסעיף קטן (3) מבהירה האמנה כי ההחרגות שלעיל תקפות רק כאשר ההמצאה כולה נופלת לאחת הקטגוריות. או בלשון האמנה:

(3) The provisions of paragraph 2 shall exclude patentability of the subject-matter or activities referred to in that provision only to the extent to which a European patent application or European patent relates to such subject-matter or activities as such.
בפועל, בזכות או באשמת סייג זה (תלוי מה נקודת המוצא המוסרית/תועלתנית שלכם לגבי פטנטים בתוכנה) ניתנים באירופה פטנטים על המצאות תוכנה, בלבד שאין מדובר בתוכנה לבדה.
סייג זה המצמצם את תכולת החריג, לטעמי, דומה לסייג אליו נרמז בלינמגזין בדבר מערכות משובצות מחשב. כלומר, כל עוד מדובר בהמצאה שהיא תוכנה בלבד – אין מקום לקבל פטנט. אך כאשר מדובר בהמצאה שרכיב אחד שלה הינו תוכנה – הרי שהחריג אינו חל. כיוון שכך, וכיוון שתוכנה לעולם אינה עושה דבר מבלי שחומרה תקרא אותה ותפעל על פי הוראותיה, ההחרגות הללו אינן יכולות להספיק. המצאת תוכנה, כפי שהגדרתי בעבר, לעולם אינה רק התוכנה, כי אם התהליך שמתבצע על ידי המכונה המפעילה את התוכנה; או המכשיר שפועל על פי הוראות התוכנה.
בהערת אגב – אעיר לפני שיוער לי – ברור לי שבמונח "מערכות משובצות מחשב" יש מטען פרשני לא פשוט. אנשים עשויים לחשוב שמחשב בייתי אינו מערכת משובצת מחשב, אך סורק MRI שמופעל על ידי תוכנה הוא אכן מערכת שכזו. קווי הגבול הללו הם קשים לשרטוט. עם זאת, כאשר המונח החוקי אינו computer אלא computer program הרי שכאשר תוכנית המחשב אינה עומדת לבדה אלא היא משמשת מכונה – computer – לביצוע פעולות, הרי שלטעמי, (ולפי הפסיקה האירופאית) מדובר במערכת משובצת מחשב.

אני סבור כי לעולם תוכנה לבדה לא יכולה לזכות לפטנט שכן לתוכנה אין אפשרות לבצע כל פונקציה ללא מערכת שפועלת על פי הוראותיה. כיוון שכך, חריגים כדוגמת אלו הנמנים לעיל נראים לי ראויים. תוכנה, כשהיא עומדת לבדה, אינה עושה דבר. ככזו, היא אינה מועילה, בלשון חוק הפטנטים הישראלי, ואינה ראויה להגנה מכוח דיני הפטנטים.
ותודה לליאור קפלן על ההפניה למקור.
8

פטנטים בתוכנה באירופה

כשמשווים את דיני הפטנטים באירופה עם אלו שבארצות הברית, נהוג לומר כי האירופאים מקשים על קבלת פטנטי תוכנה. אכן, סעיף פרטני באמנה האירופאית אוסר על מתן פטנטים בגין תוכנה לכשעצמה, וזאת לעומת המצב בארצות הברית שם פטנטים אמורים להינתן בגין כל מעשה אדם חדש תחת השמש. שתי החלטות שמגיעות מהיבשת מעוררות ספק אם ישנו שוני אמיתי בגישה בין האמריקאים לאירופאים באשר לאפשרות להגן על אמצאת תוכנה בפטנט (ראו כאן לדיון במושג אמצאת תוכנה).

תיחום הדיון
העניין בו אני דן בפוסט זה הוא עצם האפשרות לקבל פטנט על תוכנה. במילים אחרות: האם אמצאה שעניינה תוכנת מחשב נכללת, מבחינת subject matter, תחת אמצאה שניתן לקבל בגינה פטנט. הדיון זהה לדיון אם אמצאת תוכנה נכללת בגדרו של סעיף 3 לחוק הפטנטים הישראלי או לסעיף 101 לחוק הפטנטים האמריקאי. בנוסח האמנה האירופאית, אנו בוחנים האם אמצאת תוכנה עוברת את המשוכה הקבועה בסעיף 52 לאמנה.
גרמניה
בית המשפט העליון הגרמני נדרש לבקשת פטנט בתוכנה אשר סורבה (DE10232674 של סיימנס, אשר הוגשה ביום 18.7.2002). הבקשה מתארת מערכת שרת-לקוח שבה תוכנת השרת מייצרת קובץ מובנה (דוגמת HTML או XML) ומעבירה אותו ללקוח. בית המשפט העליון הגרמני קבע כי כיוון שמדובר במערכת אשר נועדה לפתור בעיה טכנית מוחשית – כמות משאבים מוגבלת בשרת המוקצת לטובת יצירת הקובץ האמור – הרי שיש לה אפקט טכני. משכך אין מדובר באמצאה המהווה תוכנה לכשעצמה המנועה מקבלת פטנט נוכח הוראות החוק הגרמני והאמנה האירופאית. לאור קביעה זו, נפסק כי האמצאה יכול שתהיה מושא לפטנט ובית המשפט החזיר את הדיון לערכאה התחתונה בכדי שתדון בסוגיות אחרות הנוגעות לפטנטביליות, ובראשן – חדשנות והתקדמות המצאתית.

המשמעות של פסיקה זו ברורה – די לתוכנה שיהיה לה אפקט טכני הקשור בחומרה בכדי שהיא תעבור את רף הכניסה אל היכל הפטנטבליות של הדין הגרמי. על דרך הכלל, אמצאות תוכנה פותרות בעיות טכניות – שיפור ביצועים, ייעול השימוש בזיכרון, ביצוע חישוב בצורה מבוזרת, הקטנת רוחב פס נדרש וכדומה. כיוון שכך, הדרישה לפי הדין הגרמני שלאמצאה יהיה אפקט טכני כלשהו מתבררת כמשוכה נמוכה למדי.
אך אם בגרמניה נראה שהמשוכה נמוכה, באירופה היא כמעט אינה קיימת עוד.

אירופה

בית הדין המורחב לערעורים דן בסוגיה שהפנתה אליו נשיאת משרד הפטנטים האירופאי, וקבע כי אין סתירה בפסיקות השונות בבתי הדין האירופאיים. אף שהנשיאה הצביעה על שתי פסיקות נוגדות העוסקות בשאלה האם תוצר תוכנה (computer program product) יכול להיות מוגן על ידי פטנט, בית הדין קבע כי מדובר בהתפתחות טבעית של הדין. מבחינה פורמאלית, בית הדין מיאן לבחון את הסוגיה, אך בפועל הוא בחן את הפסיקות השונות והסביר את המצב המשפטי כפי שהוא היום לפי הדין האירופאי.
תוצר תוכנה הוא למעשה מדיית מחשב שעל גבה מעוגנות הוראות למחשב לפעול. בארצות הברית תוצר התוכנה הוכר כפטנטבילי לאחר פסק דין מפורסם In re Beauregard, 53 F.3d 1583 (Fed. Cir. 1995) שעל שמו קרויות עד היום תביעות לתוצר תוכנה: תביעות Beauregard. באירופה, לעומת זאת, תוכנה לכשעצמה לא יכולה לחסות בצל הגנת הפטנט. בכדי שאמצאה כלשהי תזכה להגנה באירופה עליה להיות קשורה באפקט טכנולוגי כלשהו.
בעניין T 1173/97 נקבע כי לא די באפקט הטכנולוגי הרגיל של הפעלת המחשב על ידי תוצר התוכנה, אלא יש להראות כי בעת הפעלת המחשב על ידי תוצר התוכנה מתקבל אפקט טכנולוגי נוסף. בפסק דין מאוחר יותר, T 424/03, נקבע כי די בהגדרת האמצאה כתוצר תוכנה בכדי שהיא תחמוק מהחריג העוסק בתוכנה לכשעצמה.
בית הדין המורחב בחן שתי פסיקות אלו וקבע כי הן אינן סותרות. נהפוך הוא – ההחלטה הראשונה שדרשה אפקט נוסף חתרה תחת הנימוקים שנמצאו בה שאומרים שאין לדרוש חדשנות או התקדמות המצאתית לבחינת השאלה המדוברת. כיוון שכך, פסק הדין השני שבו נקבע כי די באפקט הטכנולוגי ה"רגיל" שקיים בעת שימוש בתוצר מחשב, מאמץ את הנימוקים של פסק הדין הראשון, ואף שהתוצאות שונות, בית הדין המורחב לא ראה בכך סתירה המאפשרת לו לבחון את הסוגיה מחדש. בית הדין הוסיף וקבע כי מדובר בהפתחות רגילה של הדין שאינה מקימה לו סמכות לדון בסוגיה בהרכב מורחב.
פסיקה זו מבהירה כי האירופאיים והאמריקאים אינם כה שונים כפי שלעיתים נדמה. אומנם, השאלה המדוברת – patentable subject matter – אינה סוף פסוק והדין האירופאי, בניגוד לאמריקאי, דורש כי ההתקדמות ההמצאתית הגלומה באמצאה תהיה קשורה באפקט טכנולוגי שבה, ולא באלמנטים שאינם טכנולוגיים. עם זאת, המשוכה המקובעת בחוק האירופאי בסעיף 52כמעט אויינה באירופה ונדמה כי בית הדין האירופאי אינו רואה בכך בעיה.
בית הדין המורחב העיר כי כיוון שתביעה למדיית מחשב היא אמצאה שיכול ותהיה פטנטבילית, הרי שהגבלת המדיה בכך שמוטבעות עליה פקודות מחשב מהווה סוג מדיה מוגבל יותר שהוא בוודאי, על דרך של קל וחומר, פטנטבילי. עם זאת, בית הדין העלה לאוויר טענה מעניינית – ייתכן שכיוון שמדיה הקריאה על ידי מחשב היא מונח גנרי כל כך, יש להתעלם מהאלמנט הנתבע הזה, וזאת בניגוד למשל לתביעה לדיסק בלו-ריי שעל גביו מוטבעות שורות קוד. עם זאת, בית הדין קבע כי אין בנמצא פסיקה התומכת בטענה זו וכיוון שכך הוא זנח אותה. יודגש, בית הדין במתכונת שבה התכנס לא יכל לדון בשאלה זו אלמלא היא נובעת מסתירות שבפסיקות קודמות. כלומר, אם תועלה טענה זו בפני הערכאה הרגילה של בית הדין היא תיבחן גם תיבחן.
(פסק הדין האירופאי G 03/08)
(לקריאה נוספת פוסטים ב-Patenlty-O, וב-IP::JUR)
0

Patent Absurdity

אתם מוזמנים לראות את סרט האנטי-פטנטי-תוכנה Patent Absurdity. מדובר בסרט שמבקש להראות את הבעייתיות של פטנטים על תוכנה.

הסרט, שהופק במימון ה-FSF, מציג עמדה קוהרנטית של אלו המתנגדים לפטנטים.
היו מספר רב של דברים שאפשר להרחיב בהם ולהראות גם את הצד השני, שלמרבה הצער נעדר זכרו לחלוטין מהסרט הזה, אבל נדמה לי שהדיון הזה התקיים כבר בבלוג הזה לא אחת.
דבר אחד שאני בכל זאת רוצה לציין נוגע לפסיקה האמריקאית. הסרט מציג את התפתחות הפסיקה האמריקאית בנושא, וטוען שבתי משפט אקטיביסטים הם שאפשרו מתן פטנטים בתוכנה. שפת החוק האמריקאי היא רחבה ביותר. סעיף 101 מורה:
Whoever invents or discovers any new and useful process, machine, manufacture, or composition of matter, or any new and useful improvement thereof, may obtain a patent therefor, subject to the conditions and requirements of this title.
כפי שכבר בית המשפט העליון האמריקאי פסק, מטרת החוק לאפשר מתן פטנטים בגין "Anything new under the sun made by man". דווקא בתי המשפט הם שיצרו חריגים יש-מאין, ללא כל עיגון בלשון החוק (זאת בניגוד למצב באירופה), שאוסרים על ממציא לקבל פטנט בגין חוקי טבע, תגליות ואלגוריתמים טהורים. במצב דברים זה, קשה לי הטענה שהאקטיביסטים הם שאיפשרו מתן פטנטים על תוכנה, שכן דווקא האקטיביסטים דאגו – ובצדק – להחריג תחומים מסוימים מחוץ להישג ידם של ממציאים.
ותודה למגיב אנונימי בפוסט זה שהפנה את תשומת לבי לסרט זה.
4

בקשת פטנט חושפת – האם אפל מתכננת משקפי HD ל-iPod ?


בקשת פטנט של אפל התפרסמה, והתחילה לעשות קצת רעש תקשורתי. בהתחלה, לאור תאריך הפרסום שלה – הראשון באפריל – היו שחשבו שמדובר בבדיחה, אבל מדובר בבקשה אמיתית לגמרי.

פרסום בקשת פטנט ארה"ב מספר 2010/0,079,356 מתאר משקפיים (או תצוגה אחרת שמולבשת על ראש) שמשמשות כתצוגה למכשיר נייד, כגון iPod. הבקשה פורסמה בתחילת החודש ומאז התחילה הרשת להתייחס אליה ולכנות את הגדג'ט הזה בשם החיבה iSpecs. לפי הבקשה, המשקפיים מאפשרים תצוגת 3D ב-HD, הם מצוידים במצלמה בקדמתם כך שניתן לצלם ולבצע חישובים לפי מה שהמשתמש רואה לפניו. כמו כן, הבקשה מתארת שליטה על המשקפיים, בין היתר, על ידי תזוזת ראש.

אגב, אף שמדובר בפטנט שאינו נחשב פטנט בתוכנה, אין אלא מדובר בפטנט שעיקר ההבדל בינו לבין הידע הקודם מתבטא בתוכנה של המשקפיים. נקודה למחשבה למתנגדי פטנטים בתוכנה.
(מקור: הארץ)
ותודה לעו"ד גיא הימן שהפנה את תשומת לבי לאייטם זה.
0

האם תעשיית הסלולאר על הכוונת של טרול הפטנטים IV?

פטנט US 7,679,604 שכותרתו "Method and apparatus for controlling a computer system" מתאר כיצד ניתן לשלוט על מכשירים אלקטרוניים באמצעות הזזתם. פטנט זה, אשר ניתן ביום 16.3.2010 מעניק מונופול בגין שליטה על מכשיר, כגון PDA או סלולארי, באמצעות שתי תנועות נגדיות של המכשיר (הזזה או סיבוב על גבי אחד משלוש המישורים X, Y, Z, ותנועה הופכית מתאימה). לפי הדיווחים, מדובר ב-Feature שקיים ברוב הסולאריים המודרניים ובכללם ב-iPhone של אפל, בנקסוס-1 של גוגל, בדרויד של מוטורולה, ב-Palm Pre של פאלם ובנוקיה 5800.

הפטנט, אשר עבר מספר בעלויות, מוחזק בצורה עקיפה על ידי Intellectual Ventures, אחד מטרולי הפטנטים הידועים ביותר (שאפילו זכה לערך בויקיפדיה).

בשל רוחבו של הפטנט, וכיוון שהוא מוחזק על ידי מי שאינו עוסק בייצור מוצרים אלא במקסום ערכן של זכויות קניין רוחני, תביעה עתידית בין Intellectual Ventures לבין שלל חברות הסלולאר היא, ככל הנראה, רק שאלה של זמן.
כזכור, וכפי שדיווחתי עוד היום, חברות הסלולארי מנהלות כיום מלחמת חורמה אחת בשניה ותביעות רבות בגין הפרת פטנטים מתבררות בימים אלו. אז מה זה עוד תביעה אחת?
פרסומים קודמים: TheMarker, בלוג גדג'טי.
ותודה לישי רבינוביץ' על שהפנה את תשומת ליבי לאייטם זה.
2

פטנט הקליק האחד אושר בבחינה מחדש

פטנט הקליק האחד הידוע לשמצה עבר בהצלחה את הליך הבחינה המחודש שנערך לו, ללא שינויים משמעותיים. פטנט ארה"ב US 5960411 של אמזון, כידוע, עוסק בביצוע רכישה על ידי ביצוע פעולה אחת על ידי הקונה.

הליך בחינה מחדש מתנהל בפני רשם הפטנטים האמריקאי ובו נבחנות מחדש סוגית החדשנות של ההמצאה (novelty) וההתקדמות ההמצאתית שבה (obviousness). שאלות משפטיות אחרות, כמו השאלה האם עולם התוכן של ההמצאה (subject matter) כשיר לפטנט לפי סעיף 101 לחוק האמריקאי, אינה נבחנת במסגרת הליך זה. כמו כן, סוגי הפרסומים אותם ניתן לצטט במסגרת הליך זה מוגבלים ואינם כוללים למשל מכירה של מוצר שהתבצעה לפני התאריך הקובע.
בחינה מחדש מתעוררת כאשר מוגשת בקשה לעשות כן ולאחר שהמבקש מראה כי ישנה שאלה לגבי הסוגיות האלו שלא נבחנה קודם לכן ונוגעת לפטנטביליות של ההמצאה (Substantial New Question of Patentabiltiy). שאלה זו יכולה לנבוע מפרסום ידע קודם שלא נבחן ומצוטט בבקשה, אך היא יכולה לנבוע גם מפרסום שכבר צוטט אך לא נבחן באספקלריה הנכונה.
במקרה זה, במסגרת הבחינה המחודשת צוטטו בסך הכל מעל ל-150 פרסומים שונים כנגד הפטנט, אך זה יצא כמעט ללא שריטה. בפוסט אחר התייחסתי לתביעה מספר 1 של הפטנט והראיתי כיצד יש לנתח את המונופול שניתן לבעל הפטנט. לאחר הבחינה המחודשת, התביעה נראית דומה מאוד ולמעשה נוספה לה מגבלה קטנה:

[…] displaying information identifying the item purchasable through a shopping cart model; and […]

בצורה דומה תוקנו גם תביעות נוספות כך שהפריטים יכולים להירכש למעשה באחת משתי שיטות – שיטה של קליק בודד ושיטה של עגלת קניות.
במקרה זה, הליך הבחינה המחודש נמשך כארבע שנים (מספר בקשה 90/007,946), וביום 2.3.2010 הודיע בוחן הפטנטים כי הפטנט, במצבו הנוכחי ולאחר התיקונים בתביעות מספר 1-5 ותביעות מספר 11-26, ראוי להישאר בתוקף שכן כל התביעות שבו חדשות ובעלות התקדמות המצאתית מעל הידע הקודם.
למותר לציין כי כעת, לאחר שהליך בחינה מחודשת הסתיים, הליך שנדמה כי היה מקיף במיוחד, יהיה קשה לטעון בבית משפט – אף כי ניתן לעשות כן – כי פטנט הקליק האחד נעדר חדשנות או התקדמות המצאתית.
(דווח בPatently-O)
9

פטנטים בתוכנה: האם ניתן לקבל פטנט על תוכנה?

פעמים רבות אני נשאל האם ניתן לקבל פטנט על תוכנה? התשובה לכך, על דרך הכלל, היא כן. רוב מדינות העולם מכירות בהגנה של פטנט על תוכנה.
בפוסט זה אני בוחן את החוק הישראלי בעניין זה ומציג בקצרה ולשם השוואה את הדין בארצות הברית ובאירופה. בתמצית, אני סבור כי הדין בישראל אינו מחריג את הגנת הפטנט מהמצאות הממומשות בתוכנה. עוד אני סבור, כי אין מקום לייחד את תחום התוכנה מתחומי מדע אחרים ולמנוע הגנה בתחום זה באמצעות פטנטים.
בטרם נצלול לנבכי הדיון המשפטי – הבהרה קלה. בשורה התחתונה ומכל בחינה פרקטית ישנה אפשרות לקבל פטנטים גם על תוכנה. בשנת 2012, רשות הפטנטים אף הצהירה מפורשות כי ישנם פטנטים בתוכנה בישראל. בפוסט זה אני מבהיר את הדיון המשפטי לרבות המצב בישראל ובמדינות אחרות.
מהי "המצאת תוכנה"- תיחום הדיון
המצאה בתוכנה הינה תהליך שניתן לבצע אותו באמצעות מחשב המריץ תוכנה ולחלופין מערכת ממוחשבת הכוללת גם רכיב של תוכנה. המצאת תוכנה לעיתים מוגדרת גם בתביעה מסוג Beauregard שהיא תביעה למוצר תוכנה, כלומר מדיה שמחשב קורא שעליה מוטבעת תוכנה שאם תבוצע על ידי מחשב תגרום לתהליך כלשהו.
שלוש הגדרות אלו מהוות, דרך כלל, שלוש פנים שונות של המצאה אחת, ומשום כך הן נתבעות בתביעות בלתי תלויות ונפרדות במסגרת פטנט אחד. לכל סוג של תביעה יש יתרונות מסוימים וחסרונות אחרים לעומת הסוגים האחרים. כך למשל, בכדי להוכיח הפרתו של תהליך יש להראות שהתוכנה בוצעה בפועל בעוד שאם התוכנה מותקנת על מחשב הרי שהמערכת קיימת ומפרה. מנגד, בהעדר סימון מוצר שבעל הפטנט מוכר המצהיר כי הוא מוגן בפטנט, בעל הפטנט לא יוכל לזכות בפיצויים בגין הפרתו על פי הדין האמריקאי. בתהליך, מגבלה זו אינה קיימת. תביעה למוצר מאפשרת לתפוס הפרה כאשר מדובר בדיסק בלבד המופרד ממחשב.
אדגיש, כי איני מתייחס לקוד לכשעצמו כהמצאת תוכנה. שורות קוד אינן בעלות השלכה פונקציונליות כלשהן. שורות הקוד הן לכל היותר ביטוי של רעיון, שיכול ויהיה מוגן בזכות יוצרים. גם קוד להרצה (executable) אינו אלא תוצר של הביטוי ואין לו השלכה פונקציונלית ללא האפשרות של מחשב לקרוא ולהריץ אותו.

הדין המצוי: החוק מכיר בפטנטים בתוכנה
כנהוג במשפטים, נפתח בלשון החוק הרלוונטי, הוא חוק הפטנטים. סעיף 3 לחוק קובע:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות אמצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט" (ההדגשה שלי)

לשון זו ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים. כל תחום טכנולוגי, יהא הוא תוכנה, חומרה, כימיה או פיסיקה, ראוי להגנה פטנטית. אף ההיסטוריה החקיקתית שמאחורי סעיף זה מלמדת כי זו כוונת המחוקק. סעיף 3 לחוק הפטנטים תוקן בהתאם לאמנות בינלאומיות. בתחילה בהתאם לאמנת פריז, ובהמשך בהתאם להסכם הטריפס. במסגרת הסכם הטריפס התחייבו המדינות החברות, ומדינת ישראל ביניהן, שלא להפלות תחום טכנולוגי לרעה מבחינת קניין רוחני.
אמת, המונח "טכנולוגיה" הינו מונח עמום. עיון במילון מרים-וובסטר מגלה שטכנולוגיה אינה אלא אפליקציה יישומית של ידע מתחום מסוים. עם זאת, אני סבור, כי כוונת הכל ברורה. ואף אם קו הגבול בו טכנולוגיה נגמרת אינו משרוטט בצורה מדוייקת, הרי שהכללת התוכנה בחובו מתבקשת.
אף אם הקורא הספקן אינו מקבל את עמדתי, לפיה תחום התוכנה הינו תחום טכנולוגי, אמשיך ואנסה לשכנע שבכל הקשור לחוק הפטנטים הישראלי כנוסחו היום, אין מנוס מקביעה זו.
בעניין בקשת פטנט מספר 13733 לאלי תמיר קבע רשם הפטנטים כי אין מקום להעניק פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים. קביעה זו נסמכה על כך ששיטות לעשיית עסקים אינן מתחום טכנולוגי. לצורך קביעה זו נעזר כבוד הרשם בתחומי התוכן מהם מגיעים עורכי הפטנטים ובוחני הפטנטים. תחומים אלו כוללים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות ומדעי המחשב. כפי שקבע הרשם בעניין זה:

אין חולק, כל התחומים הללו קשורים בצורה זו או אחרת לטכנולוגיה, והם מדגישים את כוונת המחוקק בכל הנוגע לתחום האמצאות כשירות הפטנט.

כלומר, אף לשיטת רשם הפטנטים, תחום המחשבים הינו תחום טכנולוגי. נדגיש – עורכי הפטנטים יכולים לבוא הן מתחום ההנדסה (ובכלל זה הנדסת תוכנה) והן מתחום מדעי המחשב. תחום מדעי המחשב הינו תחום תיאורטי הנוגע בעיקר באלגוריתמים, מבני נתונים, מסדי נתונים ושאר אספקטים שונים של תחום התוכנה. כלומר, אנשים בעלי השכלה פורמאלית בתוכנה בלבד עשויים להיות עורכי פטנטים.
נוכח האמור, אני סבור כי המסקנה המתבקשת היא כי על פי הדין הקיים תוכנה הינה תחום טכנולוגי, ומשום כך אף אמצאות בתוכנה ראויות להיות כשירות לפטנט.
אדגיש, פטנט הינו סוג של קניין. ככזה, הוא מוגן על ידי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שלילתו של קניין, דוגמת פטנט בתוכנה, לא יכול אלא להיעשות בחוק או מכוחו של חוק, וזאת אף אם הוא השלילה הינה מידתית, לתכלית ראויה והולמת את ערכי מדינת ישראל (ראו: סעיף 8 לחוק היסוד). כלומר, שלילת פטנט בתוכנה במצב החוקי השורר כיום פוגעת פגיעה חוקתית בזכות הקניין של בעל ההמצאה.
בשנת 2012 הצהיר רשם הפטנטים על מדיניות חדשה לפיה רשות הפטנטים מכירה באופן רשמי באפשרות לקבל פטנטים על המצאות תוכנה. אף שהצהרה זו היא חדשה, בפועל אף בטרם ההצהרה התקבלו לא אחת פטנטים על תוכנות, למשל הפטנט הידוע של Netex.

 

הדין בארצות הברית ובאירופה
הדין האמריקאי מכיר בפטנטים גם בתחומים שאינם טכנולוגיים (ראו: 35 USC 101). האמנה האירופאית, לעומתו, נצמדת לסטנדרט שנקבע באמנת טריפס ומעניקה פטנט רק בגין המצאות טכנולוגיות (ראו: Article 52). האמנה האירופאית מחריגה מפורשות בסעיף (2)52 מתן פטנט בתוכנה (programs for computers) ובלבד שהפטנט תובע תוכנה לכשעצמה:

Paragraph 2 shall exclude the patentability of the subject-matter or activities referred to therein only to the extent to which a European patent application or European patent relates to such subject-matter or activities as such. (Article 52(3))
בצורה דומה הנחיות הבחינה בארה"ב MPEP 2106.01 בעניין Computer listings per se מצדיקות אי מתן הגנה פטנטית בהעדר פונקציונאליות של הפקודות כשהן ניצבות לכשעצמן.
הפסיקה האירופאית קבעה מפורשות כי מוצר תוכנה יכול שיהיה מוגן בפטנט, ובלבד שיש בהרצתו על ידי מחשב אפקט טכני החורג מהאינטראקציה הרגילה בין תוכנה וחומרה (ראו: T 1173/97).
בימים אלו אנו ממתינים להחלטתו של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין בילסקי. החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים בעניינו קבעה כי בכדי שתהליך יהיה כשיר לפטנט, על התהליך לעמוד בכללי מבחן המכונה-או-טרנספורמציה. מבחן זה דורש כי התהליך יהיה קשור למכונה ספציפית או כי התהליך ישנה מצב של מוצר בעולם המוחשי ("טרנספורמציה"). פסיקה זו החליפה פסיקה קודמת של ערכאת הערעור הפדרלית בעניין State Street Bank, שם נקבע כי די לתהליך לייצר תוצאה קונקרטית, מוחשית ומועילה (a useful, concrete and tangible result) כדי להיות כשיר לפטנט. בפועל פסיקה זו בעניין בילסקי, אף שהצרה את תחומי כשירות הפטנטים, אינה פוגעת בפטנטים בתוכנה כי אם בפטנטים בשיטות לעשיית עסקים (הפטנט שנידון שם עסק בתהליך לגידור סיכונים במסחר בסחורות, וזאת ללא קשר למחשב). עוד יצוין, כי בהנחיות זמניות שפרסם רשם הפטנטים האמריקאי בעקבות פסק הדין של בילסקי בערכאת הערעור נקבע כי לצורך מבחן זה די בשימוש במחשב (general purpose computer) בכדי לעבור את המשוכה של סעיף 101. כלומר, אף לשיטתו של רשם הפטנטים האמריקאי ניתן גם ניתן לקבל פטנט בתוכנה לאחר פסק דין בילסקי.
היחס בין ההגנה הפטנטית ובין ההגנה בזכות יוצרים
טיעון שגור הוא כי נוכח ההגנה המוענקת לתוכנה בזכות יוצרים, אין הצדקה להענקת הגנה פטנטית נוספת על כך. כיוון שבפוסט זה בחרתי לעסוק רק בדין המצוי, אתייחס לטענה זו כפי שהשתקפה מהחלטת סגן הרשם. בהחלטה בעניין Biosense, Inc נ' אלביט מערכות בע"מ (מיום 16.4.2009) קבע כבוד סגן רשם הפטנטים כי פרשנות תכליתית של חוק הפטנטים שוללת הגנה של פטנטים בתוכנה. קביעתו של סגן הרשם, עליה אני, בכל הכבוד, חולק, מתבססת על שני נימוקים. הראשון – קיומה של הגנה חליפית בזכות יוצרים. והשני – קיומה של התוכנה כיישות מעולם התוכן ולא הפונקציה. בין היתר, נקבע כי:
"ממש כפי שמשתמע משמה העברי, תוכנה היא בעיקרה מתחום התוכן, ויפה לה אכסניית זכות היוצרים שבו היא הושמה".
אני סבור, בכל הכבוד, ששתי טענות אלו – לא די בהן כדי לשלול הגנה פטנטית. אני חולק, בכל הכבוד, על קביעה זו משלושה טעמים: ראשית, כפי שהסברתי, אני סבור כי המצאת תוכנה היא המצאה מתחום טכנולוגי. שנית, כיוון שעל אף שמה אין אני סבור כי תוכנה הינה מתחום התוכן; ושלישית, כיוון שאינני מאמין כי תוכנה דרה בלעדית באכסניית זכות היוצרים.
אף ששמה העברי של התוכנה יכול לרמוז כי היא מעולם התוכן – לא כך היא. התוכנה והחומרה הינן שתי פנים של אותה מכונה רב תכליתית. שמם הלועזי של רכיבים אלו: software ו-hardware מלמד טוב יותר כי האחד קבוע והשני משתנה (ובל נשכח את יציר הכלאיים: הקושחה, firmware). התוכנה ניתנת לשינוי תמידי, בעוד החומרה קבועה היא, והקושחה ניתנת לשינוי מפעם לפעם. רכיבים אלו אינם אלא אספקטים שונים של אותה מכונה, כאשר היא מופעלת לביצוע מטרה מסוימת. כידוע, המחשב אינו אלא מכונה אחת אשר ביכולתה לנהוג כמספר מכונות שונות, והכל בהתאם לפקודות הניתנות לה. יטען בה סט אחד של פקודות, והיא מכונה אחת; יוחלף סט זה בסט אחר – הרי לכם מכונה שנייה ושונה. אין זה סוד כי כל חישוב הניתן לביצוע בתוכנה, יכול להתבצע באמצעות מכונה ייעודית, המכילה חומרה שכל תכליתה הוא לבצע את הפעולות עליהן מורה התוכנה. ואכן, לעיתים רבות אנו שומעים כי רכיב מסוים שהיה נהוג עד כה לביצוע בתוכנה מבוצע כעת על ידי שבב ייעודי, ולהפך. מה לבוחן הפטנטים, אם כך, שידחה בקשה לפטנט בגין מימוש אחד וידחה בקשה זהה בגין מימוש שני.
האם את הלקוח המחזיק בידו טלפון סלולארי שממאן לעבוד מעניין אם החומרה שלו תקלה, אם התוכנה שבו קפאה או אם דווקא היתה זו הקושחה שכשלה? האם הוא רואה הבדל בין מכשיר אחד למשנהו אם חלק מאן דהוא ממומש בצורה זו או אחרת? מה לצרכן אם הטלוויזיה שרכש במיטב כספו תנצל תוכנה לשיפור איכות התמונה או שמא תיעזר בחומרה ייעודית לביצוע אותה הפעולה? כשם שאין הצרכן מודע להבדל בין אלמנטים שונים של אותו המכשיר, כך אין מקום כי דיני הפטנטים יבחינו בין האחד למשנהו, והכל בתנאי שמדובר ברכיבים פונקציונאליים.
באשר להגנה הניתנת באמצעות זכות יוצרים – זו אינה מחריגה הגנה פטנטית. כידוע, עצם קיומה של הגנה באמצעות זכות אחת אינה מחריגה קיומה של הגנה באמצעות זכות אחרת, אלא אם עניין זה הוסדר מפורשות בחוק (ראו: רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה, פ"ד נב(4) 289 (1998)). זאת ועוד, כל זכות נועדה לשרת הגנה על פן שונה של האמצאה. כך למשל, קיומו של מדגם אינו שולל זכות לפטנט; הגנה באמצעות החוק להגנת מעגלים משולבים, התש"ס-1999, אף הוא אינו שולל את ההגנה באמצעות פטנט. חוק אחד מסדיר את ההגנה על האמצאה, ואילו חוק שני מסדיר את ההגנה על ביטוי אחד מסוים של אותה אמצאה, ושני חוקים אלו דרים בכפיפה אחת ואינם גורעים האחד מרעהו.
עוד יצוין, כי פסיקה זו נוגדת, לעניות דעתי, פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי.בעניין ע"ש 23/94 (ת"א) United Technologies Corporation נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר (לא פורסם, מיום 25.10.1994) הפך בית המשפט המחוזי את החלטת רשם הפטנטים שלא להעניק פטנט בגין המצאה למערכת בקרה וויסות הספקת דלק למנוע מסוק. בית המשפט לא קיבל את קביעת הרשם לפיה כיוון שעיקר ההמצאה היה נעוץ בתוכנת המערכת, אין מקום להעניק פטנט. נקבע, כי המערכת בכלליותה עמדה בדרישת חוק הפטנטים. נקבע כי: "התהליך צריך שיביא בסופו של דבר לתוצאה מסוימת שיהא בה משום חידוש והתקדמות מבחינה טכנולוגית". עוד נקבע שם כי:
"מקובלת עלי טענת המערערת לפיה נדרשת בחינת המערכת בכללותה – הרכיבים הפיזיים הידועים, בצירופם עם תוכנת המחשב, אשר תפקידה – הנעת המערכת. למה הדבר דומה? לרישום פטנט על קומבינציה, אשר הדבר המייחד אותו הוא, שההגנה מוענקת עבור שילובם של שני רכיבים או יותר, כאשר בעצם השילוב מתקבלת אמצאה כשירת פטנט. בפטנט על קומבינציה נבחנת האמצאה כשילוב ולכן אין מניעה שרכיביה השונים יהיו ידועים כשלעצמם – או נעדרי צעד המצאתי בעומדם בפני עצמם – הרכיבים באופן פרטני כלל לא נבחנים. […]
בדומה לפטנט הקומבינציה אשר יכול שירשם כפטנט גם כאשר כל הרכיבים המרכיבים את המערכת כבר היו ידועים, כך גם בעניננו. תוכנת המחשב מהווה מרכיב אחד בלבד (אם כי חשוב ביותר) ממרכיבי המערכת הנתבעת ולא היה מקום לבדוק כשירותה להרשם כפטנט בנפרד. המבחן הראוי, לדעתי, הוא בדיקה האם המערכת בכללותה, ממלאת אחר דרישות הדין. הפטנט התבקש לגבי הצירוף החדש של התוכנה עם המרכיבים הפיזיים ולא על תוכנת המחשב כשהיא לעצמה. בין התוכנה לחומרה קיימת אינטראקציה, שהרי התוכנה בלעדי החומרה והחומרה ללא תוכנת המחשב אינן משנות דבר לענין החסכון בדלק. שילובן מאפשר את החסכון הניכר בצריכת הדלק של המסוק […]"
המצאת התוכנה, כפי שהגדרתי אותה, אינה תוכנה לבדה. כפי שנהוג גם בדין האמריקאי והאירופאי, גם הדין הישראלי מכיר בכשירות המצאה הכוללת גם רכיב תוכנה. רכיב התוכנה בהמצאת התוכנה הוא אכן רכיב מרכזי וחשוב. ברם, כל עוד מדובר בהמצאה כוללת שמשיגה מטרה אחת ורכיביה פועלים לשם השגת מטרה זו, אינני סבור כי יש החוק הישראלי מאפשר החרגתה מכלל ההגנה הפטנטית.
לסיכום, בפוסט זה ביקשתי להראות את הדין הישראלי בכל הקשור לפטנטים בתוכנה. החוק הישראלי אינו מכיר בשלילה קטגורית של המצאות תוכנה מקבלת הגנה באמצעות פטנט. הדגמתי כי תוכנה הינה תחום טכנולוגי ומשום כך המצאת התוכנה נכללת בסעיף 3 לחוק הפטנטים. ממבט השוואתי בשיטות משפט אחרות ביקשתי להדגים כי אף כשקיים חוק מפורש (הדין האירופאי) ואף בהעדרו (הדין האמריקאי) פטנטים ניתנים בהמצאת תוכנה ובלבד שהתוכנה אינה נתבעת לבדה. כל האמור אינו מלמד כי כל המצאת תוכנה – כשירה לפטנט היא. שאר המבחנים הקבועים בסעיף 3 לחוק הפטנטים, ובעיקרם דרישת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, צריכים עוד להתקיים בכדי שהמצאת התוכנה תזכה בפטנט. הנה כי כן, המצאת תוכנה אינה אלא המצאה ככל שאר ההמצאות והמבחנים לקבלת פטנט בגינה זהים לאלו שחלים כלפי שאר סוגי ההמצאות.
2

פטנט חדש לגוגל – פרסומות מבוססות מיקום

ממש באותו היום בו פייסבוק קישטה עצמה בפטנט חדש, גם גוגל התהדרה בפטנט מעניין. פטנט ארה"ב US 7,668,832 (מבוסס על בקשת פטנט שפורסמה בפרסום US 2005/0050027).

הפטנט, שכותרתו, בתרגום חופשי, קביעה ו/או שימוש במידע אודות מיקום במערכת פרסומות, ניתן ביום 23.2.2010.
מבוא הפטנט (abstract) מתאר שימוש כללי במיקום בכדי להתאים פרסומת לקהל הצופים:
The usefulness, and consequently the performance, of advertisements are improved by allowing businesses to better target their ads to a responsive audience. Location information is determined (or simply accepted) and used. For example, location information may be used in a relevancy determination of an ad. As another example, location information may be used in an attribute (e.g., position) arbitration. Such location information may be associated with price information, such as a maximum price bid. Such location information may be associated with ad performance information. Ad performance information may be tracked on the basis of location information. The content of an ad creative, and/or of a landing page may be selected and/or modified using location information. Finally, tools, such as user interfaces, may be provided to allow a business to enter and/or modify location information, such as location information used for targeting and location-dependent price information. The location information used to target and/or score ads may be, include, or define an area. The area may be defined by at least one geographic reference point (e.g., defined by latitude and longitude coordinates) and perhaps additional information. Thus, the area may be a circle defined by a geographic reference point and a radius, an ellipse defined by two geographic reference points and a distance sum, or a polygon defined by three or more geographic reference points, for example.
מעיון בתביעות הפטנט עולה כי הוא אינו רחב כפי ששמו והמבוא שלו עשויים לרמוז. עוד עולה מהשוואת תביעות הבקשה כפי שפורסמה לבין התביעות הסופיות שנתקבלו, כי במהלך בחינת הפטנט היה צמצום משמעותי של ההיקף המונופולין שהוא מעניק.
תביעה 1 מתייחסת לא רק לשימוש בפרטי מיקום לשם בחירת מודעה לתצוגה, כי אם גם לשימוש בתג מחיר מבוסס מיקום ("geolocation price information").

אחרי שדיווחתי שגוגל באזז עשויה להיפגע מהפטנט החדש של גוגל לגבי "עדכוני חדשות" (News feed), מעניין לראות שלגוגל יש נשק חדש באמתחתה הרלוונטי למקור הפרנסה של שני הגופים הללו: פרסומות. הפטנט הזה עשוי גם לשמש לצורך פרסומות בסמארטפונים בעלי GPS, וככזה הוא עשוי לעזור גם בקרב בין HTC לבין אפל על השימוש באנדרואיד.
2

פטנט חדש לפייסבוק – news feed ברשת חברתית

ביום 23.2.2010 הנפיק רשם הפטנטים האמריקאי ל-Facebook פטנט חדש, US 7,669,123. הפטנט, שכותרתו "Dynamically providing a news feed about a user of a social network" מתייחס לעדכוני החדשות של רשתות חברתיות.
פייסבוק זכתה למונופול בשיטה המורכבת, בכלליות, מניטור פעילות של משתמשים ברשת חברתית והצגת אייטמי חדשות (news items) אודות פעילות של משתמשים לקבוצה מצומצמת של משתמשים. התביעות, שכאמור מגדירות את רוחב המונופול של בעל הפטנט, צומצמו במהלך הבחינה. אחת מנקודות הצמצום המשמעותיות ביותר נוגעת לכך שאייטם החדשות צריך לכלול לינק שמאפשר השתתפות בפעילות המדווחת.
תיאור הפטנט אינו מגדיר למה הכוונה ב"השתתפות בפעילות", אלא ניתנות דוגמאות של הצטרפות לאירוע. בעיניי יתכן ונקודה זו מציגה את חולשו של הפטנט, ותאפשר לגוגל להמשיך ולהציג את הודעות הבאזז שלה כל עוד היא אינה כוללת אפשרות להשתתף בפעילות המדווחת. כמובן, שאם וכאשר הפטנט יעמוד למבחן פרשנותו של מונח זה זה תהיה ככל הנראה תהיה מכרעת הן לעניין תקפותו של הפטנט (לעומת הידע הקודם) והן לעניין הפרתו של הפטנט.

(דווח במקור: Wired).

0

זירוקס תובעת את גוגל ויאהו בגין הפרת פטנט

חברת זירוקס (Xerox) הגישה תביעה בגין הפרת פטנטים נגד גוגל ויאהו. התביעה, אשר הוגשה בדלוור (כזכור, מקום #3 בהגשות פטנטים בשנת 2009), מתייחסת לשני פטנטים שונים של זירוקס. לפי הנטען, גוגל מפרה את פטנט 6778979 של זירוקס בשירותי ה-AdSense וה-AdWords שלה. עוד נטען כי יאהו מפרה פטנט זה בשירותים שונים שלה (Yahoo! Search Marketing, Yahoo!Publisher Network, Y!Q Contextual Search). עוד נטען כי גוגל מפרה את פטנט 6236994 של זירוקס ב-Google Maps וב-Google Videos, ואילו יאהו מפרה פטנט זה ב-Yahoo! Shoppingg. בנוסף טוענת זירוקס להפרת פטנט על ידי אתר YouTube.

למעוניינים – כתב התביעה (אף כי כתב תביעה זה, כנהוג בארצות הברית, כמעט אינו מספק פרטים).
7

סרטון של רד הט: נגד פטנטים בתוכנה

סרט קצר שמעלה טענות נגד פטנטים בתוכנה. עיקר הטענות הן למעשה מתחום איכות הפטנטים ולא טענות שהמצאת תוכנה אינה צריכה להיות המצאה כשירת פטנט.
אחת הטענות שמועלת מתייחסת לאורך החיים של התוכנה לעומת הקצב האיטי של מערכת הפטנטים. לטעמי הטענה הזו אינה רלוונטית, שכן ספק אם המצאת תוכנה מלפני עשר שנים אינה רלוונטית גם היום. אומנם סביר כי על גבי ההמצאה הישנה יתווספו עוד ועוד המצאות ושכלולים נוספים, אך ההמצאה הישנה – סביר שהיא עודנה רלוונטית גם כעבור עשרים שנים ויותר.

עוד מתייחסים בסרט לפרוייקט Peer-to-patent שנועד לשפר את איכות בחינת בקשות הפטנט. הרעיון מאחורי הפרוייקט הוא לחשוף את הבקשה לציבור שכולל גם מומחים בתחום הרלוונטי, ואלו יוכלו להפנות את בוחן הפטנטים בקלות לפרסומים רלוונטיים לבקשה.

הגעתי לסרטון מהפוסט הזה של Patently-O.
35

פטנטים בתוכנה: תגובה לנייר העמדה של עמותת המקור

המקור, עמותה לתוכנה חופשית ולקוד מקור פתוח פרסמה את נייר העמדה שלה בעניין פטנטים בתוכנה (גרסת PDF), אשר נכתב על ידי עורך הדין יהונתן י. קלינגר. בפוסט זה אבקש לצעוד בשבילי נייר העמדה שהכתיב חברי ולהעיר הערותיי לעמדה שהציג. אבקש לברור משלל הערותיי את אלו שאני סבור שיש מקום להעיר אותן מעל במה זה.

בטרם אתחיל בביקורת על עמדה זו – גילוי נאות ומילה קצרה על אינטרסים. רבים מלקוחתיי הם ממציאים מתחום התוכנה וחברות הזנק (start-up) בתחום ההיי-טק. משום כך, האינטרס שלהם ושלי הוא שירבו אפשרויות רישום הפטנטים בתחומים אלו. עמותת המקור, לעומת זאת, מייצגת את קהילת הקוד הפתוח בישראל, לה אינטרס הופכי ונגדי. לפיו, הקהילה מבקשת כי יותר לה לפתח תוכנה כרצונה ולהפיצו בציבור. אזכיר עוד שקהילת הקוד הפתוח, על דרך הכלל, היא קהילה שיתופית הרואה בזכויות קניין רוחניות כפוגעות בחופשים של בני האדם.
האמור בפוסט זה, כמו בכל הבלוג, הוא דעתי האישית בלבד. אני מבקש להביע את דעתי הכנה והאמתית, אף שאני מודע לכך שהעובדה שהשקפתי תואמת את האינטרסים שלי מקשה על הקורא להשכיל ולראות שכך הוא המצב. כל שאוכל לציין הוא שאף בטרם היו לקוחותיי ללקוחותיי, דעתי בסוגיה זו הייתה זהה, אף אם מגובשת פחות ולעיתים אף לקתה בפירטי הדינים.
0

חבר מושבעים טקסני דחה תביעה נגד גוגל בהפרת פטנט


הבלוג הטקסני EDTexweblog מדווח שגוגל הצליחה להתגונן מפני תביעת פטנטים שהוגשה במחוז המזרחי. על פי הדיווח, גוגל נתבעה בגין הפרת פטנט בשירות הAdSense שלה, ולאחר שמיעת הוכחות חבר המושבעים המקומי קבע כי גוגל אינה מפרה את הפטנט וכי ממילא מדובר בהמצאה שלא היתה כשירה לרישום כפטנט שכן התביעות אינן חדשות ונעדרות התקדמות המצאתית.

המחוז המזרחי של טקסס נחשב לאחד מהפורומים האהובים על בעלי הפטנטים להגשת תביעות. לא זו בלבד שהתביעות מתבררות שם במהירות גבוהה יחסית, אחוז ההצלחה לבעלי הפטנטים שם נחשב גבוה. לאחר נסיקה בפופולריות המחוז נקבעו שם תקנות מיוחדות לתיקי פטנטים, בכדי לשמור על יעילות הדיון. בשנים האחרונות, לאחר שהרבה תביעות הוגשו במחוז, החלה האטה בקצב בירור התיקים במחוז (שעדיין נחשב גבוה).
הנצחון של גוגל הוא ניצחון בנוק-אוט: הצלחה כפולה בשתי הטענות המרכזיות (העדר הפרה ובטלות הפטנט). גודל ההצלחה חשוב במיוחד נוכח העובדה שמדובר במשפט שהוכרע בידי המושבעים המקומיים. הטקסנים נחשבים לאוהבי בעלי הזכויות: אם יש לך פטנט שהמדינה נתנה לך ומישהו פוגע לך בזכויות, כנראה שעל פי המושבע הטקסני הממוצע מותר לך לירות בו קודם ולשאול שאלות אחר כך.
מסתבר שלפעמים סטריוטיפים אינם נכונים.
5

מארבים: בעיה קניינית ולא רק קניין רוחנית

קראתי לאחרונה את הפוסט של תומר כהן: נגן הווידאו הנסיוני של יוטיוב ופטנטים בתוכנה. בפוסט הכותב מתאר את אחד התרחישים המצוטטים ביותר כנגד הענקת פטנטים בתוכנה.

אביא את הדברים מפי דוברם:

בשנות התשעים האינטרנט היה עוד בחיתוליו, ושני פורמטים שלטו בתמונות שהוצגו בדפי האינטרנט – פורמט JPEG המיועד לתמונות, ופורמט GIF שהיה מתאים יותר לציורים ותמונות פשוטות יותר ואנימציות. חברה בשם Unisys השתלטה על פטנט לאלגוריתם הדחיסה LZW שהיה בשימוש בפורמט תמונות זה, ובאמצע שנות התשעים התחילה לדרוש תמלוגים על שימוש באלגוריתם הדחיסה הרשום כפטנט והם הבעלים החוקיים שלו. האבסורד הוא שבשלב כלשהו, בתחילת שנות האלפיים הם התחילו לדרוש תמלוגים גם מבעלי אתרים שמאחסנים קבצי GIF כחלק מעיצוב האתר. סופה של הסאגה בנוגע ל־GIF נגמרה באמצע שנות האלפיים עם פקיעת הפטנט של יוניסיס, ופורמט חדש בשם PNG שהוגדר כיורשו של GIF והיה נקי מפטנטים.

התרחיש

במקרה המתואר בעל טכנולוגיה שחרר אותה לציבור דה-פקטו, אף שבמישור המשפטי הוא פעל לקבלת פטנט על הטכנולוגיה. הציבור, לאחר שנוכח מהיתרונות שהטכנולוגיה הציעה, אימץ אותה כתקן ("סטנדרט"). ברם, לאחר שהציבור קיבל על עצמו את התקן החדש, הסתמך עליו ואף התאים את שאר מערכותיו לנצל את הטכנולוגיה, או אז נזכר בעל הטכנולוגיה בזכותו הקניינית עליה והחל דורש תגמולים בגין השימוש בה.

לא רק בפטנטים או בקניין רוחני

המצב שבסיס התרחיש שלעיל מכונה לעיתים "מארב" של בעל הזכות. אף שכבר עמדתי על החשש מפני תרחיש זה ביחס לרישיונות ויראליים שנושאים זכות יוצרים ולא פטנטים (ראו: קוד פתוח, שוק סגור? בחינת מוסד הקוד הפתוח תחת דיני ההגבלים העסקיים, בעמ' 14), הוא כלל אינו ייחודי לקניין רוחני. לדוגמה, בעליו של מבנה עשוי להרשות לאדם להשתמש במבנה לשם פתיחת עסק מבלי לכרות חוזה כלשהו. בעל העסק הוא בבחינת בר-רשות במבנה, אך ללא זכות להמשיך ולהשתמש בנכס בהמשך. לאחר שבעל העסק השקיע מכספו וממרצו בהקמת העסק, שיפוץ המבנה, פרסום כתובתו וכיוצא באלה, נזכר בעל הנכס כי המבנה בבעלותו וכי הוא מעוניין להשתמש בו לצורכיו שלו או לקבל כסף בגין השימוש בו. בעל העסק מוצא עצמו במצב ביש. אף שמארב אפשרי בכל סוג של קניין, ברי כי בקניין רוחני – מקום אשר אין נכס מוחשי לגעת בו, הבעיה אקוטית יותר. כך למשל, אם במארב בקניין מוחשי, בו על מבצע המארב להשקיע מזמנו וממשאביו בביצוע המארב כשבסופו של יום הוא ייזכה ליתרון מול נארב אחד, הרי שבקניין רוחני המארב הוא סקלאבילי בהרבה. בהשקעה דומה לזו של בעל הנכס המוחשי, בעל הנכס הקניין רוחני מוצא עצמו ביתרון למול נארבים רבים, שמספרם עשוי לנוע מאלפים בודדים ועד מיליארדים. אכן, "התשואה" של מבצע המארב גבוהה בהרבה כאשר הנכס שלרשותו הוא נכס קניין רוחני.

פתרונות

הפתרונות לתרחישי המארב מצויים בשני מישורים: מישור מניעתי ומישור אכיפתי. במישור המניעתי, יש לחייב את בעל הנכס להעניק רשות עתידית להנות מהנכס. במישור האכיפתי, יש למנוע מבעל הנכס לאכוף את זכויותיו בדיעבד ולאחר שהתברר כי התבצעה פעולה אסורה של מארב. פתרונות אלו יפים הן למצב של מארב בקניין מוחשי והן למצב של מארב בקניין שאינו מוחשי. להלן אדגים פתרונות אפשריים למארב בעולם הפטנטים.

פתרונות למארב פטנטי

במישור המניעתי, גופי תקינה כגון IEEE Standards Association נוהגים לחייב את מי שמשתתף בקביעת תקן להעניק רישיון נצחי לכל טכנולוגיה מוגנת בפטנט שיש ברשותו בה יש להיעזר לשם שימוש בתקן. חדשות לבקרים מתחייבים חברי הפאנלים השונים שאחראים על תקינה כי החברות אשר הם מייצגים יעניקו רישיון נצחי שכזה. כך נמנע הצורך להתמודד עם טכנולוגיה מוגנת בפטנטים של חברות ענק כגון IBM, מיקרוסופט ושכמותם.

אף שנראה כי זהו פתרון ראוי, הוא אינו יכול לתת מענה בכל מצב. ארגוני תקינה מסדירים תקנים פורמאליים, אך ישנם תקנים אד-הוקים שנוצרים בפועל, דוגמת השימוש הנרחב בקבצים מסוג מסוים.

במישור האכיפתי, המצב אינו ברור דיו. הדין קובע כי בעל פטנט זכאי להנות מתגמולים ולמנוע מאחרים להשתמש בטכנולוגיה מוגנת הפטנט שלו, אף אם לא עמד על זכויותיו מלכתחילה. ישנם מקרים בהם הסעדים העומדים לרשותו של בעל הפטנט יהיו מוגבלים בשל חלוף הזמן. למשל בארצות הברית, החוק קובע כי במקרה שההפרה בוצעה שש שנים או יותר בטרם הוגשה התביעה, לא יזכה בעל הפטנט לפיצויים בגין ההפרה.

להשקפתי, בידי בתי משפט הכוח למנוע ניצול ציני של קניין. כך למשל, מי שמבצע "מארב" הוא בבחינת מי שפועל שלא בתום לב. ייתכן שהוא אף מושתק נוכח פעולתו בעבר והסתמכות הציבור על המצג שהציג עת שינה מצבו לרעה. שתי קונסטלציות משפטיות אלו מאפשר לבית המשפט לדחות תביעות שיוגשו, אם יוגשו. ברם, אבקש להדגיש כי לא כל מי שהשתמשו בזכויותיו במשך תקופה ללא שהגיב על כך הוא בבחינת מי שמבצע "מארב". מבצע המארב, לדידי, הוא מי שפעל לשם יצירת המצב ממנה הוא מבקש להיבנות בעתיד.

לסיכום, בפוסט זה ביקשתי לתאר בקצרה מהו תרחיש "מארב" בזכויות קנייניות. הראיתי כי תרחיש זה, אף שהוא מוזכר תדיר בהקשרם של פטנטים בתוכנה, אינו ייחודי לקניין הרוחני כלל. רמזתי כי אף בקוד פתוח יש חשש למעין מארב שכזה (והקורא המתעניין מוזמן לקרוא את עבודת הסמינר שלי אליה הפנתי). הדגמתי מגוון פתרונות לסוגיה, בין אם על ידי מניעת המארב ובין אם על ידי עיקור הזכות לאחר המארב כך שלא ניתן יהיה לאכוף אותה.

6

המצאות כשירות לפטנט

"פטנט נהדר" מוכרז חדשות לבקרים (למשל, בחיפוש הפשוט הזה), וכבר עמדתי על ההבדל בין המצאה לבין פטנט בפוסט קודם. ברם, לא כל המצאה, ואפילו היא חדשה ומעורבת בה התקדמות המצאתית, יכולה להיות כשירת פטנט.
בפוסט זה אתייחס בקצרה לנושא שראוי לעסוק בו בהרחבה: מהן סוגי ההמצאות שזכות הפטנט יכולה להגן עליהן. בלעז נהוג לכנות את הסוגיה שבמרכז פוסט כ- Subject matter. רוצה לומר – מהו התוכן שיכול להיות מוגן באמצעות זכות הפטנט.
התשובה לשאלה זו – סבוכה היא, ובעיקרה משתנה ממדינה למדינה. לשם מיקוד, אבקש להתמקד בתשובה לסוגיה זו בישראל.

רעיון אבסטרקטי - לא זוכה להגנה פטנטית (cc by-nc-sa Ennuipoet * FreeVerse Photography)


דרישת ה-Subject matter מופיעה בחוק הפטנטים הישראלי בסעיף 3, הקובע:

אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

החוק פותח ומתייחס למונח "אמצאה". ברם, החוק לא מספק הגדרה כלשהי למונח זה. למונח זה ככל הנראה יש את אותה המשמעות של המונח "המצאה" וההבדל בכתיב אינו מרמז על שוני אמיתי כי אם על עברית ערכאית. במאמר מוסגר יצויין כי סעיף 3 לחוק כנוסחו דהיום בא להתאים לדרישותיה של אמנה בינלאומית המתייחסת תחת אמצאה ל-invention.
עם זאת, החוק מוסיף ומורה "בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך". מכאן אנו למדים כי לכל הפחות ישנן המצאות מסוג "מוצר" וישנן המצאות מסוג "תהליך". דהיינו, ישנן המצאות למוצרים, שהן המצאות המגדירות את המבנה (structure) של המוצר. טול לדוגמה פלס, מכשיר מופלא המנצל את חוק כלים שלובים. הפלס מורכב ממיכל המוצמד לרכיב ישר (מעין "סרגל"). כמו-כן, המיכל מכיל בתוכו נוזל הממלא כמעט לגמרי את נפח המיכל. בשארית המיכל יכול להיות גז כלשהו, למשל חמצן, או תערובת של גזים, למשל אוויר. הנה נוכחנו לדעת כי פלס הוא אמצאה שהיא מוצר שכן הוא בעל מאפיינים מבניים מסויימים. מנגד, טול לדוגמה את תהליך הפסטור, לו אין ולו מאפיין מבני אחד, אלא הוא מורכב משורה של צעדים אותם יש לבצע.
כמו, כן תגלית איננה בגדר המצאה. מי שגילה חוק פיזיקלי, תיאוריה מתמטית או כל תגלית דומה, אינו יכול לזכות בהגנה פטנטית על תגליתו. ברם, אם המציא המצאה – ואפילו היא מבצעת אפיליקציה של התגלית – המצאתו תוכל עקרונית לזכות בהגנה פטנטית. כך למשל במקרה של הפלס, שעושה שימוש בחוק הפיזיקלי האמור: חוק כלים שלובים אינו בבחינת המצאה כשירת פטנט, אך הפלס אכן כשיר.
אך בקיומה של המצאה לא די. החוק מוסיף ומורה כי על האמצאה להיות בכל תחום טכנולוגי. בנקודה זו מתחיל הקושי האמיתי בדין הישראלי. תחום טכנולוגי אינו מוגדר בחוק. אף היזקקות להגדרה מילונית אינה מועילה בהרבה. כך למשל, המילון החדש של אבן שושן מגדיר:

טכנולוגיה: מכלול האמניות התעשיתיות והשמושיות, כלל המדעים השמושיים השונים עוסקים בדרכים ובאמצעים של עבוד חומרים למיניהם.

בעניינו של אלי תמיר, קבע רשם הפטנטים כי שיטות לעשיית עסקים אינן מתחום הטכנולוגיה. בפסיקתו, הסתמך הרשם על כך שהחוק מחייב כי לעורכי הפטנטים יהיו תארים בתחומים מסויימים, ומתחומים אלו נעדר תחום הכלכלה. מכאן, אני מסיק כי רשימת התחומים הללו בוודאי נחשבים לתחומי טכנולוגיה. תחומים אלו כוללים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות ומדעי המחשב.
ברם, על אף הסקתי זו, לשכת הפטנטים הישראלית מקשה על בעלי המצאות מתחום המחשבים. כך למשל, בעניין Biosense נ' אלביט מערכות, נקבע כי תוכנה אינה נשוא להגנה באמצעות פטנט בישראל. אני סבור כי פסיקה זו, בכל הכבוד, שגויה ואינה בהתאם לחוק. הפסיקה, לטעמי, אף סותרת פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי. עם זאת, יש לזכור כי בית המשפט העליון מעולם לא בחן סוגיה זו, ומשום כך אין לנו קביעה משפטית מחייבת לכאן או לכאן. בהערת שוליים אוסיף, כי רשות הפטנטים פירסמה קול קורא לקבלת ניירות עמדה בסוגיה זו, ודומה כי הרשם נכון לבחון מחדש את הסוגיה (הקשה, יש להודות) של כשירותן של המצאות מבוססות מחשב.
אבקש לסייג את שציינתי לעיל. מתוך מכלול ההמצאות שנבחנות על ידי לשכת הפטנטים, ישנן גם המצאות מבוססות מחשב הזוכות להיות מוגנות על ידי פטנט. לשכת הפטנטים נוהגת לבחון את ההמצאות תוך הסתכלות על "עיקר ההמצאה", מונח עמום וחמקמק, תוך ניסיון לעקוב אחר העיקר ולהתעלם מן הטפל – האם ההמצאה היא בדרך ביצוע תהליך על ידי המחשב או האם היא בתהליך אותו מבצעים. כך למשל, אם עיקר ההמצאה בדרך שבה המחשב מבצע תהליך, הלשכה עשויה לאשר את ההמצאה ככשירת פטנט ולהעניק למבקש פטנט (ובלבד שההמצאה עומדת גם בכל הדרישות הנוספות של החוק, כגון חידוש והתקדמות המצאתית). בצורה זו מבקש הרשם למנוע ניסיונות לקבל פטנטים בגין המצאות מתחומים שאינם טכנולוגייים כגון עשיית עסקים על ידי הלבשתן באיצטלה של המצאות מבוססות מחשב.

עד כה עסקתי בשאלה מה תוכנן של המצאות כשירות פטנט אליבא דסעיף 3, אולם לא בכך סגי. סעיף 7 לחוק שכותרתו "סייג למתן פטנטים" מוסיף וקובע חריגים לתוכנן של המצאות:

על אף האמור בסעיף 2 לא יוענק פטנט על –
(1) תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם;
(2) זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע.

סעיף 7 מחריג שני סוגי המצאות כך שהם לא ייזכו בהגנה פטנטית. הסוג הראשון כולל בחובו תהליכים אשר מטרתם לטפל בגוף האדם. הרציונאל העומד בבסיס חריג זה, הוא שהדין אינו מעוניין להעניק בלעדיות לאף אדם על טיפולים מצילי חיים. המחוקק הישראלי ביקש שלא להגן בפטנט על שיטות דוגמת "שיטת היימליך", שכן ברגע האמת לכשיזדקק הרופא להשתמש באותה שיטה, הוא יהיה קרוע בין חובתו המוסרית והאתית למטופל ובין הזכות הקניינית של בעל הפטנט האוסרת עליו לבצע את השיטה ללא קבלת אישורו של האחרון.
הסוג השני המוחרג מתייחס לזנים חדשים של צמחים או בעלי חיים. כלומר, לא תינתן הגנה באמצעות פטנט על הרכבה של זנים חדשים, זיווג בין בעלי חיים שונים וכדומה. מי שהמציא זן צמחים חדש יכול לזכות בהגנה באמצעות חוק אחר: חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג – 1973. אך מי שמבקש לזכות בהגנה קניינית על בעל חיים חדש יימצא שאין בדין הישראלי מזור. הדין הישראלי ביקש שלא להעניק הגנה על סוגי בעלי חיים וזאת מתוך עיקרון מוסרי.

האמור לעיל נכון ויפה לדין הישראלי. אבקש להזכיר הוא שכוחו של הדין הישראלי יפה לתחומי המדינה, והוא אינו משליך על מדינות אחרות. כך למשל, הדין האמריקאי מקל בהרבה מזה הישראלי. ואף הדין האירופאי (החל מכוחה של אמנת הפטנטים האירופאית, ה-EPC) שונה מזה הישראלי, ופותח אשנב רחב יותר לעולם המחשבים. הדין האמריקאי, לשם הדגמה, קובע כי כל המצאה – בין שהיא טכנולוגית ובין שהיא לא טכנולוגית – עשויה להיות כשירת פטנט. נדרש, עם זאת, שההמצאה תהיה בגדר המצאה ולא בגדר תגלית. בהערת אגב נוספת ואחרונה, אציין כי בימים אלו ממש הובא לפתחו של בית המשפט העליון האמריקאי עניינו של מר בילסקי (Bilski), אשר אי שם בשלהי שנות ה-90, הגיש בקשת פטנט על שיטה לעשיית עסקים וטרם צלח לעבור את המשוכה הראשונה בהליך הבחינה: משוכת ה-Subject matter. פסיקתו של בית המשפט העליון האמריקאי צפויה להבהיר את המצב החוקי בארצות הברית לאשורו בכל הקשור לבקשות פטנט לשיטות לעשיית עסקים ולתהליכים שעשויים להתבצע בצורה מנטלית בלבד.
חשיבותם של הדינים השונים היא רבה ומכרעת. רבים וטובים מיזמי ההיי-טק הישראלים אינם מתמקדים בפטנטים ישראליים כי אם בפטנטים אמריקאיים, אירופאיים וכדומה. על אף שישנה חשיבות לחסום מתחרים פוטנציאליים גם בישראל על ידי פטנט ישראלי, יש מי שמעדיף להשקיע משאבים בצרכים אחרים ומזניח לגמרי הגנה קניין רוחנית על המצאותיו בישראל.

לסיכום, בפוסט זה הסברתי כי לא כל דבר יכול להצדיק מתן פטנט. כך למשל, הדין אינו מכיר בתגליות לשם דיני הפטנטים, ומחייב קיומה של המצאה. בדין הישראלי, הדרישה היא כי ההמצאה תהיה מתחום הטכנולוגיה, ומשום כך אין מעניקים בישראל פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים. הסברתי כי בישראל ישנה נטייה שלא ליתן פטנטים בגין המצאות תוכנה.