פרוביזיונאל ארכיון

9

על בקשת פטנט ארעית (פרוביזיונאל)

מזוודה ובתוכה מסמכי פטנט

(cc by-nc-sa Statens Arkiver – Danish State Archives)

אחד המונחים השגורים בפני ציבור הממציאים הישראלי הוא מונח ה-Provisional. ברשימה קצרה זו אבקש להבהיר במה דברים אמורים – מהי בקשת פטנט ארעית (provisional patent application), ומה היתרונות והחסרונות בשימוש בכלי זה.

אף שישנן בקשות פטנט ארעיות גם בטריטוריות נוספות, ברשימה זו אתמקד בבקשות פטנט פרוביזוריות על פי הדין האמריקאי.

בראש ובראשונה – מעניקה תאריך

בראש ובראשונה, בקשת פרוביזיונל מעניקה לבעליה תאריך הגשה. תאריך זה יהיה תאריך הבכורה שממנו תיבחן שאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית. תאריך זה עשוי אף לשמש בתחרות שבין שתי בקשות בגין אותה המצאה – כאשר ברוב מדינות העולם הבקשה בעלת התאריך המוקדם תהיה זו שתגבר (וראו סעיף 9 לחוק הפטנטים הישראלי).

לקריאת המשך המאמר »

13

פסיקה: עובד ומעביד יכולים להסכים שאמצאת השירות תהיה בבעלות העובד

חוק הפטנטים קובע כי המצאה של עובד שהומצאה בתקופת שירותו ובעקבותיו היא המצאת שירות השייכת למעביד. ברם, הוראת חוק זו אינה הוראה קוגנטית והצדדים רשאים להתנות עליה בהסכם.
בעניין שנדון אך לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו התברר סכסוך בין מעסיק לעובדת. לאחר שהוגשה בקשת פטנט ארעית (פרוביזיונאל) בארצות הברית על שם העובדת בלבד, הוגשה גם בקשת PCT על שמה של העובדת ועל חשבונו של המעביד (פורסמה כ: WO/2010/049927). לאחר זמן קצר, התגלע סכסוך בין הצדדים בדבר הבעלות באמצאה כאשר כל צד טוען – שלי היא.
בית המשפט הבהיר, כי הנטל להראות כי אמצאה הינה אמצאת שירות, כהוראת סעיף 132 לחוק מוטל על שכמו של המעסיק. לעומת זאת, נטל ההוכחה להראות כי בין הצדדים נערך "הסכם אחר", המתלה על גבי הוראות סעיף 132 לחוק, מוטל על טוען טענה זו – דהיינו על העובדת.
בית המשפט בחן את עובדות המקרה וקבע כי אף שאין הסכם בכתב, הראיות מצביעות כי גרסת העובדת עדיפה על גרסת המעביד. בית המשפט סיכם את קביעתו העובדתית כדלהלן:

"ולסיום לא למותר לשוב ולהטעים, כי חברת אוריין הניחה לפתחו של בית המשפט גרסה קוטבית, שלפיה "כולה שלי". חברת אוריין בחרה שלא לצרף לתובענתה ראיות מהותיות שאינן מתיישבות עם גרסתה, ובכללן תכתובת דואר אלקטרוני שהתקיימה סמוך להגשתה של הבקשה הארעית, וכתב ההתחייבות שיעל נדרשה לחתום עליו לאחר הגשתה של הבקשה הבינלאומית. מכתב ההתחייבות עולה בבירור, כי בין הצדדים השתכללה הסכמה מוקדמת באשר לבעלות באמצאה, אך חברת אוריין בחרה שלא להציג עובדה זו לפני בית המשפט וממילא שלא התמודדה עימה. כאשר עומתה חברת אוריין עם המסמך, היו הסבריה סותרים ומגומגמים. אמנם במועד עריכתו של כתב ההתחייבות טענה חברת אוריין לקיומה של הסכמה מוקדמת שעניינה בעלות משותפת באמצאה, אך אוריין בחרה  להתעלם מהמסמך ולנסות לתפוס מרובה תוך שהיא טוענת להעדרה של הסכמה מוקדמת כלשהי. טענתה הנוספת של חברת אוריין, כי למדה על דבר הגשתן של הבקשות לרישום הפטנט רק בדיעבד לאחר קבלת מכתבו מיום 4/11/09 של עו"פ ברסלר, תלושה אף היא מהמציאות. עם קרוס נדבכיה המרכזיים של גרסת חברת אוריין, ובהינתנה של יריעת המחלוקת הקוטבית שהונחה לפני, גרסתה של יעל עדיפה בעיני על פני גרסתה של אוריין."

נוכח קביעה זו, נדחתה תביעתו של המעביד לצו הצהרתי כי הוא הבעלים של האמצאה נשוא בקשת הפטנט. כן נפסקו לטובת העובדת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 60,000 ש"ח.

הערות:
שלוש סוגיות משפטיות מעניינות עולות לדידי מפסק הדין.
לקריאת המשך המאמר »

3

פסיקה: גם פרוביזיונאל יכול להיות פטנט צוללת

בעניין In re Giacominiקבע בית המשפט לערעורים הלכה חשובה באשר לתכולתו של סעיף 102(e) לחוק הפטנטים האמריקאי.

סעיף 102 עוסק בזיהוי פריטי ידע קודם שעשויים לשלול חדשנות והתקדמות המצאתית של בקשת פטנט נבחנת. בסעיף קטן e נקבע:
the invention was described in – (1) an application for patent, published under section 122(b), by another filed in the United States before the invention by the applicant for patent or (2) a patent granted on an application for patent by another filed in the United States before the invention by the applicant for patent, except that an international application filed under the treaty defined in section 351(a) shall have the effects for the purposes of this subsection of an application filed in the United States only if the international application designated the United States and was published under Article 21(2) of such treaty in the English language
סעיף זה מסמיך את בוחן הפטנטים לשלול את חדשנות המצאה נתבעת עקב קיומה של בקשה לפטנט שנתפרסמה או פטנט שניתן על בסיס בקשה לפטנט, ובלבד שהבקשה הוגשה לרשם הפטנטים האמריקאי בטרם המצאת ההמצאה על ידי מבקש ההמצאה הנתבעת. במילים אחרות, שאולי יפשטו את העניין למי שאינו מכיר את הסוגיה – בקשת פטנט של פלוני עשויה להישלל גם על ידי מסמך סודי שלא פורסם ושלא היה יכול להיות ידוע למגיש הבקשה בעת שהגיש אותה. משום כך, יש המכנים פריטי ידע קודם כאלו כ"פטנטי צוללת" או כ"ידע קודם סודי", שבקשות מתאימות הוגשו בעבר, והן סודיות ביום הגשת הבקשה של פלוני, ועם זאת הן עשויות לשלול את חדשנות המצאתו של פלוני או את ההתקדמות ההמצאתית שבה.
משום קיומם של "פטנטי צוללת" אלו, אין ולא יכול להיות חיפוש פטנטים שנערך בעת הגשת הבקשה שיהיה מקיף ומלא.
במקרה שנדון בפני בית המשפט לערעורים עמד "פטנט צוללת" שכזה, אשר הוגש כבקשת פטנט רגילה בארצות הברית לאחר הגשת הבקשה של גיאקומיני. עם זאת, בקשת הפטנט ההיא נסמכה על בקשת פטנט פרוביזינאל אשר הוגשה לפני המועד הרלוונטי.
כיוון שכך, בית המשפט נדרש לשאלה האם בקשת פרוביזיונאל עשויה להוות אף היא פטנט צוללת. לכך השיב בית המשפט בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – כן. החלטה זו נסמכה על פסיקה קודמת שבה הוכר פטנט צוללת שתבע דין קדימה מבקשה אחרת. בית המשפט קבע כין אין נפקא מינה אם נתבע דין קדימה מבקשת פטנט רגילה או מבקשת פרוביזיונאל. כך או כך, על בקשת הבסיס להיות מוגשת בארצות הברית, בבקשה שמתארת בצורה מספקת את ההמצאה.
(מקור: Patently-O)