פרסום בקשות פטנט ארכיון

0

פורסמה הודעת הרשם בדבר תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים

רשות הפטנטיםכזכור, תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים עוסק במספר עניינים לרבות פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודש, הקדמת בחינה על פי בקשת המבקש או צד שלישי. כמו כן, התיקון עוסק גם בדרישה חדשה להגשת בקשות לפטנט על גבי מדיית מחשב ובאפשרות של צדדים שלישיים להגיש לבוחן הפטנטים פרסומים קודמים לצורך בחינת בקשה לפטנט עוד במהלך הבחינה.

ביום 25.07.2012, רשם הפטנטים פרסם הודעה לגבי התיקון לחוק ובה הוא מבהיר את פרטי התיקון המרכזיים וכן את ההוראות הרלוונטיות לאופן יישום התיקון. כך, נקבע, כי בקשות העבר שטרם פורסמו יפורסמו באופן הדרגתי של לא יותר מ-4,500 בקשות לפטנט בפרסום יומן פטנטים ולא יותר מ-12 חודשים מכניסת תוקפו של התיקון לחוק.

כמו כן, נקבעו הוראות בדבר הגשת בקשות על גבי מדית מחשב ונקבע כי יוגש דיסק DVD או CD בגין כל בקשה לפטנט ועל גביו יכללו מספר קבצים: קובץ תיאור, קובץ תביעות, קובץ שרטוטים (במידה וישנם) וקובץ רשימת רצפים (במידה וישנם). נקבע כי הקבצים יהיו בפורמט PDF הפתוח ויכונו drawings.pdf"" ,"claims.pdf" ,"description.pdf". כמו כן, קובץ רשימת רצפים יוגש לפי סטנדרט ST.25 ויכונה "sequencelisting.txt".

כזכור, הודעתו הקודמת של הרשם בעניין זה דרשה הגשתם של קבצים בפורמט PDF הפתוח וכן בקובץ הנתמך על ידי תוכנת Word של מיקרוסופט. אני שמח לראות שעתה, כאשר מדובר בחובה על פי דין להגיש בצורה אלקטרונית, הרשות אינה דורשת שימוש בפורמט קנייני כלשהו, אלא נצמדת לפורמט פתוח שנגיש לכלל הציבור ללא עלויות נוספות.

(מקור: הודעת רשם הפטנטים 25.10.2012 בדבר תיקון 10 לחוק הפטנטים).

5

הכנסת קבעה: גם בישראל פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודשים

הכינו את היומנים. בקשת הפטנט תפורסם לאחר 18 חודש.

לאחר ציפיה ארוכה (ודיונים רבים בועדת חוקה), אושר תיקון לחוק הפטנטים שקובע כי בקשות לפטנט יפורסמו 18 חודש לאחר תאריך הבכורה שלהן. כזכור, מדובר בהצעת חוק שתואמת את התחייבויות המדינה והיא נועדה לייצר הרמוניה בין הדין הישראלי לבין הדין המקובל בעולם. המצב תחת הדין הישן היה כזה שבקשה לפטנט לא פורסמה בישראל עד אשר היא קובלה, וזאת אף אם במקביל הוגשו בקשות במדינות זרות שפורסמו בינתיים. אחת הבעיות שנוצרו נגעו לעובדה שלמבקש הפטנט לא היתה זכות לפיצויים לתקופת הביניים – בין הפרסום בחו"ל, כאשר דבר האמצאה נעשה פומבי, ועד לקיבול הבקשה בישראל. החלטה של בית המשפט העליון אף לימדה כי בתי המשפט לא יתערבו באיזון שקבע המחוקק לגבי הסעדים בטרם ניתן פטנט, ואף משום כך יש חשיבות יתרה לאיזון החדש שנקבע.

סעיף 16א לחוק הפטנטים הוא הסעיף הקובע את דבר הפרסום החדש, והוא עושה כן בזו הלשון:

(א) הרשם יפרסם הודעה באינטרנט, כאמור בסעיף 166א, סמוך ככל האפשר לאחר המועד הקובע, ובה רשימה של בקשות שכל המסמכים הנוגעים להן יהיו פתוחים לעיון הציבור באופן מקוון, ממועד הפרסום ואילך (בסעיף זה – ההודעה); ואולם לא יפרסם הרשם בהודעה כאמור –
(1) בקשה שסורבה או בוטלה לפני המועד הקובע;
(2) בקשה שדבר קיבולה פורסם לפי סעיף 26 לפני המועד הקובע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ההודעה לעניין בקשה שהיא בקשה בין-לאומית כהגדרתה בסעיף 48א, תפורסם בתוך 45 ימים מהמועד שבו קיים המבקש את הוראות סעיף 48ד.
(ג) לעניין סעיף זה, "המועד הקובע" – 18 חודשים מיום הגשת הבקשה ללשכה, ולעניין בקשה שנדרש לגביה דין קדימה – 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת כמשמעותה בסעיף 10(א), או 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר כאמור בסעיף 10(ב), לפי העניין.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: לא ניתן לרשום מדגם על מסגרת לחלון שכל מטרתה פונקציונאלית

לא ניתן לרשום מדגם על מסגרת לחלון נטולת עיצוב, כך קבעה סגנית הרשם ז'קלין ברכה בהחלטה מהזמן האחרון.

במוקד ההחלטה מדגם המכונה "מערכת אמצעים להתקנה על פתחים של חלונות ודלתות לאיטום מוחלט", והוא מתייחס למסגרת מלבנית לחלון, אליה מחוברים, באמצעות ברגים, לוחות איטום. כידוע, הפסיקה קבעה כי המדגם יכול להגן רק על העיצוב ולא על הפונקציונאליות, אשר יכולה להיות מוגנת באמצעות פטנט במקרים המתאימים. סגנית הרשם ציטטה מעניין מיפרומאל:

"המדגם נועד להעניק הגנה ליוצר הצורה החדשנית של המוצר. ההגנה נועדה לקדם את אינטרס הפרט, יוצר הצורה, כמו גם את אינטרס הכלל בפיתוח וביצירה של עיצובים אסתטיים חדשים או מקוריים. ההגנה ניתנת לצורה המיוחדת של המוצר, כפי שהעין מסוגלת לקולטה…הצורה צריכה למשוך את עינו של הצרכן הרלבנטי, באופן שישפיע על בחירתו במוצר הספציפי. יחד עם זאת, לצד הדרישה הפוזיטיבית למשיכת עין, נשללת ההגנה – כך על פי הסיפא להגדרת המדגם – מחפץ שצורתו מוכתבת כל כולה על פי תפקידו, לאמור שצורתו פונקציונלית גרידא"

לקריאת המשך המאמר »

0

החל מיוני לא יגבו עוד אגרות פרסום בפטנטים

רשות הפטנטיםעל פי הודעת רשות הפטנטים, תיקון לתקנות הפטנטים העומד להתפרסם בימים הקרובים יבטל, החל מיוני 2012, את פריט 14 לתוספת השניה לתקנות, ומשכך תפסק גביית אגרות פרסום על ידי רשות הפטנטים.

כזכור, רשות הפטנטים החלה לפרסם את יומן הפטנטים באינטרנט ולא ברשומות. התיקון לחוק שהסדיר נושא זה, ביטל את האפשרות לגבות אגרות בגין פרסום. כעת, מתוקנות התקנות בהתאם.

להשקפתי, וכבר הבעתי אותה בעבר, אף בטרם תיקון התקנות לא היתה סמכות לרשות לגבות אגרות פרסום וכל אגרה כזו שנגבתה – נגבתה שלא כדין.

 

(הודעה על הפסקת גביית אגרות פרסום)

4

האם גם לכם מגיע כסף מרשות הפטנטים?

(cc by-nc-sa reway2007)

לאחר שרשות הפטנטים פסקה מלפרסם את בקשות הפטנט ברשומות והחלה לפרסם אותן רק באינטרנט, התברר כי עשתה כן ללא סמכות ובניגוד לדין. חוק הפטנטים תוקן רטקואקטיבית בכדי להבטיח את זכויות מבקשי הפטנט, אך בו בעת הוחלט על הפסקת גביית אגרות פרסום. כיוון שכך, רשות הפטנטים הבטיחה להשיב כ-2.5 מיליון שקלים שנגבו כאגרות פרסום.

כעת, רשות הפטנטים עומדת במילתה ומאפשרת למי שחפץ בכך לפנות אליה ישירות ולקבל את האגרות ששולמו ביתר. על פי הודעת רשות הפטנטים, יש להגיש בקשה נפרדת לכל אגרת פרסום שהשבתה מתבקשת. בחישוב מהיר, ולאור העובדה שאגרת הפרסום היתה כ-150 ש"ח, הרי שבסך הכל צפויים להיות לא יותר מ-15,000 בקשות השבה.

לקריאת המשך המאמר »

2

שירות חדש של WIPO: פרסום רצון למתן רישיון

(cc by-nc Kyle MacDonald)

האם קרה לכם שראיתם שקיים פטנט שחוסם אתכם מלפעול? במקרה כזה ניתן לבחור באחת מכמה דרכי פעולה. ניתן לחשוב על אפשרות לעקוף את ההגנה הפטנטית – לבצע Design Around – אבל ניתן גם לרכוש רישיון ולפעול בהסכמת בעל הזכות. כמובן, שקבלת רישיון מחייבת הסכמתו של בעל הפטנט. לעיתים, זה עניין של כסף, אבל לפעמים בעל הפטנט כלל אינו מעוניין לתת רישיון אלא לנצל את הבלעדיות המוקנית לו מכוח חוק באמצעות פטנט.

WIPO מנסה לייעל את השוק ולאפשר למי שהגיש בקשת PCT להודיע על רצונו הכללי לתת רישיון על הטכנולוגיה שבגינה נתבקש פטנט. הפרסום יבוצע באתר ה-PatentScope של WIPO במסגרתו מתפרסם מאגר בקשות הפטנט הבינלאומיות.

לקריאת המשך המאמר »

16

פרסום בקשות פטנט: תהליכי החקיקה מתקדמים

Law Booksphoto © 2009 Ted | more info (via: Wylio)
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011 המבקשת לערוך מספר תיקונים בדיני הפטנטים הישראלים הונחה, לבסוף, על שולחן הכנסת. הצעת החוק היא המשכו של תזכיר הצעת החוק, עליו דיווחתי בעבר, וחקיקה ברוח זו היא אחת מההתחייבויות שמדינת ישראל לקחה על עצמה.

הצעת החוק נועדה ליצור הסדר של פרסום בקשות פטנט בישראל התואם את ההסדר הרגיל המצוי ברוב מדינות העולם. כיום, עם הגשת בקשה לפטנט בישראל נעשה פרסום אודות דבר ההגשה, וזאת מבלי לחשוף את תוכנה, את השרטוטים שבה ואף לא את התביעות שלה. לאחר שהבקשה מתקבלת על ידי רשות הפטנטים, נעשה פרסום נוסף, הבקשה נפתחת לעיון הציבור, אשר מאותו שלב רשאי להגיש את התנגדויותיו.
כלומר, על פי הדין הישראלי כיום, תוכן בקשת פטנט אשר לא הוחלט לקבלה אינו מתפרסם. המצב החדש המוצע, הדומה להסדרים הקיימים בארצות הברית, אירופה ובמערכת ה-PCT, יהיה שבקשה לפטנט תפורסם תוך 18 חודשים מיום הגשתה. כך, גם מקום בו בעל הבקשה זנח אותה ולא זכה לפטנט, הידע הגלום בה יופץ לציבור. כידוע, פטנט ניתן להשוות לעסקה בין הציבור לבין הממציא, ובמסגרתה הממציא מתחייב לחשוף את המצאתו וללמד את הציבור כיצד להשתמש בה, ובתמורה, ובהנחה וההמצאה "טובה" דיה, הוא יזכה לבלעדיות תחומה בזמן על ניצול המצאתו. ההסדר החדש קובע כי החשיפה, למעשה, תתרחש בשלב מוקדם של ההליך ואף בטרם הוחלט להעניק לממציא פטנט. כמו כן, מרגע פרסום הבקשה ייפתח תיק הבחינה לציבור וכל החפץ בכך יוכל לבחון את מצב הבחינה.
נוכח הגלובוליזציה, ממילא מרבית בקשות הפטנט מוגשות לא רק בישראל, וממילא הן מתפרסמות במועד זה במסגרת דיני הפטנטים השונים. כיוון שכך, מבקש הפטנט הישראלי, למעשה, כמעט ולא מושפע לרעה מהתיקון המוצע. לעומת זאת, הוא זוכה לתקופה ארוכה יותר של זכויות פטנט זמניות (provisional patent rights).
לעניין זה, מציע התיקון החדש, כי בגין ניצול ההמצאה בתקופה שלאחר הפרסום, ובטרם קיבול, יזכה בעל הפטנט, רטרואקטיבית, לפיצויים בגובה תמלוגים סבירים. זאת, להבדיל מהזכאות הרטרוקאטיבית לפיצויים בגין ניצול ההמצאה לאחר פרסום דבר קיבול הפטנט, והזכות לפיצויים ולצו מניעה לאחר מתן הפטנט בפועל.
בעיניי, ההסדר המוצע יוצר מצב של חוסר וודאות. בשלב הפרסום, סט התביעות המפורסמות אינו בהכרח תואם את סט התביעות הסופי. כלומר, צדדים שלישיים אינם יכולים לדעת מה היקף ההגנה הנדרש. תזכיר הצעת החוק הציע גם איסור על הרחבת התביעות המקוריות, בדומה לאפשרות תיקון התביעות המוענקת לבעל פטנט לאחר מתן הפטנט (סעיף 65 לחוק הפטנטים), ולכן למעשה יצר וודאות לציבור בדבר היקף המונופול שיוענק לבעל הפטנט לבסוף. כלומר, צד שלישי יכול היה להסתכל לסט התביעות המפרוסמות, לבחון אם הוא מנצל את ההמצאה המוגדרת בהן ולשקול צעדיו בהתאם. אך תנייה זו נעלמה מהצעת החוק (ובצדק, לעניות דעתי). אך עם הורדתה, ראוי היה לעדכן את ההצעה בדבר הזכויות הקמות ממועד פרסום הבקשה.
בעיניי, ראוי להעניק זכות לפיצויים (בין אם בגובה תמלוגים סבירים ובין על פי מבחן אחר) רק בגין ניצול המצאה שנתבעה בבקשה שפורסמה ואשר תביעה להמצאה זו, או תביעה רחבה יותר ממנה, התקבלה לרישום פטנט. כך, הציבור יוכל לבחון את ההמצאה, לשקול את קיום הידע הקודם ולדעת אם הוא מפר או לאו.
אתן דוגמה. נניח שישנה בקשה לפטנט בגין אלמנטים A ו-B. צד שלישי, רואה כי ישנו ידע קודם החושף A ו-B, ומשכך, הוא מעריך, לא יינתן פטנט בסופו של יום. הצד השלישי מבצע את ההמצאה, A ו-B, בקונסטלציה C. בעל הבקשה, לאחר שנדחה נוכח קיומו של הידע הקודם, מתקן את תביעותיו ומבקש פטנט בגין A ו-B בקונסטלציה C. פטנט זה ניתן לה, וכעת הוא רשאי לקבל פיצויים מהצד השלישי.
הצד השלישי, יובהר, עשה כל שיכל לעשות. הוא בחן כיצד הבקשה מגדירה את ההמצאה, גילה כי הגדרה זו רחבה דיה כדי לכלול את פריטי הידע הקודם ומשכך אינה ברת פטנט. אין להטיל על כתפיו את הנטל הכבד לבחון ולהחליט כיצד יבחר בעל הבקשה לתקן את תביעותיו: באם יבחר לתבוע את A, B ו-C או B ו-D דווקא. כל עוד לא היתה תביעה ראויה לפטנט, אשר פורסמה בבקשה,
לא בכדי קובע סעיף 154 לחוק האמריקאי כי זכות לתמלוגים סבירים בגין הפרה שבוצעה לאחר הפרסום ולפני מתן הפטנט תהיה רק במידה וההמצאה, כפי שנתבעה בפטנט, היא זהה מוהתית (substantially identical) להמצאה שנתבעה בבקשה לפטנט, כפי שפורסמה.

הצעת החוק מבקשת גם לבטל את הלכת א.ש.י.ר המפורסמת, לפיה היה ניתן להיפרע, במקרים מסוימים, מפלוני המנצל את המצאה השייכת לאלמוני, אף שאלמוני לא טרח להגן על המצאתו באמצעות פטנט. למעט במקרים שבהם אלמוני יבחר להגן על המצאתו באמצעות סוד מסחרי, לא תהיה לו עילת תביעה כנגד פלוני.

נקודה שנוספה להצעת החוק החדשה נוגעת לעניין טכני-פרוצדורלי. מוצע כי מבקש פטנט יגיש ללשכה את הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב. הצעת החוק מסמיכה את הרשם לקבוע כיצד יש להגיש את הבקשה האלקטרונית. ברם, מנסיון העבר, אני חושש כי הרשם לא ישכיל לאפשר הגשה בפורמט פתוח לא קנייני. בפעם הקודמת שעניין זה עלה, התשובה שקיבלתי מרשות הפטנטים היתה כי אין חובה להגיש את הבקשה על גבי מדיה מגנטית. אותי התשובה הזו לא סיפקה, שכן אין סיבה שרשות ציבורית תעודד ותתגמל רק את מי שמשתמש בפורמט קנייני. אך לפחות, בשלב ההוא, מי שלא נעזר בפורמט הקנייני לא נפגע. כעת, ישנה הצעה לעגן את החובה בחקיקה, ואם הרשם (שהתחלף בינתיים) לא יתן דעתו לסוגייה, יכול שנגלה כי ההסדר הוולנטרי הקודם יהפוך במהרה להסדר מנדטורי. 

0

פסיקה: היקף ההגנה הזמנית בטרם מתן פטנט – פיצויים רטרואקטיביים בלבד, ולא צווי מניעה

מהו היקף הזכויות הנתונות למי שהגיש בקשה לפטנט אך טרם ניתן לו הפטנט? זו השאלה שהוצבה לבית המשפט העליון בעניין שבין מרק לבין טבע.
העניין, בתמצית, הוא זה: מרק פתחה בהליכי רישום פטנט לתרופה למחלת ההאוסטאופורוזיס, "פוסאלאן 70 מ"ג", ורשם הפטנטים קיבל את בקשתה. דבר הקיבול פורסם ברבים, וטבע מיהרה להתנגד למתן הפטנט. הליכי ההתנגדות תלויים ועומדים בפני רשם הפטנטים, וטרם הוכרעו.
במקביל להליך ההתנגדות, אושרה התרופה פוסאלאן על ידי משרד הבריאות, וטבע עתרה וקיבלה רשות להפיץ גרסה גנרית של תרופה זו. קצפה של מרק יצא על התנהלות זו, והיא פתחה בתביעה כנגד טבע. כיוון שטרם ניתן לה פטנט, טענה מרק כי השימוש של טבע הינו התעשרות שלא כדין על חשבונה.
במסגרת התביעה עתרה היא לצו מניעה זמני, ובקשה זו נדחתה בבית המשפט המחוזי. מכאן, הגיעה בקשת הערעור וההליך בפני בית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום להחיל את דיני עשיית עושר במקרה זה. נקבע, כי בעל המצאה רשאי לבחור באחד משני מסלולים שונים: מסלול הגנה של פטנטים ומסלול הגנה חלופי של סוד מסחרי. בבוחרו במסלול הפטנטי, מכפיף עצמו בעל ההמצאה ליתרונות הגלומים בשיטה זו, אך גם לחסרונותיה. אחד מהם, הוא העובדה כי בטרם ניתנת זכות קניינית בהמצאה, היא מפורסמת ברבים.
בית המשפט הוסיף כי חוק הפטנטים יוצר איזון עדין בין הזכות הקניינית של בעל ההמצאה, מחד, ובין הזכות החוקתית לחופש העיסוק ולתחרות חופשית והוגנת של המתחרים, מנגד. במסגרת שלל האיזונים, קבע המחוקק כי בעל המצאה אינו זכאי לסעד של צו מניעה ביחס לניצול המצאתו בטרם ניתן לו פטנט. עם זאת, נקבע, הוא יהיה זכאי לפיצויים רטרואקטיביים, אם לבסוף יקבל את הפטנט. כך, מבהיר בית המשפט, נוצרת מערכת של תמריצים שמטילה על הציבור את הצורך להחליט אם ליטול את הסיכון שמא ידרשו לפצות בעתיד, או לאו. בית המשפט מציין:

איזון זה מבוסס על ההנחה לפיה קיבולה של בקשת הפטנט ופרסומה, קודם להכרעה בהתנגדויות והענקת הפטנט, אינם מצדיקים בלימה של התחרות החופשית, אלא מצדיקים יצירת מאזן-אימה: במאזן-אימה זה, המתחרה אמנם אינו נבלם בשעת מעשה, אך הוא נדרש לקחת על עצמו סיכון כבד כי התנהגותו המתחרה, וניצול פרטי האמצאה של האחר על ידו, עלולים לעלות לו בממון רב אם וכאשר יוענק לבעל האמצאה פטנט בסופו של יום. מנגד, נתונה למתחרה בתקופת הביניים האפשרות להעריך, בנסיבות ענין קונקרטי, כי סיכויי הענקת הפטנט נמוכים, וכי פעילותו התחרותית לא תוליד בסופו של יום אחריות לפיצוי בגין הפרה. לבעל האמצאה ניתנת, מצידו, הגנה קניינית מלאה עם הענקת הפטנט, שטמונה בה גם זכות פיצוי על הפרה רטרואקטיבית של הפטנט, המתייחסת לתקופת הביניים, אך זאת רק במבט לאחור.

סעיף 179 לחוק הפטנטים קובע מפורשות:

אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט להעניק סעד על הפרה שנעשתה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 26 (ההדגשה הוספה)

דהיינו, חוק הפטנטים אינו מאפשר להגיש את תביעת ההפרה אלא לאחר מתן הפטנט. אך הסעד המדובר שיינתן בסופו של יום, יכול שיכלול גם סעד בגין תקופה שלאחר יום פרסום הקיבול ובטרם מתן הפטנט. בית המשפט קבע כי הזדקקות לצווי מניעה מכוח דיני עשיית עושר תשנה מהאיזון שנקבע מפורשות על ידי המחוקק. בלשון בית המשפט:

הסדר איזון זה הוא הסדר כוללני שטמונים בו איזונים פנימיים מורכבים ועדינים. כל שינוי באיזונים אלה, לכאן או לכאן, משנה את שיווי המשקל הזהיר שחוק הפטנטים קבע לצורך ענין זה. הכרה בזכותו של בעל האמצאה לשאוב סעדים מענף משפטי חיצוני, ולהטמיעם בהליך בקשה לפטנט לצורך בלימת התחרות בתקופת הביניים, עלולה לערער את האיזונים הפנימיים שיצר חוק הפטנטים. הענקת צווי מניעה מכח דיני עשיית עושר, שנועדו לאסור על מתחרה לייצר ולשווק תרופות מתחרות בתקופת הביניים, משמעה הענקה, למעשה, של זכויות מעין-קנייניות לבעל האמצאה קודם לרכישת הזכויות הקנייניות באמצאה באמצעות הפטנט. פרשנות המאפשרת אימוץ סעדים מכח דיני עשיית עושר משנה, אפוא, באופן בסיסי את האיזונים הקיימים בדיני הפטנטים, והמסקנה המתבקשת מכך היא כי דינים אלה שוללים במשתמע התערבות מקורות דין חיצוניים בסוגיה הנוגעת לענייננו.

נוכח האמור, דחה בית המשפט את הערעור ופסק לטובת טבע הוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח.

הערות
פסק הדין עוסק בזכויות זמניות המוענקות למבקשי פטנט לאחר הפרסום ובטרם מתן הפטנט. זכויות אלה מכונות provisional patent rights (ולא להתבלבל עם בקשות פטנט זמניות – provisional patent applications), ואין מדובר בזכויות אחידות על פני הגלובוס. ישנן מדינות המכירות בזכויות הזמניות וישנן כאלה שלאו. למיטב ידיעתי, אין מדינה בה הזכויות הזמניות הללו כוללות זכות לסעד בדמותו של צו מניעה.

פסק הדין התמקד במצב המשפטי הנכון להיום. במצב זה, פרסום הפטנט נעשה רק לאחר הקיבול. ברם, לאור התחייבותה של מדינת ישראל, על פי הצעת חוק חדשה כל בקשת פטנט תתפרסם לאחר תקופה של 18 חודשים (בדומה למצב בארצות הברית ובבקשות ה-PCT). כלומר, לו תתקבל הצעה זו, הרי שהמשמעות של הפסיקה תהיה רחבה בהרבה – לא ידובר רק בתקופת ההתנגדות וכל עוד הליך ההתנגדות לא הוכרע, כי אם בתקופה שבטרם קיבול הבקשה לפטנט, ופעמים רבות בתקופה שבטרם בחינה מהותית שלה.
לא למותר לציין, כי באותה הצעת חוק, הוצע גם לבטל את הלכת א.ש.י.ר שבמסגרתה ניתן סעד מכוח דיני עשיית העושר אף במקום בו לא נרשמה זכות קניין רוחני כדין.

בישראל ישנה זכות לסעד של צו מניעה כנגד הפרת פטנט, מכוח התפיסה הקניינית את הפטנטים. זאת, בניגוד למצב בארצות הברית שם אף לאחר מתן פטנט, כלל אין הבטחה כי יינתן צו מניעה כנגד מפרים. במובן זה, פסק הדין משמר את המשמעות הקניינית של הפטנט – בטרם זכות קניינית החלה כלפי כולא עלמא, אין מקום לסעד המונע מאחרים לנצל את ההמצאה. רק לאחר מתן הגושפנקא הקניינית, נמצאת לנו ההצדקה להגביל את חופש הפעולה של הציבור.

(רע"א 6025/05 Merck & Co. Inc. נ' טבע תעשיות פרמצטיות בע"מ (מיום 19.5.2011))

0

כמה שווים הפטנטים של מודו?

חברת מודו של דב מורן נכנסה להליכי כינוס. במסגרת הליכים אלו, נכסי החברה נאספים וכונס הנכסים מנסה למקסם את שווים בכדי לשלם לנושיה. במקרה של מודו, כמרבית חברות הטכנולוגיה שעוסקות במחקר ובפיתוח, עיקר נכסיה הם נכסיה הקניין רוחניים – ובפרט הפטנטים ובקשות הפטנט שהגישה בגין ההמצאות שבבעלותה (בין אם מדובר בהמצאות שרות או לאו).
לפי הפרסומים, ההצעות לרכישת פורטפוליו הפטנטים של מודו זורמות, וכרגע ההצעה הגבוהה ביותר עומדת על שבעה מיליון ש"ח.
מבדיקה שערכתי עולה כי מדובר בפורטפוליו הכולל כ-25 משפחות פטנטים שונות. כלומר, מדובר בשווי ממוצע של 280,000 ש"ח לכל משפחת פטנטים. עם זאת, ראוי להזכיר שיתכן כי ישנן בקשות פטנט נוספות שהוגשו בשנה וחצי האחרונה וטרם פורסמו.

שווה 280,000 ש"ח – שרטוט מתוך בקשת פטנט אמריקאית מס' 12/476,261

כמו כן, בבעלות מודו גם מספר מדגמים אשר לא ברור אם הם בגדר הנכסים שמוצעים למכירה כרגע.

עדכון מיום 26.04.11: ההצעה הזו הגיעה מגוגל (מקור: TheMarker). ובדיעבד, מתברר, כי הקישור שעשיתי אני בין ההצעה של גוגל לרכישת הפטנטים של נורטל לבין ההצעה כאן, היה יותר ממוצדק.

עדכון מיום 19.05.11: גוגל תרכוש את הפטנטים של מודו תמורת 17 מיליון שקל (מקור: כלכליסט).

4

תיקון לחוק הפטנטים: פרסום יומן הפטנטים באינטרנט

במזל טוב, התפרסם התיקון לחוק הפטנטים שמכשיר בדיעבד את פרסום יומני הפטנטים באינטרנט. כזכור, במהלך הדיון על הצעת החוק הזו, התפוצצה פרשת הגבייה שלא כדין של אגרת הפרסום, פרשה שבעקבותיה הוגשה גם תביעה ייצוגית נגד רשם הפטנטים.

מדובר בתיקון רטרואקטיבי שמוחל בדיעבד משנת 2007, וזאת, ככל הנראה, מתוך מטרה להכשיר גם את הפרסומים של יומן הפטנטים שנעשו בעבר ולתת להם תוקף חוקי.
ניתן לראות את התיקון לחוק כאן.
(חוק הפטנטים (תיקון מס' 8), התשע"א-2011)
0

אגרת הפרסום: רשות הפטנטים תשיב את הכסף

סוף לפרשת אגרות הפרסום?

במסגרת ישיבתה של ועדת חוקה, חוק ומשפט אשר דנה בתיקון לחוק הפטנטים, הודיע מנכ"ל משרד המשפטים כי המשרד ישיב את אגרות הפרסום שנגבו שלא כדין: ”אני מצהיר באופן ברור וחד משמעית, משרד המשפטים לא גובה כסף שלא כדין. מה שנגבה שלא כדין צריך לחזור לאזרח".
כזכור, במהלך הישיבה הקודמת של הועדה, התברר כי רשות הפטנטים החלה לפרסם את יומני הפטנטים בצורה דיגיטלית, אף שעל פי הפרשנות המקובלת של החוק היה עליה להדפיס אותם. חברי הועדה הקשו על רשם הפטנטים, ד"ר מאיר נועם, והתייחסו לאגרות פרסום שנגבו ממבקשי פטנט בישראל. לשיטת חברי הועדה, אף שהאגרות שולמו, השירות שבגינו הן נגבו לא סופק מעולם. בעקבות אותה ישיבה, הוגשה גם תביעה ייצוגית נגד רשם הפטנטים.
עתה, הודיע מנכ"ל משרד המשפטים, הגוף לו רשות הפטנטים כפופה מנהלתית, כי בכוונת המשרד להשיב את הכסף שנגבה שלא כדין. המדובר בסכום לא מבוטל של 2.5 מיליון ש"ח.
אף שבשלב זה טרם פורסם פרוטוקול הישיבה, פרסום אחד הטריד אותי. על פי אתר הועדה, דווקא מי שמייצג את מבקשי הפטנט בפני הועדה ביקש להימנע מהשבה אוטומטית, ולהסתפק בהשבת הכספים רק למי שידרוש זאת מפורשות:

"עלויות ההשבה והחיפוש אחר הלקוחות יהיו גבוהות מהאגרה ששולמה. בנוסף, תהיה בעיה של הפרשי שער מט”ח בעת השבת הכספים ללקוחות מחו”ל".

נדמה לי שמובן לכל שאמירה מעין זו אינה משרתת את מבקשי הפטנט, אלא את המשרדים המקומיים שאינם מעוניינים ל"חפש" את לקוחותיהם בצורה אקטיבית ולספוג הוצאות אלו.
0

בחינה על אתר – לכל בקשה ישראלית שצפויה לשמש לצורכי דין קדימה

רשות הפטנטים הודיעה כי החל מתחילת השנה הבאה היא תקבל בקשות לבחינה על אתר שינומקו בכך שבכוונת המבקש להסתמך על בקשת פטנט ישראלית לצורך דין קדימה בטריטוריות אחרות.
משמעות ההודעה היא שמי שיגיש את בקשתו הראשונה בישראל יוכל לקבל דו"ח בחינה מקיף תוך זמן קצר, ולאורו של דו"ח זה יוכל להחליט אם ברצונו להמשיך ולהגיש בקשות גם בטריטוריות אחרות.
בזכות החלטה זו, הגשת בקשה ראשונה בישראל עשויה לתת יתרון משמעותי למבקש פטנט, בכך שתאפשר לו לשקול צעדיו בצורה טובה יותר בטרם ימשיך בתהליך גם בטריטוריות אחרות ויוציא כספים רבים. עוד ראוי לציין כי דו"ח הבחינה יונפק לפני פרסום של בקשת הפטנט ולכן ניתן יהיה לזנוח את הבקשה ולהגיש בקשה מתוקנת ומשופרת, וזאת לאור ממצאי דו"ח הבחינה

הודעת הרשות, כלשונה, מובאת בזאת:

הנדון: בחינה על-אתר עבור בקשות שהוגשו לראשונה בישראל ומהוות דין קדימה לבקשות המוגשות בחו"ל

1. בהתאם לתקנה 35(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח – 1968 (להלן: "התקנות") מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך, רשאי להגיש בקשה לבחינת בקשתו לפטנט על אתר.

2. כדי לשפר את השירות הניתן למבקשים תאשר רשות הפטנטים בחינה על-אתר גם לבקשות ישראליות המהוות דין קדימה להגשה בחו"ל (לפי אמנת פאריס ולפי אמנת ה-PCT), כמפורט בהודעה זו.

3. הבקשה לבחינה על-אתר תוגש בצירוף תצהיר מטעם המבקש, המציין כי בכוונתו לתבוע דין קדימה מהבקשה הישראלית בבקשה מאוחרת לפטנט וכי הבקשה הישראלית הינה הבקשה הראשונה, שהוגשה בגין אותה אמצאה. לבקשה תצורף האגרה המתאימה לפי תקנה 35 לתקנות.

4. הרשות תמציא דו"ח בחינה ראשון מקיף תוך שלושה חודשים מתאריך אישור הבקשה לבחינה על אתר, וזאת על מנת לאפשר למבקשים לקבל תמונה ברורה יותר לגבי סיכוייהם לקבל פטנט לפני הגשת הבקשה בחו"ל.

5. הדו"ח ייערך בשפה העברית ולבקשת המבקש גם בשפה האנגלית במתכונת של דו"ח חיפוש ובחינה בינלאומי. לתשומת לבכם, על פי תקנה 4.12 לתקנות אמנת ה-PCT, יוכל המבקש לבקש מרשות החיפוש הבינלאומית לקחת בחשבון את תוצאות החיפוש הקודם שנערך על בקשתו בישראל (ראו חוזר רשם מ.נ. 68 "שימוש בתוצאות חיפוש קודם עבור בקשות בינלאומיות".

6. השירות דנן יחל ביום 1.1.2011. השירות הינו ניסיוני ואנו סמוכים ובטוחים שיסייע למבקשים רבים.

2

לשכת עורכי הדין: תמיכה בלתי מסויגת ברשם הפטנטים

ועדת קנין רוחני של לשכת עורכי הדין פנתה לשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, וליו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חה"כ דוד רותם, בעקבות פרסומים המכפישים את רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ד"ר מאיר נועם.

ועדת קנין רוחני ביקשה להביע את תמיכתה ברשם הפטנטים. בין היתר, מסרה כי:

"הועדה מבקשת להביע עמדה נחרצת על פיה אין כל מקום להשתלחות אישית בד"ר נועם אשר מהווה בפועלו, באישיותו וביושרתו דוגמא וסמל למשרת ציבור אמיתי".

הועדה הוסיפה כי:
"בקרב כל חבריה, עורכי דין העוסקים בעבודה יום יומית מול רשות הפטנטים, קיימת הערכה רבה למהפכה ולשינויים שחולל ד"ר נועם במהלך כהונתו אשר הובילו, בין השאר, לקיצור משמעותי בפרקי הזמן של בחינת פטנטים וזכויות קניין רוחני אחרות".
ראו גם גילוי דעתי בפוסט המתייחס לתביעה הייצוגית שהוגשה בעניין זה. אף אם הרשם פעל בחוסר סמכות, אין ספק לעוסקים בתחום זה כי הדבר נעשה עקב כורח המציאות, ולא מתוך שרירות לב. כיוון שכך, גם אם שגה הרשם בפועלו, בוודאי שאין מקום לתקיפתו האישית ואף לא לטונים הגבוהים שנשמעו מתוך כותרות דברי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט.
0

פרסום יומני הפטנטים – שוב (גם) בדפוס

היום התפרסמו יומני הפטנטים והמדגמים מספר 02/2010, 03/2010 ו-04/2010. (היומנים שהיום אמורים להתפרסם בחודשים פברואר, מרץ ואפריל)

כנראה שבעקבות התביעה הייצוגית שהוגשה לעניין אגרות הפרסום, הרשם הוסיף והודיע כי:

עותק קשיח של היומנים, אשר הודפס ע"י המדפיס הממשלתי, נמצא בספריית הרשות.

לאור פעולתו זו של הרשם, יכול להיות שאין עוד מקום לדון בקשה לתביעה הייצוגית, נוכח הוראות סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות. יודגש, ככל שבית המשפט יקבע כי הרשות תיקנה את מעשיה, הוא יכול לפטור אותה מחובת השבה של סכומים שנגבו שלא כדין בעבר. החוק מאפשר לפסוק גמול הוגן לטובת התובע הייצוגי ובאי כוחו אם התיקון נגרם כתוצאה מפעולותיהם. במקרה דנן, נדמה כי השינוי נגרם עקב ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט, ומשום כך ייתכן שעל אף שהרשות תיקנה מעשיה, בית המשפט ימאן לפסוק סכומי כסף כלשהם לתובעים הייצוגיים ולבאי כוחם.

0

ועדת חוקה, חוק ומשפט – פורסם פרוטוקול הדיון בפרסומים שלא ברשומות

היום התפרסם הפרוטוקול של ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 19.10.10, במסגרת נידונה הצעת חוק הפטנטים (ביטול חובת פרסום ברשומות).

בעקבות אותה ישיבה, כזכור, הוגשה תביעה ייצוגית להשבת אגרות פרסום שנגבו על אף שלא בוצע פרסום על גבי חוברות אלא הרשם הסתפק בפרסום באתר הרשות בלבד.
שמחתי לראות שבדיון נכחו עו"ד טל בנד ועו"פ מיכל חכמי שייצגו נאמנה את עמדת צרכני רשות הפטנטים, לפיה פעולתו של הרשם טובה לציבור ומשרתת אותו נאמנה.
0

אגרת הפרסום: תביעה ייצוגית נגד רשות הפטנטים

ביום 19.10.10 דנה ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת בהצעת החוק ביטול חובת פרסום ברשומות לגבי יומן הפטנטים. אגב הדיון ההוא, התברר לחברי הוועדה כי רשם הפטנטים פסק מפרסום עותק מודפס של יומן הפטנטים וכי הוא מסתפק מזה זמן רב בפרסום אלקטרוני של היומן. התגלית עוררה תגובה נרעשת (לפחות לפי הפרסומים) כיוון שהרשם מוסמך לגבות, והוא אכן גובה אגרת פרסום.
היום התברר כי יש מי שמיהר בעקבות הפרסומים והגיש תביעה ייצוגית נגד רשות הפטנטים בגין גביה שלא כדין וככל הנראה גם בגין נזקים שעשויים להיגרם למי שבקשתם התפרסמה שלא בדרך הקבועה בחוק. התביעה הוגשה על ידי הממציאים יאיר ניסן ויאן לישינסקי מחיפה באמצעות עוה"ד רונן קינן וערן גורן.
אף שסוגיה זו התפרסמה במסגרת תיקוני החקיקה, היא היתה ידועה לכל מי שמצוי בתחום הפטנטים בארץ. בחוזר רשם מ.נ. 67 הודיע הרשם על כוונתו להפסיק את הפרסום בגרסה הכתובה של הרשומות. עם זאת, הרשות המשיכה ודרשה תשלום אגרת הפרסום, הנגבית מכוחו של סעיף 16 לחוק הפטנטים.
יודגש, מדובר באגרה זעומה, בסך 170 ש"ח בלבד, ביחס לנהוג בעולם. כמו כן, נהוג להתייחס לאגרה זו ביחד עם מכלול האגרות כמכסה את עלויות רשות הפטנטים בהליך הבחינה.
עם זאת, לפחות על פניו, מדובר בתביעה ייצוגית מעניינת. אני לא בטוח שהרשות אכן לא פרסמה כדין, ויכול בהחלט שהמטרה שלשמה האגרה שולמה מומשה בפרסום של הרשם. כך או כך, אני חושב שלא יכול להיות ספק שהרשם פעל מתוך כוונה טובה ורצון כן לשפר את ההליך. אף אם התביעה תצלח, אין מדובר במקרה "רגיל" של גביה שלא כדין ביודעין של רשות ציבורית, ויהיה זה חבל אם כהונתו של הרשם הנוכחי תסתיים בקול צורם עם קבלת התביעה.
ותודה לעו"ד נעמה גונן על ההפניה.
0

פסיקה: ניהול שגוי של הליכי בחינה עשוי לשלול את כשירות ההמצאה לפטנט

לעיתים פעולותיו של ממציא ושל עורך הפטנטים שלו עשויות לשלול את כשירות המצאתו לפטנט. כך היה בעניינם המצאתם של ד"ר עודד כפרי וחברת וואירקום קומיוניקיישנס בע"מ.

בקשת פטנט הוגשה בישראל בגין ההמצאה ביום 16.04.00. במקביל להליך הבחינה בישראל, הוגשה גם בקשת פטנט בינלאומית (PCT), אשר פורסמה ביום 25.01.01. לכאורה, כיוון שהבקשה הוגשה בישראל לפני פרסום בקשת ה-PCT, לא היה בבקשה זו כדי לפגוע בכשירות ההמצאה לפטנט, אך תיקון שנעשה בפירוט בקשת הפטנט הישראלית הפך את התמונה. ביום 21.07.05 תיקנו המבקשים את בקשתם הישראלית וזאת בהתאם לשינויים שבוצעו בבקשות מקבילות לה, ובין היתר בבקשת ה-PCT. המתנגדת בעניין זה, קומברס, הצביעה על תיקון זה כתיקון מהותי. רשם הפטנטים קיבל את הטענה, ומשמעותה – לפי הוראות סעיף 23 לחוק הפטנטים – שינוי התאריך הקובע לעניין חדשנות והתקדמות המצאתית. מכאן שמאחר ובקשת ה-PCT המתארת את ההמצאה כפי שנתבעה בסופו של יום פורסמה לפני התאריך הקובע, הרי שמדובר בפרסום ידע קודם השולל את חדשנות ההמצאה.
רשם הפטנטים העיר על הדרך הנכונה בה היה על המבקשים לפעול:
"כדי למנוע מצב בו הפרסום הבינלאומי שולל את החידוש של הבקשה המתוקנת, היה על המבקש לתקן את הפירוט של הבקשה הישראלית מייד עם הגשת בקשת ה-PCT הכוללת את היישומים החדשים. אמנם היה בתיקון כזה לשנות את תאריך הבקשה הישראלית של התוספות המהותיות, אך לא היה בפרסום של הבקשה הבינלאומית כדי לשלול את החידוש".
עם זאת, ומעבר לנדרש, רשם הפטנטים הוסיף וקבע כי נוכח מוצר של המתנגדת – מערכת הטריילוג – אשר הופץ ביחד עם חוברת הוראות בטרם הוגשה הבקשה הישראלית, הרי שההמצאה שתבעה הבקשה הישראלית נעדרה חידוש אף במועד זה. לעניין זה, הביאה המתנגדת שני עדים שהצהירו לעניין העובדות הרלוונטיות, ואילו המבקשים – אשר לא היו מיוצגים בהליך זה באותו שלב – לא הביאו כל עדות מטעמם, ואף לא חקרו את עדי המתנגדת על גרסתם. במצב דברים זה, נוכח קיומה של גרסה עובדתית אחת בלבד, אשר על פניה תאמה את העובדות הכתובות, התקבלה זו כלשונה. משכך, קיבל רשם הפטנטים את עמדתה של המתנגדת באשר לטענה כי מערכת הטריילוג שוללת את חדשנות ההמצאה שנתבעה.
רשם הפטנטים קיבל את ההתנגדות ודחה את הבקשה לפטנט. בנוסף, נפסקו לטובת המתנגדת הוצאות בסך 25,000 ש"ח.
גילוי נאות: החתום מטה ייצג את המתנגדת בהליך זה (ביחד עם עו"ד אגמון ועו"ד ראב"ד ממשרד סורוקר-אגמון). האמור בפוסט זה מתבסס כולו על החלטת כבוד רשם הפטנטים כפי שפורסמה.
0

פרסום בקשות פטנט בישראל

הצעת חוק חדשה אותה יוזמת רשות הפטנטים מקווה להסדיר את פרוצדורת פרסום בקשות הפטנט בישראל ולהתאימה לזו הנהוגה בעולם. כמו כן, הצעת החוק מבקשת מבקשת לקבוע ייחוד עילה לתביעות בענייני המצאות, כך שדיני עשיית עושר ולא במשפט לא יחולו במקום שבו הוראות חוק הפטנטים חלות.

הצעת חוק הפטנטים (תיקון – פרסום בקשות פטנט), התש"ע-2010 מבקשת לחולל מהפך בפרוצדורה הנהוגה עם בקשות פטנט בישראל. כיום, כאשר מוגשת בקשת פטנט רשות הפטנטים הישראלית, אין מתפרסם תוכנה עד אשר היא מתקבלת. למעשה עד קיבולה, יתפרסמו פרטים מעטים לגביה כגון זהות המבקש, תאריכיה וכן כותרתה, אך פרטים אלו אינם מגלים לציבור את תוכנה.
לאחר הקיבול, הבקשה מתפרסמת ומועמדת לעיון הציבור לשם הגשת התנגדויות.
עם זאת, המצב מחוץ למדינת ישראל הוא שונה. כך למשל, בקשה בינלאומית (PCT) מתפרסמת כלשונה לאחר 18 חודש מתאריך הבכורה שלה. הדבר נכון גם לגבי בקשות פטנט אמריקאיות.
השוני בין הדינים השונים מעמיד את המבקש הישראלי בחיסרון: בעוד שבישראל בקשתו אינה מתפרסמת, ומשום כך הוא לא יהיה זכאי לפיצויים על שימוש בהמצאתו עד אשר תקובל הבקשה, מחוץ לישראל תוכן הבקשה מתפרסמת. מתחרה פוטנציאלי עשוי לגלות את תוכן הבקשה הישראלית על ידי עיון בבקשות מקבילות לה מחוץ לישראל, ולהשתמש בהמצאה בתחומי המדינה ללא חשש.
הצעת החוק מציעה לפתור חריגה זו, ולאחד את צורת הפרסום של בקשות ישראליות לזו הנהוגה במסגרת ה- Patent Cooperation Treaty.
בשולי הצעת החוק, מוצע שינוי נוסף ומהותי עוד יותר – ייחוד עילת התביעה לענייני המצאות לתביעה לפי חוק הפטנטים. פסק הדין בעניין א.ש.י.ר ( רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289) יצר אי-ודאות באשר לקיומן של עילות תביעה בגין שימוש בהמצאות שאינן מכוחו של חוק הפטנטים. כך למשל, על פי פסק הדין, בהעדר הוראה מפורשת בחוק הפטנטים, ייתכן ודיני עשיית עושר ולא במשפט חלים על המצאות. הבעייתיות הכרוכה בכפילות דינים כזו נובעת מכך שחוק הפטנטים מבקש ליצור איזון בין אינטרסים שונים, איזון אשר מקומו נעדר מדיני עשיית עושר ולא במשפט. בין היתר, ייתכן ודיני עשיית עושר ולא במשפט יאפשרו תביעה בגין שימוש בהמצאה אף אם לא מדובר בהמצאה כשירת פטנט, אף אם מדובר בהמצאה שניתן בגינה פטנט בעבר אך תוקפו פג או אף אם מדובר בהמצאה כשירת פטנט שאינה נושא לפטנט ישראלי.
לשם יצירת ודאות בסוגיה זו, וסתימת "החור" עליו הצביע בית המשפט העליון בעניין א.ש.י.ר, הצעת החוק קובעת ייחוד עילת התביעה כך שהחוק היחיד שישלוט בסוגיות ממן אלו יהיה חוק הפטנטים.
הצעת החוק לא שכחה להתייחס לחוק עוולות מסחריות המסדיר סוג אחר של קניין רוחני – סודות מסחריים – אשר מהווה חלופה לפטנט. כך שאם הצעת החוק תתקבל, ממציא יוכל עדיין לבחור בין מסלול "סודי" ולזכות בהגנה של סוד מסחרי ובין מסלול "פומבי" בו הוא חושף את המצאתו מחד אך מקבל זכות פטנט מאידך.