צו מניעה זמני ארכיון

0

סעד זמני: רדיו ירושלים ישלם פיצויים זמניים עוד בטרם הכרעה בתביעה

בהליכים הנוגעים להפרות של זכויות קנייניות ובעיקר קניין רוחניות, פעמים רבות מתבקש סעד זמני עד להכרעה בתביעה. הסעד הזמני נועד במקרים אלה פגיעה נוספת בזכויות התובעים משך תקופת התביעה.

בהליך שפתחה הפדרציה הישראלית לתקליטים, המייצגת ומאגדת מספר חברות תקליטים ומפיקים, לגבי זכותם של אלו למנוע שידור של תקליטים אותם הפיקו, כנגד מפעילי תחנת הרדיו האזורית רדיו ירושלים 101FM נטען כי האחרונים אינם משלמים כל תמלוגים לבעלי זכויות היוצרים בתקליטים בגין שידור יצירותיהם. אף שמפעילי הרדיו הודו בשימוש שהם עושים בזכויות אותן מסדירה הפדרציה מזה כשלוש שנים, הם טענו כי התמלוגים שנדרשים מהם גבוהים מדי ואינם עולים בקנה אחד עם תנאי ההיתר שניתן לפדרציה על ידי הממונה להגבלים עסקיים.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: לא די בדימיון ויזואלי בין סימנים בכדי להצדיק מתן צו מניעה זמני

סימן המסחר של יתיר

הלוגו של לביא

חברת יקב יתיר העוסקת בשיווק יינות הינה הבעלים הרשום של סימן מסחר מספר 197786 בגין דמות ראשו של אריה. לאחר שהסתבר לחברה כי יקב לביא החל לשווק בקבוקי ליקר ועליהם סימן של ראש אריה, הגישה הראשונה תביעה בגין הפרת סימן מסחר, גניבת עין וגזל מוניטין וכן עתרה למתן צו מניעה זמני עד סיום ההליך. בית המשפט דחה את הבקשה וחייב אותה בהוצאות.

השיקולים במתן צו מניעה זמני

בית המשפט הזכיר כי במעמד בקשה לסעד זמני יש לבחון את קיומה של זכות לכאורית של המבקש בתביעתו ואת מידת נחיצותו של הצו לשם שמירת המצב הקיים. כן יש לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים ולבחון מהו הנזק שייגרם לכל אחד מן הצדדים. עוד יש לבחון האם נזקו של המבקש-תובע ניתן לריפוי על ידי פיצוי ממוני או שמא בפיצוי מעין זה לא יהיה די. לבסוף, יש אף לשקול שיקולים מדיני היושר, דוגמת שיהוי וניקיון כפיים.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: היקף ההגנה הזמנית בטרם מתן פטנט – פיצויים רטרואקטיביים בלבד, ולא צווי מניעה

מהו היקף הזכויות הנתונות למי שהגיש בקשה לפטנט אך טרם ניתן לו הפטנט? זו השאלה שהוצבה לבית המשפט העליון בעניין שבין מרק לבין טבע.
העניין, בתמצית, הוא זה: מרק פתחה בהליכי רישום פטנט לתרופה למחלת ההאוסטאופורוזיס, "פוסאלאן 70 מ"ג", ורשם הפטנטים קיבל את בקשתה. דבר הקיבול פורסם ברבים, וטבע מיהרה להתנגד למתן הפטנט. הליכי ההתנגדות תלויים ועומדים בפני רשם הפטנטים, וטרם הוכרעו.
במקביל להליך ההתנגדות, אושרה התרופה פוסאלאן על ידי משרד הבריאות, וטבע עתרה וקיבלה רשות להפיץ גרסה גנרית של תרופה זו. קצפה של מרק יצא על התנהלות זו, והיא פתחה בתביעה כנגד טבע. כיוון שטרם ניתן לה פטנט, טענה מרק כי השימוש של טבע הינו התעשרות שלא כדין על חשבונה.
במסגרת התביעה עתרה היא לצו מניעה זמני, ובקשה זו נדחתה בבית המשפט המחוזי. מכאן, הגיעה בקשת הערעור וההליך בפני בית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום להחיל את דיני עשיית עושר במקרה זה. נקבע, כי בעל המצאה רשאי לבחור באחד משני מסלולים שונים: מסלול הגנה של פטנטים ומסלול הגנה חלופי של סוד מסחרי. בבוחרו במסלול הפטנטי, מכפיף עצמו בעל ההמצאה ליתרונות הגלומים בשיטה זו, אך גם לחסרונותיה. אחד מהם, הוא העובדה כי בטרם ניתנת זכות קניינית בהמצאה, היא מפורסמת ברבים.
בית המשפט הוסיף כי חוק הפטנטים יוצר איזון עדין בין הזכות הקניינית של בעל ההמצאה, מחד, ובין הזכות החוקתית לחופש העיסוק ולתחרות חופשית והוגנת של המתחרים, מנגד. במסגרת שלל האיזונים, קבע המחוקק כי בעל המצאה אינו זכאי לסעד של צו מניעה ביחס לניצול המצאתו בטרם ניתן לו פטנט. עם זאת, נקבע, הוא יהיה זכאי לפיצויים רטרואקטיביים, אם לבסוף יקבל את הפטנט. כך, מבהיר בית המשפט, נוצרת מערכת של תמריצים שמטילה על הציבור את הצורך להחליט אם ליטול את הסיכון שמא ידרשו לפצות בעתיד, או לאו. בית המשפט מציין:

איזון זה מבוסס על ההנחה לפיה קיבולה של בקשת הפטנט ופרסומה, קודם להכרעה בהתנגדויות והענקת הפטנט, אינם מצדיקים בלימה של התחרות החופשית, אלא מצדיקים יצירת מאזן-אימה: במאזן-אימה זה, המתחרה אמנם אינו נבלם בשעת מעשה, אך הוא נדרש לקחת על עצמו סיכון כבד כי התנהגותו המתחרה, וניצול פרטי האמצאה של האחר על ידו, עלולים לעלות לו בממון רב אם וכאשר יוענק לבעל האמצאה פטנט בסופו של יום. מנגד, נתונה למתחרה בתקופת הביניים האפשרות להעריך, בנסיבות ענין קונקרטי, כי סיכויי הענקת הפטנט נמוכים, וכי פעילותו התחרותית לא תוליד בסופו של יום אחריות לפיצוי בגין הפרה. לבעל האמצאה ניתנת, מצידו, הגנה קניינית מלאה עם הענקת הפטנט, שטמונה בה גם זכות פיצוי על הפרה רטרואקטיבית של הפטנט, המתייחסת לתקופת הביניים, אך זאת רק במבט לאחור.

סעיף 179 לחוק הפטנטים קובע מפורשות:

אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט להעניק סעד על הפרה שנעשתה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 26 (ההדגשה הוספה)

דהיינו, חוק הפטנטים אינו מאפשר להגיש את תביעת ההפרה אלא לאחר מתן הפטנט. אך הסעד המדובר שיינתן בסופו של יום, יכול שיכלול גם סעד בגין תקופה שלאחר יום פרסום הקיבול ובטרם מתן הפטנט. בית המשפט קבע כי הזדקקות לצווי מניעה מכוח דיני עשיית עושר תשנה מהאיזון שנקבע מפורשות על ידי המחוקק. בלשון בית המשפט:

הסדר איזון זה הוא הסדר כוללני שטמונים בו איזונים פנימיים מורכבים ועדינים. כל שינוי באיזונים אלה, לכאן או לכאן, משנה את שיווי המשקל הזהיר שחוק הפטנטים קבע לצורך ענין זה. הכרה בזכותו של בעל האמצאה לשאוב סעדים מענף משפטי חיצוני, ולהטמיעם בהליך בקשה לפטנט לצורך בלימת התחרות בתקופת הביניים, עלולה לערער את האיזונים הפנימיים שיצר חוק הפטנטים. הענקת צווי מניעה מכח דיני עשיית עושר, שנועדו לאסור על מתחרה לייצר ולשווק תרופות מתחרות בתקופת הביניים, משמעה הענקה, למעשה, של זכויות מעין-קנייניות לבעל האמצאה קודם לרכישת הזכויות הקנייניות באמצאה באמצעות הפטנט. פרשנות המאפשרת אימוץ סעדים מכח דיני עשיית עושר משנה, אפוא, באופן בסיסי את האיזונים הקיימים בדיני הפטנטים, והמסקנה המתבקשת מכך היא כי דינים אלה שוללים במשתמע התערבות מקורות דין חיצוניים בסוגיה הנוגעת לענייננו.

נוכח האמור, דחה בית המשפט את הערעור ופסק לטובת טבע הוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח.

הערות
פסק הדין עוסק בזכויות זמניות המוענקות למבקשי פטנט לאחר הפרסום ובטרם מתן הפטנט. זכויות אלה מכונות provisional patent rights (ולא להתבלבל עם בקשות פטנט זמניות – provisional patent applications), ואין מדובר בזכויות אחידות על פני הגלובוס. ישנן מדינות המכירות בזכויות הזמניות וישנן כאלה שלאו. למיטב ידיעתי, אין מדינה בה הזכויות הזמניות הללו כוללות זכות לסעד בדמותו של צו מניעה.

פסק הדין התמקד במצב המשפטי הנכון להיום. במצב זה, פרסום הפטנט נעשה רק לאחר הקיבול. ברם, לאור התחייבותה של מדינת ישראל, על פי הצעת חוק חדשה כל בקשת פטנט תתפרסם לאחר תקופה של 18 חודשים (בדומה למצב בארצות הברית ובבקשות ה-PCT). כלומר, לו תתקבל הצעה זו, הרי שהמשמעות של הפסיקה תהיה רחבה בהרבה – לא ידובר רק בתקופת ההתנגדות וכל עוד הליך ההתנגדות לא הוכרע, כי אם בתקופה שבטרם קיבול הבקשה לפטנט, ופעמים רבות בתקופה שבטרם בחינה מהותית שלה.
לא למותר לציין, כי באותה הצעת חוק, הוצע גם לבטל את הלכת א.ש.י.ר שבמסגרתה ניתן סעד מכוח דיני עשיית העושר אף במקום בו לא נרשמה זכות קניין רוחני כדין.

בישראל ישנה זכות לסעד של צו מניעה כנגד הפרת פטנט, מכוח התפיסה הקניינית את הפטנטים. זאת, בניגוד למצב בארצות הברית שם אף לאחר מתן פטנט, כלל אין הבטחה כי יינתן צו מניעה כנגד מפרים. במובן זה, פסק הדין משמר את המשמעות הקניינית של הפטנט – בטרם זכות קניינית החלה כלפי כולא עלמא, אין מקום לסעד המונע מאחרים לנצל את ההמצאה. רק לאחר מתן הגושפנקא הקניינית, נמצאת לנו ההצדקה להגביל את חופש הפעולה של הציבור.

(רע"א 6025/05 Merck & Co. Inc. נ' טבע תעשיות פרמצטיות בע"מ (מיום 19.5.2011))

0

פסיקה: סימן מסחר אינו ערובה לקבלת צו מניעה זמני

קיומו של סימן מסחר אינו מבטיח מתן צו מניעה זמני במהלכו של הליך משפטי, כך פסק בית המשפט העליון בעניין שהובא לפתחו.

המדובר בסכסוך מסחרי על המותג התל-אביבי "סופר באבא", בין בעלת המקרקעין בסניף המקורי לבין החברה שניהלה את המרכול. בעלת המקרקעין, אשר הגישה את התביעה, טענה לבעלות על הסימן "סופר באבא", ועתרה לקבלת צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעים להמשיך ולעשות שימוש בסימן זה.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן סעד זמני כמבוקש ממספר סיבות. הראשית שבהן, היא כי לא הוכח, ולו לכאורה במידה הנדרשת בהליך מקדמי מעין זה, כי לתובעת יש זיקה כלשהי לעסק שהתנהל בין כותלי המקרקעין שלה.
לאחר שהתובעת רשמה את הסימן "סופר באבא" אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, היא שבה לבית המשפט ועתרה לעיון חוזר בהחלטתו. ברם, בית המשפט דחה את הבקשה בשנית.
מכאן, הגיעה הבקשה לרשות לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בקובעו כי אין הצדקה להתערבותו בהחלטת ביניים. מעבר לנדרש, בית המשפט הוסיף ודחה את הבקשה גם לגופה. בית המשפט קבע כי:
"קיומו של סימן מסחר איננו מבטיח, מניה וביה, מתן צו מניעה זמני בידי בעל הסימן, כאשר ליריבו עומדות לכאורה טענות הגנה מספקות מפני מתן הסעד הזמני המבוקש."
בית המשפט הסביר:
"סעיף 64 לפקודת סימני המסחר מלמדנו כי רישום סימן מסחר הוא "ראיה לכאורה לתוקף הרישום" – ראייה לכאורה, כאמור, ולא ראיה ניצחת, כך שוודאי שאין למנוע מבעל דינו של בעל הסימן הרשום להעלות השגות באשר לתוקף הרישום. בהקשר זה אוסיף כי אין גם מניעה שטענות הצדדים באשר לתוקפו של סימן המסחר, או היקף ההגנה עליו – תיבחנה, במקרים המתאימים, כבר בשלב של הדיון בבקשה לסעד זמני."
בעניין זה נקבע כי הנתבעים הציגו טענות שיש בהן ממש בדבר הקושי שבניכוס המוניטין שנצבר בסימן המסחר "סופר באבא" לתובעים דווקא, בהיעדר זיקה בינם לבית העסק המקורי. יתרה מזאת, אף המועד שבו הוגשה הבקשה לעיון מחדש – לאחר יותר משנה מרישום סימן המסחר – מלמדת כי אין גם לשיטתה של התובעת דחיפות בהפסקת השימוש בסימן המסחר. המשך השימוש, ככל שהוא אינו בדין, ממילא יילקח בחשבון כאשר בית המשפט ישום את הנזקים שנגרמו לתובעת.
בית המשפט דחה את הבקשה למתן רשות לערער ופסק הוצאות בסך 10,000 ש"ח.
0

מדוע יש לפעול במהירות ובליווי משפטי כבר בגילוי ראשוני של הפרת זכות היוצרים?

כאשר ישנה הפרה של זכות, על הצד הנפגע לשקול צעדיו בקפידה ולפעול במהירות. לקח זה למד על בשרו מאיר סדן, שהחלטה בעניין בקשתו לצו מניעה נגד HP ניתנה ביום 2.8.2010.

בעניין ת"א (י-ם) 16071-06-10 סדן נ' היולט פאקרד (ישראל) בע"מ (2.8.2010) קבע בית המשפט כי אף שהוכחה הפרה לכאורה של זכותו של סדן, הוא אינו זכאי לסעד זמני בדמות צו מניעה זמני. על פי הנטען בתביעתו של סדן, HP הפרה ומפרה את זכותו בגופן (font) שעיצב בפרסומותיה. במסגרת תביעתו הוא עתר לצו מניעה זמני שיאסור על HP להמשיך ולהשתמש בגופן עד בירור תביעתו.
בית המשפט בחן את הבקשה וקבע כי התובע הוכיח במידה הנדרשת להליך הזמני את הפרת זכותו. עם זאת, בית המשפט סירב להעניק את הסעד הזמני. הנימוק לכך מורכב משני ראשים.
הראשון, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, באשר הנזק שייגרם לה בגין הפסקתו של קמפיין הפרסום שלה הוא גדול בהרבה מזה שייגרם למבקש אם מסע הפרסום יימשך. למסקנה זו מגיע בית המשפט נוכח עלותו של מסע הפרסום, אבל גם לאור דרישתו המקורית של המבקש מהמשיבה – שישולם לו סכום של 400 ש"ח בצירוף מע"מ בגין השימוש שנעשה בגופן. כלומר, בפנייתו הראשונית הודה המבקש, הלכה למעשה, כי אין כל מניעה שהמשיבה תעשה שימוש ביצירתו וכי כסף לבדו יפצה אותו בגין הפגיעה בזכותו הקניינית.
אבל בכך לא די – הראש השני המצדיק אליבא דבית משפט את דחיית הבקשה הוא השיהוי בפעולתו של המבקש:
"ארבע שנים עברו, כאמור, מאז החל מסע הפרסום. גם אם טענת המבקש נכונה, והוא לא ידע על כך עד לסתיו דאשתקד, חלפו עוד חודשים ארוכים מעת שנודע לו על הפגיעה לכאורה ועד שהגיש את תביעתו-זו."
הסעד הזמני נועד לעצור את המשך הפגיעה בבעל הזכות. ברם, אם בעל הזכות ידע על הפגיעה והשתהה בפעולתו יש בכך כדי להראות כי עצירת הפגיעה אינה בראש מעייניו. כיוון שכך, אין הצדקה ליתן צו מניעה בטרם קביעה שיפוטית בדבר זכותו של המבקש.
10

משטר הפטנטים האמריקאי – מעבר מזכות קניינית לזכות מעין-נזיקית

בארצות הברית החל מעבר ממשטר שבו זכות הפטנט זוכה למעמד קנייני לזכות נחותה המקבלת סממנים של זכות נזיקית בלבד.

בית המשפט העליון האמריקאי קבע הלכה בעניין (eBay v. MercExchange LLC 547 US 388 (2006 בדבר המקרים בהם זכאי בעל פטנט אשר הופר לצו המונע מהמפר להמשיך ולהפר את הזכות שלו.

החוק האמריקאי אינו מדבר בצווי מניעה. המקור החוקי לצווים אלו הינו מקור של דיני היושר – Equity – אשר מעניקים זכויות וחובות שלא מכוח החוק החרות. בית המשפט העליון, אשר דן במספר זעום של תיקים כל שנה, בחר לעסוק בשאלה מהם המבחנים שאותם יש להחיל מקום בו מתבקש צו מניעה קבוע כנגד מפר פטנט.
בערכאה הדיונית, בבית המשפט המחוזי, נדחתה בקשתו של בעל הפטנט (MercExchange) לצו מניעה שכן הוא אינו מנצל את ההמצאה הגלומה בפטנט בעצמו. בערכאת הערעור הקביעה נהפכה תוך אמירה שבמקרים של הפרות פטנטים, הכלל הוא שיש להעניק צו מניעה קבוע כנגד מפר לאחר שההפרה הוכחה.
בית המשפט העליון חשב אחרת.
בית המשפט הצהיר כי צו מניעה כנגד מפר פטנט הינו צו מניעה ככל הצווים, וככזה עליו לעמוד בכללים הידועים של דיני היושר והם:
  1. בעל הפטנט יראה כי הוא סבל נזק בלתי הפיך.
  2. התרופות שהחוק מעניק אינם מספיקות לריפוי הנזק.
  3. מאזן הנוחות, בין התועלת לבעל הפטנט לנזק למפר, נוטה לטובת בעל הפטנט.
  4. האינטרס הציבורי אינו שולל מתן הצו.
כלומר, אין מקום לקבוע כלל לפיו טרולי פטנטים אינם זכאים לצווי מניעה מחד גיסא, ואין גם מקום לקבוע כי כל בעל פטנט שהופר זכאי לצו מניעה קבוע, מאידך גיסא.
קביעה זו התקבלה פה אחד בבית המשפט העליון, אך היא הובאה בשלוש דעות שונות. אחת הדעות, זו שנכתבה בידי השופט קנדי, התייחסה מפורשות לטרולי הפטנטים:

In cases now arising trial courts should bear in mind that in many instances the nature of the patent being enforced and the economic function of the patent holder present considerations quite unlike earlier cases. An industry has developed in which firms use patents not as a basis for producing and selling goods but, instead, primarily for obtaining licensing fees […]. For these firms, an injunction, and the potentially serioussanctions arising from its violation, can be employed as abargaining tool to charge exorbitant fees to companies that seek to buy licenses to practice the patent […] . When the patented invention is but a small component of the product the companies seek to produce and the threatof an injunction is employed simply for undue leverage in negotiations, legal damages may well be sufficient tocompensate for the infringement and an injunction maynot serve the public interest. In addition injunctive reliefmay have different consequences for the burgeoning num-ber of patents over business methods, which were not ofmuch economic and legal significance in earlier times. The potential vagueness and suspect validity of some of these patents may affect the calculus under the four-factor test

הפסיקה האמריקאית אכן מתבססת על הדין שם. עם זאת, השינוי דה-פאקטו בפסיקה זו הביא לשינוי מהותי בדיני הפטנטים. ממצב שבו פטנט זכה למעמד קנייני טהור, מעמדו נשחק ואין עוד מדובר בזכות בעלת מעמד גבוה כבעבר. זכות קניינית חלה כלפי כולא עלמא, ועל הכל לכבד אותה. בעל מקרקעין שגבולו הושג, אינו צריך להסביר מה הנזק שנגרם לו ולהראות שכסף לבדו לא יפצה אותו בכדי לדרוש שמשיג הגבול יצווה לעזוב את נכסו. והנה – בעל הפטנט אינו זוכה לעדנה שכזו. עליו הנטל להראות לבית המשפט כי יש מקום למנוע מהמפר להמשיך את הפרתו.

מבחינה מהותית, מפר אשר מנצל את ההמצאה בבסיס הפטנט, יכול להיות מחויב בפיצוי בגין נזקים שגרם לבעל הפטנט – נזקים כגון הפסד הכנסות בשל המכירות או הפסד תגמולים – אבל, וזה העיקר, יכול להמשיך את הפרתו. בגין הפרות עתידיות, יכול שאותו מפר יצטרך להמשיך ולשלם פיצויים, אך בית המשפט לא ימנע מבעדו להמשיך ולהפר. כך שהלכה למעשה, הדבר שקול למתן רישיון כפייה למפר בגין תגמולים שאת גובהם קובע בית המשפט.
בפועל, הפסיקה בעניין eBay יצרה מצב שבו בעל פטנט אינו זוכה בצורה אוטומטית לצו מניעה בארצות הברית, שכן אין עוד הנחה כי הוא סובל נזק בלתי הפיך רק מעצם ההפרה. עליו להראות שנגרם לו נזק שכזה בפועל. הפסד הכנסה בלבד אינו מהווה נזק שכזה. משכך, על דרך הכלל, טרולי הפטנטים וגם מי שאינם פועלים עוד בתחום בו מצוי הפטנט, זכאים לפיצויים בכסף בלבד ולא לצו מניעה.
עם זאת, ההלכה אינה מרתיעה טרולי פטנטים מלפעול. הפיצויים הנפסקים בגין הפרה עשויים להגיע לסכומים של מיליוני דולרים רבים. עם זאת, השוט שהיה בעבר בידי בעלי הפטנטים האמריקאיים, שוט שמצוי בידו של כל בעל קניין, למנוע מאחרים לפעול כל עוד הם מפרים את זכותו – לא עומדת להם כבעבר.
המצב בישראל, אם מישהו תוהה, הוא שונה בהחלט. אומנם, השיקולים במתן צו מניעה זמני הם אותם שיקולים הנובעים מדיני היושר (אף שהם מוסדרים מפורשות בתקנות סדר הדין האזרחי). אך כאשר מדובר בסעד קבוע כנגד מפר, לאחר שההפרה הוכחה כדבעי בבית המשפט – החוק החרות בישראל קובע חד משמעית – "בתביעה על הפרה זכאי התובע לסעד בדרך צו-מניעה ולפיצויים". להשקפתי, כך צריך להיות.
לסיכום, התייחסתי בפוסט זה למשמעות של פסק הדין בשל בית המשפט העליון בעניין eBay. פסק דין זה קובע כי הדין הכללי לגבי צווי מניעה חל גם באשר לצווי מניעה בפטנטים וכי אין כל הנחה אוטומטית כי בעל הפטנט סבל נזק בלתי הפיך רק מעצם ההפרה. כיוון שכך, בעל הפטנט, ובמיוחד בעל פטנט אשר אינו מנצל את ההמצאה הגלומה בפטנט שלו בעצמו, עשוי למצוא עצמו במצב שעל אף זכותו הלכאורה קניינית עומדת לרשותו רק זכות נזיקית להיפרע ממונית מהמפר.
0

ניתן צו מניעה זמני בפרשת קופיקו נ' קופיפו

הסופרת תמר בורנשטיין לזר תבעה את רשת המזון "מחסני כמעט חינם", נוכח השימוש של האחרונה בדמות קוף על גבי אריזות דגני בוקר המכונים בשם "קופיפו". במקרה זה, התובעת מחזיקה שתי זכויות קניין רוחניות: האחת, זכות יוצרים בדמות הקוף המוכר, ואילו השנייה, סימן מסחר בשם "קופיקו" ובדמותו. מכוחן של שתי אלו, הגישה היא את תביעתה.

במסגרת תביעתה, עתרה התובעת לקבלתו של צו מניעה זמני. החלטה לגבי צו מניעה זמני, יש להדגיש, ניתנת בטרם הדיון מוכרע. מטרתו של צו כזה למנוע פגיעה נוספת ומתמשכת בבעל הזכויות, והוא ניתן עוד בטרם ישנה הכרעה לגופו של עניין כי אכן יש הפרה. היום התפרסמה ההחלטה בצו זמני זה, המקבלת את הבקשה ומורה לנתבעים להפסיק לשווק את מוצרי "קופיפו".