רישיון שימוש ארכיון

0

פסיקה: גם בצילומים ישנים, הזכות המוסרית נתונה לצלם ולא לבעל הנגטיבה

לוגו של ידיעות אחרונותמשה מילנר תיעד, בשנת 1975, את "העלייה לסבסטיה" במסגרת עבודתו כצלם בלשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ). בשנת 2015, פירסם ידיעות אחרונות – הן במהדורה הכתובה והן באתר YNET – כתבות העוסקות ברב משה לוינגר, ובמסגרתן פורסמו תמונותיו של מילנר. התמונות זוהו כתמונות מטעם לע"מ, אך לא ניתן קרדיט למילנר. בעקבות כך, הגיש תביעה לבית משפט השלום בירושלים.

במסגרת התביעה נדרש בית המשפט להתייחס לדינים החלים על הנושא נוכח העובדה שהתמונה צולמה בטרם נכנס לתוקפו החוק החדש. החוק הישן, כידוע, קבע כי בכל הנוגע לצילומים, בעל הנגטיבה הינו בגדר "מחבר היצירה" (סעיף 21 לחוק הישן). סעיף 78 לחוק החדש מסדיר את תחולת החוק על יצירות שהיו קיימות טרם כניסתו לתוקף. בסעיף 78(ט) נקבע:

לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם

ידיעות אחרונות מצאו סעיף זה ואחזו בו כמוצאי שלל רב וטענו בתוקף: בהתאם לפקודת זכות יוצרים, הזכות המוסרית קיימת למחבר היצירה, ובהתאם לאמור בסעיף 78(ט), הרי שזכות זו קיימת לבעל הנגטיבה ולא לצלם. בית המשפט דחה טענה זו בשתי ידיים וקבע כי פרשנות שכזו אינה מתיישבת עם ההיסטוריה החקיקתית והיא אף סותרת את תכליתו של מוסד "הזכות המוסרית":

"58. ניתן להבין מלשון החוק שהזכות המוסרית היא זכות אישית, "סנטימנטלית". מה לבעל התשליל, ובמקרה שלנו ללשכת העיתונות הממשלתית, ולסנטימנטים לצילום? רגשות אלה קיימים גם כשאין ליוצר אינטרס כלכלי בצילום שכן הם נובעים מעצם היות הצילום מעשה ידיו המביא לידי ביטוי את יכולותיו וכישוריו."

בית המשפט הוסיף ודחה את הטענות בדבר הגנת שימוש הוגן משקבע, בצדק, כי החוק אינו מעמיד הגנה זו להפרת הזכות המוסרית כי אם להפרתה של הזכות הכלכלית בלבד.

אף הטענה בדבר "מפר תמים" נדחתה, משבית המשפט קבע כי ניתן היה בנקל לברר את זהות הצלם, שכן התמונות מתפרסמות באתר הלע"מ תוך ציון שמו, כנהוג על ידה.

בסופו של יום, בית המשפט בחר לפסוק לתובע פיצויים בסך 12,000 ש"ח בגין שתי הפרות, בצירוף הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 6,000 ש"ח.

(תאמ (י-ם) 46569-07-15 משה מילנר נ' ידיעות אינטרנט (10.11.2016))

הערות:

גובה ההוצאות והפיצויים נמוך לטעמי, ומותיר קושי רב לצלמים לאכוף את זכויותיהם מבלי שהם מוצאים עצמם בחסרון כיס. לפחות לעניין גובה שכר טירחת עורך הדין ניתן להסביר זאת בכך שהצדדים ויתרו על שמיעת ראיות והתיק הוכרע על בסיס מסמכים בכתב בלבד. עדיין, נדמה לי שהסיכוי שעלות ההליך כולו תהיה פחותה מ-20,000 ש"ח הינה נמוכה.

חלק מהטענות של הנתבעת התייחסו ליחסים שבין הצלם לבין לע"מ ולכך שדי במתן קרדיט ללע"מ, בכדי לצאת ידי חובתם. לעניין זה, הופתעתי שבית המשפט וכנראה אף הצדדים, לא התייחסו לרישיון הכללי שהעניקה לע"מ לכלל הצלומים שפורסמו באתר האינטרנט שלה. במסגרת אותו רישיון, ישנה חובה לאזכר את לע"מ. הרישיון, כפי שציינתי בזמנו, לא התייחס מפורשות לזכות המוסרית כלל.

עניין נוסף שראוי להזכיר נוגע לפסקי הדין בעניינה של סוכנות "זום". שם נקבע כי העובדה ששמה של סוכנות זו לא צוין מהווה הפרה של הזכות המוסרית. נראה כי פסק הדין הזה קובע, ובצדק, כי החובה היא לאזכר את שמו של היוצר ולא שמה של הסוכנות. לאבחנה זו עשויה להיות השלכה משמעותית שכן פעמים רבות גופי תקשורת מציינים את מקור התמונה בסוכנות הידיעות בה עוסק הצלם (לדוגמה: "צילום: AP"). ייתכן כי נוהל זה מייצר חשיפה משמעותית לכל גוף תקשורת שפועל לפיו.

 

0

פסיקה אמריקאית: בתחום הרפואה, אין מקום לתת צווי מניעה בגין הפרת פטנט

אור אדום ברמזור

(cc by-nd Glyn Lowe Photos)

על דרך הכלל, אנחנו יודעים שכאשר פטנט מופר, לבעליו יש את הזכות למנוע את המשך ההפרה וזאת באמצעות צו מניעה קבוע. אף שבשנים האחרונות הובהר כי בדין האמריקאי יש לשקול שיקולים מדיני היושר בעת מתן צווי מניעה קבועים וכי אין זכות אוטומטית לצווים כאלו, ההנחה הרווחת היתה שכשאשר מי שמפר את הפטנט הינו מתחרה ישיר של בעל הפטנט, יינתן צו מניעה. ברם, פסק דין מתחילת פברואר מלמד כי אין זה המצב. בית המשפט קבע כי אף שהפטנט הופר, נוכח האינטרס הציבורי הרב בקיומה של תחרות בתחום האמצאה – תחום הרפואה, לא יינתן צו מניעה קבוע לבעל הפטנט.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: מיקרוסופט עושה שימוש כדין בגופן "נרקיסים"

גופן נרקיסים

גופן נרקיסים - השימוש שעשתה מיקרוסופט הינו בהתאם לרישיון

האם השימוש שעושה מערכת ההפעלה "חלונות" בגופן "נרקיסים" נעשה כדין? זו השאלה שהוצבה לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז. כבוד השופט ע' גרוסקופף דחה את התביעה לאחר שנמצא כי השימוש שמיקרוסופט עושה בגופן תואם רישיון שימוש שניתן לה. בטרם נימק את פסק דינו, ביקר בית המשפט את עצם הגשת התביעה וניהולה:

ניתן היה לסבור כי, לאור ההרשאה הבלתי מוגבלת והבלתי הדירה שניתנה למיקרוסופט, באמצעות כיוון, לעשות שימוש בגוֹפָן "נרקיסים" במוצריה, תימנע ההתדיינות הנוכחית, ולמצער, תמחק משהתבררו העובדות לאשורן. ואולם, כפי שציין בית המשפט העליון באחת הפרשיות, "גם במקרה זה הובהר, שאין לשער מראש, מה רב כושר ההמצאה ומה גדולה הבקיאות של יודעי דין" (ע"א 304/70 אביעם נ' מדינת ישראל, פ"ד כה (1) 665 (1971)).

לאחר שהתברר כי מר נרקיס, יוצר הגופן, העניק לחברה בשם כיוון בע"מ, רישיון שימוש בלתי מוגבל, בלתי הדיר ולא בלעדי לכלול את עיצוב "נרקיסים" במוצריה וכן להעניק רשיונות משנה כאלה לאחרים, וזו העניקה למיקרוסופט זכות שימוש באמצעות רישיון משנה, נאלצו התובעים לטעון בשני מישורים מרכזיים: הראשון, טענות כנגד רישיון השימוש ותקפותו; והשני, טענות בדבר פעולות שאינן מכוסות באמצעות רישיון השימוש.

לקריאת המשך המאמר »

2

שירות חדש של WIPO: פרסום רצון למתן רישיון

(cc by-nc Kyle MacDonald)

האם קרה לכם שראיתם שקיים פטנט שחוסם אתכם מלפעול? במקרה כזה ניתן לבחור באחת מכמה דרכי פעולה. ניתן לחשוב על אפשרות לעקוף את ההגנה הפטנטית – לבצע Design Around – אבל ניתן גם לרכוש רישיון ולפעול בהסכמת בעל הזכות. כמובן, שקבלת רישיון מחייבת הסכמתו של בעל הפטנט. לעיתים, זה עניין של כסף, אבל לפעמים בעל הפטנט כלל אינו מעוניין לתת רישיון אלא לנצל את הבלעדיות המוקנית לו מכוח חוק באמצעות פטנט.

WIPO מנסה לייעל את השוק ולאפשר למי שהגיש בקשת PCT להודיע על רצונו הכללי לתת רישיון על הטכנולוגיה שבגינה נתבקש פטנט. הפרסום יבוצע באתר ה-PatentScope של WIPO במסגרתו מתפרסם מאגר בקשות הפטנט הבינלאומיות.

לקריאת המשך המאמר »

1

חלק מהזכויות שמורות – Creative Commons

זכות היוצרים מעניקה ליוצרים זכויות רבות. בין היתר, היא אוסרת על אחרים להעתיק את היצירה, לשנות אותה, ליצור יצירה נגזרת שלה ועוד. בנוסף, הזכות המוסרית מחייבת מתן קרדיט ליוצר. עם זאת, פעמים רבות, האינטרס של היוצר הוא דווקא שונה. כך, יוצר עשוי להעדיף שיעתיקו את יצירתו ויפיצו את הבשורה מאשר שהזכות תישמר בקפדנות. עם זאת, לעיתים אין היוצר מוכן שיעשו כל דבר ביצירתו.
הפתרון ליוצרים כאלו הוא במתן רישיון שמאפשר לציבור להשתמש ביצירות מחד, אך לשמר חלק מהכוחות המשפטיים אצלם. ברם, ניסוח רישיון משפטי דורש ידע משפטי, הכרות עם הזכויות, וגם קצת זמן פנוי. מטבע הדברים, רוב היוצרים אינם יכולים או מוכנים להשקיע מזמנם או מכספם בניסוח רישיונות כאלה.
ובכל זאת, למי שרעיון השיתוף קרוב לליבו, נמצא פתרון גם לבעיה זו. פרוייקט הקריאטיב קומונוס (Creative Commons) מספק רישיונות פשוטים לבנייה ולהבנה.ברמה הרעיונית, רישיונות ה-CC מספקים ליוצר מגוון אפשרויות ביניים בין השמירה על זכויות היוצרים ("all rights reserved") לבין ויתור מלא עליה (נחלת הכלל). לכן, התיאור ש-CC בחרו לעצמם – חלק מהזכויות שמורות (some rights reserved) – הוא בהחלט מתאים וממצה.
באמצעות מספר סמלים ברורים ופשוטים, היוצר מייצר לעצמו רישיון כפי רצונו וגם הציבור יכול לדעת בקלות אילו זכויות שמורות ליוצר ואילו לא. הפרוייקט מספק ליוצר גם רישיון משפטי מסודר, הכולל את התנאים שנבחרו, וגם תקציר של הרישיון המאפשר גם לאנשים שאינם משפטנים לקרוא את הרישיון במהירות ולהבין את משמעותו הפרקטית.
הסמלים בהם ה-CC משתמש הם אלו:

BY – מתן קרדיט ליוצר (שימור זכות האבהות)

ND – איסור על שינוי היצירה (שימור האיסור על עשיית יצירה נגזרת)

NC – איסור על שימוש מסחרי. הרישיון תקף לשימושים שאינם למטרות רווח.

SA – שיתוף תחת אותו רישיון. מתן הזכות לעשות יצירות נגזרות, ובלבד שיצירות אלו יהיה כפופות לאותו רישיון CC. סעיף זה הינו סעיף ויראלי בדומה לנהוג ברישיונות קוד פתוח.

בנוסף, הפרויקט אמון גם על הנגשת המידע לציבור. כיוון שכאשר אנחנו מחפשים תמונות במנועי חיפוש אנו מעוניינים לדעת בקלות אילו מגבלות חלות על כל תמונה, בנוסף לרישיון עצמו הפרויקט מייצר גם קובץ דיגיטלי, אשר מנועי החיפוש יכולים לקרוא ובאמצעותו לדעת אילו זכויות שוחררו לציבור ואילו נשמרו ליוצר. כך, נוכל גם לבצע חיפושים וחיתוכים לפי הזכויות שהושארו לטובת הציבור. ראו למשל את מנוע החיפוש באתר flickr ואפשרויות החיפוש המתקדמות של גוגל.

בהערת אגב אציין, כי בחודש ינואר השנה הוכרעה לראשונה בישראל תביעת הפרה שעסקה בהפרה של רישיון Creative Commons.

0

עסקת הספרים של גוגל נפסלה על ידי בית המשפט

בית משפט אמריקאי דחה את הסכם הפשרה בין גוגל לבין אגודת הסופרים לעניין פרויקט סריקת הספרים. במסגרת תביעה ייצוגית שהגישה אגודת הסופרים בארה"ב נטען כי גוגל הפרה זכויות יוצרים של סופרים רבים בכך שסרקה את הספרים שלהם והציגה קטעים מתוך הספרים באתר שלה, ללא קבלת הסכמה מבעלי זכויות היוצרים ומבלי לשלם להם תמלוגים כלשהם.

במסגרת הסכם פשרה בין אגודת הסופרים לבין גוגל, הסכימו הצדדים על סיום הסכסוך. לפי ההסכם, גוגל תשלם 125מיליון דולר לאגודה, ותקבל רישיון להמשיך ולהשתמש בעותקים הדיגיטליים של הספרים. 
כיוון שמדובר בהסכם פשרה בתובענה ייצוגית, הצדדים נדרשים לקבל את אישורו של בית המשפט להסכם הפשרה (מכוח תקנה  23). ברם, כאמור, בית המשפט דחה את הסכם הפשרה וקבע כי הוא אינו הוגן, ומעניק לגוגל מונופול עתידי בתמורה להפרה המאסיבית שביצעה בעבר. בית המשפט ציין בהחלטתו כי:

"While the digitization of books and the creation of auniversal digital library would benefit many, the ASA [הסכם הפשרה, ז.ג] would simply go too far. It would permit this class action — which was brought against defendant Google Inc. ("Google") to challenge its scanning of books and display of "snippets" for on-linesearching — to implement a forward-looking business arrangement that would grant Google significant rights to exploit entire books, without permission of the copyright owners. Indeed, the ASA would give Google a significant advantage over competitors,rewarding it for engaging in wholesale copying of copyrighted works without permission, while releasing claims well beyond those presented in the case"

(מקור: כלכליסט)
1

מיקורוספט ואמזון הודיעו: הסכם רישיונות צולבים בפטנטים

מיקרוסופט ואמזון הודיעו אתמול כי הגיעו להסכם רישיונות צולבים (cross licensing) באשר לפטנטים השונים ששניהם מחזיקים. במסגרת ההסכם, שפרטיו חסויים, שילמה אמזון למיקרוסופט סכום כסף שגובהו לא פורסם.

כלכליסט מדווח שהחשד הוא שההסכם נועד לסגור תביעה פוטנציאלית של מיקרוסופט כנגד אמזון בגין שימוש בחלקים ממערכת ההפעלה לינוקס אשר מפרים פטנטים של מיקרוסופט. חשד זה מתבסס על התביעה שהגישה מיקרוסופט בשנה שעברה נגד TomTom, תביעה אשר נסגרה בפשרה במהרה.
הסכמי רישיונות צולבים מאפשרים לגופים שונים להשתמש בטכנולוגיות מוגנות הפטנט אחד של השני תוך עלויות נמוכות יחסית. בתמורה למתן הרישיון על ידי החברה הראשונה, מעניקה החברה השנייה רישיון בפטנטים אחרים. לעיתים, כמו במקרה הזה, תשלומי איזון משולמים לצד שמחזיק פחות פטנטים או ששווי הפורטפוליו שלו מוערך כנמוך מבין השניים. הסכמי רישיונות צולבים מהווים דרך נוספת להפיק ערך מהחרב ששמה פטנט, מבלי צורך להגיע לבית משפט.
לדיווח בכלכליסט.

0

פשרה בין סמסונג לבין Rambus


לאחר שנים שבהם חברת Rambus טענה כי סמסונג, אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, הפרה את פטנטים שלה, שתי החברות התפשרו מחוץ לכותלי בית המשפט.
במסגרת ההסכם, סמסונג תשלם ל-Rambus כ-900 מיליון דולר (!) בכדי להימנע מבירור התביעה בבית משפט. Rambus תעניק לסמסונג רישיון להשתמש בפורטפוליו הפטנטים שלה בכל השבבים שמיוצרים על ידה. התשלום מחולק לתשלום חד פעמי של 200 מיליון דולר כמו גם התחייבות לרכוש מניות באותו סכום ותשלום רבעוני של כך 25 מיליון דולר למשך 5 שנים.
המניה של Rambus לא איחרה להגיב, ועלתה ביום ההכרזה בכ-15 אחוז. אין ספק, לפעמים משתלם לרשום פטנטים.

להודעה הרשמית של החברות: Press release.