שם מתחם ארכיון

9

Let My .Co.IL Go – על המהלך לשחרור דומיינים ישראלים ועל התחייבויות חוזיות

LET MY CO.IL GO!איגוד האינטרנט הישראלי עשה טעות. פעם, לפני שנת 1999, הוא הקצה שמות מתחם ("דומיינים") תמורת תשלום חד פעמי. לפי העסקה ההיא, מי שרכש דומיין כלשהו תחת הסיומת .co.il קיבל אותו לנצח תמורת תשלום חד פעמי. רק בשנת 1999 תיקן האיגוד את פרטי העסקה כך שזו תהיה קצובה בזמן (שנה או שנתיים). תוספת נוספת וחשובה לא פחות היא החובה להסכים לכללי הבוררות לסכסוכים הנוגעים לשמות מתחם (המכונים IL-DRP).

היום, קיימים כ-9,000 שמות מתחם לגביהם חלים הכללים הישנים ואיגוד האינטרנט מבקש לתקן את המצב. לטענתו, בהתחשב בקצב חיי המסחר והתמורות הטכנולוגיות שחלו בעשורים האחרונים, לא ייתכן כי כללי הרישום הישנים יחייבו את הצדדים להם לצמיתות. לעניין זה, יש להבהיר, כי לאיגוד קיימות עלויות ממשיות בניהול מערך שמות המתחם, המכוסות,על ידי תשלומי הרכישה והחידוש השנתיים. עוד תוצאה לא נוחה של ההסכם הישן היא שהזכויות בשמות המתחם הישנים אינם פוקעים לעולם, וכך נוצר מצב שאף שחלק משמעותי מאותם שמות מתחם אינו בשימוש, הם אינם חוזרים לנחלת הכלל. לקריאת המשך המאמר »

0

רישום שמות מתחם: מתי שם מתחם פוגעני מדי בכדי להירשם

דווקא לגביה זה לא לשון הרע. רחב הזונה.

איגוד האינטרנט הישראלי, מי שאמון הקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל (IL) (כלומר, שמות מתחם בסיומת il, כגון .co.il), מבצע הסדרה פרטית, שלא לומר צנזורה, של שמות מתחם פוגעניים. בהתאם לכלל 7.3 לכללי רישום שמות המתחם, הוקמה בפברואר 2012 הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים שמטרתה לבחון שמות מתחם ולהחליט האם ניתן לרשום אותם לאור האיסור על רישום "שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל".

בהחלטתה הראשונה, אישרה הוועדה רישום שם מתחם עם שמו המפורש של האל היהודי. עתה, נדרשה הוועדה בשלושה מקרים לשימוש בגסויות. הוועדה אישרה את רישום שם המתחם zaingadol.co.il ואת רישום sharmuta.co.il, אך דחתה את רישום שם המתחם כלהנשיםזונות.co.il. שלוש החלטות אלה, בניגוד להחלטה בדבר שם האל המפורש, התקבלו פה אחד על ידי ארבעת חברי הוועדה, פרופ' מיכאל בירנהק, השופט בדימוס בעז אוקון, יוכי ברנדס, והנק נוסבכר.

לקריאת המשך המאמר »

1

יהוה.co.il – שם מתחם כשיר לרישום

האם שמו המפורש של אלוהים יכול להירשם כשם מתחם? איגוד האינטרנט הישראלי נאלץ להכריע בסוגיה זו כאשר נתבקש רישום לשם המתחם יהוה.co.il.

במסגרת הכללים לרישום שמות מתחם של איגוד האינטרנט הישראלי מצוי כלל 7.3 הקובע כי ישנם שמות מתחם שלא יוקצו. על פי הכלל:

7.3. שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל.

ועדה מיוחדת, הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים, היא הגוף האמון על בחינת שמות מתחם וקביעה האם ניתן להקצות אותם לאור כלל 7.3.  ועדה זו הוקמה אך לאחרונה, בפברואר 2012, והיא מונה ארבעה חברים: הנק נוסבכר חבר איגוד האינטרנט הישראלי, הסופרת יוכי ברנדס, השופט בדימוס ורשם בית המשפט העליון לשעבר בעז אוקון וכן פרופ' מיכאל בירנהק.

בהחלטתה הראשונה דנה הועדה בשם המתחם הנושא את שמו המפורש של האל היהודי, והדעות נחלקו חצי בחצי. שני המשפטנים סברו כי יש להתיר את הרישום ואילו שני חברי הפאנל האחרים, הגב' ברנדס ויו"ר נוסבכר, סברו כי אין מקום לאפשר רישומו של שם מתחם כאמור.

לקריאת המשך המאמר »

0

לציבור הרחב יש אינטרס לגיטימי בשמות מתחם גנריים

החלטה חדשה בבוררות IL-DRP קובעת כי ישנו אינטרס לגיטימי לציבור להשתמש בשם מתחם המהווה סימן גנרי. קביעה זו נכונה אף כאשר ישנו סימן מסחר רשום מחוץ לישראל ואשר ראוי להיות רשום, ובלבד שהסימן מהווה סימן גנרי בישראל.

שם המתחם  ktav.co.il הוקצה לטובת משה מנשהוף ומתוך שם מתחם זה, פועל אתר של חברת כתב ווב הוצאה לאור בע"מ. ברם, חברת ההוצאה לאור היהודית-האמריקאית KTAV Publishing House, Inc, עתרה למוסד לבוררות של איגוד האינטרנט הישראלי (IL-DRP) בטענה כי יש להעביר את שם המתחם לבעלותה.

לקריאת המשך המאמר »

0

סיומת חדשה לאתרי סקס – ובעלי הזכויות יכולים להגן על עצמם


בקרוב – זריחה
(מתוך Openclipart)

פורנוגפיה קיימת באינטרנט מאז ומתמיד. אבל בקרוב, אתרי סקס צפויים לקבל עדנה ויוקרה חדשה. סיומת כללית חדשה לשמות מתחם (gTLD – generic Top-Level Domain) תסמן כי מדובר באתר למבוגרים בלבד. הסיומת .xxx צפויה להתווסף בקרוב, ובניגוד לסיומות הקודמות שנוספו במרוצת השנים (.mobi, .biz ואחרים), הסיומת הזו כבר מעוררת חששות כבדים.
כנהוג בפתיחת רישום שמות מתחם בסיומת חדשה, הגוף המסדיר את רישום שמות המתחם הללו, ICM Registry, מאפשר לבעלי זכויות לקבל עדיפות. בשלב ה"הזריחה" (Sunrise) מתאפשר לבעלי סימני מסחר לקבל קדימות ולהגיש בקשות מקדימות לרישום שמות המתחם הרצויים עליהם.
אך בניגוד למצב הרגיל, ונוכח רגישותו של נשוא הסיומת החדשה, בעלי זכויות עשויים למנוע רישום שם מתחם בסיומת זו. בעל סימן מסחר יהיה רשאי להגיש בקשה במסגרת מסלול B ולפיה הוא מבקש שלא לכלול את סימן המסחר שלו במסגרת שמות המתחם האפשריים בסיומת זו. בקשת opt-out שכזו אינה מחייבת תפיסת שם המתחם ותשלום דמי מנוי שנתיים, אלא רק אגרת טיפול ראשונית.
מנגנון זה מאפשר למנוע את רישומם של שמות מתחם דוגמת youtube.xxx, justdoit.xxx, teva.xxx ושמות מתחם דומים הנושאים סימני מסחר שאינם קשורים לתעשיית הפורנו. מצד שני, זה-הכל-בשבילך.xxx כנראה שלא יתפוס כיוון שאין על סיסמה שיווקית זו סימן מסחר רשום. נראה שגם מצבה של פיליפס מוריס דומה ביחס לסלוגן שלה: best enjoyed slowly, בהנחה שלא זכתה בסימן רשום בטריטוריה כלשהי.


זכות לצנזר שמות מתחם – זכות מוגבלת
לשלב הזריחה בלבד (מתוך ויקימדיה)

האפשרות לחסום שמות מסוימים מרישום תימשך אך ורק בשלב ה-Sunrise, ולאחר סיום שלב זה, מי שימצא כי נעשה שימוש בסימן המסחר שלו, ייאלץ לפנות למנגנוני יישוב סכסוכים אחרים, דוגמת UDRP. לכן, מוטב ייעשו בעלי הזכויות אם ייפנו כבר עתה וידאגו כי סימני המסחר שלהם לא ידוללו ולא ידבק בהם רבב משיוכם לתעשיית הפורנו. מי שלא ייפעל כעת, גלולת היום שאחרי עשויה להיות יקרה ומסובכת יותר.

שלב ה-Sunrise יחל ביום 7.09.2011 ויסתיים 50 ימים לאחר מכן, ביום 27.10.2011.

עדכון:
הסבר נוסף אפשר לראות בסרטון הבא:

0

רישום דומיין אינו תחליף לרישום סימן מסחר

פעמים רבות, אנשים בודקים את מרשמי שמות המתחם (שמות הדומיין, בלעז) ולפי זמינותם בוחרים בהם.

עם זאת, לא הרבה מודעים לקיומו של הליך הבוררות המונהג על ידי מרשמי האינטרנט השונים (ILDRP לגבי שמות מתחם בישראל וה-UDRP לגבי שמות מתחם בינלאומיים). בהליך זה, ניתן ליטול את שם המתחם ממי שרשם אותו לזכותו של אחר, הגובר עליו בזכאות. לשם כך, מומלץ כי במקביל לרישום שם המתחם ירשם גם סימן מסחר מתאים המקים זכות באותו שם המתחם.
מעשה שהיה כך היה. שמות המתחם swinger.co.il ו-swingerparty.co.il נרשמו בידי חברת פז קול הקשר ושימשו אותה כהפניות לאתר שהיא מנהלת בכתובת swingers.co.il. אתר זה, קשור לסצנת החלפת הזוגות ("סווניגרים") בישראל.
ברם, לאחר שתקופת הרישום של שם המתחם פגה, החברה לא חידשה את הרישום, ואילו אחרים רשמו את שמות המתחם הללו לזכותם.
נעשתה פניה למנגנון הבוררות בישראל, הליך ה-ILDRP, אך סופו של הליך זה היה ידוע מראש. בהעדר סימן מסחר רשום ישנו קושי אמיתי להראות כי לחברה יש זכות כלשהי בשם מתחם זה. גם העובדה כי שם המתחם אינו תואם את שם החברה או רישום אחר של יישות משפטית לא הועילה לחברה.
אומנם, ניתן להוכיח כי על אף העדר הרישום, יש לחברה זכויות בו מכוחם של דיני היושר. ברם, נוכח היותו של שם המתחם תיאורי עד כדי ג'נרי אודות פעילות החלפת זוגות, ובהעדר ראיות נכבדות שילמדו כי השם רכש משמעות משנית נוכח השימוש בו, הבוררים מיאנו להכיר בזכות החברה לשם המתחם.
לו היתה החברה רושמת סימן מסחר התובע את שם המתחם המדובר, היתה זו יכולה להראות בנקל כי יש לה זכות ראשונים על שם זה. ברם, נוכח מחדלה האמור, אין לה אלא להלין על עצמה שלא עמדה על זכויותיה.
המסקנה ממקרה זה, כמו גם ממקרים דומים אחרים, היא שרישום שם המתחם אינו מספק. רצוי לבחון גם את אפשרות רישום סימן מסחר מתאים כדי ששם המתחם לא יילקח מידי מי שרשם אותו ובכדי למנוע מאחרים להשתמש בשמות מתחם דומים עד כדי הטעיה לשם המתחם שנרשם. רישום סימן המסחר אומנם אינו זול כרישומו של שם מתחם, אך מדובר בהליך זול יחסית, גם כאשר הוא נעשה בליוויו של איש מקצוע.
(מקור: ההחלטה. יוער כי הפונה אינו החברה אלא מי שנחזה להיות מנהלה)
3

רישום מוקדם של שמות מתחם בעברית – נדרש סימן מסחר רשום

איגוד האינטרנט הישראלי הודיע כי הוא מתחיל ברישום מוקדם של שמות מתחם בעברית עם סיומת il. לפי ההודעה, זכאים להגיש בקשה ישות משפטית ישראלית (חברה, עמותה וכיוצא באלה) או מי שמחזיק סימן מסחר רשום. לפי הכללים שנקבעו, הרישום המוקדם הוא לשם מתחם הזהה לשם הישות או לסימן המסחר.

בשולי הדברים, מסתבר כי איגוד האינטרנט הישראלי מאפשר רישום מוקדם גם של שמות מתחם עם סיומת בעברית, שמות מתחם שהניהול שלהם טרם הוסדר, ועל כך חברת הרישום דומיין דה נט מלינה.

4

פסיקה: אין זכות יוצרים במודעות באתר חוגל

(ת"א 1379/06 (ת"א) חוגל בע"מ נ' רביב (2.3.2010))

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו התייחס בפסק דין מקיף לשאלה אם קיימת זכות יוצרים במודעה באתרי מודעות. בעלי אתר חוגל ומספר מפרסמים באתר תבעו את את חוג בגין הפרת זכויות יוצרים. נטען כי אתר חוג מפרסם ללא רשות מודעות שהופיעו באתר חוגל.
בית המשפט שאל תחילה האם כלל יש זכות יוצרים במודעות שלכאורה הועתקו, והשיב על כך בשלילה.
איני רואה כל יצירתיות או מקוריות במודעת פרסום גרידא המופיעות בלוחות פרסום כרגיל. עסקינן במידע טכני, "יבש", הכולל פרטים ועובדות שאין בהם כל יצירתיות או חידוש, או שהם תולדה של השקעה או פרי עמל הראויים להגנה. לא ראיתי הצדק למתן הגנה של זכות יוצרים למודעה למכירת נכס או כלי רכב או חיפוש עובד בתחום מסוים. בכל אלה, אין ולו אותו מינימום של יצירתיות, גם לפי הגישה המקלה שנקבעה בפס"ד אינטרלגו, הנדרשת על מנת שתזכה להגנת זכויות יוצרים. לא ניתן לשלול אפשרות לפיה במקרים מסוימים, יכלל במודעת פרסום מידע, תוכן או שהיא תעוצב באופן מקורי, חדשני פרי עמל והשקעה שיהיה בו יסוד של מקוריות. ככל שיהיה כאלה, יהיה מקום לשקול האם אין מקום להגן על זכויות הבעלים.
מכאן, המסקנה שאין למפרסם כל זכויות בתוכן המודעה במובן שניתן למנוע מלוחות מודעות ואתרי חיפוש, לפרסם את המודעה, גם ללא אישורו.
בית המשפט הוסיף וקבע כי אף במודעות הפרטניות שנטען כי הועתקו אין את אותה "יצירתיות" הנדרשת לשם ההכרה בהן כי יצירות ספרותיות המוגנות בזכות יוצרים. עוד קבע בית המשפט כי ככל שקיימת זכות יוצרים, היא נתונה למפרסמים עצמם ולא לאתר שבו המודעות התפרסמו.
אף הטענה כי קיימת זכות בלקט המודעות לא שכנעה את בית המשפט.
לענייננו, לא ראיתי בליקוט המידע של המפרסמים השונים, מיון הפעילויות לפי קטגוריות, כמות שנעשה על ידי התובעת, ככולל פעולות שיש בהן את אותה יצירתיות וחדשנות הנדרשת על מנת שאלה תוכרנה כ"יצירה ספרותית". לצורך הפעולות האמורות, לא נדרשת לכאורה התובעת למאמץ ניכר, מיוחד, ובוודאי שאין בו כל חידוש ויצירתיות כנדרש ומכל מקום לא הוכח מאמץ כאמור. (ראה המר' (ת"א) 6898/97 חברת אינדקס פרסומים בע"מ נ' בידור ואירוע חברה לפרסום (1996) בע"מ [פורסם בנבו] (1997).
בית המשפט הוסיף וקבע כי אף לא די בהשקעה ניכרת באיסוף וקטלוג המודעות, כפי שנטען ולא הוכח, בכדי להראות יצירתיות בלקט, כפי שההלכה הפסוקה דורשת.
בית המשפט התייחס למספר סוגיות נוספות הנוגעות לדמיון בין האתרים עצמם ושמותיהם. נקבע כי ככל שיש דמיון בין שני האתרים אין אלא מדובר בדמיון הנובע מפונקציונאליות זהה, ולא מהעתקת העיצוב של אתר חוגל.
עוד קיבל בית המשפט את עמדת הנתבעים כי אתר חוג לא פרסם מודעות ללא הסכמת מפרסמים. הנתבעים הסבירו כי הם אוספים את המודעות המתפרסמות באתר המתחרה לשם יצירת קשר עם המפרסמים, ושומרים אותן בשרת פנימי (back office). אף שניתן היה לגשת לשרת באמצעות לינק רגיל, וזאת בשל פריצת אבטחה, התקבלה עמדתם של הנתבעים לפיה הם לא פרסמו את המודעות.