תמלוגים ארכיון

0

צירוף של "ידידים" להליך בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים

חברים? שלום-שלום (cc by Tiago Ribeiro)

האם הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים מוסמכת לצרף "ידידי בית משפט" להליך המתנהל בפניה? שאלה זו דרשה את הכרעתה של הוועדה לאחרונה.

לאור העובדה שההחלטה ניתנה בהליך בו אני מייצג, וכיוון שההליך עודנו מתנהל, לא ארחיב בעניין. עם זאת, ונוכח אופיה התקדימי של ההחלטה, סברתי כי יהיה זה נכון להביא את עיקריה. כך או כך, כל האמור בפוסט זה נובע אך ורק מההחלטה, כפי שפורסמה על ידי רשות הפטנטים.

בפני הוועדה נדונה בקשה לפסיקת תמורה לממציא עבור אמצאת שירות שהמציא. בתקופה קצרה של כחודש, שלושה גופים שונים ביקשו להצטרף להליך כ"ידידי בית המשפט" (Amicus Curae) – התאחדות התעשיינים בישראל, ACC סניף ישראל ועמותת Israel Advanced Technology Industries (IATI).

הסמכות לצרף "ידיד" – סמכות טבועה שאינה קבועה בתקנות

הוועדה קבעה כי תקנה 187 לתקנות הפטנטים מסמיכה צירופו של צד להליך. אלא, שניתן לצרף רק את מי שמעוניין בתוצאות ההליך. לעניין זה קבעה הוועדה:

"לדעתנו, העניין שצריך להיות לאדם בתוצאות הבקשה כדי להצטרף לדיון כבעל דין, הוא עניין של זכות חוקית, דהיינו: היותו נמען ישיר של ההחלטה הקובעת לגביו זכות או חובה קונקרטית. אחרת אין הוא יכול להיות מבקש או משיב בהליך המתנהל בפני הוועדה."

לקריאת המשך המאמר »

1

כנס: זכות העובד לקבלת תגמול בגין אמצאת שירות

ביום חמישי, 1.11.2012, יתקיים אירוע פתיחת שנת הלימודים של המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה. האירוע יעסוק בזכותו של העובד-הממציא לתגמול בגין אמצאותיו, בפרט בעקבות פסק הדין בעניין ד"ר בייר נ' פלוראליטי.

אני אשתתף בפאנל בכנס, ביחד עם ראש רשות הפטנטים, אסא קלינג, ועו"ד ברי לבנפלד ממשרד יגאל ארנון.

למעוניינים, ניתן להירשם באמצעות אתר הכנס.

0

סעד זמני: רדיו ירושלים ישלם פיצויים זמניים עוד בטרם הכרעה בתביעה

בהליכים הנוגעים להפרות של זכויות קנייניות ובעיקר קניין רוחניות, פעמים רבות מתבקש סעד זמני עד להכרעה בתביעה. הסעד הזמני נועד במקרים אלה פגיעה נוספת בזכויות התובעים משך תקופת התביעה.

בהליך שפתחה הפדרציה הישראלית לתקליטים, המייצגת ומאגדת מספר חברות תקליטים ומפיקים, לגבי זכותם של אלו למנוע שידור של תקליטים אותם הפיקו, כנגד מפעילי תחנת הרדיו האזורית רדיו ירושלים 101FM נטען כי האחרונים אינם משלמים כל תמלוגים לבעלי זכויות היוצרים בתקליטים בגין שידור יצירותיהם. אף שמפעילי הרדיו הודו בשימוש שהם עושים בזכויות אותן מסדירה הפדרציה מזה כשלוש שנים, הם טענו כי התמלוגים שנדרשים מהם גבוהים מדי ואינם עולים בקנה אחד עם תנאי ההיתר שניתן לפדרציה על ידי הממונה להגבלים עסקיים.

לקריאת המשך המאמר »

2

מחשבות בעקבות "המרדף אחר נוסחת הזהב"

(cc by stevendepolo)

בסוף השבוע האחרון התפרסמה הכתבה "המרדף אחר נוסחת הזהב" במוסף כלכליסט. כתבה זו המתארת סכסוך בין אוניברסיטת בר-אילן ובין ממציאה אחת שהצליחה לחבר בין יהלום ובין זהב בתהליך כימי. על פי הכתבה, התגלע סכסוך בין הצדדים שנבע מהחשש של הממציאה כי לא תזכה לתמורה הוגנת בגין המצאתה. על אף הערך הרב שיש להמצאתה, נראה כי הוצע לה לקבל תמלוגים בשיעור 1.5% מהרווחים שיצמחו מההמצאה.
על פי האמור בכתבה, שיעור נמוך זה נובע מכך שהיא תקבל רק 15% מתוך הסכום שיקבל הפרופ' שהוביל את המחקר, ואילו האחרון מקבל 40% מרווחי האוניברסיטה. רווחים אלו – הם רק 25% מכלל הרווחים, וזאת נוכח הסכם עם משקיע.

עוד מסופר בכתבה כי אף שבידי האוניברסיטה כל מחברות המעבדה של המחקר, הפרופ' וצוות המחקר שלו אינם מצליחים לשחזר את הניסוי המוצלח שערכה הממציאה עצמה, והם חושדים כי היא מסתירה חלק מהמידע עד שדרישותיה לתגמולים גבוהים יותר תתקבלנה.

אף שאיני מכיר את פרטי הפרשה, לאחר שקראתי את הכתבה, חשבתי שישנן מספר סוגיות מעניינות העולות מהאמור בה.

לקריאת המשך המאמר »

0

המצאות שירות: נקבעו בהסכמה התמלוגים לחוקרים בבתי חולים

כמה מגיע לממציא על המצאתו? תלוי את מי שואלים, אבל לפחות באשר לחוקרים בבתי חולים – היום כבר יש תשובה.

משרד האוצר ומשרד הבריאות הגיעו להסכם, ולפיו חוקרים בבתי חולים יזכו לתגמולים בסך 35% מהרווחים בגין פטנטים שנרשמו על המצאותיהם. מדובר בהמצאות שירות – המצאות אליהן הגיע החוקר עקב ובמהלך השירות. כזכור, ישנו סיכוי לא מבוטל שהזכות לתמורה לממציא הפטנט הינה זכות קוגנטית – כלומר, הממציא לא יכול לוותר על זכותו לתמלוגים בגין המצאת השירות שלו. הוא יכול, לכל היותר, להסכים על גובה התמורה בעדה.
חלוקת הרווחים המוסכמת היא כדלהלן: 35% לממציא, 30% לקרן המחקר או לתאגיד המסחור שבבעלותו, 25% לבית החולים עצמו, 5% למדען הראשי של משרד הבריאות ו-5% לקופת האוצר.
ההסכם מגיע אחרי שנים ארוכות בהן הנהלים בבתי חולים לא היו ברורים. בדצמבר 2005 הונח על שולחן החשכ"ל דו"ח הוועדה להסדרת הקניין הרוחני במשרדי הממשלה. בדו"ח זה נפרש המצב שהיה קיים באותה העת ולפיו המדינה אינה שומרת על קניינה הרוחני. בעקבות אותו דו"ח המדינה החלה בגיבוש נהלים מסודרים לזיהוי המצאות שירות של עובדיה ולתגמולם ההוגן של אלה. כמו כן, המדינה החלה לתבוע את מי שסברה כי גזל את קניינה (ראו עניין אומריקס, המתייחס להמצאת שירות שהומצאה לכאורה בבית החולים שיבא. גילוי נאות: הח"מ ייצג את אחד הנתבעים בעניין אומריקס. האמור כאן מובא בצורה כללית ולשם הדוגמה בלבד).

מעניין גם להשוות את מודל חלוקת הרווחים למודל המדורג שהוא (ראו עמ' 25 כאן).
(מקור: גלובס)
6

אמצאות שירות ותגמול ראוי לממציא

Doctor in Lab

(cc by-nc-sa Joe Lencioni)

חוק הפטנטים הישראלי קובע כי אמצאות של עובדים, בנסיבות מסוימות, קמות קניין למעסיק. עם זאת, החוק מוסיף וקובע כי בהעדר הסכם אחר בין העובד והמעביד, וועדה מיוחדת תכריע בגובה התגמול הראוי.

היום פורסמה החלטה חדשה של הועדה, המונה שלושה חברים: שופט בית המשפט העליון בדימוס י. אנגלרד, רשם הפטנטים מ. נועם ופרופסור ש. פלג, בעניינם של Actelis Networks נ' אילני (החלטה מיום 3.2.2010), והקביעות שבהחלטה זו בעלות השלכה רחבה.
נפתח בלשון החוק. אמצאת שירות מוגדרת בסעיף 132 לחוק הפטנטים, שקובע בזו הלשון:
(א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת-שירותו (להלן – אמצאת-שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.
(ב) הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד
סעיף 134 לחוק הפטנטים מקים את סמכותה של הועדה לענייני תמלוגים ופיצויים בעניין זה:

באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת-שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי פרק ו'.

מר אילני, עובד של חברת Actelis Networks, המציא אמצאת שירות ופנה לועדה לקבל תגמול הולם בגין אמצאתו. החברה עתרה כי הבקשה תדחה על הסף, בין היתר נוכח הסכם מפורש שקיים בין הצדדים.
הועדה בחנה את ההסכם והגיעה למסקנה כי על אף שישנו סעיף פרטני המתייחס להעברת הזכויות הקנייניות באמצאות שירות, הוא אינו מבטל את תחולתו של סעיף 134 הנ"ל. הועדה קבעה כי בניגוד לזכות הקניינית באמצאה, זכות אותה החוזה מעביר לחברה, הזכות לפיצוי היא זכות אישית שאינה ניתנת להעברה.
הועדה העירה כי יתכן והזכות לפיצוי היא זכות קוגנטית אשר אינה ניתנת לביטול, כנהוג בהרבה זכויות אחרות בדיני העבודה. עם זאת, במקרה המסוים הזה, היא לא נדרשה להכריע בסוגיה, באשר, כאמור, נקבע כי החוזה אינו מתייחס כלל לתמורה שניתנת לעובד בגין האמצאה.
המסקנה המתבקשת מהחלטה זו היא שלא די לו למעסיק לכלול בחוזי ההעסקה בהם הוא משתמש סעיף ספציפי המתייחס להעברת הזכויות מהעובד למעביד, אלא יש להוסיף התייחסות מפורשת לסוגיית התגמול לעובד. נוכח העמדה של הועדה לפיה ייתכן ומדובר בזכות קוגנטית, ייתכן והפתרון האופטימלי הוא הצהרה כי שכרו של העובד מהווה תמורה גם בגין אמצאות שירות שהוא עשוי להמציא.
לאור החלטה זו, אני סבור כי יש מקום למעסיקים השונים במשק לבחון מחדש את חוזי ההעסקה שלהם ולתקנם בהתאם.