DMCA ארכיון

4

אין מניעה לפצח הגנה טכנולוגית בישראל

(cc by-sa Ras)

(cc by-sa Ras)

במהלך שנת 2006 התקיימו משחקי המונדיאל בגרמניה, והמונים צפו במשחקים השונים, ובהם גם ישראלים רבים. נראה שמרבית הישראלים צפו באמצעות שידורי הלוויין והכבלים ששודרו ברישיון מטעם בעלת הזכויות, חברת צ'ארלטון, אבל היו גם כאלה שצפו בשידורים באמצעות שידורי הלוויין של רשתות זרות, וללא רישיון מחברת צ'ארלטון. האשם אינו ברשתות הזרות אשר קודדו את שידוריהן וכיוונו אותם למקומות שונים בעולם. אלא, שה"אשם", ומיד יובהר מדוע הכתרתי מונח זה במרכאות, נמצא בחברה אשר מכרה מכשיר אשר פיצח את הקידוד. לקוחות החברה רכשו ממנה את המכשיר ויכלו לצפות בשידורים של הערוצים הזרים למורת רוחה של חברת צ'ארלטון.

החברה הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי, וזו הוכרעה לטובתה. בזמנו, הערתי את הערותיי על פסק הדין וציינתי כי בעיניי הוא שגוי. עתה, הסוגיה הובאה לפתחו של בית המשפט העליון אשר הפך את ההחלטה וקבע כי דיני זכויות היוצרים בישראל לא יסייעו לצ'ארלטון.

לקריאת המשך המאמר »

0

תזכיר חוק: אמצעי הגנה טכנולוגיים ומידע אלקטרוני אודות ניהול זכות יוצרים

(cc by smlp.co.uk)

משרד המשפטים פרסם תזכיר לתיקון חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. על פי ההצעה, ייקבע איסור לעקוף אמצעי הגנה הנועלים יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, כך שבעל זכויות יוצרים יהיה זכאי לפיצויים, לרבות ללא הוכחת נזק, בגין עקיפת מנגנון ניהול זכויות דיגיטליות (נז"ק, או DRM בלעז). כמו כן, התזכיר מתייחס גם למידע אודות ניהול זכות יוצרים המוצמד לעותק דיגיטלי של היצירה. מוצע כי יאסר להסיר או לשנות מידע זה.

לקריאת המשך המאמר »

1

פסיקה: נוהל "הודעה והסרה" מוכר בישראל לעניין לינקים לאתרים מפרים

א.ל.י.ס נחשפה במערומיה?
(מתוך: ויקימדיה)

פסק הדין בעניין א.ל.י.ס נ' רוטר.נט עוסק בחבותו של בעל אתר לתוכן גולשים המועלה אליו. בפרט, השאלה שעמדה במרכז פסק הדין היתה האם ובאיזה היקף חב בעל האתר בגין הצבת קישורים לאתרים "פיראטיים" על ידי הגולשים. בית המשפט קבע כי די בקיומו של נוהל "הודעה והסרה", כנהוג באינטרנט נוכח הדין הזר, בכדי להסיר חבות מבעל האתר. יחד עם זאת, בית המשפט קובע שני חריגים – חריג העידוד וחריג הפורום הפסול – שבהתקיימם בעל האתר יהיה חב אף מבלי שניתנה לו הודעה על ההפרה הקונקרטית.
פסק הדין הינו ארוך וממצה, ובהתאם, גם הפוסט הזה. לביקורת על פסק הדין, ראו הערותיי בסיום הפוסט.

רוטר.נט

א.ל.י.ס (אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות) הנה חברה המאגדת בעלי זכויות בסרטים והיא פועלת להילחם בתוכן פיראטי באינטרנט ולהפרות זכויות יוצרים של חבריה. קצפה של התובעת יצא על אתר רוטר.נט המפעיל מספר פורומים וביניהם פורום "הורדות" ופורום "סרטים". בפורומים אלה, פירסמו הגולשים קישורים (לינקים) לאתרים "פיראטיים". היינו, בפורום עצמו לא היה עותק מפר של יצירות להורדה, אלא אך הפנייה לאתרים אחרים המכילים עותקים כאמור. משכך, הגישה א.ל.י.ס תביעה כנגד האתר ומפעילו והעניין הובא לפתחו של בית המשפט.

בית המשפט סקר את שתי החלופות להטלת אחריות על בעל האתר מקום בו הגולשים מפרסמים קישורים לתוכן מפר. החלופה הראשונה הינה הטלת אחריות להפרה ישירה של זכויות יוצרים, ואילו החלופה השנייה הינה הטלת אחריות להפרה עקיפה של זכויות יוצרים.
0

גוגל מצטרפת לבמאבק בפירטיות ברשת

גוגל, בעלת מנוע החיפוש הגדול בעולם ואתר הסרטונים YouTube, הודיעה כי בכוונתה לשפר את התייחסותה להפרות זכויות יוצרים. יחד עם הצמיחה האקספוננציאלית של התוכן באינטרנט, גדלו באופן משמעותי גם האתרים בהם מופרות זכויות יוצרים. גוגל בחרה צד והודיעה רשמית – היא בעד תוכן חוקי ונגד הפיראטים.
גוגל מצהירה כי היא הולכת לייעל את פרוצדורת הורדת התכנים שלה (Takedown) וכי היעד הינו הורדת תוכן מפר תוך 24 שעות מרגע קבלת ההודעה.
הורדת תכנים מבוצעת לאור הוראות החוק האמריקאי ה- Digital Millennium Copyright Act, או DMCA בקיצור, אשר מעניק חסינות לבעלי פלטפורמות תוכן וספקי תוכן דיגטלי אחרים מפני תביעות על הפרת זכויות יוצרים, אם הם פועלים במהירות להסרת תוכן מפר לכשנודע להם על קיומו.
כמו כן, גוגל מתכננת להחרים מפרי זכויות יוצרים משירות ה-AdSense שלה, ובכך להקטין את האפשרות של הפיראטים לייצר הכנסה מהאתרים שלהם. בכך, גוגל מצמצת את הסיכון המשפטי שלה בדבר התעשרות שלא כדין, בזכות אותן הפרות זכויות יוצרים.
אבל גוגל אינה מסתפקת רק בביצוע מה שהחוק מחייב אותה, והיא מתכוונת להגדיל ולעשות. לפי ההודעה, גוגל מתכוונת להקשות על הגולשים להגיע לתכנים מפרים זכויות יוצרים. היא מתכננת להוריד מונחים הקשורים להפרת זכויות יוצרים (מישהו אמר warez?) מכלי ההשלמה האוטומטי שלה AutoComplete. אם בכך לא די, גוגל מתכוונת לנסות ולתת עדיפות לתוצאות חיפוש הכוללות תוכן לגיטימי, על פני אלו הכוללים הפרות.
בנקודה האחרונה, לטעמי, גוגל מכוונת להסדרה פרטית של השוק. כאשר בעל אתר המעוניין שאתרו יקודם במנוע החיפוש הגדול בעולם ישמע ממי שאמון על אופטימזציות מנועי חיפוש (SEO) כי שימוש בתוכן שאינו מפר זכויות יוצרים, יהיה לו תמריץ אמיתי לנפות מאתרו תוכן מפר ולינקים לאתרים מפרים. היד הנעלמה, יטען אדם סמית', תעשה את שאר העבודה.
כמובן שכל הרעיונות של גוגל הם ראויים, אך קשה לי לראות כיצד היא תוכל ליישמם. הפרת זכות יוצרים אינה שאלה טכנית גרידא. היא דורשת כי עיקר היצירה תועתק, ועיקרה של יצירה איננה שאלה כמותית, כי אם איכותית. עוד נשאלות שאלות כגון מה מטרת השימוש המפר – שהרי יתכן והוא מוגן תחת דוקטרינת השימוש ההוגן. בשאלה זו, ישנם שיקולים רבים הבאים בחשבון ושיקלולם לכדי מסקנה אינו עניין טכני.
ומעל לכל אלה – עולה, כמו תמיד, שאלת הדין הרלוונטי. שהרי לכל מדינה יש דין נפרד (אף אם לרוב דומה), שעשוי להביא לתוצאות שונות באשר לשאלה אם זכות היוצרים הופרה.
(מקור: Wired. תודה לשמואל אור על ההפנייה)
0

מעכשיו: פריצת מכשירים סלולאריים – חוקית

חוק ה-Digital Millenium Copyright Act האמריקאי, או בקיצור ה-DMCA, קובע, בין היתר, כי ניסיון לעקוף מנגנוני ניהול זכויות קניין (נ"זק, ובלעז Digital Rights Management – DRM) הינו אסור וכי בפעולה מסוג זה יש הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית. המשמעות של חקיקה זו היא שההסדרה הפרטית של אפשרות הגישה והשימוש ביצירה נשוא זכות יוצרים עומדת מעל לכל. ברצונו של בעל הזכויות הוא יכול לייצר איזון שונה מזה הקבוע בדיני זכויות היוצרים, ולהפרת האיזון החדש עשויות להיות משמעותיות פליליות ואזרחיות. כך למשל, ייתכן ומנגנון הנז"ק מונע שימוש מותר ביצירה שאינו מהווה הפרה של זכות יוצרים, כגון העתקת חלקים ממנה לצורך ביקורת או לשם דיווח עיתונאי.

בכדי לצמצם את אפשרותו של בעל הזכויות לזכות בהגנה רחבה יתר על המידה, החוק מתיר למי שעומד בראש ספריית הקונגרס לקבוע פעולות עקיפה של מנגנוני נז"ק אשר מוחרגות מתכולת החוק. למעשה, החוק מחייב את ראש הספרייה לשוב ולבחון את הסוגיה כל שלוש שנים, מתוך הכרה בכך שעם התקדמות הטכנולוגיה ישובו ויצוצו פעולות נוספות האסורות על פי החוק ועם זאת ראוי כי יהיו מותרות. ואכן כך נעשה בשלהי חודש יולי השנה.
ראש הספרייה קבע שתי קטגוריות חדשות המאפשרות עקיפת מנגנוני הגנה בטלפונים סלולאריים. לפי הקביעה, פריצה לשם חיבור הטלפון עם רשת אחרת אינה מהווה הפרה של חוק ה-DMCA. הדבר נכון גם באשר לפריצה לשם הרצת תוכניות על גבי המכשיר. למעשה, בקביעה זו מתאפשר בצורה חוקית לפרוץ למכשירים סלולאריים, ובראשם iPhone, בכדי להריץ על גביהם תוכנות אשר לא אושרו להרצה. כידוע, אפל נודעת לשמצה בכך שהיא מסננת אפליקציות רבות לפי שיקוליה שלה (ראו למשל כאן, וכאן, וכאן).
הקטגוריות החדשות הללו אכן חשובות ומשמעותיות, אבל הן צרות למדי. כך למשל, מדובר אך ורק על מכשירי טלפון, והחריג אינו חל, ככל הנראה, על מכשירים אחרים דוגמת ה-iPad. בעיה נוספת היא העובדה שמדובר בפטור הניתן למשתמשי הקצה – למי שפורץ בפועל, ולא למי שמפיץ תוכנות המאפשרות את הפריצה.