DNA ארכיון

2

פוסט אורח: אסור למנוע רישום פטנט על גנים

אורן הרמן, פרופסור להיסטוריה של המדע באוניברסיטת בר אילן, כותב במוסף הארץ האחרון על אחד ממשפטי הפטנטים החשובים והמרתקים של העת האחרונה, הוא התיק שנדון בימים אלו בפני בית המשפט העליון של ארה"ב בנושא הפטנטים של חברת Myriad על הגנים BRCA1 ו- BRCA2 שמקודדים למוטציה המגבירה את הסיכון להתפתחות סרטן השד, אשר מאפשרים מצדם לחברה למעשה לנכס לעצמה בלעדית כל שימוש מסחרי של הבדיקה לגילוי הסבירות ללקות במחלה (אותה היא מציעה לכל דכפין תמורת תשלום, בסך של 3,000 דולר).
הסקירה המקיפה של הרמן, המתפרסת על כמעט שלושה עמודים, כתובה אמנם בכישרון לא מבוטל ובשפה בהירה וקולחת, המשתדלת ואולי אף מצליחה להנגיש להדיוטות את התפיסות והתובנות המדעיות המורכבות של הביולוגיה המולקולרית שברקע הסכסוך המשפטי; עם זאת, בהיבט הדוקטרינרי של מוסד הפטנט ומהותו והכללים המקובלים על פיהם הוא מתנהל מקדמת דנא, למרבה הצער היא מפספסת לחלוטין – כשהתוצאה הבלתי נמנעת היא החלשה משמעותית של הטיעון הכללי שהרמן מנסה לקדם, אף על פי שחלק מהנקודות שהוא מעלה הן בהחלט תקפות, כשלעצמן.
בשולי החלק הראשון של הרשימה, לאחר ההקדמה הפותחת, המוקדש לתיאור עקרונות היסוד של דיני הפטנטים בארה"ב כפי שהם משתקפים מן ההיסטוריה החקיקתית וההלכה הפסוקה שם, לפיהם רעיונות ותגליות 'עירומים' לא יהוו נושא לפטנט בפני עצמם, אלא רק היישום שלהם לחיי המעשה עשוי להיות כשיר – הרמן משחית לא מעט מילים ודיו כדי להסביר שהגנים העומדים במרכזם של הפטנטים של Myriad אינם אלא סוג כזה של תגלית, נטילה של חומר המצוי בטבע כמות שהוא, בלא השקעת כל מאמץ מיוחד או ביצוע פעולה יוצאת דופן בו לאחר מכן, אשר על פי אותם עקרונות היתה צריך לכאורה להיפסל מרישום כפטנט. בחלק השני, לעומת זאת, הרמן מתאר באריכות ובפירוט דקדקני עד להחריד את נסיבותיו של מקרה אחר וותיק יותר שהצדיקו לטעמו רישום פטנט על גן – מדובר במחקר המורכב, הארוך והמתיש שערכו עובדי חברת Amgen לפני כשלושים שנה (ומן הסתם בתנאים נחותים בהרבה מאלו שעמדו לרשות חוקרי Myriad, על ספו של האלף השלישי לספירה) לצורך איתורו של גן האחראי ליצירת ההורמון אריתרופואטין ופיתוח תרופה לאנמיה המבוססת עליו.

לקריאת המשך המאמר »

3

האם אפשר לקבל פטנט על גן?

כידוע, גן הוא יחידת מידע אורגנית שמועברת בתורשה, לרוב באמצעות מולקולת DNA, והיא הקובעת את תכונותיו של האורגניזם. כיוון שכך, ישנה חשיבות לניסיון לפענח את התכונות הטמונות בכל גן ולזהות את אותם גנים שעשויים להיות קשורים לתכונות מסוימות. במיוחד, ישנה חשיבות בזיהוי של הגנים הקשורים למחלות תורשתיות בניסיון למצוא תרופה לאותן מחלות. אך האם זיהוי של תכונה הטמונה בגן היא בגדר אמצאה הכשירה מבחינה נושאית לרישום פטנט או שמא מדובר בתגלית שאין לקבל עליה בלעדיות?

פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין Myraid בערכאת הערעורים הפדראלית מכריע, בדעת רוב, שגן מבודד זכאי להגנה פטנטית, וזאת כיוון שאין המדובר בתגלית של חומר המצוי בטבע כי אם בתוצר יציר האדם. החלטה דומה כבר התקבלה בעבר על ידי אותה ערכאה בוטל על ידי בית המשפט העליון לאור פסק הדין שניתן לאחר מכן בעניין מאיו נ' פרומיתיאוס. שם, כזכור, בית המשפט קבע כי שיטה לאבחון מחלה היא בבחינת חוק טבע שאינו כשיר לפטנט. חרף החלטה זו, ערכאת הערעור נותרה בעמדתה.

לקריאת המשך המאמר »