Enablement ארכיון

0

כשבעל פטנט משחק משחקים או איך פייזר איבדה את הפטנט שלה על הויאגרה בקנדה?

פייזר כנראה כבר לא תנסה תעלול שכזה עוד פעם. בית המשפט העליון בקנדה קבע בפה אחד כי הפטנט הקנדי בגין תרופת הויאגרה הרווחית שלה אינו בתוקף עוד. הסיבה: פייזר לא חשפה את האמצאה שלה במסגרת בקשת הפטנט.

יש שרואים בפטנט כעסקה בין הממציא לבין הציבור שבמסגרתה שני הצדדים מרוויחים. הממציא זוכה בפטנט רשום ובזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש באמצאה שלו לתקופת זמן קצובה. מן העבר השני, הציבור זוכה בחשיפת המידע ובקידום הידע האנושי כבר היום, ובאפשרות להשתמש בידע זה ממש לכשהפטנט יפוג. בית המשפט העליון הקנדי קבע שפייזר פשוט לא עמדה בצד שלה בעסקה:

" However, the public’s right to proper disclosure was denied in this case, since the claims ended with two individually claimed compounds, thereby obscuring the true invention. The disclosure failed to state in clear terms what the invention was. Pfizer gained a benefit from the Act — exclusive monopoly rights — while withholding disclosure in spite of its disclosure obligations under the Act.

לקריאת המשך המאמר »

2

מחשבות בעקבות "המרדף אחר נוסחת הזהב"

(cc by stevendepolo)

בסוף השבוע האחרון התפרסמה הכתבה "המרדף אחר נוסחת הזהב" במוסף כלכליסט. כתבה זו המתארת סכסוך בין אוניברסיטת בר-אילן ובין ממציאה אחת שהצליחה לחבר בין יהלום ובין זהב בתהליך כימי. על פי הכתבה, התגלע סכסוך בין הצדדים שנבע מהחשש של הממציאה כי לא תזכה לתמורה הוגנת בגין המצאתה. על אף הערך הרב שיש להמצאתה, נראה כי הוצע לה לקבל תמלוגים בשיעור 1.5% מהרווחים שיצמחו מההמצאה.
על פי האמור בכתבה, שיעור נמוך זה נובע מכך שהיא תקבל רק 15% מתוך הסכום שיקבל הפרופ' שהוביל את המחקר, ואילו האחרון מקבל 40% מרווחי האוניברסיטה. רווחים אלו – הם רק 25% מכלל הרווחים, וזאת נוכח הסכם עם משקיע.

עוד מסופר בכתבה כי אף שבידי האוניברסיטה כל מחברות המעבדה של המחקר, הפרופ' וצוות המחקר שלו אינם מצליחים לשחזר את הניסוי המוצלח שערכה הממציאה עצמה, והם חושדים כי היא מסתירה חלק מהמידע עד שדרישותיה לתגמולים גבוהים יותר תתקבלנה.

אף שאיני מכיר את פרטי הפרשה, לאחר שקראתי את הכתבה, חשבתי שישנן מספר סוגיות מעניינות העולות מהאמור בה.

לקריאת המשך המאמר »

0

מחקר חדש: לפטנטים יש ערך בפרסום מידע טכני

חוקר מתקשה לקרוא בין שורות הפטנט.
(מקור: ויקימדיה)

דיני הפטנטים נועדו לשרת מטרה חברתית של עידוד המחקר והתפתחות הטכנולוגיה. הם עושים זאת, באמצעות יצירת הסדר של גילוי תמורת בלעדיות– הממציא יגלה לציבור את המצאתו, ברמה שתאפשר לבעל מקצוע מיומן בתחום לנצל את ההמצאה, ובתמורה, הוא יזכה לבלעדיות על ניצול ההמצאה לתקופה תחומה בזמן. כך, המדע יוכל להתקדם. כלל החוקרים יחשפו למידע החדש, ויוכלו לשפר ולפתח את ההמצאה ולנצל אותה להמשך המחקר שלהם. מנגד, בעל ההמצאה שמח לפרסם אותה, כיוון שכך הוא זוכה לבלעדיות על ההמצאה, בלעדיות שהיא בלתי-תלויה במקור – כלומר, בלעדיות גם למול מי שהגיע לאותה ההמצאה בצורה בלתי תלויה אליו, אך בזמן מאוחר יותר. מבקרי מערכת הפטנטים טוענים כי הפטנטים אינם משרתים מטרה מוצהרת זו, באשר האופן שבו הם נכתבים אינו מאפשר לבעל מקצוע לקרוא אותם ולהבין את ההמצאה מהם.

מאמר חדש שהתפרסם לאחרונה, מתאר מחקר אמפירי בעניין זה, ולפיו מתברר שדווקא ישנה תועלת מחקרית מקיומם של הפטנטים. לטענת המחברת, הפטנטים התגלו כמקור למידע מחקרי שימושי, אשר לעיתים אינו זמין במקומות אחרים. 70% מהנשאלים שקראו פטנטים ציינו כי הם קראו אותם מתוך מטרה לגלות מידע טכני. בין היתר, 40% ציינו כי קראו פטנטים בכדי להבין כיצד אחרים פתרו בעיות דומות לשלהם. 44% ציינו כי נעזרו בפטנטים בכדי לחקור נושא כלשהו.
תשובה מעניינית נוספת היתה כי 62% מאלו שקראו פטנטים חשבו שלא ניתן יהיה לשחזר את ההמצאה ללא מידע נוסף. כלומר, 62% סברו כי התיאור אינו עומד בדרישת האיפשור (Enablement).
יש לציין, כי המחקר התמקד בתעשיית הננו-טכנולוגיה, כך שלא מן הנמנע שבדיקה בתחומים שונים תניב תוצאות אחרות, ואף הפוכות.
המחברת סבורה כי יש לעמוד בקפדנות על דרישת האיפשור, וכן להקטין את החסמים הקיימים בשימוש במידע הפטנטי. לעניין זה, היא מזכירה, כי קריאת פטנט שלאחר מכן ייחשב כמופר, עשויה להתפרש כהפרתו ביודעין (willful infringement). החשש מפני הפרה ביודעין עשוי למנוע מחוקרים לגשת למידע המצוי בפטנטים.
לטעמי, הנושא עצמו מעניין, וראוי למחקר מעמיק. לשם הדוגמה, אחד הנימוקים השכיחים כנגד מתן פטנטים על תוכנה הוא שאין תועלת לציבור מקיומה של מערכת הפטנטים ומחשיפת ההמצאות באמצעותה. מחקרים אמפיריים מסוג זה, עשויים לשפוך אור על הנושא ולאפשר דיון מושכל יותר בדבר הפתרון הרצוי והראוי.
8

פסיקה: ניצול המצאה בטרם הגשת בקשה לפטנט – סיבה לביטול פטנט

בהתנגדות שנדונה לאחרונה על ידי רשם הפטנטים, הובא סיפורה של ממציאה של שיטה לייצור אריחים דקורטיביים. ההמצאה נשוא הליך זה היתה שיטה אוטומטית לייצור אריחים דקורטיבים. במהלך הדיון הוצגו אריחים שהממציאה ייצרה ומכרה, אשר זהים לאריחים שמיוצרים בשיטה האוטמטית. אף שהממציאה טענה כי אין מדובר בניצול קודם, כיוון שהאריחים יוצרו בשיטה ידנית, ההתנגדות התקבלה ולא ניתן לה פטנט.

רשם הפטנטים קבע כי הממציאה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה ולהראות שהאריחים שפורסמו לפני הגשת הבקשה לפטנט יוצרו בשיטה ידנית דווקא.
יתרה מזאת, חוק הפטנטים מגדיר מפורשות ניצול המצאה שהיא תהליך גם את תוצר התהליך:
(2) לענין אמצאה שהיא תהליך – שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך – כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
כיוון שכך, פרסום תוצר התהליך יכול להוות "ניצול ההמצאה" בדרך שפוגמת בחדשנותה, ובלבד שהניצול האמור יאפשר בעל מקצוע ממוצע לבצע את התהליך. כיוון שהממציאה עצמה הודתה כי אין בהליך כל קושי טכנולוגי, ולאחר שהרשם התרשם כי בעל מקצוע בתחום יכול היה לייצר את האריחים שהוצגו גם בצורה אוטומטית, כפי שנתבע בתביעות, נקבע כי פרסום זה שולל את חדשנות הפטנט.
ודוק. לעניין זה, אין נפקא מינה אם האריחים שפורסמו בעבר יוצרו בשיטה האוטומטית או לאו. תוצרי ההליך עליו מתבקשת הגנה – גם הם זוכים להגנה באמצעות פטנט על תהליך. כיוון שכך, הצגה של תוצר הזהה לזה המתקבל בתהליך עשויה לשלול חדשנות גם אם מדובר בתוצר של תהליך אחר, ובלבד שבעל מקצוע מיומן בתחום יוכל לבצע את התהליך.
לעניין זה, מעניין לציין כי הדין בארה"ב שונה במעט. שם, כלל אין חשיבות לכך שהפרסום יהיה כזה שמאפשר לבעל מקצוע מיומן לבצע את ההמצאה. די בכך שנעשה פרסום כלשהו, בכדי שהוא יהווה ידע קודם (בכפוף לכך שהוא פורסם שנה לפני הגשת הבקשה לפטנט. ראו סעיף 102(b) לחוק), אף אם ממנו לא ניתן ללמוד על אופן ביצוע ההמצאה.
כשל נוסף בו נפלה הממציאה בעניין זה, היה בתוכן שנכתב בבקשת הפטנט.
לאחר שבבקשה הצהירה המבקשת כי:
"…The inventor is not aware of using laser technology for creating deep cavities in hard material…for creating decorative objects in the way disclosed in the present invention. In addition, laser technology is expensive…"
היא מצאה עצמה במצב שבו היא לא יכולה לשוב בה מאמירה זו. רשם הפטנטים חייב אותה למילותיה וקבע כי נוכח הודאתה שלה ובהעדר תיאור נוסף בפירוט הפטנט, הרי שהיא לא תיארה באופן מספק שיטה לייצור אריחים דקורטיבים באמצעות לייזר.
סופו של יום, הרשם קבע כי ההמצאה נשוא ההליך נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. עם זאת, נפסקו הוצאות נמוכות למדי – 8,000 ש"ח בלבד, נוכח התנהגות המתנגד לפטנט שלא שטח בכתבי טענותיו בצורה נהירה אילו פרסומים הוא מייחס לשלילת החדשנות ואילו הוא מייחס לשלילת ההתקדמות ההמצאתית.
0

Written Description לעומת Enablement

שיטת הפטנטים האמריקאית קובעת כי בכדי להשיג פטנט על מבקש הפטנט לעמוד בדרישות נוספות מעבר לדרישת החדשנות ודרישת ההתקדמות ההמצאתית. מעבר לדרישת ה-Best Mode בתיאור הפטנט, בה דנתי בעבר, סעיף 112 לחוק הפטנטים מקים שתי דרישות שונות: דרישת ה-Enablement וכן דרישת ה-Written Description. אף שקיומן של שתי הדרישות הנפרדות הללו מעוגן בתקדימים מימים ימימה, בית המשפט הפדראלי לערעורים החליט לשמוע לאחרונה בהרכב מלא (En Banc). בפסק הדין המנומק שניתן השבוע (Ariad Pharmaceuticals, Inc. v. Eli Lilly and Co.(Fed. Cir. 2010) (En Banc Decision), בית המשפט אישרר כי אכן מדובר בשתי דרישות נפרדות והבהיר כי דרישת התיאור (Written Description) חלה כלפי כל התביעות – הן המקוריות והן החדשות.
דרישת ה-Enablement דורשת כי בעל מקצוע מיומן בתחום, לאחר שקרא את תיאור הפטנט, יוכל לנצל את ההמצאה המתוארת בו והנתבעת בתביעות, מבלי שיידרש לבצע ניסויים בהיקף מוגזם (Undue experimentation). כזכור, פטנט מהווה מעין-הסכם בין הציבור לבין הממציא, הסכם שבמסגרתו הממציא זוכה לבלעדיות על המצאתו מחד, ומגלה את המצאתו לציבור מאידך. אם הממציא לא תיאר לציבור כיצד לנצל את המצאתו, אזי הציבור יוצא נפסד מעסקה זו, שכן הוא אינו מקבל דבר בתמורה לבלעדיות המוענקת לממציא.
גם בדין הישראלי, קיימת דרישה מקבילה לדרישה זו. סעיף 12(א) לחוק הפטנטים קובע:

הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה.

דרישת התיאור, לעומת זאת, כלל אינה עוסקת ביכולת של בעל מקצוע לנצל את ההמצאה. כל שנדרש הוא שמי שקורא את פירוט הפטנט ידע כי הממציא תיאר את ההמצאה. כלומר, פירוט הפטנט צריך לתאר את ההמצאה עצמה ולא רק לאפשר להשתמש בה. אף שברוב המוחלט של המקרים, תיאור שיש בו לאפשר ניצול ההמצאה חושף גם את ההמצאה עצמה, לא תמיד כך הוא. בית המשפט התייחס לסוגיה זו וציין:
Perhaps there is little difference in some fields between describing an invention and enabling one to make and use it, but that is not always true of certain inventions, including chemical and chemical-like inventions. Thus, although written description and enablement often rise and fall together, requiring a written description of the invention plays a vital role in curtailing claims that do not require undue experimentation to make and use, and thus satisfy enablement, but that have not been invented, and thus cannot be described.
תיאור ההמצאה יכול להעדר גם כאשר מדובר בהמצאה המוגדרת (באמצעות התביעות) על ידי התוצאה המושגת, ולא על ידי הצעדים או הרכיבים הכלולים בה עצמה. כך למשל המקרה כאשר מדובר בפטנט התובע סוג (genus) אשר מוגדר באמצעות התוצאה אותה משיג הסוג, ולא באמצעות המאפיינים של הסוג עצמו. תחום נוסף שנפגע כתוצאה מדרישה זו הינו תחום המחקר הבסיסי. כלומר, מחקר שנועד לגלות את חוקי הפיסיקה, כפי שנעשה רבות באוניברסיטאות, הינו מחקר שאולי יאפשר לבעל מקצוע מיומן ליישם את החוקים הללו במימושים רבים, אך אינו מתאר את אותם המימושים ומשכך אינו מתאר את ההמצאות הללו. מחקר בסיסי מסוג זה, יש לציין, לרוב לא יכול לזכות להגנה פטנטית כלל, שכן מדובר בתגליות ולא בהמצאות.
דרישת התיאור מחייבת שפירוט הפטנט יתאר את ההמצאה עצמה, ולא די בכך שבעל מקצוע מיומן, לאחר שבחן את הפירוט, יוכל בנקל לבצע את ההמצאה. כלומר, אף אם ההמצאה היא ברורה מאליה לאחר שבעל מקצוע נחשף לפירוט, אין בעל הפטנט יכול לזכות בהגנה על ההמצאה הברורה אלא אם תיאר את ההמצאה עצמה בפירוט.
בית המשפט הוסיף והדגיש, כי התביעות עצמן משמשות לתחימת המונופול, ואין חזקה חלוטה כי הן מתארות את ההמצאה. כיוון שכך, גם ההמצאות התחומות בתביעות המקוריות, אלו שהוגשו ביחד עם התיאור המקורי, צריכות לעמוד בדרישת התיאור ולהיות מתוארות כראוי.
כיום, אין ספק כי בדין האמריקאי ישנן שתי דרישות נפרדות ובלתי תלויות. הראשונה, כי התיאור יאפשר לבעל מקצוע מיומן לנצל את ההמצאה; והשניה, כי התיאור יכלול תיאור של ההמצאה עצמה, ולא רק של מאפיינים פונקציונאליים שלה. אף שבדין הישראלי ניתן אולי ללמוד כי קיימת דרישה מקבילה נוכח הוראות סעיף 12(א) לעיל או סעיף 13 שקובע:

הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט

ברם, אין כל פסיקה הקובעת זאת במפורש. כך או כך, כפי שניתן להבין מהאמור לעיל, דרישת התיאור הינה דרישה חלשה יחסית שלרוב מתקיימת ממילא בעצם קיום דרישת ה-Enablement.