Patent Prosecution Highway ארכיון

0

הוסדר מסלול ה-PPH הקבוע בין משרדי הפטנטים הישראלי והאמריקאי

בסוף חודש יוני נגמר הפיילוט של תוכנית ה-PPH עם המשרד האמריקאי, חרף העובדה שהדבר לא פורסם בצורה רשמית, מתברר שרשות הפטנטים והמשרד האמריקאי חתמו על הסכם שהופך את הפיילוט לעניין קבוע.

נראה כי התוכנית הקבועה, בניגוד לפיילוט, כוללת גם אפשרות לקשר בין בקשות שונות שהן שלבים לאומיים שונים של בקשת PCT. לאחרונה, שמעתי את הרשם מבהיר כי הקביעה שהפיילוט הוגבל בצורה זו בכדי למנוע הצפה בשלב הראשון של יישום התוכנית. נראה שעתה התוכנית תוכל להיות רלוונטית כמעט לכל משפחת פטנטים שיש לה בקשות בישראל ובארצות הברית.

(מקור: הודעה בדבר יישום תוכנית PPH בצורה מלאה ברשות הפטנטים הישראלית)

0

תוכנית PPH גם עם המשרד היפני

אחרי תוכנית ה-PPH עם משרד הפטנטים האמריקאי ועם משרד הפטנטים הדני, פיילוט חדש מושק החל ממחר , 1.3.2012 – תוכנית PPH עם משרד הפטנטים היפני למשך שנה.

כידוע, תוכניות ה- Patent Prosecution Highway (או PPH בקצרה) כוללות מערך של תוכניות דו-צדדיות או תלת-צדדיות שבמסגרתן ישנו שיתוף פעולה בין משרדי פטנטים שונים.

מבקש פטנט אשר הגיש בקשה בשתי מדינות שיש ביניהן הסכם PPH, יוכל לקבל קיצור של תור הבחינה של בקשתו במדינה אחת על בסיס קבלת דו"ח בחינה חיובי במדינה השנייה. תוכנית ה-PPH מאפשרת למשרד פטנטים המשתתף בתכנית להתבסס על עבודה אשר כבר בוצעה במשרד הפטנטים האחר ובכך להקטין את העומס ולקצר את תור הבחינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

תוכנית PPH חדשה עם משרד הפטנטים הדני

לפני מספר ימים הודיעה רשות הפטנטים כי תחל בתוכנית PPH עם משרד הפטנטים הדני, ולפיו על סמך דו"ח בחינה חיובי של משרד פטנטים אחד, יהיה ניתן לקבל זירוז הבחינה של בקשה מקבילה במשרד הפטנטים השני. על פי התוכנית, די יהיה בדו"ח הקובע כי בתביעה אחת יש חדשנות, התקדמות המצאתית וכי ההמצאה ניתנת ליישון תעשייתי בכדי להחיל אותו. כך, דחיות בגין נימוקים אחרים, לרבות בגין היות ההמצאה לא מסוג ההמצאות שניתן לקבל עליהם פטנט (non-patentable subject matter) לא תילקחנה בחשבון וחרף העלת, יהיה ניתן לזרז את הבחינה.

לקריאת המשך המאמר »

3

ישראל מצטרפת לפרוייקט ה-PPH

רשות הפטנטים הישראלית מצטרפת, לראשונה, לתוכנית ה- Patent Prosecution Highway. במסגרת תוכנית זו, משרדי פטנטים מרחבי העולם משתפים ביניהם מידע הקשור להליך הבחינה של בקשות פטנט מקבילות. בין היתר, משתתפים ההמשרד הקנדי (CIPO), האירופאי (EPO), הגרמני (GPTO), היפני (JPO), הקוריאני (KIPO), האמריקאי (USPO), האוסטרלי (IPAU) והאנגלי (UK-IPO). עיקרון התוכנית קובע, כי לאחר שבקשה לפטנט מתקבלת במשרד אחד, בקשה מקבילה לה במשרד השני מועברת להליך מואץ. במסגרת הליך זה, נחשפים למשרד השני תוצרי העבודה של המשרד הראשון, לרבות תוצאות החיפוש והבחינה.
ישראל מצטרפת למערך ההסכמים בפיילוט ראשון בין רשות הפטנטים הישראלית לבין רשם הפטנטים האמריקאי (USPTO). במסגרת הפיילוט, רשות הפטנטים תטפל, כמשרד הגשה שניה, בבקשות פטנט שהוגשו תחת אמנת פריז בעוד שה-USPTO יטפל, כמשרד הגשה שניה, הן בבקשות פטנט שהוגשו תחת אמנת פריז כמו גם בקשות PCT, ששלב לאומי שלהם מתנהל בארצות הברית. הפיילוט יחל ביום 1.07.11 וצפוי להסתיים בחלוף שנה, ביום 30.06.12.

כפי שציינתי כאשר התברר כי ישראל שוקלת להצטרף לתוכנית ה-PPH, להבנתי, הליך ה-PPH בישראל הוא מיותר למדי, נוכח הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים ולאור העובדה שארצות הברית היא בין המדינות לגביהן חל ההסדר המיוחד הזה. עם זאת, היתרון הגדול מצוי בצד האמריקאי, שכעת מבקש שבקשתו בישראל קובלה עשוי לקבל קדימות גם בארצות הברית.
זאת ועוד. הוראות רשות הפטנטים בדבר האצת הליך הבחינה לבקשה שצפויה לשמש כבסיס לדין קדימה עשויות להיות שימושיות עוד יותר, מקום בו קיבול בישראל עשוי לסלול את הדרך לזכות בקיבול מהיר גם בארצות הברית.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר הרשות, בדף המוקדש ל-PPH, ובאתר ה-USPTO בדף מקביל.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, נראה כי ה-USPTO טרם עדכן את האתר לכלול גם את הפיילוט עם ישראל. 

0

ישראל שוקלת להצטרף לתוכנית Patent Prosecution Highway

רשות הפטנטים הודיעה כי היא שוקלת אפשרות להצטרף לתוכנית Patent Prosecution Highway. תוכנית PPH הינה תוכנית להאצת תהליך רישום פטנטים במשרדים שונים בעולם. לפי התוכנית, כאשר בקשה לפטנט מתקבלת באחד המשרדים השונים ברחבי העולם המשתתפים בתוכנית (נכון להיום: ארה"ב, יפן, דרום קוריאה, אירופה, אנגליה, גרמניה, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, פינלנד וסינגפור) בקשות מקבילות לה עוברות למסלול בחינה מהיר בשאר המשרדים. כל בקשה מקבילה מקודמת לתחילת תור הבחינה והבחינה מקוימת לאור צליחת תהליך הבחינה במשרד הראשון.

רשות הפטנטים מבקשת את עזרת הציבור בגיבוש עמדתה באשר לשאלה אם תוכנית זו כדאית או לאו. הציבור מתבקש להעביר לרשות ניירות עמדה עד ליום 6.9.2010.
נראה כי החשש העיקר הוא הגברת העומס על בוחני הפטנטים. כך לדוגמה, בעוד שבאפריל השנה הודיעה הרשות הישראלית כי באותו החודש נבחנו בקשות בנות 4 שנים בתחום המחשבים, הרי שבארה"ב בשנת 2009 בקשות מאותו תחום טכנולוגי המתינו בממוצע כ-30 חודשים לבחינה, וכ-40 חודשים עד סיום הבחינה (ראו כאן סטטיסטיקה ארה"ב). כלומר, התור בישראל ארוך יותר מזה שבארה"ב, ולכאורה הפעלת התוכנית תחייב קידומן של בקשות ישראליות רבות, אשר הבקשות המקבילות להן בארה"ב כבר נבחנו.
סוגיות נוספות שעשויות לעורר בעיה הן כלל ה"כל הקודם זוכה" (סעיף 9 לחוק הפטנטים) ודחיית הבחינה נוכח קיומה של בקשה אחרת שטרם פורסמה (סעיף 19 לחוק). שינוי סדר התור עשוי לעורר בעיות בבחינה. כך למשל, אם הבקשות נבחנות לפי סדר הגעתן, ברי כי הבקשה הראשונה התובעת אמצאה פלונית תגבר על בקשה שנייה לאותה האמצאה. כאשר הסדר אינו נשמר, יהיה על הבוחנים לוודא כי אין בקשה אחרת הקודמת בזמן לזו שמקודמת.
אינני מתיימר לדעת כיצד יש לפתור בעיות אלו. הייתי יכול לחשוב שאפשר לערוך חיפוש בבקשות המצויות בתור לפני הבקשה שאותה יש לקדם ולבדוק אם בהן יש לפגום בחדשנות האמצאה ובהתקדמות ההמצאתית שבה. עם זאת, מעולם לא שימשתי בוחן פטנטים. אני אומנם ער לקשיים הקיימים בביצוע מלאכה זו, אך וודאי אינני מודע לכולם. כיוון שכך, יהיה זה יומרני מצדי להציע פתרון כאשר את הבעיות כולן אינני מכיר.
על אף האמור, אני סבור כי התועלת שבתוכנית עולה על הקשיים שבמימושה.
אנמק בקצרה:
סעיף 17(ג) וכן הוראות חוזר רשם מ.נ. 70 מאפשר קיבול בקשה על סמך קיבול בקשה מקבילה מחוץ לישראל. כיוון שכך, מרגע הקיבול של הבקשה שמחוץ לישראל, הדרך לקיבול בישראל סלולה והיא אכן מהווה פעולה פשוטה יותר. אומנם, ניתן שיהיו הבדלים בדינים שבגינם הבחינה לא תצלח בישראל (כך למשל במקרה של שיטות לעשיית עסקים), אך עיקר הבדיקה העובדתית הקשה – מציאת פריטי הידע הקודם הקרובים ביותר לאמצאה – כבר בוצעה. כיוון שכך, סיום עניינו של מבקש הפטנט בישראל יכול להיעשות בצורה מהירה יחסית. כך, יצא האחרון נשכר שכן הוא זוכה בבלעדיות על האמצאה גם בישראל במהרה, ואילו העיכוב שנגרם לשאר המבקשים, הממתינים כעת בתור לאחר בקשה אחת נוספת, הינו קל יחסית.
בסופו של יום, רשות הפטנטים הישראלית אמונה על רוות ציבור המבקשים. עומס מיותר עליה, גורר עיכוב בקיבול בקשות ופגיעה בציבור. כל עוד הרשם יאשר כי קיבול על ידי כלל משרדי הפטנטים הקשורים עמו בתוכנית ה-PPH יכולים להוות בסיס להפעלת סעיף 17(ג), דומה בעיניי כי ציבור המבקשים הישראלי ירוויח מהצטרפות ישראל לתוכנית.