PCT ארכיון

0

אגרות PCT: תחרות מחירים בין ישראל לארה"ב

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

החל מיוני 2012 רשות הפטנטים הישראלית פעלה כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית לבקשות פטנט בינלאומיות. למן היום הראשון, הרשות הישראלית קבעה מחירים תחרותיים לעומת המחירים שגבו שתי המתחרות האחרות: הרשות האמריקאית והאירופאית. במקום לשלם אגרות בסכומים של 2,000 – 2,500 דולר ארה"ב, רשות הפטנטים הישראלית "שברה" את המחירים וגבתה אגרה בסכום של 3,500 ש"ח בלבד.

במהלך 2012-2013, המשרד שלי העדיף, דרך כלל, להשתמש ברשות הפטנטים הישראלית כרשות החיפוש והבחינה הבינלאומית. הניסיון הוכיח שהמחיר הזול לא היה היתרון היחיד, ובפועל נראה כי זכינו לשיעור נאה של דוחות חיפוש חיוביים מהרשות הישראלית. אין ספק: באתי בגלל המחיר, נשארתי בגלל השירות.

אלא, שבמהלך הימים האחרונים מתברר כי רשות הפטנטים האמריקאית (USPTO) הורידה אף היא, בפועל, את מחיריה בצורה דרסטית. אומנם, ספק רב אם הצעד הזה בוצע בכדי להתחרות דווקא ברשות הפטנטים הישראלית, שכן מדובר במחירים החלים כלפי כל המבקשים הנעזרים בשירותי משרד הפטנטים האמריקאי במסגרת אמנת ה-PCT. יחד עם זאת, מדובר במחיר תחרותי להפליא למחיר הזול שהציעה הרשות הישראלית.

רשות הפטנטים האמריקאית הודיעה כי מעתה ואילך הנחות שניתנו ליישויות קטנות וזעירות יחולו גם לעניין אגרות המשולמות במסגרת אמנת ה-PCT. הנחות אלה הינן הנחות משמעותיות, והן בשיעורים של 50% ליישות קטנה ו-75% ליישות זעירה. כלומר, תחת תשלום של כ-2,000 דולרים, ישות קטנה תוכל לשלם אגרה מופחתת של כ-1,000 דולרים ואילו יישות זעירה תזכה לאגרה של 500 דולרים. בעוד שהאגרה עבור יישות קטנה דומה לאגרה המשולמת לרשות הפטנטים הישראלית (3,500 ש"ח), האגרה עבור יישות זעירה הינה כמחצית סכום זה.

והנה דילמת המחיר עבור הלקוחות הקטנים ומעוטי היכולת – אלו מביניהם הזכאים לסטטוס יישות זעירה עשויים להעדיף הנחה בת כ-500 דולרים על פני שימוש ברשות הפטנטים הישראלית. לאורך השנים היו עליות ומורדות בשירות שנתנה רשות הפטנטים האמריקאית במסגרת מערכת ה-PCT. כך, למשל דוחות חיפוש התעכבו הרבה מעבר למועדם ואף היו מקרים שבהם הרשות האמריקאית לא הנפיקה דו"ח חיפוש כלשהו על אף התשלום ששולם לה. מנגד, 500 דולרים הם סכום לא מבוטל עבור מי שמנסה להקים חברת הזנק רזה או מי שמבקש להסתמך על התקציב שמעמיד לרשותו המדען הראשי.

מעניין יהיה לראות האם רשות הפטנטים תסכים להפחית את אגרת החיפוש הבינלאומית לסכומים נמוכים יותר, ואולי להעניק הנחה של 40% כפי שהיא עושה כיום בהגשת בקשות פטנט חדשות בישראל למי שהמחזור השנתי שלו אינו עולה על 10 מיליון ש"ח. כך או כך, נראה כי שנת 2014 תהיה השנה שבה דילמת המחיר הזו תחזור להעסיק אותנו.

0

הוסדר מסלול ה-PPH הקבוע בין משרדי הפטנטים הישראלי והאמריקאי

בסוף חודש יוני נגמר הפיילוט של תוכנית ה-PPH עם המשרד האמריקאי, חרף העובדה שהדבר לא פורסם בצורה רשמית, מתברר שרשות הפטנטים והמשרד האמריקאי חתמו על הסכם שהופך את הפיילוט לעניין קבוע.

נראה כי התוכנית הקבועה, בניגוד לפיילוט, כוללת גם אפשרות לקשר בין בקשות שונות שהן שלבים לאומיים שונים של בקשת PCT. לאחרונה, שמעתי את הרשם מבהיר כי הקביעה שהפיילוט הוגבל בצורה זו בכדי למנוע הצפה בשלב הראשון של יישום התוכנית. נראה שעתה התוכנית תוכל להיות רלוונטית כמעט לכל משפחת פטנטים שיש לה בקשות בישראל ובארצות הברית.

(מקור: הודעה בדבר יישום תוכנית PPH בצורה מלאה ברשות הפטנטים הישראלית)

0

החל מיולי: הגשה אלקטרונית מלאה של בקשות PCT

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים הודיעה כי החל מחודש יולי 2012, היא תקבל בקשות פטנט בינלאומיות המוגשות באמצעות האינטרנט.

כזכור, תקנות הפטנטים תוקנו זה מכבר בכדי לאפשר את השינוי המיוחל. עכשיו, רשות הפטנטים מתחילה לאפשר למי שרוצה להגיש בקשת פטנט בינלאומית באמצעות המשרד הישראלי כמשרד מקבל, יוכל לבצע הגשה מקוונת באמצעות האינטרנט.

(מקור: הודעת הרשות)

0

החל מיוני – רשות הפטנטים תשמש כרשות חיפוש בינלאומית

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים פרסמה היום הודעה לפיה החל מה-1.6.2012 היא תחל לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות. כזכור, בשנת 2009 אפשר WIPO לרשות הפטנטים הישראלית לשמש כרשות חיפוש במערכת ה-PCT. בשלהי 2011 תוקן חוק הפטנטים הישראלי בהתאם והרשות הוסמכה על ידי הכנסת לשמש כרשות בינלאומית. לאחר דחייה ראשונה של מועד כניסת החוק לתוקף, ולאחר דחייה שנייה, מכריזה הרשות כי ביוני 2012 היא תחל בפעילותה החדשה.

על פי ההודעה, בשנת הפעילות הראשונה  האפשרות להשתמש ברשות הפטנטים כרשות חיפוש תוגבל למבקשי פטנט ישראלים בלבד. לאחר תקופה זו, תבחן האפשרות להרחיב את מעגל הזכאים ולכלול גם מבקשים זרים.

בשלב הראשוני, הרשות תבקש לעודד שימוש בה כרשות חיפוש באמצעות אגרות מוזלות. למיטב זכרוני, הרשות טרם פרסמה מה יהיה גובה האגרות, אך לאור האגרות הנמוכות ממילא ברשות הפטנטים הישראלית, לא מן הנמנע שיהיה מדובר באגרה הזולה משמעותית מהאלטרנטיבות (משרדי הפטנטים האמריקאי והאירופאי)

רשם הפטנטים התייחס לשינוי משמעותי זה ומסר:

הפעלת השירות תחייב את רשות הפטנטים לשדרג את נהלי עבודתה בכל התחומים ולהתאימם לסטנדרטים הגבוהים ביותר בכל הנוגע לחיפוש ובחינות פטנטים, הן בבקשות הבינלאומיות והן בבקשות הלאומיות בישראל. רשות הפטנטים תמשיך לעשות את מירב המאמצים על מנת לתת למבקש את השירות המהיר, היעיל והאיכותי ביותר באופן אשר יתחרה בשירות הניתן כיום למבקשים ישראלים על ידי משרדי הפטנטים בארה"ב ואירופה הפועלים כרשויות חיפוש ובחינה בינלאומיות."

(מקור: הודעת רשות הפטנטים)

0

פסיקה: טעות אדמיניסטרטיבית של משרד עורך הפטנטים – טעות בלתי נמנעת

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

בעלת פטנט ישראלי 154325 ביקשה להאריך את תקופת ההגנה של הפטנט, בהתאם להוראות סימן ב1' לפרק ד' לחוק הפטנטים. המועד להגשת בקשה מתאימה היה ביולי 2011, אך רק כחצי שנה לאחר מכן, בינואר 2012, לראשונה, הוגשה בקשה להארכת המועד. אף איחור ניכר זה, נעתרה סגנית רשם הפטנטים לבקשה.

סעיף 164(א1) לחוק הפטנטים קובע:

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בסעיף 64טו אלא אם כן שוכנע כי במועד בו היה על מבקש צו הארכה להגיש את הבקשה למתן צו הארכה, לא ניתן היה לעשות כן, בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען.

אף לשון זו, המתייחסת לחוסר השליטה של המבקש ובא-כוחו, נקבע כי במקרה זה, כאשר האיחור נבע מטעות משרדית אצל עורך הפטנטים של המבקש, ניתן להאריך את המועד. המבקש הסביר את הטעות ברישום שגוי של תאריך התזכורת במערכת המעקב של בא-כוחו – רישום התאריך 1.12.2011 תחת התאריך 1.12.2010.

נקבע, כי בדומה לסעיף 164(א)(1), המתייחס להארכת מועדים ביחס לדרישת דין קדימה לפי סעיף 10 לחוק, אשר פורש במסגרת חוזר רשם מ.נ. 57 כמצריך סטנדרט זהירות של Due Care, כך גם לעניין סעיף 164(א1). מכאן, שהמבחן הינו מבחן של נקיטת אמצעי זהירות סבירים לשם הגשת הבקשה במועדה.

לקריאת המשך המאמר »

2

שירות חדש של WIPO: פרסום רצון למתן רישיון

(cc by-nc Kyle MacDonald)

האם קרה לכם שראיתם שקיים פטנט שחוסם אתכם מלפעול? במקרה כזה ניתן לבחור באחת מכמה דרכי פעולה. ניתן לחשוב על אפשרות לעקוף את ההגנה הפטנטית – לבצע Design Around – אבל ניתן גם לרכוש רישיון ולפעול בהסכמת בעל הזכות. כמובן, שקבלת רישיון מחייבת הסכמתו של בעל הפטנט. לעיתים, זה עניין של כסף, אבל לפעמים בעל הפטנט כלל אינו מעוניין לתת רישיון אלא לנצל את הבלעדיות המוקנית לו מכוח חוק באמצעות פטנט.

WIPO מנסה לייעל את השוק ולאפשר למי שהגיש בקשת PCT להודיע על רצונו הכללי לתת רישיון על הטכנולוגיה שבגינה נתבקש פטנט. הפרסום יבוצע באתר ה-PatentScope של WIPO במסגרתו מתפרסם מאגר בקשות הפטנט הבינלאומיות.

לקריאת המשך המאמר »

0

בקרוב: הגשת בקשות PCT באינטרנט

 

מקלדת במקום עט

(cc by-nc-nd odaiwai)

תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון), התשע"ב-2011 מאפשרות להגיש בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT באחת משלוש דרכים:

  1. מודפס על נייר.
  2. על גבי מדיית מחשב (למשל, דיסק).
  3. באמצעות האינטרנט.
תקנות אלו מגיעות בהמשך להודעת הרשות מנובמבר כי בכוונתה לאפשר בקרוב הגשה מקוונת של בקשות פטנט. עתה, הרשם מוסמך יהיה לקבוע כללים לעניין הגשת בקשות בצורה זו, ובלבד ש"שוכנע כי אופן ההגשה האמור עומד בדרישות אבטחת המידע של משרד המשפטים".
נראה כי אנו הולכים ומתקרבים לשאר המדינות המתקדמות המאפשרות הגשות אלקטרוניות באמצעות האינטרנט. אני מאמין שלאחר שיהיה לרשות הפטנטים ניסיון חיובי עם הגשות אלקטרוניות של בקשות PCT, לא ירחק היום בו נוכל להגיש גם בקשות ישראליות ושלבים לאומיים באופן זה.


עדכון 29.12.2011: בעקבות פרסום התקנות, הודיעה הרשות, בהודעתה "הגשה אלקטרונית במחלקת ה-PCT – עדכון" כי מעתה אין עוד חובה להגיש בנוסף להגשה באמצעות התקן מדיה גם עותק פיסי מודפס. עם זאת, הרשות מבהירה כי התקן שאינו תקין לא יקנה מועד הגשה, ומשכך, ולשם הזהירות, יתכן כי מוטב יהיה עדיין להגיש גם עותק מודפס. ההודעה מוסיפה ומתייחסת גם להגשת מסמכי הבכורה, כאשר מובהר כי מי שמגיש בקשה באמצעות התקן חייב לצרף את מסמכי הבכורה שאינם מסמכי בכורה ישראלים, בעותק דיגיטלי על גבי התקן המדיה.
0

רשות הפטנטים דוחה את מועד הפיכתה לרשות חיפוש בינלואמית

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים הסמיך את רשות הפטנטים לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT. כעת, שר המשפטים הוציא תחת ידו צו הדוחה את מועד כניסת התיקון לתוקף. על פי הצו, רשות הפטנטים לא תחל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית המבצעת חיפוש פטנטים ועורכת דו"חות חיפוש עבור בקשות PCT עד לאפריל 2012.

צו הפטנטים (תיקון מם׳ 9) (דחייה  של  תחילת  החוק), התשע״ב – 2011 קובע בסעיף היחיד שלו כדלהלן:

מועד תחילתו של החוק [תיקון מס' 9. ז.ג.] יידחה ליום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012).

8

רשות הפטנטים מוסמכת לשמש כרשות חיפוש בינלאומי

רשות הפטנטיםהכנסת אישרה, והחל מהחודש הבא, רשות הפטנטים תוכל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית (International Search Authority או ISA) לבקשות PCT.

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים מסמיך את רשות הפטנטים להנפיק לערוך חיפושי פטנטים ולהפיק דו"חות חיפוש, בהתאם להוראות אמנת ה-PCT. בכך, נסללה הדרך לאפשר לרשות (אשר שינתה את שמה רשמית מהשם הקודם – "לשכת הפטנטים") להפוך לרשות חיפוש בינלאומית. כזכור, לפני כשנה נחתם ההסכם בין רשות הפטנטים לבין WIPO שאפשר לרשות הפטנטים לשמש כמרכז בחינה. כעת, המחוקק הישראלי מאשרר הסכמה זו ומסמיך את הרשות לפעול בהתאם.

הרשות הישראלית מצטרפת לרשימה המצומצמת של משרדי פטנטים המהווים כיום מרכזי בחינה עבור בקשות פטנט בינלאומיות: ארצות הברית, רוסיה, משרד הפטנטים האירופאי, סין, יפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה, קנדה, פינלנד, שבדיה, ברזיל, אוסטריה, המדינות הנורדיות (נורבגיה, דנמרק ואיסלנד) וספרד. בנוסף לישראל, גם מצרים והודו צפויות להפוך בקרוב למרכזי בחינה, לאחר ש-WIPO
אישרה גם אותן.

הפיכת הרשות לרשות חיפוש צפויה להביא הכנסה נאה למשרד הישראלי. אף שהרשות טרם הודיעה מה תהיה האגרה שבכוונתה לגבות, ברור שמדובר בסכום לא מבוטל שכנראה יהיה באותם סדרי גודל כמו של מרכזי הבחינה האחרים. כך למשל, כיום מבקש ישראלי יכול לבצע את הבחינה באמצעות המשרד האירופאי או אמריקאי וזאת בעלות של כ-1,800 אירו או כ-2,000 דולר. הרשות אף אינה מוגבלת מבחינת החוק הישראלי לטיפול במבקשים ישראלים בלבד, ומשכך כלל ציבור הלקוחות הפוטנציאלים עולה על 1,500 המבקשים הישראלים בשנה.

על פי התיקון לחוק, לדו"ח חיפוש שהונפק על ידי מרכז הבחינה הישראלי אין מעמד משפטי שונה משל דו"ח חיפוש אחר. זאת, בניגוד, למשל, למצב באירופה, שמתייחס לדו"ח הבחינה כאל השגות בוחן.

בהודעת הרשות הובהר כי בכוונתה להתחיל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית כבר בתחילת שנת 2012. עם זאת, המחוקק איפשר לרשות מרווח נשימה אם לא תסיים את ההכנות לפעילותה, ושר המשפטים יוכל לדחות את כניסתו לתוקף של התיקון.

(הודעת רשות הפטנטים)

2

הגשות אלקטרוניות של בקשות PCT ברשות הפטנטים

בצעד מבורך, הודיעה אתמול רשות הפטנטים כי החל מחודש נובמבר ניתן יהיה להגיש בקשות PCT על גבי מדיה מגנטית באמצעות מערכת ה-PCT-SAFE. הגשה כאמור תאפשר קבלת הנחה של עד 300 פרנק שוויצרי באגרות הרישמיות.

כמו כן, לפי האמור בהודעה, בקרוב הרשות תודיע על אפשרות להגיש הגשה מקוונת של בקשות PCT.

(מקור: הודעת רשות הפטנטים)

13

פסיקה: עובד ומעביד יכולים להסכים שאמצאת השירות תהיה בבעלות העובד

חוק הפטנטים קובע כי המצאה של עובד שהומצאה בתקופת שירותו ובעקבותיו היא המצאת שירות השייכת למעביד. ברם, הוראת חוק זו אינה הוראה קוגנטית והצדדים רשאים להתנות עליה בהסכם.
בעניין שנדון אך לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו התברר סכסוך בין מעסיק לעובדת. לאחר שהוגשה בקשת פטנט ארעית (פרוביזיונאל) בארצות הברית על שם העובדת בלבד, הוגשה גם בקשת PCT על שמה של העובדת ועל חשבונו של המעביד (פורסמה כ: WO/2010/049927). לאחר זמן קצר, התגלע סכסוך בין הצדדים בדבר הבעלות באמצאה כאשר כל צד טוען – שלי היא.
בית המשפט הבהיר, כי הנטל להראות כי אמצאה הינה אמצאת שירות, כהוראת סעיף 132 לחוק מוטל על שכמו של המעסיק. לעומת זאת, נטל ההוכחה להראות כי בין הצדדים נערך "הסכם אחר", המתלה על גבי הוראות סעיף 132 לחוק, מוטל על טוען טענה זו – דהיינו על העובדת.
בית המשפט בחן את עובדות המקרה וקבע כי אף שאין הסכם בכתב, הראיות מצביעות כי גרסת העובדת עדיפה על גרסת המעביד. בית המשפט סיכם את קביעתו העובדתית כדלהלן:

"ולסיום לא למותר לשוב ולהטעים, כי חברת אוריין הניחה לפתחו של בית המשפט גרסה קוטבית, שלפיה "כולה שלי". חברת אוריין בחרה שלא לצרף לתובענתה ראיות מהותיות שאינן מתיישבות עם גרסתה, ובכללן תכתובת דואר אלקטרוני שהתקיימה סמוך להגשתה של הבקשה הארעית, וכתב ההתחייבות שיעל נדרשה לחתום עליו לאחר הגשתה של הבקשה הבינלאומית. מכתב ההתחייבות עולה בבירור, כי בין הצדדים השתכללה הסכמה מוקדמת באשר לבעלות באמצאה, אך חברת אוריין בחרה שלא להציג עובדה זו לפני בית המשפט וממילא שלא התמודדה עימה. כאשר עומתה חברת אוריין עם המסמך, היו הסבריה סותרים ומגומגמים. אמנם במועד עריכתו של כתב ההתחייבות טענה חברת אוריין לקיומה של הסכמה מוקדמת שעניינה בעלות משותפת באמצאה, אך אוריין בחרה  להתעלם מהמסמך ולנסות לתפוס מרובה תוך שהיא טוענת להעדרה של הסכמה מוקדמת כלשהי. טענתה הנוספת של חברת אוריין, כי למדה על דבר הגשתן של הבקשות לרישום הפטנט רק בדיעבד לאחר קבלת מכתבו מיום 4/11/09 של עו"פ ברסלר, תלושה אף היא מהמציאות. עם קרוס נדבכיה המרכזיים של גרסת חברת אוריין, ובהינתנה של יריעת המחלוקת הקוטבית שהונחה לפני, גרסתה של יעל עדיפה בעיני על פני גרסתה של אוריין."

נוכח קביעה זו, נדחתה תביעתו של המעביד לצו הצהרתי כי הוא הבעלים של האמצאה נשוא בקשת הפטנט. כן נפסקו לטובת העובדת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 60,000 ש"ח.

הערות:
שלוש סוגיות משפטיות מעניינות עולות לדידי מפסק הדין.
לקריאת המשך המאמר »

0

לראשונה: דו"ח שנתי של רשות הפטנטים

השבוע, פורסם לראשונה, דו"ח לשנת 2010 על פעילות רשות הפטנטים. זו הפעם הראשונה בה מפרסמת רשות הפטנטים דו"ח שנתי מקיף שכזה.
במסגרת הנתונים שנפרסו במסגרת הדו"ח ישנם נתונים סטטיסטיים רבים.
בין היתר, מדווח שם כי בשנת 2010 הוגשו לרשות הפטנטים 7,266 בקשות פטנט חדשות, מתוכן 6,001 בקשות PCT.
מעל לשליש מהבקשות בשנת 2010 הגיע מארה"ב. (2,641, למדקדקים). כמו כן, דווח כי ניתנו בסך הכל 2,293 פטנטים, כאשר רק 429 מתוכם לא התבססו על בקשת PCT.

הדו"ח מפרט גם את חלוקת הבקשות לתחומים טכנולוגיים ומחזק את מעמד הממציאים הישראלים בתחומי ההיי-טק עם למעלה מ-40% מהבקשות בתחום המחשבים והאלקטוניקה, ו-17% בתחום הביו-טכנולוגיה. עובדה זו מבליטה את האנומליה (לשיטתי) באי-הכרה בפטנטים על תוכנה בישראל.

הדו"ח מביא מגוון רחב של נתונים, וביניהם גם נתונים המוכרים לעוסקים בתחום במסגרת הדו"חות של WIPO ובהם נעשית השוואה בין ישראל לבין שאר מדינות העולם בפעילות הפטנטית.  דווקא נתונים אלה, שהם חשובים, אך קשורים פחות לפעילות הרשות, הובאו בצורה קצת מבולבלת ומפוזרת (בין היתר, הובאו נתונים לגבי מספר בקשות פטנט בשנים 1995-2007 מנורמל לפי תמ"ג, מספר בקשות פטנט בשנת 2007 מנורמל לפי אוכלוסיה, סך בקשות הפטנט שהוגשו בשנת 2009, חלוקת בקשות לפי תחומים לגבי השנים 2003-2007 ועוד). השורה התחתונה – מדינת ישראל ממוצבת במקום גבוה בעולם בתחום הפטנטים.
הדו"ח כולל גם נתונים לגבי מדגמים וסימני מסחר. בעוד שבסימני מסחר כ-65% מהבקשות מוגשות על ידי מבקשים זרים, רק 25% מהמדגמים מוגשים על ידי זרים.
0

קטאר מצטרפת למערכת ה-PCT

החל מיום 3.8.2011, קטאר תצטרף כחברה לאמנת ה-PCT, כך שניתן יהיה להמשיך בקשות פטנט בינלאומיות לשלב לאומי גם בקטאר. בכך, קטאר מצטרפת כמדינה ה-143 לאמנת ה-PCT, המאפשרת למבקשי פטנטים ברחבי העולם לדחות את המועד שבו עליהם להחליט באילו מדינות הם מעוניינים להגן על המצאתם (ולהוציא את ההוצאה הכרוכה בכך) ולהתחיל בבחינה מאוחדת של בקשת הפטנט בטרם יצטרכו לקבל החלטה זו.

(מקור: הודעה רשמית)

תגיות: ,
0

הצעת חוק: רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה

בתחילת החודש פורסמה הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 11) (רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה). הצעת חוק זו, בהמשך לתזכיר שהועמד לעיון הציבור בעבר, מציעה לעדכן את חוק הפטנטים בכדי להסמיך את רשות הפטנטים לפעול כרשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה של WIPO, כחלק מערכת ה-PCT. כזכור, אחד ההישגים הגדולים של רשם הפטנטים הקודם, ד"ר מאיר נועם, היה להפוך את רשות הפטנטים למרכז בחינה כאמור. ד"ר נועם אף הגדיל לעשות וסימן בריאיון הפרישה עמו הישג זה כהישג המשמעותי ביותר של כהונתו.
מרגע שרשות הפטנטים תחל לתפקד כמרכז בחינה של WIPO היא תוכל, בתמורה לאגרה נאה, להפיק דו"חות חיפוש בינלאומיים (International Search Report), להכין חוות דעת נלווית לדו"ח החיפוש (Written Opinion) וכן דו"ח בחינה מקדימה (International Preliminary Examination Report) ביחס לבקשות PCT שיופנו לרשות הישראלית.

0

זהירות! הארכת מועדים בגלל פגרה בישראל, לא בהכרח תכובד בארה"ב

רשם הפטנטים הישראלי הפיץ החלטה של משרד הפטנטים האמריקאי הנוגעת לתאריכי דין קדימה של שלב לאומי לבקשת PCT.
סיפור המעשה, בקצרה, הוא זה. בקשת פטנט פרוביזונאל (provisional) הוגשה בארצות הברית. על פי אמנת פריס ניתן להגיש בקשות מקבילות לבקשת הפטנט תוך 12 חודשים. רצה הגורל והתאריך הרלוונטי נפל בפגרת סוכות, שעה שמשרד הפטנטים הישראלי סגור. מיד עם סיומה של הפגרה, הוגשה בקשה בינלאומית, בקשת PCT, תוך שימוש במשרד הישראלי כמשרד המקבל (RO). על סמך בקשת ה-PCT הוגש שלב לאומי בארצות הברית.
רשם הפטנטים האמריקאי סירב להכיר בתביעת דין הקדימה לתאריך של הבקשת הפרוביזונאל. המשמעות היא שהתאריך הרלוונטי לצורך חדשנות והתקדמות המצאתית הוא שנה ומספר ימים מאוחר יותר מתאריך הבקשה הפרוביזורית.
החלטה זו של הרשם התקבלה על אף שאמנת ה-PCT מאפשרת הארכות מועד במצב שבו המשרד המקבל, רשות הפטנטים הישראלית בדוגמה זו, אינו פעיל (PCT Rule 80.5). הסיבה לכך היא דווקא הוראה אחרת באמנת ה-PCT – PCT Article 8. לפי הוראה זו של האמנה, במקרה שבו בקשת ה-PCT נסמכת על בקשת פטנט מאותה מדינה בה מתבקש השלב הלאומי, יחולו הוראות אותה המדינה כלשונן. ההיגיון בהוראה זו ברור – האמנה לא נועדה לעקוף את הוראות הדין המקומי אלא לאפשר הגשה מאוחרת במדינות נוספות. נוכח הוראה זו, הארכת המועדים נקבעת לפי הדין האמריקאי. לא במפתיע, פגרת סוכות (ואף יום שישי) אינם נלקחים בחשבון בדין האמריקאי. הארכת מועדים שם ניתנת כאשר משרד הפטנטים האמריקאי סגור (כלומר בחופשות ובימים שבת וראשון).
אז מה המסקנה כאן?
ראשית, המקרה הזה אינו כה יוצא דופן. הרבה ממציאים ישראלים בוחרים בשיטה זו של הגשת בקשת פרוביזיונאל בארצות הברית תחילה, ולאחר מכן הגשתה של בקשת PCT וירידה לשלב לאומי בארצות הברית (ואולי מדינות נוספות) בבוא העת. כלומר, ראוי להיות ערים לכך שבמקרים כאלו – הדין החל על השלב הלאומי בארה"ב הוא האמריקאי בלבד. ממציאים לא יזכו בהנחות במועדי ההגשה כיוון שבחרו להיעזר במערכת ה-PCT.
שנית, אם מגיעים למצב כזה, כדאי להשתמש במשרד האמריקאי כמשרד מקבל או לחלופין להגיש ישירות למשרד המרכזי (International Bureau). בצורה כזו, העובדה שהמשרד הישראלי סגור לא תגרום לאיבוד דין הקדימה.
שלישית, וכמו תמיד, מומלץ שלא להגיע לרגע האחרון. תאריכים הם עניין חשוב בדיני פטנטים. לפיספוס של תאריך יכולה להיות השפעה מכרעת. מי שממתין לרגע האחרון, עשוי למצוא עצמו ללא פטנט בסופו של יום.
1

נחתם הסכם להפיכת רשות הפטנטים הישראלית למרכז בחינה בינלאומי של WIPO

ארגון WIPO הכיר רשמית בישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי לצורך מנגנון ה-PCT. ההכרה אומנם אינה מפתיעה – דיווחתי עליה בעבר ובישראל אף החלו בהליכי חקיקה מתאימים. עם זאת, ישראל כעת מצטרפת לרשימה אקסלוסיבית של 15 מדינות שבהן מתקיימים הליכי הבחינה הבינלאומית.

אין ספק כי מדובר בהכרה בינלאומית באיכותו של משרד הפטנטים הישראלי וביכולתו של המשרד לערוך חיפוש פטנטים איכותי ולייצר דוחות חיפוש ובחינה ברמה גבוהה.
במסגרת חתימת ההסכם עם WIPO, התחייב המשרד למספר דרישות סף, וביניהן מצבת כוח אדם של לפחות 100 בוחני פטנטים. מימון לתוספת כוח האדם סביר שיימצא באגרות שהמשרד יגבה בגין שירותיו החדשים. כמו כן, המשרד התחייב גם לשמור תיעוד של הליך חיפוש הפטנטים, תיעוד שסביר שישמר גם בפעולת הבחינה של הבקשות הישראליות. תיעוד זה צפוי לייעל את יכולתו של הציבור לבחון את תקפותם של פטנטים קיימים.
ותודה לעו"ד תומר אפלדורף על ההפנייה.
0

פסיקה: ניהול שגוי של הליכי בחינה עשוי לשלול את כשירות ההמצאה לפטנט

לעיתים פעולותיו של ממציא ושל עורך הפטנטים שלו עשויות לשלול את כשירות המצאתו לפטנט. כך היה בעניינם המצאתם של ד"ר עודד כפרי וחברת וואירקום קומיוניקיישנס בע"מ.

בקשת פטנט הוגשה בישראל בגין ההמצאה ביום 16.04.00. במקביל להליך הבחינה בישראל, הוגשה גם בקשת פטנט בינלאומית (PCT), אשר פורסמה ביום 25.01.01. לכאורה, כיוון שהבקשה הוגשה בישראל לפני פרסום בקשת ה-PCT, לא היה בבקשה זו כדי לפגוע בכשירות ההמצאה לפטנט, אך תיקון שנעשה בפירוט בקשת הפטנט הישראלית הפך את התמונה. ביום 21.07.05 תיקנו המבקשים את בקשתם הישראלית וזאת בהתאם לשינויים שבוצעו בבקשות מקבילות לה, ובין היתר בבקשת ה-PCT. המתנגדת בעניין זה, קומברס, הצביעה על תיקון זה כתיקון מהותי. רשם הפטנטים קיבל את הטענה, ומשמעותה – לפי הוראות סעיף 23 לחוק הפטנטים – שינוי התאריך הקובע לעניין חדשנות והתקדמות המצאתית. מכאן שמאחר ובקשת ה-PCT המתארת את ההמצאה כפי שנתבעה בסופו של יום פורסמה לפני התאריך הקובע, הרי שמדובר בפרסום ידע קודם השולל את חדשנות ההמצאה.
רשם הפטנטים העיר על הדרך הנכונה בה היה על המבקשים לפעול:
"כדי למנוע מצב בו הפרסום הבינלאומי שולל את החידוש של הבקשה המתוקנת, היה על המבקש לתקן את הפירוט של הבקשה הישראלית מייד עם הגשת בקשת ה-PCT הכוללת את היישומים החדשים. אמנם היה בתיקון כזה לשנות את תאריך הבקשה הישראלית של התוספות המהותיות, אך לא היה בפרסום של הבקשה הבינלאומית כדי לשלול את החידוש".
עם זאת, ומעבר לנדרש, רשם הפטנטים הוסיף וקבע כי נוכח מוצר של המתנגדת – מערכת הטריילוג – אשר הופץ ביחד עם חוברת הוראות בטרם הוגשה הבקשה הישראלית, הרי שההמצאה שתבעה הבקשה הישראלית נעדרה חידוש אף במועד זה. לעניין זה, הביאה המתנגדת שני עדים שהצהירו לעניין העובדות הרלוונטיות, ואילו המבקשים – אשר לא היו מיוצגים בהליך זה באותו שלב – לא הביאו כל עדות מטעמם, ואף לא חקרו את עדי המתנגדת על גרסתם. במצב דברים זה, נוכח קיומה של גרסה עובדתית אחת בלבד, אשר על פניה תאמה את העובדות הכתובות, התקבלה זו כלשונה. משכך, קיבל רשם הפטנטים את עמדתה של המתנגדת באשר לטענה כי מערכת הטריילוג שוללת את חדשנות ההמצאה שנתבעה.
רשם הפטנטים קיבל את ההתנגדות ודחה את הבקשה לפטנט. בנוסף, נפסקו לטובת המתנגדת הוצאות בסך 25,000 ש"ח.
גילוי נאות: החתום מטה ייצג את המתנגדת בהליך זה (ביחד עם עו"ד אגמון ועו"ד ראב"ד ממשרד סורוקר-אגמון). האמור בפוסט זה מתבסס כולו על החלטת כבוד רשם הפטנטים כפי שפורסמה.
0

בחזרה לעתיד? נייק ביקשה פטנט על הנעל מ-2015

העתיד כבר כאן?
בשנת 1989 יצא הסרט "בחזרה לעתיד 2" והראה לנו גרסה של העתיד הקרוב – שנת 2015.
לפני שנתיים, שבע שנים לפני תאריך היעד, הגישה נייק בקשה לפטנט על מנגנון אוטומטי לנעילת שרוכים, ממש כמו בסרט. הבקשה הוגשה בארצות הברית וכן הוגשה על בסיסה בקשה בינלאומית במנגנון ה-PCT. לפי הבקשה בתוך הנעל ישנו מנוע קטן שמושך את השרוכים בכיוון המתאים. לפי המימוש המועדף, שריכת השרוכים מתבצעת בתגובה לזיהוי משקל בסנסור הממוקם בתוך הנעל.

כן כן, גם מהתמונות לא יכול להיות ספק מה מקור ההשראה להמצאה זו.

ורק למקרה שאתם לא זוכרים במה מדובר:
0

הצעות חוק: פרסום יומן הפטנטים באינטרנט והפיכת רשות הפטנטים לרשות בינלאומית לחיפוש

רשות הפטנטים פרסמה שני תזכירי חוק חדשים והעמידה אותם לעיון הציבור לשם קבלת הערות.

הצעת החוק הראשונה – הצעת חוק הפטנטים (תיקון ביטול חובת פרסום ברשומות) – מבטלת את חובת הפרסום של הרשות ברשומות (הפרסום הרשמי של מדינת ישראל). תחת זאת, הפרטים יפורסמו באתר האינטרנט של הרשם. בין היתר, מפרסומים ביומן הפטנטים פרטי בקשות שהוגשו, פרטי בקשות שהתקבלו, פרטי פטנטים שהונפקו, מספרי פטנטים שפקעו או שהוחזרו לתוקף ועוד. יומן הפטנטים והמדגמים האחרון 09/2009 כולל מעל ל-350 עמודים הנוגעים לפטנטים וכ-20 עמודים הנוגעים למדגמים, כך שנראה שמדובר בחסכון אמיתי בדפים. כמו כן, בדברי ההסבר הוטעם כי עקב הצורך להדפיס את יומן הפטנטים והמדגמים, המכיל נפח גדול של פרסומים, נגרמים עיכובים בפרסום. הצעת החוק באה לפשט את הפרוצדורה הזו, ולהעביר את הפרסום של היומן לגרסה מקוונת בלבד.
הצעת החוק השנייה – הצעת חוק הפטנטים (תיקון – רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה) – מסמיכה את הרשות להיות Internation Searching Authority (או בקיצור, ISA) לצורך אמנת ה-PCT. כפי שדיווחתי בעבר, רשות הפטנטים הישראלית עתידה להפוך למרכז חיפוש של WIPO. במסגרת תפקידה זה, הרשות תקבל בקשות PCT, תערוך חיפוש לפרסומי ידע קודם הרלוונטיים להמצאה ותנפיק דוח חיפוש מתאים, וכן תבצע הליך אופציונאלי של בחינה מקדימה (Preliminary examination) שבו תחווה דעתה באשר לחדשנות, להתקדמות ההמצאתית וליכולת השימוש התעשייתי באמצאה, כפי שנוסחה בבקשת ה-PCT.
הצעת חוק זו עתידה לשנות בחוק את שמה של רשות הפטנטים מהשם הישן "לשכת הפטנטים" לשם החדש "רשות הפטנטים", אשר נקבע בהחלטת ממשלה משנת 2006.
הציבור מוזמן להעיר הערותיו להצעות אלו עד ליום 3.6.2010.
תגיות: , ,
0

WIPO פרסמה נתונים ראשוניים על מערכת ה-PCT בשנת 2009

ארגון ה-WIPO, ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי, פרסם נתונים ראשוניים אודות מערכת ה-PCT שמכוחה מוגשת בקשות פטנט בינלאומיות.

לפי הנתונים שהתפרסמו, השפעת המיתון הכלכלי התבטאה בירידה של כחמישה אחוזים במספר בקשות הפטנט הבינלאומיות שהוגשו. נראה שהמזרח הרחוק הושפע פחות, באשר בסין, ביפן ובקוריאה חל גידול במספר ההגשות. בלטה מעל כולם סין, בה חל גידול בכשלושים אחוזים במספר בקשות הבינלאומיות שהגיעו מהענק הרדום. סין מדורגת במקום ה-5 מבין כל המדינות החברות בהגשת בקשות בינלאומיות.
אחוז אחד מהבקשות הבינלאומיות בשנת 2009 הגיעו ממדינת ישראל, והיא מדורגת במקום 15 מבין כל המדינות החברות. המספר האבסולוטי (המוערך בשלב זה) של הבקשות שנבעו מישראל בשנת 2009 הוא 1,578. מדובר בירידה חדה של 17% לעומת שנת 2008 (אז הוגשו 1,905 בקשות מישראל).
תגיות: , ,