USPTO ארכיון

0

פסיקה: היקף החיסיון של עורכי הפטנטים בארה"ב

בהחלטה תקדמית שניתנה אך לאחרונה, דנה ערכאת הערעור הפדראלית בשאלה האם ישנו חיסיון עורך פטנטים-לקוח, בדומה לחיסיון עורך דין לקוח. בית המשפט קבע כי חיסיון כאמור קיים, אלא שהוא צר בהרבה מהחיסיון שחל ביחסים שבין עורך הדין ולקוחו.

כידוע, בדין האמריקאי, עורכי הפטנטים – patent agents – אינם בהכרח עורכי דין.  אלו מביניהם שאוחזים גם ברישיון עריכת דין מאחת המדינות מכונים patent attorneys. עורכי הפטנטים שאינם עורכי דין – ומעתה אכנה אותם בקצרה עורכי פטנטים – אוחזים ברישיון מאת הממשל הפדראלי לערוך בקשות לפטנט, לייצג בהליכי בחינה למול רשות הפטנטים האמריקאית ואף להופיע בהליכים אחרים בפני משרד הפטנטים.

לקריאת המשך המאמר »

0

משרד הפטנטים האמריקאי ממשיך לעודד ראיונות עם בוחנים

USPTO AIRמשרד הפטנטים האמריקאי ממשיך לעודד מבקשי פטנטים ועורכי פטנטים לקיים ראיונות עם בוחנים בכדי לדון בתיקים ולקדם את תהליך הבחינה. במסגרת ראיון הצדדים יכולים, בראש ובראשונה, להבין אחד את השני טוב יותר. הבוחן יכול להסביר כיצד הוא מפרש מונח מסויים שבעינייו רחב יתר על המידה, וכך הצדדים יכולים לאחוז את השור בקרניו ולקדם את הדיון בתיק. לעיתים , הבוחן עשוי אף להצביע על כיוון שבעיניו מתגבר על הקשיים הנוכחיים, ובכך לקצר את התהליך. קיצור התהליך יכול להיות גם ההבנה שהצדדים לא יוכלו להסכים על נקודה עקרונית והרצון לזנוח את התיק במקום ל"דפוק את הראש בקיר" או להתקדם לשלב הערעור או קדם-הערעור. כך או כך, ראיון בין מבקש הפטנט או עורך הפטנטים שלו ובין בוחן הפטנטים הוא כלי שפעמים רבות מתגלה ככלי יעיל לקידום התיק.

במסגרת המשך עידוד השימוש בכלי זה, משרד הפטנטים האמריקאי החל להתחשב בקיום הראיון במסגרת בדיקת יעדי העבודה של כל בוחן. כעת, המשרד מבקש כעת להקל ולסייע בעצם תיאום הראיון. המשרד השיק כלי חדש: כלי אוטומטי לקביעת מועד הראיון. כלי זה, שזכה לראשי התיבות AIR (ובשם המלא – Automated Interview Request), מאפשר לתאם מועד עם הבוחן בצורה נוחה. השימוש בטופס מחייב לתת הסכמה להתכתב עם משרד הפטנטים באמצעות דוא"ל והסכמה זו אינה ספציפית רק לפעולה זו אלא מהווה הסכמה כללית בתיק עד שהמבקש יחזור בו ויבטל אותה, אם בכלל.

הכלי זמין באתר משרד הפטנטים האמריקאי, בפורטל העוסק בראיונות.

0

פילוט חדש: בחינה מואצת לבקשות שכוללות מילון מונחים

מילון מרים-וובסטר

(cc by-sa-nc Brian Herzog)

משרד הפטנטים האמריקאי הודיע על פיילוט חדש ומעניין שמטרתו לעודד ממציאים לכלול בבקשות הפטנט שלהם הגדרות מפורשות למונחים המופיעים בתביעות. כידוע, על פי הדין האמריקאי, כאשר קיימת הגדרה מפורשת במסגרת בקשת הפטנט, הגדרה זו שולטת והיא עדיפה על פני המשמעות המקובלת של המונחים או על פני פרשנות סבירה אחרת (ראו, למשל, MPEP 2111.01).

הפיילוט החדש מאפשר לממציא שהגיש בקשת פטנט שכוללת מילון מונחים לבקש בבחינה מואצת של בקשת הפטנט שלו, ללא צורך בתשלום אגרה נוספת. הפיילוט יכנס לתוקף בחודש יוני 2014 וימשך, בשלב הנוכחי, עד לדצמבר 2014. הפיילוט רלוונטי אך ורק לבקשות פטנט שאינן שלב לאומי של בקשת PCT ורק לעניין אמצאות ממומשות מחשב.

פרטים מלאים ניתן לקרוא באתר ה-USPTO או בפרסום הרשמי של התוכנית.

0

אגרות PCT: תחרות מחירים בין ישראל לארה"ב

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

החל מיוני 2012 רשות הפטנטים הישראלית פעלה כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית לבקשות פטנט בינלאומיות. למן היום הראשון, הרשות הישראלית קבעה מחירים תחרותיים לעומת המחירים שגבו שתי המתחרות האחרות: הרשות האמריקאית והאירופאית. במקום לשלם אגרות בסכומים של 2,000 – 2,500 דולר ארה"ב, רשות הפטנטים הישראלית "שברה" את המחירים וגבתה אגרה בסכום של 3,500 ש"ח בלבד.

במהלך 2012-2013, המשרד שלי העדיף, דרך כלל, להשתמש ברשות הפטנטים הישראלית כרשות החיפוש והבחינה הבינלאומית. הניסיון הוכיח שהמחיר הזול לא היה היתרון היחיד, ובפועל נראה כי זכינו לשיעור נאה של דוחות חיפוש חיוביים מהרשות הישראלית. אין ספק: באתי בגלל המחיר, נשארתי בגלל השירות.

אלא, שבמהלך הימים האחרונים מתברר כי רשות הפטנטים האמריקאית (USPTO) הורידה אף היא, בפועל, את מחיריה בצורה דרסטית. אומנם, ספק רב אם הצעד הזה בוצע בכדי להתחרות דווקא ברשות הפטנטים הישראלית, שכן מדובר במחירים החלים כלפי כל המבקשים הנעזרים בשירותי משרד הפטנטים האמריקאי במסגרת אמנת ה-PCT. יחד עם זאת, מדובר במחיר תחרותי להפליא למחיר הזול שהציעה הרשות הישראלית.

רשות הפטנטים האמריקאית הודיעה כי מעתה ואילך הנחות שניתנו ליישויות קטנות וזעירות יחולו גם לעניין אגרות המשולמות במסגרת אמנת ה-PCT. הנחות אלה הינן הנחות משמעותיות, והן בשיעורים של 50% ליישות קטנה ו-75% ליישות זעירה. כלומר, תחת תשלום של כ-2,000 דולרים, ישות קטנה תוכל לשלם אגרה מופחתת של כ-1,000 דולרים ואילו יישות זעירה תזכה לאגרה של 500 דולרים. בעוד שהאגרה עבור יישות קטנה דומה לאגרה המשולמת לרשות הפטנטים הישראלית (3,500 ש"ח), האגרה עבור יישות זעירה הינה כמחצית סכום זה.

והנה דילמת המחיר עבור הלקוחות הקטנים ומעוטי היכולת – אלו מביניהם הזכאים לסטטוס יישות זעירה עשויים להעדיף הנחה בת כ-500 דולרים על פני שימוש ברשות הפטנטים הישראלית. לאורך השנים היו עליות ומורדות בשירות שנתנה רשות הפטנטים האמריקאית במסגרת מערכת ה-PCT. כך, למשל דוחות חיפוש התעכבו הרבה מעבר למועדם ואף היו מקרים שבהם הרשות האמריקאית לא הנפיקה דו"ח חיפוש כלשהו על אף התשלום ששולם לה. מנגד, 500 דולרים הם סכום לא מבוטל עבור מי שמנסה להקים חברת הזנק רזה או מי שמבקש להסתמך על התקציב שמעמיד לרשותו המדען הראשי.

מעניין יהיה לראות האם רשות הפטנטים תסכים להפחית את אגרת החיפוש הבינלאומית לסכומים נמוכים יותר, ואולי להעניק הנחה של 40% כפי שהיא עושה כיום בהגשת בקשות פטנט חדשות בישראל למי שהמחזור השנתי שלו אינו עולה על 10 מיליון ש"ח. כך או כך, נראה כי שנת 2014 תהיה השנה שבה דילמת המחיר הזו תחזור להעסיק אותנו.

4

מופת של תגובה לבוחן שלא תשלחו

כל עורך פטנטים מכיר את תחושת התסכול של דחייה לא מוצדקת של בקשת פטנט. לא אחת הדחייה עשויה לחזור גם לאחר תגובה מפורטת והסבר מנומק. בניגוד להליך משפטי רגיל, המנוהל כנגד צד שני ומתברר על ידי גוף מכריע אובייקטיבי, במסגרת הליך בחינת הפטנט, מי שעומד מנגד – בוחן הפטנטים – הוא גם הגוף המכריע (לפחות עד הערעור). בגלל זה, תוכן התגובה שפורסמה במסגרת בלוג Patently-O היא חריגה על אף שהתחושה של מי שכתב אותה בוודאי אינה זרה למרבית עורכי הפטנטים.

אחרי שהבקשה נדחתה בטענות שהגדישו את הסאה, עורך הפטנטים שלח את התגובה הבאה:

REMARKS: Are you drunk? No, seriously…are you drinking scotch and whiskey with a side of crack cocaine while you "examine" patent applications? (Heavy emphasis on the quotes.) Do you just mail merge rejection letters from your home? Is that what taxpayers are getting in exchange for your services? Have you even read the patent application? I'm curious. Because you either haven't read the patent application or are… (I don't want to say the "R" word) "Special."

Numerous examples abound in terms of this particular Examiner not following the law. Clearly, the combination of references would render the final product to be inoperable for its intended use. However, for this Special Needs Examiner, logic just doesn't cut it. It is manifestly clear that this Examiner has a huge financial incentive to reject patent applications so he gets a nice Christmas bonus at the end of the year. When in doubt, reject right?

Since when did the USPTO become a post World War II jobs program? What's the point of hiring 2,000 additional examiners when 2,000 rubber stamps would suffice just fine? So, tell me something Corky…what would it take for a patent application to be approved? Do we have to write patent applications in crayon? Does a patent application have to come with some sort of pop-up book? Do you have to be a family member or some big law firm who incentivizes you with some other special deal? What does it take Corky?

Perhaps you might want to take your job seriously and actually give a sh.t! What's the point in having to deal with you Special Olympics rejects when we should just go straight to Appeals? While you idiots sit around in bathtubs farting and picking your noses, you should know that there are people out here who actually give a sh.t about their careers, their work, and their dreams.

Your job is not a joke, but you are turning it into a regular three ring circus. If you can't motivate yourself to take your job seriously, then you need to quit and let someone else take over what that actually wants to do the job right.

אישית, אם אני הייתי כותב את התגובה הזו, אז כנראה שלא הייתי שולח אותה למשרד הפטנטים, אבל בטוח הייתי ממסגר אותה על הקיר. או לפחות בבלוג Patently-O.

(מקור: Patently-O)

2

פס"ד בארה"ב: כשירות נושאית לפטנט – מבחן גס לשימוש רק במקרים מובהקים

(cc by digitalbob8)

על אף שבית המשפט העליון האמריקאי דן לאחרונה בסוגיה של כשירות נושאית לרישום לפטנט בשתי הזדמנויות שונות (עניין פרומיתיאוס, שם נקבע ששיטת דיאגנוסיטקה אינה כשירה לפטנט ובעניין בילסקי, שם נקבע ששיטה לגידור סיכונים אינה כשירה לפטנט), ערכאת הערעור הפדראלית ממשיכה להיות חלוקה בתוך עצמה בסוגיה. הפעם במרכז הדיון עמדה אמצאה מבוססת מחשב הנוגעת לחיי המסחר. על פי האמצאה שני צדדים המבצעים עסקה נעזרים בצד שלישי בכדי להקטין את הסיכון שאחד הצדדים לא יעביר את התשלום המגיע לו. בית המשפט קבע, בדעת רוב, כי הסטנדרט אותו יש לבחון לשאלת הכשירות הנושאית הינו סטנדרט מקל ביותר.

דעת הרוב הזכירה כי רעיונות מופשטים אינם זכאים להגנה. עם זאת, נקבע כי קו הגבול בין רעיונות מופשטים לבין אמצאות כשירות לפטנט הינו עמום ומטושטש:

"The majority's "nothing more than" limitation: In reversing the district court, the majority focused on the "abstract ideas" exception to patent eligible subject matter. Examing the concept of "abstract ideas," the majority concluded that despite substantial precedent and commentary, its meaning remains unclear and its boundary elusive. There is, of course, some guidance in the precedent, notably the machine or transformation test and concerns about preempting an entire field of innovation. There are also computer-specific opinions, which the majority distilled down into the rule that "a claim that is drawn to a specific way of doing something with a computer is likely to be patent eligible whereas a claim to nothing more than the idea of doing that thing on a computer may not." Slip Op. at 18 (emphasis in original). But even this rule allows for "great uncertainty" as to the meaning of "abstract ideas.""

נוכח טישטוש זה, נקבע, יש ליתן לבעלי האמצאות להנות מן הספק, מקום הוא מתעורר, בדבר שאלת הכשירות הנושאית. אוסיף על כך אני, כי ממילא מסננות אחרות – דוגמת אלו של החדשנות וההתקדמות ההמצאתית – צפויות לסייע לעניינים אלה.

לקריאת המשך המאמר »

1

טיוטת כללים חדשים: סטטוס ישות זעירה

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

אחד השינויים הבולטים של הרפורמה האמריקאית בדיני הפטנטים התייחסה לממציא הקטן. בכדי לעודד ממציאים כאלה, הממשל ביקש לתת הנחה מיוחדת, לממציאים חדשים וקטנים במיוחד. סטטוס ישות זעירה (Micro Entity) נקבע כמקנה הנחה בסך 75% מהאגרות. עם זאת, הכללים המדויקים המאפשרים לבקש את ההנחה מבחינה בירוקרטית טרם נקבעו סופית. לאחרונה, רשם הפטנטים האמריקאי פרסם טיוטת כללים לעניין זה.

על פי הכלל המוצע, ההנחה בת 75% מהאגרות הרשמיות תינתן למי שעומד בקריטריונים של יישות קטנה (Small Entity), המקנה, דרך כלל, הנחה בת 50% על האגרות, ובנוסף הוא גם:

  1. לא נרשם כממציא ביותר מ-4 בקשות פטנט בארה"ב (למעט בקשות פרוביזיונאל ובקשות PCT שלא נכנסו לשלב הלאומי בארה"ב);
  2. הכנסתו השנתית בתקופה הרלוונטית אינה עולה על פי שלוש מהחציון האמריקאי (כרגע, סכום זה עמוד על כ-150,00 דולרים);
  3. לא העביר ואף לא התחייב להעביר את הזכויות בבקשת הפטנט ליישות שלא עומדת בדרישת ההכנסה המקסימאלית.

חשוב לציין שעל פי הכללים המוצעים, לא יבואו במניין ארבעת בקשות הפטנט האמורות בקשות לפטנט בגין אמצאות שירות. כלומר, ממציא פורה שהמציא רבות למעסיקו יזכה עדיין להינות מסטטוס ישות זעירה אם יחליט לעזוב את מעסיקו ולפתוח מיזם חדש משל עצמו.

כאמור, מדובר בכללים מוצעים שטרם נתקבלו.

 

(מקור: הודעת ה-USPTO; הכללים המוצעים)

0

הוסדר מסלול ה-PPH הקבוע בין משרדי הפטנטים הישראלי והאמריקאי

בסוף חודש יוני נגמר הפיילוט של תוכנית ה-PPH עם המשרד האמריקאי, חרף העובדה שהדבר לא פורסם בצורה רשמית, מתברר שרשות הפטנטים והמשרד האמריקאי חתמו על הסכם שהופך את הפיילוט לעניין קבוע.

נראה כי התוכנית הקבועה, בניגוד לפיילוט, כוללת גם אפשרות לקשר בין בקשות שונות שהן שלבים לאומיים שונים של בקשת PCT. לאחרונה, שמעתי את הרשם מבהיר כי הקביעה שהפיילוט הוגבל בצורה זו בכדי למנוע הצפה בשלב הראשון של יישום התוכנית. נראה שעתה התוכנית תוכל להיות רלוונטית כמעט לכל משפחת פטנטים שיש לה בקשות בישראל ובארצות הברית.

(מקור: הודעה בדבר יישום תוכנית PPH בצורה מלאה ברשות הפטנטים הישראלית)

0

מחקר אמפירי: על בוחני פטנטים והסיכויים לקבל פטנט

(cc by Kazuhisa OTSUBO)

מחקר מעניין חדש מנסה לנתח נתונים אמפיריים ממשרד הפטנטים האמריקאי ולבדוק האם ישנה חשיבות למיהו בוחן הפטנטים שבודק את כשירות בקשת הפטנט לרישום. התשובה – חיובית, כמובן – אינה מפתיעה כשלעצמה, אבל הממצאים בהחלט מעניינים.

על פי המחקר, ישנן שתי אוכלוסיות מובהקות של בוחני פטנטים: כאלו המעניקים פטנטים בקושי רב (low allowance rate) וכאלו המעניקים פטנטים בקלות יתרה (high allowance rate). כך למשל, 19% מבוחני הפטנטים, אלו המסווגים באוכלוסיה הראשונה, אחראים רק ל-0.6% מהפטנטים שאושרו. לעומת זאת, 10% מבוחני הפטנטים מסווגים בקבוצה השנייה ועל פי המחקר הם אלו שעומדים מאחורי רישום של  44% מהפטנטים. הסיווג לאוכלוסיות אינו תלוי תחום טכנולוגי, אלא קשור יותר לסטטוס של הבוחנים. דווקא בוחני פטנטים צעירים נוטים לאשר פחות פטנטים מאשר הבוחנים המנוסים יותר ובעלי זכות חתימה.

המאמר מתייחס לתמריצים השונים ומנסה להסביר מה גורם לתופעה זו. בין היתר, ישנה התייחסות לשיטת ה-count במשרד הפטנטים האמריקאי והמאמר מבהיר מדוע שיטה זו עשויה לתמרץ בוחנים לפעול באחת משתי אסטרטגיות שונות למקסם את רווחיהם: להתמיד בדחיות או לאשר רישום פטנטים בקלות. בנוסף, המאמר מתייחס גם לשאלת הקביעות ולעובדה שכיום רק החלטות לאישור פטנט עוברות ביקורת אמיתית. נטען שלבוחנים צעירים יש תמריץ להימנע מלאשר רישום פטנט שעשוי לספוג ביקורת מהממונים עליהם ולהשפיע על הסיכוי שלהם להישאר בתפקידם.

נדמה לי שלכל עורך פטנטים שעוסק בתחום ברור שישנה חשיבות מכרעת לבוחן הפטנטים שמטפל בתיק. בוחן פטנטים אחד עשוי שלא להבין את ההמצאה לגמרי ולדחות אותה בשל חוסר התקדמות המצאתית לאור פרסומים אחרים דומים, בעוד שבוחן פטנטים אחר שיבין את ההמצאה טוב יותר יסבור אחרת, אף אם אותם פרסומים בדיוק יהיו לפניו. בוחני פטנטים שונים אף מיישמים את הדין באופן שונה ועשויים להרים דרישות שונות בכדי להתגבר על קשיים מסויימים. עם זאת, אני הופתעתי מהשונות הרבה. נראה שכרבע מהבוחנים בארה"ב הינם בוחנים מוטים לכיוון זה או אחר. כמובן, שכל הטייה – בין אם אישור בקלות ובין אם דחייה מיותרת – פוגעת במערכת ובזכויות הציבור שלא לצורך. העובדה שרבע מהבוחנים מוטים נראית מטרידה ומלמדת על חולי של המערכת.

(Tu, Shine, Luck/Unluck of the Draw: An Empirical Study of Examiner Allowance Rates (October 5, 2011). Stanford Technology Law Review, Vol. 20, Forthcoming. Available at SSRN: http://ssrn.com/abstract=1939508)

תגיות: , ,
0

פסיקה: הממציא הסתיר מידע ממשרד הפטנטים והפטנט אינו אכיף

מזה שנים רבות, אחת מההגנות הפופולאריות בכל תביעת הפרת פטנט בארצות הברית הינה הטענה בדבר התנהלות לא הגונה (inequitable conduct). הגנה זו שמה דגש לא על התנהלותו של מפר הפטנט למול הזכות המשפטית, אלא על התנהלותו של בעל הפטנט בהשיגו את הזכות הזו. במהותה, ההגנה קובעת כי התנהלות לא ראויה תמנע מבעל הפטנט להינות מפירות התנהלותו הנפסדת, קרי הפטנט. לפי כשנה הגביהה ערכאת הערעור הפדראלית (בהרכב מלא) את הרף הנדרש להוכיח טענה זו, בהחלטה בעניין Therasense. בפסק דין תקדימי, לראשונה לאחר העניין ההוא, ערכאת הערעור מצאה כי ממציא הסתיר במכוון מידע ממשרד הפטנטים האמריקאי ומשכך קבעה כי הפטנט אינו אכיף.

לקריאת המשך המאמר »

0

גוגל מספקת גישה גם לתיקי הבחינה במשרד הפטנטים האמריקאי

Googleבשקט, בשקט, ובלי הודעה רשמית, גוגל התחילה לספק גישה גם לתיקי בחינה של פטנטים במשרד הפטנטים האמריקאי. גוגל סורקת את מאגרי המידע הפומביים של ה-USPTO – ובראשם, ה-Public PAIR, ומאפשרת להוריד העתקים של תיקי הבחינה גם באמצעות שירות Google Patents.

בשלב הנוכחי השירות החדש אינו מוסיף דבר על האפשרות הקיימת ממילא לגשת ל-Public PAIR ולהוריד את תיק הבחינה מאתר משרד הפטנטים האמריקאי בו. עם זאת, מדובר בשירות נוח יותר משל זה הרשות הממשלתית (למשל, כיוון שאין צורך לעבור מנגנון CAPTCHA), ואין ספק שבעתיד יתאפשרו אף פעולות חיפוש במידע המצוי בתיקי הבחינה עצמם.

לא הצלחתי לאתר הודעה רשמית של גוגל לשינוי, ונראה שהוא התרחש מתישהו במהלך פברואר. לפי האמור באתר של גוגל, נכון ל-11 באפריל 2012, במאגר של גוגל יש כמעט 1.8 מיליון תיקי בחינה. פרטים אודות הפורמט של תיקי הבחינה, ניתן למצוא כאן.

0

ה-USPTO מציג: המצאות לטובת האנושות

משרד הפטנטים האמריקאי הודיע על מיזם חדש ולפיו בקשות לפטנט בנושאים הומניטריים עשויות לזכות את בעליהן בפרס – זיכוי המאפשר להאיץ בחינת בקשה לפטנט כלשהי – זיכוי המוערך בשווי של כמה אלפי דולרים.

יודגש, כי בניגוד לפיילוט בדבר המצאות ירוקות (שנסגר בינתיים), שבו הואצה הבחינה לאותה בקשה בעלת אופי ירוק, הפיילוט הזה יאפשר לבעל הפטנט להשתמש בזיכוי לכל בקשת פטנט בה יחפוץ.

בהחלט מדובר ביוזמה ברוכה, וכשם שהפיילוט בעניין המצאות ירוקות אומץ על ידי רשם הפטנטים הישראלי, לא אופתע אם גם פיילוט זה ייובא לישראל.

לפרטים נוספים על התוכנית ראו באתר ה-USPTO.

0

מארק טוויין על פטנטים

תמונת מארק טוויין (זכות היוצרים פגה)

(A.F. Bradley, New York)

לאחרונה נתקלתי באקראי בפוסט אורח ב-Patently-O שמביא סיפור קצר מאת מארק טוויין. ייחודו של הסיפור הוא לא בסגנונו או בעלילתו. מדובר בלא פחות מהסיפור היחיד של מארק טוויין, או בשמו האמיתי סמיואל קלמנס, שנתמך בתצהיר.

מסתבר שסמיואל קלמנס היה גם ממציא, שהאמין במערכת הפטנטים. המצאה אחת שלו (בגינה ניתן פטנט ארה"ב 121,992) נדרשה לעבור הליך משפטי בכדי שתאושר לאחר שהוא נדרש להראות כי הוא המציא את המצאתו לפני ממציא אחר. במסגרת ההליך הוא כתב ובו הוא תיאר את התהליך שבמסגרתו הרעיון הכללי שלו התגבש לכדי המצאה קונקרטית:

לקריאת המשך המאמר »

תגיות: , ,
0

סטטיסטיקות על הארכות תקופות של פטנטים בארצות הברית

על פי סעיף 154 לחוק הפטנטים האמריקאי במקרים מסוימים יש התאמה של תקופת הפטנט לאור ההתנהלות במהלך הליך בחינת בקשת הפטנט. הרעיון הכללי הוא שתקופת הפטנט לא תיפגע לאור התנהלות איטית של משרד הפטנטים. כך, תינתן ארכה על כל יום שעבר לאחר תקופה של 14 חודשים מיום הגשת הבקשה ועד שליחת דו"ח ההשגות הראשון/הודעת קיבול על ידי בוחן הפטנטים. כמו כן, ניתנת ארכה על תקופת הפטנט לכל יום נוסף שלקח לבוחן לענות על תגובה להשגה מעבר ל-4 החודשים הראשונים. תקופת הארכת הפטנטים מתחשבת גם התנהלות איטית של מבקש הפטנט ומקזזת את הארכות שהוא קיבל.

בלוג הפטנטים Patently-O מציג נתונים סטטיסטיים מענייניים לגבי הארכות שניתנות בפועל. החל משנת 2006, שם כ-50% מהפטנטים שניתנו זכו להארכה, חל גידול בשיעור הפטנטים שזוכים להארכת מועד עד לשיא של 80% בשלהי 2010. לאחר שיא זה, החלה מגמת ירידה, שניתן להעריך שהיא קשורה לשיפור בקצב העבודה של ה-USPTO מאז כניסתו של רשם הפטנטים האמריקאי הנוכחי, דיוויד קאפוס, לתפקיד ביוני 2009 (למשל במסגרת תוכנית "ניקוי" מלאי הבקשות הישנות (COPA)).
עוד נתון שמעניין לראות הוא תקופת הארכה שניתנת בפועל.

כמו שניתן לראות החל מתחילת 2010 היתה קפיצה משמעותית בתקופת הארכה הממוצעת שניתנת. קפיצה זו נובעת מההחלטה בעניין Wyeth שקבעה כי ה-USPTO נהג לחשב בחסר את תקופת ההארכה לפטנטים.
נראה שהחלטה זו הוסיפה בממוצע ל-80% מהפטנטים כ-200 ימי בלעדיות נוספים. כלומר, בממוצע, כל פטנט זוכה לתקופה נוספת של 160 ימי בלעדיות בארצות הברית, תודות להחלטה זו.

ובכלל, כיוון שהארכה הממוצעת כיום היא בת כ-600 יום והיא ניתנת בכ-80% מהפטנטים, מעתה אל תאמרו שפטנט ניתן לתקופה של 20 שנים מיום הגשת הבקשה, אלא תאמרו – פטנט בארה"ב ניתן, בממוצע, לתקופה של 20 שנים מיום הגשת הבקשה ו-480 יום נוספים, או בקיצור לתקופה ממוצעת של 21.3 שנה.

תגיות: ,
0

בעקבות Therasense: עדכון חובת הגילוי בפני ה-USPTO

בעקבות פסק הדין בעניין Therasense, משרד הפטנטים האמריקאי שוקד על עדכון הכללים הקובעים את חובת הגילוי של מבקשי הפטנט במהלך בחינת בקשותיהם.
כזכור, כאשר מבקש פטנט פועל במכוון ומסתיר מידע מהותי לפטנטבליות של בקשת הפטנט שלו, הוא יהיה מנוע מלהשתמש בפטנט נגד מפר כלשהו. בפסק הדין האמור סייגה ערכאת הערעור והבהירה מהם הסטנדרטים השונים הרלוונטיים לעניין זה. בין היתר, נקבע כי המבחן למידע מהותי הוא מבקש "but-for" מחמיר – אילו הבוחן היה מודע למידע, הוא לא היה מאשר את הפטנט כפי שניתן.
כעת, משרד הפטנטים שוקד להתאים את כלל 56 המגדיר את חובת הגילוי בהתנהלות מול משרד הפטנטים. ודוק. המדובר בכלל הקובע את חובת הגילוי, להבדיל מטענת ההגנה של inequitable conduct בה דן בית המשפט ומתייחס לנפקות של הפרת חובת הגילוי. בתזכיר הכללים החדשים שפירסם אך לאחרונה, מציע ה-USPTO לתקן את הכללים ולאמץ את מבחן ה-but-for כפי שנקבע בפסק הדין. על פי התזכיר, ה-USPTO סבור כי קביעה שכזו תצמצם את התמריץ למבקשי פטנט להגיש מסמכים בעלי משמעות שולית, מבלי לפגוע בחובה להגיש מסמכים בעלי נפקות אמיתית.
הציבור מוזמן להציג את עמדתו תוך חודשיים (עד ליום 19.09.11) על תזכיר הכלל.

(תזכיר הכללים)

3

ישראל מצטרפת לפרוייקט ה-PPH

רשות הפטנטים הישראלית מצטרפת, לראשונה, לתוכנית ה- Patent Prosecution Highway. במסגרת תוכנית זו, משרדי פטנטים מרחבי העולם משתפים ביניהם מידע הקשור להליך הבחינה של בקשות פטנט מקבילות. בין היתר, משתתפים ההמשרד הקנדי (CIPO), האירופאי (EPO), הגרמני (GPTO), היפני (JPO), הקוריאני (KIPO), האמריקאי (USPO), האוסטרלי (IPAU) והאנגלי (UK-IPO). עיקרון התוכנית קובע, כי לאחר שבקשה לפטנט מתקבלת במשרד אחד, בקשה מקבילה לה במשרד השני מועברת להליך מואץ. במסגרת הליך זה, נחשפים למשרד השני תוצרי העבודה של המשרד הראשון, לרבות תוצאות החיפוש והבחינה.
ישראל מצטרפת למערך ההסכמים בפיילוט ראשון בין רשות הפטנטים הישראלית לבין רשם הפטנטים האמריקאי (USPTO). במסגרת הפיילוט, רשות הפטנטים תטפל, כמשרד הגשה שניה, בבקשות פטנט שהוגשו תחת אמנת פריז בעוד שה-USPTO יטפל, כמשרד הגשה שניה, הן בבקשות פטנט שהוגשו תחת אמנת פריז כמו גם בקשות PCT, ששלב לאומי שלהם מתנהל בארצות הברית. הפיילוט יחל ביום 1.07.11 וצפוי להסתיים בחלוף שנה, ביום 30.06.12.

כפי שציינתי כאשר התברר כי ישראל שוקלת להצטרף לתוכנית ה-PPH, להבנתי, הליך ה-PPH בישראל הוא מיותר למדי, נוכח הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים ולאור העובדה שארצות הברית היא בין המדינות לגביהן חל ההסדר המיוחד הזה. עם זאת, היתרון הגדול מצוי בצד האמריקאי, שכעת מבקש שבקשתו בישראל קובלה עשוי לקבל קדימות גם בארצות הברית.
זאת ועוד. הוראות רשות הפטנטים בדבר האצת הליך הבחינה לבקשה שצפויה לשמש כבסיס לדין קדימה עשויות להיות שימושיות עוד יותר, מקום בו קיבול בישראל עשוי לסלול את הדרך לזכות בקיבול מהיר גם בארצות הברית.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר הרשות, בדף המוקדש ל-PPH, ובאתר ה-USPTO בדף מקביל.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, נראה כי ה-USPTO טרם עדכן את האתר לכלול גם את הפיילוט עם ישראל. 

0

סימני המסחר לא נשארים מאחור: לוח מחוונים לביצועי ה-USPTO בתחום זה

הנתונים כפי שהם מוצגים בלוח החדש

לאחר שה-USPTO הציג את לוח המחוונים של מדדי היעילות בבחינת בקשות לפטנט, לוח חדש נחשף והפעם התמקדות בבחינת המשרד האמריקאי את בקשות סימני המסחר המוגשות אליו.
כפי שניתן להתרשם, בניגוד לתור הבחינה הארוך הקיים בפטנטים, סימני המסחר נבחנים מהר מאוד. ההמתנה עד תגובה ראשונה של ה-USPTO היא בת זמן ממוצע של 2.7 חודשים בלבד, והבחינה מסתיימת (באמצעות קיבול, זניחה או רישום) תוך זמן ממוצע של 10.9 חודשים מיום הגשת הבקשה. יש לזכור, כי זמן זה כולל זמני תגובה של מבקשי הסימנים שיכול להגיע לכדי ששה חודשים.
עוד ניתן לראות בלוח המחוונים החדש גם את יעדי משרד הפטנטים ולראות באם הם אכן עומדים ביעד שהציבו לעצמם.

(הודעת הנציב לסימני המסחר)

0

בחינה במסלול מהיר ב-USPTO – נדחת עד להודעה חדשה

פיילוט חדש שהיה אמור להתחיל היה אמור לאפשר למבקשי הפטנט לבחור בין שלושה מסלולים: בחינה רגילה, בחינה מהירה ובחינה מעוכבת. המסלול המהיר היה אמור להתחיל כבר בחודש מאי.
ברם, ביום שישי הודיע רשם הפטנטים האמריקאי, דיוויד קאפוס, כי בעקבות קיצוצי תקציב משמעותיים פיילוט זה נדחה. כמו כן, הוקפאו כלל גיוסי כוח האדם ונאסרה עבודה בשעות נוספות.
2

פיילוט חדש ברשם הפטנטים האמריקאי: בחינת פטנט במסלול המהיר

משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) הודיע על פיילוט חדש לבחינה מהירה של בקשות פטנט. המשרד מתעתד לייצר שלושה מסלולים שונים: הראשון, מסלול מהיר; השני, מסלול רגיל; והשלישי, בחינה מעוכבת.

יריית הפתיחה תהיה ברביעי במאי (4.5.2011) ותאפשר ל-10,000 להגיע למסלול המהיר, לניסיון ראשון.

בחינה במסלול המהיר אמורה להסתיים תוך 12 חודשים לאחר כניסת הבקשה לפטנט למסלול זה. לא, הכוונה אינה בהכרח שתוך 12 חודשים ינתן פטנט, אלא שזכותו של המבקש לבחינה תמוצה בתקופה זו. האירועים שמסמלים את סיום הזכות, ומשכך יחשבו "סיום הבחינה" לעניין זה הם: קיבול הבקשה, דחייה בסטטוס סופי (שמחייב תשלום אגרה נוספת בגין חידוש הבחינה), ערעור על החלטת בוחן או זניחת הבקשה. כםי שבוודאי ברור לכל, עיקר הבקשות יסתיימו עקב דחיות סופיות, ומכאן שהבחינה בהם תוכל להימשך עוד זמן רב. עם זאת, כיום זמן ההמתנה הממוצע עד לקבלת התייחסות של בוחן לבקשת פטנט הוא 24.5 חודשים (נכון להיום, לפי ה-Dashboard), כך שעדיין מדובר בשיפור משמעותי.
בכדי לזכות בבחינה במסלול המהיר, על המבקש לעמוד במספר תנאים מצטברים:

  1. הבקשה צריכה להיות בקשת הפטנט הראשונה שתובעת את ההמצאה (ללא שימוש בדין קדימה) ולא להוות שלב לאומי של בקשת PCT. בנוסף, הבקשה צריכה להיות מלאה וללא חלקים חסרים כבר מראשיתה.
  2. ישנה מגבלה על מספר התביעות: עד 4 תביעות בלתי תלויות, לא יותר מ-30 תביעות בסך הכל וללא תביעות עם תלות מרובה (multiple dependent).
  3. יש להגיש ביחד עם הבקשה לפטנט גם בקשה לבחינה מהירה, יחד עם תשלום האגרה המתאימה. מדובר באגרה נוספת בסך של 4,000 דולר. בשלב זה אין הנחה לממציאים קטנים (small entity), אך על פי ההודעה, המשרד מתכוון להעניק הנחה בסך 50% באגרה למי שזכאי לסטטוס זה.

עוד, יש להדגיש, כי המסלול המהיר אינו רלוונטי למדגמים (Design Patents).

בתחילה, המסלול השלישי (בחינה מעוכבת) לא יהיה זמין. מסתמן כי מסלול זה ייועד למי שמעוניין לדחות את תשלום האגרות, בכדי לאפשר למבקש הפטנט לדחות את ההחלטה האם יש טעם בקבלת פטנט מסיבות כלכליות.

והערה נוספת. גם רשות הפטנטים הישראלית יצאה ביוזמה דומה, אך זולה בהרבה.

(מקור: ההודעה הרשמית; התקנות המוצעות)

0

איחוד מערכות סיווג הפטנטים – צעדים ראשונים בכיוון הנכון

משרד הפטנטים האירופאי,(EPO) הודיע כי הוא יחל לפעול ביחד עם משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) להסדרת מערכת מיון אחידה לשני המשרדים. ישנן מערכות סיווג שונות שיוצרות קושי בשעה שמבצעים חיפושי פטנטים. כך, המערכת האירופאית – ECLA – מבוססת על מערכת המיון של WIPO – מערכת ה-IPC. לעומת זאת, המערכת האמריקאית – ה-USPC שונה לחלוטין באשר היא אינה מבוססת על ה-IPC. אומנם, קיימים ממשקי המרה בין מערכת אחד לשנייה, אך לעיתים ההמרה אינה מדויקת דיה, וממילא יצירתה של זו מחייבת עבודה ידנית כפולה.

במסגרת פעולות חמשת משרד הפטנטים הגדולים (ארה"ב, אירופה, יפן, סין וקוריאה) לעידוד הרמוניזציה של מערכות הפטנטים השונות, הוטלה על ה-EPO להוביל איחוד מערכות הטקסונומיה הנהוגות במשרדים השונים.
מדובר, בלא ספק, ביוזמה מבורכת. שימוש בסיווגי פטנטים הוא דבר נחוץ ושימושי בעת ביצוע חיפוש פטנטים. עם זאת, לאור קיומן של מערכות הסיווג השונות, מי שמבצע את החיפוש נאלץ לזהות קטגוריות רלוונטיות לחיפוש בכל מערכת אם ברצונו לערוך חיפוש מקיף במאגרים שונים.