USPTO ארכיון

0

מחקר אמפירי: על בוחני פטנטים והסיכויים לקבל פטנט

מאת זיו גלסברג - 27 באפריל 2012

(cc by Kazuhisa OTSUBO)

מחקר מעניין חדש מנסה לנתח נתונים אמפיריים ממשרד הפטנטים האמריקאי ולבדוק האם ישנה חשיבות למיהו בוחן הפטנטים שבודק את כשירות בקשת הפטנט לרישום. התשובה – חיובית, כמובן – אינה מפתיעה כשלעצמה, אבל הממצאים בהחלט מעניינים.

על פי המחקר, ישנן שתי אוכלוסיות מובהקות של בוחני פטנטים: כאלו המעניקים פטנטים בקושי רב (low allowance rate) וכאלו המעניקים פטנטים בקלות יתרה (high allowance rate). כך למשל, 19% מבוחני הפטנטים, אלו המסווגים באוכלוסיה הראשונה, אחראים רק ל-0.6% מהפטנטים שאושרו. לעומת זאת, 10% מבוחני הפטנטים מסווגים בקבוצה השנייה ועל פי המחקר הם אלו שעומדים מאחורי רישום של  44% מהפטנטים. הסיווג לאוכלוסיות אינו תלוי תחום טכנולוגי, אלא קשור יותר לסטטוס של הבוחנים. דווקא בוחני פטנטים צעירים נוטים לאשר פחות פטנטים מאשר הבוחנים המנוסים יותר ובעלי זכות חתימה.

המאמר מתייחס לתמריצים השונים ומנסה להסביר מה גורם לתופעה זו. בין היתר, ישנה התייחסות לשיטת ה-count במשרד הפטנטים האמריקאי והמאמר מבהיר מדוע שיטה זו עשויה לתמרץ בוחנים לפעול באחת משתי אסטרטגיות שונות למקסם את רווחיהם: להתמיד בדחיות או לאשר רישום פטנטים בקלות. בנוסף, המאמר מתייחס גם לשאלת הקביעות ולעובדה שכיום רק החלטות לאישור פטנט עוברות ביקורת אמיתית. נטען שלבוחנים צעירים יש תמריץ להימנע מלאשר רישום פטנט שעשוי לספוג ביקורת מהממונים עליהם ולהשפיע על הסיכוי שלהם להישאר בתפקידם.

נדמה לי שלכל עורך פטנטים שעוסק בתחום ברור שישנה חשיבות מכרעת לבוחן הפטנטים שמטפל בתיק. בוחן פטנטים אחד עשוי שלא להבין את ההמצאה לגמרי ולדחות אותה בשל חוסר התקדמות המצאתית לאור פרסומים אחרים דומים, בעוד שבוחן פטנטים אחר שיבין את ההמצאה טוב יותר יסבור אחרת, אף אם אותם פרסומים בדיוק יהיו לפניו. בוחני פטנטים שונים אף מיישמים את הדין באופן שונה ועשויים להרים דרישות שונות בכדי להתגבר על קשיים מסויימים. עם זאת, אני הופתעתי מהשונות הרבה. נראה שכרבע מהבוחנים בארה"ב הינם בוחנים מוטים לכיוון זה או אחר. כמובן, שכל הטייה – בין אם אישור בקלות ובין אם דחייה מיותרת – פוגעת במערכת ובזכויות הציבור שלא לצורך. העובדה שרבע מהבוחנים מוטים נראית מטרידה ומלמדת על חולי של המערכת.

(Tu, Shine, Luck/Unluck of the Draw: An Empirical Study of Examiner Allowance Rates (October 5, 2011). Stanford Technology Law Review, Vol. 20, Forthcoming. Available at SSRN: http://ssrn.com/abstract=1939508)

תגיות: , ,
0

פסיקה: הממציא הסתיר מידע ממשרד הפטנטים והפטנט אינו אכיף

מאת זיו גלסברג - 20 באפריל 2012

מזה שנים רבות, אחת מההגנות הפופולאריות בכל תביעת הפרת פטנט בארצות הברית הינה הטענה בדבר התנהלות לא הגונה (inequitable conduct). הגנה זו שמה דגש לא על התנהלותו של מפר הפטנט למול הזכות המשפטית, אלא על התנהלותו של בעל הפטנט בהשיגו את הזכות הזו. במהותה, ההגנה קובעת כי התנהלות לא ראויה תמנע מבעל הפטנט להינות מפירות התנהלותו הנפסדת, קרי הפטנט. לפי כשנה הגביהה ערכאת הערעור הפדראלית (בהרכב מלא) את הרף הנדרש להוכיח טענה זו, בהחלטה בעניין Therasense. בפסק דין תקדימי, לראשונה לאחר העניין ההוא, ערכאת הערעור מצאה כי ממציא הסתיר במכוון מידע ממשרד הפטנטים האמריקאי ומשכך קבעה כי הפטנט אינו אכיף.

לקריאת המשך המאמר »

תגיות: , , , , ,
0

גוגל מספקת גישה גם לתיקי הבחינה במשרד הפטנטים האמריקאי

מאת זיו גלסברג - 12 באפריל 2012

Googleבשקט, בשקט, ובלי הודעה רשמית, גוגל התחילה לספק גישה גם לתיקי בחינה של פטנטים במשרד הפטנטים האמריקאי. גוגל סורקת את מאגרי המידע הפומביים של ה-USPTO – ובראשם, ה-Public PAIR, ומאפשרת להוריד העתקים של תיקי הבחינה גם באמצעות שירות Google Patents.

בשלב הנוכחי השירות החדש אינו מוסיף דבר על האפשרות הקיימת ממילא לגשת ל-Public PAIR ולהוריד את תיק הבחינה מאתר משרד הפטנטים האמריקאי בו. עם זאת, מדובר בשירות נוח יותר משל זה הרשות הממשלתית (למשל, כיוון שאין צורך לעבור מנגנון CAPTCHA), ואין ספק שבעתיד יתאפשרו אף פעולות חיפוש במידע המצוי בתיקי הבחינה עצמם.

לא הצלחתי לאתר הודעה רשמית של גוגל לשינוי, ונראה שהוא התרחש מתישהו במהלך פברואר. לפי האמור באתר של גוגל, נכון ל-11 באפריל 2012, במאגר של גוגל יש כמעט 1.8 מיליון תיקי בחינה. פרטים אודות הפורמט של תיקי הבחינה, ניתן למצוא כאן.

תגיות: , , , , ,
0

ה-USPTO מציג: המצאות לטובת האנושות

מאת זיו גלסברג - 10 במרץ 2012

משרד הפטנטים האמריקאי הודיע על מיזם חדש ולפיו בקשות לפטנט בנושאים הומניטריים עשויות לזכות את בעליהן בפרס – זיכוי המאפשר להאיץ בחינת בקשה לפטנט כלשהי – זיכוי המוערך בשווי של כמה אלפי דולרים.

יודגש, כי בניגוד לפיילוט בדבר המצאות ירוקות (שנסגר בינתיים), שבו הואצה הבחינה לאותה בקשה בעלת אופי ירוק, הפיילוט הזה יאפשר לבעל הפטנט להשתמש בזיכוי לכל בקשת פטנט בה יחפוץ.

בהחלט מדובר ביוזמה ברוכה, וכשם שהפיילוט בעניין המצאות ירוקות אומץ על ידי רשם הפטנטים הישראלי, לא אופתע אם גם פיילוט זה ייובא לישראל.

לפרטים נוספים על התוכנית ראו באתר ה-USPTO.

תגיות: , , ,
0

מארק טוויין על פטנטים

מאת זיו גלסברג - 9 בדצמבר 2011
תמונת מארק טוויין (זכות היוצרים פגה)

(A.F. Bradley, New York)

לאחרונה נתקלתי באקראי בפוסט אורח ב-Patently-O שמביא סיפור קצר מאת מארק טוויין. ייחודו של הסיפור הוא לא בסגנונו או בעלילתו. מדובר בלא פחות מהסיפור היחיד של מארק טוויין, או בשמו האמיתי סמיואל קלמנס, שנתמך בתצהיר.

מסתבר שסמיואל קלמנס היה גם ממציא, שהאמין במערכת הפטנטים. המצאה אחת שלו (בגינה ניתן פטנט ארה"ב 121,992) נדרשה לעבור הליך משפטי בכדי שתאושר לאחר שהוא נדרש להראות כי הוא המציא את המצאתו לפני ממציא אחר. במסגרת ההליך הוא כתב ובו הוא תיאר את התהליך שבמסגרתו הרעיון הכללי שלו התגבש לכדי המצאה קונקרטית:

לקריאת המשך המאמר »

תגיות: , ,
0

סטטיסטיקות על הארכות תקופות של פטנטים בארצות הברית

מאת זיו גלסברג - 30 ביולי 2011
על פי סעיף 154 לחוק הפטנטים האמריקאי במקרים מסוימים יש התאמה של תקופת הפטנט לאור ההתנהלות במהלך הליך בחינת בקשת הפטנט. הרעיון הכללי הוא שתקופת הפטנט לא תיפגע לאור התנהלות איטית של משרד הפטנטים. כך, תינתן ארכה על כל יום שעבר לאחר תקופה של 14 חודשים מיום הגשת הבקשה ועד שליחת דו"ח ההשגות הראשון/הודעת קיבול על ידי בוחן הפטנטים. כמו כן, ניתנת ארכה על תקופת הפטנט לכל יום נוסף שלקח לבוחן לענות על תגובה להשגה מעבר ל-4 החודשים הראשונים. תקופת הארכת הפטנטים מתחשבת גם התנהלות איטית של מבקש הפטנט ומקזזת את הארכות שהוא קיבל.

בלוג הפטנטים Patently-O מציג נתונים סטטיסטיים מענייניים לגבי הארכות שניתנות בפועל. החל משנת 2006, שם כ-50% מהפטנטים שניתנו זכו להארכה, חל גידול בשיעור הפטנטים שזוכים להארכת מועד עד לשיא של 80% בשלהי 2010. לאחר שיא זה, החלה מגמת ירידה, שניתן להעריך שהיא קשורה לשיפור בקצב העבודה של ה-USPTO מאז כניסתו של רשם הפטנטים האמריקאי הנוכחי, דיוויד קאפוס, לתפקיד ביוני 2009 (למשל במסגרת תוכנית "ניקוי" מלאי הבקשות הישנות (COPA)).
עוד נתון שמעניין לראות הוא תקופת הארכה שניתנת בפועל.

כמו שניתן לראות החל מתחילת 2010 היתה קפיצה משמעותית בתקופת הארכה הממוצעת שניתנת. קפיצה זו נובעת מההחלטה בעניין Wyeth שקבעה כי ה-USPTO נהג לחשב בחסר את תקופת ההארכה לפטנטים.
נראה שהחלטה זו הוסיפה בממוצע ל-80% מהפטנטים כ-200 ימי בלעדיות נוספים. כלומר, בממוצע, כל פטנט זוכה לתקופה נוספת של 160 ימי בלעדיות בארצות הברית, תודות להחלטה זו.

ובכלל, כיוון שהארכה הממוצעת כיום היא בת כ-600 יום והיא ניתנת בכ-80% מהפטנטים, מעתה אל תאמרו שפטנט ניתן לתקופה של 20 שנים מיום הגשת הבקשה, אלא תאמרו – פטנט בארה"ב ניתן, בממוצע, לתקופה של 20 שנים מיום הגשת הבקשה ו-480 יום נוספים, או בקיצור לתקופה ממוצעת של 21.3 שנה.

תגיות: ,
0

בעקבות Therasense: עדכון חובת הגילוי בפני ה-USPTO

מאת זיו גלסברג - 23 ביולי 2011
בעקבות פסק הדין בעניין Therasense, משרד הפטנטים האמריקאי שוקד על עדכון הכללים הקובעים את חובת הגילוי של מבקשי הפטנט במהלך בחינת בקשותיהם.
כזכור, כאשר מבקש פטנט פועל במכוון ומסתיר מידע מהותי לפטנטבליות של בקשת הפטנט שלו, הוא יהיה מנוע מלהשתמש בפטנט נגד מפר כלשהו. בפסק הדין האמור סייגה ערכאת הערעור והבהירה מהם הסטנדרטים השונים הרלוונטיים לעניין זה. בין היתר, נקבע כי המבחן למידע מהותי הוא מבקש "but-for" מחמיר – אילו הבוחן היה מודע למידע, הוא לא היה מאשר את הפטנט כפי שניתן.
כעת, משרד הפטנטים שוקד להתאים את כלל 56 המגדיר את חובת הגילוי בהתנהלות מול משרד הפטנטים. ודוק. המדובר בכלל הקובע את חובת הגילוי, להבדיל מטענת ההגנה של inequitable conduct בה דן בית המשפט ומתייחס לנפקות של הפרת חובת הגילוי. בתזכיר הכללים החדשים שפירסם אך לאחרונה, מציע ה-USPTO לתקן את הכללים ולאמץ את מבחן ה-but-for כפי שנקבע בפסק הדין. על פי התזכיר, ה-USPTO סבור כי קביעה שכזו תצמצם את התמריץ למבקשי פטנט להגיש מסמכים בעלי משמעות שולית, מבלי לפגוע בחובה להגיש מסמכים בעלי נפקות אמיתית.
הציבור מוזמן להציג את עמדתו תוך חודשיים (עד ליום 19.09.11) על תזכיר הכלל.

(תזכיר הכללים)

תגיות: , ,
2

ישראל מצטרפת לפרוייקט ה-PPH

מאת זיו גלסברג - 26 ביוני 2011

רשות הפטנטים הישראלית מצטרפת, לראשונה, לתוכנית ה- Patent Prosecution Highway. במסגרת תוכנית זו, משרדי פטנטים מרחבי העולם משתפים ביניהם מידע הקשור להליך הבחינה של בקשות פטנט מקבילות. בין היתר, משתתפים ההמשרד הקנדי (CIPO), האירופאי (EPO), הגרמני (GPTO), היפני (JPO), הקוריאני (KIPO), האמריקאי (USPO), האוסטרלי (IPAU) והאנגלי (UK-IPO). עיקרון התוכנית קובע, כי לאחר שבקשה לפטנט מתקבלת במשרד אחד, בקשה מקבילה לה במשרד השני מועברת להליך מואץ. במסגרת הליך זה, נחשפים למשרד השני תוצרי העבודה של המשרד הראשון, לרבות תוצאות החיפוש והבחינה.
ישראל מצטרפת למערך ההסכמים בפיילוט ראשון בין רשות הפטנטים הישראלית לבין רשם הפטנטים האמריקאי (USPTO). במסגרת הפיילוט, רשות הפטנטים תטפל, כמשרד הגשה שניה, בבקשות פטנט שהוגשו תחת אמנת פריז בעוד שה-USPTO יטפל, כמשרד הגשה שניה, הן בבקשות פטנט שהוגשו תחת אמנת פריז כמו גם בקשות PCT, ששלב לאומי שלהם מתנהל בארצות הברית. הפיילוט יחל ביום 1.07.11 וצפוי להסתיים בחלוף שנה, ביום 30.06.12.

כפי שציינתי כאשר התברר כי ישראל שוקלת להצטרף לתוכנית ה-PPH, להבנתי, הליך ה-PPH בישראל הוא מיותר למדי, נוכח הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים ולאור העובדה שארצות הברית היא בין המדינות לגביהן חל ההסדר המיוחד הזה. עם זאת, היתרון הגדול מצוי בצד האמריקאי, שכעת מבקש שבקשתו בישראל קובלה עשוי לקבל קדימות גם בארצות הברית.
זאת ועוד. הוראות רשות הפטנטים בדבר האצת הליך הבחינה לבקשה שצפויה לשמש כבסיס לדין קדימה עשויות להיות שימושיות עוד יותר, מקום בו קיבול בישראל עשוי לסלול את הדרך לזכות בקיבול מהיר גם בארצות הברית.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר הרשות, בדף המוקדש ל-PPH, ובאתר ה-USPTO בדף מקביל.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, נראה כי ה-USPTO טרם עדכן את האתר לכלול גם את הפיילוט עם ישראל. 

תגיות: , , ,
0

סימני המסחר לא נשארים מאחור: לוח מחוונים לביצועי ה-USPTO בתחום זה

מאת זיו גלסברג - 15 במאי 2011
הנתונים כפי שהם מוצגים בלוח החדש

לאחר שה-USPTO הציג את לוח המחוונים של מדדי היעילות בבחינת בקשות לפטנט, לוח חדש נחשף והפעם התמקדות בבחינת המשרד האמריקאי את בקשות סימני המסחר המוגשות אליו.
כפי שניתן להתרשם, בניגוד לתור הבחינה הארוך הקיים בפטנטים, סימני המסחר נבחנים מהר מאוד. ההמתנה עד תגובה ראשונה של ה-USPTO היא בת זמן ממוצע של 2.7 חודשים בלבד, והבחינה מסתיימת (באמצעות קיבול, זניחה או רישום) תוך זמן ממוצע של 10.9 חודשים מיום הגשת הבקשה. יש לזכור, כי זמן זה כולל זמני תגובה של מבקשי הסימנים שיכול להגיע לכדי ששה חודשים.
עוד ניתן לראות בלוח המחוונים החדש גם את יעדי משרד הפטנטים ולראות באם הם אכן עומדים ביעד שהציבו לעצמם.

(הודעת הנציב לסימני המסחר)

תגיות: ,
0

בחינה במסלול מהיר ב-USPTO – נדחת עד להודעה חדשה

מאת זיו גלסברג - 24 באפריל 2011
פיילוט חדש שהיה אמור להתחיל היה אמור לאפשר למבקשי הפטנט לבחור בין שלושה מסלולים: בחינה רגילה, בחינה מהירה ובחינה מעוכבת. המסלול המהיר היה אמור להתחיל כבר בחודש מאי.
ברם, ביום שישי הודיע רשם הפטנטים האמריקאי, דיוויד קאפוס, כי בעקבות קיצוצי תקציב משמעותיים פיילוט זה נדחה. כמו כן, הוקפאו כלל גיוסי כוח האדם ונאסרה עבודה בשעות נוספות.
תגיות: , ,
0

פיילוט חדש ברשם הפטנטים האמריקאי: בחינת פטנט במסלול המהיר

מאת זיו גלסברג - 10 באפריל 2011
משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) הודיע על פיילוט חדש לבחינה מהירה של בקשות פטנט. המשרד מתעתד לייצר שלושה מסלולים שונים: הראשון, מסלול מהיר; השני, מסלול רגיל; והשלישי, בחינה מעוכבת.

יריית הפתיחה תהיה ברביעי במאי (4.5.2011) ותאפשר ל-10,000 להגיע למסלול המהיר, לניסיון ראשון.

בחינה במסלול המהיר אמורה להסתיים תוך 12 חודשים לאחר כניסת הבקשה לפטנט למסלול זה. לא, הכוונה אינה בהכרח שתוך 12 חודשים ינתן פטנט, אלא שזכותו של המבקש לבחינה תמוצה בתקופה זו. האירועים שמסמלים את סיום הזכות, ומשכך יחשבו "סיום הבחינה" לעניין זה הם: קיבול הבקשה, דחייה בסטטוס סופי (שמחייב תשלום אגרה נוספת בגין חידוש הבחינה), ערעור על החלטת בוחן או זניחת הבקשה. כםי שבוודאי ברור לכל, עיקר הבקשות יסתיימו עקב דחיות סופיות, ומכאן שהבחינה בהם תוכל להימשך עוד זמן רב. עם זאת, כיום זמן ההמתנה הממוצע עד לקבלת התייחסות של בוחן לבקשת פטנט הוא 24.5 חודשים (נכון להיום, לפי ה-Dashboard), כך שעדיין מדובר בשיפור משמעותי.
בכדי לזכות בבחינה במסלול המהיר, על המבקש לעמוד במספר תנאים מצטברים:

  1. הבקשה צריכה להיות בקשת הפטנט הראשונה שתובעת את ההמצאה (ללא שימוש בדין קדימה) ולא להוות שלב לאומי של בקשת PCT. בנוסף, הבקשה צריכה להיות מלאה וללא חלקים חסרים כבר מראשיתה.
  2. ישנה מגבלה על מספר התביעות: עד 4 תביעות בלתי תלויות, לא יותר מ-30 תביעות בסך הכל וללא תביעות עם תלות מרובה (multiple dependent).
  3. יש להגיש ביחד עם הבקשה לפטנט גם בקשה לבחינה מהירה, יחד עם תשלום האגרה המתאימה. מדובר באגרה נוספת בסך של 4,000 דולר. בשלב זה אין הנחה לממציאים קטנים (small entity), אך על פי ההודעה, המשרד מתכוון להעניק הנחה בסך 50% באגרה למי שזכאי לסטטוס זה.

עוד, יש להדגיש, כי המסלול המהיר אינו רלוונטי למדגמים (Design Patents).

בתחילה, המסלול השלישי (בחינה מעוכבת) לא יהיה זמין. מסתמן כי מסלול זה ייועד למי שמעוניין לדחות את תשלום האגרות, בכדי לאפשר למבקש הפטנט לדחות את ההחלטה האם יש טעם בקבלת פטנט מסיבות כלכליות.

והערה נוספת. גם רשות הפטנטים הישראלית יצאה ביוזמה דומה, אך זולה בהרבה.

(מקור: ההודעה הרשמית; התקנות המוצעות)

תגיות: , , ,
0

איחוד מערכות סיווג הפטנטים – צעדים ראשונים בכיוון הנכון

מאת זיו גלסברג - 27 באוקטובר 2010

משרד הפטנטים האירופאי,(EPO) הודיע כי הוא יחל לפעול ביחד עם משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) להסדרת מערכת מיון אחידה לשני המשרדים. ישנן מערכות סיווג שונות שיוצרות קושי בשעה שמבצעים חיפושי פטנטים. כך, המערכת האירופאית – ECLA - מבוססת על מערכת המיון של WIPO – מערכת ה-IPC. לעומת זאת, המערכת האמריקאית – ה-USPC שונה לחלוטין באשר היא אינה מבוססת על ה-IPC. אומנם, קיימים ממשקי המרה בין מערכת אחד לשנייה, אך לעיתים ההמרה אינה מדויקת דיה, וממילא יצירתה של זו מחייבת עבודה ידנית כפולה.

במסגרת פעולות חמשת משרד הפטנטים הגדולים (ארה"ב, אירופה, יפן, סין וקוריאה) לעידוד הרמוניזציה של מערכות הפטנטים השונות, הוטלה על ה-EPO להוביל איחוד מערכות הטקסונומיה הנהוגות במשרדים השונים.
מדובר, בלא ספק, ביוזמה מבורכת. שימוש בסיווגי פטנטים הוא דבר נחוץ ושימושי בעת ביצוע חיפוש פטנטים. עם זאת, לאור קיומן של מערכות הסיווג השונות, מי שמבצע את החיפוש נאלץ לזהות קטגוריות רלוונטיות לחיפוש בכל מערכת אם ברצונו לערוך חיפוש מקיף במאגרים שונים.
תגיות: , , ,