WIPO ארכיון

0

החל מיוני – רשות הפטנטים תשמש כרשות חיפוש בינלאומית

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים פרסמה היום הודעה לפיה החל מה-1.6.2012 היא תחל לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות. כזכור, בשנת 2009 אפשר WIPO לרשות הפטנטים הישראלית לשמש כרשות חיפוש במערכת ה-PCT. בשלהי 2011 תוקן חוק הפטנטים הישראלי בהתאם והרשות הוסמכה על ידי הכנסת לשמש כרשות בינלאומית. לאחר דחייה ראשונה של מועד כניסת החוק לתוקף, ולאחר דחייה שנייה, מכריזה הרשות כי ביוני 2012 היא תחל בפעילותה החדשה.

על פי ההודעה, בשנת הפעילות הראשונה  האפשרות להשתמש ברשות הפטנטים כרשות חיפוש תוגבל למבקשי פטנט ישראלים בלבד. לאחר תקופה זו, תבחן האפשרות להרחיב את מעגל הזכאים ולכלול גם מבקשים זרים.

בשלב הראשוני, הרשות תבקש לעודד שימוש בה כרשות חיפוש באמצעות אגרות מוזלות. למיטב זכרוני, הרשות טרם פרסמה מה יהיה גובה האגרות, אך לאור האגרות הנמוכות ממילא ברשות הפטנטים הישראלית, לא מן הנמנע שיהיה מדובר באגרה הזולה משמעותית מהאלטרנטיבות (משרדי הפטנטים האמריקאי והאירופאי)

רשם הפטנטים התייחס לשינוי משמעותי זה ומסר:

הפעלת השירות תחייב את רשות הפטנטים לשדרג את נהלי עבודתה בכל התחומים ולהתאימם לסטנדרטים הגבוהים ביותר בכל הנוגע לחיפוש ובחינות פטנטים, הן בבקשות הבינלאומיות והן בבקשות הלאומיות בישראל. רשות הפטנטים תמשיך לעשות את מירב המאמצים על מנת לתת למבקש את השירות המהיר, היעיל והאיכותי ביותר באופן אשר יתחרה בשירות הניתן כיום למבקשים ישראלים על ידי משרדי הפטנטים בארה"ב ואירופה הפועלים כרשויות חיפוש ובחינה בינלאומיות."

(מקור: הודעת רשות הפטנטים)

2

שירות חדש של WIPO: פרסום רצון למתן רישיון

(cc by-nc Kyle MacDonald)

האם קרה לכם שראיתם שקיים פטנט שחוסם אתכם מלפעול? במקרה כזה ניתן לבחור באחת מכמה דרכי פעולה. ניתן לחשוב על אפשרות לעקוף את ההגנה הפטנטית – לבצע Design Around – אבל ניתן גם לרכוש רישיון ולפעול בהסכמת בעל הזכות. כמובן, שקבלת רישיון מחייבת הסכמתו של בעל הפטנט. לעיתים, זה עניין של כסף, אבל לפעמים בעל הפטנט כלל אינו מעוניין לתת רישיון אלא לנצל את הבלעדיות המוקנית לו מכוח חוק באמצעות פטנט.

WIPO מנסה לייעל את השוק ולאפשר למי שהגיש בקשת PCT להודיע על רצונו הכללי לתת רישיון על הטכנולוגיה שבגינה נתבקש פטנט. הפרסום יבוצע באתר ה-PatentScope של WIPO במסגרתו מתפרסם מאגר בקשות הפטנט הבינלאומיות.

לקריאת המשך המאמר »

0

רשות הפטנטים דוחה את מועד הפיכתה לרשות חיפוש בינלואמית

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים הסמיך את רשות הפטנטים לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT. כעת, שר המשפטים הוציא תחת ידו צו הדוחה את מועד כניסת התיקון לתוקף. על פי הצו, רשות הפטנטים לא תחל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית המבצעת חיפוש פטנטים ועורכת דו"חות חיפוש עבור בקשות PCT עד לאפריל 2012.

צו הפטנטים (תיקון מם׳ 9) (דחייה  של  תחילת  החוק), התשע״ב – 2011 קובע בסעיף היחיד שלו כדלהלן:

מועד תחילתו של החוק [תיקון מס' 9. ז.ג.] יידחה ליום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012).

8

רשות הפטנטים מוסמכת לשמש כרשות חיפוש בינלאומי

רשות הפטנטיםהכנסת אישרה, והחל מהחודש הבא, רשות הפטנטים תוכל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית (International Search Authority או ISA) לבקשות PCT.

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים מסמיך את רשות הפטנטים להנפיק לערוך חיפושי פטנטים ולהפיק דו"חות חיפוש, בהתאם להוראות אמנת ה-PCT. בכך, נסללה הדרך לאפשר לרשות (אשר שינתה את שמה רשמית מהשם הקודם – "לשכת הפטנטים") להפוך לרשות חיפוש בינלאומית. כזכור, לפני כשנה נחתם ההסכם בין רשות הפטנטים לבין WIPO שאפשר לרשות הפטנטים לשמש כמרכז בחינה. כעת, המחוקק הישראלי מאשרר הסכמה זו ומסמיך את הרשות לפעול בהתאם.

הרשות הישראלית מצטרפת לרשימה המצומצמת של משרדי פטנטים המהווים כיום מרכזי בחינה עבור בקשות פטנט בינלאומיות: ארצות הברית, רוסיה, משרד הפטנטים האירופאי, סין, יפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה, קנדה, פינלנד, שבדיה, ברזיל, אוסטריה, המדינות הנורדיות (נורבגיה, דנמרק ואיסלנד) וספרד. בנוסף לישראל, גם מצרים והודו צפויות להפוך בקרוב למרכזי בחינה, לאחר ש-WIPO
אישרה גם אותן.

הפיכת הרשות לרשות חיפוש צפויה להביא הכנסה נאה למשרד הישראלי. אף שהרשות טרם הודיעה מה תהיה האגרה שבכוונתה לגבות, ברור שמדובר בסכום לא מבוטל שכנראה יהיה באותם סדרי גודל כמו של מרכזי הבחינה האחרים. כך למשל, כיום מבקש ישראלי יכול לבצע את הבחינה באמצעות המשרד האירופאי או אמריקאי וזאת בעלות של כ-1,800 אירו או כ-2,000 דולר. הרשות אף אינה מוגבלת מבחינת החוק הישראלי לטיפול במבקשים ישראלים בלבד, ומשכך כלל ציבור הלקוחות הפוטנציאלים עולה על 1,500 המבקשים הישראלים בשנה.

על פי התיקון לחוק, לדו"ח חיפוש שהונפק על ידי מרכז הבחינה הישראלי אין מעמד משפטי שונה משל דו"ח חיפוש אחר. זאת, בניגוד, למשל, למצב באירופה, שמתייחס לדו"ח הבחינה כאל השגות בוחן.

בהודעת הרשות הובהר כי בכוונתה להתחיל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית כבר בתחילת שנת 2012. עם זאת, המחוקק איפשר לרשות מרווח נשימה אם לא תסיים את ההכנות לפעילותה, ושר המשפטים יוכל לדחות את כניסתו לתוקף של התיקון.

(הודעת רשות הפטנטים)

0

לראשונה: דו"ח שנתי של רשות הפטנטים

השבוע, פורסם לראשונה, דו"ח לשנת 2010 על פעילות רשות הפטנטים. זו הפעם הראשונה בה מפרסמת רשות הפטנטים דו"ח שנתי מקיף שכזה.
במסגרת הנתונים שנפרסו במסגרת הדו"ח ישנם נתונים סטטיסטיים רבים.
בין היתר, מדווח שם כי בשנת 2010 הוגשו לרשות הפטנטים 7,266 בקשות פטנט חדשות, מתוכן 6,001 בקשות PCT.
מעל לשליש מהבקשות בשנת 2010 הגיע מארה"ב. (2,641, למדקדקים). כמו כן, דווח כי ניתנו בסך הכל 2,293 פטנטים, כאשר רק 429 מתוכם לא התבססו על בקשת PCT.

הדו"ח מפרט גם את חלוקת הבקשות לתחומים טכנולוגיים ומחזק את מעמד הממציאים הישראלים בתחומי ההיי-טק עם למעלה מ-40% מהבקשות בתחום המחשבים והאלקטוניקה, ו-17% בתחום הביו-טכנולוגיה. עובדה זו מבליטה את האנומליה (לשיטתי) באי-הכרה בפטנטים על תוכנה בישראל.

הדו"ח מביא מגוון רחב של נתונים, וביניהם גם נתונים המוכרים לעוסקים בתחום במסגרת הדו"חות של WIPO ובהם נעשית השוואה בין ישראל לבין שאר מדינות העולם בפעילות הפטנטית.  דווקא נתונים אלה, שהם חשובים, אך קשורים פחות לפעילות הרשות, הובאו בצורה קצת מבולבלת ומפוזרת (בין היתר, הובאו נתונים לגבי מספר בקשות פטנט בשנים 1995-2007 מנורמל לפי תמ"ג, מספר בקשות פטנט בשנת 2007 מנורמל לפי אוכלוסיה, סך בקשות הפטנט שהוגשו בשנת 2009, חלוקת בקשות לפי תחומים לגבי השנים 2003-2007 ועוד). השורה התחתונה – מדינת ישראל ממוצבת במקום גבוה בעולם בתחום הפטנטים.
הדו"ח כולל גם נתונים לגבי מדגמים וסימני מסחר. בעוד שבסימני מסחר כ-65% מהבקשות מוגשות על ידי מבקשים זרים, רק 25% מהמדגמים מוגשים על ידי זרים.
0

הצעת חוק: רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה

בתחילת החודש פורסמה הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 11) (רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה). הצעת חוק זו, בהמשך לתזכיר שהועמד לעיון הציבור בעבר, מציעה לעדכן את חוק הפטנטים בכדי להסמיך את רשות הפטנטים לפעול כרשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה של WIPO, כחלק מערכת ה-PCT. כזכור, אחד ההישגים הגדולים של רשם הפטנטים הקודם, ד"ר מאיר נועם, היה להפוך את רשות הפטנטים למרכז בחינה כאמור. ד"ר נועם אף הגדיל לעשות וסימן בריאיון הפרישה עמו הישג זה כהישג המשמעותי ביותר של כהונתו.
מרגע שרשות הפטנטים תחל לתפקד כמרכז בחינה של WIPO היא תוכל, בתמורה לאגרה נאה, להפיק דו"חות חיפוש בינלאומיים (International Search Report), להכין חוות דעת נלווית לדו"ח החיפוש (Written Opinion) וכן דו"ח בחינה מקדימה (International Preliminary Examination Report) ביחס לבקשות PCT שיופנו לרשות הישראלית.

0

ראיון עם מאיר נועם

לרגל פרישתו של ד"ר מאיר נועם מתפקידו כרשם הפטנטים, כלכליסט מפרסם ריאיון שערך עמו.

בריאיון, נועם מסמן את הפיכת ישראל למרכז חיפוש של WIPO כהישג הגדול שלו בתפקיד, שלטעמו יוכל לספק עבודה למדענים, למנוע בריחת מוחות, ולהכניס כסף זר למדינה.
1

נחתם הסכם להפיכת רשות הפטנטים הישראלית למרכז בחינה בינלאומי של WIPO

ארגון WIPO הכיר רשמית בישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי לצורך מנגנון ה-PCT. ההכרה אומנם אינה מפתיעה – דיווחתי עליה בעבר ובישראל אף החלו בהליכי חקיקה מתאימים. עם זאת, ישראל כעת מצטרפת לרשימה אקסלוסיבית של 15 מדינות שבהן מתקיימים הליכי הבחינה הבינלאומית.

אין ספק כי מדובר בהכרה בינלאומית באיכותו של משרד הפטנטים הישראלי וביכולתו של המשרד לערוך חיפוש פטנטים איכותי ולייצר דוחות חיפוש ובחינה ברמה גבוהה.
במסגרת חתימת ההסכם עם WIPO, התחייב המשרד למספר דרישות סף, וביניהן מצבת כוח אדם של לפחות 100 בוחני פטנטים. מימון לתוספת כוח האדם סביר שיימצא באגרות שהמשרד יגבה בגין שירותיו החדשים. כמו כן, המשרד התחייב גם לשמור תיעוד של הליך חיפוש הפטנטים, תיעוד שסביר שישמר גם בפעולת הבחינה של הבקשות הישראליות. תיעוד זה צפוי לייעל את יכולתו של הציבור לבחון את תקפותם של פטנטים קיימים.
ותודה לעו"ד תומר אפלדורף על ההפנייה.
0

דו"ח חדש של WIPO קובע: השפעות המשבר על חדשנות ודרישה ל-IP ניכרות, אך ההתאוששות בפתח

דו"ח חדש של WIPO מנתח סטטיסטיקות הנוגעות להגשות של פטנטים, מדגמים וסימני מסחר מהשנים האחרונות. מחברי הדו"ח טוענים שניכרה ירידה משמעותית בביקוש לזכויות קניין רוחני בשנים 2008-2009 וזאת על רקע משבר הכלכלי הגלובלי שהעולם חווה בשנים אלו. עם זאת, לפי הדו"ח, ישנם אינדיקטורים לכך שההתאוששות מהשפעות המשבר בתחום זה החלה השנה.

דו"ח זה מחזק ממצאים מדו"ח קודם בדבר הקיטון בפעילות בתחומי הקניין הרוחני בעקבות המשבר.
לעניין תחומי ההמצאות, הדו"ח מציין גידול של כמעט 600% בתחום האנרגיה לעומת שנת 2000. בשנת 2009 הוגשו קרוב ל-3,500 בבקשות PCT בגין המצאות בנושאים של תאי דלק, אנרגיה סולארית, שימוש באנרגית רוח ובאנרגיה גאותרמית, וזאת לעומת כ-600 בלבד בשנת 2000. המצאות ממין אלו מתומרצות, כזכור, במספר משרדי פטנטים כמו משרד הפטנטים הישראלי והאמריקאי.
0

בקרוב: חיפוש במאגרים הסיניים באנגלית

משרדי הפטנטים האירופאי (EPO) והסיני (SIPO) הודיעו על שיתוף פעולה ביניהם במטרה להפוך את הפרסומים הסיניים לנגישים יותר לקהל קורא האנגלית. המשרדים מקדמים פרוייקט של תרגום אוטומטי מאנגלית לסינית ומסינית לאנגלית, כך שניתן יהיה לערוך חיפושים אחר מילות מפתח אנגליות גם במסמכים סיניים, ולהפך. בצורה זו, חיפוש בשפה אחת יאפשר מציאתם של פטנטים ובקשות לפטנט בשפה אחרת.

היוזמה הזו מתווספת על השירות של WIPO שמאפשר חיפוש במספר שפות בו-זמנית. נכון להיום, השירות של WIPO מאפשר חיפוש במאגרים באנגלית, בצרפתית, בגרמנית, בספרדית וביפנית באמצעות שאילתא בודדת.
0

הצעות חוק: פרסום יומן הפטנטים באינטרנט והפיכת רשות הפטנטים לרשות בינלאומית לחיפוש

רשות הפטנטים פרסמה שני תזכירי חוק חדשים והעמידה אותם לעיון הציבור לשם קבלת הערות.

הצעת החוק הראשונה – הצעת חוק הפטנטים (תיקון ביטול חובת פרסום ברשומות) – מבטלת את חובת הפרסום של הרשות ברשומות (הפרסום הרשמי של מדינת ישראל). תחת זאת, הפרטים יפורסמו באתר האינטרנט של הרשם. בין היתר, מפרסומים ביומן הפטנטים פרטי בקשות שהוגשו, פרטי בקשות שהתקבלו, פרטי פטנטים שהונפקו, מספרי פטנטים שפקעו או שהוחזרו לתוקף ועוד. יומן הפטנטים והמדגמים האחרון 09/2009 כולל מעל ל-350 עמודים הנוגעים לפטנטים וכ-20 עמודים הנוגעים למדגמים, כך שנראה שמדובר בחסכון אמיתי בדפים. כמו כן, בדברי ההסבר הוטעם כי עקב הצורך להדפיס את יומן הפטנטים והמדגמים, המכיל נפח גדול של פרסומים, נגרמים עיכובים בפרסום. הצעת החוק באה לפשט את הפרוצדורה הזו, ולהעביר את הפרסום של היומן לגרסה מקוונת בלבד.
הצעת החוק השנייה – הצעת חוק הפטנטים (תיקון – רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה) – מסמיכה את הרשות להיות Internation Searching Authority (או בקיצור, ISA) לצורך אמנת ה-PCT. כפי שדיווחתי בעבר, רשות הפטנטים הישראלית עתידה להפוך למרכז חיפוש של WIPO. במסגרת תפקידה זה, הרשות תקבל בקשות PCT, תערוך חיפוש לפרסומי ידע קודם הרלוונטיים להמצאה ותנפיק דוח חיפוש מתאים, וכן תבצע הליך אופציונאלי של בחינה מקדימה (Preliminary examination) שבו תחווה דעתה באשר לחדשנות, להתקדמות ההמצאתית וליכולת השימוש התעשייתי באמצאה, כפי שנוסחה בבקשת ה-PCT.
הצעת חוק זו עתידה לשנות בחוק את שמה של רשות הפטנטים מהשם הישן "לשכת הפטנטים" לשם החדש "רשות הפטנטים", אשר נקבע בהחלטת ממשלה משנת 2006.
הציבור מוזמן להעיר הערותיו להצעות אלו עד ליום 3.6.2010.
תגיות: , ,
0

כלכליסט פרסם כתבה לפיה בחודש הבא תצהיר ישראל על הצטרפותה לפרוטוקול מדריד. בכתבה ישנה התייחסות גם להשפעות הכלכליות של הפיכתה של ישראל למרכז חיפוש בינלואמי של ארגון ה-WIPO.

0

WIPO פרסמה נתונים ראשוניים על מערכת ה-PCT בשנת 2009

ארגון ה-WIPO, ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי, פרסם נתונים ראשוניים אודות מערכת ה-PCT שמכוחה מוגשת בקשות פטנט בינלאומיות.

לפי הנתונים שהתפרסמו, השפעת המיתון הכלכלי התבטאה בירידה של כחמישה אחוזים במספר בקשות הפטנט הבינלאומיות שהוגשו. נראה שהמזרח הרחוק הושפע פחות, באשר בסין, ביפן ובקוריאה חל גידול במספר ההגשות. בלטה מעל כולם סין, בה חל גידול בכשלושים אחוזים במספר בקשות הבינלאומיות שהגיעו מהענק הרדום. סין מדורגת במקום ה-5 מבין כל המדינות החברות בהגשת בקשות בינלאומיות.
אחוז אחד מהבקשות הבינלאומיות בשנת 2009 הגיעו ממדינת ישראל, והיא מדורגת במקום 15 מבין כל המדינות החברות. המספר האבסולוטי (המוערך בשלב זה) של הבקשות שנבעו מישראל בשנת 2009 הוא 1,578. מדובר בירידה חדה של 17% לעומת שנת 2008 (אז הוגשו 1,905 בקשות מישראל).
תגיות: , ,