אודות הכותב: זיו גלסברג

אתר
//www.ga-adv.com
תיאור
זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.

פורסם על - ידי זיו גלסברג

0

סירוב לחתום על הצהרה ברישום פטנט: בסמכות בית הדין לעבודה או בסמכות ערכאה אחרת?

hands singing contract

(by Jérôme Dessommes)

ד"ר טבורובסקי לא הסכין עם הכרעת הדין בעניינו שקבעה כי עליו להצהיר בשבועה על דברים שלא האמין בהם. פנייתו לבית הדין הארצי לעבודה לימדה כי יש דברים בגו, וכי בית הדין האזורי שגה בהכרעת דינו בעניין זה.

נזכיר. ד"ר טבורובסקי עבד בחברת ביונה, ושימש כמדען הראשי בפרויקט ליצירת תרופה בעלת השפעה כפולה לטיפול בהפרעות התפקוד המיני. במסגרת זו היה טבורובסקי שותף להמצאת המצאה שכונתה Heterocyclic Compounds and Uses Treatment of Sexual Disorders (בגינה ניתן, למשל, פטנט ארה"ב 8,349,850). המשיבה סברה כי ד"ר קוגן הוא בין ממציאי המצאה זו, אף שהוא התווסף לצוות הרלוונטי לאחר שהוגשה בקשת הפטנט הארעית הראשונה בעניין, ועל כן ציינה את שמו כממציא. אלא, שד"ר טבורובסקי סירב לחתום על ההצהרה בעניין. המשיבה ראתה בפעולה זו ובמעשים נוספים שלו עבירות משמעת חמורות ופיטרה אותו תוך שלילת פיצויי הפיטורים. בבית הדין האזורי, תביעתו של העובד נדחתה, ואילו התביעה שכנגד התקבלה וניתן כנגדו צו עשה המורה לו לחתום על ההצהרה המדוברת. לעניין זה נקבע כי סירובו של העובד לחתום על המסמך לא נבע מכך שלא האמין בנכונותו, אלא נוכח רצונו לסחוט כספים ממעסיקתו.

לקריאת המשך המאמר »

0

צירוף של "ידידים" להליך בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים

חברים? שלום-שלום (cc by Tiago Ribeiro)

האם הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים מוסמכת לצרף "ידידי בית משפט" להליך המתנהל בפניה? שאלה זו דרשה את הכרעתה של הוועדה לאחרונה.

לאור העובדה שההחלטה ניתנה בהליך בו אני מייצג, וכיוון שההליך עודנו מתנהל, לא ארחיב בעניין. עם זאת, ונוכח אופיה התקדימי של ההחלטה, סברתי כי יהיה זה נכון להביא את עיקריה. כך או כך, כל האמור בפוסט זה נובע אך ורק מההחלטה, כפי שפורסמה על ידי רשות הפטנטים.

בפני הוועדה נדונה בקשה לפסיקת תמורה לממציא עבור אמצאת שירות שהמציא. בתקופה קצרה של כחודש, שלושה גופים שונים ביקשו להצטרף להליך כ"ידידי בית המשפט" (Amicus Curae) – התאחדות התעשיינים בישראל, ACC סניף ישראל ועמותת Israel Advanced Technology Industries (IATI).

הסמכות לצרף "ידיד" – סמכות טבועה שאינה קבועה בתקנות

הוועדה קבעה כי תקנה 187 לתקנות הפטנטים מסמיכה צירופו של צד להליך. אלא, שניתן לצרף רק את מי שמעוניין בתוצאות ההליך. לעניין זה קבעה הוועדה:

"לדעתנו, העניין שצריך להיות לאדם בתוצאות הבקשה כדי להצטרף לדיון כבעל דין, הוא עניין של זכות חוקית, דהיינו: היותו נמען ישיר של ההחלטה הקובעת לגביו זכות או חובה קונקרטית. אחרת אין הוא יכול להיות מבקש או משיב בהליך המתנהל בפני הוועדה."

לקריאת המשך המאמר »

6

שחרור בייצוג בהליכים בפני רשם הפטנטים

lawyerבמסגרת היישורת האחרונה של הליך התנגדות לרישום סימן מסחר, כאשר אך נותר לברר בקשה לפסיקת הוצאות, אבד הקשר בין עורכי הדין המייצגים את המתנגדים לבין שולחיהם. כיוון שכך, עורכי הדין עתרו לרשם הפטנטים וביקשו כי ישחרר אותם מייצוגם.

רשם הפטנטים בחן את הבקשה ודחה אותה, תוך שהוא קובע:

"בהכרעה האם לקבל בקשה להשתחרר מייצוג יש לאזן בין חובת האחריות הרבה שיש לעורך הדין כלפי לקוחו מחד, ובין חופש העיסוק וההתקשרות של עורך הדין למתן שירותים מאידך. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהאינטרס הציבורי הגלום ביחסי האמון המיוחדים שבין עו"ד  ללקוחו. על מנת לשמור על קיומו של איזון ראוי שכזה, הפיקוח עליו ניתן לבית המשפט (ר' תקנה 473(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 לגבי הליך אזרחי והוראות סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי). דברים אלה יפים גם לייצוג בפני רשם הפטנטים בכלל, ובהליכים משפטיים שבפניו, כגון ההתנגדות דנן, בפרט."

כן ציטט הרשם את כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין ואף הפנה להוראות חוזר רשם מספר 015/2012 – שינויים בפנקס סימני המסחר.

הרשם נימק את דחיית הבקשה בכך שלא הובהר כי עורכי הדין עשו מאמצים מספקים להודיע ללקוח על הנזק שעשוי להיגרם לו, ועל המשמעות של הפסקת הייצוג.

(בקשה לפסיקת הוצאות בגין התנגדות לרישום סימן מסחר 247320 (בקשה לשחרור מייצוג) דמרי נ' אליהו (מיום 9.05.2013))

הערות:

אני סבור כי מדובר בהחלטה שנתנה בחוסר סמכות ותוך פגיעה בחופש העיסק. אנמק בקצרה את עמדתי. בפתח הדיון יש לזכור, כפי שגם הרשם העיר, כי זכותו של עורך הדין להתפטר מייצוג הינה חלק מזכות היסוד שלו לחופש עיסוק. אמת, אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת, אלא שכל פגיעה בה צריכה להיעשות תוך כיבוד הוראות חוק יסוד: חופש העיסוק:

4. אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

במקרה הנתון, ספק  בעיניי אם יש חוק כלשהו המסמיך את רשם הפטנטים למנוע התפטרותו של מייצג במסגרת הליך לפי פקודת סימני המסחר. ברי כי חוק סדר הדין הפלילי אינו רלוונטי, ואף תקנות סדר הדין האזרחי חלות אך על הליכים בפני בית משפט או רשם, כהגדרת מונח זה בחוק בתי המשפט. לטעמי, ונוכח הדרישה כי הפגיעה בחופש העיסוק תעשה בחוק או מכוחו, אף לא ניתן להקיש מתקנות סדר הדין האזרחי לענייננו או לקבוע כי מדובר בסמכות טבועה של ערכאה שיפוטית.

הרשם מפנה לשני מקורות נוספים. הראשון, חוזר הרשם. אלא, שמדובר בהנחיות מנהליות פנימיות ובוודאי שאין מדובר בתקנה בת פועל תחיקתי. השני, כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין,אשר קובע מפורשות:

(ג) היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק.

כלומר, הכלל עצמו אינו מגביל את יכולתו של עורך הדין להתפטר, אלא מכפיף יכולת זו להוראות חיקוקים אחרים. כאמור, חיקוק שכזה אינו בנמצא.

לעומת זאת, תקנות סימני המסחר, 1940 דווקא מתייחסים לסוגיה. כך, תקנה 10 שכותרתה "סוכנים" קובעת:

10. (א) כל פעולה שאדם רשאי לעשותה לפי הפקודה או תקנות אלה רשאי הוא להרשות לסוכן לעשותה.
(ב) לא יורשה יותר מסוכן אחד לגבי אותו ענין, אלא אם הורשו יחדיו מספר סוכנים שהם שותפים או שהם עובדים יחדיו במשרד אחד; ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע יותר מסוכן אחד מלהופיע ולטעון בשם מרשה אחד אם הורשו לכך.
(ג) הוסמכו מספר סוכנים על פי הוראות תקנת משנה (ב) ולאחר מכן חדלו אותם סוכנים לעבוד יחדיו, יראו, אם לא מסרו נותן ההרשאה או אותם סוכנים הודעה אחרת לענין זה, כאילו הוסמך הסוכן שמענו נמסר כמענם של אותם סוכנים.
(ד) תוקף הרשאתו של סוכן לא יפקע כל עוד לא בוטלה הרשאתו על ידי הודעה מפורשת לענין זה לגבי כל ענין שלגביו ניתנה הרשאה. אולם רשאי הרשם, אם ראה טעם סביר לעשות כן, שלא להכיר ביפוי -כוח עשר שנים לאחר שהוצא.

תקנה 10(ד) מורה מפורשות כי הרשאה תבוטל באמצעות הודעה מפורשת, כפי שנעשה במקרה זה. התקנה מאפשרת, בסיפא, לרשם שלא להכיר בייפויי כוח במקרים מסוימים אף ללא קבלת הודעה, אך היא לא מסמיכה את הרשם להתעלם מהודעה מפורשת.

משום כך, אני סבור כי אין בסמכותו של רשם הפטנטים למנוע התפטרות מהייצוג. אין כוונתי כי אין זה ראוי שלרשם תהיה סמכות שכזו, אלא שלשם כך יהיה צורך להתקין תקנה מתאימה.

בשולי הדברים, אזכיר כי הבעתי כבר עמדה בעבר לעניין הכלל שנוסח במסגרת חוזר רשם 010/2012. אלא, שבאותו עניין סברתי כי אין תקנה המסמיכה את הרשם למנוע שחרורו של מייצג במסגרת בחינת בקשת פטנט ולאחר קיבולה. תקנות הפטנטים, להבדיל מתקנות סימני המסחר, קובעות כי אם קיים הליך בפני הרשם, יש ליטול רשות מהרשם בטרם מתפטרים מהייצוג.

0

האח הגדול הפר זכויות יוצרים

האח הגדולתוכנית הטלוויזיה "האח הגדול" ביקשה להשתמש בשיר Maybe You Are של אסף אבידן במסגרת פרומו לאחת התוכניות. מפיקי התוכנית בדקו ושמחו לראות שהשיר מצוי ברישיון השמיכה שלהם עם אקו"ם. כיוון שכך, הם השתמשו בשיר לצורכי הפרומו. אלא, שבדיעבד מתברר כי הרישיון שהיה ניתן אך ביחס לשיר עצמו, ולא ביחס לזכויות היוצרים בתקליט שיצר אסף אבידן. המפיקים, כמובן, היו מודעים לקיומן של שתי זכויות נפרדות אלו – זכות היוצרים בשיר וזכות היוצרים בתקליט – אלא שיש להם שני רישיונות שמיכה מתאימים – אחד לגבי השירים עצמם, שנחתם מול אקו"ם, והשני – לגבי התקליטים – שנחתם מול איגודים שמנהלים זכויות בתקליטים, דוגמת הפדרציה הישראלית לתקליטים. מניסיונם של המפיקים עולה כי בעלי הזכויות המאפשרים שימוש ביצירות שלהם במסגרת רישיון שמיכה מהסוג הראשון, מאפשרים גם שימוש ברישיון שמיכה מהסוג השני. אלא, שבמקרה הנוכחי, לא כך הוא וזכויות היצירה בתקליט לא כוסו על ידי אף אחד מרישיונות השמיכה שלהם. הפרומו עלה לשידור כיומיים לפני מועד הקרנת התוכנית אותה ביקש לקדם. פחות מיממה לאחר שעלה, התקבלה דרישתו של אסף אבידן להפסיק לעשות שימוש ביצירתו. רק יום לאחר מכאן הפרומו ירד.

זכות יוצרים על יצירה וזכות יוצרים על תקליט

חוק זכות יוצרים מקנה זכות יוצרים על יצירות, למשל יצירות מוסיקליות או ספרותיות מקוריות, אך הוא מקנה זכות יוצרים גם על התקליט. התקליט, נבהיר, אינו אותה מדיה שפסה לה מן העולם, אלא הטבעה כלשהי – תהא הטכנולוגיה אשר תהא – של צלילים. בעוד זכות היוצרים על היצירה שייכת, על פי ברירת המחדל, ליוצר, זכות היוצרים בתקליט מוקנית מלכתחילה למפיק. נדגים את ההבדל בין שתי הזכויות. ביצוע פומבי של השיר, למשל על ילהקה שמבצעת גרסת כיסוי, מפרה את זכות היוצרים ביצירה הספרותית (המילים) והיצירה המוסיקאלית (לחן), אף אין בכך כדי להפר את זכות היוצרים בתקליט. לעומת זאת, אם די.ג'י ישמיע את הגרסה המקורית של השיר, כלומר, ינגן את הרצועה מתוך הדיסק, יהיה בכך כדי להפר את זכות היוצרים בתקליט.

בית המשפט הבהיר, כי עצם העובדה שהתקבל רישיון בגין זכות היוצרים ביצירה, אין בכך כדי לאפשר שימוש בתקליט בניגוד לזכות היוצרים בו. זאת, על אף שמדובר בשתי זכויות קרובות במהותן ולמרות שהן מוחזקות על ידי אותו אדם.

לקריאת המשך המאמר »

5

קישורים ממונים בגוגל, סימני מסחר ושימוש אמת

MagicLogo1האם שימוש בסימן מסחר של אחר במסגרת קישור ממומן (AdWord) מפר את זכויותיו של בעל סימן המסחר הרשום? שאלה זו עלתה לדיון בפסיקה לאחרונה במספר הזדמנויות. כזכור, בפרשת "מתאים לי" נקבע כי שימוש בסימן המסחר לשם ביצוע ההתאמה בין פרסומת לבין שאליתת החיפוש של המשתמש אינו מהווה הפרה של סימן מסחר רשום. בפרשת ד"ר מוסקונה אותה קביעה אומצה גם ביחס לשימוש בשמו של אדם, ונקבע כי שימוש בשמו של המתחרה "מאחורי הקלעים" מותר גם מותר. עתה, הובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו סוגיה דומה. חברת פאיירפלי (firefly) הינה חברה המפתחת תוכנה המסבה באופן אוטומטי תוכנה שפותחה באמצעות מערכת מג'יק לסביבת הפיתוח של מייקרוסופט – סביבת דוט נט. החברה עשתה שימוש בקישורים ממומנים בגוגל אשר הסתמכו על המונח "Magic", וכן מספר מונחים נוספים (eDeveloper ו-UniPaas) הקשורים במערכת מג'יק. בפרט, הסימן Magic נרשם כסימן מסחר השייך לבעלת הפלטפורמה ההיא.

כאשר בעלת הפלטפורמה גילתה אודות השימוש, היא פנתה לגוגל וביקשה, במסגרת נוהל הודעה והסרה של גוגל, כי הפרסומות מפרות את זכויותיה הקנייניות – הן הרשומות (במונח Magic) והן הבלתי רשומות (בשני המונחים הנוספים) – ומשום כך דרשה את הפסקת השימוש. גוגל נענתה לדרישה. חברת פאיירפליי שסברה שאין כל פגם במעשיה, פנתה לבית המשפט בבקשה לסעד הצהרתי מהיר שיקבע כי אין כל הפרה במעשיה וכן דרשה שהחברה תודיע לגוגל כי יש להשיב את הפרסומות שהוסרו.

שימוש אמת

סעיף 47 לפקודת סימני מסחר קובע:

רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו, או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו.

מדובר בחריג לכלל האוסר שימוש בסימן מסחר רשום. על פי חריג זה, ניתן להשתמש בסימן מסחר אם השימוש הוא שימוש "אמת", שכן מטרת סימני המסחר אינה לפגוע בתחרות אלא לאסור שימוש שיהיה בו כדי להטעות ובכך להבטיח מסחר הוגן. הסימן נועד לאפשר לצרכנים לזהות את מקור הטובין. כיוון שכך, סימן המסחר אינו מונע מאדם להשתמש בשם העסק שלו, לציין את מיקומו הגיאוגרפי או להתייחס למהות המוצר עצמו. עם זאת, אין מדובר בהיתר גורף לעשות שימוש בסימן אלא אך בשימוש שהוא "הכרחי ואינו חורג מהנדרש באופן סביר והוגן לשם תיאור וזיהוי השירות או הטובין המוצעים לצרכנים" (ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (נבו, 26.09.2004)). יש גם לבחון האם הצרכן עלול לחשוב בטעות שהשירות ניתן בחסותו של בעל הסימן הרשום.

לקריאת המשך המאמר »

0

ביצי חופש: סימן שחופשי לשימוש הציבור

בילבולי ביצים?
(cc by-nc-nd su-lin)

האם הסימן "ביצי חופש" היה כשיר להירשם כסימן מאשר – זו השאלה אליה נדרש בית המשפט המחוזי בתל אביב.

התובעת, עמותה הפועלת לרווחת חיות המשק בישראל, הגישה לרשות הפטנטים בקשה לרישום סימן מאשר בגין הסימן המילולי "ביצי חופש", וזו אושרה ונרשמה. במהלך השנים, העמותה נתנה רשות לאחרים, ולנתבעת בתוכם, לעשות שימוש בסימן ביחס לביצים של תרנגולות שגודלו כ"תרנגולות חופשיות". בין הנתבעת לעמותה התגלעו חילוקי דעות, וההסכם ביניהם בוטל. עם זאת, במשך כשמונה שנים, המשיכה הנתבעת למכור ביצים תוך שימוש בצמד המילים "ביצי חופש". נוכח מעשים אלו, הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי ובה נתבקשו הן צו מניעה והן פיצויים בגין ההפרה. בית המשפט המחוזי בחן את הסוגיה ודחה את התביעה, תוך שהוא קובע כי לא היה מקום לרשום את הסימן "ביצי חופש" כסימן מאשר.

סימן מאשר מהו?

סימן מאשר מוגדר בפקודה כ"סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו". כלומר, בניגוד לסימן מסחר שבו משתמש בעל הסימן עצמו, ושמטרתו לאפשר לציבור לזהות את מקור הטובין ולהבחין בינם לבין מקורות אחרים, הסימן המאשר אינו מאפשר לציבור לזהות את המקור כלל. הסימן המאשר עשוי וצפוי לסמן טובין ממקורות שונים ואף של מתחרים ישירים. אלא, שסימן מאשר נועד למטרה אחרת: לסמן לצרכן כי הטובין המסומנים בו הם בעלי טיב, איכות או תכונות מסוימות. כיוון שכך, פקודת סימני מסחר דורשת כי סימן מאשר יירשם אך במצב שביכולתו של בעל הסימן "לקיים את התכונות שאותו סימן מיועד לסמנן". כלומר, שיש למבקש הרישום יכולת שליטה על השימוש שיעשה בסימן, באופן שהתכונות שהסימן בא להבטיח יתקיימו בפועל.

לקריאת המשך המאמר »

0

העליון: זכות יוצרים אינה מגינה על המצאות

(cc by-nc-nd barnism)

למר זיסו היה רעיון מצוין. כידוע, בכדי לעודד בעלי כלבים לאסוף אחר כלביהם,  הטילו חוקי העזר העירוניים חובה שכזו. אך אליה וקוץ בה – בכדי שניתן יהיה להעניש את העבריין, יש לתפוס אותו (או את כלבו) בשעת מעשה. מר זיסו מצא פתרון מצוין – כאשר פקח ימצא "מוקשים" ברשות הרבים, הוא יוכל לאתר את העבריין באמצעות לקיחת דגימת ד.נ.א והשוואתה למאגר של כלבים רשומים. עיריית פתח תקווה, תאמינו או לא, חשבה שזה רעיון מצוין. אלא, שהיא שמעה את מר זיסו, והחליטה ליישם את אותו הרעיון בעצמה. 

בעקבות כך, זיסו פנה לבית המשפט המחוזי וביקש סעד. בית המשפט המחוזי של מחוז מרכז קיבל את התביעה והצהיר כי זיסו בעל זכויות היוצרים ברעיון של איתור כלבים באמצעות בדיקות ד.נ.א בצואה.

עתה, נדון העניין בפני בית המשפט העליון שקיבל את הערעור של עיריית פתח תקווה וקבע חד משמעית – זכות היוצרים לא יכולה להגן על הרעיון של זיסו.

לקריאת המשך המאמר »

2

אי תשלום אגרה משיקולים של כדאיות כלכלית אינה מאפשרת החזרת תוקף הפטנט

מר אלי תייר היה הממציא והבעלים של פטנט 148847, שכותרתו "יתד סיפרלית". כאשר הגיעה השעה לחדש את תוקף הפטנט, היה המבקש נתון תחת אילוצים תקציביים, אשר הטילו הספק את המשך השימוש המסחרי במוצר מושא הפטנט. כיוון שכך, האגרה לא שולמה והפטנט פקע.

לאחר שהתקופה הקשה עברה, מר תייר עשה מאמצים, וככל הנראה אף הצליח, להחזיר את השימוש במוצר בשוק המסחרי. מכאן שהוא עתר להחזרת תוקפו של הפטנט.

הבקשה נדונה בפני סגנית רשם הפטנטים, אשר מצאה לנכון לדחות את הבקשה.

בקשה להחזרת תוקפו של פטנט מתבססת על הוראת סעיף 60 לחוק הפטנטים:

60. שוכנע הרשם כי אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבות סבירות, כי בעל הפטנט לא רצה בפקיעת תוקפו של הפטנט, וכי הבקשה להחזר תקפו של הפטנט הוגשה סמוך ככל האפשר לאחר שדבר אי-התשלום נודע לבעל הפטנט או למי שאחראי מטעמו לתשלום האגרה, יורה על פרסום הבקשה באינטרנט לאחר ששילם בעל הפטנט את אגרת החידוש שלא שולמה.

כלומר, ישנן שלוש דרישות נפרדות: (1) האגרה לא שולמה בשל סיבה סבירה, (2) בעל הפטנט לא רצה בפקיעת תוקפו של הפטנט, ו-(3) העדר שיהוי בהגשת הבקשה לאחר שנודע על אי התשלום.

סגנית הרשם ציינה:

"אי תשלום מכוון של אגרת חידוש בשל שיקולים של כדאיות כלכלית, אינו יכול להוות סיבה סבירה כמשמעותו בסעיף 60 לחוק. לא בכדי קבע המחוקק מספר נקודות זמן בחיי הפטנט, בהן על בעל הפטנט להחליט האם יש בו תועלת לצד עלות תחזוקתו. להחלטה זו השלכות על זכויותיהם של בעל הפטנט ושל הציבור. אם החליט בעל הפטנט במודע כי אינו מעוניין עוד בפטנט, אין מתקיימות ההצדקות שבבסיס מנגנון החזרי התוקף שבחוק, אשר נועד להקל עם בעלי פטנט שרצו בהמשך חיי הפטנט, אך נכשלו בכך מסיבות שונות, כגון טעויות אנוש."

כלומר, אילוצים תקציביים לא יכולים להוות סיבה סבירה לאי תשלום האגרה, ומקום ובו הסיבה שבגינה לא שולמה האגרה נובעת משיקולים מסחריים-כלכליים, הפטנט לא יוכל עוד לחזור לתוקף.

(פטנט 148847 (בקשה להחזר תוקף) אלי תייר (אתר הרשות, 7.04.2013))

3

ביטול פטנט על ידי בעליו

חוק הפטנטים מאפשר לכל אדם החפץ בכך, לעתור לביטול הפטנט. אלא, שכאשר מדובר בבעל הפטנט עצמו, להבדיל מכל צד שלישי, החוק מאפשר לו לבקש את ביטול הפטנט אף מבלי שיש עילה לכך. יתר על כן, בידי בעל הפטנט החופש לבחור את האופן שבו הפטנט יסיים את חייו: הראשון, בטלות – משמעה, ביטול הפטנט באופן רטרואקטיבי כאילו לא היה קיים מעולם. השני, מחיקה – ביטול הפטנט מכאן ולהבא.

ההסדר האמור קבוע בסעיף 73א לחוק הפטנטים:

(א) בוטל פטנט סופית על פי בקשת בעל הפטנט, ירשום הרשם את דבר הביטול בפנקס, ורואים את הפטנט כאילו לא ניתן.
(ב) נמחק פטנט סופית על פי בקשת בעל הפטנט, ירשום הרשם את דבר המחיקה בפנקס ורואים את הפטנט כאילו נמחק ביום הגשת הבקשה לפי סעיף 73(א).

כאמור, במקרה של בקשת ביטול או מחיקה על ידי בעל הפטנט, אין צורך להראות פגם משפטי במתן הפטנט. מדובר במעין זניחה אקטיבית של הזכות המשפטית והשמתה בחזקת הרבים. כיוון שיתכן וישנם צדדים שלישיים המסתמכים על הקניין שיש לבעל הפטנט בפטנט, דוגמת מי שמחזיק ברישיון, בשיעבוד או בזכות דומה, החוק קובע כי בקשת ביטול תפורסם ברבים בכדי שמי שעשוי להיפגע מביטול הפטנט יוכל להביא את עמדתו בפני רשם הפטנטים.

נדמה שזה אך ברור מאילו כי אין שימוש רב בסעיף 73 לחוק הפטנטים. השארתו של פטנט בתוקפו אינה כרוכה בהוצאות כלשהן, מלבד אגרות חידוש. מי שמבקש לזנוח מחמת חיסכון כיס, עשוי פשוט להימנע מתשלום אגרות החידוש במועדן. הגשת בקשה לביטול – שלרוב מוגשת על ידי עורכי פטנטים – דווקא כרוכה בהוצאות.

והנה, לאחרונה, הוגשה בקשה מעין זו לרשם הפטנטים.

בעניינה של חברת GENENTECH INC עתרה האחרונה לביטול פטנט מס' 175885 שכותרתו "נוגדן, חלקי נוגדן, שיטה להכנתו ושימושים של הנוגדן". סגנית הרשם קבעה כי הבקשה תפורסם וככל שלא יהיו התנגדויות, הפטנט יבוטל.

באותו עניין התעוררה סוגיה משנית והיא המועד שבו הוגשה בקשת הביטול לרשות הפטנטים. בעלת הפטנט טענה כי הוגשה בקשה קודמת שלא טופלה. סגנית הרשם דחתה טענה זו בהעדר ראיות לקיומה של בקשה קודמת, אך העירה כי ממילא אין לתאריך הגשת הבקשה כל נפקות מחמת שמדובר בבקשה לביטול רטרואקטיבי של תוקף הפטנט כאילו לא ניתן. זאת, למעשה, להבדיל מבקשת מחיקה בה תוקף המחיקה מתחיל ממועד הגשת הבקשה ואילך.

ההחלטה אינה מציינת מדוע בעלת הפטנט מבקשת את ביטולו.

(בקשה לביטול פטנט 175885 GENENTECH, INC (אתר הרשות, 24.04.2013))

4

מופת של תגובה לבוחן שלא תשלחו

כל עורך פטנטים מכיר את תחושת התסכול של דחייה לא מוצדקת של בקשת פטנט. לא אחת הדחייה עשויה לחזור גם לאחר תגובה מפורטת והסבר מנומק. בניגוד להליך משפטי רגיל, המנוהל כנגד צד שני ומתברר על ידי גוף מכריע אובייקטיבי, במסגרת הליך בחינת הפטנט, מי שעומד מנגד – בוחן הפטנטים – הוא גם הגוף המכריע (לפחות עד הערעור). בגלל זה, תוכן התגובה שפורסמה במסגרת בלוג Patently-O היא חריגה על אף שהתחושה של מי שכתב אותה בוודאי אינה זרה למרבית עורכי הפטנטים.

אחרי שהבקשה נדחתה בטענות שהגדישו את הסאה, עורך הפטנטים שלח את התגובה הבאה:

REMARKS: Are you drunk? No, seriously…are you drinking scotch and whiskey with a side of crack cocaine while you "examine" patent applications? (Heavy emphasis on the quotes.) Do you just mail merge rejection letters from your home? Is that what taxpayers are getting in exchange for your services? Have you even read the patent application? I'm curious. Because you either haven't read the patent application or are… (I don't want to say the "R" word) "Special."

Numerous examples abound in terms of this particular Examiner not following the law. Clearly, the combination of references would render the final product to be inoperable for its intended use. However, for this Special Needs Examiner, logic just doesn't cut it. It is manifestly clear that this Examiner has a huge financial incentive to reject patent applications so he gets a nice Christmas bonus at the end of the year. When in doubt, reject right?

Since when did the USPTO become a post World War II jobs program? What's the point of hiring 2,000 additional examiners when 2,000 rubber stamps would suffice just fine? So, tell me something Corky…what would it take for a patent application to be approved? Do we have to write patent applications in crayon? Does a patent application have to come with some sort of pop-up book? Do you have to be a family member or some big law firm who incentivizes you with some other special deal? What does it take Corky?

Perhaps you might want to take your job seriously and actually give a sh.t! What's the point in having to deal with you Special Olympics rejects when we should just go straight to Appeals? While you idiots sit around in bathtubs farting and picking your noses, you should know that there are people out here who actually give a sh.t about their careers, their work, and their dreams.

Your job is not a joke, but you are turning it into a regular three ring circus. If you can't motivate yourself to take your job seriously, then you need to quit and let someone else take over what that actually wants to do the job right.

אישית, אם אני הייתי כותב את התגובה הזו, אז כנראה שלא הייתי שולח אותה למשרד הפטנטים, אבל בטוח הייתי ממסגר אותה על הקיר. או לפחות בבלוג Patently-O.

(מקור: Patently-O)