כותרות אחרונות
4

מופת של תגובה לבוחן שלא תשלחו

כל עורך פטנטים מכיר את תחושת התסכול של דחייה לא מוצדקת של בקשת פטנט. לא אחת הדחייה עשויה לחזור גם לאחר תגובה מפורטת והסבר מנומק. בניגוד להליך משפטי רגיל, המנוהל כנגד צד שני ומתברר על ידי גוף מכריע אובייקטיבי, במסגרת הליך בחינת הפטנט, מי שעומד מנגד – בוחן הפטנטים – הוא גם הגוף המכריע (לפחות עד הערעור). בגלל זה, תוכן התגובה שפורסמה במסגרת בלוג Patently-O היא חריגה על אף שהתחושה של מי שכתב אותה בוודאי אינה זרה למרבית עורכי הפטנטים.

אחרי שהבקשה נדחתה בטענות שהגדישו את הסאה, עורך הפטנטים שלח את התגובה הבאה:

REMARKS: Are you drunk? No, seriously…are you drinking scotch and whiskey with a side of crack cocaine while you "examine" patent applications? (Heavy emphasis on the quotes.) Do you just mail merge rejection letters from your home? Is that what taxpayers are getting in exchange for your services? Have you even read the patent application? I'm curious. Because you either haven't read the patent application or are… (I don't want to say the "R" word) "Special."

Numerous examples abound in terms of this particular Examiner not following the law. Clearly, the combination of references would render the final product to be inoperable for its intended use. However, for this Special Needs Examiner, logic just doesn't cut it. It is manifestly clear that this Examiner has a huge financial incentive to reject patent applications so he gets a nice Christmas bonus at the end of the year. When in doubt, reject right?

Since when did the USPTO become a post World War II jobs program? What's the point of hiring 2,000 additional examiners when 2,000 rubber stamps would suffice just fine? So, tell me something Corky…what would it take for a patent application to be approved? Do we have to write patent applications in crayon? Does a patent application have to come with some sort of pop-up book? Do you have to be a family member or some big law firm who incentivizes you with some other special deal? What does it take Corky?

Perhaps you might want to take your job seriously and actually give a sh.t! What's the point in having to deal with you Special Olympics rejects when we should just go straight to Appeals? While you idiots sit around in bathtubs farting and picking your noses, you should know that there are people out here who actually give a sh.t about their careers, their work, and their dreams.

Your job is not a joke, but you are turning it into a regular three ring circus. If you can't motivate yourself to take your job seriously, then you need to quit and let someone else take over what that actually wants to do the job right.

אישית, אם אני הייתי כותב את התגובה הזו, אז כנראה שלא הייתי שולח אותה למשרד הפטנטים, אבל בטוח הייתי ממסגר אותה על הקיר. או לפחות בבלוג Patently-O.

(מקור: Patently-O)

0

כנס Understanding Entrepreneurship: On IP, Culture and Innovation Environments

במהלך חודש מאי יתקיים כנס בן יומיים באונבריסטת בר-אילן שיעסוק בקניין רוחני ויזמות. הכנס יכלול חמישה מושבים: מקום הממשלה ביזמות, הקשר שבין יזמות לדיני פטנטים, אינטרנט ויזמות, הצעות לרפורמות בדין, ו-ההקשר התרבותי ביזמות.

ההזמנה, כפי שהועברה אלי:

חברים וחברות יקרים,

הינכם מוזמנים לכנס בנושא יזמות וקניין רוחני אשר יתקיים באוניברסיטת בר-אילן, בבניין ננו-טכנולוגיה (בניין 206), אודיטוריום 50, בימים שני-שלישי, 20-21 במאי , 2013 , י"א-י"ב בסיון, התשע"ג, בין השעות 09:00-14:00. הכנס מתקיים בחסות משרדי עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' ו-סנפורד ט. קולב ושות'.

תוכנית הכנס המפורטת מצורפת.

ההשתתפות בכנס הינה ללא תשלום אך נדרש רישום מוקדם בכתובת המייל (עד ליום 15 במאי 2013): patent.law@mail.biu.ac.il.

נשמח לראותכם.

פרופסור גדעון פרחומובסקי ו-ד"ר מרים ביטון

הפקולטה למשפטים

אוניברסיטת בר-אילן

למעוניינים, ניתן לעיין בתוכנית הכנס.

3

פוסט אורח: ביהמ"ש העליון: היקף הגנת הפטנט יפורש בצמצום לערכים המספריים שצוינו בתביעה תלויה

(cc by-sa Downtowngal)

יצרנית הרעפים חסין אש תבעה את המתחרה קוניאל על הפרת שני פטנטים שלה, הנוגעים לתהליך ייצור משופר של רעף עמיד מתערובת חרסיות או חרסית ובזלת הנשרפות בטמפרטורה נמוכה – זאת לאחר שנמצא כי המבנה הקריסטלוגרפי של המוצר המואשם חופף לזה של המוצר המוגן בפטנט. ביהמ"ש המחוזי דחה את התביעה, בקבעו כי הרכב חומרי הגלם במוצר המואשם ויחס כמויותיהם שונה מן המופיע במסמכי הפטנטים ולכן הוא אינו מפר אותם. בנוסף הוצב סימן שאלה לגבי תוקפו של אחד הפטנטים, לאור פרסום קודם בפטנט יפני שתיאר ייצור כלי חרס מבזלת וחרסית בחשיפה תרמית מופחתת. 

הערעור נסב הן על הפרשנות הצרה שהעניקה הערכאה הראשונה להגדרת האמצאה – לרבות הקביעה כי לא מדובר באמצאה שהיא תהליך ולכן כלל העברת נטל ההוכחה לא חל לגביה – והן על המשקל נמוך שיוחס לחוות הדעת של העדים המומחים מטעם בעלת הפטנט, עקב הקשרים ביניהם ומעורבות בהליכי הפיתוח והרישום.

לקריאת המשך המאמר »

0

כללי ברירת הדין ב-AIA והחרפת בעיית הפרוביזיונאל

(cc by-nc-sa Jack Snell "Snappy Jack")

רפורמת הפטנטים האמריקאית נועדה בראש ובראשונה, כך מספרים לנו, לבטל את עיקרון first to invent ולהתאים את השיטה האמריקאית לשיטה הנהוגה בשאר העולם לפיה ידו של מבקש הפטנט הראשון היא על העליונה. שינוי משמעותי זה בא לידי ביטוי בהגדרת הידע הקודם שלאורו נבחנות שאלות החדשנות וההתקדמות ההמצאתית של האמצאה בגינה מתבקש פטנט. אלא, ששינוי מעין זה אינו יכול לחול רטרואקטיבית באשר יהיה בו כדי לפגוע בזכויותיהם של מי שכבר הגישו את בקשתם בעבר. כנהוג בעניינים שכאלה, הרפורמה, אשר עוגנה בחוק המוכנה America Invents Act, קובעת כללי ברירת דין עבור בקשות פטנט ופטנטים, אשר קובעים האם חל על בקשת פטנט פלונית הדין החדש או שמא הדין הישן. כללים אלא, כפי שאבקש להראות, עשויים להחריף את הבעיה הקיימת למי שמגיש בקשות פטנט מסוג פרוביזיונאל במידה ובהגשת בקשת הפטנט המלאה יתווסף חומר נוסף שלא נכלל בבקשה הארעית.

לקריאת המשך המאמר »

0

ערב עיון על קניין רוחני וקולנוע

ביום רביעי הקרוב, ה-10.04.2013, יתקיים ערב עיון בנושא של משפט וקולנוע, תוך התמקדות בנושאי הקניין הרוחני.

ערב העיון יתקיים בלשכת עורכי הדין וניתן להירשם אליו באתר מחוז תל אביב של הלשכה.

 

 

תגיות:
1

התקדמות המצאתית כשאלה של עובדה ומשפט

(cc by-sa HCQ)

אחד מפסקי הדין המונומנטלים בדיני הפטנטים האמריקאים הוא פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין Graham נגד John Deere. בפסק דין זה נקבעה ההלכה הבסיסית בדבר התקדמות המצאתית. בין היתר, שם הכיר בית המשפט גם במבחני עזר לשאלת ההתקדמות ההמצאתית ובהם קיומו של חסר מתמשך, הצלחה מסחרית והתגובה של הקהילה הרלוונטית לאמצאה. השבוע, גם אנחנו זכינו בפסק דין של בית המשפט העליון הנקרא על שם ג'ון דיר, וגם הוא מתייחס לאותה סוגייה ממש.

הממציא, אמיר כהן, הגיש בשנת 1995 בקשה לפטנט להגן על טפטת המים שהמציא. בקשה זו אושרה לרישום, אלא שג'ון דיר התנגדה לבקשה. במסגרת הליך ההתנגדות, שנראה שארך שנים רבות, הצליחה ג'ון דיר לשכנע את סגן רשם הפטנטים כי האמצאה אינה בעלת התקדמות המצאתית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה כאשר בית המשפט מצדד בקביעת סגן הרשם ומוסיף כי לאור הראיות שהוצגו, האמצאה אף אינה חדשה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. כבוד השופט הנדל בחן את הבקשה ודחה אותה. אלא, שאף שמדובר בבקשת רשות – ועוד בגלגול שלישי, בה אין צורך לדון בגופו של עניין, בחר השופט להתייחס לטענות לגופן. בית המשפט ביכר לקבוע כי מדובר בסוגיות עובדתיות בהן ערכאת הערעור אינה מרבה להתערב. בית המשפט חזר על ההלכה המושרת כי שאלת החידוש היא עניין שבעובדה:

"קיומו של חידוש הוא כאמור עניין עובדתי. יש להשיב לשאלה האם נוצרה יצירה שלא הייתה קיימת בעבר. המחלוקת בין סגן הרשם לבין בית המשפט המחוזי נסובה סביב כלִי העזר להכרעה – מתי הבחין המומחה בחידוש הנטען – ולא בהכרעה עצמה – האם קיים חידוש. היה ויושם דגש על האחרונה, נדמה כי אף הרשם אינו חולק שחיבורי ה-"Snap" קיימים מכבר בפטנט דרמיצקיס, והדברים צוינו על ידו יותר מפעם אחת. "

התקדמות המצאתית, לעומת זאת, היא שאלה המערבבת בין עובדה ומשפט. כך קבעה ההלכה מימים-ימימה:

"הקביעה, כי התקדמות פלונית נראית או אינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע, אינה קביעה עובדתית גרידא, אלא היא מסקנה, שבית המשפט מסיק מחומר הראיות שלפניו… את הראיות יש להגיש לפני בית המשפט בדרך המקובלת, אך את המסקנה מסיק בית המשפט עצמו. אין היא עניין לעדים מומחים – אם כי אלה עשויים לעתים לסייע… אלא עניין היא לבית המשפט עצמו… נמצא, כי אין חובה על בית המשפט לשמוע עדים מומחים בשאלה, אם בעל מקצוע ממוצע היה רואה את ההמצאה כמובנת מאליה". (ע"א 433/82 בחרי נ' פדלון, לט(3) 533)

לקריאת המשך המאמר »

3

מגן חדש נגד טרולי פטנטים

קפטן אמריקה נגד טרולי פטנטים?
(cc byPop Culture Geek)

בפעם האחרונה שS.H.I.E.L.D יצאו למלחמה, זה היה נגד לוקי וחבורת החייזרים המוזרה שלו. בהנחיית המנהל החדש שלהם, ברק אובמה (נשיא אפרו-אמריקאי  ראשון זה ללא ספק כוח על שווה במיוחד), הם הולכים להילחם עכשיו בטרולי הפטנטים

הצעת חוק חדשה הובאה לאחרונה לקונגרס האמריקאי. מעצבי ההצעה כינו אותה Saving High-Tech Innovators from Egregious Legal Disputes Act ובכך הצליחו במשימה לייצר לה שם מקוצר מגניב במיוחד: S.H.I.E.L.D. במסגרת ההצעה, טרולי פטנטים יתקלו במהמורות חדשות אם יבקשו לאכוף את הפטנטים שלהם במסגרת הליך משפטי.

לקריאת המשך המאמר »

4

המצאה שלא עובדת: על דרישת היעילות בדין הישראלי

(cc by-nc-sa mliu92)

בין שלל הדרישות לכך שאמצאה תהיה כשירה לפטנט, מצויה דרישה אחת בה לא מרבים לדבר: דרישת היעילות. במסגרת פוסט זה נתייחס לדרישה הזו ונראה כי מדובר בדרישה שסף המעבר שלה נמוך, אך עשוי להכשיל את מי שלא ער לקיומה.

סעיף 3 לחוק הפטנטים מחייב כי בכדי שאמצאה תהיה כשירה לפטנט עליה להיות "מועילה". בניגוד למונחים אחרים המופיעים בסעיף, מונח זה לא זוכה לפירוש או איזכור נוסף בחוק. כיוון שכך, בתי המשפט נאלצו לפתח את המשפט ולהבהיר מהי אמצאה יעילה.

האם מנוע בעל תצרוכת בנזין גבוהה יכול להיות יעיל חרף טבעו הבזבזני? התשובה לשאלה זו, מתסבר – פשוטה, והכל תלוי במטרת האמצאה. אמצאה יעילה, קובעת הפסיקה, היא אמצאה אשר לא רק מבטיחה, אלא גם מקיימת. אמצאה יעילה היא אמצאה שפועלת להשגת המטרה שהובטחה במסגרת בקשת הפטנט. על המבקש מוטל הנטל להציג, במפורש או במשתמע, מטרה אשר האמצאה משיגה. די לה לאמצאה כי תשיג את המטרה המוצהרת בכדי שתחשב יעילה. בעניין של אותו מנוע בזבזני – ככל שהמטרה של המנוע מושגת, האמצאה יעילה חרף חוסר יעילותה האנרגטי.

לקריאת המשך המאמר »

0

זכות היוצרים והצלם המזדמן

(cc by-nc-sa Susan Sermoneta)

טוב, אז הייתם בחו"ל וצילמתם תמונות. מדי פעם, חבר לקח את המצלמה וצילם תמונה או שתיים. וכן, וגם מדי פעם החלטתם שאתם רוצים לצלם את כל הקבוצה, וביקשתם מעובר אורח לצלם אתכם. עכשיו, כאשר אתם בוררים את התמונות ומחליטים אילו להעלות לפייסבוק ואילו לשלוח למחזורית של מערכת ההפעלה החביבה עליכם, אני מניח שאתם לא חושבים לעצמכם שבעצם אין לכם זכויות בחלק מהתמונות שלכם.

כידוע, זכות היוצרים, בכפוף למספר חריגים, נתונה ליוצר, ובעניינו של צילום – לצלם. החוק הישן קבע הוראה חריגה לעניין צילום לפיה בעל זכות היוצרים בצילום הוא "האיש שהיה בעל הנגטיבה בעת עשייתה" (סעיף 21 לחוק הישן). הבעלות הקניינית בנגטיבה – או בתרגום עדכני יותר, בתשליל – קבע את הבעלות בזכות היוצרים שנוצרה באמצעות המצלמה והנגטיבה. הפסיקה אף יישמה את הכלל המשפטי על מצלמות דיגטליות וקבעה כי הבעלות לעניין זה נתונה בידי בעל התשליל הדיגיטלי. עוה"ד ערן סורוקר ומתן שוק העירו כי מדובר בכלל בעייתי:

"את האבסורד שבסיטואציה המשפטית העכשווית תמחיש הדוגמא הבאה. ראובן יוצא לטיול בחו"ל ושואל משמעון מצלמה דיגיטלית בה מצוי כרטיס זיכרון של לוי. על פי הדין הקיים, בהעדר הסכמה אחרת בכתב, לוי הוא בעל זכות היוצרים הראשונה בכל התמונות שיצלם ראובן במהלך הטיול וזאת אף על פי שבינו ובין ראובן אין כל זיקה." (ע' סורוקר, מ' שוק, זכויות יוצרים בצילומים דיגיטליים – קיצו של "התשליל הדיגיטאלי"?)

כלומר, על פי החוק הישן, בעל המצלמה, שהוא דרך כלל בעל כרטיס הזכרון, היה בעל זכות היוצרים בכל התמונות שנוצרו בעזרת המצלמה. בסופו של הטיול, היה הוא יכול לבחון את רכושו ולהחליט לעשות ביצירות ככל העולה על רוחו.

לקריאת המשך המאמר »

0

Chisum Patent Academy

בשבוע שעבר השתתפתי בסמינר בדיני פטנטים בהנחייתם של פרופ' ד' צ'יזם וג' מיולר. הסמינר עצמו עסק בעיקר בנושאים שהתעוררו בפסיקה בשנה האחרונה. בין היתר, דיברנו על פרשנות תביעות פטנטים בערכאת הערעור הפדראלית, על סוגית הפרה במשותף ופסק הדין בעניין אקאמאי, ועל הרפורמה בחוק האמריקאי. מבחינתי, הסמינר היה מעניין מאוד, ואיפשר לראות מבט רוחבי ומעמיק לכל סוגיה וסוגיה. הפורום הוא פורום מצומצם שמאפשר דיון פתוח בנושאים השונים, והחלפת הרעיונות וטיעונים בין כל המשתתפים עוררה דיונים מעניינים שהתחילו בתכני הסילבוס ולעיתים סטו הרחק ממנו לנושאים מרתקים לא פחות.

וכן, זה גם קורס מוכר לצורכי CLE, למי שצריך.

אז מסתבר שאני לא הישראלי הראשון שהשתתף בסמינר כזה (רק השני), ולטעמי מדובר בסמינר שיכול להתאים לכל מי שעוסק בתחום ומעוניין להרחיב את אופקיו. כמובן, שצריך לזכור שהתכנים נוגעים גם לסוגיות של ניהול הליכי בחינה ברשויות הפטנטים וגם בסוגיות הקשורות בליטיגציה, כך שמי שמגביל את הפרקטיקה שלו רק לתחום אחד, עלול לחשוב שחלק מהתכנים אינם רלוונטיים עבורו.

בכל מקרה, אני ממליץ בחום.

(האתר הרשמי של Chisum Patent Academy)