מעביד ארכיון

0

האם חשוב להחתים עובד על המחאת הבעלות באמצאה?

Assignment agreement

by Nick Youngson CC BY-SA 3.0 Alpha Stock Images

האם זה חשוב להחתים עובד עת מסמך המחאת זכויות (assignmnet) לגבי כל פטנט שהוא מעורב בו? פסק דין אמריקאי חדש עונה על השאלה הזו בצורה ברורה: מאוד חשוב!

במקרה שנדון, פטנט ניתן בגין אמצאה של שלושה ממציאים, אך רק שניים מהם חתמו על מסמך המחאת זכויות. העובדת השלישית – לא. אותה עובדת סירבה מפורשות לחתום על מסמך ההמחאה ולא שיתפה פעולה עם המעסיק וזה נאלץ לפנות למשרד הפטנטים האמריקאי ולעתור כי יורשה לו לנהל את הליכי הבחינה ללא חתימתה. ה-USPTO אכן אישר לו לפעול כך, וזאת בהסתמך על הסכם עבודה מפורט, המחייב את העובדת להעביר את זכויותיה בכל אמצאה שתמציא במהלך עבודתה.

אלא שכאשר הוגשה תביעת הפרה על ידי המעסיק, המפר התגונן וטען כי לא ניתן להגיש את התביעה מבלי שכל הבעלים לפטנט הם צדדים להליך. קרי, בהעדר הממציאה-עובדת, למעסיק אין יכולת לאכוף את הפטנט. בית המשפט קיבל טענה זו וקבע כי נוכח העובדה שהסכם העבודה נוקט בלשון עתיד (will assign) ולאור העובדה שההסכם קובע כי העובד יחזיק את ההמצאה בנאמנות, הרי שהבעלות עודנה מצויה בידי העובדת. אומנם, על פי ההסכם העובדת מחויבת להעביר את זכויותיה למעסיק, אך כל עוד לא עשתה כן, הבעלות עודנה אצלה. בית המשפט קבע כי היה על המעסיק לאכוף תחילה את התניות ההסכמיות הללו בכדי לזכות בבעלות המלאה.

ומה המסקנה להתנהלות הכללית: דאגו להסכם מפורש עם עובדים הנוקט בלשון הווה, ולא רק בלשון עבר; דאגו להחתים כל עובד על מסמך המחאה ביחס לכל אמצאה; ואל תסתפקו בפעולות פרוצדוראליות מול משרד הפטנטים, אלא פעלו לאכוף את ההתחייבות החוזית בבית הדין לעבודה. יוער, כי הדין הישראלי קובע כברירת מחדל שהאמצאה מלכתחילה קמה למעסיק בהיותה אמצאת שירות. לו היה מדובר בעובד ישראלי, יתכן כי התוצאה היתה שונה. ברם, למען הזהירות, וגם לאור העובדה שישנם מקרים בהם הדין הישראלי לא חל, כדאי לדאוג להחתים את העובד על המחאה מפורשת ולהימנע מסיבוכים מיותרים בעתיד.

((Advanced Video Technologies, LLC v. HTC Corp. (Fed. Cir. 2018)

0

פסיקה: מי מחזיק בזכות המוסרית של מבצע ביחס ליצירת שירות?

קרייני חדשות באולפן

(cc by-nc-sa Steve White)

למי נתונות הזכויות מכוח חוק זכויות מבצעים ומשדרים כאשר מדובר ביצירה שנוצרה תוך כדי שירות ובעקבותיו? בית הדין נדרש להכריע בסוגיה זו במסגרת הליך שהתברר בפניו.

מר עמאר היה עובד של מינרווה יעוץ והדרכה. במהלך שנת 2005 הוא ביצע קריינות של סיפורי עם ערביים מכפרי הגליל ששווקו תחת השם "אגדה של כפר". משיחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו, הגיש מר עמאר תביעה ובמסגרתה טען כי זכויותיו כמבצע הופרו על ידי החברה כאשר שיווקה את "אגדה של כפר" ללא רשותו ואף מבלי מתן קרדיט הולם. 

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: מה דינו של עובד שמסרב לסייע להגן בפטנט על אמצאת שירות?

(cc by-nc-sa Shawn Oster)

האם עובד-ממציא אשר מסרב לחתום על בקשה לרישום פטנט בארה"ב על אמצאת השירות שהמציא מבצע הפרת משמעת? סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו והוכרעה בחיוב.

העובד, ד"ר טבורובסקי, עבד בחברת ביונה חברה למחקר ביוטכנולוגי בע"מ, אשר עוסקת בתחומי הביוטכנולוגיה והפרמקולוגיה. העובד שירת כמדען ראשי בפרוייקט ליצירת תרופה בעל השפעה כפולה לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני. במסגרת עבודתו, הוא זיהה רשימה של מוליקולות בעלות השפעה כפולה, ובעזרת אחר סינתז את החומרים. בגין אמצאה זו הוגשה בקשה לפטנט שכותרתה "Heterocyclic Compounds and Uses Thereof in the Treatment of Sexual Disorders". בתחילה הוגשה בקשת פרוביוזנאל אשר זיהתה שלושה ממציאים – ד"ר טבורובוסקי ושניים נוספים. לאחר מכן, הוגשה בקשת פרוביזיונל שנייה אשר זיהתה כממציאים את התובע וכן אדם נוסף. בין לבין, חלק מעבודת הסינתוז עברה לעובד אחר – ד"ר קוגן שמו.

לבסוף, מכוחן של בקשות הפטנט הארעיות הוגשה בקשת פטנט בינלאומית (בקשת PCT), אשר מאזכרת שלושה ממציאים, ביניהם את ד"ר טבורובסקי וד"ר קוגן. לשם רישום בקשת הפטנט, נתבקש העובד לחתום על מסמכי ההצהרה אך הוא סירב. החברה ראתה בכך הפרת משמעת חמורה ופיטרה אותו לאלתר.

בית הדין בחן את הסוגיה וקבע כי מאחר ואין חולק שמדובר באמצאת שירות, הבעלות בה נתונה למעסיק. במסמך הסבת פטנט (Assignment) של אחד מהבקשות הארעיות התחייב העובד לעשות כל הנדרש לשם רישום והגנה על האמצאה נשוא בקשת הפטנט, ובית הדין קבע כי בהתנהלותו הוא הפר התחייבות זו, וזאת ללא כל הצדקה. בכך, נקבע, ביצע הפרת משמעת חמורה.

לקריאת המשך המאמר »